כחלק מסיכומי השנה, פניתי לכמה אנשים עם אוזניים מעולות ושאלתי אותם מה אלבום השנה שלהם. זה מה שהיה לרותם בר אור, סולן theAngelcy, להגיד על אלבום השנה שלו, Everyday robots של דיימון אלברן:

זה אלבום השנה שלי נכון לעכשיו (בזמן אמת). מתוך המעט, יחסית, שאני מכיר, מאלה שהסתננו לתוך העולם שלי הלא ממש מעודכן, אפילו קצת מנותק. בחודשים האחרונים הייתי כמו מיסיונר שלו. זה קורה לי פעם בלא מעט זמן שאני מתאהב באלבום והפעם זו התאהבות עדינה במיוחד, אינטימית ובכל זאת שומרת על איזשהו ריחוק. האלבום הזה הצליח לגעת בי למרות שמבחינתי בכל זאת נשאר מכונס בתוך עצמו. כל כך הרבה שירים יפים אחד אחרי השני, שמתחברים לקו אחד ברור ויפהפה, צנוע ומרשים, מצומצם ומלא רעיונות, מכניס לבית אור ואוויר, עדין ורגיש אבל מוחזק בשמחת חיים שקטה ואיטית שמערסלת את המאזין (אותי) כשהיא מעניקה לו כאבי לב קטנטנים. מה שנקרא חסד.

עכשיו יש לי וידוי. משהו שפעם לא הייתי מעז לעשות – הייתי אובססיבי מאוד לשלמות של אלבומים – אני מדלג על השיר הראשון (שיר הנושא), באופן קבוע. הסמפל של הכינור פשוט מרגיז אותי. מוזר. שאר האלבום היה טוב אליי להפליא השנה, שווה את זה – לא קורה לעיתים תכופות שמישהו תופס זווית חדשה על מוזיקה מופקת ומצליח לגבש אותה לכדי משהו שלם. פה זה קרה בעיניי, האלבום הזה הוא גביש, שקוף, כחלחל, נקי מאוד אבל חי. לא נשמע כמו הפקה מסחרית ולא כמו מניירה של אינדי. פשוט תופס מקום משל עצמו, בלי להידחף, מגיע לנקודה היפה שלו משביל צדדי. שאפו.

רותם בר אור הוציא השנה עם להקתו theAngelcy את אלבום הבכורה Exit inside ובוודאי הופתע למצוא את עצמו ממלא את הבארבי ואת הפלייליסט של גלגלצ.

1. אני לא אמור לעשות את זה כי ההצבעה לאלבומי 2-14 עדיין פתוחה ובאופן עקרוני אני לא פותח או סוגר עונגים עם שירים מהשנה כל עוד ההצבעה פתוחה – אבל יש לי וידוי בנוגע ל-Alt-J (או ∆ כפי שהנודניקים האלה קראו לעצמם בהתחלה). אם אתם אוהבים את הלהקה הזו, כמו רבים מקוראי העונג, בוודאי שמתם לב שהם נעדרים כמעט לגמרי מהאתר הזה. זה פשוט כי עיקרון חזק הרבה יותר מזה של ההצבעה לאלבומי השנה הוא שאני לא כותב על מוזיקה שלא מעניינת אותי, וממש עד השבוע, Alt-J לא עשו לי כלום. אין לי שום ביקורת כלפיהם או כלפי מי שאוהב אותם. נשמע שהם מוכשרים מאוד ומשקיעים במוזיקה שלהם הרבה יותר מרוב האנשים שמוציאים מוזיקה. אבל התדר שעליו הם משדרים לא מרעיד אצלי כלום. או נכון יותר לא הרעיד אצלי כלום עד ממש השבוע, כשחזרתי ל-"Hunger of the pine", שכבר שמעתי לא מעט פעמים מאז שיצא (ביוטיוב, ברדיו), ופתאום משהו נסדק. זה התחיל, כמה מפתיע, מהדגימה של מיילי סיירוס. היא, דווקא היא. הדגימה הזו הפכה להוק הכי חזק בשיר, כזה שאני מחכה לו מהרגע שהשיר מתחיל. ומי יודע, אולי עכשיו כשהסדק נפער תתחילו לראות פה הרבה יותר איזכורים של Alt-J. מוזיקה יודעת להפתיע. [מפ3. ותודה לבבליקי, שהתעקש איתי על השיר הזה]
2. הה! מה! מה קרה לעונג?! כן, אולי שמתם לב שיש עיצוב חדש לגמרי לעונג. אם יש לכם דעה בעניין, בעיה שנתקלתם בה, פיצ'ר שהייתם רוצים לראות או אחד שהייתם רוצים לראות פחות ממנו – השאירו תגובה כאן, בבקשה. ספסייבה! [עונג]
3. מהם שירי השנה של עונג שבת לשנת 2014? אה, פשוט תלחצו ותשמעו את כולם. יש גם הורדה חינם וכמה מילים על כל שיר. איזו שנה יפהפיה, בחיי. [עונג]
4. Wovenhand יחזרו לבארבי ת"א ב-30 באפריל – הללויה! ההופעה האחרונה שלהם כאן הייתה חוויה מטלטלת והיפנוטית. ממליץ לכם בחום לא לפספס אותם כשהם כאן. [פייסבוק]
5. במהלך השבת אסגור את ההצבעה לאלבומי השנה, אז אם עדיין לא הצבעתם ואתם רוצים להצביע – זו ההזדמנות האחרונה שלכם. ממש עכשיו. אל תחכו. קדימה. [עונג]
6. בשבועיים הקרובים יקרו הרבה דברים משמחים מאוד בעונג. אם פייסבוק הוא מקור המידע העיקרי שלכם ואתם לא רוצים לפספס, אנא קפצו לעמוד הפייסבוק של העונג ופשוט תעשו לייק באקראי לכמה סטטוסים שם. ככה האלגוריתם ייזכר שאתם רוצים לקבל את הסטטוסים שלי לפיד שלכם, ולא יעלים לכם אותם לגמרי (כמו שהוא אוהב לעשות לאחרונה). תנקס! [פייסבוק]

