9 בינואר 2010

עונג שבת: נלך בצעדים קטנים

השבוע הזה היה מטורף ונהדר, וחציו עבר עליי בנקודות ירוקות שונות בצפון הרחוק והחמים (קראו עוד בעניין ב"נקודת העונג"). ובין צפייה בשקיעה השקטה להמבורגר הכי טוב בארץ (אל תשכחו לבקש הדרכה בעניין אם אתם נוסעים לגליל העליון), לציד מעיינות ולישיבה ארוכה באולפני הקלטות בלתי צפויים – לא נשאר לי הרבה זמן לשבת בשקט ולכתוב את העונג. את השקט העצום של הגליל ועמק יזרעאל ניצלתי לעונג הנפשי האישי שלי. לכן השבוע, באופן מובן, מתפרסם כאן עונג קצר במיוחד. מבטיח לפצות בשבוע הבא.
תודה רבה לכל מי ששלח לינקים, כתמיד – זה לא יהיה אותו דבר בלעדיכם.

השבוע בספירת העונג:
טרמינל, ז'ה טם [סתיו פולק] טום ווייטס #1: כמו כלבים בגשם [עדן] טום ווייטס #2: חיפה לא מחכה לאף אחד חוץ ממנו [ברברוסה] טום ווייטס #3: פעם אחרונה ודי [עידו] כשניקו קייס תפסיק לנגן [Betty]

