גם כשמגיעה החדשה הכי מרעישה אני עושה תנועות הרגעה עם הידיים ואומר חכו, זה יתפרסם בעונג של יום שישי. סבלנות.
אבל עם זה אני לא יכול לחכות. ההתרגשות מרקיעה שחקים.

ג'ואנה ניוסם
בישראל
30 בספטמבר.

עם להקה מלאה, במשכן אמנויות הבמה המושלם, ואפילו במחיר הגיוני לגמרי. כרטיסים יש כבר כאן, ויהיו בהמשך היום גם כאן.

יאאאאאאאאאאאייייייייי!

מי שבעיניי היא היוצרת הכי גדולה של העשור, פנומן, גאון, מגיעה בדיוק למקום בו חלמתי תמיד שהיא תגיע, למשכן בתל אביב, כנראה האולם הכי נוח עם הסאונד הכי טוב שאי פעם שמעתי בו מוזיקה. וואו. אני צריך לקחת כמה רגעים להסדיר את הנשימה.

בינתיים, ספרו לי מהו השיר האהוב עליכם שלה, והאם אתם בכלל מאוהביה?

אוקיי, גיטרה, זה לא מצחיק, מה עשית עם החולצה שלי?
1. קאקי קינג [חלל, בית, עוד] מגיעה לארץ!!! ווהו!!! הזמרת והגיטריסטית המעולה תגיע להופעה אחת בבארבי ב-23 ביולי, עם חימום של תמר אייזנמן (שכבר חיממה אותה באירופה). האלבום שלה Dreaming of revenge הוא נהדר במיוחד בעיניי, וכולל כמה מהשירים האהובים עליי ביותר שלה. יש כאלה בהם היא גם שרה, כמו "Life being what it is" הנהדר, אבל היא באמת נוסקת בעיניי בשירים בהם היא נותנת לאצבעות ולמיתרים שלה לדבר במקומה, כמו ב-"Montreal" הנהדר, קטע שיוצר אווירה באמצעים מעטים מאוד, ואז שובר אותה. ניפגש בבארבי, אה? [מפ3]



2. מאשין מיוזיק הוא אחלה בלוג מוזיקה ישראלי חדש ששווה להכיר. הרבה ניינטיז ורוק, וגם היפ-הופ והארדקור לפנים. תענוג. [עברית]
3. Archive מבטלים את ההופעות בישראל ובלבנון, בלי לנמק. [עברית]
4. צמד הספייס-רוק (מה זה אומר?) Moon Duo [חלל, בית], שלא שמעתי עליו עד השבוע ועכשיו האזנתי והוא נשמע ממש מעניין, מגיע לשתי הופעות בישראל, ב-10 באוגוסט באוגנדה (י-ם) וב-11.8 בלבונטין 7 (ת"א). זה הזמן להאזין ולהידלק עליהם לפני ולא אחרי שהם מגיעים. יאיריונה מחלק צמד כרטיסים. [חלל וכאלה]



5. בוואלה מדווחים על פאנל אמנים של הקרן החדשה לישראל (ולמה שלא ידווחו מקרוב גם על פאנלים של סופרים ואמנים מצדדים אחרים של המפה הפוליטית?), בה דיברו בין היתר על תפקידו של האמן כדמות פוליטית, על הזכות, החובה או החשש שלו להביע עמדה פוליטית בארץ. זה קצה קרחון של דיון גדול הרבה יותר. מי יראה לנו את שאר הקרחון? [עברית]
6. זה מעניין: באריזונה הציעו או אישרו (אני לא ממש בקיא) הצעת חוק שרבים טוענים שהיא גזענית ומלאת שנאה (שוב, אני לא מכיר את המקרה כמעט בכלל, אז תצטרכו לחפש את העובדות בעצמכם בעניין הזה). כתגובה, גופים שונים מנסים להטיל חרם על אריזונה, חרם של תרבות, מסחר, ספורט ושאר תחומים. צ'רלי לוי, פרומוטר (מפיק הופעות) מקומי, פרסם באריזונה ריפאבליק טור ובו טען שכשמוזיקאים מחרימים את אריזונה, הם משיגים אפקט הפוך לזה שהם רוצים ליצור. לא טור שונה מאוד מהדברים שכתבתי כאן בזמנו אפרופו הביטול של דבנדרה בנהארט או לטור שלי בוויינט אחרי הביטול של גיל סקוט-הרון. בין היתר מציע לוי הופעות והפגנות נגד החוק, במקום שתיקה והחרמה כנגדו. בצעד מעט (אבל רק מעט) מפתיע, קונור אוברסט השיב לו במכתב תגובה, והסביר למה הוא לא רואה פתרון אחר מלבד להחרים את אריזונה. דיון מעניין, ומן הסתם רלוונטי מאוד למצבנו. [אנגלית]


תכל'ס.

7. [תודה לזהר] Stuff no one told me הוא כנראה הבלוג החדש האהוב עליי. כמעט מדי יום מתפרסם שם איור קטן עם משפט על החיים ששווה לזכור (טוב, אתם רובם, לפחות). לבקמרק, ומהר. [אנגלית]
8. שיר חדש להורדה בחינם מ-Of Montreal! [מפ3]
9. [תודה לאור_בי], שראתה את Galactic בניו אורלינס (!) והייתה שיכורה מכדי לזכור את שם הלהקה (!!!), ושולחת לי עכשיו לינק לקליפ החדש והמזעזע\משעשע שלהם ל-"Do it again", תלוי בעמדתכם על סקאלת הפמיניזם-שוביניזם. [וימאו]
10. אהבתי את המציאון, שהוא בסך הכל בלוג תמונות (אפילו מהסלולרי!) של דברים משעשעים ומעניינים שנמצאו ברחובות תל אביב, אבל יש מספיק דברים כאלה כדי שזה יהיה כיף. זו ההזדמנות להזכיר שוב, כמובן, את GraffiTLV. [עברית]
11. [תודה ליעל] אני לא ממש יודע איך זה קרה, אבל למי אכפת, ההופעה ההיסטורית של רדיוהד בגלסטנברי 2003, שנחשבת לאחת ההופעות הטובות ביותר בתולדות הפסטיבל כולו (!), בכל תפארתה ומלואה, באיכות נהדרת, ביוטיוב. [יוטיוב]
12. פיל סלוויי, המתופף של רדיוהד, הוא גם זמר בינוני בפני עצמו, ואת השיר הראשון מתוך אלבומו החדש אפשר להוריד בחינם באתר הבית שלו. [מפ3]
13. מרתון ההופעות של CMJ הוא אירוע מוזיקלי שנתי שנערך בניו יורק, ובו להקות שנבחרות מכל העולם מגיעות להופיע מול קהל שיש בו הרבה פעמים את האנשים הכי משפיעים בתעשיית המוזיקה. אם אתה אמן חדש ומעולה, זו הרבה פעמים מקפצה רצינית לקריירה שלך. Oleh! records, החברה הישראלית שתומכת במוזיקה ישראלית באנגלית, מזמינה אמנים ישראליים להירשם בחינם למרתון ההופעות הזה, בשבועיים הקרובים. [עברית]
14. [תודה ליואל] פן וטלר, מהתכנית הנהדרת, אה, פן וטלר, בודקים את מידת הידע, הבורות, וההליכה העיוורת בקרב אקטיביסטים, בעזרת טריק פשוט: הם ניגשים לפעילי איכות הסביבה ומשכנעים אותם לחתום על עצומה נגד… מים. הדרך לגיהינום וגו'. או כמו שנאמר בסוף: האם אלה באמת פעילי איכות סביבה, או פשוט אנשים שרוצים להרגיש שייכים? [טיוב]

