22 במאי 2010
עונג שבת: יום אחד אכתוב עליך בספר
הזוכות בפוסטר מארק לנאגן של דקל חברוני: תות ונופר. תתחדשו!
יש שירי פופ מושלמים. זה עניין של תבנית, בנייה של ציפיות והגשמתן או מתיחתן, זה כמעט מדעי אבל זה עדיין קשה לשיחזור מוצלח לאורך זמן. אבל למצוא קטע שהוא בעיניי די מושלם למרות שאין בו מילה אחת, אין בו פזמון חוזר, בעצם יש בו בעיקר קצב וכלי נשיפה – זה לא עניין של מה בכך בעולמי המוזיקלי. ובכל זאת, ברגע ששמעתי את "Peepers" של הרכב הג'אז הבריטי Polar bear [חלל], נשביתי ומיד שמתי אותו על ריפיט ושמעתי אותו עוד 5 פעמים. הוא בולט לטובה גם בתוך כל האלבום המוצלח שלהם. הוא מעניין מוזיקלית אבל גם ממכר ברמה הקצבית הכי בסיסית של לנענע את הגוף, יש לו גרוב, יש לו פ'אנק, יש לו סווינג. ויש בו גם מהג'אז ומהרוק. הוא רופף לגמרי אבל הוא גם מהודק לחלוטין ולא כדאי להזיז בו דבר. זה רק יפגע בו. רק תופים, קונטרה בס, גיטרה ושני סקסופונים. זה כבר עכשיו אחד משירי השנה שלי, אני חושב. זה אלבום ג'אז לאנשים שלא אוהבים ג'אז. וזה שיר שכולו התפרצות געשית נהדרת ומלאת חיים. [מפ3]- נוהל פרסום הופעות חו"ל בארץ הוא עניין עדין ומשונה תמיד. יש מפיקים שמכריזים לפני שהדיל סגור, יש כאלה שמטילים "אמברגו" (שימוש שגוי במילה, אגב) על הפרסום למשך כמה ימים, ויש עוד כמה סוגים. אבל מדי פעם מתפלקת הכרזה מוקדמת באתר הרשמי של האמן (בדרך כלל במייספייס) לפני שהשמועות אפילו מספיקות להגיע. Vieux Farka Toure, ענק הגיטרה ממאלי, ששיר שלו הופיע בשירי השנה שלי ב-2009, פרסם באתר שלו הופעה במשכן אמנויות הבמה (האופרה) בתל אביב, ב-26 בנובמבר השנה. אח, איזו שמחה! אני רק מחזיק אצבעות שזה אכן יקרה ולא יתפספס עד אז. עמית מעדכן בתגובות שההופעה מופיעה גם באתר של משכן אמנויות הבמה. [אנגלית]
- בהתחלה פורסמה ידיעה ראשונית על בואה של Archive לארץ וכחשדן הופעות מטבעי לא דיווחתי עליה כאן, מכיוון שלא התפרסמו בה פרטים קונקרטיים על ההופעה. מאז, הפכה ההופעה לרשמית לגמרי ואני פשוט שכחתי לציין אותה כאן ולהוסיף אותה לרשימת ההופעות השוות בבאר השמאלי של העונג. הודות לכמה מעריצי ארכייב רציניים בין קוראי העונג שטרחו להזכיר לי – הנה זה גם כאן. ארכייב באים לארץ! ב-28 ביולי היא תופיע במועדון התיאטרון ביפו, ולמחרת בזאפה בתל אביב. וזה הזמן לבקש: אני לא מכיר כמעט שום דבר של ארכייב. האם בין הקוראים יש מעריץ או מעריצת ארכייב ותיקים, שירצו להרכיב מיקסטייפ ארכייב טרום-הופעתי, ועל הדרך גם לחנך אותי מוזיקלית? אם כן, פנו אליי בתגובות או במייל. [עברית]
- ביום שישי הבא (28.5) לא יפורסם עונג שבת, כי בדיוק באותו היום אחגוג יום הולדת 28, ואהיה עסוק מדי בלעשות מלא כיף מכדי לשבת ולכתוב את העונג השבועי. מי מכם שירצה לחגוג איתי או סתם לבלות ערב כייפי מוזמן להצטרף למסיבת היומולדת הקטנה שאני מארגן באוזןבר ביום שישי ב-22:00 (רצוי להגיע בזמן כי נתחיל מוקדם). מיכל לוטן הנפלאה תופיע, ואחריה יהיה ג'אם ארוך ובלתי צפוי של עוזי פיינרמן ואיתן אפרת מ"האחים רמירז" יחד עם שחם אוחנה (פ'אנקנשטיין, קרולינה) ואייל תלמודי (בלקן ביט בוקס, אוי דיוויז'ן, מאלוקס) ואולי עוד אורחים שיגיעו. המחיר יהיה זול (כמה שתרצו לשלם, החל מ-28 ש"ח) וצפוי להיות כיף גדול. בואו אם בא לכם. [פייסבוק]
- למקרה שפספסתם, בשבועות פרסמתי כאן את Working title II, אוסף שני של סקיצות, דמואים ושירים אבודים מאמנים שאני אוהב במיוחד. הפעם השתתפו רות דולורס וייס, עינב ג'קסון כהן, עוזי פיירנמן, חיה מילר, טל כהן-שלו, מיכל לוטן, אבי עדאקי, אביב נוימן, טליה פרי, אודי רז וגון בן ארי. כולם תרמו שירים שלא פורסמו בשום מקום, חלק מהם (רות, עינב) אפילו הוקלטו במיוחד לרגל האוסף. הורידו לכם עותק בחינם, וש(י)היה חג שמח! [עברית, מפ3]
