20 בדצמבר 2008

עונג שבת: נפילות זה לחלשים

"Unlike most of their rodent relatives, modest mice rarely infest sea-faring vessels because they are prone to fatal seasickness. Scientists surviving one ill-fated research voyage recall the creatures were dead before the ship even sank" – מתוך מדריך השדה ללהקות עם שמות של חיות, בהמשך העונג

לפני הכל:
אני מצטער ומתבאס יחד אתכם על כך שהעונג עולה השבוע במוצ"ש ולא בשישי בערב כרגיל. כפי שכתבתי כאן, יש כמה בעיות טכניות שקשורות לחברת האכסון שבה מתארח העונג (יחד עם עוד כמה אתרים כמו משפחת העונג, היס רקורדס ועוד), ועד שאפתור אותן סופית בעזרת הנציגים הנחמדים של Dreamhost, ייתכנו כמה נפילות כאן. מתנצל מראש. כצפוי, זה שיבש כהוגן את היכולת שלי לערוך את העונג הנוכחי, ולכן העבודה עליו גלשה גם לשבת. אבל עכשיו הכל כאן ופועל טפו טפו טפו, אז יאללה תזללו לפני שייגמר.

  1. כמו הרבה דברים טובים, גם ההמלצה על The Walkmen הגיעה מקוראי העונג. ליתר דיוק מתמיר, קורא בעל טעם מוזיקלי משובח במיוחד שכל המלצה שלו מתגלה כזהב. פספסתי את האלבומים הקודמים של האנשים ההולכים מניו יורק, והופתעתי לגלות שהם הוציאו לא פחות מחמישה כאלה תוך שש שנים (החדש הוא החמישי). כמו בחדש של Cold war kids, יש כאן רוק פצוע. בעוד ילדי המלחמה הקרה מושכים את הגיטרות אל תשתית הבלוז והסול של ניו אורלינס, הווקמן בונים על חורבות מנצ'סטר וניו יורק של לו ריד. האלבום החדש You&me טיפס יפה במצעד המכירות האמריקני, עניין משמח במיוחד לאור האפלוליות ששורה בו. זה אלבום מערבולתי, שמאיים לשאוב אותך פנימה ולא לשחרר. זה אלבום שמתמכרים אליו אבל לא כזה ששרים איתו באוטו. מתמכרים אליו כמו גירוד טורדני שחייבים לגרד. "In the new year" הוא בלי בעיה אחד משירי השנה שלי. עשו לעצמכם טובה ושימו אוזן על האלבום הזה, אלבום עשיר שראוי להאזין לו בקשב רב, כמו שהיינו עושים פעם כשהיה לנו זמן להשקיע ולשקוע באלבום למשך חודשים. [מפ3]
  2. יהוא ירון בעונג סשן פשוט מהמם!!! [ממש כאן]
  3. [תודה לשלומי בעל העין החדה] יכול להיות שאף אחד לא דיווח על בואה ארצה של להקת Sisters of Mercy ב-4 במאי? שלומי איתר איזכור לכך בלוח של Auris Media. [אנגלית]
  4. [תודה לניצן] נחשו מי פתח בלוג וורדפרס? ג'ון פרושיאנטה. [אנגלית]
  5. ביום ראשון בחצות אסגור את מייל ההצבעות לאלבומי השנה – אם התכוונתם להצביע ועדיין לא הספקתם, עשו זאת ממש ממש עכשיו. העונג יחכה, ההצבעות לא! [עברית]

  6. הנאצים באים!