  1. כמה טוב שנגמרו הסיכומים, אף על פי שכמה פירורים אחרונים ואיכותיים במיוחד השתרבבו גם לעונג הקטן הזה. אחרי שאבק הדהרות שוכך, ואנחנו שבעים מעשרות או מאות הטעימות המוזיקליות שהציעו לנו הסיכומים השונים (והשנה יותר מתמיד, עם סיכום העשור), אנחנו נשארים מחובקים עם האלבומים שבאמת באמת ריגשו אותנו. אלה האלבומים (והשירים) אליהם נחזור גם כשההייפ ייעלם, כשהאופנה תחלוף, כשההתלהבות הראשונית תשכך. זה ההבדל בין התאהבות לאהבה. היא נמשכת. כל השבוע הזה פיזמתי שני שירים: "הבת של הדיקן" של יאפים עם ג'יפים, ו-"Josephine" של Magnolia electric co, מתוך האלבום באותו השם. האלבום הזה לא מניח לי, נשאר לי בלב ובצעדים, ומושך אותי עוד ועוד לצלול לדיסקוגרפיה העניפה של האדם והאמן היקר הזה, ג'ייסון מולינה. [מפ3]
  2. עידו שחם המצוין, לשעבר מנהל "השרת העיוור" ובחור טוב בכל מובן, העביר את בלוג הבעיקר-מוזיקה שלו "תרבות, ניכור, שיעמום וייאוש" לדומיין חדש עם שם חדש ואופי חדש – רק מוזיקה. קבלו את המאזין, והזדרזו לעשות מנוי ברסס. [עברית, תתחדש!]
  3. בזמן שאנחנו סיכמנו אלבומים ושירים וקליפים ומגמות, מוזיקאי מוכשר אחד סיכם את חייו והלך לעולמו. רולאנד ס' הווארד מוכר בעיקר בזכות צלילי הגיטרה שלו עם ניק קייב אצל הבירת'דיי פארטי, אבל רשימת ההישגים והניגונים שלו גדולה הרבה יותר. מורפלקסיס, מעריץ ותיק, נפרד ועל הדרך פותח לכם צוהר (בצורת מיקסטייפ קצר) לעולם הצלילים המופלא של הווארד. "את הצליל הכל כך מזוהה הזה שמעתי לראשונה בתוכנית של מיכל ניב ז"ל ב-1990 כשהיא ערכה מרתון ניק קייב לרגל צאת אלבומו "the good son" וברגע הראשון ששמעתי את מפל הגיטרות המהדהדות של רולאנד הבנתי שהנגינה שלו היתה שונה מכל דבר אחר ששמעתי עד אז, היא הצליחה להפנט אותי, לכשף ולסמר כל זקיק של שערה על העור, זו כבר לא מוזיקה – זה וודו". [עברית, זיפ]
  4. רגע לפני כן הלך לעולמו עוד ענק שאחז בגיטרה – ויק צ'סטנאט. יש אמנים שאפשר להגיד עליהם "מוזיקאי של מוזיקאים", וצ'סטנאט היה אולי כותב שירים של כותבי שירים. מייקל סטייפ, ספארקלהורס ורבים אחרים העריצו אותו, אבל הוא מת אלמוני למדי. יאיר יונה כותב עליו, והמגיבים שלו מוסיפים לינקים מעניינים ומאירי אוזניים. [עברית]
  5. הפינוק האמיתי של חובבי סיכומי השנה מגיע כמה ימים אחרי שוך הסערה והסילבסטר. אז The Hype Machine, מנוע חיפוש המוזיקה בבלוגים, מפרסם את Zeitgeist: 50 אלבומי, אמני ושירי השנה על פי חיפושים שנערכו באתר ועל פי סיכומי שנה של בלוגרים מכל העולם. התוצאות לא מפתיעות למי שקורא בלוגי מוזיקה בימים כתיקונם, אבל הממשק תמיד מפנק (אל תפספסו את האיורים המרהיבים ברשימת האמנים!) והתוכן תמיד מעניין. [אנגלית ועוד]
  6. [תודה לירון] איך הסתדרנו עד עכשיו בלי התוסף הזה לפיירפוקס? [עברית]
