25 ביוני 2010
עונג שבת: הלוואי שהאייטיז ייגמרו כבר
הזוכים המאושרים בכרטיס להופעה של Woven Hand בישראל הם: יואב, דורצח, אייל ו-nakamir! בדקו את תיבת המייל שלכם לפרטים, ומזל טוב!
- טוב, זו לא באמת חוכמה להרשים אותי עם שיר שמפגיש שני גיבורים מוזיקליים שאני מעריץ – קווסטלאב ו-The Roots, כנראה להקת ההיפ-הופ הכי טובה שיש כיום, עם ג'ואנה ניוסם, שאני לא באמת צריך להסביר לקוראי העונג הקבועים מה דעתי עליה. ובכל זאת יש כאן משהו נהדר במיוחד. "Right on", השיר מהאלבום החדש והמעולה של הרוטס בו מסומפלת ג'ואנה של האלבום הראשון שלה, נשמע כמו שיר היפ-הופ מ-1993, ואלוהים יודע שיש קטעים טובים ממנו ב-How I got over החדש. אבל זה מפגש פסגה, כזה שבטח לא היה מתאפשר אלמלא ג'ימי פאלון עשה את הלא ייאמן ולקח את הופעת הטובות הכי טובה בארה"ב ללהקת הבית בתכנית האירוח שלו. אני טוחן את השיר הזה השבוע, אז אין לו באמת מתחרים על תואר שיר הפתיחה של העונג הזה. כשהשמעתי אותו בתכנית החדשה של קוטנר, "קוטנר בתשע" (כל יום בתשע בערב בגל"צ! ותודה לקוטנר על ההזמנה), הוא שאל אותי בחיוך "מה, גילית את ההיפ הופ?!", ועניתי בסנוביות שברור שלא, אבל הסטנדרטים שלי גבוהים. אני אוהב היפ-הופ מלא בנשמה ובFאנק ובגרוב, ואף אחד לא עושה את זה טוב יותר מהרוטס. [מפ3]
- ממש ממש בקרוב, אולי אפילו ביום ראשון הזה, ייפתח אחד הדברים הכי מגניבים שהיה לי הכבוד לקחת בו חלק – תדר, מקום אמיתי וגם תחנת רדיו-אינטרנט, שמכנה את עצמו Pop-up radio bar. החברים המבריקים מ"טבק" ו"חרגול", שני קולקטיבים של די-ג'ייז ומפיקי מסיבות, פותחים במרכז תל אביב בר קטן ומיוחד שיפעל 120 יום בלבד, מדי יום מהצהריים ועד הלילה. בשעות הפעילות של המקום ינגן שם בכל פעם מישהו אחר, והשידורים יעברו לייב באינטרנט באתר החדש teder.fm. בכל יום ראשון בין 14:00 ל-16:00 תוכלו לשמוע שם אותי ואת חברי הטוב מתן נויפלד, משמיעים שירים שאנחנו ממש אוהבים ומדברים עליהם, ואולי גם מארחים חברים מוזיקאים שינגנו באולפן. אם אתם תל אביבים, אתם מוזמנים לקפוץ בשעות החמות להגיד שלום ולשתות איזה קוקטייל. אם לא, התחברו לאינטרנט. זכינו להיות חלק מהרכב חלומי של שדרנים, ובשאר שעות השבוע ינגנו וישדרו שם קוואמי, לאון פלדמן, האחים רמירז, מאיה דוניץ, סוליקו, רדיוטריפ, אמיר אגוזי, כהן@מושון, דיגיטל_מי, אורי שוחט, ועוד המון אנשים שטעמם הטוב והרחב במוזיקה גורם לי להעריץ אותם בכל פעם מחדש. הסברים נוספים אפשר למצוא בראיון של אנשי "תדר" ב"גלריה" של הארץ, ועדכונים על הפתיחה (ועל כל שידור שלי) תקבלו בפייסבוק של העונג. איזה כיף! [עברית]
- הכירו את NuFunk.co.il, בלוג ישראלי חדש שעוסק בתחום מוזיקלי שלא שומעים עליו הרבה בבלוגוספירה הישראלית (וחבל!), נו-פ'אנק וברייקביט, תערובת של פ'אנק, אלקטרוניקה, היפ-הופ, ביג-ביט, דאבסטפ ופחות או יותר כל דבר שהוא רקיד ויש בו ברייקס – ולפעמים גם סתם פ'אנק משודרג. ערן, כותב הבלוג, מעדכן ומשתף בכמויות עצומות של מוזיקה חדשה מכל העולם, שרובנו מעולם לא שמענו עליה, כולל הרכבים מיוון, אוסטרליה, גרמניה, אנגליה ועוד. [עברית]
- אל תגידו לי שעדיין לא הורדתם את תקשיבו רגע 06, האוסף התקופתי הלא מחייב שלי כאן בעונג שבת. [עברית, זיפ, מפ3]
