6 בפברואר 2010

עונג שבת: צעדים בעשב

"זה היה תחליף עלוב להנאה שבביקור בחנות תקליטים מקומית, יציאה ממנה עם מסמך מסתורי כלשהו, ושקיעה באכזבה או בהפתעה שבאו עמו. כשגנבתי אלבומים, שמתי לב שהיה לי אכפת פחות ופחות מהמוזיקה. אם הצלילים לא העיפו לי את הראש מיד, רק לעיתים נדירות נתתי לאמן חדש האזנה שלישית או רביעית, שמגיעה לכל אלבום שגדל עליך" – טיזר לאחד משני (!) מאמרי השבוע שלי (בהמשך העונג)

הזוכים המאושרים מאוד באלבום החדש של גבע אלון, Get Closer: הם: ג'וס, zip, מבוגר אחראי ורומן. תתחדשו, ובדקו את תיבת המייל שלכם! אפשר עדיין להאזין לכל האלבום במלואו כאן בעונג.

    Okkervil River in Tel Aviv
    (תמונה: מיקי אלון, CC)

  1. נעמדתי היום באמצע הרחוב. הלכתי ממקום אחד לאחר, כבר שכחתי מנין לאן, אוזניות גדולות על האוזניים והנגן ביד, ותוך כדי הליכה טרודה חיפשתי משהו שמתחשק לי לשמוע באותו רגע, מסוג הרגעים שבהם התעצבנת על משהו שכבר שכחת מה הוא היה, אבל התחושה חסרת המנוחה עדיין נותרה לך בגוף ושום דבר לא מתחשק לך כרגע. גלגלתי את הכפתור וצעדתי את הצעדים ואז הייתי חייב לעמוד על מקומי. "For real" של אוקרביל ריבר נצנץ תחת אצבעי. הסתבר שבהיסח הדעת האצבע שלי הובילה אותי אליו מעצמה, כמו ידעה לאן הלב שלי מכוון באותו הרגע. לא שמעתי את השיר הזה מאז ההופעה המדהימה שנתנה החבורה המפוארת הזו בבארבי בספטמבר, לפני יותר מדי זמן. אהבתי את השיר הזה מזמן אבל בהופעה הוא זינק מהבמה, תפס לי את הלב באגרוף, ניער אותו והשליך אותו על רצפת הבמה למרגלות ויל שף. ומאז הוא לא עבר לי באוזניים, עד היום. זה מרגש, להיפגש מחדש עם שיר גדול שאתה אוהב נורא, אחרי חודשים, ולגלות אותו פתאום מחדש. וזה היה ונשאר שיר גדול של להקה גדולה, שגורמת לי להרגיש גדול בעצמי כשאני מקשיב לה. [מפ3]
  2. מלווה מלכה הוא בלוג חדש יחסית, שמערב מוזיקה מעולה עם מחשבות חילוניות על אמונה, יהדות ופרשת השבוע, ואפילו מתכונים מדי פעם. מומלץ. [עברית]
  3. ילד זין הוא בלוג מוזיקה חדש בעברית. ברוך הבא! [עברית]
  4. ובפעם האחרונה: יהוא ירון יופיע השבוע (יום רביעי, 20:30) באוזןבר בפעם האחרונה בסדרת ההופעות החודשית שלו, שנמשכה שנה שלמה. זכיתי להיות ברוב ההופעות האלו, ותמיד היה מרתק לשמוע את השירים מתפתחים לנגד אוזניך, משתנים מהופעה להופעה, ותמיד היה תענוג לראות את יהוא ולהקתו על הבמה. עכשיו הם נכנסים להקלטות אלבום בכורה (ווהו!), וזו תהיה מעין הופעת פרידה שכזו, לפני פגרה שתהיה, אני מקווה, קצרה. כרגיל, תוכלו לזכות בכרטיס חינם להופעה הזו אם רק תשלחו לי מייל עם הכותרת "יהוא ירון" [ההגרלה הסתיימה! הודעות נשלחו לזוכים], ולבקשתו, אני מצרף גם קטע שהוא כתב במיילינג ליסט שלו לקראת ההופעה הזו: "עוד שבוע ויום תהיה הופעת פברואר בהופעות החודשיות שלנו באוזן. הופעת פברואר של שנה שעברה היתה הראשונה, והופעת פברואר של השנה תהיה האחרונה. שבועיים אחרי ההופעה ניכנס להקליט אלבום ראשון. וזה מוזר, כי בתקליט לא עומדים על במה קטנה צפוף צפוף, ואי אפשר ליפול מהבמה באמצע שיר, ואם אני אמשוך ליונתן בשיער זה לא ישנה בכלום (אלא אם אני אמשוך חזק מדי), ולא מרגישים את הקהל מזיע איתך וזז איתך. וזה טוב, כי אני מת שיהיה משהו שאפשר לשמוע גם כשאני לא אהיה באותו חדר, וההתרגשות וההנאה וגם העצבים והמבוכה יוכלו להיבנות ולהשתנות מהאזנה להאזנה. וזה כאילו שאני מתבגר, כי עד עכשיו הייתי נואף בעיבודים כאוות נפשי, מפלרטט עם ואלס בשיר מסוים ואז צורח אותו לחתיכות בהופעה אחרת, ועכשיו צריך למצוא את הביצוע הכי יפה ולהתמסד איתו, לטפח אותו, לקנות לו פרחים, ובסוף להקליט אותו ולהגיד זהו, זה השיר, ככה הוא טוב, ואז להמשיך לחרב אותו מהצד בהופעות. וזו תהיה הופעה מסכמת אמיתית, כי נהיה בלי אורחים, ונעשה כמעט את כל השירים, וכי נבדוק כל מיני רעיונות חדשים, וכי אני אשתדל לא ליפול מהבמה. תודה רבה רבה לכל מי שהיה חלק מהשנה האחרונה הזו. היה לי כיף. יהוא". [מייל!]
  5. חדשות שאני מתעלם מהם: הגראמי. באמת צריך הסבר? [התעלמות]
  6. החבר'ה הטובים בקיבוץ עין השופט מארגנים בשבת הבאה שוּק תרבות, שיביא מקצת מהתרבות והאמנות העצמאיים ברחבי הארץ לאולם גדול אחד בקיבוץ. הם כותבים על השוק: "בארוע ישתתפו שורה ארוכה ומגוונת של אמנים מתחומי המוזיקה, פיסול, ציור, קומיקס, שירה, ספרות ופובליציסטיקה, שיציגו את מרכולתם האמנותית במפעל ריק בקיבוץ ובאתרים שונים בו. יטלו בו חלק מגוון גופי תרבות ואמנות קטנים ועצמאיים, שחברו יחד בנסיון ליצור ארוע מקורי, מסקרן, עצמאי ונקי משיקולים מסחריים". אני יכול לספר לכם שיהיו שם, בין היתר, הקולקטיב, הקומיקסאית אורית עריף (שתצייר לייב), הוצאת הקומיקס דימונה, הוצאת פרדס, דויד פרץ (שירצה וגם ישיר) ועוד דברים טובים. את התוכנייה ואת שאר המשתתפים אפשר להכיר באתר השוק, ויש גם אירוע בפייסבוק. [עברית]