- זה ללא ספק הסיפור הגדול של השבוע: אלביס קוסטלו ביטל את ההופעה שלו בישראל, מסיבות פוליטיות. שווה לקרוא את הציטוט הרשמי שלו, ושווה לקרוא גם את התגובה הרשמית של אלייב, חברת ההפקות הישראלית שאחראית למופע הזה בארץ, ואת המכתב הפתוח ששלחו לקוסטלו עצמו. בעיניי, שם נמצא הסיפור כולו. כל בר דעת שיודע לחשוב יקרא את שני הציטוטים ולא יישאר לו מה לא להבין (רצוי לוותר על התגובה הילדותית והמביכה של לימור לבנת). קוסטלו קבע את ההופעה, קידם אותה, ואז באחת החליט לבטל בגלל עניין פוליטי, ניסח את דעתו וההפקה ניסחה את דעתה המנוגדת. הוא טוען שהופעה בישראל היא אקט פוליטי שהוא לא יכול לעמוד מאחוריו. הם טוענים ההיפך. בערך כמו גיל סקוט-הרון, רק שהפעם קוסטלו טרח לומר את שעל ליבו ולא לבטל ולשתוק. בוואלה תרבות כיסו את העניין יפה מכל זווית אפשרית עם טורי דעה, ראיונות עם מפיקי הופעות אחרים בעניין ביטולים פוליטיים, והתגובות בעולם. שי להב כותב מכתב פתוח ומאוכזב לקוסטלו. אריק גרוס מן מ-K's Choice שהופיעה כאן השבוע, חושב שקוסטלו הוא נאד נפוח [תודה עידו] ועידן אלתרמן כתב לו שיר. מן הסתם, אני חושב שקוסטלו טועה בהתנהלות שלו. אני חושב שאם הוא לא רוצה להופיע בישראל והמצב כאן חורה לו, לבריאות. ההחלטה אם להופיע כאן או לא היא לגיטימית. אבל הוא היה צריך לחשוב על זה לפני שחתם על חוזה וקבע הופעה והתראיין וקידם אותה. כמו בעניין גס"ה, נראה לי משונה מאוד שאמן קובע הופעה ואז מבטל פתאום. [עברית]
- ובעכבר העיר ממהרים להתריע: עשרה מוזיקאים שלא יגיעו לישראל בגלל המצב הפוליטי. אל תחכו להם. [עברית]
- פספסתי את ההופעה של מארק לנאגן השבוע בזאפה, בגלל חוסר תשומת לב. הייתי בטוח שהזמנתי כרטיס, ואז הסתבר שרק תכננתי לעשות את זה, ואז נהייתי חולה לשבוע, ואז שכחתי, ופתאום נהיה יומיים לפני ההופעה ומצאתי את עצמי בלי כרטיס. נו. אף פעם לא הייתי לנאגניסט מושבע, אבל היה מצער לפספס. מי שכן היה שם הוא עינב שיף שחושב שהיה לא קל אבל בהחלט משתלם, ו… זהו?! איך קרה שקיי'ז צ'ויס (שאמנם מילאו פעמיים את הבארבי, ויש כבוד) קיבלו שלוש ביקורות לפחות, ולנאגן קיבל אחת? אמת, לקיי'ז צ'ויס יש קהל גדול לפחות כפליים וכפי הנראה גם מוזיקה הרבה יותר קלה לעיכול. ועדיין, ביקורת אחת בלבד? בעיניי זה לא לעניין. [עברית]
- בזמן שאני התעסקתי בלפספס הופעות ואחרים התעסקו בלבטל הופעות, Xiu Xiu נתנו שתי הופעות בירושלים ובתל אביב. עמרי רוזן צפה בהופעה בירושלים ונועה מגר בהופעה בתל אביב. עוד מישהו כאן היה ורוצה לדווח בתגובות על חוויותיו מההופעה המשונה הזו? האם היה מפחיד כפי שציפיתי שיהיה? [עברית]
- בוואלה! תרבות הפיקו ספיישל נהדר ומרשים מאוד לציון 30 שנה למותו של איאן קרטיס, והזמינו אמני אינדי ישראליים לבצע מחדש שירים גדולים של ג'וי דיוויז'ן. מורפלקסיס מחדש את "Candidate", אנטיביוטיקה את "Shadowplay", ונציגים מאנטיביוטיקה ומ-Mambas מבצעים את "Decades". אף פעם לא הייתי ממעריצי ג'וי דיוויז'ן (ובאופן כללי אני מעדיף את אוי דיוויז'ן, אם כבר דיוויזיות), אבל אני מוריד את הכובע בפני וואלה על המחווה. ראוי. [עברית, וידאו]
- איזה כיף! "מלכי המין", אלבום הבכורה של להקת הגאראז' השמחה והמשמחת ישראלים\פעולה\סקס היה אחד הדברים הכי רעננים וכייפים שיצאו בארץ בעשור האחרון (לא מפתיע כשמאור כהן מעורב), ועכשיו יוצא סינגל חדש מתוך אלבום שני שיצא בחודש הבא. אני חייב להודות ש"משהו רע" נטול את כל רוח הנעורים המסריחה וההתחרעות הדיסטורשן והלכלוך חסרת האחריות של האלבום הראשון, אבל כולנו יודעים שלא שופטים אלבום לפי הסינגל. [סטרים]
- [ויה ויה] לא בטוחים איך להגות את השמות Sigur Ros, Sunn O))), Bon Iver או Lykke Li? אל חשש, מדריך ההגייה ללהקות היפסטרים יפזר את הערפל וימנע מכם מבוכה. אולי. [אנגלית]
- אחי הגדול טוען כבר כמה שבועות שמפיקי המופע של מטאליקה בישראל נכנסו לצרות עם המחירים הגבוהים של הכרטיסים ועכשיו ינסו בכל דרך למלא את היציעים. נראה שהוא צודק: יום לפני המופע, המפיקים מציעים כרטיסים ב-200 שקל, פחות מחצי מהמחיר המקורי שלהם. [עברית]
- צחקתי מאוד: בוואלה תרבות הכינו שיחון רוסי-עברי להופעה של מטאליקה. מה לעשות, מצחיק. [עברית, רוסית]
- כל החתיכים אצלי, להקה ישראלית כייפית שאותי משכנעת הרבה יותר בהופעות מאשר בגרסה המוקלטת שלה, עומדת להוציא אלבום בכורה והחליטה לתת בחינם את כולו, שיר אחר שיר, כמו סיפור בהמשכים, עד מופע ההשקה. אחלה רעיון. [עברית, סטרים, מפ3]