,
החליפו ב"דודו טופז" לשם הלוקליזציה

15. [תודה ליעל] Some ecards הוא אתר של ברכות אלקטרוניות נוטפות ציניות וסרקזם, והוא פשוט נהדר בשל כך. [אנגלית]
16. Dirty Projectors המעולים שיתפו פעולה עם ביורק לפני שנה, בהופעה בחנות ספרים (שלונקקה כאן בזמנו), ועכשיו מסתבר שהחבורה העליזה גררה את האיסלנדית המטורפת לתוך האולפן, וביחד הם הקליטו EP קטן, שמספר על חוויותיה של חברת הלהקה אמבר, שצפתה מהר וויטנברג במשפחת לווייתנים שוחים באוקיינוס (כולל תפקידים קוליים ללווייתנים!). את האלבום המלא תוכלו להוריד במחיר לבחירתכם (7, 25, 50 ו-100$), כשכל הכסף שתשלמו יועבר לאגודה להגנה על האוקיינוסים. מומלץ מאוד לקרוא גם את המכתב המצורף. איזה יופי של דבר. [אנגלית, מפ3]
17. אורי טור, הידוע בחוגים אלה כאורי החתיך, יצר בפרויקט הסיום שלו בשנקר קליפ אנימציה מקסים ל-"Lion in a coma" מהאחרון של אנימל קולקטיב. ממממממ, צבעים… [וימאו]
18. ולאנימל קולקטיב יש גם קליפ *רשמי* חדש, הפעם לשיר "Guys eyes". את של אורי אהבתי הרבה יותר. [וידאו]
19. מה קורה פה השנה? לראשונה מאז שאני זוכר, הרשת והרדיו מוצפים בסיכומי מחצית השנה. אפילו ב"הקצה" הייתה תכנית סיכום חצי שנה, ועכשיו מאזיני NPR בוחרים את אלבומי חצי השנה שלהם. המקום הראשון די מפתיע, אם אתם שואלים אותי (ואתם ודאי שואלים, אם אתם קוראים כאן!). [אנגלית]
20. [תודה לזהר] אני לא רואה אף סיבה ש-"Boo", השיר החדש של יעל קראוס, לא יופיע באיזו פרסומת לגאדג'ט חדש של אפל או סוני. מדובר בשיר חמוד ומוצלח להפליא, והקליפ המקסים שלו רק מוסיף לו חן. ואם לא אותו, אולי אפל יקחו את "Crazy" של שירת יצחק? [טיוב]
21. מיצג הווידאו המדהים על תחנת הרכבת של איסטנבול הוא אחת הדוגמאות היפות ביותר שראיתי לעבודת וידאו על בניין קיים. שמישהו ישים מקרן על בניין "דגון" בחיפה או משהו. [וימאו]
22. רק כשהתחלתי לראות את הקליפ החדש של We are ghosts נזכרתי שאני צילמתי אותו. חי חי. [וימאו]
23. [תודה לעידית] ששמעה את השיר החדש של מיטל הוכמן, "כמה כמה", ותוהה כמה, כמה הפתיחה שלו דומה לפתיחה של "Fast as you can" של פיונה אפל. די הרבה, אם שואלים אותי. [וידאו]
24. [תודה לרותם] אני לא ממש סובל את דרווין דיז, סוג של אובר-היפסטר עם שירים שנושקים לחביב, אבל חייבים להודות שהקליפ החדש שלו ל-"Up in the clouds" הוא מקסים. [טיוב]
25. [תודה לשיר] טיגן ושרה הוזמנו לתכנית הילדים Mamma Yamma, לשיר את "Alligator" שלהן, אבל התבקשו לשנות קצת את המילים כדי שיתאימו לילדים. הן שינו בשמחה. [טיוב]


Absolutely fabulous. מיכל לוטן (צילום: ענת כהן)

26. אחרי שחיכינו וייחלנו, מיכל לוטן מוציאה את הסינגל הראשון שלה "Roses and wine", ואפשר לשמוע אותו בוואלה. [אנגלית, סטרים]
27. [תודה לנועה רוה] פיצ'פורק פותחים השבוע (ב-7 ביולי) אתר-אח חדש בשם Altered Zones, שיורכב מקולקטיב בלוגרים נבחרים מסביב לעולם, שיכתבו על "פופ שוליים, צלילים נסיוניים והקלטות ביתיות". במילים אחרות, אם פיצ'פורק הפכו להיות מעין מיינסטרים של השוליים, האתר החדש יהיה השוליים של השוליים. קול. מוזיקלית זה נשמע מבטיח. אין סוף למוזיקה. [אנגלית]
28. [תודה לאוהד] שימו לב, זה כנראה יהיה האייטם היחיד בעונג אי פעם שעוסק בג'סטין ביבר. כותב לנו אוהד: "חברת ההפקות של ג'סטין ביבר החליטה לערוך משאל בנוגע ל'מדינת הדגל' שבה יופיע ג'סטין כחלק ממסע ההופעות הבינלאומי החדש שלו. התוצאה: קרב בין צפון קוריאה לישראל. כנופיית 4chan.org החליטה להתגייס למסע למען שליחתו לצפון קוריאה מתוך תקווה שהוא גם ישאר שם. המעריצים החליטו להתאחד ולהצביע למדינה במקום השני – במקרה יצא שזו ישראל. ועכשיו יש קרב צמוד. שמח". [אנגלית]
29. אלבום הבכורה המוצלח של מיכל גבע, שהוא המיינסטרים הכי מעניין ששמעתי בינתיים בארץ, מה שהופך אותו בעצם ללא-ממש-מיינסטרים, ניתן להאזנה מלאה בבנדקאמפ! [בנדקאמפ]
30. ניסים קלדרון כותב ב-Ynet על שירה, שלא נעלמת למרות שכולם חושבים. [עברית]
31. הקליפ החדש של מארק רונסון, "Bang bang bang", שמארח את MNDR ואת Q-Tip האדירים, הוא מסע רטרו אדיר שלא חוויתי מאז "DVNO" של ג'אסטיס. [טיוב]



32. קסטה פותחת שאלה טובה: טוויטר ומוזיקה – משרת מוזיקאים, את הקהל או אף אחד מהם? [עברית, ואיזה כיף שמתעסקים בנושאים האלה בעברית]
33. אני יודע שתלאביבים רבים מגחכים על הלילה הלבן, אבל כבחור נון-עירוני ביסודו, בשבילי זה קרנבל נהדר וכיף לא נורמלי. היי, מלא הופעות מעולות בחינם, לילה חם ומלא אנשים כיפיים? אני בפנים! ואכן הייתי בפנים, בשורה השנייה בכיכר ביאליק, מפזז בשמחה גדולה לצלילי האחים רמירז, כהן את מושון (למה סט כל כך קצר?!) ודי-ג'יי מש המעולה. אחר כך הפך הלילה לבליל ארוך (ונעים) של שברי שיחות, הבזקי מפגשים, ומפגש מקרי עם הופעת רחוב נהדרת של Tree, בין היתר. תחושה של פסטיבל ונינוחות (וגם צפיפות, כמובן) בעיר שמשרה עליי בדרך כלל תחושה של מועקה ולחץ. אי אפשר כל חודש? [זהו]


(CC)

34. הכי אני אוהב למצוא ברחוב משהו יקר שבכלל לא חשבתי שאפשר למצוא. הכי אני אוהב ללחוץ פליי על מיקסטייפ שהגיע אליי בכוחותיו האקראיים של העולם, ולהתאהב בשיר מהמם של זמרת שלא שמעתי את שמה מעולם. עדי סברן הנהדרת שיתפה איתי מיקסטייפ שהכינה לא מזמן, והשיר הראשון שבו, "Time travelling", הפיל את הלסת שלי על המקלדת. אין לי קצה קצהו של מושג מי זו Erica Buettner, וזה ביטוי שלא שומעים היום הרבה, "אין לי מושג מי זו", כשוויקיפדיה נמצאת בקצה האצבע. אבל אני בכוונה משהה את החיפוש והגילוי, כי אני מתמסר וצולל בהנאה בשיר הזה כמו במעיין הצלול והסודי שביקרתי בו השבוע עם אהובת לבי, אי שם בארץ (תודה, ג'יימס, על הטיפ!). כמוהו גם השיר הזה נמצא לנו ממש מתחת לאף, נסתר מעין, וטומן בחובו צלילות ואושר ותחושה משונה, רוחנית, של ביקור במקום שנמצא מחוץ למסלול הזמן הרגיל שלנו. [מפ3]

שתהיה שבת שבוגי, והרי תזכורת: יום ראשון, 14:00-16:00, מתן נויפלד ואני משמיעים את המוזיקה שאנחנו אוהבים ב"תדר". תפסו אותנו שם.

הזוכים המאושרים בכרטיס להופעה של Woven Hand בישראל הם: יואב, דורצח, אייל ו-nakamir! בדקו את תיבת המייל שלכם לפרטים, ומזל טוב!