  7. יונסי. בפעם הבאה שאתה משתעל אבק זהב, לפחות תכסה את הפה

  8. שיר חדש נוסף מתוך פרויקט הסולו של יונסי, הסולן של סיגור רוס, עלה לרשת, ואני נהייתי ממש סקרן בנוגע לאלבום הזה, שיגיע מיד אחרי EP מקדים בן 3 שירים. שיר הנושא מתוך ה-EP הוא זה שעלה השבוע לרשת, "Go do" שמו. האמת? הוא נשמע כמו בי-סייד לא נורא מוצלח לאלבום האחרון של סיגורוס, אבל גם בי-סייד לא מוצלח שלהם הוא טוב יותר מרוב הדברים האחרים שלא באים מאיסלנד. [טיוב]
  9. גבי טרטקובסקי על הלקח החשוב שיכולים ללמוד בימינו כוכבני כוכב נולד למיניהם, מהסרט התידועי על הזמר אדם ששודר השבוע. [עברית]
  10. יעל רגע כותבת ב"אפילו עז" (ממש כאן במשפחת העונג!) על ההוצאה המחודשת של "אלבום המצעדים", ועל אלבומים נוספים שאבדו לנו בדרך. "לכל אחד מאותם אלבומים שנעדרו מהחנויות היו שומרי להבה, עדר מעריצים, לפעמים של מאות ולפעמים של מתי מעט בודדים, שעבורם השירים עדיין המשיכו לחיות והם ניסו להפיץ את השמועה במילים נלהבות ובעותקים צרובים. ובכל זאת, כשמפסיקים להדפיס אלבום מסוים שהופץ בעותקים מועטים (או שלא הומר מוויניל לדיסק) זהו חור בתרבות שלנו, זהו גזר דין לשכחה בקרב הקהל הרחב, זהו חוסר אמון ביכולתה של המוזיקה להתגלות מאוחרת, כפי שקרה להרבה אמנים ששמם נישא כיום על שפתינו אך בזמן אמת היו נחלתם של מעטים ונכשלו כלכלית" [עברית]
  11. Eyelid movies (איזה שם מעולה!), האלבום החדש של Phantogram, שעושים בתזונה של אינדיטרוניקה (מה זה המילה הזו, אינדיטרוניקה? נו, זו הגדרה טובה למוזיקה שמתבססת על ביטים מאוד אלקטרוניים, אבל משלבת עבודת גיטרות ושירה שמוכרים לנו יותר מאינדי רוק ואפילו דרים פופ. אח, העולם יפה יותר בלי הגדרות) ניתן להאזנה מלאה בחינם לגמרי ב-NPR, וזו האזנה מומלצת בהחלט. בכלל, מדור ה-Exclusive first listen ב-NPR הפך להיות אחד העמודים הכי נצפים בדפדפן שלי בשבועות האחרונים. [סטרים]
  12. ולא רק בזכות פאנטוגראם, אלא גם בזכות האלבום החדש והמ-צ-ו-י-ן של מאסיב אטאק, הראשון שלהם מזה שבע שנים, שגם הוא ניתן ב-NPR להאזנה מלאה השבוע. בינתיים אני אוהב מאוד את האלבום הזה. מאסיב אטאק נמצאים בכושר מוזיקלי מעולה, ורשימת האורחים המכובדת לא מכזיבה: גאי ג'ארווי מ-Elbow, אנדי הוראס המעולה תמיד, מרטינה טופלי בירד (הגיע הזמן!) ועוד משובחים. תענוגות. [סטרים]
  13. ולאחד השירים האהובים עליי, אם לא הטוב ביותר, באלבום החדש של מאסיב אטאק, "Splitting the atom", יש גם קליפ חדש. אין פורנו סבנטיז הפעם, אבל יש אנימציה ממוחשבת שהייתי שמח לראות ב-HD. [וידאו]
  14. "אין שנה טובה ושנה רעה. בכל שנה אפשר היה למצוא דברים נפלאים ודברים איומים ובעיקר – אין דרך נעימה לומר זאת – אלבומים בינוניים" – בועז כהן מצטט את ג'ון מורטימר ממגזין Q, ומפריך את הטענה הכה מאוסה ש"אין, מוזיקה טובה כמו בשנות השבעים בחיים לא תהיה". בטור מצוין על כך שבכל שנה או עשור יוצאת מוזיקה מופתית לצד מוזיקה מעפנה, עומד כהן גם על השינויים של ימינו, שהם פחות מוזיקליים ויותר תקשורתיים: "התקשורת בכלל – ומדורי התרבות בתוכה – בוחרת לרצות את הצרכנים, במקום לאתגר אותם. לפנק אותם, במקום לפקוח את אזניהם ועיניהם לעושר המופלא. הפחד מהלא מוכר, החדש והמורכב, שולט בכל מסלולי התקשורת הממוסדת ומוליך בהכרח אל אותו מקום שבו מבצעים ה"רייטינג" ו"הפופולרי" מעשים מגונים זה בזה. ההשתכשכות המגונה בתוך הביצה המסריחה והמוכרת, מובילה לכך שאוהבי המוזיקה הטובה, האחרת, החדשה והישנה כאחת, מחפשים לבד (ומוצאים) את ההיצע האהוב עליהם". אני מניח שלקוראי עונג שבת זה נשמע כמו המחשבות שלהם… הטור של כהן כל כך קולע, נכון וצודק, שמתחשק לי להדפיס עותקים ממנו ולפזר ברחובות הערים, להדביק בחדר ישיבת הפלייליסט של גלגלצ, במשרדי ערוץ 2, לשים כדיסקליימר לפני כל שידור של ריאליטי מנוון. ואמרו אמן. [עברית]
  15. [תודה לדפנה] מה. זה. הדבר המדהים הזה?! סרט האנימציה הקצר "Ring of fire" של הבמאי הגרמני אנדריאס היקאדה פשוט עוצר נשימה. עוד סרטים שלו אפשר לראות באתר הבית הנפלא שלו. [וידאו]
  16. [תודה לנועה בביוף] שממליצה על הלהקה הברוקלינאית Glass Ghost [חלל], ומכוונת ספציפית לשיר "Like a diamond". להמלצות של נועה אני תמיד מוכן להקשיב. [טיוב]
  17. ומיכל ישראלי מגדילה וממליצה בטור החדש שלה בנענע על 5 להקות ברוקלינאיות משובחות, לא פחות! [עברית]