- הבלוג הכביר של דויד פרץ, "יוצר השיר", עבר לדירה חדשה, וזו כבר סיבה לחגיגה כי במשך זמן רב לא יכולנו לקרוא בבלוג הישן שלו ב"רשימות" את הפוסטים המאלפים שלו על מוזיקה. בינתיים הבלוג החדש מתעדכן בעיקר בתמונות, אבל הארכיון מלא כל טוב. או כמו שכתב דויד עצמו: "כרגע זה בעיקר נסיון לשחזר את העבר, בעתיד נשחזר את ההווה". [עברית]
- הלייבל הישראלי הנהדר הבייסמנט, בהנהגת עמרי לוי, סוגר אחרי 8 שנות פעילות מצוינות את שעריו. בין היתר גדלו והתפתחו שם עמית ארז, רותם אור, שני קדר ועוד רבים, והוא היה גם הבית האינטרנטי לחומרים של Fact records. בתקופתי בשרת העיוור פרסמנו אוסף ממיטב תוצרת הלייבל שעד היום אני חושב שהוא מוצלח מאוד. היה שלום, בייסמנט, היו לנו שעות יפות יפות. [עברית]
- ספיחים והמשכים בעקבות ביטולי ההופעות הפוליטיים: עמי ברנד קורא לאמני ישראל לעסוק בפוליטיקה בלי להתבייש; בפייסבוק 23 אנשים כבר הפסיקו לכעוס ומבקשים להביא את הפיקסיז שוב לארץ; אייל מרדיו פרימיום זועק די להלקאה העצמית. [עברית]
- ובעוד כולם מבטלים, K's Choice עוד רגע מקבלים תעודת זהות כחולה. שלוש שניות אחרי שתי הופעות סולד-אאוט בבארבי ת"א הם חוזרים לעוד שתיים כאלו ב-14 וב-15 בספטמבר. [עברית]
- מיכאל זילברמן יצא ב-2008 לחקור את מקורה וזהות משתתפיה של תמונת הנשיקה המפורסמת בהיסטוריה מ-1945. כרגיל בבלוג המעולה שלו, טופס 630, מדובר בפוסט אינפורמטיבי ומרתק. גם מדור הצילומים האדיר The big picture מקדיש גלריית תמונות יפהפיה של תמונות מהפלישה. [עברית]
- גם אם לא זכיתם או השתתפתם, כדאי לקרוא את הראיון שערך מתן נויפלד, במיוחד עבור העונג, עם דיוויד יוג'ין אדוארדס מ-Woven hand, שיגיע לשתי הופעות בארץ בשבוע הבא. עוד ראיינו אותו עינב שיף בוואלה ויפעה יעקב בג'רוזלם פוסט. [עברית]
- [תודה לסגול 59] שכותב: "האם תמלילי היפ הופ כוללים יותר מדי מסרים אנטישמיים? האם יהודים מושמצים בשירי ראפ יותר מנשים והומואים? מדוע ג'יי-זי מכניס פתאום "לחיים!" ו"מזל טוב!" בתוך מילות השירים שלו? ואיך מתייחסים הראפרים לאושיות בני דת משה כמו ריק רובין, ליאור כהן והביסטי בויז? העיתונאי היהודי חובב ההיפ הופ ג'ון ברקוביץ' מנסה לענות על כל השאלות האלה במאמר מעניין – "היפ הופ והבעיה היהודית"". [אנגלית]
- בגרדיאן חוזרים לסרט "דו"ח מיוחד" של שפילברג וקובעים: המד"ב כבר לא מקדים את הטכנולוגיה האמיתית שלנו בחמישים שנה, אלא רק בשמונה. איזה מהטכנולוגיות שראינו בסרט כפורצות דרך ועתידניות כבר קיימות או נמצאות בפיתוח היום? לא מעט, תופתעו לגלות. [אנגלית]
- "Celestica", קליפ חדש של Crystal Castles. [וידאו]
- [תודה לר.ר, זוגתו של ר.ר] דיוויד ברן מדבר בכנס של טד על הקשר בין כתיבת מוזיקה וחללי הופעות. [וידאו]
- הקליפ הכי כייפי שראיתי השבוע שייך בלי ספק לקרולינה, שמילאה את כיכר ביאליק (שוב) בשמחה ובצבע עם הקליפ הנהדר של "צר לי צ'רלי", אחד השירים האהובים עליי באלבום המצוין שלה. קליפ שמשרה כיף, גרוב וחיוכים, בדיוק כמו השיר עצמו. [טיוב]
- אמנדה פאלמר מציעה לכם להוריד את הקאבר שלה לקטע המופת "Idiotheque", ומבטיחה אלבום שלם של ביצועי רדיוהד על היוקליילי (הקסום) שלה. [בנדקאמפ]
- [תודה לדן-יה] ועוד קצת אמנדה פאלמר, שמתארחת לסשן באולפני Moog, פרויקט מאוד מגניב שלא ידעתי עליו עד עכשיו. יש שם גם סשנים של RJD2, איוון דנדו (מהלמונהדס! הייתי בטוח שהוא מת או משהו), Rogue wave ואחרים. [וידאו]
