בחרו את הופעת החו"ל של השנה
בימים הקרובים אפתח כאן את ההזמנה לבחירת אלבומי השנה (זה מתעכב בגלל ענייני פרסים), שתהיה כפי הנראה תחרות קשה ביותר.
אבל רגע לפני האלבומים, תוכלו לבחור את הופעת החו"ל של השנה, ומסתבר שהיו כאן אחלה הופעות השנה!
תצלום: פרנק זעתר
לחצו כאן כדי לבחור את הופעת השנה שלכם! לחצו כאן, אמרתי, כאן!
רגע לפני שתבחרו, קחו דקה להיזכר בהופעות שהיו כאן, באלה שביקרתם בהן, באלה שפספסתם, באלה שהיו טובות ובאלה שהיו מחורבנות. אפשר לדון בתגובות בכיף, אבל הקפידו להצביע בלינק המצורף.
(במקרה של יותר מהופעה אחת בארץ, ציינתי רק את התאריך של הראשונה. זה לא באמת משנה)
3.1 Vialka
24.1 The King Khan & BBQ Show
2.2 Erykah Badu
10.3 Machine Head
15.3 Keren Ann
05.4 The Streets (התארח אצל ג'ירפות)
24.4 Red Snapper
30.5 Xamavar
31.5 Ian Brown
6.6 Obituary
9.6 Dinosaur Jr.
29.7 Morrissey
5.8 Macy Gray
17.8 Groundation
19.8 MxPx
21.8 The Breeders
3.9 The Gutter Twins
8.9 Deep Purple
11.9 Low
25.9 Chicks on speed
25.9 Paul Mccartney
02.10 Air
11.10 Jose Gonzalez
23.10 Animal Collective
22.10 Mercedes Sosa
3.11 Laurie Anderson
10.11 Whitesnake
20.11 Hooverphonic
26.11 Rufus Wainwright
02.12 Peter Hammill
איך אמרנו שבוחרים?
זה מאוד פשוט. לחצו כאן כדי לבחור את הופעת השנה שלכם!
במה אמרנו שזוכים?
א-הא! שאלה מצוינת. מועדון ההופעות הקטן והמצוין אוזן באר, המאוכסן בקומפלקס המגניב של האוזן השלישית בתל אביב (קינג ג'ורג' 48), יעניק כרטיס פתוח לשלוש הופעות חינם לזוכה המאושר שיעלה בגורל! את שלוש ההופעות ניתן לבחור מתוך כל ההופעות שייערכו במועדון ב-2009, ומן הסתם לא צריך לבחור עכשיו. אפשר לנצל את הפרס עד סוף השנה.
Rock On, ובהמשך השבוע, היכונו היכונו – בחירת אלבומי השנה של קוראי העונג שבת! ווהו!
אההה, אהההה! מה?? אחת? רק אחת??
זאת הייתה ה-שנה ה-טובה ביותר להופעות מחו"ל וה-שנה ה-גרועה לארנקים וחשבונות בנק של אנשים שרוצים לצפות בהופעות מחו"ל.
אין לך מושג גיאחה, לאיזה התלבטויות הכנסת אותי – האם מדובר בהופעה הטובה ביותר של השנה או שהכתר מגיע לזאת שאני ממתינה לה מגיל 12 (מקרטני כמובן) ואולי פשוט זאת שהכי נהנתי בה? (יש הבדל בין ההופעה הכי טובה לזאת שהכי נהנתי בה) ומה עם זאת שהכי זמן אחריה הסתובבתי על עננים, חולמת ונרגשת? או זאת שהצמיד ממנה החזיק מעמד הכי הרבה זמן? ואולי צריך להחשיב את מידת הרלוונטיות של הפרפורמר ובאיזה שלב בקריירה שלו הוא מגיע אלינו?
בסוף בחרתי באופציית ה"זמן הכי ארוך שהלכתי על ענן". אל תבקש להסביר את הפרוצס. אולי זה סתם יאוש (מתאים לבחירה שלי -מוריסי), אבל בחיי! אחת? באמת? אתה רציני?3
אחת???
2008 תזכר כאחת מהשתיים – או השנה האחרונה בה היה כזה מצבור עצום של הופעות איכותיות להנאתנו, או כשנת מפנה שתסיים את עשורי החושך שחווינו.
ועדיין – לבחור רק הופעה אחת?!?!?!? זה לא פייר!!!
ותלונה מצד השני – לדעתי מינימל קומפקט נופל במסגרת של הופעת חו"ל….
Rufus!! ורק לציין ששתיהן היו מ-ע-ו-ל-ו-ת!!