  18. האלבום החדש של גיל סקוט-הרון ניתן להאזנה מלאה לגמרי, כולל קאבר לשיר של סמוג "I'm new here" והרבה הרבה מאוד סקוט-הרון לגרון. [סטרים]
  19. [ויה ויה] 30 תוספות מיוחדות ל-DVD שאתם חייבים לראות, על פי אמפייר. [אנגלית]
  20. [תודה לאביטל] מסתבר שבארצות הברית אנשים בשוק מוחלט מכך שבקנדה צורכים חלב ב… שקיות!!! אכן, הלם תרבות. השוק היה כה גדול, עד שבחורה קנדית צילמה סרטון שילמד את האמריקאים הבורים איך להשתמש בחלב בשקית. ג'יז. עוד מעט תגידו לי שבארה"ב לא אוכלים ארוחות צהריים שלמות בפיתה. [טיוב]
  21. עמי כותב (באנגלית) נהדר על 4 גרסאות שונות מאוד לשיר בלתי ייאמן אחד, "Ne me quitte pas", כולל אחת ישראלית. [אנגלית, סטרים]
  22. [תודה לעטר] קליפ חדש ונפלא ל-"Blood" של The middle east האוסטרלים, מתוך אחד האלבומים הכי יפים של 2008. עם שירים וקליפים כל כך יפים, לא אכפת לי שלקח להם שנתיים להוציא את הקליפ הזה. [טיוב]
  23. עידו שחם, שמלבד היותו בלוגר הוא גם מוזיקאי, כינס חמישה גיטריסטים לשעתיים של נגינה באולפן בלי חזרות ובלי כלים נוספים. את התוצאה אפשר לשמוע אצלו בבלוג. [עברית, מפ3]
  24. [תודה לגיא ביבי הגיבור] המאייר קרייג רובינסון יצר גירסאות זעירות ומפוקסלות של מלא מוזיקאים מפורסמים. כמה מהם תצליחו לזהות? [אנגלית, פיקסלים]
  25. [תודה לשיר] על הלינק לבלוג הקעקועים הספרותיים. יכול להיות שהוא כבר הופיע כאן בעבר, אבל אני לעולם לא שבע ממנו. [אנגלית, עור, דיו]
  26. הגליון החדש של Words without borders, מגזין ספרות בינלאומי מקוון, מוקדש לנובלות גרפיות מכל העולם, וביניהן מוצגת בהבלטה "משק 54" של גלעד וגלית סליקטר הישראליים, שיצא גם בעברית בהוצאה הקטנה של האוזן השלישית. [אנגלית, מתורגמת משפות שונות]
  27. באלבום החדש שלו, פיטר גבריאל מבצע מחדש שירים של דיוויד בואי, לו ריד, רדיוהד, אלבו (אח, "Mirrorball"! איזו בחירה מוצדקת), המגנטיק פילדס, רג'ינה ועוד. בסטריאוגם אפשר כבר לשמוע אותו מבצע את "Flume" של בון איבר (קשה לומר שאני מת על החידוש הזה, שאיבד את כל השבריריות והנחישות שהניעו את השיר המקורי), ואת "My body is a cage" העצום של ארקייד פייר (שוב, החיוניות נעלמה, אבל הפרשנות של גבריאל מעניינת כאן יותר). [אנגלית, נגן]

  28. מאיה בלזיצמן מחכה לסאונדמן בערב המחווה לטום ווייטס (תצלום: מאי קסטלנובו)