1. טוב, זו לא באמת חוכמה להרשים אותי עם שיר שמפגיש שני גיבורים מוזיקליים שאני מעריץ – קווסטלאב ו-The Roots, כנראה להקת ההיפ-הופ הכי טובה שיש כיום, עם ג'ואנה ניוסם, שאני לא באמת צריך להסביר לקוראי העונג הקבועים מה דעתי עליה. ובכל זאת יש כאן משהו נהדר במיוחד. "Right on", השיר מהאלבום החדש והמעולה של הרוטס בו מסומפלת ג'ואנה של האלבום הראשון שלה, נשמע כמו שיר היפ-הופ מ-1993, ואלוהים יודע שיש קטעים טובים ממנו ב-How I got over החדש. אבל זה מפגש פסגה, כזה שבטח לא היה מתאפשר אלמלא ג'ימי פאלון עשה את הלא ייאמן ולקח את הופעת הטובות הכי טובה בארה"ב ללהקת הבית בתכנית האירוח שלו. אני טוחן את השיר הזה השבוע, אז אין לו באמת מתחרים על תואר שיר הפתיחה של העונג הזה. כשהשמעתי אותו בתכנית החדשה של קוטנר, "קוטנר בתשע" (כל יום בתשע בערב בגל"צ! ותודה לקוטנר על ההזמנה), הוא שאל אותי בחיוך "מה, גילית את ההיפ הופ?!", ועניתי בסנוביות שברור שלא, אבל הסטנדרטים שלי גבוהים. אני אוהב היפ-הופ מלא בנשמה ובFאנק ובגרוב, ואף אחד לא עושה את זה טוב יותר מהרוטס. [מפ3]



2. ממש ממש בקרוב, אולי אפילו ביום ראשון הזה, ייפתח אחד הדברים הכי מגניבים שהיה לי הכבוד לקחת בו חלק – תדר, מקום אמיתי וגם תחנת רדיו-אינטרנט, שמכנה את עצמו Pop-up radio bar. החברים המבריקים מ"טבק" ו"חרגול", שני קולקטיבים של די-ג'ייז ומפיקי מסיבות, פותחים במרכז תל אביב בר קטן ומיוחד שיפעל 120 יום בלבד, מדי יום מהצהריים ועד הלילה. בשעות הפעילות של המקום ינגן שם בכל פעם מישהו אחר, והשידורים יעברו לייב באינטרנט באתר החדש teder.fm. בכל יום ראשון בין 14:00 ל-16:00 תוכלו לשמוע שם אותי ואת חברי הטוב מתן נויפלד, משמיעים שירים שאנחנו ממש אוהבים ומדברים עליהם, ואולי גם מארחים חברים מוזיקאים שינגנו באולפן. אם אתם תל אביבים, אתם מוזמנים לקפוץ בשעות החמות להגיד שלום ולשתות איזה קוקטייל. אם לא, התחברו לאינטרנט. זכינו להיות חלק מהרכב חלומי של שדרנים, ובשאר שעות השבוע ינגנו וישדרו שם קוואמי, לאון פלדמן, האחים רמירז, מאיה דוניץ, סוליקו, רדיוטריפ, אמיר אגוזי, כהן@מושון, דיגיטל_מי, אורי שוחט, ועוד המון אנשים שטעמם הטוב והרחב במוזיקה גורם לי להעריץ אותם בכל פעם מחדש. הסברים נוספים אפשר למצוא בראיון של אנשי "תדר" ב"גלריה" של הארץ, ועדכונים על הפתיחה (ועל כל שידור שלי) תקבלו בפייסבוק של העונג. איזה כיף! [עברית]
3. הכירו את NuFunk.co.il, בלוג ישראלי חדש שעוסק בתחום מוזיקלי שלא שומעים עליו הרבה בבלוגוספירה הישראלית (וחבל!), נו-פ'אנק וברייקביט, תערובת של פ'אנק, אלקטרוניקה, היפ-הופ, ביג-ביט, דאבסטפ ופחות או יותר כל דבר שהוא רקיד ויש בו ברייקס – ולפעמים גם סתם פ'אנק משודרג. ערן, כותב הבלוג, מעדכן ומשתף בכמויות עצומות של מוזיקה חדשה מכל העולם, שרובנו מעולם לא שמענו עליה, כולל הרכבים מיוון, אוסטרליה, גרמניה, אנגליה ועוד. [עברית]
4. אל תגידו לי שעדיין לא הורדתם את תקשיבו רגע 06, האוסף התקופתי הלא מחייב שלי כאן בעונג שבת. [עברית, זיפ, מפ3]
5. הבלוג הכביר של דויד פרץ, "יוצר השיר", עבר לדירה חדשה, וזו כבר סיבה לחגיגה כי במשך זמן רב לא יכולנו לקרוא בבלוג הישן שלו ב"רשימות" את הפוסטים המאלפים שלו על מוזיקה. בינתיים הבלוג החדש מתעדכן בעיקר בתמונות, אבל הארכיון מלא כל טוב. או כמו שכתב דויד עצמו: "כרגע זה בעיקר נסיון לשחזר את העבר, בעתיד נשחזר את ההווה". [עברית]
6. הלייבל הישראלי הנהדר הבייסמנט, בהנהגת עמרי לוי, סוגר אחרי 8 שנות פעילות מצוינות את שעריו. בין היתר גדלו והתפתחו שם עמית ארז, רותם אור, שני קדר ועוד רבים, והוא היה גם הבית האינטרנטי לחומרים של Fact records. בתקופתי בשרת העיוור פרסמנו אוסף ממיטב תוצרת הלייבל שעד היום אני חושב שהוא מוצלח מאוד. היה שלום, בייסמנט, היו לנו שעות יפות יפות. [עברית]



7. ספיחים והמשכים בעקבות ביטולי ההופעות הפוליטיים: עמי ברנד קורא לאמני ישראל לעסוק בפוליטיקה בלי להתבייש; בפייסבוק 23 אנשים כבר הפסיקו לכעוס ומבקשים להביא את הפיקסיז שוב לארץ; אייל מרדיו פרימיום זועק די להלקאה העצמית. [עברית]
8. ובעוד כולם מבטלים, K's Choice עוד רגע מקבלים תעודת זהות כחולה. שלוש שניות אחרי שתי הופעות סולד-אאוט בבארבי ת"א הם חוזרים לעוד שתיים כאלו ב-14 וב-15 בספטמבר. [עברית]



9. מיכאל זילברמן יצא ב-2008 לחקור את מקורה וזהות משתתפיה של תמונת הנשיקה המפורסמת בהיסטוריה מ-1945. כרגיל בבלוג המעולה שלו, טופס 630, מדובר בפוסט אינפורמטיבי ומרתק. גם מדור הצילומים האדיר The big picture מקדיש גלריית תמונות יפהפיה של תמונות מהפלישה. [עברית]
10. גם אם לא זכיתם או השתתפתם, כדאי לקרוא את הראיון שערך מתן נויפלד, במיוחד עבור העונג, עם דיוויד יוג'ין אדוארדס מ-Woven hand, שיגיע לשתי הופעות בארץ בשבוע הבא. עוד ראיינו אותו עינב שיף בוואלה ויפעה יעקב בג'רוזלם פוסט. [עברית]
11. [תודה לסגול 59] שכותב: "האם תמלילי היפ הופ כוללים יותר מדי מסרים אנטישמיים? האם יהודים מושמצים בשירי ראפ יותר מנשים והומואים? מדוע ג'יי-זי מכניס פתאום "לחיים!" ו"מזל טוב!" בתוך מילות השירים שלו? ואיך מתייחסים הראפרים לאושיות בני דת משה כמו ריק רובין, ליאור כהן והביסטי בויז? העיתונאי היהודי חובב ההיפ הופ ג'ון ברקוביץ' מנסה לענות על כל השאלות האלה במאמר מעניין – "היפ הופ והבעיה היהודית"". [אנגלית]
12. בגרדיאן חוזרים לסרט "דו"ח מיוחד" של שפילברג וקובעים: המד"ב כבר לא מקדים את הטכנולוגיה האמיתית שלנו בחמישים שנה, אלא רק בשמונה. איזה מהטכנולוגיות שראינו בסרט כפורצות דרך ועתידניות כבר קיימות או נמצאות בפיתוח היום? לא מעט, תופתעו לגלות. [אנגלית]
13. "Celestica", קליפ חדש של Crystal Castles. [וידאו]
14. [תודה לר.ר, זוגתו של ר.ר] דיוויד ברן מדבר בכנס של טד על הקשר בין כתיבת מוזיקה וחללי הופעות. [וידאו]
15. הקליפ הכי כייפי שראיתי השבוע שייך בלי ספק לקרולינה, שמילאה את כיכר ביאליק (שוב) בשמחה ובצבע עם הקליפ הנהדר של "צר לי צ'רלי", אחד השירים האהובים עליי באלבום המצוין שלה. קליפ שמשרה כיף, גרוב וחיוכים, בדיוק כמו השיר עצמו. [טיוב]
16. אמנדה פאלמר מציעה לכם להוריד את הקאבר שלה לקטע המופת "Idiotheque", ומבטיחה אלבום שלם של ביצועי רדיוהד על היוקליילי (הקסום) שלה. [בנדקאמפ]
17. [תודה לדן-יה] ועוד קצת אמנדה פאלמר, שמתארחת לסשן באולפני Moog, פרויקט מאוד מגניב שלא ידעתי עליו עד עכשיו. יש שם גם סשנים של RJD2, איוון דנדו (מהלמונהדס! הייתי בטוח שהוא מת או משהו), Rogue wave ואחרים. [וידאו]
18. טור קצר ונפלא בניו יורק טיימס על התבגרות והדברים שאנחנו מאבדים בדרך לשם. [אנגלית]