  7. נדב לזר מספר איך הופעה של להקתו The Raw Man Empire הביאה אותה כמות קהל בבאר שבע, שם אף אחד כמעט לא מכיר אותם, ובתל אביב (בהופעה משותפת עם אנטיביוטיקה), שהיא המגרש הביתי שלהם. הבעיה, לטענתו, היא ריבוי מועדוני ההופעות בתל אביב, לעומת באר שבע למשל. אני חושב שהמסקנה שלו נכונה (=לא מגיעים מספיק אנשים להופעות), אבל המתמטיקה פגומה: בתל אביב יש פי שמונה יותר מועדונים, אבל גם פי עשר יותר קהל ופי עשרים יותר להקות מאשר בבאר שבע – ולכן קריאה לצמצום המועדונים היא מוזרה ובעייתית. בואו נחשוב איך להביא את הקהל הפוטנציאלי בת"א, אם הבעיה היא מועדונים חצי ריקים בת"א – וכמובן נדאג לפתח את הפריפריה מבחינת הופעות וקהל. כרגיל, הדיון של המגיבים בתחתית הפוסט מעניינים לא פחות מהפוסט עצמו. [עברית]
  8. מצחיק לראות את Tiny Fingers מקליטים שיר באולפן שלהם – פתאום כל אחד מהיחידה המהודקת הזו, שעל הבמה היא כמעט גוף אחד, יושב לבד ומקליט את התפקיד שלו. בעצם, למה הם לא מקליטים לייב? [טיוב]
  9. אוהבים בולבולים מתנופפים, חלקי גוף חשופים והיעדר צנזורה? למה לא, בעצם. סטריאוגאם מציגים: 10 הקליפים הכי NSFW של השנה (מה זאת אומרת מה זה NSFW?). הקליפ שנבחר למקום הראשון הוא אכן אדיר בצורה יוצאת דופן. [אנגלית, מלא וידאו, ציצים]
  10. [תודה לשגיא] 101 דברים ש(אולי) לא ידעתם על מוזיקה! [אנגלית]
  11. [תודה לירון] הם משפמים גם מנורות! [אנגלית]
  12. [תודה לג'וס] אופס, אוואטר ופוקאהונטס זה בדיוק אותו סרט. [אנגלית]
  13. אני אוהב כשאמנים מחליטים ללכת על קונספטים מוגזמים, מפתיעים, ולפעמים מופרכים. לפעמים יוצאים מזה אוצרות. תראו את ההחלטה של סופיאן סטיבנס להקליט אלבומים על מדינות בארה"ב, למשל. עכשיו The Knife, הצמד האלקטרוני הגאוני (גאוני, אמרתי!), עובדים על אלבום חדש שיהיה בעצם אופרה המבוססת על חייו של צ'רלס דרווין ועל ספרו "מוצא המינים", שהציג לעולם את רעיון האבולוציה (ובעצם, בזהירות ובדיפלומטיה, את הרעיון שאלוהים לא ברא את האדם ושאולי אין שום אלוהים מאחורי הטבע). במרץ יוצא האלבום, שייקרא Tomorrow in a year, ואפשר כבר להאזין לכל 11 הדקות של השיר הראשון מתוכו, "Colouring of pigeons". [סטרים]
  14. [תודה לאנדרטו] שממליצה לכם להאזין לזמרת לארקין גרים. אני לא התלהבתי נורא, אבל לעתים רחוקות מאוד אני מתווכח עם הטעם המעולה של אנדרטו. [חלל]
  15. כריס נוקס, מוזיקאי ניו זילנדי שעזר להביא עם הלהקה שלו Tall Dwarfs תשומת לב למוזיקה מניו זילנד (כיום עושים זאת יפה פלייט אוף דה קונקורדס) חטף השנה שבץ מוחי רציני שפגע בתפקודיו (הוא בכל זאת מקליט אלבום חדש עם הדוורפס). כדי לעזור במימון הטיפול בו, התאספו כמעט 40 מחבריו להקליט אלבום כפול משיריו. בין החברים והמעריצים שמשתתפים באוסף תוכלו למצוא את ג'ף מנגום, ביל קאלהן, ג'יי ריטארד, יו לה טנגו, לאמבצ'ופ, בוני פרינס בילי, לו בארלו ועוד ועוד ועוד. באתר של Merge records תוכלו להאזין לקטעים מהאוסף. [סטרים]