  29. בן שלו כותב ומראיין כמה מהצ'לניות הישראליות שבוחרות לנגן רוק ופופ על פני קלאסי. מאיה בלזיצמן, קרני פוסטל, גליה חי ונהדרות אחרות נמצאות שם. [עברית]
  30. [תודה לפרנק זעתר] העטיפה הקלאסית של Screamadelica של פריימל סקרים, משוחזרת ע"י 400 עטיפות אלבומים אחרות. קול! [פליקר]
  31. קסטה, שבני נוער בסיכון קרובים מאוד ללבה כמתנדבת ותיקה בעמותת על"מ, מביאה לתשומת לב קוראיה פרויקט נהדר שכדבריה, אולי לא יציל באופן מיידי את חייהם של בני נוער בסיכון ובמצוקה, אבל בהחלט יכול לפתוח להם דלת, לתת להם כיוון, ולמנוע נזקים נוספים. בפרויקט החדש, שנקרא בינתיים "נוער מיוזיקלי", אתם מוזמנים לתרום כלי נגינה, ציוד הגברה או אולפן, וגם חומרי האזנה (דיסקים, תקליטים, ספרי מוזיקה ומגזינים), שירכיבו מרכזים מוזיקליים לנוער ברחבי הארץ. בעיניי זה רעיון נהדר, שיכול אך ורק להועיל ולשפר, ולא יכול בשום צורה להזיק או להחמיר. וזהו בהחלט תיקון. פרטים נוספים ומעניינים יותר אפשר למצוא אצל קסטה, וזה הזמן לחשוב מה יש לכם או לחבריכם בבית שאפשר לתרום לפרויקט הנהדר הזה. [עברית]
  32. רק אני לא אוהב את השיר החדש של ערן צור? [סטרים]
  33. [תודה לנדב לזר] בלוג קורע מצחוק, בו מנציחה הבלוגרית את הדיבור מתוך שינה של בן זוגה, כולל הקלטות! [אנגלית]
  34. "A flower in a glove", השיר החדש של Frog eyes, הוא פשוט אדיר. עוד מקרה של התאהבות מאוחרת. פנו 9 דקות, ונראה אתכם מפסיקים את השיר הזה באמצע. [מפ3]
  35. זהירות, הקליפ החדש של Xiu Xiu, שהיא להקה עוכרת שלווה גם בימים רגילים ונטולי קליפים, מומלץ לצפייה רק לאנשים שאוהבים לראות אנשים אחרים מכריחים את עצמם להקיא מול המצלמה. בהצלחה עם זה. [וידאו]
  36. [תודה לשמש שמש] אחרי שהתלהבתי עד בלי די בשבוע שעבר מ-July flame המענג של לורה וירס, שלחה לי שמש לינק זריז להורדת וולפייפרז יפהפיים של האלבום שעיצב דאג סאבאג', אותו הבחור שעיצב גם את האלבום (ואחראי גם לוובקומיקס הנפלא הזה). [אנגלית, פיקסלים]
  37. כמו עם Shearwater, אני מקפיד להימנע משמיעת שירים מוקדמים מהאלבום החדש (והמשולש!) של ג'ואנה ניוסם, Have one on me. חשוב לי לשמר את ההתרגשות שבהאזנה ראשונה ומלאה לאלבומים כאלה, שאני מחכה להם מאוד. אם אתם מתים כבר לשים ביס, הורידו (חוקית!) את "Good intentions paving company", ותגידו לי בתגובות כמה הוא טוב. [מפ3]
  38. [תודה לנדב לזר ופרנק זעתר] בתכנית התרבות החדשה בערוץ 8, "דיבור חדיש" (איזה שם נורא!), שודרה השבוע משהו על מוזיקת שוליים ישראלית. אפשר לצפות בה אונליין בתכנית 25, באיזור דקה 11:00. אני כותב "משהו" כי לא ברור מה זה. כתבה זה לא, דיון זה לא, פינה זה לא. לא אמרו שם כלום, לא התייחסו ברצינות, למעשה גם לא התייחסו בצחוק. נטע אחיטוב עשתה כמיטב יכולתה לדבר על מה שקורה כרגע באינדי הישראלי הפורח, אבל רק ציינה ספורדית את חגיגות פית\קית, את מרתון שתמשרה ברוטשילד 12 ואת ערב הרוקבילי באוזןבר (והחמיאה למדי לאינדינגב כשציינה שהגיעו לשם 6,000-7,000 איש, ולא 4,000 כפי שאכן הגיעו), ורפררה בקטנה גם ל"אטמי אוזניים" בלי לטרוח לדבר על הכוח האדיר שיש לאינטרנט בסצינת האינדי (עד כדי כך שיש אנשים שטוענים שכל סצינת האינדי בארץ זה שני אתרים ופורום). חבל שאסף הראל ומירי חנוך לא טרחו לעשות תחקיר ולדעת על מה לעזאזל היא מדברת במקום לשאול כל הזמן "זו להקה?", או לחקור מי "יצא מהאינדי" (יפה תיקנה חנוך את הראל, וענתה לו שזה לא בור שצריך לצאת ממנו). בקיצור, עוד תכנית תרבות לא רצינית שסימנה וי ליד "אמרנו משהו על אינדי ישראלי", בלי באמת להגיד שום דבר על אינדי ישראלי. אפילו זה היה טוב יותר! (ויה ויה) [וידאו]
  39. האלבום החדש של הוט צ'יפ, One life stand, ניתן עדיין להאזנה מלאה בעמוד המייספייס שלהם. אח, איזה חודש נהדר של ריליסים חדשים ומרתקים. לו רק היה לנו זמן להאזין להכל! [חלל]
  40. דיוויד ברן ופאטבוי סלים משחררים עוד רגע אלבום משותף, שאפתני (שני דיסקים, DVD וספרון בן 100 עמודים) ורצוף אורחים (סטיב ארל, שרון ג'ונס, טורי איימוס, סינדי לאופר, רושין מרפי, נלי מקיי ועוד), וסינגל ראשון וקצת מאכזב מתוכו כבר אפשר לשמוע ביוטיוב: "Here lies love" מארח את פלורנס, ההיא מהמכונה. [טיוב]
  41. קליף חדש לסנט וינסנט, "Laughing With a Mouth of Blood", עם הופעת אורח של קארי בראונסטין (סלייטר קיני!!!) ופרד ארמיסן מ-SNL. כרגיל, אנני קלארק פשוט כובשת. [וידאו]
  42. [תודה לנמרוד] האלבום החדש של Liars יגיע עם עטיפה יוצאת דופן ומסקרנת. [אנגלית]
  43. [תודה לאורי זר אביב] קריאת חובה. מאמר מעולה של כריס רואן מיולי האחרון, על הצד האפל באמת של הורדת הקבצים. לא רק תשומת הלב הפחותה למוזיקה, אלא בעיקר הפגיעה האמיתית בפרנסת אמנים עצמאיים שהוא וחבריו אוהבים. מתי בפעם האחרונה קניתם אלבום (או תקליט, או הורדה דיגיטלית חוקית) של אמן עצמאי שאתם אוהבים, ואינו גדול מספיק כדי להתפרנס *באמת* מהמוזיקה שלו? תתפלאו, אפילו אלה שלדעתכם מצליחים מאוד עשויים להיות עניים בדיוק כמוכם. "אם אתה מוצא משמעות ויופי בעבודתו של מוזיקאי ורוצה שהוא ימשיך ליצור אותם – אז אתה מחויב לתמוך בו. אם אתה אוהב את הרעיון של חנויות תקליטים, האנשים שעובדים בהן, הערכים והרוח שהן מקדמות – אז אתה מחויב לתמוך בהן. אם באופן עקבי אתה עושה רק חלק אחד במשוואה בלי השני, אז ברמה מסוימת את, ולא מטאליקה, אתה החרא. מתוך נימוס בסיסי (כנראה) לא אגיד לך את זה בפנים, ולא תשמעאת זהגם מהחברים שלך, מהמוכר בחנות הדיסקים שלך או מהלהקה האהובה עליך. אבל זו האמת". אל תהיו חרא של אנשים. [אנגלית]
  44. ידידי עידו שחם קפץ מולי השבוע בצ'ט של ג'ימייל כדי לספר לי שהלייבל Exit Stencil נותן את כל האלבומים של כל האמנים שלו להורדה חינמית ללא שום תנאים, במשך כל חודש פברואר. ברגע הראשון חשבתי "וואווווווווו!!!!!!!!!!" ואז עצרתי ואמרתי רגע, מה מלהיב אותי כאן בעצם? הרי רק השבוע, לפני שעידו שלח לי את הלינק, הורדתי איזה עשרה אלבומים חדשים חוקיים לחלוטין מאמנים עצמאיים שנותנים אותם בחינם. בבנדקאמפ, באתרי הבית של האמנים עצמם, בנט-לייבלז שנותנים בחינם אלבומים להורדה כל הזמן. והכל חוקי. אז מה מעניין כאן, בעצם, כשלייבל שמעולם לא שמעתי עליו עם אמנים שמעולם לא שמעתי עליהם נותנים פתאום מוזיקה שאף אחד לא שומע, להורדה בחינם? המחשבה הראשונה שלי הייתה שזה פשוט גימיק. זה אמנם גימיק שעובד, כי עובדה שעידו מיד רץ לכתוב עליו בבלוג שלו, וגם אני זקפתי אוזניי ברפלקס מותנה לשמע הצירוף "מוזיקה בחינם". המחשבה השנייה שלי הייתה על מה שקרה לפני שנתיים וקצת, באוקטובר 2007, כשרדיוהד נתנו את האלבום שלהם להורדה תמורת כמה-שרק-תרצו-לשלם. כל העולם כתב על זה. עכשיו אתם יכולים להיכנס לבנדקאמפ ולמצוא בכל רגע נתון אלפי מוזיקאים שעושים בדיוק אותו הדבר, כולל אמנים מפורסמים, מצליחים ומוכרים כמו אמנדה פאלמר, עומאר רודריגז לופז, Beak של ג'ף בארו מפורטיסהד, ועוד המונים. ואף אחד לא מתרגש, כי זה כבר נהיה סטנדרט. בימינו, גם לתת אלבומים שלמים בחינם נהיה סטנדרט מסוים, בטח בשלבים מסוימים של התפתחות הלהקה והניסיון להגיע לקהל חדש וגדול ככל האפשר. זה מצוין, זה בריא, זה עובד וזה מיטיב הן עם הלהקה והן עם המאזינים, כשעושים את זה נכון. אבל – אם תשאלו אותי – זה כבר לא אייטם. [עברית]
  45. אבל עוד לא גמרנו לדבר על מוזיקה בחינם. שי ליברובסקי, הוא דיגיטל_מי, התרגז. הוא הוציא אלבום שלם בחינם ואף אחד לא ממש השתין עליו בתקשורת הישראלית. אז למה מדורי התרבות מתעלמים ממוזיקה (ישראלית, בעיקר) בחינם? אני לא יודע. [עברית]
  46. scout niblett
    לא הסוס: סקאוט ניבלט. אם זו תחרות בהייה, אז נראה לי שזה לא כוחות.