- טור קצר ונפלא בניו יורק טיימס על התבגרות והדברים שאנחנו מאבדים בדרך לשם. [אנגלית]
- ב"פנקס", כתב העת המקוון לתרבות וספרות ילדים (מקום נהדר, שמומלץ לבקר בו תדיר ובסבלנות), מתחקה צחי פרבר אחר מקורו של הקומיקס העברי, ושוזר בהיסטוריה אנקדוטות מקסימות וגם דוגמאות גרפיות נאות. מי שרוצה לראות עוד דוגמאות מוזמן לתור אחר החוברת שליוותה את התערוכה "קומיקס עברי – פרק א'" שפרבר היה מאוצריה. אני מצאתי את הספר בעשרים שקל באיזה מקום (שכחתי כבר היכן! אבל אני בטוח שבמוזיאון הקומיקס תמצאו עותק) והוא מענג ומרתק (גם אם לא כרוך כל כך טוב, ומתפרק די מהר). פרבר סוקר יפה ולעניין את ימיו הראשונים של הקומיקס העברי ותוהה בקול רם מדוע אין פריחה שלו כיום כפורמט לילדים. הוא מסכם במילים העצובות והנכונות: "היום העיצוב, המראה החיצוני, שולט, ולא המילה הכתובה או הנאמרת". פרבר גם עונה לשאלות הקוראים בתגובות למאמר, וזה נפלא. גם המאמר הזה וגם המענה לתגובות שבו מחזקים את דעתי שכתבי עת עצמאיים ונישתיים ברשת הם דבר מבורך ונפלא. שערו בנפשכם מאמר אינטיליגנטי ונגיש כזה, בלי שום התחנפות לקוראים, בוויינט למשל. [עברית]
- [תודה לנועה רוה] אם יש לכם מלא לשוניות פתוחות בדפדפן של המון דברים שאתם רוצים לקרוא עוד מעט, או אחר כך, או מתי שיהיה לכם זמן, אולי הגיע הזמן שתפתחו חשבון חימי ב-Instapaper: שירות נוח לאללה שעוזר לכם לשמור בקלות עמודים, מאמרים ולינקים לקריאה מאוחר יותר, דרך האתר שלהם או דרך האייפון אם יש לכם אחד כזה. כמישהו שסובל מהבעיה הזו בצורה כרונית (ומחזיק אייפון), התקנתי את השעשוע הנחמד הזה בעצתה של נועה, ונראה לי שזה יקל עליי מאוד את עומס הדפדפן (וגם את נסיעות האוטובוס נטולות הספר). [אנגלית]
- פיטר גבריאל מבצע קאבר ל-"In the neighborhood" של טום וייטס. עדיין לא שמעתי, אבל אם זה נשמע כמו באלבום הקאברים שהוא הוציא עכשיו, אני מתבאס מראש. [וימאו]
- [תודה לאייל מרדיו פרימיום להמונים] Stereomood מתיימר להתאים לכם מוזיקה טובה בדיוק למצב רוחכם. נסו ודווחו אם הוא הצליח. [אנגלית]
- עונג להורדה: חביבתי ירונה כספי חוזרת עם סינגל חדש מתוך אלבום חדש בהפקת אור בהיר (מ"איטליז" ועוד מקומות), שיצא לי לשמוע חלקים ממנו והוא נשמע מרתק ורענן. "מה שניצת" ניתן להאזנה בקליפ בוואלה, אבל ניתן להורדה חוקית רק כאן, בעונג, באדיבות ירונה עצמה. תנו קליק, זה שיר מצוין. [מפ3]
- הודות לנדיבותה של קוראת העונג מהניכר אביטל, הגיע לי היום בדואר מחו"ל הגיליון המיוחד של Mojo בעריכת טום ווייטס (תודה תודה תודה!), שהגיע יחד עם דיסק אוסף בעריכתו. באתר של מוג'ו אפשר לראות רשימות נוספות של שירים בכתב ידו של וייטס, שלא נכנסו לאוסף. אני אוהב כתב יד, אני אוהב את וייטס, כך שאני מבסוט. [אנגלית]
- סקוט פילגרים בדרך, וכדי להעביר את הזמן עד שיוצא הסרט (או חוברת הקומיקס השישית, שתקדים אותו בשבועות ספורים) תוכלו לבזבז הרבה יותר מדי זמן ביצירת אווטאר פילגרימי משלכם, כמוני! [אנגלית, פיקסלים, כאלה]
- נורית גלרון, שעד לא מזמן לא הצלחתי להבדיל בינה לבין יהודית רביץ, בוחרת אלבומים שהיא אוהבת במיוחד ב"בית התקליט" בוואלה, ומפגינה יופי של טעם. [עברית]
- מורפלקסיס מפרסם גם אצלו בבלוג את מיקסטייפ גיל סקוט-הרון האדיר שלו, ומקדים בכמה מילים יפות וחכמות על מוזיקה ופוליטיקה. [עברית, זיפ]