  16. מיקסטייפ השבוע: מיכל ישראלי [זוכרים?] ערכה מיקסטייפ רדיוהד כביר (עם שם אדיר) לבלוג (הקודם) של עידו שחם. לכל המלעיזים ולכל האוהבים. [עברית, זיפ]
  17. אם בטעות שכחנו, אנשי המגזין הרולינג סטון מזכירים לנו שוב כמה הם לא רלוונטיים, זקנים, צפויים ומשעממים. בראש אלבומי השנה שלהם? הדיסק של U2 ששכחתם כבר שיצא (ולא זכה אפילו לקול אחד לרפואה במצעד של העונג), ושיר מתוכו מחזיק גם במקום הראשון במצעד שירי השנה שלהם. עוד בעשירייה הפותחת: גרין דיי האחרון. לפחות הם לא בחרו שוב בבוב דילן, האלוהים שלהם, למקום הראשון בכל דבר. התקדמות. [אנגלית. מצד שני, מאזינים 88FM בחרו ב-U2 לשיר העשור, שזה מביך הרבה יותר]
  18. "Let there be horns", שיר וקליפ חדש ל-RJD2. סוף סוף, גרוב ודגימות! אחרי האלבום הקודם חשבתי שלעולם לא נחזור לזה אצל RJD2. [טיוב]
  19. [תודה לסטיבי] 10 אלבומים שלא ברור למה הם לא הגיעו לרשימת 50 אלבומי השנה של פיצ'פורק. [אנגלית]
  20. קליפ חדש ויפהפה ל-"July flame", מתוך האלבום החדש והיפהפה באותו השם של לורה וירס. העולם יפה יותר עם לורה וירס בתוכו. [וידאו]
  21. יאיר יונה פותח דיון על קאברים ואלבומי מחווה, בעקבות הפליימינג ליפס שהקליטו מחדש את דארק סייד (כבר שמעתם?). [עברית]
  22. "Norway", שיר חדש מתוך אלבום חדש ל-Beach house. [מפ3]
  23. אחרי כל הסיכומים, סיכומי הסיכומים וסיכומי הביניים של הסיכומים, מגיע נמרוד מטאפאס וטאפאס, בוחר ומנמק בפשטות את 4 אלבומי השנה שלו. תענוג לקרוא, עוד יותר תענוג לשמוע. [עברית, מפ3]
  24. והוא לא היחיד שבוחר ב-Fever Ray כאלבום השנה שלו. [עברית]
  25. [תודה ליניב] ווירד אל ינקוביץ' עוזר להסביר מה זה בעצם Auto tune. קלאסיקה. [טיוב]
  26. חובבי דוקטור הו וחובבי עוגיות, נמצא עבורכם הפוסט המושלם. [עברית]
  27. [תודה לאביטל] OMG. [פיקסלים]
  28. כיף! האזינו לאלבום החדש של Vampire Weekend בחינם לחלוטין. [אנגלית]
  29. [תודה ליוסי] Seasick Steve, תותח בלוז נווד נהדר שפורץ עכשיו לסוג-של-מיינסטרים-נניח, מצא את עצמו מתארח בתכנית המכוניות הטובה ביותר בעולם, Top Gear. הברקה. [טיוב]
  30. ב-2005 התאהבתי קשות ברושין מרפי (לשעבר סולנית Moloko). אחרי שראיתי אותה מופיעה בפסטיבל של אורנג' בחיפה (היא גנבה את ההצגה לגמרי לבלאקפילד ולפיית'לס, שהופיעו באותו ערב). מאז אני מחכה שהיא תחזור לגבהים שהציבה עם המפיק המבריק מתיו הרברט באלבום הבכורה שלה, Ruby blue, אבל היא מסרבת לעשות זאת ובמקום זאת נמשכת לפופ אלקטרוני די משעמם. שיר חדש שלה, "Momma's place", הוא עדיין נחמד יותר מרוב הפופ האלקטרוני המשעמם שיוצא בעולם אבל עדיין לא מבריק כמו שהיא יכולה. [חלל]
  31. קליפ חדש לאנימל קולקטיב עם "Brothersport", השיר שסוגר את האלבום האחרון שלהם (שהגיע, כזכור, למקום מרשים באלבומי 2009 שלנו), ולא תאמינו – יש בו טבע, והוא משוגע! [טיוב]
  32. מייקל סטייפ מ-REM בן 50, ועידן אלתרמן כותב עליו נפלא בטור אורח בוואלה. [עברית]