  47. הרבה דברים הפכו למובנים מאליהם בשנים האחרונות, מאז האינטרנט נכנס לזירה המוזיקלית והפך על ראשו כמעט כל דבר שחשבנו שידענו על הפצת מוזיקה, פרנסה של מוזיקאים, תפקידן של חברות התקליטים, הקהל והמדיה, ועוד הרבה דברים. פתאום מובן לנו מאליו שאם לאמן יש שירים הוא מקליט אותם ואנחנו יכולים לשמוע אותם במייספייס מיד, אם הוא רוצה. מובן לנו מאליו שלא צריך לעשות חזרות במשך שנים ולהופיע במקומות קטנים בהמתנה לכך שאיש ה-A&R של חברת התקליטים יגלה אותך ויזניק אותך מאלמוניות לכוכבות-על (במקרה הכי טוב הוא יפזר מעט מהאלמוניות, אם יש לו יחצ"ן טוב, וגם אז לא בטוח שזה יעזור). אבל עדיין לא מובן מאליו, בעיניי, שאי שם בארצות הברית יש כמה לייבלים קטנים ועקשנים, שמוכנים לתת לזמרת בריטית משונה וחולמנית מאוד להוציא אלבומים מעולים שאף אחד כמעט לא קונה. קוראים לה Scout Niblett (מבטאים את זה סקאוט, לאחרונה ששמעתי, ויש סיכוי טוב שאני טועה), והיא נשמעת קצת כמו קאט פאוור של פעם, רק בריטית, מה שאומר שיש לה את סוג השריטה, העולם הפנימי והחיבה לרזון מוזיקלי שיש לפי-ג'יי הארווי, נגיד. האלבום החדש שלה, The calcination of Scout Niblett, הוא אדיר בדיוק כמו שציפיתי שיהיה, אף כי בינתיים, אחרי 5-6 האזנות, אני עדיין מעדיף את הקודם לו, This fool can die now. את שיר הנושא אפשר כבר לשמוע בכמה וכמה בלוגים ברחבי הרשת, ושיר אחד מתוכו יככב כפי הנראה ב… מיקסטייפ מיוחד שאני מכין לכם ברגעים אלה ממש! ווהו! [מפ3]

שתהיה שבת שבוגי, חברים יקרים, ובמיוחד לך, ג'יימס.

37 תגובות על “עונג שבת: צעדים בעשב”

  1. שני הגיב:

    זהירות, גיאחה, ספוילר – לגבי השיר החדש של ניוסם

    ***

    צר לי לבעס, אבל אני יצאתי מאוכזבת לאללה מהשיר החדש של ג'ואנה ניוסם. מדובר בשיר שני שדראג סיטי שמו בסטרימינג באתר. השיר הראשון, דווקא ממש התחבב עליי ולמרות שהוא לא מופתי, הוא שיר לפני-זריחה-בימים-גשומים מצוין.

  2. נועה הגיב:

    נטע אחיטוב הזאת העלתה לי את הסעיף. פשוט מזלזלת.

  3. עמיחי הגיב:

    שוב, תודה על הפירגון.
    והחדש של ג'ואנה נוסום מ-ע-ו-ל-ה.

  4. ערן מחלו הגיב:

    בקשר לאייטם 35 – "דיבור חדיש" היא תכנית ממש מביכה. הביאו שני סוסים מתים שאין להם שום חיבור לאייטמים עליהם הם מדברים, וגרוע מזה – אין להם שום חינניות כמנחים (זכורה לרע במיוחד תכנית האירוח של המקומבן ההוא – אסף הראל – אני לא אשכח ראיון עילג במיוחד שהוא ניהל באנגלית עם אמיר קוסטוריצה). את מירי חנוך אני דווקא מאוד מסמפט, אבל ראוי היה שתישאר ככותבת ולא כמגישה. וגם ראוי שכל הגווארדיה שמלקקת לאסף הראל את התחת בשביל קצת מאני טיים (אתם יודעים מי אתם) תשקיע קצת בחינוכו המוזיקלי ("אני אף פעם לא שומע אינדי"). בושה.

  5. חובי לא סטאר הגיב:

    בלוג ניוסום נהיה פה.

    אבל בעצם רציתי הסבר לאייטם 5, אע"פ שהתשובה ניתנה באייטם 1.

    חיים קשה.

  6. יאיר יונה הגיב:

    תיקון לנושא הכתבה על הצ'לניות
    גליה חי לא צ'לנית
    במקומה יש להכניס את יעל שפירא ותום קלנר שהם צ'לניות לגמרי ומופיעות בכתבה.

  7. אני עדין מחכה לקליפים של טום וייטס בעברית
    למי שרוצה להיזכר איך היה אפשר לקרוא פה
    (גיאחה לא מביא את זה לכאן בגלל הצניעות)
    http://premiumradio.blogspot.com/2010/01/blog-post_28.html

    האלבום החדש של מאסיב אטאק – אכן מצויין

    לילד זין יש טעם מדליק ביותר

    האלבום של פיטר גבריאל הוא מלא יומרה וחסר כל כיסוי. מסכים איתך לגמרי,הוא מוציא את העוקץ מכל השירים…ואולי מהווה את ההוכחה שתזמורת סימפונית לא באמת יכולה להחליף להקת רוק. זה מדיום אחר.

    השיר של ערן צור, הוא לא שיר לילדים בגילך. זה גם לא שיר – זה יותר מכתב אל עצמך. אם אתה מזדהה אז זה עובד. אם לא, זה סתם שיר טיפשי, בלי מנגינה מיוחדת, בלי טקסט פואטי במיוחד.

    לגבי אדם: אני חושב שהתקלה של הקריירה שלו היתה האלבום השלישי שבבת אחת קטע אותה. הוא לא הראשון שזכה להערצה כזו. לפניו היו תיסלם, בנזין ויש שיטענו גם כוורת. ההבדל הוא ששם דובר בלהקות. ולהקות הן כנראה מקום יותר קל להשתקם ממנו. או שהצרה מתחלקת בין כולם.

    שבת שבוגי בהחלט
    קררר…

    למי שרוצה לקרוא משהו על שרדיי החדש, מאחד שכבר עשה עליה סיבוב, מוזמן לכאן
    http://premiumradio.blogspot.com/2010/02/sade.html

  8. יואב הגיב:

    11. הוראס אנדי, לא אנדי הוראס. ככה זה בג'מאייקה. ומאסיב אטאק באמת יופי.
    35. יצא לי לראות פרק אחד של 'דיבור חדיש' וזה היה די מביך. כתבת המוזיקה, כנראה אותה אחת, דיברה על היפהופ ערבי בישראל, כשהפינג פונג בינה לבין חנוך והראל היה של שלושה אנשים שפשוט לא מבינים בתחום, לפחות לא מעבר לקלישאות הרגילות של 'ההיפ הופ התחיל כסגנון מחאה ולכך כיף שיש היפהופ ערבי' ועוד כל מיני תפיסות אוטומטיות כאלה. הראל וחנוך בכלל נראים כאילו כל הקטע הזה של תרבות נפל עליהם בהנחתה ולמי יש כוח ללמוד את החומר מראש.

