18 בדצמבר 2008

העונג סשנז: יהוא ירון


תצלום: יעל מאירי, תמיד

קוראי העונג הוותיקים והחדשים יודעים כבר שכשאני נתקל במשהו שאני אוהב, אני נוטה להתלהב מאוד, אני נוטה להשפריץ סופרלטיבים, אני נוטה להכתיר.
לרוב, זה קורה כשאני כותב מיד. אני רואה הופעה מדהימה, שומע דיסק מצוין, וישר רץ לכתוב עליהם כשההתלהבות עוד זורמת בעורקיי ומטשטשת את האובייקטיביות היחסית שלי (והרי אין אובייקטיביות בהבעת דעה). הפעם, זה שונה. זה מאוד מאוד שונה.

את הסשן עם יהוא ירון (yehu, אגב, לא yahu) ולהקתו המגה-מוכשרת הקלטנו עוד באוקטובר. במהלך עשרה ימים מטורפים הקלטנו את דיוויד בלאו, חוזה גונזלס ויהוא ירון, בסדר הזה. ועד כמה שהתרגשתי בחצי השעה שהקדיש לנו חוזה גונזלס מסיבוב ההופעות הבינלאומי שלו, וזה היה המון, אני מודה ללא עפעוף של ספק ששבע (!) השעות שהעברתי באולפני המערבל במחיצת יהוא, טליה אליאב, יונתן לויטל, שי לוינשטיין ואביב ברק, ריגשו אותי והפעימו אותי וטענו אותי באנרגיות מוזיקליות פלאיות שאפילו גונזלס לא הגיע אליהן. זו החווייה האולפנית שחלמתי עליה כשהתחלנו לדבר על העונג סשנז, חווייה שיותר משהיא תיעודית, היא אמנותית.

וידאו של מירב שחם, ועוד על חוויות אותו יום (מהצד שלי ומהצד של יהוא), בהמשך הפוסט החגיגי הזה. אבל קודם השירים, חביבי, השירים!

יהוא ירון ולהקתו בעונג סשנז, 14.10.2008
כל השירים ניתנים להורדה בקבצי מפ3 באיכות 320 קב"ש, ובקבצי flac איכותיים במיוחד

יום חדש מתחיל [הורדה: mp3 | flac]
[audio:http://sessions.haoneg.com/yehuyaron/audio/224/Yehu%20Yaron%20-%20New%20Day%20Begins.mp3]

לא זמן טוב [הורדה: mp3| flac]
[audio:http://sessions.haoneg.com/yehuyaron/audio/224/Yehu%20Yaron%20-%20Lo%20Zman%20Tov.mp3]

שלכת מילים: יעקב אורלנד; לחן: מרדכי זעירא [הורדה: mp3 | flac]
[audio:http://sessions.haoneg.com/yehuyaron/audio/224/Yehu%20Yaron%20-%20Shalechet.mp3]

אוחזים בכלים: יהוא ירון (שירה וקונטרבס), יונתן לויטל (בס), שי לוינשטיין (גיטרה), טליה אליאב (קלידים וקולות), אביב ברק (תופים)
הקלטה ומיקס: איל שינדלר, אולפני המערבל, 14.10.2008
תצלומים: יעל מאירי
צילום וידאו ועיצוב לוגו העונג סשנז: עומר סנש
עריכת וידאו ואנימציית פתיח: בנימין אסתרליס

בהמשך הפוסט: קליפ אנימציה, תמונות, מילים מאת יהוא וגיא… קרא/י את המשך הפוסט

27 תגובות
17 בדצמבר 2008

תזכורת: בחרו את אלבומי השנה (+רשימת המוצבעים)

ביום ראשון אסגור את הקלפי הווירטואלית לבחירת אלבומי השנה של העונג שבת, אז אם עדיין לא בחרתם או עדיין לא שלחתם – זה הזמן!

בינתיים, לרענון הזיכרון ורגע לפני שעולה כאן עונג סשן חדש, הנה רשימת האלבומים שכבר זכו להצבעות אחרי ספירת כמחצית מכלל ההצבעות. כמעט מאתיים אלבומים בסדר אלפביתי.

רפרשו את זכרונכם: קרא/י את המשך הפוסט

11 תגובות
15 בדצמבר 2008

אתם בחרתם: הופעת השנה של 2008

הלכתם, הזעתם, קפצתם, שאגתם – ועכשיו גם טרחתם והצבעתם. זהו. השנה שלכם, קהל הופעות נכבד, נגמרה. אתם יכולים לנוח – נראה שאין הופעות שוות באופק הקרוב, וגם כך אחרי שהצבעתם העבודה הייתה שלי, או יותר נכון של המנוע החכם של Polldaddy שבו הצביעו 270 קוראי עונג שבת חרוצים שהלכו השנה להופעות. הידד!