  33. מתן ואני מתפעלים מהשקיעה בשדה חיטה. תצלום: עומר דיין

  34. אפרופו הדיון שפתח נדב לזר על הופעות בפריפריה מול ת"א, העברתי השבוע יומיים וחצי בקיבוץ עין השופט, שנמצא בצ'ופצ'יק של עמק יזרעאל בואכה ואדי ערה. אחד האיזורים היפים בארץ: יערות, שדות, שקט. אושר. לשמחתי הגדולה עוד יותר, העברתי את רוב היומיים האלה עם אחד האנשים שאני הכי אוהב – מתן, ממארגני אינדינגב. שנינו אנשים כפריים בבסיסנו, שיעדיפו בכל יום לשתות תה צמחים במרפסת קיבוצים שפונה לשדה מאשר להיות בעיר. היומיים וחצי האלה מספיקים לחמישים סיפורים על חוויות מעניינות, נהדרות, מצחיקות, מתסכלות ומעוררות השראה, אבל משהו אחד נשאר לי בלב במיוחד בהקשר המוזיקלי. בעין השופט יש פאב קיבוצי קטן, הברנדייס. אין בו אפילו קופה למזומן, אבל הוא מלא נשמה: פאב מרווח ומרוצף עץ, במה קטנה ומרפסת עץ מעולה עם ספסלים. הופיעה שם להקת בלוז טובה שלא הכרתי, Pure imbalance, ולפניה אורון יהלום, שגם אותו לא הכרתי עד יום קודם (האלבום שלו, עובדי אדמה, נותן בראש). באחת מהשליפות הקוסמיות שלו, מתן הצליח לגרום לאבי עדאקי המעולה לנסוע שעה ומשהו מתל אביב בשביל להופיע 20 דקות בין שתי ההופעות האלה, והוא היה מעולה במיוחד. כל זה קרה בגלל בחור אחד, עומר דיין, דינמו היסטרי של רעיונות, קשרים ופעילות, שהגה ערב שבועי של ג'אם והופעות בפאב הזה והפך את האירועים האלה למשהו שאסור לפספס אם אתה באיזור. והכי מגניב: היה פשוט מפוצץ. רוב הערב לא היה מקום לזוז, בטח לא לשבת. הקהל היה חם, אוהב, פתוח גם לדברים שהוא לא מכיר. כולם באו, כי עומר (ולא רק הוא, גם מנהל הפאב המקסים ואנשים אחרים בקיבוץ) הצליחו ליצור קהילה, ולאמן אותה להסתקרן ולקבל מוזיקה חדשה ומעניינת. בין אם זה להקת בלוז, ג'אם כלייזמרי עם אסף תלמודי, הופעה מאולתרת (ומצחיקה רצח) של טל כהן-שלו עם אבי עדאקי מאלתר על התופים או כל דבר אחר שיעלה על הדעת – הקהל בא מחייך ונשאר עד הסוף. הרחק, הרחק מתל אביב, מהסצינה, מהציניות, מהפוזה, מההייפ. עומר לא אוהב את המילה אינדי, אבל זו מהות האינדי. עצמאות. ישירות. תכל'ס. מוזיקה טובה, קהל צמא, אמנים שמוכנים לעזוב הכל ולנסוע לקיבוץ בצפון להופיע בחינם פשוט כי כיף שם בטירוף. כבר כמה שבועות אני מסתובב ואומר לאנשים שעין השופט הוא תל אביב החדש, אבל זו סתם סיסמה. שתל אביב תישאר על מקומה. בעין השופט קורה משהו הרבה יותר פשוט, קטן ואמיתי, וזו קונטרה נהדרת, או אולי מוקד משלים נוסף, למה שקורה בעיר הגדולה. [ממש לא זהו]
  35. שלושה ימים של טיולים והופעות וארוחות ונסיעות וחיבוקים ושינה קצרה התישו אותי מכדי לבחור ולכתוב שיר סיום ראוי. אבל תשישות מאושרת היא סוג נדיר ומתוק במיוחד של תשישות. סיום ראוי לחווייה גדולה, גלישה בחיוך אל השינה המוכרת והמחבקת. כמו הרגע בו המסך מוחשך והקרדיטים עולים בסופו המתוק של סרט. ואיזה פסקול מתאים לכך יותר מ-"Olsen olsen" של סיגור רוס? בעצם, חשב גיא רגע לפני שלחץ "פרסם" ונרדם, איך זה שכל הסרטים בעולם לא נגמרים עם סיגור רוס? [מפ3]

שתהיה שבת שבוגי!

26 תגובות על “עונג שבת: נלך בצעדים קטנים”

  1. מאת סטיבי:

    1. רושין, לכל הרוחות! רושין!
    2. ה-OMG ממש נפלא.
    3. לא כל הסרטים בעולם נגמרים עם סיגור רוס כי הלהקה לא נותנת בקלות את השירים שלה לסרטים. רבים ניסו ונכשלו.
    4. עוד כמה לינקי מוזיקה בפוסט האחרון נכון לעכשיו בבלוגי: http://stevie.blogli.co.il/archives/429

    שבת אור.

  2. מאת סקרניישן:

    הי

    אשמח לקבל הדרכה על ההמבורגר הכי טוב בארץ ועל מקומות יפים בגליל העליון

    "איפה" מוצאים את נקודת העונג ?

  3. מאת לימורי:

    YYY
    עונג קצר אבל גאוני.

  4. אני חושב שזה יעניין רבים. 50 אלבומי העשור של גל אוחובסקי:
    http://premiumradio.blogspot.com/2010/01/blog-post.html

    וגם, כל הלהיטים של 2009:
    http://premiumradio.blogspot.com/2009/01/2009_02.html
    כולל סרטוני הוידאו המעניינים של השנה

  5. מאת יעל:

    33 משמח אותי. כן ירבו מקומות כאלו. כפי שהגבתי לנדב על הדיון בצורך "לחתוך את הסצנה" – צריך פשוט להרחיב אותה אל מעבר לגבולות תל אביב.

    אוף, גם אני מתגעגעת לנופים ירוקים רחוקים מהתוואי האורבני. או נופים לבנים שרחוקים מהכל.