19. ב"פנקס", כתב העת המקוון לתרבות וספרות ילדים (מקום נהדר, שמומלץ לבקר בו תדיר ובסבלנות), מתחקה צחי פרבר אחר מקורו של הקומיקס העברי, ושוזר בהיסטוריה אנקדוטות מקסימות וגם דוגמאות גרפיות נאות. מי שרוצה לראות עוד דוגמאות מוזמן לתור אחר החוברת שליוותה את התערוכה "קומיקס עברי – פרק א'" שפרבר היה מאוצריה. אני מצאתי את הספר בעשרים שקל באיזה מקום (שכחתי כבר היכן! אבל אני בטוח שבמוזיאון הקומיקס תמצאו עותק) והוא מענג ומרתק (גם אם לא כרוך כל כך טוב, ומתפרק די מהר). פרבר סוקר יפה ולעניין את ימיו הראשונים של הקומיקס העברי ותוהה בקול רם מדוע אין פריחה שלו כיום כפורמט לילדים. הוא מסכם במילים העצובות והנכונות: "היום העיצוב, המראה החיצוני, שולט, ולא המילה הכתובה או הנאמרת". פרבר גם עונה לשאלות הקוראים בתגובות למאמר, וזה נפלא. גם המאמר הזה וגם המענה לתגובות שבו מחזקים את דעתי שכתבי עת עצמאיים ונישתיים ברשת הם דבר מבורך ונפלא. שערו בנפשכם מאמר אינטיליגנטי ונגיש כזה, בלי שום התחנפות לקוראים, בוויינט למשל. [עברית]
20. [תודה לנועה רוה] אם יש לכם מלא לשוניות פתוחות בדפדפן של המון דברים שאתם רוצים לקרוא עוד מעט, או אחר כך, או מתי שיהיה לכם זמן, אולי הגיע הזמן שתפתחו חשבון חימי ב-Instapaper: שירות נוח לאללה שעוזר לכם לשמור בקלות עמודים, מאמרים ולינקים לקריאה מאוחר יותר, דרך האתר שלהם או דרך האייפון אם יש לכם אחד כזה. כמישהו שסובל מהבעיה הזו בצורה כרונית (ומחזיק אייפון), התקנתי את השעשוע הנחמד הזה בעצתה של נועה, ונראה לי שזה יקל עליי מאוד את עומס הדפדפן (וגם את נסיעות האוטובוס נטולות הספר). [אנגלית]
21. פיטר גבריאל מבצע קאבר ל-"In the neighborhood" של טום וייטס. עדיין לא שמעתי, אבל אם זה נשמע כמו באלבום הקאברים שהוא הוציא עכשיו, אני מתבאס מראש. [וימאו]
22. [תודה לאייל מרדיו פרימיום להמונים] Stereomood מתיימר להתאים לכם מוזיקה טובה בדיוק למצב רוחכם. נסו ודווחו אם הוא הצליח. [אנגלית]
23. עונג להורדה: חביבתי ירונה כספי חוזרת עם סינגל חדש מתוך אלבום חדש בהפקת אור בהיר (מ"איטליז" ועוד מקומות), שיצא לי לשמוע חלקים ממנו והוא נשמע מרתק ורענן. "מה שניצת" ניתן להאזנה בקליפ בוואלה, אבל ניתן להורדה חוקית רק כאן, בעונג, באדיבות ירונה עצמה. תנו קליק, זה שיר מצוין. [מפ3]
24. הודות לנדיבותה של קוראת העונג מהניכר אביטל, הגיע לי היום בדואר מחו"ל הגיליון המיוחד של Mojo בעריכת טום ווייטס (תודה תודה תודה!), שהגיע יחד עם דיסק אוסף בעריכתו. באתר של מוג'ו אפשר לראות רשימות נוספות של שירים בכתב ידו של וייטס, שלא נכנסו לאוסף. אני אוהב כתב יד, אני אוהב את וייטס, כך שאני מבסוט. [אנגלית]



25. סקוט פילגרים בדרך, וכדי להעביר את הזמן עד שיוצא הסרט (או חוברת הקומיקס השישית, שתקדים אותו בשבועות ספורים) תוכלו לבזבז הרבה יותר מדי זמן ביצירת אווטאר פילגרימי משלכם, כמוני! [אנגלית, פיקסלים, כאלה]
26. נורית גלרון, שעד לא מזמן לא הצלחתי להבדיל בינה לבין יהודית רביץ, בוחרת אלבומים שהיא אוהבת במיוחד ב"בית התקליט" בוואלה, ומפגינה יופי של טעם. [עברית]
27. מורפלקסיס מפרסם גם אצלו בבלוג את מיקסטייפ גיל סקוט-הרון האדיר שלו, ומקדים בכמה מילים יפות וחכמות על מוזיקה ופוליטיקה. [עברית, זיפ]
28. [תודה ללירון] נייייייייס. יוצר הטכנו ג'ף מילס הוציא דיסק שצידו העליון הוא ויניל, כך שאפשר לנגן אותו הן בקומפקט, הן בפטיפון (אם מתאימים בדיוק את המיקום של החור)! [אנגלית]
29. Eye candy השבוע: קלארק ליטל הוא צלם שרוב הזמן רטוב, הוא נכנס לים עם מצלמה ממוגנת ומיוחדת, נכנס ממש לתוך הגלים הענקיים ויוצא משם עם תמונות גלים מרהיבות שפשוט תענוג לזלול עם העיניים. [פיקסלים]
30. ואפרופו, אם אתם בעניין של Couch surfing… תמונה נהדרת. [פיקסלים]
31. האלבום הרביעי של אינטרפול מתקרב בצעדי ענק ואני כבר מתחיל להתרגש. בינתיים יוצא הקליפ החדש, "Lights". [וידאו]
32. לפני שבועיים התפרסמה ב"תרבות מעריב" כתבה נרחבת של שגיא בן-נון (שבאתר מעריב אפשר לקרוא רק את חלקה, כי מעריב עדיין לא הבינו בדיוק מה זה אינטרנט) על זהר לוי, המתופף והמלחין שמאחורי "אחרית הימים", "כיף התקווה הטובה" והפסקול הנדיר, המושמץ והמפואר של "מלכת האמבטיה". יאיר יונה, האיש שתחת שרביטו יצאה הוצאה מחודשת בדיסק של הפסקול הזה, מספר על המפגש שלו עם לוי והמסע להוצאת הפנינה הנדירה הזו מידי האספנים בלבד ולרשות קהל רוכשי התקליטים (שלא צריכים להצביע, אם שואלים את אדי ארגוס). שווה לקרוא הן את הכתבה של בן-נון והן את הפוסט של יונה, שבאיזשהו אופן משלימים תמונה גדולה יותר. [עברית]
33. כשהלכתי לחפור בגליונות הישנים של המגזין העיוור, מצאתי כתבה אדירה של דויד פרץ שעונה היטב על השאלה למה יש סאונד גרוע בהמון הופעות בישראל. קריאה טובה, מאלפת ולפרקים מצחיקה עד דמעות. [עברית]
34. [תודה לגלעד] האינטרנט הפך חלק גדול מהאזנה למוזיקה אלקטרונית ורקידה, מהסוג שנועד להישמע בחברת אנשים ורוקדים אחרים, להאזנה בודדה בבית מול המחשב, עם האוזניים בלבד ולא עם הגוף. גיטה דייל מנסה למצוא דרכים קהילתיות יותר להאזין ביחד למוזיקה בימינו הממודרים. [אנגלית]