ולפרגן גם ללואו ומייסי גריי שהשאירה אותי עם חיוך מטופש שחלף בהדרגה תוך 48-72 שעות.
לחיי שנה חדשה ומלאת הופעות כרימון…
נתלי – לפעמים צריך לעשות החלטות קשות 🙂 אני יודע שההחלטה קשה, אני עצמי התלבטתי דקות ארוכות מול הרשימה עד שבחרתי ב-Low, ורגע מאוחר יותר חשבתי "שיט, רגע! אריקה באדו!" …כך שהבחירות אכן קשות, מפרקות משפחות ולב. אבל היי, זה חלק מהכיף, לא? 🙂
shez – מינימל קומפקט, יעל נעים, כל אלה – בחייך 🙂 זו לא הופעת חו"ל בעיניי.
היו הרבה הופעות מעולות השנה, אין ספק. היו הרבה הופעות שנהניתי בהן, שיצאתי מהן המומה ומאושרת.
ותודה לאל, ההערצה מפשטת את הבחירה, ויש רק שני גברים שעושים את העניין לכל-כך הרבה יותר קל, ואת הציפייה לDVD מההופעה לכל-כך יותר קשה: גרג דולי. מארק לאנגן.
מינימל קומפקט זה לא בדיוק הופעת חו"ל (ואם כן, היא היתה הנבחרת שלי).
אני ידעתי מה אני רוצה לבחור אבל משום מה זה לא רשום שם!!
הניו יורק דולז!
(בבארבי לא במוריסי)
זה היה כיתת אמן לרוקנרול!
אבל לא היה אז בחרתי את ההופעה השניה הכי טובה בשבילי- הגאטר טווינז.
שבאתי לבארבי מאוהבת במארק לאנגן ויצאתי הגרופית הכי גדולה של דולי.
ת'כלס גם קרן אן (מדהימה מכל בחינה שאני יכול לחשוב עליה, שיהיה ברור) היא כבר ממש לא הופעת חו"ל..
הייתי "רק" בשתי הופעות מחו"ל.
יותר מבחירה מאשר מאילוץ, אבל לפחות הייתה לי את אפשרות הבחירה הזו.
לפני שאני אבחר אני רוצה להודות לכל מי שהגיע ולמי שדאג שהם יגיעו.
אינשאללה שבשנים הקרובות נחזור לשנות ה-90 היפות שבהן אף להקה לא נבהלה מלהגיע לפה וקיבלנו את הקרם דה-לה קרם של הלהקות. (וגם את U2 🙂
אני אבחר בלואו.
בגלל השקט המדהים ששרר בהופעה שלהם.
בגלל שאחרי ההופעה הם בעצמם קיפלו את הציוד שלהם ונשארו לדבר עם המעריצים.
בגלל שהם הלהקה הכי אמיתית שיצא לי לראות מזה הרבה זמן.
בדר"כ אני מחבבת אותך,גיאחה.באמת.
אבל לגרום לי להתלבטויות כל כך קשות מוריד אותך למטה בסולם…
האמת שהופעת השנה הבלתי מעורערת שלי לא בכלל לא ברשימה (אולי כי היא הייתה בברלין ולא בארץ),אז בהתחשב באילוצים- הגאטר טווינז לוקחים.
פשוט כי זה היה טו גוד טו בי טרו.
אני עדיין לא מאמינה שזה קרה.
(אגב,גם קינג קאהן היה בלתי נשכח).
הייתי מגדיר את ההופעה של סר פול כחוויה חד פעמית ובאמת שם אותה כאחת המרגשות.
מעבר לעובדה שזאת הייתה מ-ג-ה הופעה עם הפקה מטורפת, זו גם הפעם הראשונה שראיתי את אבא
שלי מקפץ כמו ילדה בת 16 (רק בשביל זה שווה לשלם את ה500 ש"ח לכרטיס).
בצד השני של הספקטרום הייתי מכניס את ויאלקה שזכיתי להכיר ממש במקרה (באתי ללבנון ומצאתי את עצמי בקנדה) בהחלט שוק טוטאלי, הם לגמרי העיפו לי את המוח.
מבחינת כל השאר די ידעתי לתוך מה אני נכנס (ולא מצטער לרגע).
טוב, היצע ההופעות שלי היה מאוד צנוע השנה, רק פול מקרטני (הופעה שאני חולמת עליה מגיל שמונה בערך) ורופוס ויינרייט (הופעה שחיכיתי לה חודש, ולא בהמון ציפיה).
