[במקום עונג שבת השבוע]

היי, הזהרתי מראש. כתבתי "תקופתי" וכתבתי גם "בלתי מתחייב" בכותרת של כל שאר האוספים האלה, לא? אני חושב שכיסיתי לעצמי את התחת למקרה הבלתי סביר שיעברו שנה וחצי בין אוסף מספר 5 ("תקשיבו רגע חורף") לאוסף הזה. ובכן, אמנם בלתי סביר אך לא בלתי אפשרי. אבל שנה וחצי? פחחח, זה לא מה שישבור אותנו. הנה שוב נחה המוזה והתאספו השירים, ואוסף "תקשיבו רגע" מספר 06 יצא לדרך, התיקייה שלו הייתה המקום ההומה ביותר במחשב שלי בחודש האחרון, שירים באו ויצאו כמו מתחנת רכבת. בסוף ננעלו בו 13 השירים האלו. 13 שירים שאני אוהב במיוחד בתקופה האחרונה ויושבים יחד היטב, לדעתי.

האוספים הקודמים:
תקשיבו רגע חורף
תקשיבו רגע 04
תקשיבו רגע 03
תקשיבו רגע 02
תקשיבו רגע 01

(CC)

להנאה מושלמת: האזינו כבדרך אגב, ואוצו לבדוק מה אתם שומעים רק אם האוזניים שלכם הזדקפו בגלל שיר כלשהו. בדרך כלל דרושות יותר משלוש-ארבע האזנות עד שנדלקים באמת על שיר. בנוסף, אמנם עבדתי הרבה כדי לסדר את השירים בסדר מסוים, אבל קבלו את הסדר כהצעת הגשה בלבד. בהחלט מומלץ ללחוץ על Shuffle בכל עת. תיהנו!

לא מצליחים לפתוח? הורידו את 7zip, תכנה חינמית ופשוטה (אופן סורס!) לפתיחת כל סוגי הארכיבים

רשימת שירים, כי צריך!

1. Johnny Cash – Ain't no grave
הביט של השנה, באדיבות ריק רובין. השלשלאות הנגררות עושות את העור שלי חידודין-חידודין בכל פעם. שום קבר לא יחזיק את ג'וני קאש. זו יכולה להיות סצינת פתיחה מופלאה לסרט זומבים. זומבי קאש: נקמת הקאנטרי. אבל במובן המוזיקלי זה מציאותי לגמרי, ואפילו נכון: גם כשהוא בקבר ממשיך הנפיל יוני קאש להוציא אלבומים. רשמית, זה האלבום האחרון בסדרת American recordings שגילתה את קאש לדורות חדשים שלא גדלו עליו, והוסיפה עוד תקופה מוזיקלית שונה לביוגרפיה המרשימה של הזמר הענק הזה. אבל מי יודע איזה אוצרות עוד יימצאו. השיר הזה כאן לא רק כי הוא ענק, אלא גם כהצדעת פרידה לקאש, זמר שאני אוהב מאוד. גיבור.
מומלץ אם אהבתם את: אלביס, וילי נלסון
עוד שיאים מאותו אלבום: "Redemption day"
מתוך American VI – Ain't no grave [₪]

2. Quasi – Bye bye blackbird
קשה לתפוס כמה אמריקה היא ארץ ענקית, אבל הנה משהו שיעזור להבין את גודלה: אנחנו נשארים עם האמריקן, עוברים מאמריקן רקורדינגז לאמריקן גונג, שני אלבומים שיצאו באותה השנה, ושונים זה מזה כמרחק ניו יורק מסן דייגו. אלבום הרוק של השנה שלי, בינתיים, הוא American Gong של קוואזי [האזנה מלאה] של קוואזי. הוא תפס אותי חזק, אולי כי אני ילד ניינטיז וזה אלבום שיש בו הרבה מאוד מרוח הרוק האמריקאי האלטרנטיבי של הניינטיז, אולי בגלל הדיסטורשן האנלוגי שבקצוות ההקלטה, שגורמות לשיר הזה (ולאחרים בתקליט) להישמע כאילו הם עוד שנייה פורצים החוצה מהרמקולים שלך. אם הביטלס שרו שיר עדין ויפהפה על בלאקבירד, קוואזי נפרדים לשלום מהעדינות הזו ומשתרעים על מיטת הדיסטורשן הנהדרת הזו.
מומלץ אם אהבתם את: Sleater-Kinney, Built to spill, Pavement, ניל יאנג
עוד שיאים מאותו אלבום: "Little white horse", "Laissez les bon temps rouller", "The jig is up"
מתוך American gong [$]