אנד דה ביג ווינר איז…

כן חברים, סר פול מקרטני הוכיח שההיסטוריה מביאה עמה היסטריה: התקשורת יצאה מגדרה, והקהל כמעט וטיפס על הגדרות בפארק הירקון כדי להשתתף בחווייה המטורפת של ההופעה הכי גדולה שהייתה פה בעשור האחרון – הן מבחינת כמות הקהל, הן מבחינת ההפקה ועלות הכרטיס.

ומי עוד? הנה הרשימה המלאה, כולל מספר המצביעים (בסוגריים: אחוז מכלל המצביעים), ולאחריה – לראשונה אי פעם באינטרנט – פרשנות!

*עשרת הגדולים*
1. Paul Mccartney 46 (17%)
2. Morrissey 44 (16.3%)
3. The Gutter Twins 36 (13.3%)
4. Low 32 (11.9%)
5. Jose Gonzalez 23 (8.5%)
6. Animal Collective 17 (6.3%)
7. Rufus Wainwright 14 (5.2%)
8. Erykah Badu 13 (4.8%)
9. Dinosaur Jr 9 (3.3%)
10. Peter Hammill 6 (2.2%)

*עשרת הבינוניים!*
11. The Breeders 4 (1.5%)
11. The King Khan & BBQ Show 4 (1.5%)
13. Air 3 (1.1%)
13. Keren Ann 3 (1.1%)
13. Laurie Anderson 3 (1.1%)
16. Macy Gray 2 (.7%)
16. Deep Purple 2 (.7%)
16. The Streets (אצל ג'ירפות) 2 (.7%)
16. Ian Brown 2 (.7%)
17. Vialka 1 (.4%)
17. Hooverphonic 1 (.4%)
17. Mercedes Sosa 1 (.4%)
17. MxPx 1 (.4%)
17. Machine Head 1 (.4%)

ומצעד הבושה
Obituary 0 (0%)
Groundation 0 (0%)
Chicks on speed 0 (0%)
Whitesnake 0 (0%)
Red Snapper 0 (0%)

מה אומרים לנו המספרים?
שום דבר כמובן, הם מספרים, אל תהיו מצחיקים.
אבל מבט על ההצבעות שלכם מראה לי כמה דברים מעניינים. למשל, שקינג קאהן והברביקיו שלו – הופעה של אמן כמעט אלמוני שלא זכתה להרבה רעש מקדים – קיבלה מספר הצבעות זהה להופעה המדוברת של הברידרז. האם הברידרז נתנו הופעה חלשה, קינג קאהן נתן הופעה של פעם בחיים, או שניהם?
וגם: שימו לב להבדל העצום בין שתי ההופעות שאירגנו מונוקרייב. הוברפוניק מדשדשים בתחתית עם הצבעה אחת (!), בעוד חוזה גונזלס משגשג במקום החמישי (!), מעל נפילים כמו אריקה באדו, רופוס ויינרייט ואייר. בכלל, שמחתי במיוחד לראות הצבעות מרובות להופעות "קטנות" יחסית כמו גונזלס, Low ואנימל קולקטיב – תמיד ידעתי שלקוראי העונג יש טעם משובח!

אבל הכי מדהים? שאחוז המצביעים ל-Low, כלומר 11.9, הוא תאריך ההופעה שלהם בארץ. ג'יזס, קריפי!

ומה עם מארק רונסון?
הסקר הזה עלה לרשת בערך יום או יומיים לפני ההופעה של רונסון, שהייתה פשוט מטורפת. לא שמעתי על זה חילוקי דעות בכלל. מיד אחרי ההופעה, צופים רבים התמרמרו (בצדק!) במייל ובתגובות על כך שההופעה של רונסון לא הייתה אופציה בסקר.
הסיבה הפשוטה? פשוט שכחתי. היו עוד כמה הופעות שנשכחו מהסקר (סייפרס היל, למשל), ורונסון נשכח כי כשהבטתי אחורה לא מצאתי אותו מוזכר בשום מקום. וול דה, ההופעה עוד לא נערכה דאז.
הנימוק שבו אני משתמש כדי לשכנע את עצמי? ובכן, להצביע להופעה מיד אחרי שהיא נערכת זה לא הוגן כלפי שאר ההופעות. את כל ההופעות האחרות שפטתם ממרחק הזמן, יכולתם לבדוק אם החווייה נדבקת ושוקעת או מתנדפת ונשכחת. כשאתם חוזרים הביתה מפומפמים מאדרנלין אחרי הופעה כמו של רונסון ורצים להצביע, וול, זה איכשהו לא מדד כל כך תקין.
ובכל זאת – בתגובות לפוסט ההצבעה נרשמו 6 הצבעות "ידניות" לרונסון. אם הייתם ונהניתם – תזכרו אותו בהצבעה של השנה הבאה, ואל תשכחו אותו כמו שהספקתם כבר לשכוח את אריקה באדו!