    ואפרופו, בדיוק כפי שניחשתי ממבט אחד בתמונה שהוספת לסיגור רוס – זו לא איסלנד (שהיא ירוקה יותר ממה שהיית מדמיין), אלא אנטארקטיקה. ליתר דיוק, זו המשלחת האוסטרלית הראשונה ליבשת ב-1911-14, ויש סיפור מדהים מאחורי התמונות הללו. הגלריה המלאה כאן:
    http://www.flickr.com/photos/statelibraryofnsw/sets/72157607350816312/

    ושלח מייל לגבי ההמבורגר!

  6. מאת ציפי:

    אני חושבת שכולם ישמחו אם פשוט תכתוב איפה ההמבורגר הכי טוב בארץ.

  7. מאת musag:

    מנסה שוב אחרי שנמחקה לי התגובה:
    סחתיין על נקודת העונג. יפה כתבת. סוף סוף הגעת אז כיף שנהנית – חבל שלא יכולתי להצטרף.
    וכמו שסיכמת יפה – ממש לא זהו…stay tuned
    וליעל – את מוזמנת לבוא. מתי שרק תרצי. אני מבטיח לארגן מקום ללון, נטע עומר ושות' ידאגו למוזיקה, הטבע ידאג לטבע ויותר מזה באמת שלא צריך.

  8. מאת myron:

    אני עכשיו בצפון
    איפה ההמבורגר ???
    עונג מענג

  9. קצת מאכזב לקרוא שהמצעד של ההיפ מאשין כל-כך תואם את המצעד של קוראי העונג

  10. מאת גיאחה:

    ההמבורגר הטוב בארץ נמצא בשני מקומות (זה בעצם אותו המבורגר בדיוק, זה היה עסק של שני אחים וכשהם נפרדו לדרכיהם אחד שינה את שם העסק, אבל האוכל אותו האוכל). במרכז המסחרי בכניסה לראש פינה יש את ה"עמבורגר בר" (יש שם גם פסטות וכאלה והן גם לא רעות, אבל לכו על ההמבורגר המקורי עצמו), ובצומת הגומא (כמה קילומטרים מדרום לקרית שמונה) יש את אחיו, ה"ארבורגר". כאמור – שמות שונים, אותו ההמבורגר בדיוק.

    הקביעה שזו הקציצה הטובה בארץ לא מסתמכת רק על טעמי האישי, אלא על סקר שערכתי בין חברים ומכרים רבים, כולל חובבת המבורגר שעובדת באל על ואכלה בכל העולם (!), ועדיין טוענת שההמבורגר בצומת הגומא הוא הטוב שטעמה.

  11. מאת לזרבוי:

    אייטם 7 – למען הדיוק, לא טענתי שהבעיה בכמות הקהל בהופעות היא רק ריבוי מועדוני ההופעות בתל אביב. הבאתי את זה כדוגמה למשהו גדול יותר שמכרסם ביכולת של המוזיקה המקומית להתפתח – יש פה נטייה לפעול האחד נגד השני במקום האחד עם השני. זה נכון בהקשר של מועדונים, זה נכון שבעתיים בהקשר של מוזיקאים. העובדה היא שבכל פעם שיש לי הופעה אני צריך להילחם בעוד 3-4 להקות (במקרה הטוב) שמקיימות הופעות באותו הזמן, וכל אחת מאיתנו מביאה 30 אנשים. לו היינו מופיעים מידי פעם ביחד באותו המקום, היינו מביאים 150 אנשים, וכולם היו יוצאים נשכרים. להופעות הבאות שלנו לחוד היה כבר יותר קהל.
    איך המתימטיקה עכשיו?

    אייטם 8 – טייניפינגרז נהדרים. מצחיק לראות את אורן הגיטריסט יושב מקורקע באולפן באור פלורסנטים ועדיין עושה הד-בנגינג תוך כדי נגינה. מלך.

    ונקודת העונג נהדרת. אל תשכח לעדכן את רשמיך באתה-יודע-איפה. :-)

  12. מאת עידו שחם:

    אני אוהב את העונגים הקצרים, איכשהו הם תמיד הרבה יותר חזקים וממוקדים. אגב, לא תיארתי לעצמי שהשינוי הבלוגי שלי יהיה אייטם מס' 2 בעונג! זה העלה לי חיוך ענק על הפנים, בערך כזה :-} אז תודה!