- [תודה ללירון] נייייייייס. יוצר הטכנו ג'ף מילס הוציא דיסק שצידו העליון הוא ויניל, כך שאפשר לנגן אותו הן בקומפקט, הן בפטיפון (אם מתאימים בדיוק את המיקום של החור)! [אנגלית]
- Eye candy השבוע: קלארק ליטל הוא צלם שרוב הזמן רטוב, הוא נכנס לים עם מצלמה ממוגנת ומיוחדת, נכנס ממש לתוך הגלים הענקיים ויוצא משם עם תמונות גלים מרהיבות שפשוט תענוג לזלול עם העיניים. [פיקסלים]
- ואפרופו, אם אתם בעניין של Couch surfing… תמונה נהדרת. [פיקסלים]
- האלבום הרביעי של אינטרפול מתקרב בצעדי ענק ואני כבר מתחיל להתרגש. בינתיים יוצא הקליפ החדש, "Lights". [וידאו]
- לפני שבועיים התפרסמה ב"תרבות מעריב" כתבה נרחבת של שגיא בן-נון (שבאתר מעריב אפשר לקרוא רק את חלקה, כי מעריב עדיין לא הבינו בדיוק מה זה אינטרנט) על זהר לוי, המתופף והמלחין שמאחורי "אחרית הימים", "כיף התקווה הטובה" והפסקול הנדיר, המושמץ והמפואר של "מלכת האמבטיה". יאיר יונה, האיש שתחת שרביטו יצאה הוצאה מחודשת בדיסק של הפסקול הזה, מספר על המפגש שלו עם לוי והמסע להוצאת הפנינה הנדירה הזו מידי האספנים בלבד ולרשות קהל רוכשי התקליטים (שלא צריכים להצביע, אם שואלים את אדי ארגוס). שווה לקרוא הן את הכתבה של בן-נון והן את הפוסט של יונה, שבאיזשהו אופן משלימים תמונה גדולה יותר. [עברית]
- כשהלכתי לחפור בגליונות הישנים של המגזין העיוור, מצאתי כתבה אדירה של דויד פרץ שעונה היטב על השאלה למה יש סאונד גרוע בהמון הופעות בישראל. קריאה טובה, מאלפת ולפרקים מצחיקה עד דמעות. [עברית]
- [תודה לגלעד] האינטרנט הפך חלק גדול מהאזנה למוזיקה אלקטרונית ורקידה, מהסוג שנועד להישמע בחברת אנשים ורוקדים אחרים, להאזנה בודדה בבית מול המחשב, עם האוזניים בלבד ולא עם הגוף. גיטה דייל מנסה למצוא דרכים קהילתיות יותר להאזין ביחד למוזיקה בימינו הממודרים. [אנגלית]
- [תודה ללירון] יש לך Macbook? עכשיו תוכלו לייפות את סמל התפוח שבגב המסך עם מדבקות נהדרות שיוסיפו לו שפם, פאה, כובע או שאר קישוטים. [אנגלית]
- ישי קיצ'לס מתראיין ל"העיר" על מוזיקה למזמוזים. [עברית]
- [תודה למתנויפלד] כשרפרפתי על רשימת האמנים שישתתפו בטקס הפתיחה של המונדיאל, התבאסתי. שאקירה? בלאק אייד פיז? בלעעע. מה עם אנשים שעושים מוזיקה ולא מפיצים רק טמטום? אלישיה קיז וג'ון לג'נד? אפשר לחשוב שזה אירוע כל-אמריקני ולא עולמי. למרבה המזל היה שם גם ויו פארקה טורה, העילוי ממאלי, שנתן קצת טעם טוב לכל הסיפור. ב-26 בנובמבר הוא כאן אצלנו! [טיוב]
- Counting Crows, שכבר יצאו לחופשי ולעצמאות מגפן רקורדס, נותנים שיר חדש לגמרי (בהופעה) להורדה, "Miami". [מייל = מפ3]
- [תודה לאיתמר] שכותב: "חבורת סטודנטים תפרנים שלא היה להם כוח וכסף למצוא לוקיישנים, חשבו על הרעיון הפשוט הבא: לצלם הכל באיקאה. ועוד אופרת סבון. הביצוע לדעתי מאכזב, אבל הרעיון – גדול. [וימאו]
- אני אוהב מאוד את מיזם StandnPlay, במיוחד כשהוא יורד מהגג הקבוע בו מצולמים המוזיקאים ויוצא למקומות אחרים. עינב ג'קסון כהן הצטלמה לסשן שלהם ביפו בשישי בצהריים, והשילוב של האינטימיות שהפסנתר והשירים שלה כופים על המאזין יחד עם הפטפוטים והיעדר האינטימיות שסביבה יוצר משהו מאוד מוזר ומיוחד. צפו ב"לא כוחות", ושירים נוספים יגיעו בקרוב. [טיוב]