3. Galactic feat. The rebirth brass band – Boe money
ב-2007 היה זה מארק רונסון שלכד את רוח הפ'אנק בבקבוק, מילא אותו גזים וניער עד שהוא התפוצץ ברדיו, במסיבות, באוזניים שלנו. השנה עושים את זה Galactic, הרכב פ'אנק וג'אז נהדר מניו אורלינס, עיר שהמוזיקה צועדת לה ברחובות כמו שדם זורם בוורידים. האלבום החדש שלהם, Ya-Ka-May, הוא פיצוץ אדיר, תערובת נפיצה של גרוב, פ'אנק, רוק והיפ-הופ מתובלים בשלל תבלינים מכל העולם. במקרה הזה התבלין הוא קצב בלקני א-לה-תמיר-מוסקט והבלקן ביט בוקס שלו, והרכב כלי הנשיפה הוותיק Rebirth brass band נושף כאן בכל כוחו. נראה אתכם לא זזים עם השיר הזה ברקע.
מומלץ אם אהבתם את: The dap-kings, Mark Ronson
עוד שיאים מאותו אלבום: "Heart of steel", "You don't know"
מתוך Ya-Ka-May [$]

4. Joanna Newsom – Good intentions paving company
שיר יוצא דופן מתוך אלבום (משולש!) יוצא דופן של זמרת יוצאת דופן. בעולם מושלם, כל המוזיקאים היו ניחנים באורך הרוח ובתעוזה היצירתית של ג'ואנה ניוסם: מקליטים אלבומים משולשים שהשירים המעולים פשוט נשפכים מהם, יוצרים בסבלנות שירים מורכבים, עשירים ומפותלים של 14 דקות, משתקעים טוטאלית בתהליך היצירה והביצוע של המוזיקה שלהם. העולם אינו מושלם, אבל לפחות יש לנו את ניוסם להתנחם בה, כישרון בוהק ונדיר שהולך ומסתעף, חושף עוד ועוד פנים. האלבום החדש והמשולש שלה פשוט מדהים מדהים מדהים (אחד לכל דיסק). אל תתנו לאורך להרתיע אתכם. זוכרים פעם, כשהיינו שוקעים באלבום אחד במשך חודשים וצוללים לתוכו? האלבום הזה יעבוד רק אם תתמסרו לו, תנו לו את הזמן, את אורך הרוח, תשקיעו, תקשיבו. הוא שופע טוּב ויופי. השיר הזה, קצבי בצורה יוצאת דופן אצל ניוסם, היה אחד הראשונים שכבשו אותי מתוכו. עברו מאז חודשים והוא נשאר בין שלושת הגדולים, חוזר ומתנגן בראשי. והמשפט הזה, המשפט המתחנחן והפוצע הזה, "I said: Honey, will you open your heart? When I have trouble even opening a honey jar", צובט אותי בכל פעם עם המשחקיות והכנות שיושבים בו ביחד. אשרינו שיש לנו את ג'ואנה ניוסם.
מומלץ אם אהבתם את: קייט בוש, ביורק, טורי איימוס, ג'וני מיטשל
עוד שיאים מאותו אלבום: "On a good day", "You and me, Bess", "Esme"
מתוך Have one on me [₪, $]