בלי המון התלבטות בחרתי ברופוס, גם כי ההופעה עצמה היתה בערך פי מלאנתלפים יותר טובה, ובעיקר כי פשוט נהניתי בה הרבה, הרבה יותר.
בדיעבד, אני מאוד מצטערת שלא הלכתי ללואו, חוזה גונזלס, לורי אנדרסון, אריקה באדו והגאטר טווינס. בנוגע למוריסי התלבטתי מאוד, אבל אני שמחה שלא הלכתי – בעיקר מטעמי "מה לבן אדם שהציל את חיי מספר לא מבוטל של פעמים ולגווית הקריוקי המשעממת הזאת".
היתה אחלה שנה, אבל אם תקזז 3000 צופים מאלה שהיו אצל מקרטני עם 3000 שהיו בסך כל שאר ההופעות, תישאר עם 57,000 צופים שלא יצביעו.
התוצאות כאן יהיו כמובן שונות. נניח חוזה גונזלס. נניח רופוס.
לא הייתי בכלום כמעט, אבל הגוויטר טווינז היו לא פחות מאלים. וחייבים לציין גם את לואו, בגלל ההופעה הנדירה שמרתקת אותי עד עכשיו (זה בטח יותר עניין של טעם).
לפולמקר טני (ההוא מעלי) יש טענה הגיונית, ובתור מישהו שלא ראה את פול מקרטני אני חייב כרטיסים להשלים עוגמת נפש. גיאחה, אתה לא רוצה על כתפיך החסונות את האחריות לנזקים של נפשי הרכה… נכון?
אוף איזו תגובה מחורבנת.
גיא, מה קורה איתך, ככה אתה מתבלבל?
xamavar הם קצת הרכב ישראלי, ושכחת את ההופעה של הלהקה האגדית blood sweat & tears (עם העיברות הגאוני דם יזע ודמעות). הייתה הופעה מזעזת, אבל עדיין.
ובכל מקרה, אלוהים בירך אותנו בנוכחתו השנה. לא צריך יותר מזה
ואוכלת את הלב (טעים, לא טעים, טעים, לא טעים, טעים). ברצינות – הייתה שנה מעולה ונורא קשה להשוות את המגה הופעה, נניח של פול מקרטני, להופעה המעלפת של רופוס, לחוויה מעולם אחר שהגאטרז, חוזה וכמובן לואו העניקו לנו, ומה עם קים דיל המתוקה והשכנותית (מסתבר שיש מובן מצוין, מעולה ממש, למילה הזאת)?
בקיצור, גיאחה, מה עם תת קטגוריות? משהו כמו – הופעות שהיו בבארבי, הופעות שהתרחשו באולמות מתאימים (כאן רופוס אהובי לוקח בגדול) ועוד כהנה וכהנה?
אגב, אני מאוד מקוה שלא להתפתות להשתתף בבחירת אלבום השנה מהסיבות המובנות (אובססיב קומפולסיב מישהו?)
וזה כמובן היה אמור להיות "אני קוראת את הרשימה שוב ו…". אופס.
Slightly off-topic….
אני לא יודע אם זה בזדון או בכוונה, אבל כבר מספר ימים ה-RSS של העונג לא עובד, מה שגרם לי לפספס פוסט שלם!
eeyore – אתה צודק לגמרי, לעזאזל! אלך לברר מה נשבר.
שכחתם כמה:
בלונדי
הסטראנגלרס
מארקי ראמון
horse the band
aids wolf
dyse
the Swamp
אם אתם בקטע של מטאל גותי אז גם Tarja
firewater גם היו פה ומה עם דאלק? זו הייתה הופעה מעולחה. וסייפרס היל. לא שזה משנה, low לוקחים בגדול. אחת ההופעות שהכי השפיעו עליי אי פעם (ביחד עם מינמל, אבל מהאיחוד הקודם, דווקא). באופן כללי הופעות זה נורא עניין של תזמון בחיים שלך. את מינמל ראיתי באיחוד הראשון שהייתי באטרף של האזנה להם כשהם פתאום הודיעו על איחוד. ושלמוע את זה תפס וסיבב אותי במקומות רגשיים שלא ידעתי שישנם.
כנ"ל לואו, אמנם לא הייתי מאזין אדוק לפני, אבל העוצמה והתזמון ממש שינו לי את נקודת המבט על החיים באותו זמן.
לי חסרה כאן ההופעה של ג'ון זורן ומייק פאטון בהיכל התרבות
צודקים, חלק מההופעות לא נמצאות כאן, ולגמרי בטעות. הסתמכתי על הרשימה של בוא יא מניאק והוספתי מה שזכרתי (לכן גם Xamavar כאן, משום מה הם היו רשומים אצלם).