Mac you, Mac you very much

35. [תודה ללירון] יש לך Macbook? עכשיו תוכלו לייפות את סמל התפוח שבגב המסך עם מדבקות נהדרות שיוסיפו לו שפם, פאה, כובע או שאר קישוטים. [אנגלית]
36. ישי קיצ'לס מתראיין ל"העיר" על מוזיקה למזמוזים. [עברית]
37. [תודה למתנויפלד] כשרפרפתי על רשימת האמנים שישתתפו בטקס הפתיחה של המונדיאל, התבאסתי. שאקירה? בלאק אייד פיז? בלעעע. מה עם אנשים שעושים מוזיקה ולא מפיצים רק טמטום? אלישיה קיז וג'ון לג'נד? אפשר לחשוב שזה אירוע כל-אמריקני ולא עולמי. למרבה המזל היה שם גם ויו פארקה טורה, העילוי ממאלי, שנתן קצת טעם טוב לכל הסיפור. ב-26 בנובמבר הוא כאן אצלנו! [טיוב]
38. Counting Crows, שכבר יצאו לחופשי ולעצמאות מגפן רקורדס, נותנים שיר חדש לגמרי (בהופעה) להורדה, "Miami". [מייל = מפ3]
39. [תודה לאיתמר] שכותב: "חבורת סטודנטים תפרנים שלא היה להם כוח וכסף למצוא לוקיישנים, חשבו על הרעיון הפשוט הבא: לצלם הכל באיקאה. ועוד אופרת סבון. הביצוע לדעתי מאכזב, אבל הרעיון – גדול. [וימאו]
40. אני אוהב מאוד את מיזם StandnPlay, במיוחד כשהוא יורד מהגג הקבוע בו מצולמים המוזיקאים ויוצא למקומות אחרים. עינב ג'קסון כהן הצטלמה לסשן שלהם ביפו בשישי בצהריים, והשילוב של האינטימיות שהפסנתר והשירים שלה כופים על המאזין יחד עם הפטפוטים והיעדר האינטימיות שסביבה יוצר משהו מאוד מוזר ומיוחד. צפו ב"לא כוחות", ושירים נוספים יגיעו בקרוב. [טיוב]
41. [תודה לארז] מהמם: המוזיקה דייגו סטוקו פירק פסנתר ישן שישב לו בחצר, גיטרה באס, ארובה ופיק-אפ של גיטרה חשמלית, ובנה כלי נגינה חדש לגמרי שהוא מכנה Bassoforte. בעזרת המחשב הוא יצר מזה לופים והקליט קטע יפהפה, ששווה במיוחד לראות איך הוא נוצר. אני מת על המצאות חדשות שבנויות מגרוטאות ישנות. [וימאו]
42. שיר חדש לבלונד רדהד! מאיפה זה בא עכשיו? לא אכפת לי, העיקר שזה בא. "Here sometimes" נגיש הרבה יותר ממה שאנחנו רגילים לקבל מבלונד רדהד. זוכרים את השיר המהמם שלהם מ-"Dark was the night"? [מפ3]
43. כמדי שנה בשנה מתקיימת החודש תחרות לסיפורי מד"ב ופנטזיה של פרס עינת, בו כל אחד ואחת מכם יכול להשתתף, לכתוב ולשלוח את סיפורו בתקווה לזכות בפרס הגדול. הנושא השנה: מבעד למראה (נייס!). השנה התווספה גם תחרות לכותבים צעירים (מתחת גיל 18). כל כללי ההשתתפות פורסמו באתר התחרות, שם יפורסמו גם הסיפורים עצמם בעילום שם במהלך התחרות. בהצלחה! [עברית]


רציתי גמד על פטרייה, אבל לא היה להם

44. [תודה לעדי סברן שמודה לאיתי לביא] במגזין discover אספו תצלומים של קעקועים מדעיים, כאלה שחקוקים בהם נוסחאות, מבנים של אטומים, הגדרות מדעיות ושלל פריטים גיקיים נפלאים. יש שם דברים אדירים, ושווה ללחוץ על התמונות ולקרוא את ההסברים. [פיקסלים]
45. שיר חדש עם שם מחוכם לאלקטרה, "Dawn of summer", לימות ה"אביב" הרותחים האלה. [סטרים]
46. עונג להורדה: ה-EP החדש של קוב, "הונאת האמרגן", הוא אדיר למדי, ושונה לגמרי מכל מה שאנחנו רגילים לשמוע מיוצרי רוק ישראליים: השפעות של דאבסטפ ואלקטרוניקה עדכנית, עם טקסטים חותכים. גון בן ארי יצר רימיקס אדיר ל"קוראים לזה תרבות", הסינגל הראשון מהפרויקט הזה (הנה הגרסה המקורית), והוא נותן אותו להורדה חינמית כאן, בעונג. תיהנו. שיר מצוין אחר מהפרויקט, "ציון במשבר (מה מה מה מה)", תוכלו לשמוע בנענע. [מפ3]
47. [תודה לשיר] הזדרזו: עוד שבוע וקצת נסגרת תחרות פיתוח משחקים בהשראת מוזיקה! [אנגלית]
48. Jenny & Johhny הוא פרויקט חדש של ג'ני לואיס ובן זוגה לחיים ולמוזיקה ג'ונתן רייס. את השיר הראשון מתוכו, "Scissor runner", אפשר כבר לשמוע ולהוריד בסטריאוגאם, ואני נאלץ להסכים בצער עם המגיבים ב"איים בזרם", מדובר בשיר מעט מאכזב. [אנגלית, מפ3; עברית]
49. [תודה לתמר] ל-OK Go יש רעיונות מגניבים, קליפים מקוריים והרבה מזל. הרבה מזל כי הקליפ החדש שלהם ל-"End love" הוא לא מבריק אלא סתם חמוד ומושקע (בצורה כזו שנראית בלתי-מושקעת, כמו כל הקליפים שלהם), ואלמלא האווז המטורף שהתחיל להיצמד אליהם בערך באיזור 1:50 ורק הפך נודניק יותר במהלך הקליפ, זה היה סתם קליפ חמוד. מזל שיש אווז, בחיי. [טיוב. לפעמים אני מקווה שמישהו יעשה את הקליפים של אוקיי גו רק עם שירים טובים ברקע]
50. The Quietus מפרסם שני ראיונות מעניינים, אחד חדש עם נינה נסטסיה, ואחד ישן עם אפקס טווין. [אנגלית]
51. הקומיקסאי הכה אהוב עליי, קרייג תומפסון, אייר את עטיפת אלבומם האחרון של Menomena, ועכשיו שתל את עטיפת האלבום החדש שלהם (תצלום של פסל) בתוך הקומיקס עליו הוא עובד בימים אלה. חמוד. [אנגלית, פיקסלים]
52. [תודה לתמר] אבל הווידאו הבאמת מגניב של OK go השבוע הוא לא הקליפ עם האווז, אלא תחרות הבהייה הנהדרת הזו של המתופף שלהם עם אנימל מהחבובות! [טיוב]


אבוי, נשמטה מטרייתי. לורה וירס

53. אהובתי המוזיקלית לורה וירס מתארחת בסשן של Daytrotter ומשאירה אחריה, כצפוי, ארבעה ביצועים יפהפיים לשירים מהאלבום החדש, July flame, שהולך ומסתמן כאלבום שאני הכי אוהב השנה (סליחה, ג'ואנה, זה קרב צמוד). [סטרים, מפ3]
54. [תודה לתמר] פעם בכמה זמן קומיקאי או צוות קומיקאים עולים שוב על העניין הזה, שבהמון להיטי פופ יש בדיוק את אותו מהלך אקורדים, וקורעים אותנו מצחוק. הפעם עושים זאת (טוב למדי) Axis of Awesome. צ'ק איט. [טיוב]
55. רון בר יוסף-לוי מתרגש מטל כהן-שלו, וכותב על כך יפה יפה. [עברית]
56. [תודה לניצן] מארק אוליבר אברט לא נח בשנים האחרונות, וזה נפלא אם אתם שואלים אותי. לא הכל מבריק (Hombre lobo) אבל חלק בהחלט כן (End times), ועכשיו מגיע האלבום שיסגור את הטרילוגיה הזו, Tomorrow morning. שיר ראשון מתוכו, "Looking up", אפשר כבר להוריד בחינם באתר הבית של Eels. [אנגלית, מפ3]
57. [תודה לרן] שכותב: "The future kings of nowhere מוציאים את האלבום להורדה חינמית ברשת, וכמובן אפשר לקנות בכסף. כל הכסף שייתרם יוקדש למלחמתו של הסולן במחלת הסרטן. אני חשבתי שכשאני שומע מוזיקה אני תורם בעיקר לי… אגב, הלהקה מנגנת פופ פאנק די פושר אבל חמוד…כמובן שאתה יודע שהסולן חולה בסרטן אתה אוטומטית מחבב אותם. (זה תרגיל שיווקי מעולה – כמו השרוף!!)". [אנגלית]
58. אם הטיזר הזה של מונוקרייב אומר מה שאני חושב שהוא אומר, אני כבר סופר את הימים. כל הפרטים, שרנן ממונוקרייב מסרב בתוקף לגלות לי, יתפרסמו ביום ראשון. [טיוב]
59. [תודה לאייל מרדיו פרימיום להמונים] שממליץ על The Cover Lovers, בלוג שמוקדש כולו לגרסאות כיסוי. [אנגלית, מפ3]
60. [תודה לארז] וואו! אתם חייבים לראות איך הבחורה הזו מנגנת בגיטרה. [טיוב]
61. [תודה לחובצי] לול גדול! קליפ פארודיה נהדר לקליפ המקסים של אורן לביא, "Her morning elegance" (המקור). [טיוב]
62. [תודה לאייל מרדיו פרימיום להמונים] הגורילאז מסכמים את סיפור הקונספט של Plastic beach, עד כה. [וידאו]