- יש! אהבתי את האלבום האחרון של Menomena, שנתן את הכבוד הראוי לתופים ושם אותם מקדימה במיקס, ועכשיו הלהקה מעניקה שי לסופשבוע: שיר חדש מתוך האלבום החדש שבדרך. הורידו את "Five little rooms" תמורת מייל. [מפ3]
הבלוג האהוב קסטה חוגג כבר ארבע (!) שנות פעילות מבורכות ומצוינות, בהן פני ברסימנטוב כותבת על "לאהוב מוזיקה בעידן הדיגיטלי", על כל הענפים המסועפים שצומחים מהכותרת הזו. לכבוד חגיגות היומולדת הזמינה פני 11 אמנים ויוצרים ליצור עבודות אמנות חדשות תחת הכותרת Cassette tape forever, והתוצאות מרהיבות עין ודמיון. כבוד ליוצרים המוכשרים, והמון המון מזל טוב לפני הנפלאה, שכותבת את אחד הבלוגים העבריים האהובים עליי. (וגם השאילה לי את הספר הנפלא והמרגש שאני קורא עכשיו). [עברית]- בצעד מפתיע ומשמח ראיינו בוויינט את מליסה אוף דר מאר המעולה, שמוכרת לרוב המאזינים כבסיסטית של Hole לשעבר, אבל מתחזקת קריירת סולו מצוינת. יצא לה בדיוק אלבום חדש שעדיין לא הספקתי לשמוע, אבל אלבום הבכורה שלה היה מעולה ממש, כמו גם EP המחווה האדיר שלה לבלאק סאבאת', Hand of doom. [עברית]
- לפני שהתחיל להיות אחד הזמרים הכי מרגשים בעולם דובר האנגלית, סם בים מ-Iron & Wine היה מרצה לקולנוע, וככזה הוא הוזמן עכשיו על ידי חברת Criterion, שמוציאה מהדורות DVD שוות של סרטים קלאסיים, לבחור את עשרת הסרטים האהובים עליו מהקטלוג שלה. ההמלצות מצוינות, ותואמות היטב את הציפיות ממרצה לקולנוע. במקום נימוקים הביא בים ציטוט של אמן או מפורסם אחר לצד כל סרט. שווה להציץ שם גם בהמלצות של רבים אחרים כמו סטיב בושמי, סוניק יות', דיאבלו קודי ועוד. [אנגלית. איזה כיף זה קולנוע מעולה]
- [תודה לרוי] בסיסטים, היכונו: קארי בראונסטין הכבירה עורכת ב-NPR תחרות סולו באס נושאת פרסים. זה הזמן להתחרות על תואר הבסיסט הכי אדיר בעולם ולשלוח לה סולו בס שימיס לה את הפרצוף. לכו על זה. [אנגלית]
- [תודה לאבי] זה מופע למען שחרור טיבט ב-1999, ואדי ודר צריך בסיסט ומתופף. אז הוא פשוט מזמין אנשים מהקהל לנגן איתו את "Betterman". גאונות. [טיוב]
- אחד הדברים שאני הכי אוהב בעולם הוא לכתוב ביקורות מוזיקה. מזמן לא עשיתי את זה כמו שצריך ואני מוצא את עצמי ממש מתגעגע לזה. אני אוהב לחפור באלבום ולמצוא את הנקודה בה המחשבות שלי משיקות לו, ולנסות לחלץ מתוכו טקסט שיהיה ראוי לקריאה וגם יגיד משהו משמעותי על האלבום. זו התמודדות לא קלה שאני נהנה ממנה בכל פעם מחדש. זה סיפוק אדיר כשאני מרגיש שהצלחתי, ורעב גדול כשאני מרגיש שלא הצלחתי. אבל כשזה נוגע לאלבומים שאני מוציא יחד עם חברי כאח לי בנימין "מורפלקסיס" אסתרליס, בלייבל שלנו Hiss Records, אני מעדיף להשאיר את כל הפרשנות, המחשבות וההגדרות שלי בתוך הראש. אני מריץ ספקולציות לגבי תוכן השירים וההקשרים שלהם, ממקם אותם בראש שלי בתוך מפה מוזיקלית גדולה יותר, ומשתדל כמה שפחות להגיד למאזינים או למבקרים מה הם צריכים לחפש, למה הם צריכים לצפות, למה זה דומה בעיניי או איך אפשר לגשת לאלבום הזה. אני משתדל לבקש מהם רק דבר אחד: האזינו. שנה וקצת אחרי האלבום של נדב אזולאי, מורפלקסיס ואני התאהבנו עד מעל לראש ב"מוזיקה למזמוזים", אלבום הבכורה של ישי קיצ'לס (שמנהיג את "הפוריטנים הצעירים" ומנגן ב"יאפים עם ג'יפים" שמוביל אחיו דניאל). החודש הוא יוצא, והשבוע פתחנו אותו, כמיטב המסורת שלנו, להאזנה מלאה. ועכשיו, במקום לספר לכם מה אני חושב על האלבום הזה, איזה קווים אפשר למתוח בינו לבין משהו אחר, מה הוא מזכיר לי ואיזה רגשות ומחשבות הוא מעורר בי, אני מציע לכם משהו הרבה, הרבה יותר טוב: הקשיבו, והחליטו בעצמכם. הנה כל האלבום, פשוט לחצו פליי. אם נוח לכם יותר, אתם יכולים לפתוח את הנגן בעמוד נפרד. בעיניי זה אלבום ענק. אשמח לשמוע את דעתכם (אפשר להגיב גם בבלוג המחודש של היס רקורדס). האזנה נעימה. [ממש כאן]