5. Josiah Wolf – The new car
כן, עד כדי כך אני אוהב את השיר הזה, מספיק כדי לשים אותו כאן ולא לשים שיר של להקת האם של וולף, ?Why, שהוציאה גם היא אלבום מעולה בחודשים האחרונים. "המכונית החדשה" מראה יפה את ההבדלים הגדולים בסגנונות הכתיבה של האחים וולף. בעוד יוני מושך לכיוון זרם התודעה המודע לעצמו, יורה מטאפורות כאילו בוב דילן היה ראפר, ג'וזייה הוא מספר סיפורים. גם הוא כאחיו מחביא את הסיפור האמיתי בתוך סצינה יומיומית, כמו רכישת המכונית החדשה בשיר הזה שמסתירה סיפור כואב הרבה יותר, אבל הסיפור אצלו הוא סיפור אחד ולא חמישה בו זמנית. העדינות שבשירה שלו היא מה שעושה את השיר, מבחינתי.
מומלץ אם אהבתם את: ?Why, מתי כספי
עוד שיאים מאותו אלבום: "The trailer and the truck", "Ohioho"
מתוך Jet lag [$]

6. Polar bear – Peepers
מתוך שיר הפתיחה כאן: יש שירי פופ מושלמים. זה עניין של תבנית, בנייה של ציפיות והגשמתן או מתיחתן, זה כמעט מדעי אבל זה עדיין קשה לשיחזור מוצלח לאורך זמן. אבל למצוא קטע שהוא בעיניי די מושלם למרות שאין בו מילה אחת, אין בו פזמון חוזר, בעצם יש בו בעיקר קצב וכלי נשיפה – זה לא עניין של מה בכך בעולמי המוזיקלי. ובכל זאת, ברגע ששמעתי את "Peepers" של הרכב הג'אז הבריטי Polar bear, נשביתי ומיד שמתי אותו על ריפיט ושמעתי אותו עוד 5 פעמים. הוא בולט לטובה גם בתוך כל האלבום המוצלח שלהם. הוא מעניין מוזיקלית אבל גם ממכר ברמה הקצבית הכי בסיסית של לנענע את הגוף, יש לו גרוב, יש לו פ'אנק, יש לו סווינג. ויש בו גם מהג'אז ומהרוק. הוא רופף לגמרי אבל הוא גם מהודק לחלוטין ולא כדאי להזיז בו דבר. זה רק יפגע בו. רק תופים, קונטרה בס, גיטרה ושני סקסופונים. זה כבר עכשיו אחד משירי השנה שלי, אני חושב. זה אלבום ג'אז לאנשים שלא אוהבים ג'אז. וזה שיר שכולו התפרצות געשית נהדרת ומלאת חיים.
מומלץ אם אהבתם את: האחים רמירז, The bad plus
מתוך Peepers [₪, £]

7. Menomena – Oh pretty boy, you're such a big boy
יש שמות שירים שאי אפשר להתעלם מהם. נניח שמות השירים באלבום הבכורה (המדהים!) של The Twilight Sad, או הראשון של Murder by death. השיר המעולה הזה של מנומנה (או מינומינה, תלוי את מי שואלים) תפס לי קודם כל את האוזן ורק אז את העין בשמו הנהדר. הוא הקדמה מעולה ל-"Five little rooms" שמגיע מיד אחריו באלבום החדש והכה-מעולה של הלהקה, Mines. הוא מתאפק את כל מה שהשיר שאחריו יורק. כלי הנשיפה נרמזים, המתח זוחל ונבנה, הבס מהמהם, הפסנתר בונה מדרגות. ב-"Five little rooms" הכל גולש מהסיר. אבל אני אוהב יותר את ההכנה, את העלייה, את הנשימה העצורה של הרגע לפני.
מומלץ אם אהבתם את: TV on the radio, Cold war kids, Wolf parade
עוד שיאים מאותו אלבום: "Five little rooms", "TAOS"
מתוך Mines [$]