63. אימוג'ן היפ הנהדרת ניחנה לא רק בקול אדיר וביכולת מרהיבה להשתמש בלייב בעזרת דגימות ולופים, אלא, מסתבר, גם בלב טוב. בהופעות האחרונות שלה היא בוחרת בכל פעם עמותת צדקה מקומית (עמותות אקולוגיות, בתי ספר למוזיקה, בית חולים לילדים, ועוד), ומקדישה לו אלתור לייב. הקהל בוחר את הסולם ואת המהירות, והיפ מאלתרת משהו על המקום. באותו יום או מקסימום למחרת מעלה היפ את התוצאה לבנדקאמפ שלה (בשתי גרסאות: האלתור בלבד, או האלתור עם כל הדיון החינני בינה לבין הקהל) להאזנה חופשית, וכל ההכנסות מהורדות (אפשר לבחור כמה לתרום, החל מדולר) הולכות לאותה מטרה מקומית לה הוקדש האלתור. נכון, מוזיקלית אי אפשר באמת להאזין לחמישה כאלה ברצף, וזה נועד בעיקר לקהל של אותה הופעה שרוצה לתת עוד משהו בתמורה להנאתו ולעזור על הדרך לצדקה מקומית שעשויה להשפיע ישירות על חייהם במקום. אבל כיף לראות את זה קורה מהצד, מקסים לשמוע את היפ משוחחת עם הקהל ומאלתרת, וזה בעיקר רעיון נהדר ששווה ליישם בצורות שונות גם כאן. [בנדקאמפ]


MNDR. לא, את לא נראית מגניב במשקפיים האלה. את נראית מגוחך (CC)

64. פתחתי עם שיר שהשמעתי אצל קוטנר ואני מסיים עם שיר ששמעתי אצל קוואמי. שני הגיבורים המוזיקליים והרדיופוניים האלה לא מכזיבים אותו אף פעם, ואני חושב שיום אחד אבנה פסלים קטנים בדמותם ואניח על הרמקולים בסלון (תודו שלא הייתם מתנגדים לאקשן-פיגר מוצלח של קוטנר או קוואמי, תודו). "I'll go away" של הפלא הניורקי התורן MNDR (אומרים את זה כמו man-dahr, וקוראים לה אמנדה וורנר) הוא דוגמה מעולה לשיר שכתוב ובנוי כמו שיר פופ מעולה, אבל הוא אפלולי ומעניין טיפה יותר מדי לתחנות הטופ 40 של העולם. מזל שיש את קוואמי, שיחדיר את השיר האדיר הזה לגלגלצ בדלת האחורית. זה שיר שמתחיל כמו שיר פופ ונהיה מרגש יותר ויותר ככל שהוא ממשיך (ובהחלט ככל ששומעים אותו יותר). גם הוא הסתובב לי באוזניים בתדירות גבוהה למדי, והזדמזם לי על השפתיים כשלא שמעתי אותו, ובכלל, הוא נפסל על קוצו של יוד (קוטנר? לא, סתם יוד) מכניסה לאוסף "תקשיבו רגע 06". והנה הכנסתי אותו לעונג שבת בדלת האחורית. [מפ3]

שבת שבוגי, מזל טוב ואהבה רבה רבה לערן ועידית, הזוג הנפלא שאתם בטח מכירים מפופטארט, לטאת האמבט והבלוג המשותף אוכל זה טעים, שהתחתן השבוע! ♥♥♥

Woven Hand מגיעים לשתי הופעות בארץ, ב-2 ביולי בירושלים (צוללת, עם חימום של יהוא ירון) וב-3 ביולי בתל אביב (בארבי, עם חימום של רועי ריק ועידן רבינוביץ' מהקולקטיב), ולי יש בעיה. מצד אחד, מדובר בהרכב מעולה שקרוב מאוד להרבה נושאים, זרמים והשפעות מוזיקליות שאני אוהב מאוד. מצד שני, אף פעם לא הספקתי להתעמק בהם.

לשמחתי, יש לי את מתן נויפלד. מתן, ממייסדי פסטיבל אינדינגב, הוא האיש הכי מתאים בעיניי לראיין את דיוויד יוג'ין אדוארדס, האיש שהוא-הוא Woven hand (ובעבר גם Sixteen Horsepower). מהרבה סיבות. גם בגלל ההקשר הגיאוגרפי (דרום ישראל בה רבים המרחבים על הישובים, מול מרכז-דרום ארה"ב, האזורים בהם אדוארדס מסתובב פיזית ומוזיקלית), גם בשל תחומי העניין הדומים, וגם כי מתן אוהב מאוד את אדוארדס, ומסתובב כבר כמה שנים עם שאלות בראש שהוא רוצה לשאול אותו. כשצצה ההזדמנות, שמחתי מאוד לפנות את הבמה למתן, הדילר המוזיקלי שלי ואחד האנשים שאני הכי אוהב, לשיחה טלפונית ארוכה ומעניינת עם אדוארדס, שמוגשת לפניכם.

בסופה – יש גם כרטיסים במתנה להופעה. אליך, מתן.

שימו לב, לרגל המאורע טרחתי ופתחתי קטגוריית ראיונות, בה נמצאים גם הראיונות הקודמים שנערכו כאן בעונג.

(תמונה: Kasper, CC)
קרא/י את המשך הפוסט

[במקום עונג שבת השבוע]

היי, הזהרתי מראש. כתבתי "תקופתי" וכתבתי גם "בלתי מתחייב" בכותרת של כל שאר האוספים האלה, לא? אני חושב שכיסיתי לעצמי את התחת למקרה הבלתי סביר שיעברו שנה וחצי בין אוסף מספר 5 ("תקשיבו רגע חורף") לאוסף הזה. ובכן, אמנם בלתי סביר אך לא בלתי אפשרי. אבל שנה וחצי? פחחח, זה לא מה שישבור אותנו. הנה שוב נחה המוזה והתאספו השירים, ואוסף "תקשיבו רגע" מספר 06 יצא לדרך, התיקייה שלו הייתה המקום ההומה ביותר במחשב שלי בחודש האחרון, שירים באו ויצאו כמו מתחנת רכבת. בסוף ננעלו בו 13 השירים האלו. 13 שירים שאני אוהב במיוחד בתקופה האחרונה ויושבים יחד היטב, לדעתי.

האוספים הקודמים:
תקשיבו רגע חורף
תקשיבו רגע 04
תקשיבו רגע 03
תקשיבו רגע 02
תקשיבו רגע 01

(CC)

להנאה מושלמת: האזינו כבדרך אגב, ואוצו לבדוק מה אתם שומעים רק אם האוזניים שלכם הזדקפו בגלל שיר כלשהו. בדרך כלל דרושות יותר משלוש-ארבע האזנות עד שנדלקים באמת על שיר. בנוסף, אמנם עבדתי הרבה כדי לסדר את השירים בסדר מסוים, אבל קבלו את הסדר כהצעת הגשה בלבד. בהחלט מומלץ ללחוץ על Shuffle בכל עת. תיהנו!

לא מצליחים לפתוח? הורידו את 7zip, תכנה חינמית ופשוטה (אופן סורס!) לפתיחת כל סוגי הארכיבים

רשימת שירים, כי צריך!