  7. [תודה למורפלקסיס] Iron Sky נראה כמו סרט אנימציה שאפתני במיוחד, עם טריילר יפהפה, וכך הולך הסיפור: ב-1945 המריאה משלחת נאצית גדולה מאנטרקטיקה אל הירח, והתיישבה שם. ב-2018 (השנה בה מתרחש הסרט, אני מניח) הם מתכוונים לחזור, ולנסות להגשים שוב את תכנית האב שלהם – להקים את האימפריה הנאצית על כל כדור הארץ. גם ההפקה מעניינית: מדובר בסרט-אינטרנט שישוחרר לצפייה ברשת ויימכר גם כ-DVD, באיכות משובחת. הקהל הפוטנציאלי יכול לרכוש כבר עכשיו מניות בהפקת הסרט, וכך לסייע להשלמתו וגם ליהנות מפירותיו. עוד באתר הסרט. חברת ההפקות הזו יצרה בעבר את Star Wreck, סרט באורך מלא שאפשר לצפות בו בחופשיות ובכיף, תחת רישיון CC, עניין המאפשר לצופים למקסס וליצור שלל וריאציות וסרטונים נלווים בצורה חוקית. [טיוב]
  8. [תודה ליעל מאירי] זה מפתיע שלילי אלן עשתה קאבר לבריטני ספירס דווקא, וזה קצת חבל שדווקא ל-"Womanizer" השבלוני יחסית. [טיוב]
  9. חובבי בל וסבסטיאן, זו ההזדמנות שלכם לעלות לגדולה: "The BBC Sessions", הדיסק החדש של הלהקה, כבר יצא. אבל לרגל Record store day שייערך באפריל (כן, עוד הרבה זמן!) הם רוצים להדפיס מהדורה מוגבלת עם עטיפה אחרת, ומזמינים אתכם לעצב עבורם את העטיפה! הפרסים: כל קטלוג הלהקה שיצא במטאדור, והכבוד לעצב עטיפה לריליס רשמי שלהם. קול. [אנגלית]
  10. נדב לזר אומר בקול רם את מה שאני רק חשבתי מאז ביקורי האחרון במועדון הברזילי: פשוט אל תלכו להופעות שם. אם בנס ההופעה לא מתאחרת בשעתיים, ובנס לא תצא משם מסריח כמו מפעל דובק שעלה באש, בכל מקרה הסאונד יהיה פשוט מחורבן. ותקשיבו לנדב, הוא הולך להרבה הופעות. ותקשיבו למגיבים שלו, גם הם. [עברית]
  11. לכבוד סוף השנה מפרסם הניו יורק טיימז מגזין את גיליון הרעיונות השנתי שלו: אוסף של רעיונות שבמקומם השנה החולפת לא הייתה 2008. וגם פתח תקווה על המפה, עם ההצעה להקמת בנק דנ"א מקקי של כלבים. [אנגלית]
  12. הנה עוד סיכום בלתי שגרתי: ניימן בוחר את הרוצחים הבדיוניים הגדולים של 2008. [עברית]
  13. [תודה לעטר] שמדווחת בעינה החדה על אוסף כריסמס שווה של בחורות שוות, שיוצא בשיתוף פעולה של Epic records ו-Hotel Cafe, בית קפה שמארח הופעות של יוצרים ויוצרות. ומה כל כך שווה באוסף המדובר? ובכן, יש כאן שירי כריסמס מקוריים וביצועים מחודשים על ידי בחורות נהדרות כמו קיי-טי טאנסטל, ברנדי קרלייל, שרה בריילס ואחרות. אבל הדבר שגרם לפה שלי להיפער לחיוך עצום הוא השיר "Frosty the snowman", בביצוע איזו אלמונית אחת, פיונה אפל. חפירה קצרה גילתה שזה ביצוע מ-2005, אבל למי אכפת כשהוא כזה טוב. [אנגלית; מפ3]
  14. כשיצאתי לתור אחר גירסה בת-הורדה של השיר של פיונה אפל, נתקלתי בפיונה אחרת, Melanie Fiona, שהשיר שלה "Give it to me right" מנצל בצורה נפלאה דגימה מ-"Time of the season" של The Zombies. [מפ3]
  15. יאיר רוה מזמין אתכם ואת כל מי שרק ירצה למועדון סינמסקופ המומלץ, שמוציא את הבלוג וקוראיו מהדפדפן אל החיים האמיתיים. יאיר כותב: "ביום שישי, 26.12, יתקיים מועדון סינמסקופ השלישי. הפעם אקרין את קונטקט של רוברט זמקיס, אחד הסרטים האהובים עליי בכל הזמנים. אני מדבר על הסרט לפניו, ואולי יהיו גם עוגיות". מי שיזדרז וידפיס את הקופון שרוה מציע בבלוגו ייכנס ב-20 ש"ח בלבד. כל הסיפור יתקיים בסינמטק הרצליה (רחוב סוקולוב 29, בפסאז') ביום שישי הקרוב, 26.12, בשעה 14:00. כן, זה יוצא מול פולק'לה, אז תאלצו לבחור. [תבואו!]
  16. [תודה לשיר] שמפנקת בפליקר נהדר, שמפרסם איורים מלבבים מתוך הספר הגרמני "שלושים דרכים למות מהתחשמלות". בפעם הבאה שאתם חולבים פרה, היזהרו לא ליפול יחפים על הרצפה הרטובה מחלב כשהפרה בדיוק סוגרת מעגל עם עמוד ברזל שעליו מנורה פגומה!!! סכנת נפשות! [פליקר]