קצת אוף טופיק, אבל אני חייב להגיב בנוגע לאוזן בר.
אתמול ראיתי את רועי ריק והמדלי בנד באוזן בר, ומעולם לא הזדעזעתי בצורה כזאת מבחינת סאונד.
את רועי ריק אני מכיר מהמייספייס, ואני יודע שהוא והחברה יכולים לנגן, מה גם שמי שראה אותו יחד עם גרסה מצומצמת של המדלי בנד באינדינגב יכול היה להווכח בעצמו שהבחורים יכולים לנגן.
מה שקרה אתמול באוזן היה פשוט אסון לאוזניים. כאילו אין משמעות לבאלנס לפני ההופעה. אני ממש הרגשתי שהסאונדמן חיבל לי בהופעה במזיד. הגעתי למצב כל כך לא נעים שלא הצלחתי להסתיר את עוויתות פניי, אז פשוט קמתי והלכתי. לא יכולתי להמשיך ולשמוע שירים שאני אוהב מחורבים.
יש לציין שזו בסך הכל הפעם הראשונה שלי באוזן בר, ויתכן ונפלתי על יום רע. בסך הכל המקום נראה מאוד אינטימי ונחמד, הבמה קטנה מאוד ומתאימה ביותר להופעות אקוסטיות קטנות. כששישה אנשים מנסים לחשמל בלוז על במה כ"כ קטנה, זה לא מפתיע כשהסאונד זולג ונשמע נוראי.
אני לא מחרים את המקום אחרי פעם אחת נוראית (למרות שזו הפעם הראשונה בחיי שיצאתי באמצע הופעה בגלל סאונד מזעזע), אתן לו צ'אנס נוסף.
אולי זה בעצם מאוד אוף טופיק, אבל הייתי חייב להשתפך, ולא מצאתי מקום מתאים יותר.
אני לא בא בטענות על הפרס, חלילה, סתם ממורמר על האוזן בר. זהו.
אלמוג – אני חושב שהאבחנה שלך הייתה נכונה: זה מקום מצוין להופעות אקוסטיות ו\או שקטות יחסית.
לא ראיתי שם עדיין הופעה רועשת ובאמת תהיתי איך תישמע שם להקה שנותנת בראש לאור החלל הקטנטן. אבל ההופעות שכן ראיתי שם (שני קדר, The Aprons, טליה אליאב) נשמעו פשוט נפלא.
אתה מוזמן לבוא בטענות על הפרס כמובן, אין סיבה שלא אם הטענות מנומקות. והיי, אם תזכה, תוכל לבחור ללכת לשלוש הופעות שקטות 🙂
בגדול אני מסכים עם נעה זד, רק חבל שההופעה של הדולס הייתה חלשה.
מוזר, יש לי הרגשה שהייתי בכמה וכמה הופעות בנלואומיות השנה שלא מופיעות ברשימה (וגם לא בתגובות) אבל אני לא מצליח להיזכר..
אפשר להוסיף גם את מארק רונסון, שמופיע עכשיו ויופיע מחר פעמיים (הוסיפו עוד הופעה כי נגמרו הכרטיסים).
נראה כאילו אני במיעוט מאכזב משהו…. 🙁 למוריסי אני חיכיתי מגיל 12… לא היה לי כסף לרדוף אחריו באירופה וההופעה כאן בארץ, קרוב קרוב לאגלי הזיעה הבריטית שלו, עם אחותי הקטנה שנדבקה ממני בחידק – הייתה סוג של סגירת מעגל.
מוריסי. ללא ספק.
כחכוך, המהום.
מה עם מארק רונסון?
הלו ???
מארק רונסון ?
דצמבר 2008 ????
לירון, אני מרשה הצבעות גרילה כאן בתגובות למארק רונסון. אני מצביע למארק רונסון!!!
מה עם רון הרפר (אנמם ג'אז , אבל ענק)….
אין לי שספק שאם כל מי שקורא את הבלוג הזה היה הולך להופעה של מארק רונסון אז היא היתה נבחרת.
אבל אני אפסיק לקשקש ואתחיל להצביע ולהשפיע – מארק רונסון.
והרשו לי להיות דמגוג ופדגוג ולומר לכם מארק רונסון לא היתה הופעת השנה, אלא לפחות הופעת העשור.
שלום וביי
LOW
הייתה הופעה מצמררת, מחשלמת , מיסטית משהו.
לא הפסקתי לחשוב על ההופעה אפילו עד עכשיו.
הולי שיט.