1. Johnny Cash – Ain't no grave
הביט של השנה, באדיבות ריק רובין. השלשלאות הנגררות עושות את העור שלי חידודין-חידודין בכל פעם. שום קבר לא יחזיק את ג'וני קאש. זו יכולה להיות סצינת פתיחה מופלאה לסרט זומבים. זומבי קאש: נקמת הקאנטרי. אבל במובן המוזיקלי זה מציאותי לגמרי, ואפילו נכון: גם כשהוא בקבר ממשיך הנפיל יוני קאש להוציא אלבומים. רשמית, זה האלבום האחרון בסדרת American recordings שגילתה את קאש לדורות חדשים שלא גדלו עליו, והוסיפה עוד תקופה מוזיקלית שונה לביוגרפיה המרשימה של הזמר הענק הזה. אבל מי יודע איזה אוצרות עוד יימצאו. השיר הזה כאן לא רק כי הוא ענק, אלא גם כהצדעת פרידה לקאש, זמר שאני אוהב מאוד. גיבור.
מומלץ אם אהבתם את: אלביס, וילי נלסון
עוד שיאים מאותו אלבום: "Redemption day"
מתוך American VI – Ain't no grave [₪]

2. Quasi – Bye bye blackbird
קשה לתפוס כמה אמריקה היא ארץ ענקית, אבל הנה משהו שיעזור להבין את גודלה: אנחנו נשארים עם האמריקן, עוברים מאמריקן רקורדינגז לאמריקן גונג, שני אלבומים שיצאו באותה השנה, ושונים זה מזה כמרחק ניו יורק מסן דייגו. אלבום הרוק של השנה שלי, בינתיים, הוא American Gong של קוואזי [האזנה מלאה] של קוואזי. הוא תפס אותי חזק, אולי כי אני ילד ניינטיז וזה אלבום שיש בו הרבה מאוד מרוח הרוק האמריקאי האלטרנטיבי של הניינטיז, אולי בגלל הדיסטורשן האנלוגי שבקצוות ההקלטה, שגורמות לשיר הזה (ולאחרים בתקליט) להישמע כאילו הם עוד שנייה פורצים החוצה מהרמקולים שלך. אם הביטלס שרו שיר עדין ויפהפה על בלאקבירד, קוואזי נפרדים לשלום מהעדינות הזו ומשתרעים על מיטת הדיסטורשן הנהדרת הזו.
מומלץ אם אהבתם את: Sleater-Kinney, Built to spill, Pavement, ניל יאנג
עוד שיאים מאותו אלבום: "Little white horse", "Laissez les bon temps rouller", "The jig is up"
מתוך American gong [$]

3. Galactic feat. The rebirth brass band – Boe money
ב-2007 היה זה מארק רונסון שלכד את רוח הפ'אנק בבקבוק, מילא אותו גזים וניער עד שהוא התפוצץ ברדיו, במסיבות, באוזניים שלנו. השנה עושים את זה Galactic, הרכב פ'אנק וג'אז נהדר מניו אורלינס, עיר שהמוזיקה צועדת לה ברחובות כמו שדם זורם בוורידים. האלבום החדש שלהם, Ya-Ka-May, הוא פיצוץ אדיר, תערובת נפיצה של גרוב, פ'אנק, רוק והיפ-הופ מתובלים בשלל תבלינים מכל העולם. במקרה הזה התבלין הוא קצב בלקני א-לה-תמיר-מוסקט והבלקן ביט בוקס שלו, והרכב כלי הנשיפה הוותיק Rebirth brass band נושף כאן בכל כוחו. נראה אתכם לא זזים עם השיר הזה ברקע.
מומלץ אם אהבתם את: The dap-kings, Mark Ronson
עוד שיאים מאותו אלבום: "Heart of steel", "You don't know"
מתוך Ya-Ka-May [$]

4. Joanna Newsom – Good intentions paving company
שיר יוצא דופן מתוך אלבום (משולש!) יוצא דופן של זמרת יוצאת דופן. בעולם מושלם, כל המוזיקאים היו ניחנים באורך הרוח ובתעוזה היצירתית של ג'ואנה ניוסם: מקליטים אלבומים משולשים שהשירים המעולים פשוט נשפכים מהם, יוצרים בסבלנות שירים מורכבים, עשירים ומפותלים של 14 דקות, משתקעים טוטאלית בתהליך היצירה והביצוע של המוזיקה שלהם. העולם אינו מושלם, אבל לפחות יש לנו את ניוסם להתנחם בה, כישרון בוהק ונדיר שהולך ומסתעף, חושף עוד ועוד פנים. האלבום החדש והמשולש שלה פשוט מדהים מדהים מדהים (אחד לכל דיסק). אל תתנו לאורך להרתיע אתכם. זוכרים פעם, כשהיינו שוקעים באלבום אחד במשך חודשים וצוללים לתוכו? האלבום הזה יעבוד רק אם תתמסרו לו, תנו לו את הזמן, את אורך הרוח, תשקיעו, תקשיבו. הוא שופע טוּב ויופי. השיר הזה, קצבי בצורה יוצאת דופן אצל ניוסם, היה אחד הראשונים שכבשו אותי מתוכו. עברו מאז חודשים והוא נשאר בין שלושת הגדולים, חוזר ומתנגן בראשי. והמשפט הזה, המשפט המתחנחן והפוצע הזה, "I said: Honey, will you open your heart? When I have trouble even opening a honey jar", צובט אותי בכל פעם עם המשחקיות והכנות שיושבים בו ביחד. אשרינו שיש לנו את ג'ואנה ניוסם.
מומלץ אם אהבתם את: קייט בוש, ביורק, טורי איימוס, ג'וני מיטשל
עוד שיאים מאותו אלבום: "On a good day", "You and me, Bess", "Esme"
מתוך Have one on me [₪, $]

5. Josiah Wolf – The new car
כן, עד כדי כך אני אוהב את השיר הזה, מספיק כדי לשים אותו כאן ולא לשים שיר של להקת האם של וולף, ?Why, שהוציאה גם היא אלבום מעולה בחודשים האחרונים. "המכונית החדשה" מראה יפה את ההבדלים הגדולים בסגנונות הכתיבה של האחים וולף. בעוד יוני מושך לכיוון זרם התודעה המודע לעצמו, יורה מטאפורות כאילו בוב דילן היה ראפר, ג'וזייה הוא מספר סיפורים. גם הוא כאחיו מחביא את הסיפור האמיתי בתוך סצינה יומיומית, כמו רכישת המכונית החדשה בשיר הזה שמסתירה סיפור כואב הרבה יותר, אבל הסיפור אצלו הוא סיפור אחד ולא חמישה בו זמנית. העדינות שבשירה שלו היא מה שעושה את השיר, מבחינתי.
מומלץ אם אהבתם את: ?Why, מתי כספי
עוד שיאים מאותו אלבום: "The trailer and the truck", "Ohioho"
מתוך Jet lag [$]

6. Polar bear – Peepers
מתוך שיר הפתיחה כאן: יש שירי פופ מושלמים. זה עניין של תבנית, בנייה של ציפיות והגשמתן או מתיחתן, זה כמעט מדעי אבל זה עדיין קשה לשיחזור מוצלח לאורך זמן. אבל למצוא קטע שהוא בעיניי די מושלם למרות שאין בו מילה אחת, אין בו פזמון חוזר, בעצם יש בו בעיקר קצב וכלי נשיפה – זה לא עניין של מה בכך בעולמי המוזיקלי. ובכל זאת, ברגע ששמעתי את "Peepers" של הרכב הג'אז הבריטי Polar bear, נשביתי ומיד שמתי אותו על ריפיט ושמעתי אותו עוד 5 פעמים. הוא בולט לטובה גם בתוך כל האלבום המוצלח שלהם. הוא מעניין מוזיקלית אבל גם ממכר ברמה הקצבית הכי בסיסית של לנענע את הגוף, יש לו גרוב, יש לו פ'אנק, יש לו סווינג. ויש בו גם מהג'אז ומהרוק. הוא רופף לגמרי אבל הוא גם מהודק לחלוטין ולא כדאי להזיז בו דבר. זה רק יפגע בו. רק תופים, קונטרה בס, גיטרה ושני סקסופונים. זה כבר עכשיו אחד משירי השנה שלי, אני חושב. זה אלבום ג'אז לאנשים שלא אוהבים ג'אז. וזה שיר שכולו התפרצות געשית נהדרת ומלאת חיים.
מומלץ אם אהבתם את: האחים רמירז, The bad plus
מתוך Peepers [₪, £]

7. Menomena – Oh pretty boy, you're such a big boy
יש שמות שירים שאי אפשר להתעלם מהם. נניח שמות השירים באלבום הבכורה (המדהים!) של The Twilight Sad, או הראשון של Murder by death. השיר המעולה הזה של מנומנה (או מינומינה, תלוי את מי שואלים) תפס לי קודם כל את האוזן ורק אז את העין בשמו הנהדר. הוא הקדמה מעולה ל-"Five little rooms" שמגיע מיד אחריו באלבום החדש והכה-מעולה של הלהקה, Mines. הוא מתאפק את כל מה שהשיר שאחריו יורק. כלי הנשיפה נרמזים, המתח זוחל ונבנה, הבס מהמהם, הפסנתר בונה מדרגות. ב-"Five little rooms" הכל גולש מהסיר. אבל אני אוהב יותר את ההכנה, את העלייה, את הנשימה העצורה של הרגע לפני.
מומלץ אם אהבתם את: TV on the radio, Cold war kids, Wolf parade
עוד שיאים מאותו אלבום: "Five little rooms", "TAOS"
מתוך Mines [$]