8. Gonjasufi – Ancestors
עוד מוקדם להכתיר את שיר השנה שלי, אבל יש סיכוי די טוב שזה שיר החצי-שנה שלי. מפגש פסגה של שניים מהכשרונות הכי גדולים שמתפוצצים בימים האלה ממש, הראפר-יוצר-זמר-ראסטפארי-מעושן Gonjasufi והמפיק המבריק Flying Lotus, שהוציא גם הוא אלבום מרתק ומאתגר השנה. כל אחד לחוד הם דוחפים את הגבולות של היפ-הופ ומוזיקה אלקטרונית, וביחד, במקרה הזה, גם משיבים לחיים את הטריפ-הופ ונותנים לו טוויסט אחר לגמרי. אני אוהב כל צליל וצליל בקטע המבריק הזה. טריקי היה גאה בו. לא, לא גאה – מקנא.
מומלץ אם אהבתם את: פליינג לוטוס, טריקי, ביל דינג, מאדליב, נארלס בארקלי
עוד שיאים מאותו אלבום: "Kowboyz&indians", "Sheep", "She gone"
מתוך A sufi and a killer [$]

9. Scout Niblett – I.B.D
מתוך שיר הסיום כאן: הרבה דברים הפכו למובנים מאליהם בשנים האחרונות, מאז האינטרנט נכנס לזירה המוזיקלית והפך על ראשו כמעט כל דבר שחשבנו שידענו על הפצת מוזיקה, פרנסה של מוזיקאים, תפקידן של חברות התקליטים, הקהל והמדיה, ועוד הרבה דברים. פתאום מובן לנו מאליו שאם לאמן יש שירים הוא מקליט אותם ואנחנו יכולים לשמוע אותם במייספייס מיד, אם הוא רוצה. מובן לנו מאליו שלא צריך לעשות חזרות במשך שנים ולהופיע במקומות קטנים בהמתנה לכך שאיש ה-A&R של חברת התקליטים יגלה אותך ויזניק אותך מאלמוניות לכוכבות-על (במקרה הכי טוב הוא יפזר מעט מהאלמוניות, אם יש לו יחצ"ן טוב, וגם אז לא בטוח שזה יעזור). אבל עדיין לא מובן מאליו, בעיניי, שאי שם בארצות הברית יש כמה לייבלים קטנים ועקשנים, שמוכנים לתת לזמרת בריטית משונה וחולמנית מאוד להוציא אלבומים מעולים שאף אחד כמעט לא קונה. קוראים לה Scout Niblett (מבטאים את זה סקאוט, לאחרונה ששמעתי, ויש סיכוי טוב שאני טועה), והיא נשמעת קצת כמו קאט פאוור של פעם, רק בריטית, מה שאומר שיש לה את סוג השריטה, העולם הפנימי והחיבה לרזון מוזיקלי שיש לפי-ג'יי הארווי, נגיד.
מומלץ אם אהבתם את: קאט פאוור, פי-ג'יי הארווי
עוד שיאים מאותו אלבום: "Lucy Lucifer"
מתוך The calcination of Scout Niblett [$]

10. My brightest diamond – The diamond (Son Lux remix)
רק במקרים נדירים אפשר לתאר שיר שלם בעזרת שורה מתוכו. "Oh, how glorious", מהדהרדת שרה וורדן ברימיקס הסינמטי, המטמטם והיפהפה שארג ממנה Son Lux. אין תיאור קולע יותר. זה לא רימיקס במובן הבופצה-בופצה השגור של המונח, זו פרשנות מחודשת אמיתית. המלחין והמפיק סאן לאקס פירק את השיר המקורי ("The brightest diamond" מתוך האלבום האחרון של וורדן), לקח רק את החלקים שהכי אהב ואז מתח אותם, פרש אותם וצייר בעזרתם תמונת נוף פנורמית ונדירה ביופיה. איזה כיף שאמנים כמו וורדן נותנים חופש גדול כל כך לאמנים אחרים עם היצירות שלהם. זה לא מובן מאליו כלל, וכשמעיזים, לפעמים הפרשנות החדשה מתעלה על המקור. (ומה שמצחיק אותי הוא שרק אחרי שהאוסף הזה נערך והושלם, קפצתי אחורה להיזכר באוספים הקודמים ומסתבר שגם באוסף הראשון שמתי רימיקס למיי ברייטסט דיימונד).
מומלץ אם אהבתם את: סיגור רוס, Library tapes, פסקולים
עוד שיאים מאותו אלבום: המממ, זה אלבום רימיקסים עם 4 שירים בלבד! אין ממש.
מתוך Shark Remixes Vol 2 – Son Lux [$]