מארק רונסון פירק אותי לגמרי. הלכתי להופעה השלישית והאחרונה בהחלט של סיבוב ההופעות והיה מטורף. הוא יודע להרים מסיבות הבחור, וכל החבר'ה המוכשרים שסביבו [רק להסתכל על הבנות של כלי המיתר זזות היה מהמם].
עכשיו הלב נקרע בין מארק "הגג עולה באש" רונסון לבין חוזה "תלתלים מיסטיים" גונזלס.
מרסדס סוסה בהיכל התרבות.
בגלל הנשמה בגלל הסאונד.
וכראה גם בגלל שלא יצא להיות במארק רונסון
הצבעתי לדינוזאור ג'וניור, למרות שהאוזניים שלי עדיין מדממות
ומה קורה עם מי שבחו"ל? איזה הופעות הוא בוחר ? של עידן ריכל ומשינה? ממש לא פייר
🙂
ועוד פעם – מארק רונסון
הצבעתי למוריסי כי זה הכי ריגש אותי, חשבתי על אנימל קולקטיב אבל מארק רונסון לוקח בגדול.
ooooooweeeeeeeeeeee!
לא פייר!!!
לאחר שראיתי את הרשימה, הצבעתי לvialka כי פשוט זאת ההופעה היחידה שראיתי מהרשימה.
(אם כי עם כמות הפעמים שהם מגיעים לארץ כבר קשה להחשיב אותם כהופעת חו"ל).
אבל אז התעוררתי קצת, התפקחתי וניגשתי להכין רשימה של עשרה אלבומים.
כאשר האלבום של firewater נכנס בקלות לרשימה נזכרתי גם מדוע אני כל כך אוהב אותו. משום שנחשפתי אליו בהופעה המצויינת שהם נתניו כאן בקיץ.
אז גם firewater היו כאן.
וכעת כשאני באמת פיקח נזכרתי גם במאורע קוסמי חד פעמי שהתרחש כאן באיזור מאי…
Daevid Allen בכבודו ובעצמו היה כאן בחודש מאי. שני ערבים רצוף, בשני הרכבים שונים. יח עם toshida yatzuya הבלתי נלאה.
בקיצור, אני מבקש לשנות את ההצבעה שלי.
למרות שעוד לא החלטתי לאיזה מהשניים.
שיט!
הפכתי את השם של היפני, ומכיוון שאני כנראה היחיד כאן שמכיר את התמנון הזה, אף אחד גם לא יעיר לי על זה. אז השם הנכון הוא:
Yoshida Tatsuya
מוריסי! כל מי שהיה יודע, וכל מי שלא רשאי לקנא…
מצטער על התגובה המתלהמת, אבל זו הייתה ההופעה של חיי
ושוב תודה לגיאחה שנתן קישור לבוטלג של ההופעה, ובזכותו אני יכול לשמוע אותה הרבה פעמים מאז
ההופעה של הניו יורק דולז בבארבי הייתה נהדרת ומרגשת. לראות את דיויד ג'והנסון ככה חמש מטר ממול הפרצוף, מחייך את החיוך הקטן שלו ועושה קריוקי לשירים לניו יורק דולז האגדיים…כיף חיים.
אם אני משווה את זה להופעה של הסטוג'ס אז הלוואי ולא הייתי רואה ת'סטוג'ס כי זה הרס לי חלק מהמיתוס. רציתי לראות את הסטוג'ס מדממים עלי את זקנתם ובמקום הם היו על במה גבוהה עם פרסומות של הייניקן ונקניקיות חמות והכי נורא – סטריליים לגמרי מבחינת סאונד. אפילו איגי הבלתי מתכלה לא הצליח להציל את ההופעה. זה היה ערב עצוב.
בפועל וברלוונטיות לסקר פה, ההופעות של קינג קהאן ובר בי קיו שואו בתחילת השנה היו הדבר הכי טוב שראיתי. השנה ובכלל.
מוריסי
כי שהוא התחיל לשיר את everyday is like sunday אני כמעט בכיתי
King Khan & BBQ
ואני, כרגיל, אלך עם הצפוי והבאנאלי, ואבחר בפול.
לא הייתי בהרבה אחרות (אולי לא בכלל), אבל החן של פול על הבמה, לעומת מי הוא בעולם האמיתי עשה לי את זה.
וגם זה שחיכיתי לזה יותר שנים מאשר לא חיכיתי לזה.
וגם כי כמו נתלי הלכתי על ענן כמה ימים אחר-כך.
היי רגע, אפשר לבחור בבוגי בלאגן?
בלב שלם – מארק רונסון!!!
מצפה להופעה נוספת, לא משנה היכן, אני שם!