8. Gonjasufi – Ancestors
עוד מוקדם להכתיר את שיר השנה שלי, אבל יש סיכוי די טוב שזה שיר החצי-שנה שלי. מפגש פסגה של שניים מהכשרונות הכי גדולים שמתפוצצים בימים האלה ממש, הראפר-יוצר-זמר-ראסטפארי-מעושן Gonjasufi והמפיק המבריק Flying Lotus, שהוציא גם הוא אלבום מרתק ומאתגר השנה. כל אחד לחוד הם דוחפים את הגבולות של היפ-הופ ומוזיקה אלקטרונית, וביחד, במקרה הזה, גם משיבים לחיים את הטריפ-הופ ונותנים לו טוויסט אחר לגמרי. אני אוהב כל צליל וצליל בקטע המבריק הזה. טריקי היה גאה בו. לא, לא גאה – מקנא.
מומלץ אם אהבתם את: פליינג לוטוס, טריקי, ביל דינג, מאדליב, נארלס בארקלי
עוד שיאים מאותו אלבום: "Kowboyz&indians", "Sheep", "She gone"
מתוך A sufi and a killer [$]

9. Scout Niblett – I.B.D
מתוך שיר הסיום כאן: הרבה דברים הפכו למובנים מאליהם בשנים האחרונות, מאז האינטרנט נכנס לזירה המוזיקלית והפך על ראשו כמעט כל דבר שחשבנו שידענו על הפצת מוזיקה, פרנסה של מוזיקאים, תפקידן של חברות התקליטים, הקהל והמדיה, ועוד הרבה דברים. פתאום מובן לנו מאליו שאם לאמן יש שירים הוא מקליט אותם ואנחנו יכולים לשמוע אותם במייספייס מיד, אם הוא רוצה. מובן לנו מאליו שלא צריך לעשות חזרות במשך שנים ולהופיע במקומות קטנים בהמתנה לכך שאיש ה-A&R של חברת התקליטים יגלה אותך ויזניק אותך מאלמוניות לכוכבות-על (במקרה הכי טוב הוא יפזר מעט מהאלמוניות, אם יש לו יחצ"ן טוב, וגם אז לא בטוח שזה יעזור). אבל עדיין לא מובן מאליו, בעיניי, שאי שם בארצות הברית יש כמה לייבלים קטנים ועקשנים, שמוכנים לתת לזמרת בריטית משונה וחולמנית מאוד להוציא אלבומים מעולים שאף אחד כמעט לא קונה. קוראים לה Scout Niblett (מבטאים את זה סקאוט, לאחרונה ששמעתי, ויש סיכוי טוב שאני טועה), והיא נשמעת קצת כמו קאט פאוור של פעם, רק בריטית, מה שאומר שיש לה את סוג השריטה, העולם הפנימי והחיבה לרזון מוזיקלי שיש לפי-ג'יי הארווי, נגיד.
מומלץ אם אהבתם את: קאט פאוור, פי-ג'יי הארווי
עוד שיאים מאותו אלבום: "Lucy Lucifer"
מתוך The calcination of Scout Niblett [$]

10. My brightest diamond – The diamond (Son Lux remix)
רק במקרים נדירים אפשר לתאר שיר שלם בעזרת שורה מתוכו. "Oh, how glorious", מהדהרדת שרה וורדן ברימיקס הסינמטי, המטמטם והיפהפה שארג ממנה Son Lux. אין תיאור קולע יותר. זה לא רימיקס במובן הבופצה-בופצה השגור של המונח, זו פרשנות מחודשת אמיתית. המלחין והמפיק סאן לאקס פירק את השיר המקורי ("The brightest diamond" מתוך האלבום האחרון של וורדן), לקח רק את החלקים שהכי אהב ואז מתח אותם, פרש אותם וצייר בעזרתם תמונת נוף פנורמית ונדירה ביופיה. איזה כיף שאמנים כמו וורדן נותנים חופש גדול כל כך לאמנים אחרים עם היצירות שלהם. זה לא מובן מאליו כלל, וכשמעיזים, לפעמים הפרשנות החדשה מתעלה על המקור. (ומה שמצחיק אותי הוא שרק אחרי שהאוסף הזה נערך והושלם, קפצתי אחורה להיזכר באוספים הקודמים ומסתבר שגם באוסף הראשון שמתי רימיקס למיי ברייטסט דיימונד).
מומלץ אם אהבתם את: סיגור רוס, Library tapes, פסקולים
עוד שיאים מאותו אלבום: המממ, זה אלבום רימיקסים עם 4 שירים בלבד! אין ממש.
מתוך Shark Remixes Vol 2 – Son Lux [$]

11. Laura Veirs – July flame
שוב, מוקדם מדי להכריז על אלבום השנה, אבל אלבום חצי-השנה שלי הוא בלי תחרות האלבום החדש של לורה וירס. כי היא כותבת שירים כמו שסופרים רוסים כותבים רומנים. כי היא מציירת באלבום אחד תמונה רבת גוונים ודקויות של ערב קיץ חם, תמונה שהשיר הזה הוא הלב הפועם שלה. כי העונות, הטבע, הציפורים והנוף שסביבה ובתוך השיר הם בו בזמן גם מטאפורה וגם הדבר עצמו. כי זה אלבום שקולע לחוויית ההאזנה המושלמת מבחינתי: על המרפסת בישוב כפרי בערב קיץ חמים. כי יחד עם טאקר מרטין היא מצליחה לבנות בכל אלבום סאונד ועיבודים פשוטים ואף פעם לא משעממים, ולנסח מניפסט סאונד מאוד מובהק ומאוד שלה. כי האלבום הזה פותח עוד קצת את הדלת לחדר העבודה של היוצרת המוכשרת הזו וחושף גם את מקורות הבלוז האליזבת-קוטון-י שלה. כי אף אלבום לא הכיל כזה אחוז גבוה של שירים שהצליחו לרגש אותי, להושיב אותי על הספה פעם אחר פעם עם חוברת המילים. כי זה אלבום שלם, יצירה שלמה.
מומלץ אם אהבתם את: סוזן וגה, אליזבת קוטון, פליט פוקסז, הדצמבריסטים
עוד שיאים מאותו אלבום: כל השירים, בחיי. כמעט נכנס לכאן: "I can see your tracks".
מתוך July Flame [₪, $]

12. Retribution gospel choir – Poor man's daughter
היי, אם אין אלבום חדש של Low, נסתפק בשמחה גם בהרכב-האח שלו, Retribution gospel choir, שהוא כנראה מה שקורה כשאלן ספארהוק אומר לאשתו מימי "תקשיבי מאמי, אני לוקח כמה בירות והולך קצת לנגן עם הבחורים, טוב? אל תחכי לי". הדיסטורשנים נפתחים פתאום, ג'אמים ארוכים ופסיכדליים של גיטרה חשמלית נפרשים ומתפתלים לאורך השירים. לבם של השירים עדיין איטי, חרישי ומדמם כמו השירים הטובים ביותר של Low. פשוט כלי הביטוי אחרים. במקום מברשת עדינה יש מסור, במקום בהייה בחלל יש הד-בנגינג (טוב, יחסי).
מומלץ אם אהבתם את: Low, ניל יאנג, Red house painters
עוד שיאים מאותו אלבום: "Hide it away"
מתוך 2 [$]

13. Eels – A line in the dirt
חייבים לסיים עם שיר שישבור לכם את הלב, לא? הרי בשביל מה יש לנו מוזיקה? בשביל לחזק את הרגעים שאנחנו חיים. להעצים את השמחה ברגע של אקסטזה, להעמיק את העצב ברגע של אכזבה, להזרים אדרנלין בדם כשאנחנו רוצים להשתולל, לעודד ולנחם כשאנחנו זקוקים לנחמה ולא מצליחים לספק אותה לעצמנו. מארק אוליבר אברט יודע יותר מכל איך להעמיק את העצב. האלבום האחרון שלו, End times, הוא בעיניי בין הטובים ביותר בכל הדיסקוגרפיה של האילז, וקרוב הכי מכולם ל-Electric shock blues. השיר הזה שובר לי את הלב, בתיאור הורס של הרגע בו נשברת מערכת היחסים בצורה שכבר אי אפשר לתקן, כנראה.
מומלץ אם אהבתם את: טום וייטס המוקדם, גראנט לי באפלו, לו ריד, בק ברגעיו המלודיים
עוד שיאים מאותו אלבום: "In my younger days", "Paradise blues"' I need a mother"
מתוך End times [₪, $]

מקווה שתיהנו מהמוזיקה! וזכרו, מה שאהבתם – קנו!