11. Laura Veirs – July flame
שוב, מוקדם מדי להכריז על אלבום השנה, אבל אלבום חצי-השנה שלי הוא בלי תחרות האלבום החדש של לורה וירס. כי היא כותבת שירים כמו שסופרים רוסים כותבים רומנים. כי היא מציירת באלבום אחד תמונה רבת גוונים ודקויות של ערב קיץ חם, תמונה שהשיר הזה הוא הלב הפועם שלה. כי העונות, הטבע, הציפורים והנוף שסביבה ובתוך השיר הם בו בזמן גם מטאפורה וגם הדבר עצמו. כי זה אלבום שקולע לחוויית ההאזנה המושלמת מבחינתי: על המרפסת בישוב כפרי בערב קיץ חמים. כי יחד עם טאקר מרטין היא מצליחה לבנות בכל אלבום סאונד ועיבודים פשוטים ואף פעם לא משעממים, ולנסח מניפסט סאונד מאוד מובהק ומאוד שלה. כי האלבום הזה פותח עוד קצת את הדלת לחדר העבודה של היוצרת המוכשרת הזו וחושף גם את מקורות הבלוז האליזבת-קוטון-י שלה. כי אף אלבום לא הכיל כזה אחוז גבוה של שירים שהצליחו לרגש אותי, להושיב אותי על הספה פעם אחר פעם עם חוברת המילים. כי זה אלבום שלם, יצירה שלמה.
מומלץ אם אהבתם את: סוזן וגה, אליזבת קוטון, פליט פוקסז, הדצמבריסטים
עוד שיאים מאותו אלבום: כל השירים, בחיי. כמעט נכנס לכאן: "I can see your tracks".
מתוך July Flame [₪, $]

12. Retribution gospel choir – Poor man's daughter
היי, אם אין אלבום חדש של Low, נסתפק בשמחה גם בהרכב-האח שלו, Retribution gospel choir, שהוא כנראה מה שקורה כשאלן ספארהוק אומר לאשתו מימי "תקשיבי מאמי, אני לוקח כמה בירות והולך קצת לנגן עם הבחורים, טוב? אל תחכי לי". הדיסטורשנים נפתחים פתאום, ג'אמים ארוכים ופסיכדליים של גיטרה חשמלית נפרשים ומתפתלים לאורך השירים. לבם של השירים עדיין איטי, חרישי ומדמם כמו השירים הטובים ביותר של Low. פשוט כלי הביטוי אחרים. במקום מברשת עדינה יש מסור, במקום בהייה בחלל יש הד-בנגינג (טוב, יחסי).
מומלץ אם אהבתם את: Low, ניל יאנג, Red house painters
עוד שיאים מאותו אלבום: "Hide it away"
מתוך 2 [$]

13. Eels – A line in the dirt
חייבים לסיים עם שיר שישבור לכם את הלב, לא? הרי בשביל מה יש לנו מוזיקה? בשביל לחזק את הרגעים שאנחנו חיים. להעצים את השמחה ברגע של אקסטזה, להעמיק את העצב ברגע של אכזבה, להזרים אדרנלין בדם כשאנחנו רוצים להשתולל, לעודד ולנחם כשאנחנו זקוקים לנחמה ולא מצליחים לספק אותה לעצמנו. מארק אוליבר אברט יודע יותר מכל איך להעמיק את העצב. האלבום האחרון שלו, End times, הוא בעיניי בין הטובים ביותר בכל הדיסקוגרפיה של האילז, וקרוב הכי מכולם ל-Electric shock blues. השיר הזה שובר לי את הלב, בתיאור הורס של הרגע בו נשברת מערכת היחסים בצורה שכבר אי אפשר לתקן, כנראה.
מומלץ אם אהבתם את: טום וייטס המוקדם, גראנט לי באפלו, לו ריד, בק ברגעיו המלודיים
עוד שיאים מאותו אלבום: "In my younger days", "Paradise blues"' I need a mother"
מתוך End times [₪, $]

מקווה שתיהנו מהמוזיקה! וזכרו, מה שאהבתם – קנו!