- התרגשתי עד דמעות: קרן Make a wish מגשימה חלומות לילדים שחולים במחלות סופניות ללא סיכויי החלמה. רובם מבקשים לפגוש מפורסם שהם מעריצים, או לנסוע לדיסנילנד, אבל ילד אחד מסיאטל, ארה"ב, ביקש משהו אחר: להיות גיבור על. עם כל הפרטים הדרושים: סיידקיק, מכונית מגניבה (דלוריאן!), תלבושת צבעונית, דה וורקס. הקרן, יחד עם רבים מתושבי סיאטל, התגייסה להגשים לו את החלום ליום מדהים אחד, בו הוא הציל את קבוצת הכדורגל המקומית (!), שיחרר עובדים במפעל אנרגיה מקומי, והביס את צמד הנבלים הרשעים במגדל הספייס-נידל המפורסם. איזה יופי שיש דברים כאלה בעולם. אין דבר טוב יותר מהגשמת חלומות, במיוחד כשמדובר במקרה כזה. [עברית]
- מי שמתגעגע, כמוני, לקורט ואגנר, מוזמן לקפוץ לפיצ'פורק TV, שם משודר במשך שבוע אחד בלבד (החל מהיום) מופע מיוחד של לאמבצ'ופ בחגיגות עשרים השנה ללייבל שלהם, מרג'. עם להקה מלאה, ולא כמו אצלנו בבארבי. [וידאו]
- זה אדיר: לרגל הגיליון ה-200 של מגזין המוזיקה Mojo (באמת? רק 200? חשבתי שהוא קיים הרבה יותר זמן) הוזמן טום ווייטס לערוך את הגיליון כולו, ואף הגדיל וערך דיסק אוסף של שירים שהוא אוהב, המצורף לכל גליון. מי מביא לי עותק מאנגליה ליומולדת? [אנגלית]
- הת'ר בראון מהבלוג המצוין I am fuel, you are friends, חולקת מיקסטייפ מוגדל של שירים שהיא מכנה "Stomp. Clap. Stomp. Clap", (או בגרסה העברית: בידיים הך הך הך, ברגליים טח טח טח), שירים שמערבים מחיאת כפיים ורקיעת רגליים לסירוגין. אחלה רעיון. ואחלה שירים. [אנגלית, מפ3, זיפ]
- יואב קוטנר בטור מרתק על שלומי שבן, שמסביר למה אולי נדמה לכם ששבן בכל מקום בחודשים האחרונים (כי הוא באמת שם, בכל מקום), ולמה זה כל כך נפלא. לא יכולתי להסכים יותר. [עברית]
- עדיין לא הספקתי לצלול לאלבום החדש של קוקורוזי כפי שרציתי, אבל שמעתי חתיכות ממנו והוא נשמע מרתק ומסקרן. במיוחד הופתעתי לגלות כמה התגעגעתי לקול הנהדר הזה של האחיות ביאנקה וסיירה. אם חסרה לכם עוד סיבה לבדוק את האלבום הזה, תראו את הקליפ היפהפה של "Lemonade". [וידאו]
- The Quietus, המגזין החביב עליי לאחרונה, מראיין את Flying Lotus. [אנגלית]
- [ויה ויה] 30 להיטי הקיץ הקולנועיים הטובים ביותר של כל הזמנים. אני לא מסכים עם הסדר, אבל רוב הבחירות מוצדקות בהחלט. [אנגלית]
- דן-יה מדפנה והעוגיות מפרסמת בבלוג שלה רצף של דואטים קיטשיים ומקסימים, ומזמינה אתכם להוסיף את שלכם. [עברית, טיובז]
- עוד פוסט טוב מדן-יה, שמספרת באופן אישי על הפעם הראשונה בה הקליטה בעצמה (את עצמה), ממש עכשיו. [עברית]
- אורי זר אביב מבהיר מהם ההבדלים בין פריק פולק לאנטי פולק, ועל הדרך חולק סרט מ-2006 על הפריק פולק עם דבנדרה, אנטוני, קוקורוזי ועוד. [עברית, וידאו]
- שני אספני תקליטים (מה נקרא בעגה המקצוענית קרייט דיגרז) בוחרים את 50 הדגימות הכי טובות בהיפ-הופ בפרויקט אדיר של מגזין קומפלקס. [אנגלית, סטרים]
- וואו! אחרי שהוזמנה על ידי מאט גריינינג, הפאפא של הסימפונז, להשתתף בפסטיבל ATP שאצר, זכתה ג'ואנה ניוסם לכבוד העצום והפכה לדמות מזדמנת בסימפסונז. היא עצמה עדיין לא ממש מעכלת את זה. הראיון של ג'וד רוג'רס איתה היה כל כך ארוך ומעמיק, שהוא מפורסם בשני חלקים שונים, בגרדיאן ובקווייטוס. [אנגלית]
היא נשמעת כמו הכלאה מתוקה בין ג'ואנה ניוסם לרג'ינה ספקטור עם נגיעה של לורה מארלינג,, היא רק בת 25, והמליץ לי עליה המתופף הנהדר והאיש הנפלא גיא ביבי, כך שעוד לפני ששמעתי אותה הייתי בעדה. אחרי "The destruction of the art deco house" כבר הייתי די שבוי בקסמה של קייסי דיינל, הפועלת תחת השם White Hinterland. היא הוציאה כבר שלושה אלבומים (אחד תחת שמה המקורי ב-2006), האחרון מביניהם יצא ממש לפני חודשיים. גיא שלח לי השבוע את האלבום השני שלה, Phylactery Factory מ-2008, ונכון לעכשיו הוא מסתובב אצלי בתדירות גבוהה למדי. בתזמון נפלא, The Quietus מפרסם השבוע ראיון איתה. זה מקסים ועדין ומלא בכישרון, ומה אנחנו צריכים יותר מזה בשביל שיר סיום מושלם? [מפ3]
ביטל את בואו לישראל בשל התנגדות פוליטית ללהיות חי
אני העורך החדש שלכם. תנו לי 500 מילה על ברווזים בלואיזיאנה
שתהיה שבת שבוגי, ניפגש בעוד שבועיים! (או קודם לכן, באוזןבר!).