  9. פרנק הגיב:

    עטר היא זו ששלחה לי סמס על האיזכור של אטמי אזניים בערוץ 8. רק רציתי לקרדט.

  10. לזרבוי הגיב:

    אני דווקא רוצה לצאת להגנת "דיבור חדיש", ולא רק כי שילמתי להם הון עתק כדי שיזכירו את אטמי אוזניים בפריים טיים הלוהט של ערוץ 8. אני חושב שאתם ממהרים לשפוט את התוכנית מתוך מחשבה שהיא לא נותנת כלום – לאנשים כמוכם. אבל היא לא מיועדת לאנשים (מעודכנים, מעמיקים וצעירים) כמוכם (וכמוני). היא מיועדת למי שמנותק מהדברים האלו, כמו אנשים בפריפריה או דור ההורים שלנו.

    זה כמעט נראה כאילו אסף הראל ומירי חנוך משחקים דמויות – הוא הסנוב המסתגר שלא רוצה לדעת על כלום ומחכה שהדברים יגיעו אליו ("מישהו יצא מכל האינדי הזה?"…), היא הסמכות הבוגרת שכבר ראתה הכל ולמדה להעריך את יופיים של מרד הנעורים והאלטרנטיבה ("זה לא בור שצריך לצאת ממנו"). ולמה? כי סביר להניח ש-90% מהקהל שלהם נופל לאחת ההגדרות האלו, והם בעצם נותנים לו דמויות להזדהות עימן.

    נסו להקשיב לדברים שנאמרו דרך הפריזמה הזו – ותגלו ששטחי ורפרפני ככל שזה נעשה, התוכנית הזו בעצם פותחת צוהר קטן וחשוב לקהל שסתם כך לא היה מגיע אל הדברים האלו.

    בהערת אגב, יצא לי לעבוד עם אסף הראל פעם על פרוייקט (נו, הפתיח של מסודרים), ובמהלך העבודה איתו התרשמתי שלמוזיקה (גם אם לא לאינדי) יש מקום חשוב בחייו. הוא אף סיפר לי שהוא עדיין שומר את כל עותקי הפרומו של דיסקים שהוא קיבל בימי תוכנית הלייט נייט שלו. לא צריך לזלזל סתם.

  11. יואב הגיב:

    נדב, אני חושב שאתה נותן הנחות לתכנית ובאותו הזמן לא מעריך מספיק את הקהל שלה. קודם כל, מי זה הפריפריה? אנשי אינדינגב? כל אותם אנשים שגרים מחוץ לתלאביב, כלומר, במקומות שאין בהם אינטרנט ואין להם מושג ירוק מה קורה? לפחות ככל שזה נוגע למוזיקה, ההפרדה הזאת של תלאביב והפריפריה די בטלה. שנית, גם אם התכנית מיועדת להורים שלי, זה לא אומר שזה בסדר לספק להם נתונים שגויים וכיסוי לא רציני. ברור לי שנדירים האנשים שמבינים בכל תחומי התרבות כדי להגיש תכנית כזאת בנונשלנט אבל כשהעיניים של המנחה מטיילות כל הזמן אל הדף זה לא נראה רציני. חוצמזה, כמעט בכל שעה אחרת של ערוץ 8 משודרות תכניות מעמיקות הרבה יותר, ואף אחד לא חושב שזה עובר לצופים מעל הראש. בקיצור, אני בעדם, אבל.

  12. דרור הגיב:

    #5: Phoenix זכו בגראמי, כבר סיבה אחת לא רעה לא להתעלם לגמרי מהגראמי 🙂

  13. דרור הגיב:

    #11: ולא לשכוח את דיימון אלברן שגם מתארח באלבום

  14. איתי הגיב:

    היי, שבת שלום ותודה על האיזכור, האמת שלא חשבתי שתזכיר אותי, סתם שלחתי לך שתהנה מהמוזיקה… אני לא מתיימר – סתם בלוג חובבני 🙂
    שבת שלום

  15. עידו שחם הגיב:

    למה אין כמעט אייטמים בתקשורת על מוזיקה שיוצאת בחינם? כי אין סביבה מנגנון חינמי שדואג לקדם אותה, למשל אנשי יח"צ. גם מוזיקה בתשלום שיוצאת מבלי שאף אחד יקדם אותה סובלת מאותה הבעיה בדיוק. השארתי תגובה דומה בבלוג של ליברובסקי.

    בעניין המוזיקה והפיראטיות, נקודת המבט של הכותב קצת מיושנת. אמנים פונים היום למקורות שונים של הכנסה מאשר מכירת תקליטים. הופעות, תמלוגים (אפשר אפילו לקבל תמלוגים על השמעות מסוימות באינטרנט), רשיונות למוזיקה בסרטים, משחקי מחשב, אפילו טלוויזיה ופרסומות, רינגטונים, מרצ'נדייזינג, וכו'.

    למעשה גם בעבר לפני עידן ההורדות היה צריך למכור המון תקליטים כדי להרגיש מזה כסף, כי בין כה וכה עוגת הכסף חולקה בין החנויות למפיצים ללייבלים ולאמן לא נשאר הרבה (אם בכלל). כמדומני טרנט רזנור אמר שהוא רואה בסופו של דבר רק 10 סנט או איזשהו סכום מגוכח אחר ממכירה של אלבום. אז אם מכרת מיליון אלבומים זה לא רע, אבל זה מאוד נדיר. אם מכרת 10,000 אלבומים, שזה די מכובד, זה ממש לא מספיק.

    אז חשוב לתמוך באמנים – בטח שכן. קשה לעשות כסף ממוזיקה – בטח שכן, קשה לעשות כסף מכל דבר, אפילו מדוכן פלאפל. אבל קניית דיסקים – כנראה לא הפיתרון לסגור את החור בכיס המוזיקאי. אל תשכחו אגב שאמנם מכירות הדיסקים ירדו, אבל במקביל מכירות המוזיקה הדיגיטלית עלו (ועדיין המכירות הפיזיות גדולות יותר מהדיגיטליות), זה לא כאילו שלא מוכרים יותר שום מוזיקה של אף אחד. אז קצת פרופורציה.

    ולדברים קלילים יותר, רינג אוב פייר היה מדליק למדי! תודה. אגב, זה רק אני, או שבשיר החדש של ג'ונסי הוא שר גם באנגלית במבטא איסלנדי חזק?

  16. תיקונצ'יק קטן לגבי כנס השוק בשבת הבאה בעין השופט –
    אציג שם קומיקסים (בעיקר סביב ענייני פוריות) מתוך הבלוג שלי אבל ממש לא אצור כאלו בלייב. איך אפשר?! על כל פריים אני יושבת שעות, אסור לנשום ברדיוס של 20 מטר ממני…
    מה שכן, בנוסף לקומיקסים אציג עבודה נוספת (ראו באתר הכנס ב"מיוחדים") עבודת אמנות שאינה איור או קומיקס, משהו יותר מופשט.