ויש גם בת מזל נוספת, מלבד סר פול
גולשת נחמדת בשם רונית, שהצביעה בכלל לאריקה באדו, עלתה בגורל האקראי וזכתה בכרטיסים לאילו שלוש הופעות שתבחר לראות באוזן באר במהלך 2009. איזה כיף לה!

אז מה דעתכם? היש צדק בעולם? האם ההמון אמר את דברו? האם אתם עדיין מאוכזבים שוויאלקה קיבלו רק הצבעה אחת? האם אתם מתחרטים והייתם משנים את דעתכם? האם תספרו לנכדים על הערב ההוא בפארק עם החיפושית הבלתי נשכחת?

17 תגובות
13 בדצמבר 2008

עונג שבת: אתה לא אלוהים

"הגישה ל'קאברים' בימינו היא רדודה. שיר ו'קאבר' שלו לא צריכים להיות מושווים זה לזה. הם יכולים לחיות זה לצד זה, לעתים בלי לדעת זה מקיומו של האחר. המצב האופטימאלי, תדמיין שאתה שומע שיר, ויש לך דעה עליו, טבעית, שלך. שיפוט מוזיקאלי אישי. לפתע מתברר לך שזה 'קאבר', ואתה פשוט לא מכיר את המקור. ככה צריך להתייחס ל'קאבר'" – אבינועם לסרי, בראיון בהמשך העונג

  1. הנה הדברים שאני יודע על Los Campesinos! – א. סימן הקריאה הוא חלק משמם. ב. מדובר בשבעה אנשים. ג. הם מבריטניה. ד. הם הוציאו השנה שני אלבומים נפרדים, בהפרש של שמונה חודשים זה מזה, ושניהם זוכים לתשואות. שמעתי את שמם פה ושם בשנה האחרונה, אבל רק אתמול (אתמול!) שמעתי אותם לראשונה. "My year in lists" הזכיר לי את אחד הדברים שאני כל כך אוהב באינדירוק מהסוג הזה, ובפאנק מסוג אחר: את התחושה הנצחית של הנעורים המאוחרים, כשיש מספיק מודעות עצמית לבדיחות באמצע השירים, אבל אין מספיק מודעות עצמית כדי להיות נפוח מרצינות או יומרנות. האלבום של לוס קמפסינוס, Hold on now, youngster, מלא ברוק כייפי ומאוד אלפייםושמונאי, ובשירים עם שמות נהדרים כמו "Knee Deep At ATP", או "You! Me! Dancing!", וכמובן "And We Exhale And Roll Our Eyes In Unison". זה אלבום הקיץ המושלם לעכברי תרבות פופולרית בני 15-25, אבל מהסוג עם החוש הומור, לא מהסוג השני. במילים אחרות: הם חוכמולוגים ועליזים כמו שהם נראים, וזה כיף עצום. [מפ3]