אחלה אלבום של פולאר בר, גם אני שירבטתי עליו כמה מלים אצלי
http://he.smalltownromanceblog.com/?p=952
העונג נפלא כרגיל!!!
1. ארכייב, לא כל כך מכיר ??? – מסתבר שכולם בני אדם.
2. בקשר ל- 7 ,אומנים שלא יופיעו בארץ- בועז כהן המליץ לפני מס' שבועות על רוברט וויאט , החלטתי לשמוע, אותו עם הרבה ציפיות, במקביל לקריאה של העונג. האהבה הרבה שרוחש לנו הזמר די ביאסה , בכל זאת אחלה עונג.
שבת שלום
עונג נהדר, תודה.
ושיהיה יום הולדת שמח!
הקטע של אדי ודר מעולה. צריך להפוך את זה לנורמה, שבכל מופע גדול האמן מזמין אנשים מהקהל לנגן שיר אחד…
ומזל-טוב!
הסיבה שלא היו עוד ביקורות על לאנגן היא כי ההפקה לא הסכימה לתת כרטיסים לביקורת. וחבל
עמדתי הרשמית על פרשת קוסטלו http://www.facebook.com/notes/nadav-appel/l-trnd-bytwly-hhwpwt-mwt-hswbyyqt-wnpylth-sl-gwsyp-grl/392341301724
אחלה של עונג, ונורא אהבתי את האלבום של ישי קיצ'לס! יש בו משהו מאוד לא יומרני וחותר, או משהו כזה, וקול כזה שלא נמאס להקשיב לו.
שבת שבוגי ויום הולדת שמח!
http://i39.photobucket.com/albums/e158/mcnail/OMG3/evildeadprint.jpg
השראה
אחלה עונג גיא, תודה!
הנה פרסום רשמי נוסף באתר של משכן אומנויות הבמה לגבי ההופעה של פרקה טורה:
http://www.israel-opera.co.il/?CategoryID=509&ArticleID=1474
בהחלט נראה כמו משהו מעניין..
8+התגובות: ההסתמכות על כרטיסים מקומבנים על-מנת לכתוב ביקורת באתרי חדשות רשמיים מתמיהה אותי בערך כמו מיעוט הביקורות ה"רשמיות" על לאנגן, אבל זה רק עוד פן מסחרי ארור.
לקח לי זמן להבין את זה, אבל יצאתי מההופעה הזאת עם קיבה ולב הפוכים, ואמונה עמוקה יותר. את רשמיי כבר כתבתי באחד מהפורומים הרלוונטיים.
הופעות כאלה, ערכן לא יסולא בפז. כרטיסים להופעות, לעומת זאת, עדיין ניתן לקנות במחיר שניתן לאמוד באופן כלכלי, בין אם זה בסופו של דבר יקר מדי לכיס או לא. ואם אנחנו כביכול בעידן האינטרנט החופשי, כל אחד עם מקלדת שהיה בהופעה יכול לכתוב משהו. זה גם כן לא תירוץ.
הדיעה של נועם שיזף על הביטול של קוסטלו:
http://www.promisedlandblog.com/?p=2687
בכללי, הוא אומר שהוא שמע בשבוע האחרון המון אנשים שאף פעם לא מדברים על פוליטיקה מדברים פתאום על פוליטיקה.
או במילים אחרות: קוסטלו הכריח הרבה ישראלים לחשוב על הדבר השולי והמעצבן הזה שהם מצליחים להדחיק בהצלחה רוב הזמן.
קביעת ההופעה והביטול לא מוזרים בכלל – לא לכל אחד בעולם יש דיעה מוצקה על ישראל והסכסוך. אחרי שההופעה נקבעת ומפורסמת, האמן מקבל המון פניות ומידע על הסכסוך, יורד קצת יותר לעומק הנושא, ואולי מגבש עמדה שלא הייתה כל כך מגובשת קודם.
