עונג שבת: חגיגות העונג ה-204!
בצורה די טבעית, בשנה שעברה אף אחד מאלבומי השנה שלי לא הגיע לרשימת האלבומים המיותמים, אלו שזכו למצביע אחד בלבד בסיכום ההצבעות של אלבומי השנה. זה טבעי, כי אלבומים שאני אוהב מאוד אני דואג לפמפם כאן בתדירות כזו, שרבים מקוראי העונג הסקרנים הולכים לטעום מהם ולשמוע אותם, ומכיוון שאלה אלבומים באמת טובים (שוב, לטעמי), חלק מאותם קוראים נשבים בקסם וגם מצביעים להם. כך קרה, למשל, עם The Middle East – להקה קיקיונית להפליא בה נתקלתי לפני כמה חודשים. כתבתי עליה בעונג, כתבתי עליה בוויינט, ולחוף סיכום השנה שלי נשטפו כמה הצבעות מעודדות. המצעד הסופי יפורסם כאן ברביעי, ועד אז אתם מוזמנים להציץ באלבומים המיותמים של 2008. באות S תוכלו להבחין שם בלהקה Secret life of Sofia [חלל, בית] עם אלבומם המושלם Seven Summits. כן, מושלם. מושלם ברמה של שני אוקרביל ריבר האחרונים מינוס השירים החלשים, נגיד. מושלם ברמה של The sophtware slump של גראנדדי, אלבום שעוסק באותם נושאי-גג: התקדמות האנושות מול הטבע, המחיר ששניהם משלמים במירוץ הזה, הכוח של שניהם להרוס זה את זה והפוטנציאל המפוספס לבנות זה את זה. "Fifty fourteeners" הוא השיר המעולה שפותח את האלבום הזה, שהפך להיות אחד מאלבומי השנה המוחלטים בהחלט שלי. רגע לפני שהשנה נגמרת, ובניסיון נואש להציל אותו מרשימת האלבומים המושלמים שבאמת נותרים מיותמים מאוזן קשבת, החלטתי לפתוח איתו את העונג האחרון של השנה. חפשו את האלבום המלא, שמעו אותו. מגיע לכם. [מפ3]- כן, נו, אז קצת ריחפתי ובכלל לא שמתי לב שלפני ארבעה שבועות הגענו לאבן דרך – העונג המאתיים (או מאאתיים, כפי שהוגים זאת הירושלמים שבינינו). איך זה קרה? לא ברור, מחדל אמיתי. תכננתי לעשות פה חגיגות גדולות ונצורות כשאגיע למאתיים, אבל איכשהו פשוט פספסתי את זה.
אבל לא נורא, גם 204 זה טוב. לפני יותר מעשור הייתי באיזה סמינר נוער ובבוקר אחת ממדריכות הסמינר עברה בחדרים והעירה את כולם, עד שהגיעה לחדר 204. שם היא עמדה דקות ארוכות וצעקה, ובעצם העירה את כולנו גם בחדרים האחרים. "חדר מאתיים וארבע! אני יודעת שאתם שם, קומו!!! חדר מאתיים וארבע! כבר שבע וחצי! חדר מאתיים וארבע!!!" – אתם יכולים לנחש, כמובן, שהחדר היה ריק ושהסיפור הפך למיתולוגיה באותו סמינר. כך או כך, מאז המספר 204 הוא חגיגי בעיניי יותר מ-200 העגול. אז מזל טוב לנו, לכם ולי, שמחזיקים מעמד כבר 204 שבועות של עונג שבת (אפילו קצת יותר, כי היו כמה פספוסים באמצע).במקום חגיגות, רגע של נוסטלגיה: הנה מה שקרה כאן בשבוע האחרון של 2007, 2006 ו-2005. רגע, וגם 2004, עם 9 אייטמים בלבד! בחיי שהעונג שבת זקן.
וסיכומי שנה גם כן היו. ב-2006 בחרתי לבד את שירי השנה (חלק א', חלק ב') ואתם מיהרתם לעזור לי ובחרתם את שלכם, ב-2007 כבר בחרנו ביחד את אלבומי השנה, כפי שאנחנו עושים גם עכשיו. - ועוד שתי מילים:
א. אם אתם פנויים בשבת בערב בירושלים או שלישי בערב בתל אביב, בואו לפגוש אותי וליהנות ממוזיקה טובה באחד משני האירועים המשמחים האלו.
ב. השבוע שידרגתי, תודה לאל, את העונג לוורדפרס 2.7. עד עכשיו הכל זורם חלק לגמרי, אבל אם אתם נתקלים בבעיות, תקלות או שיגועים כלשהם, עשו טובה ודווחו לי במייל, ואנסה לתקנם במהרה. תודה מגיעה גם לרן יניב הרטשטיין ולשרון גפן על הסיוע הקל והכבד. - בוואלה תרבות מגדילים ועורכים מדריך מקדים ונפלא לפסטיבל פולק'לה הנערך בסופהשבוע הזה. ומה במדריך? שירים להורדה ממלא אמנים שווים: נגה שלו, עידן רבינוביץ', נדב אזולאי, The Aprons, ועוד בחלק השני. [עברית]
- אור ברנע מתגעגע לפרנק זאפה ומביא כמה מרגעיו הלא-מוזיקליים היפים ביותר. [עברית]
- קומיקס וירקות, חנות הקומיקס האהובה עליי ביותר מחוץ לאינטרנט חוגגת שמונה שנים (ועדיין לא מוכרים שם ירקות!) [עברית]