    אגב, יעל, סט הצילומים האלה מאנטארטיקה פשוט מדהים ומרגש, תודה ששיתפת את זה.

  13. 25. בלוג היוטיוב – Know your meme היווה השראה ליצירת הבלוג שלי, ריספקט שהוא מפציע בעונג.

    26. אני חוב דוקטור הו! אני חובב עוגיות!

    27. so AWESOME

  14. חבל שלא כל דבר בחיים נגמר עם פסקול של סיגור רוס

  15. מאת נועה:

    מצויין, בדיוק עוד חודש אני נוסעת לצלם בעין השופט.
    מתנויפלד, צפה ביקור!

  16. מאת יעל:

    musag, אשמח לקבל את ההצעה בהזדמנות לכשיצוץ טרמפ לכיוון. כבר שנים שלא הייתי בעין השופט. אם יש לוח הופעות כלשהו למקום, אשמח אם תזרוק אותו למייל שלי (מופיע בבלוג).

    לעידו שחם, תודה לגיאחה על התמונה ששם שבעקבותיו הגעתי לסט הנהדר הזה.

    דיבורי ההמבורגר הללו מסוכנים עכשיו, כשהשעה 15:30 וטרם אכלתי ארוחת בוקר.

  17. מאת נמרוד:

    אני לא יודע אם זאת השנה החדשה או סתם מקרה, אבל 012 הפסיקו לחסות את האתר שלך במחשב שלי.

    ברוך השב.

    באמת U2 במצעד של 88 מאכזב. גם קולדפליי בכל פינה במצעד של גלגלצ לא הרבה יותר טוב.

  18. מאת סטיבי:

    תודה, נמרוד – גם אצלי זה כך. כבר לא צריך פרוקסי! הידד.

  19. מאת musag:

    יעל – טרמפ מאיפה? אם זה מירושלים הרי שמצאת
    יש קבוצה שנקראת ארמגדון בפייסבוק ובה מתעדכנים ענייני ההופעות בעין השופט
    http://www.facebook.com/event.php?eid=197965175608#/group.php?gid=102348606539&ref=nf

  20. מאת יעל:

    אין לי פייסבוק. אבל עדיף להמשיך את ההתכתבות הזו במייל.

  21. מאת יוחנן:

    העמבורגר באמת אחד הטובים….
    אנימל קולקטיב!!! אדיר…

    הקטע של הפינגרז גדול…
    צריך מלא קליפים של זמרים מקליטים…

  22. מאת פרנק:

    וואו – למרות העונג הקצר, המון דברים מגניבים ומעניינים (לטעמי) השבוע. כיף! :)

  23. 1. הסיכום של הייפ מאשין באמת נראה טוב, אחלה עיצוב.
    2. בגללכם אני רוצה המבורגר.
    3. אגב בולבולים מתנופפים (9), מישהו היה בהופעה של קווין בלכדום בלבונטין ב-2007? שהמתופף גם נופף וגם תופף… בלי מקלות ובלי ידיים..

  24. מאת אורן בן דוד - טייני פינגרז:

    לכל המעוניין –
    ביום שלישי ה26/1/2010 בועז(הבסיסט שלנו) שב ארצה
    ואנחנו מארגנים הופעה/ג'אם/מסיבה/הרקדה/תחרות שתייה וכו….
    כל זה ייתקיים באולפן שלנו "ראש כבש" במושב עין עירון(ליד פרדס חנה)
    כמובן שהכניסה חינם
    כולם מוזמנים משעה 21.00 עד הבוקר

    אפשר ורצוי להביא אלכוהול ופיסטוקים…
    טייני פינגרס..

  25. מאת אורן בן דוד - טייני פינגרז:

    יש גם טלפון למתקשים – 0525858066 אורן

  26. מאת מיכה שטראוס:

    תודה לך גיא. הביקור שלך היה נעים ביותר ואתה מוזמן לבוא אלינו מתי שמתחשמק לך… יש לך מקום בלב אצלי ואצל איילת! האוהל חם ומוכן… אם תרצה, תבוא ללא שום הודעה מראש… פשוט תגיע.
    שיהיה שבוע מקסים ומלא בהפתעות לכולנו!

כתיבת תגובה