אני מרים את הכפפה. הכנתי מיקסטייפ של Archive לכל מי שלא מכיר עד היום (אף פעם לא מאוחר). מיקסטייפ ראשון שלי אז נא להתנהג בסלחנות
תהנו
http://www.easy-share.com/1910332645/Archive Mixtape.rar
ההופעה של קייס צ'ויס זכתה לשלל ביקורות בצדק (לא אומר שלא הגיע גם למארק לאנגן, לא הייתי ואני לא מכירה). הייתי באי אילו הופעות בחיי וזה היה הקהל הנלהב והרועש ביותר שאי פעם נתקלתי בו וזה כולל את רדינג. זו הייתה חוייה נהדרת וההתרגשות של שרה ושאר הלהקה מהחום הרב שהם קיבלו נגעה ללב. ההופעה הייתה טובה גם ככה, אבל ההתלהבות של הקהל והדינמיקה שזה יצר עם הלהקה שידרגו אותה לחתיכת הופעה מצוינת.
הדבר היחיד שהיה חסר לי – שני הדרנים ובכל זאת לא היה In your room.
הם טענו שהם כנראה יגיעו גם בספטמבר, אני ממליצה ללכת באם זה יתממש.
את המזל טוב שלך אני שומרת ליום שישי 🙂
אמיתי סנדי – אני מכיר את הבלוג שלך, לא מסכים עם רוב מה שאתה כותב בו אבל נהנה לקרוא בו.
אחרי שהבהרתי את זה – כשאתה כותב "האמן מקבל המון פניות ומידע על הסכסוך" זה כנראה האנדרסטייטמנט של השנה.
האמן מקבל תמונות של גופות מרוטשות, סיפורים מכמירי לב של קורבנות, פצועים, נכים, יתומים, אלמנות ואסירים.
האמן מקבל מניפסטים פוליטיים, שקריים ואמיתיים כאחד. הוא כמובן לא יבדוק בספרי הסטוריה מה נכון ומה לא.
האמן מקבל לחצים שונים, איומי חרמות ולעיתים, רחוקות מאוד לשמחתנו, איומי רכוש וחיים.
בקיצור – מכונת תעמולה אנטי ישראלית או אנטי יהודית ששורשיה עמוקים ומסובכים מכדי להרחיב כאן (בקיצור – הבון טון האירופאי בעיקרו, נקוף המצפון והצדקני להחריד להתנגד לישראל בכל מה שתעשה או תאמר)
מעולם למיטב ידיעתי לא קיבל אמן תמונות של גופות ישראלים ויהודים שאינם ישראלים כדי להשפיע עליו לבטל הופעה בשום מדינה ידידה או מדינה עוינת בשום יבשת.
בינינו – אם נפתח אטלס ומצפון פוליטי עולמי, לא יישארו למר קוסטלו ודומיו הרבה מקומות להופיע בהם – לכל מדינה יש שלדים בארון. הכי קל היום לצעוק "ישראל פושעת מלחמה" וליהנות מתדמית הצדיק הגדול: אין הפסד כלכלי, אין הפסד תדמיתי, הכל סבבה חוץ מזה שבשורה התחתונה אכזבת אלפי אנשים.
שורה תחתונה קשה, לאכזב אלפי אנשים, לא?
ועכשיו – מטאליקה.
איאן קרטיס נראה שתי טיפות מים כמו פיט דוהרטי.
הסיפור על אלקטרון-בוי ריגש אותי עד דמעות.
ניתוח קיסרי:
מעבר לכך שכל התגובה שלך היא ספקולציה מוחלטת, ולכן אין דרך משמעותית להגיב אליה, אני רוצה דווקא כן להתייחס לשורה הזו: "הכל סבבה חוץ מזה שבשורה התחתונה אכזבת אלפי אנשים.
שורה תחתונה קשה, לאכזב אלפי אנשים, לא?"
אני לא יודע לגבי קוסטלו או אמיתי סנדי, אבל לדעתי לא, זו ממש לא שורה תחתונה קשה. אם המחיר של הביטול הזה (ואחרים שבוודאי יבואו) הוא שהבוהמה הישראלית תפסיק לדקה אחת להתעסק בעצמה ותביע, השם ישמור, עמדה פוליטית, אז זה בהחלט מחיר ששווה לשלם. אז אנשים התאכזבו. קורה. בעסה להיות ישראלי.
או שהיית ציני, ובמקרה כזה זה פספוס שלי.
3. לגבי ההופעות של ארכייב: כתבתי באור בזויות על היום בו התוודעתי ללהקה המצויינת הזאת. סיפור מהארכיון: http://www.lightbaz.com/2010/04/archive-band
35. ג'ואנה ניוסם לא מעכלת את זה שהפכה לדמות בסימפסונס… בטח שהיא לא מעכלת את זה! לא משנה עד כמה כמה אמן ענק אתה (והיא מדהימה), להיות בסימפסונז זה הפאקין' פסגה!
נראה לי שאני עדיין באקסטזה מהפרק שראיתי אתמול בלילה של הסימפסונס בשנות התשעים, הומר הופך לקורט קוביין, לני וקארל עושים Boys2Men וכו'. That 90's Show – חפשו אותו אם עדיין לא יצא לכם. גאונות.
א. לא ספקולציה ולא נעליים. מקרים מסוג זה קרו בעבר ואני מקווה שלא קורים יותר אבל ריאלי מספיק כדי לחשוד שקורים.
ב. לא כתבתי בהתייחסות לבוהמה הישראלית אלא למוסר הכפול ולצביעות מחוץ לישראל: להקות ישראליות אמורות היו ע"פ אותה אמת מידה מוסרית להחרים המון מדינות אחרות.
ג. השורה התחתונה שלי היתתה רצינית לחלוטין – לא רוצה לבוא, אל תבוא. קבעת הופעה? אתה עושה מעצמך צחוק כשאתה מבטל. לא נוקט עמדה, לא מוביל ציבור, לא גורם לשום שינוי במצב שלנו כאן – רק עושה מעצמך צחוק. ומאכזב אלפים.