קרא/י את המשך הפוסט

אוי אוי אוי אוי. אם אי פעם היו צרות של עשירים.

2014, איזו מין שנה שקשה לסכם, ולא בשל היעדר מוזיקה מעניינת, הו לא, ההיפך הוא הנכון. עודף, שלא לומר הצפה, של מוזיקה נהדרת.

אבל מה? התרגלנו, בצדק או שלא בצדק, להיאחז במשהו ברור: אלבום בולט אחד, אמן חדש שטרף את הקלפים, מגמה שאפשר לסמן. ו-2014 לא הציעה לנו כזה. מה היא כן הציעה לנו? הו, אלבומים ושירים נפלאים בשפע. אבל מה שהופך את עבודת המאזין לתענוג אדיר הופך את עבודת הבלוגר\מבקר\ווטאבר למפרכת. איך בוחרים מכל הסערה הזו רק 41 פתותי שלג? למה דווקא הם ולא אחרים?

שאלות קשות, ובאמת לא היה קל להרכיב את אסופת 41 השירים שלפניכם. על כל שיר שנכנס יש עוד 5 ראויים שנשארו בחוץ, פשוט כי לא רציתי לדפוק לכם פה תיקייה של 200 שירים. אז כל ההקדמה הזו היא בעצם התנצלות, שהיא גם קריאה לפעולה: לא יכולתי להכניס את כל השירים הפנטסטיים שיצאו השנה וגרמו ללבי לרקוד, להתכווץ, לפעום מהר יותר. יש עוד המונים כאלו, קחו את התיקייה הזו כהזמנה, לא כסיכום.

יאללה, מספיק לדבר. יש פה 41 שירים לשמוע.

כתמיד, ההמלצה היא להוריד את כל אסופת השירים, לשים על Shuffle ולנגן עד שמשהו תופס לכם את האוזן ואתם אומרים "היי! אני רוצה עוד מהדבר הזה". התקווה היא שבמקרה כזה תלכו ותחפשו את האלבום.

שירי העונג מהשנים הקודמות:
שירי העונג של 2013
שירי העונג של 2012
שירי העונג של 2011
שירי העונג של 2010
שירי העונג של 2009
שירי העונג של 2006, חלק ב'

נהנים? קנו לי גביע גלידה!
הפוסט הזה, כמו כל סיכומי השנה, דרש שעות על גבי שעות של עריכה, כתיבה, עיצוב וכל מה שכרוך בזה. העונג תמיד יישאר חינמי, אבל אם תרצו לתמוך בו (ובי), תוכלו לעשות את בטיפ קבוע בפטריאון או בתרומה חד פעמית לאחזקת הבלוג. עוד פרטים כאן.