    ואתה יקירי, תגיע? כלומר באמת תגיע בלי הברזות ברגע האחרון?!
    🙂

  17. ג'יי הגיב:

    מה שאני לא אוהבת בשיר של ערן צור זה שאין לו סאבטקסט, הוא כולו "הטקסט"… אני מתקשה לאהוב שירים כאלה, שנותנים את הכל בצורה ישירה בלי שיש לי צורך או אפשרות להעלות דימויים משלי, לנסות לעשות חיבורים וקישורים, או לשמוע איך המוסיקה מספרת לי את מה שהמילים לא מספרות. שם יש עניין בעיני!

  18. ארז הגיב:

    40. גיא, אני לא מאמין שבאמת אתה מפרסם ומתלהב ממאמר כל כך מגעיל ומתנשא. קראתי עד כה 3/4 ממנו ובא לי להקיא. המאמר כולו יוצא מנקודת ההנחה הבאה: הכותב גם הוריד בעברו מוזיקה, נכנס לזה חזק, הוריד המון, אבל אז הגיע להארה של חייו שבעצם זה רע להוריד וזה מוזיל את המוזיקה. בהמשך הוא מנסה להיות מוסיקאי, פוגש מוסיקאים והם, אוי, כל כך מסכנים. אז הוא בעצם בא להטיף – כל מי שמוריד מוסיקה הוא חתיכת חרא. רק כמובן שלא הוא, כי לו הייתה ההארה שלו, הוא יותר טוב מאיתנו, כי הוא מבין את המהות האמיתית של המוסיקה, ואנחנו, בזה שאנחנו ממשיכים להוריד, אנחנו במו ידינו הורסים את המוסיקה.
    מה גם, הסגידה הזו לנוסטלגיה של צרכנות המוסיקה בחנויות התקליטים היא ילדותית להחריד, ותואמת לחלוטין את כל הפוביה הרגילה שמגיעה בעקבות התפתחות טכנולוגית: "אוי, תעשיית הסרטים הולכת למות כי הטלוויזיות נכנסות לבתים". אם יש טיעונים שמעוררים בי סלידה אלו הטיעונים האנטי-טכנולוגיים האלו. הטכנולוגיה מתפתחת וכך גם האנושות, וכל הנוסטלגיונרים חייבים כל פעם לעצור הכל, להתמרד ולשפוך נהרות של דמעות כי אבד האידיאליזם ואבדו הערכים. כל עשר-עשרים שנה, כל פעם אותו הדבר.
    וואלה, גיא, דווקא מדבריך הבנתי שאתה בד"כ נגד הדברים האלה, ובעד ההתפתחות ומציאת המודלים החדשים והמתאימים שיעשו חסד עם כולם (רעיון שהמאמר הוא במובהק נגדו).

  19. ג'יימס שבמרחקים הגיב:

    שבת שבוגי לכל קוראי העונג.

  20. גיאחה, נראה לי התפלק לך הסלאש בסוף כתובת ה-url של אייטם 40: "הצד האפל באמת של הורדת הקבצים".

    http://www.tinymixtapes.com/features/myth-diy

    גם לטעמי מדובר כאן בהחלט בקריאת חובה ולא בגלל איזושהי התחסדות מוסרית (אני גנב בן גנב ממש כמו רובכם), אלא מתוך רצון להבנה יותר רחבה ומעמיקה של סוגיית יחסי האמן-קהל. עיין ערך שי ליברובסקי עצבני.

  21. חייש הגיב:

    אלבומים בחינם הם אותו סוג של קניבליזציה של העסק כמו הורדות. ראה גם את המאבק והחקיקה בנושא מחירי הספרים בארץ. הסיבה שיש אלבומים בחינם היא שלהקות מבינות שאי אפשר לעשות מזה כסף. ככל שעוד להקות יעשו את זה, אנשים יקנו פחות ופחות כי יש חינם, ועוד להקות יגררו לזה. וזה יחסל את הרווחים מאלבומים בדיוק כמו ההורדות.

  22. לגבי אלבומים בחינם.הפתרון לזה הוא פירסומות. למשל להכניס לכל אלבום ג'ינגל
    במיוחד לאלבומים שיוצאים בחינם, וזהו-זה !
    חוץ מזה שהורדות בEMUSIC ממש משתלמות
    הבעיה היא שהם לא מספיק מהירים כמונו
    אז צריך לרכוש בדיעבד
    זה מה שאני עושה

  23. גיאחה הגיב:

    ארז – לגבי סעיף 40, גם אני לא מסכים עם הרומנטיזציה של חנויות התקליטים (אם כי עדיין מעדיף לדבר עם מוכר בחנות, במיוחד מוכר עם ידע וטעם, מאשר להוריד באקראי בבלוגים), וגם אותי הרגיזה מעט ההתנשאות המוסרית של כותב המאמר, אבל אני כן מסכים איתו במה שהוא בעצם אומר שם. אני כן מסכים איתו שצריכה חסרת תמורה לאורך זמן מזיקה לכולם, בטח ובטח לאמנים שיוצרים את המוזיקה הזו ולא מצליחים להתפרנס ממנה.

    עידו שחם – באותו נושא, אני חושב שהכותב התייחס לנקודה הזו, להשקפה לפיה אמנים צריכים ואמורים להרוויח עכשיו מרישוי, הופעות, מרצ'נדייז ועוד. אבל המציאות קשה יותר מהחזון הזה, שגם אני שותף לו במובן מסוים. העובדה היא שרוב האמנים מתקשים להתפרנס מזה. נכון שגם פעם חברות התקליטים היו לוקחות הון תועפות ואחוזים גבוהים והאמן היה מקבל מעט, אבל המחשבה היא שעכשיו, כשחלק מהמתווכים (=חברות התקליטים) נעלמים, האמן אמור לקבל נתח גדול יותר מהעוגה. הבעיה היא שיש הרבה פחות עוגה to begin with. אז פתרונות יצירתיים (ע"ע אמנדה פאלמר) מתקבלים בברכה, אבל רוב האמנים העצמאיים, קטנים כגדולים, עדיין בבעיה כלכלית.

  24. שני הגיב:

    אוקיי, אחרי כמה השמעות, ניוסם מתחילה להתחבב עליי.

    המאמר של בעז כהן כל כך כל כך מעולה. טוב שמישהו קורא לילד בשמו.

  25. ג'יי הגיב:

    hey, 'for real' starts a bit like Saharof's begnning of 'haval she at lo megala'… from simanim shel chulsha. anyone else had the same association?

  26. מקס צ'פלין הגיב:

    שום מילה על זה ש-Down Under של Men at Work נקבע כהפרת זכויות יוצרים?