בכוונה לא כתבתי מילה על פוליטיקה כי לא זו היתה הכוונה. דיון פוליטי הוא מיותר כאן ובדרך כלל משכיח על מה דיברנו בכלל.
אורי זר אביב – בעיניי זה הפרק הכי טוב של הסימפסונים. ככה זה כשאתה ילד ניינטיז…
מצטער אם אני פוגע בסטטוס הגאוני של אדי ודר (אלביס קוסטלו של שנות התשעים, אם תשאלו אותי), אבל אלה לא סתם אנשים מהקהל. מדובר בחברי ההרכב המעולה, c average, שהופיעו עם מר ודר לא מעט בשנה ההיא.
למר ניתוח קיסרי:
"האמן מקבל מניפסטים פוליטיים, שקריים ואמיתיים כאחד. הוא כמובן לא יבדוק בספרי הסטוריה מה נכון ומה לא."
על מה אתה מבסס את הקביעה שכל האמנים הם אנשים שטחיים ובורים שמאמינים אוטומאטית לכל מה שאומרים להם?
"מעולם למיטב ידיעתי לא קיבל אמן תמונות של גופות ישראלים ויהודים שאינם ישראלים כדי להשפיע עליו לבטל הופעה בשום מדינה ידידה או מדינה עוינת בשום יבשת."
עוד קביעה חסרת ביסוס.
כשם שיש תעמולה אנטי ישראלית בעולם, יש גם תעמולה פרו ישראלית. אם אתה כל כך רוצה, אתה יכול להתחיל לשלוח תמונות של גופות מרוטשות של ישראלים לאמנים ברחבי העולם, ולראות מי ישכנע אותם יותר. עם זאת, מכיוון שהפלסטינים הם הצד החלש בעימות הזה, וישראל עושה כל שביכולתה כדי להכפיש את שם עצמה בעולם (כולל גירוש ליצנים), לא קל לעשות "הסברה" לישראל.
ולגבי שיקולי רווח והפסד: ברור שישנו הפסד כלכלי של רווחי ההופעה שבוטלה, וסביר שגם פיצוי כספי למפיק הישראלי. רווח תדמיתי ברור שישנו, ולצידו הפסד תדמיתי בקרב ציונים נלהבים.
אולי בעיניך ובעיני קומץ ישראלים הוא עושה מעצמו צחוק, אבל בעיני רוב שאר העולם הוא יוצא מלך, כך שהפסדך הוא שכרו.
וכמו שאמר נועם, הוא מאלץ ישראלים כמוך להתמודד עם העובדה שהרבה אנשים בעולם לא אוהבים את מה שאנחנו עושים. התגובה הרגשית העזה שלך, כמו של אחרים, מראה שהוא פגע בול.
השאלה היא אם תמשיך לבכות שכולם שונאים אותך ותמשיך להדחיק את המציאות, או שתנסה להפסיק להעמיד פנים שאין כזה דבר כיבוש.
קודם כל, מזל טוב!
והאם מישהו יכול לפרסם, או לשלוח לי (spine.eater@gmail.com) את הסטליסט מההופעה של מארק לנגן? תעשו מצווה, בחייכם.
ושום מילה על שני ההופעות המטמטמות של K's Choice בבארבי?
כיף אטומי והרבה אהבה.
גיאחה – מזל טוב, אני לא אוכל להגיע בשל התחייבויות קודמות (פרימוורה סאונד). אבל מקווה שיהיה לך נהדר.
וההופעה של Xiu Xiu לא הייתה מפחידה במיוחד – פחות קיצונית ורועשת מהאלבומים שלו, ובוודאי פחות רועשת מהחימום, שהיה חצי שעה של קקפוניה מכוונת בחסות מאיה דוניץ וההרכב החדש שלה – נדמה לי שלא הרבה בקהל הצליחו להתחבר למה שהלך שם. מבטיח להעלות פוסט בנושא היום או מחר.
אייטם 15 – כל החתיכים בהחלט אצלה, ואחלה פרויקט. כל הכבוד.
אדי ווידר אליל, ושני החברה שעלו לנגן איתו שיחקו אותה ללא כל ספק. בעיקר המתופף. כמה שפשוט ככה גאוני 🙂
פיספסת את הביקורת של הספרנית למארק לנאגן/לאנגן:
http://maddingcrowd.cyberia.org.il/?p=1001
איזה עונג תענוג, הפוסט של אדי וודר מדהים! קשה להאמין שזה מלפני 11 שנה… פרל ג'אם תישאר לנצח מרגשת.
גיאחה מזל טוב!
Allison turned in her grave… Elvis would have changed his name… what a shame on Costello
And speaking about Allison, I prefer the Pixies version. Ironically, it perfectly fits!
Read these words and think of Costello 🙂
and speaking about Allison, I prefer the Pixies version. Ironicly, it perfectly feets 🙂
from distant star
to this here bar
the me, the you
where are we now?
horray the blues
of everyone
allison
keeps a smile
around a while
he took no fright
and jettisoned
we'll go tonight
to hear him tell
"oh well"
allison
allison
and when the planet hit the sun
i saw the face of allison
allison
allison
אמיתי, בקצרה – שלפת כאן תגובה מוכנה מראשודי מיותרת לגביי. אני (ושכמותי) לא צריך את אלביס קוסטלו וגיל סקוט הרון כדי להבין שמשהו כאן דפוק, כולנו רואים ויודעים.
אי ההגעה שלהם לא תשנה שום דבר. כתבתי בהודעה הראשונה שלי, לא רוצה לבוא – אל תבוא.
לבטל הופעה בישראל אחרי שנמכרו המון כרטיסים זה פשוט לבחור במטרה הכי קלה שאתה רואה מסביבך. זה מגוחך בעיניי.