- [תודה לארז] מהמם: המוזיקה דייגו סטוקו פירק פסנתר ישן שישב לו בחצר, גיטרה באס, ארובה ופיק-אפ של גיטרה חשמלית, ובנה כלי נגינה חדש לגמרי שהוא מכנה Bassoforte. בעזרת המחשב הוא יצר מזה לופים והקליט קטע יפהפה, ששווה במיוחד לראות איך הוא נוצר. אני מת על המצאות חדשות שבנויות מגרוטאות ישנות. [וימאו]
- שיר חדש לבלונד רדהד! מאיפה זה בא עכשיו? לא אכפת לי, העיקר שזה בא. "Here sometimes" נגיש הרבה יותר ממה שאנחנו רגילים לקבל מבלונד רדהד. זוכרים את השיר המהמם שלהם מ-"Dark was the night"? [מפ3]
- כמדי שנה בשנה מתקיימת החודש תחרות לסיפורי מד"ב ופנטזיה של פרס עינת, בו כל אחד ואחת מכם יכול להשתתף, לכתוב ולשלוח את סיפורו בתקווה לזכות בפרס הגדול. הנושא השנה: מבעד למראה (נייס!). השנה התווספה גם תחרות לכותבים צעירים (מתחת גיל 18). כל כללי ההשתתפות פורסמו באתר התחרות, שם יפורסמו גם הסיפורים עצמם בעילום שם במהלך התחרות. בהצלחה! [עברית]
- [תודה לעדי סברן שמודה לאיתי לביא] במגזין discover אספו תצלומים של קעקועים מדעיים, כאלה שחקוקים בהם נוסחאות, מבנים של אטומים, הגדרות מדעיות ושלל פריטים גיקיים נפלאים. יש שם דברים אדירים, ושווה ללחוץ על התמונות ולקרוא את ההסברים. [פיקסלים]
- שיר חדש עם שם מחוכם לאלקטרה, "Dawn of summer", לימות ה"אביב" הרותחים האלה. [סטרים]
- עונג להורדה: ה-EP החדש של קוב, "הונאת האמרגן", הוא אדיר למדי, ושונה לגמרי מכל מה שאנחנו רגילים לשמוע מיוצרי רוק ישראליים: השפעות של דאבסטפ ואלקטרוניקה עדכנית, עם טקסטים חותכים. גון בן ארי יצר רימיקס אדיר ל"קוראים לזה תרבות", הסינגל הראשון מהפרויקט הזה (הנה הגרסה המקורית), והוא נותן אותו להורדה חינמית כאן, בעונג. תיהנו. שיר מצוין אחר מהפרויקט, "ציון במשבר (מה מה מה מה)", תוכלו לשמוע בנענע. [מפ3]
- [תודה לשיר] הזדרזו: עוד שבוע וקצת נסגרת תחרות פיתוח משחקים בהשראת מוזיקה! [אנגלית]
- Jenny & Johhny הוא פרויקט חדש של ג'ני לואיס ובן זוגה לחיים ולמוזיקה ג'ונתן רייס. את השיר הראשון מתוכו, "Scissor runner", אפשר כבר לשמוע ולהוריד בסטריאוגאם, ואני נאלץ להסכים בצער עם המגיבים ב"איים בזרם", מדובר בשיר מעט מאכזב. [אנגלית, מפ3; עברית]
- [תודה לתמר] ל-OK Go יש רעיונות מגניבים, קליפים מקוריים והרבה מזל. הרבה מזל כי הקליפ החדש שלהם ל-"End love" הוא לא מבריק אלא סתם חמוד ומושקע (בצורה כזו שנראית בלתי-מושקעת, כמו כל הקליפים שלהם), ואלמלא האווז המטורף שהתחיל להיצמד אליהם בערך באיזור 1:50 ורק הפך נודניק יותר במהלך הקליפ, זה היה סתם קליפ חמוד. מזל שיש אווז, בחיי. [טיוב. לפעמים אני מקווה שמישהו יעשה את הקליפים של אוקיי גו רק עם שירים טובים ברקע]
- The Quietus מפרסם שני ראיונות מעניינים, אחד חדש עם נינה נסטסיה, ואחד ישן עם אפקס טווין. [אנגלית]
- הקומיקסאי הכה אהוב עליי, קרייג תומפסון, אייר את עטיפת אלבומם האחרון של Menomena, ועכשיו שתל את עטיפת האלבום החדש שלהם (תצלום של פסל) בתוך הקומיקס עליו הוא עובד בימים אלה. חמוד. [אנגלית, פיקסלים]
- [תודה לתמר] אבל הווידאו הבאמת מגניב של OK go השבוע הוא לא הקליפ עם האווז, אלא תחרות הבהייה הנהדרת הזו של המתופף שלהם עם אנימל מהחבובות! [טיוב]
- אהובתי המוזיקלית לורה וירס מתארחת בסשן של Daytrotter ומשאירה אחריה, כצפוי, ארבעה ביצועים יפהפיים לשירים מהאלבום החדש, July flame, שהולך ומסתמן כאלבום שאני הכי אוהב השנה (סליחה, ג'ואנה, זה קרב צמוד). [סטרים, מפ3]