קרא/י את המשך הפוסט

ברוכים הבאים – שוב – לעונג שבת.

בוודאי שמתם לב שהאתר לובש בגדי חג, ובאמת הגיע הזמן. קשה להאמין, אבל העיצוב הקודם עמד על מקומו כמעט עשר שנים שלמות (!) – סיבה טובה כשלעצמה להחליף אותו לגמרי.

לא אייגע אתכם בכל הסיבות לכל השינויים – אני רק רוצה לפתוח את התגובות לכל דעה בעניין העיצוב, בעיקר לכל בעיה, הצעה לשיפור, או תקלה שאתם נתקלים בה ((אלא אם כן היא מתחילה ב"אני משתמש באקספלורר, והאתר נראה—" תתחדשו)) קדימה, הסתערו על התגובות!

רק אנא, אם אתם מדווחים על תקלות או בעיות: ציינו את הדפדפן והמכשיר (לפטופ? טאבלט? טלפון? איזה?).
צילומי מסך יתקבלו בסבר פנים יפות. אפשר במייל.

אל תדאגו – הדברים החשובים שהיו בו עדיין כאן, ונארזו בצורה נקייה יותר בבאר העליון בראש האתר. שם תמצאו אפשרות לקבל עדכונים במייל (מומלץ במיוחד בתקופה בה גחמותיו של צוקרברג קובעות מה תקבלו ובעיקר מה לא), את הארכיון (שיעלה בקרוב), וגם את האופציה לתמוך בעונג בעזרת מערכת התמיכה הפנטסטית Patreon, שמאפשרת לכם לתמוך במעט מאוד שקלים בתוכן חינמי שאתם אוהבים. גם קישורים לפייסבוק של העונג ולטוויטר האישי שלי תמצאו שם.

וכמובן, זו ההזדמנות לחלק נשיקות ולתת קרדיט!

הלוגו החדש, על וריאציותיו השונות שעוד יתגוללו פה, עוצב בידי האמן הנדירות של חן מכבי המופלא, שאם עדיין לא שמעתם עליו עוד תשמעו רבות. אם אתם צריכים עבודה טיפוגרפית או לוגו מהמם, הוא הבחור לפנות אליו כשהוא עדיין הוא לא הסופרסטאר שהוא עומד להיות.

הטיפוגרפיה באתר מגיעה מ-3 מפעלי הפונטים הטובים ביותר בארץ:
1. הפונט הרץ באתר (שבו כתוב הטקסט שאתם קוראים כרגע) הוא גופן אלף, של הגילדה. סוף סוף יש חלופה הולמת ל"אריאל" הדיפולטי שגם נראית טוב, גם קריאה לחלוטין וגם משתלבת מעולה כמעט בכל עיצוב. תענוג. וחינם לגמרי!
2. כותרות הפוסטים והתאריכים הן בגופן נע של עודד עזר המאסטר, שהפונטים שלו מעטרים גם את העיצוב החדש של "תת", הבלוג שמתחת לעונג.
3. כותרות ביניים וכל מיני מיוחדימים כאלה (שירי הפתיחה והסיום בעונג, למשל) הם בגופן מיקסטייפ של אאא אהובי לבי.

תודה מיוחדת שלוחה לאברהם קורנפלד על עצותיו הטובות, ולעודד עזר.

חיוכים,
גיאחה

היי, חברים. בשישי הבא – אם הכל ילך כשורה – אעלה פה את הגירסה החדשה של העונג עם עיצוב חדש ולגמרי וכמה שינויים (כולם קוסמטיים. העונג יישאר זהה במהותו).

כדי שאספיק לעשות כל מה שצריך לעשות, וגם לעמוד בעוד כמה דדליינים, לא אעלה היום עונג שבת כהלכתו.

עם זאת, אנחנו בכל זאת בחודש דצמבר ומחויבותי לסיכומי השנה ברחבי הווב לא פחתה. לכן העונגון הזעיר הזה ישמש לעדכנכם בסיכומים מעניינים במיוחד, בתקווה שקליק על כל אחד מהם יוביל אתכם לכל כך הרבה שירים, אלבומים, סרטים, ספרים ורעיונות – שסופהשבוע שלכם יהיה מלא תרבות בכל מקרה.

יאללה, מתחילים.

מוזיקה
קרא/י את המשך הפוסט