אולי אתה לא, אחרים כן.
לדעתך מגוחך, לדעתי אפקטיבי.
Great Oneg this week, happy birthday!
עוד לגבי פולאר בר:
כאן אפשר להוריד אוסף מרתק בעריכת סבסטיאן רוצ'פורד, מנהיג ההרכב:
http://soundcloud.com/theleaflabel/seb_polar_bear_mixtape
ובמוזיקה נטו אפשר לקנות
http://musicaneto.com/disk_details.asp?disk_id=23320
מה שמדהים בכל כמות התגובות האדירה לגבי האקט של קוסטלו, עתונות,רדיו, טלוויזיה ואינטרנט כמובן, זה עד כמה תגובות מסוג זו של אמיתי הן בודדות. לא פלא שכל שנותר לתגובות מסוג זה הוא לספוג מטחים מוכרים.. אולי ה"רוב השפוי" הוא דומם ורדום, אבל דומה שגם כאשר מטלטלים אותו, הוא חובט בכל המנסה להעירו..ומגלה את טבעו האמיתי.
לא הספקתי אפילו לקרוא את כל העונג עדיין, אבל רציתי להודות לך ממש גיא שפירסמת את הידיעה על הורדת המחירים של מטאליקה! רק בזכות זה הספקתי עוד לקנות כרטיס אתמול בצהריים וללכת ולמען האמת אפילו נהנתי מאוד (:
אז תודה!
לא לא, בעיניי מה שמדהים הוא דווקא איך כשמיעוט קולני מנסה להפעיל לחץ חיצוני כדי לשנות החלטות דמוקרטיות זה "נסיון להעיר את הרוב הדומם".
לעומת זאת, כשהרוב לא מסכים ו..מה? מגיב בווינט? מטקבק? הוא זוכה למטחי ביקורת סטייל "כאשר מטלטלים אותו, הוא חובט בכל המנסה להעירו" וכיו"ב פניני חוכמה שנועדו לשמוט את הקרקע מתחת לטיעונים שלו והדרך הלגיטימית להביע אותם.
מוסר כפול זה אחלה.
מר או גב' אביטל, אם לא שמת לב נכתב "רוב" במרכאות, כך שכך או כך או כך, מודגש עד כמה אותו "מיעוט קולני" כדבריך, הוא אכן מיעוט בטל בששים, כפי שניתן לראות בכל סטטיסטיקת תגובות…כלומר כל "מטחי הביקורת" של כמה נמלים בעצם, שכל שנותר הוא לדרוך עליהן בכיף..
חוץ מזה, באמת נחמדה ההתהדרות בדמוקרטיה..
מי דורך "כמו נמלים"? על מה אתה מקשקש? חבר, הכל בסדר?
כן, דמוקרטיה. הדבר הזה שמושתת על בחירת הרוב למרות שאתה לא חלק ממנו.
אביטל:
דמוקרטיה אינה מושתתת על החלטת הרוב. החלטת הרוב זה רק מנגנון שמאפיין אותה. צריך לכבד אותו, אבל הוא בהחלט אינו קדוש, והוא אינו עומד מעל הרבה דברים אחרים שמרכיבים דמוקרטיה. הרוב אינו יכול להחליט לעשות מה שבא לו רק כי הוא רוב.
ניתוח קיסרי:
"א. לא ספקולציה ולא נעליים. מקרים מסוג זה קרו בעבר ואני מקווה שלא קורים יותר אבל ריאלי מספיק כדי לחשוד שקורים."
חשדות ועובדות הם שני דברים שונים.
"ב. לא כתבתי בהתייחסות לבוהמה הישראלית אלא למוסר הכפול ולצביעות מחוץ לישראל: להקות ישראליות אמורות היו ע"פ אותה אמת מידה מוסרית להחרים המון מדינות אחרות."
אם אותן להקות חושבות שזה הדבר הנכון לעשות, שיעשו את זה.
"ג. השורה התחתונה שלי היתתה רצינית לחלוטין – לא רוצה לבוא, אל תבוא. קבעת הופעה? אתה עושה מעצמך צחוק כשאתה מבטל. לא נוקט עמדה, לא מוביל ציבור, לא גורם לשום שינוי במצב שלנו כאן – רק עושה מעצמך צחוק. ומאכזב אלפים."
זה כבר לא טיעון רציונלי. אכזבה זה דבר סובייקטיבי. אתה חושב שהוא עושה מעצמו צחוק, אני חושב שהוא לא.
"בכוונה לא כתבתי מילה על פוליטיקה כי לא זו היתה הכוונה. דיון פוליטי הוא מיותר כאן ובדרך כלל משכיח על מה דיברנו בכלל."
בוודאי שכתבת. כל הדיון הזה הוא פוליטי, בין אם אתה מודע לזה או לא.
אהלן גיא,
רציתי לדעת מאיפה הזמת את הדיסק של pioneer volunteer ?
תודה, נגה
היי גיאח'ה,
רצית רק לדעת מאיפה הזמת את הדיסק של volunteer pioneer ?
תודה, נגה
היי נגה
וואו! מאיפה הבאת עכשיו את להקה הזו? (-:
אני חושב שקניתי אותו דרך המייספייס שלהם, הם הציעו אותו לרכישה שם. יש מצב שהעותקים אזלו כי זה היה כבר די מזמן.
פתאום נזכרתי בהם והיה לי דחף עז לקנות את הדיסק שלהם… עד שגיליתי שהם אינם קיימים בתו השמיני. ובתור אחת שלא בקיעה כל וכלל בהזמנת דיסקים ומסתמכת רק על מצאי החנות פניתי אליך…
אפנה לחפשם בamzon
תודה