- [תודה לתמר] פעם בכמה זמן קומיקאי או צוות קומיקאים עולים שוב על העניין הזה, שבהמון להיטי פופ יש בדיוק את אותו מהלך אקורדים, וקורעים אותנו מצחוק. הפעם עושים זאת (טוב למדי) Axis of Awesome. צ'ק איט. [טיוב]
- רון בר יוסף-לוי מתרגש מטל כהן-שלו, וכותב על כך יפה יפה. [עברית]
- [תודה לניצן] מארק אוליבר אברט לא נח בשנים האחרונות, וזה נפלא אם אתם שואלים אותי. לא הכל מבריק (Hombre lobo) אבל חלק בהחלט כן (End times), ועכשיו מגיע האלבום שיסגור את הטרילוגיה הזו, Tomorrow morning. שיר ראשון מתוכו, "Looking up", אפשר כבר להוריד בחינם באתר הבית של Eels. [אנגלית, מפ3]
- [תודה לרן] שכותב: "The future kings of nowhere מוציאים את האלבום להורדה חינמית ברשת, וכמובן אפשר לקנות בכסף. כל הכסף שייתרם יוקדש למלחמתו של הסולן במחלת הסרטן. אני חשבתי שכשאני שומע מוזיקה אני תורם בעיקר לי… אגב, הלהקה מנגנת פופ פאנק די פושר אבל חמוד…כמובן שאתה יודע שהסולן חולה בסרטן אתה אוטומטית מחבב אותם. (זה תרגיל שיווקי מעולה – כמו השרוף!!)". [אנגלית]
- אם הטיזר הזה של מונוקרייב אומר מה שאני חושב שהוא אומר, אני כבר סופר את הימים. כל הפרטים, שרנן ממונוקרייב מסרב בתוקף לגלות לי, יתפרסמו ביום ראשון. [טיוב]
- [תודה לאייל מרדיו פרימיום להמונים] שממליץ על The Cover Lovers, בלוג שמוקדש כולו לגרסאות כיסוי. [אנגלית, מפ3]
- [תודה לארז] וואו! אתם חייבים לראות איך הבחורה הזו מנגנת בגיטרה. [טיוב]
- [תודה לחובצי] לול גדול! קליפ פארודיה נהדר לקליפ המקסים של אורן לביא, "Her morning elegance" (המקור). [טיוב]
- [תודה לאייל מרדיו פרימיום להמונים] הגורילאז מסכמים את סיפור הקונספט של Plastic beach, עד כה. [וידאו]
- אימוג'ן היפ הנהדרת ניחנה לא רק בקול אדיר וביכולת מרהיבה להשתמש בלייב בעזרת דגימות ולופים, אלא, מסתבר, גם בלב טוב. בהופעות האחרונות שלה היא בוחרת בכל פעם עמותת צדקה מקומית (עמותות אקולוגיות, בתי ספר למוזיקה, בית חולים לילדים, ועוד), ומקדישה לו אלתור לייב. הקהל בוחר את הסולם ואת המהירות, והיפ מאלתרת משהו על המקום. באותו יום או מקסימום למחרת מעלה היפ את התוצאה לבנדקאמפ שלה (בשתי גרסאות: האלתור בלבד, או האלתור עם כל הדיון החינני בינה לבין הקהל) להאזנה חופשית, וכל ההכנסות מהורדות (אפשר לבחור כמה לתרום, החל מדולר) הולכות לאותה מטרה מקומית לה הוקדש האלתור. נכון, מוזיקלית אי אפשר באמת להאזין לחמישה כאלה ברצף, וזה נועד בעיקר לקהל של אותה הופעה שרוצה לתת עוד משהו בתמורה להנאתו ולעזור על הדרך לצדקה מקומית שעשויה להשפיע ישירות על חייהם במקום. אבל כיף לראות את זה קורה מהצד, מקסים לשמוע את היפ משוחחת עם הקהל ומאלתרת, וזה בעיקר רעיון נהדר ששווה ליישם בצורות שונות גם כאן. [בנדקאמפ]
- פתחתי עם שיר שהשמעתי אצל קוטנר ואני מסיים עם שיר ששמעתי אצל קוואמי. שני הגיבורים המוזיקליים והרדיופוניים האלה לא מכזיבים אותו אף פעם, ואני חושב שיום אחד אבנה פסלים קטנים בדמותם ואניח על הרמקולים בסלון (תודו שלא הייתם מתנגדים לאקשן-פיגר מוצלח של קוטנר או קוואמי, תודו). "I'll go away" של הפלא הניורקי התורן MNDR (אומרים את זה כמו man-dahr, וקוראים לה אמנדה וורנר) הוא דוגמה מעולה לשיר שכתוב ובנוי כמו שיר פופ מעולה, אבל הוא אפלולי ומעניין טיפה יותר מדי לתחנות הטופ 40 של העולם. מזל שיש את קוואמי, שיחדיר את השיר האדיר הזה לגלגלצ בדלת האחורית. זה שיר שמתחיל כמו שיר פופ ונהיה מרגש יותר ויותר ככל שהוא ממשיך (ובהחלט ככל ששומעים אותו יותר). גם הוא הסתובב לי באוזניים בתדירות גבוהה למדי, והזדמזם לי על השפתיים כשלא שמעתי אותו, ובכלל, הוא נפסל על קוצו של יוד (קוטנר? לא, סתם יוד) מכניסה לאוסף "תקשיבו רגע 06". והנה הכנסתי אותו לעונג שבת בדלת האחורית. [מפ3]
Mac you, Mac you very much
רציתי גמד על פטרייה, אבל לא היה להם
אבוי, נשמטה מטרייתי. לורה וירס
MNDR. לא, את לא נראית מגניב במשקפיים האלה. את נראית מגוחך (CC)
שבת שבוגי, מזל טוב ואהבה רבה רבה לערן ועידית, הזוג הנפלא שאתם בטח מכירים מפופטארט, לטאת האמבט והבלוג המשותף אוכל זה טעים, שהתחתן השבוע! ♥♥♥
הכתבה בגלובס נראה כי נכתבה על ידי פקידי המנדט הבריטי, מספרים שם על השיר שאלביס קוסטלו ביצע כביכול נגד מלחמת פוקלנד. כמה הזוי אפשר להיות? להשוות בין איים ששטחם למעלה מחצי השטח של מיני ישראל, שנכבשו באכזריות בשביל להיהפך לעוד קולוניה בריטית אלפי מייליים הרחק מהמים הטריטוריאלים של בריטניה, פעולה התקפית וברורה, לבין פעולת שייטת שהיא פעולה הגנתית למול הסתערות מטורפת של ארגון טרור לעבר חופי ישראל.
כנראה שגלובס יתנו למיטב הטמטום לנפוש בעיתונם העיקר הרייטינג שנוצר כתוצאה מהפרובקטיביות שבהשוואה ההזויה.
ואדית שיין, האישה מתמונת הנשיקה, מתה השבוע:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3909457,00.html
"Right on" די משעמם. לא כל כך משנה לי שמסמפלים שם את ג'ואנה. הם לא ממש עשו עם הסימפול הזה שום דבר מיוחד. אני חושדת שהם פשוט הפציצו את האלבום הזה בכוכבי אינדי בלי שום סיבה מהותית.
בינתיים "רדיו דייז" הוא השיר החביב עליי מהאלבום החדש שעדיין לא ממש עושה לי את זה.
עונג נהדר, כרגיל 🙂
אולי זה רק אצלי, אבל הלינק לפארודיה של Her morning elegance מוביל למקור גם כן. (אייטם 61)
אייטם 19=♥!
סקירה מרתקת ומעוררת מחשבה של דיויד בירן.
איזה כיף לשמוע ש-Eels משחרר חומר נוסף, לא מפסיק לסקרן הבחור….
בנוסף, בדיוק השבוע עברתי על הדיסקוגרפיה של Imogen Heap ומצאתי איזה שיר זנוח בשם Glittering Cloud, מה שנתן Kickstart למיקסטייפ נוסף…
http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1733865
זה כנראה סוג של קטע לשבץ אינדי בהיפ הופ …. תו תקן לאיכות/עדכניות/לגיטימציה. ?
בכל אופן הקטע , לא משהו.
נטע-לי, את לא היחידה, הנה הקישור-
עונג נהדר במיוחד
(הלכתי לשמוע)
אין סיבה לגמור את האייטיז, כל זמן שמתוכננים רי-אישיום של XTC
בחודש האחרון יצא להתבלבל לפחות חמש פעמים בין יהודית רביץ לנורית גלרון
תומר לוין,
אני מניח שבסמינרים של "אם תרצו" לא מתמקדים יותר מדי בהבנת הנקרא. וחבל, כי אז אולי היית שם לב שאין שום השוואה, ואפילו מעורפלת, בין הכיבוש של איי פוקלנד לפעולת השייטת.
וגם לא ממש מתמקדים בגאוגרפיה, כי אז אולי היית מודע לכך שעזה אינה חלק מישראל. וגם לא החופים שלה.
בכל מקרה, עם הנקודה המרכזית של ברנד אני מסכים, וגם כתבתי דברים דומים כאן בבלוג: הקהל הישראלי כל כך רגיל לכך שהאמנים הישראלים לא עוסקים בעניינים פוליטיים, שכשאנחנו נתקלים בהבעת דעה כזו מאמן זה נראה לנו מאוד חריג.
עם מורפלקסיס, לעומת זאת, אני ממש לא מסכים: אני לא חושב שהדיונים האלה קטנוניים, או בלתי חשובים, או משעממים, ושהמוזיקה "מתעלה מעל כל זה". אני גם לא חושב שהדיונים האלה היו פוליטיים במיוחד. אנחנו מדברים על החיים שלנו בתור ישראלים, ומה זה אומר מבחינה תרבותית, ומה זה אומר מבחינה פוליטית. זו המציאות שאנחנו חיים בה. משעמם זה לא. בעיניי, לפחות.
וכמו שהגיבו לו בפוסט עצמו: הדברים האלה נראים אפילו יותר בוטים לאור התיאורים שלו של גיל סקוט הרון.
AP
הידעת שמין ופוליטיקה זה אותו הדבר? כן כן! אתה יכול לראות אותם בכל דבר שתרצה!
ועכשיו ברצינות – אתה מוזמן לקרואת התגובה שלי בבלוג.
תענוג לקרוא כל שבוע מחדש!
הורדתי את האוסף התקופתי, המון תודה!
מזל טוב עידית וערן – מי יתן ויצאו לכם ילדים חכמים יפים שמנגנים על כל מיני פנסתרים בגדלים שונים!
מורפלקסיס,
קראתי את התגובה שלך בבלוג. אם להודות על האמת, לא בטוח שהבנתי אותה. הייתי צריך לכתוב את זה כבר בתגובה הקודמת, מן הסתם.
ape, אם אתה טוען שהכתב בגלובס שיקר לגבי מה שאמר על קוסטלו אני לא אתווכח איתך. אם אתה לא מצליח להבין לוגיקה פשוטה זה בעיה אחרת, אני לא מתכונן ללמד אותך לוגיקה, וגם לא נראה לי שתוכל אי פעם ללמוד.
אין לי שום קשר לאם תרצו. למרות זאת, אני מאוד מעריך את חשיפת השקרים של קרן פורד על ידיהם במה שקרוי "דוח גולסדטון" שבעצם נכתב במימון קרן פורד.
החשיפה הזאת, לצאת ההתקפה המבחילה של "הקרן החדשה לישראל" על עיתונאי מעריב שסך הכל דיווחו את האמת, כפי שהודלף משיחות של אישתו של אחד האחראים להדרדרות עם טורקיה וככל הנראה למשט הטרור, מוכיחים מי הם אותם שמאלנים קיצונים – בריונים, אנארכיסטים מקצועיים בתשלום.
יופי של עונג ^-^
עכשיו אני רוצה מאקבוק בשביל שאוכל לקשט אותו…
אני התבלבלתי בין נורית גלרון לאברהם טל בדואט של אברהם טל עם ערן צור בדיסק החדש של צור
וגם – השיר של הקאונטינג קרואוז לא חדש לגמרי. הוא מופיע בביצוע אחר בדיסק ההופעה שלהם New Amsterdam מ-2006.
תומר לוין,
לא כתבתי שהוא שיקר, כתבתי שאתה לא הבנת אותו. עוד דוגמא ליכולות הלקויות שלך בתחום הבנת הנקרא.
AP ותומר לוין – בואו נפסיק עם זה כאן, בבקשה. השמעתם את דעתכם. לחנך זה את זה להבנת הנקרא לשביעות רצונכם לא תצליחו בטוקבקים. חבל על המאמץ.
לגבי אייטם מספר 60:
זה לא גברת, זה אדון – כפי שאפשר לראות בקליפים נוספים המקושרים דרך יוטיוב, מדובר מנגן גיטרה בשם Ronnie מבוצוואנה.
http://www.youtube.com/watch?v=z9qmCXUeMUQ
והוא אכן גיבור גיטרה אמיתי
למה שמים כאן שיר של ג'ני לואיס אחרי שנודע שאלביס קוסטלו ביטל את ההופעה שלו כאן בגללה???
א. על מה אתה מדבר?
ב. כי היא טובה. ממש.
הו, אינטרפול. ברוכים השבים.
אמיר הנדל – לי שלום גד די מזכיר את ירמי קפלן; וקוסטה מחיה מילר – קצת את נעם רותם.
הייתי בטוח שתשפוך פה מייד פוסט נעלב מאת הקוזק הנגזל על הביטול של ארכייב. אני מבין שבניגוד לדבנדרה ארכייב ממש לא מזיזים לך, אז אפשר להמשיך להיות "לא פוליטי" בסבבה שלך.
אמיתי, אם הביטול שלהם היה מסיבות פוליטיות אולי זה היה רלוונטי.
לדעתי אביב גדג' ניסח את עמדת הלא-רוצים-תרבות-בפוליטיקה הכי טוב:
לא משנה מה יביא יום ומה תביא שנה
רק תזיזו את הגופות
שיישאר מקום לעשן ולשתות
לא משנה מה יביא יום ומה תביא שנה
רק תזיזו את הגופות שיישאר טיפה מקום
לא משנה מה יביא יום
אנחנו לא
אנחנו לא
אנחנו לא נפסיק לשיר
לשיר ולרקוד