  27. נועה הגיב:

    עוד בעניין "דיבור חדיש", מתוך דבריי ליעל רגב המקסימה אתמול:

    מנחים מבחינתי מתחלקים לשני סוגים:
    אלה שהם בורים בנושא מסויים, מודים בכך ומנהלים דיון אינטיליגנטי בכדי להבין את הנושא המדובר לעומק,
    ואלה שבאים ממקום של התנשאות ומזלזלים.
    נדב, נחמד לשמוע את מה שאתה מספר על האדון הראל, אבל בסיטואציה של אותה תכנית – הוא ומירי חנוך גילמו בצורה מובהקת את הדמות השנייה שתיארתי, וחבל.

  28. kim הגיב:

    טוב, אז אחרי צפייה וציפייה שאולי יצא משהו מועיל מ"דיבור חדיש",כלו כל הקצים והגיע הזמן שמישהו יעשה משהו.לא יתכן שיושבים שני בורים במסווה של סופר קולים ויקבלו כל דבר שמרואיין היושב מולם מגבב.כמעט בשום נושא בו הם דנים אין מחקר ושיח מעמיק (ככל שאפשר לזמן הקצוב של השיחה) ואין הבעת דעה מנוגדת או ויכוח וחקירה.גם אם הם לא מבינים,הרי ברור שיש תחקיר,אז שמישהו יכתיב להם את השאלות ויתן להם חומר רקע.סופ סופ תכנית תרבות!!
    נמאס כבר מהנוסח"מוזיקה מגניבה","אחלה שירים" וכו..וכנ"ל לגבי דיונים בנושאים אחרים.
    ולא הזכרתי את האולפן ה-לא מזמין-תרבותית ואת עריכת הוידאו החובבנית של קטעי הקישור.
    חשוב לי לציין שנושאי התכנית מעניינים וכולי ציפייה בתחילת התכנית ואכזבה בסופה.

  29. לגבי 18, כשהצטרפתי ליום שייט+ג'יפים באזור נידח ביוטה, הופתעתי לגלות שהאמריקאים שם אומנם ידעו פיתה מהי, אך חתכו אותה לחצי, ואז מרחו חמאת בוטנים+ריבה (בעעעע!) על הצד וקיפלו לרבע(?!). כשניסיתי לטעון שלא כך עושים, וגיביתי בטענה "למה אתם חושבים שהפיתה חלולה מבפנים?", השתיקו אותי באמירה שאין לנו מושג ירוק בפיתות. נו, אמריקאים.

    ומה שבעצם רציתי לומר – מקס צ'אפלין, מה?! Down Under?! ההמנון הבלתי רשמי של אוסטרליה הוא הפרת זכויות יוצרים??? איפה קראת על זה??? הייתכן שגם ל"התקווה" שלהם יש "לחן בסקי" גנוב משלהם?

  30. candy הגיב:

    פיטר גבריאל טוב במיוחד ללילות שבהם אתה רוצה לחתוך ורידים,אבל יש בו משהו איכותי בכל זאת.

    ערן צור- כבר היה לנו הויכוח ואני מתעקשת – זה שיר טוב 🙂

    ולגבי קפה- יאללה כבר.

  31. AP הגיב:

    הסיבה ש-down under נקבע כהפרת זכויות יוצרים היא שקטע החליל בשיר מקורו בשיר אחר.

  32. AP הגיב:

    יכול להיות שאני מפספס כאן בענק, אבל יש איזשהו חוק שאומר שמוזיקאים חייבים להתפרנס מהמוזיקה שלהם?

  33. מיכל הגיב:

    גם אני עוד לא מתלהבת מהשיר הזה של ערן צור, אבל שמעתי שירים אחרים מהאלבום העתידי ואני לא מרימה ידיים. והשיר הזה, למרות שהוא לא, עדיין לשמוע את הקול של ערן צור מרגש.

  34. אין חוק שאומר שמוסיקאי צריך להתפרנס מהמוסיקה שלו….לפעמים הפיכת היצירה לפרנסה מסרסת את האמן ומוציא את כותב הג'ינגלים הקטן שיש בכול יוצר…..אבל נחמד לקבל הערכה על מה שאתה עושה – רוב האמנים עושים את זה בשביל הערכה…
    קיים עוד סוג אחד של אמנים, לרוב אלה שנימצאים איתנו שנים, שהמוסיקה פשוט יוצאת להם מהגוף נגד רצונם והם חייבים לעשות איתה משהו.
    מאסיב אטאק החדש הוא חזרה מבורכת לענקי הניינטיז
    ובעניין סחרוף וגניבות – הפתיח של "רעש לבן" הוא הפתיח של שיר של הפוגס
    millions are sailing
    אם איני טועה בשם
    רע מוכיח פשוט עשה לופ על הפתיחה – אבל איזה לופ!!!!!!

    הייתי שמח להביא דעה על תוכנית טלוויזיה כזאת או אחרת אך מאז עזיבת בית הורי בסוף הניינטיז אין לי מכשיר כזה בבית….וזה מאוד מרגיע אותי…..

  35. בונד, ג'יימס בונד הגיב:

    איזה שבוע מדהים. גם חדש של מאסיב אטאק, שמראה שהם לא איבדו את זה לגמרי בעשור הקודם והוציאו יופי של תקליט (כמה השיר עם הופ סאנדובל נפלא בלי הקליפ המבחיל ההוא!), וגם גיל סקוט הרון הוציא תקליט חדש.

    ציפיתי לשמוע חומר חדש וטוב מגיל סקוט הרון בערך כמו שציפיתי מג'ף באקלי לחזור לחיים ולהפציץ. אחרי כל מה שהוא עבר, באמת לא היה לזה סיכוי. אבל הבלתי יאמן קרה, והוא חזר עם תקליט ממש טוב – גם אם אין כמעט קשר בינו ובין התקליטים הקודמים שלו, שהפכו אותי למעריץ כל כך גדול. אני מקווה שמי שיאהב את התקליט החדש שלו ימשיך לחקור, ויגלה גם את התקליטים הישנים. אני לא חובב אולדי'ס, אבל את מה שהאיש עשה בתחילת שנות ה-70 אפשר לשמוע בכיף גם עכשיו. מישהו יכול להגיד, למשל, שיש ב-The Bottle פחות מגאונות?

  36. מורן הגיב:

    בנוגע ל-18:

    כבר יצא לי לטיל עם בריטי, ובזמן שהכנתי ארוחת ערב, הוא שאל אם אפשר לעזור.. לא היה יותר מדי מה לעשות אז ביקשתי ממנו שיפתח קופסת שימורים, והגשתי לו פותחן (קטן, רגיל http://en.wikipedia.org/wiki/File:ADF_Can_Opener.jpg) – הוא הסתכל עלי בשוק ולא הבין מה הוא אמור לעשות עם זה…

    אז הנה עוד משהו שאמריקאים ובריטים לא יודעים לעשות:
    לפתוח קופסאת שימורים עם פותחן שהוא לא הפותחן הענק שלהם
    (http://en.wikipedia.org/wiki/File:Can_opener_detail.JPG)

  37. shira.kam הגיב:

    מעולה הסקוט ניבלט. תודה(:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *