6 באוגוסט 2006

ספירת העונג: Neutral milk hotel

[כותב: חייש]
מה זה ספירת העונג? הסבר בראש הבאר השמאלי.

ניוטרל מילק הוטל צריכים לבוא הנה כדי שאני אוכל לראות אותם לייב, כל השאר לא עקרוני. זה כנראה לא יקרה, כי ג'ף מנגום תלה את הגיטרה בסוף אלבום המופת ששינה את כל התפישה המוזיקלית שלי, והלך לעשות דברים אחרים, כמו הקלטות של פסטיבל פולק בולגרי. לו הייתה לי מכונת זמן הייתי שב ל-1998, השנה בה יצא "באווירון מעל לים" וחוטף את ג'ף ושאר הלהקה. אזי הייתי משדלם להופיע ולשחזר את הקסם, את האלבום הטוב ביותר שיצא בניינטיז, את יצירת האינדי האולטימטיבית. ניוטרל מילק הוטל צריכים לבוא הנה כדי שכולם יוכלו לראות אותם לייב ולהתאהב.

מהשניה הראשונה של הדיסק הזה, עם הריף האקוסטי האדיר ומהשורות הראשונות:

"When you were young
You were the king of carrot flowers
And how you built a tower tumbling through the trees
In holy rattlesnakes that fell all around your feet
And your mom would stick a fork right into daddy's shoulder
And your dad would throw the garbage all across the floor
As we would lay and learn what each other's bodies were for"

ידעתי שאני מאוהב, שככה בדיוק מוזיקה צריכה להישמע ושכל דבר אחר יהיה מהיום והלאה "טוב, אבל לא טוב כמו".

להורדה:
"King of carrot flowers pt. 1"
"King of carrot flowers pts. 2+3"

גם נטע כותבת, ממש השבוע, על ניוטרל מילק הוטל]

[ניוטרל מילק הוטל בעונג מדף | קניית האלבום במוזיקה נטו | אתר בית]

4 באוגוסט 2006

עונג שבת: התנצלות

מלחמה זה מסריח. כבר הבנו את זה. גם הפעם רוחות המלחמה נשבו לפתח ביתי, ורכבתי על רוחות הצפון שנשבו אל המרכז, לכמה ימים של שקט יחסי.

לכן (גם) השבוע לא יעלה עונג שבת. אני מתנצל. מאוד. אני מבטיח לפצות בעונג הבא, בתקווה שעד שישי הבא המצב יהיה יציב יותר.

בינתיים אפשר לקרוא את המשתתפים השבועיים בספירת העונג:
מוריסי [פטריק פול]
Boards of Canada [רונזי]
Kaizers orchestra [קבוקים]
באדלי דרון בוי [מובוטו]
סופיאן סטיבנס [קארין]
ולפנטז על שקט בצפון.

לינקים מכל הסוגים, אפשר עדיין (ותמיד) לשלוח אליי במייל, ואשמח מאוד מאוד!

ניפגש ביום ראשון, עם ספירת העונג, כרגיל. מחאות וקריאות ייאוש על ביטולם של דפש מוד (או של העונג) – בתגובות, כמובן.

גיא.

3 באוגוסט 2006

ספירת העונג: Sufjan Stevens

סופגן! [כותבת: קארין]
מה זה ספירת העונג? הסבר בראש הבאר השמאלי.

המדינה ה-53 – ישראלנד

סופיאן סטיבנס הוא בדיוק האיש שהמדינה הקטנה והמשופמת שלנו צריכה. במכונת הזמן שבראשי (שהתגברה כמובן על בעיית מהירות האור) השנה היא 2017. סופיאן סטיבנס מגיע לארץ לשלוש הופעות חגיגיות במסגרת אלבומו החדש "ישראלנד". מאחר ובשנת 2015 הוכרזה ישראל כמדינה ה-53 של ארה"ב, סופיאן, הטרובדור האמריקני היחיד שנותר, החליט כי אין טובה מישראל לסיום פרויקט המדינות שלו ולעידוד המוראל הלאומי למיזוג תרבויות.

האלבום מכיל י"ג שירים שלוקחים את שומעיו למסע חם, לח וגשום לפרקים בנפתולי ההיסטוריה. חלקי האלבום תואמים את מזגי האוויר ומשבי הרוחות שלאורך קו האורך של המדינה הקטנה. השירים הראשונים משתרבבים בהרמוניה ברוח מדברית חמה, נעימה ומשכרת ועוסקים בפשטות הבן גוריונית ("פולה הכינה לי קוצמוץ", "בואו לבאוהאוס שלי") ובמרחבי המדבר הכתומים-צהובים-חומים המאוכלסים בירוק של עצים אקראיים וכ"כ משמעותיים ("ראיתי את עץ הדעת באופקים"). האלבום ממשיך וסוחף אותנו בביצועים מרגשים במקצבי ניו-פולקה למרכז הלח. שירים כמו "הרצל הוא המשחרר האמיתי ולא לינקולן", "הכותל בידינו", "מה ה' עושה באייר?" ו"ים ה' הוא בעצם אמריקני" יסחפו אתכם לימי 48 בנגינת בנג'ו חודרנית.

השירים שמסיימים את האלבום עוסקים ברוחות הצפון הקרות. "נפוליאון היה הצרפתי האמיתי בעכו" ו"האם אתם עדיין בגטו, הו לוחמי הגיטאות?" יחשפו פיסות היסטוריה בארומה מרעננת של חלילים ולחנים מלאכיים. ההופעה תורכב מביצועים נאמנים למקור של שירי "ישראלנד" בהרכב נגנים נאמן למקור הציפור הלאומית של ירושלים. סופיאן וחברות הרכב הליווי יגדלו זקנים להעלאת הרייטנג וכהומאז' לאברהם. לא לפספס!

להורדה: "I saw three ships"

[ביקורות בשרת העיוור | קניית אלבומים במוזיקה נטו | אתר בית]

2 באוגוסט 2006

ספירת העונג: Badly drawn boy

[מאת: Mubutu]
מה זה ספירת העונג? הסבר בראש הבאר השמאלי.
[תמונה (cc) מאת Claude-Étienne Armingaud]

איזה שאלה כבדה זאת, אה?
מי חסר לנו פה בארץ?
האמת? אם שואלים אותי, אני דווקא יכול לחשוב על כמה אנשים מיותרים פה בארץ, שהייתי שולח לסיבוב הופעות בין גלקטי – ולאו דווקא אמנים (למרות שגם כמה כאלה אפשריים, בחסות מר אלדד קובלנץ), אבל כנראה שלא על זה מדובר בפרויקט הזה – גיאחה, שקול גם את זה בהזדמנות.
אבל נחזור לעניין שלשמו התכנסנו.

האמת היא שהתחלתי לחשוב איזו הופעה נוספת הייתי רוצה לראות בארץ, אחרי ההופעה של רוג'ר ווטרס. היה משהו בהמוניות והגרנדיוזיות של ההופעה (המדהימה) שלו, שגרם לי לרצות גם משהו אחר, אינטימי יותר, רגוע ונעים.
ואז זה בא לי. מי שבאמת חסר לי פה, זה: Damon Gough.

מה ז'תאומרת מי זה? אין לכם בושה?
Badly drawn boy – כאילו דהה?!
אבל לא סתם בחרתי להשתמש בשם האמיתי שלו למרות שהוא, כאמן, בחר לו כינוי. זה בדיוק סוג האמן שהוא, כזה שנותן לך את האווירה האישית והאינטימית שכל כך הייתה חסרה לי, כזה שגורם רצון לקרוא לו בשמו בלי הצורך להתחבא מאחורי כינויים, אפילו אם הם מגניבים (ואגב, הכינוי שלו ממש מגניב בעיני – ניסיתם לדמיין את הילד הזה שמצויר גרוע? לי עברו כמה ילדים מעוותים בראש בגללו…).

תגידו אתם: זה לא בדיוק מה שאנחנו צריכים פה?
הופעה של האיש הזה שתמיד עם כובע צמר על הראש. הרי הכובע הזה כל כך מתאים למצב אצלנו. כל כך הרבה פעמים כאן בארץ אתה פשוט רוצה לשים איזה כובע גרב טוב, כמו של באדלי, לכסות את העיניים, לשים את האזניות ולהתנתק קצת מכל המצב פה, עדיף עם The Hour of Bewilderbeast או עם 1+1=1 – האלבומים המופתיים שלו.
טוב, נכון, אני יודע שזה לא בדיוק שוס ביולי אוגוסט כל העניין הזה עם הכובע, אבל העיקרון – תחשבו על העיקרון.

להורדה: השיר שצירפתי שממחיש את כל הנושא הוא כיסוי שלו ל: "Happy xmas (war is over)" של ג'ון לנון, מתוך איזה ראיון ב-BBC. פשוט באדלי הוא בדיוק האיש לשמוע ממנו איחולים לחג שמח.
בקרוב אצלנו.

[ביקורות בשרת העיוור | קניית דיסקים במוזיקה נטו | אתר בית]

1 באוגוסט 2006

ספירת העונג: Kaizers Orchestra

[מאת: אורי "קבוקים" אופיר]
מה זה ספירת העונג? הסבר בראש הבאר השמאלי.

[הודעה מגיאחה: נא לא לשלוח יותר קטעים לספירת העונג! יש מספיק, תודה]

"שפה היא בעייתית רק כשהלהקה מסריחה", אמר פעם בראיון מר Hellraizer, גיטריסט ה-Kaizers Orchestra, הלהקה הכי טובה שאתם לא מכירים. זה משפט נדוש וקיטשי, אבל זה נכון ואני אוכיח לכם את זה!

לקייזרס לא מפריע בכלל שאתם לא מבינים אותם. רוב האנשים בעולם לא מבינים נורווגית, והם יודעים את זה. הם ישירו בנורווגית חוץ ממשפט פה ושם שנחלצים לעזרתם. הם טוענים שאם המוזיקה תהיה מספיק טובה לא ממש יהיה אכפת לקהל שלהם על מה הם שרים. הם רוצים לראות אתכם רוקדים בהופעות , קופצים ומג'ברשים את השירים שלהם לחלוטין! באמתחתם שלושה אלבומי אולפן ואלבום לייב כפול אחד, שמזקק את הפולק הנורווגי לכדי מזימה להשתלט על היבשת האירופאית המשעממת ברוק אנרגטי, צועני, שמח ומלא כלי הקשה. בעיקר חביות נפט. וגלגלי מתכת. חוצמזה, יש להם קונטרה-בסיסט(!) ופאמפ-אורגניסט(!!).

בעצם, מה אני מקשקש? פשוט תקשיבו לזה, מילים זה לא הכל.

להורדה: "Maestro"

[אתר בית]