  2. אוכל זה טעים – הנה אקסיומה שאי אפשר להתווכח איתה אם מעולם לא אכלתם עמבה, נגיד. אבל היי, אוכל זה באמת טעים, ולהכין אוכל בעצמך זה הכי טעים שיש. אוכל זה טעים הוא בלוג בישול ומוזיקה חדש של שניים מהטובים בחבריי (ובשכניי!), עידית וערן, זוג מקסים ושמח שאוהב לבשל ולאכול וגם מוזיקה טובה. הטוויסט: בכל מתכון יהיה גם שיר להאזנה. הטוויסט הנוסף: זה יהיה אדיר. לרסס מיד! [עברית + מזון + מפ3]
  3. האייטם הזה יכול להתאים גם לפינת "המוזיקה החדשה" בסוף העונג: הלייבל המוצלח Team Love הוקם על ידי קונור אוברסט (כן, הוא!) ומנהלו נייט קרנקל, והוציא בין השאר אלבומים של ג'ני לואיס, גריף ריס, טילי אנד דה וול, ברייט אייז, וילי מייסון ואחרים. עכשיו הם פותחים את The Team Love Library, במסגרתה אפשר להירשם חינם ופשוט, אה, לשאול אלבומים ושירים מהקטלוג של טים לאב. כשאני אומר לשאול אני מתכוון להוריד למחשב בלי שום נקיפות מצפון. "לא תקבלו הודעה אם לא תחזירו משהו בזמן, ולא תאבדו את זכויותיכם כמשאילים אם תשתפו את המוזיקה עם חברים". וכן, יש שם את כל האלבום הראשון של ג'ני לואיס, ועוד דברים נפלאים בחינם לגמרי. משום מה ההורדה שלי כל הזמן נכשלה, אבל אולי אתם תצליחו יותר. כך או כך, רעיון גדול. [אנגלית]
  4. אז… Blur מתאחדים בסוף, אחרי כל הדיבורים וההשערות. עברו שש שנים מאז הפירוק, וזה מאוד גבולי בעיניי. זה כמו זוג שנפרד – יש זמן קצר מאוד שבו אפשר לחזור להיות ביחד בלי שהמטענים ישקעו ויהפכו את זה לסיוט. אני מכיר מעט מאוד הרכבים שעשו משהו משמעותי או איכותי אחרי איחוד, ולרוב זה קרה אחרי הפסקה של חמש שנים או פחות. שש שנים זה גבולי מאוד, אז אני עדיין לא יודע אם לשמוח או לדאוג, ובכל מקרה כרגע מדובר רק על שתי הופעות בהייד פארק אז אני מתקשה להתרגש. עדיין. [אנגלית]
  5. אם לא הצבעתם עדיין להופעת החו"ל של השנה, מהרו ועשו זאת. ההצבעה נסגרת בראשון בלילה! [עברית]

  6. ההגרלה אמנם נגמרה, אבל עד מוצ"ש תוכלו עוד ליהנות מהאזנה מלאה לאלבום החדש והמצוין של טליה אליאב, "התנועה", ממש כאן בעונג. [סטרימינג פלז'ר]
  7. [תודה לחן] האיכות אמנם לא מדהימה, אבל הנה זה בידינו: רופוס ויינרייט בהיכל התרבות, הבוטלג. [זיפ, מפ3]
  8. אתר השאלון של סיני גז, שמארח סופרים, מוזיקאים, עיתונאים ואחרים ומעמת אותם עם השאלון הקבוע שלו, מתחדש בעיצוב חדש ונוח על טהרת הוורדפרס, וגם בשאלון עם סגול 59, עם שני קדר ועם נדב אזולאי. בניגוד לראיונות רגילים בעיתונות, שנערכים תמיד לצרכי רייטינג וצהבהבות, כאן אין שיקולים כאלה, אין עריכה, והמרואיינים יכולים באמת לענות מה שבא להם ולנסח את זה כרצונם. זה כמעט תמיד מספק הצצה מאוד מעניינת לנפשו של אמן או סתם לחוש ההומור שלו. אהבתי במיוחד את הקוביה המתחלפת של הציטוטים (למעלה משמאל), דרך מצוינת להבטיח שתבלו שעות ארוכות באתר. [עברית]
  9. [בזכות חורים ברשת] איך המטריקס היה נראה לו רץ על Windows? היסטרי! [טיוב]
  10. הבלוג המצוין קסטה של פני ברסימנטוב זוכה לכתבת פרופיל קטנה בכלכליסט. סחטיקה! [עברית]


    11. מסיבת רחוב מ-1968, מתרחשת ב-2008. הדאפטונז\דאפ-קינגז

  11. כתבה נהדרת (כרגיל במגזין של הניו יורק טיימז) על גבריאל רות', מייסד להקת The Dap-Kings, שהקיבעון שלו על תקליטוני Fאנק ו-Soul מסוף הסיקסטיז ותחילת הסנטיז הביא אותו ואת להקתו לשחזר היטב את סאונד הסול של Motown ו-Stax מהסיקסטיז והסבנטיז, בין השאר באלבומים Version של מארק רונסון ו-Back to black של איימי ויינהאוס, ובפרויקט המרכזי שלהם עם שרון ג'ונס. [אנגלית]
  12. מה ללמוד, מתלבט ילדי ההיפותטי, מה ללמוד, פסנתר או נבל? די ללבטים! – מכריז אבא גיא שפורץ את הדלת בכוח סופרמני – ארכוש לך פסנתרבל! [פיקסלים, אנגלית]

    13. קרא/י את המשך הפוסט

41 תגובות