  17. שחקן עומק, קיאנו. ראו איך הרגש פשוט נשפך מפניו, כל נים מבטא רבדים שונים של אמוציות

  18. לקיאנו ריבס יש סרט חדש (היום בו העולם עמד מלכת), וגם בו הוא מפגין יכולות משחק מופלאות של לבנת בטון. לכבוד המאורע, וכדי לחגוג בערך שני עשורים של תת-משחק מרהיב מקדישים לו מיטב מגזיני ארה"ב כתבות, אה, ההיפך מעומק. הבלוג של הניו יורק מגזין עורך גלריה של הבעות הקיאנו, מפרצוף חתום (המטריקס) ועד פה פעור (ביל וטד), וכל רבע ההבעה שביניהם. LA Times עורך גלריה דומה בה ריבס מחזיק באותו הפרצוף בדיוק בכל סרטיו, ומגזין Esquire מגדיל ומסביר איך הפך קיאנו שלנו לאורך הקריירה לפילוסוף הגדול של דורנו. Whoa. [אנגלית, פיקסלים]
  19. [תודה לגריזלדה] Hot Chip נותנים לכם להוריד בחינם גירסה של "Made in the dark" (השיר) עם רוברט ואייט. כל מה שהם רוצים בתמורה הוא את נשמתכם כתובת המייל שלכם. [מפ3, בסופו של דבר]
  20. ההרכב הישראלי-עכשיו-גרמני Mary and the baby cheeses (או שמא עכשיו זו רק מאריה לבד?) ממשיך להקליט בספונטניות. עכשיו אפשר להוריד אלבום שלם בן 13 שירים על מיני רעות חולות: רצח, מלחמה, פשע, מחלות ושאר צרות. הורדה חינמית. [אנגלית, שירותי הורדה]
  21. [תודה לשיר] הטבלה המחזורית של דברים אדירים! [אנגלית]
  22. Yeah yeah yeahs לא מתים עדיין, למרבה השמחה! לא שמענו מהם הרבה מאז האי-פי הפצצתי Is is, והנה הם מפתיעים בשיר כריסמס קטן וחמוד במייספייסם. בחיי, כמה טוב לשמוע שוב את הקול של קרן או. [חלל]
  23. [תודה לאמא שלי] ששלחה לי את "The mom song", שיר שכל אמא תשיר, וכל בן יכיר. [טיוב]
  24. זה סיפור מעניין: אחרי שדלף שיר מאלבומם החדש של אנימל קולקטיב, כמה בלוגרים דיווחו שקיבלו השבוע מייל מחבר הלהקה בריאן (גיאולוג), שביקש מהם עזרה בהדלפת האלבום המלא. משונה, אבל מרענן. על פי המייל המדובר, הלהקה הרגישה שהאלבום צריך להישמע כיצירה שלמה ולא כשירים בודדים. הבלוגר בלינק הנ"ל כבר הרים גבה והניח שהכתובת ממנה נשלח המייל נפרצה או זויפה. עכשיו בריאן קוקס מדירהאנטר מספר בבלוגו שאכן, בריאן מעולם לא שלח מייל כזה. הידיעה נקברה כניסיון כושל לשעשוע דיגיטלי-מוזיקלי, אבל אני תוהה לעצמי: אחרי שנים בהן אמנים לא מעטים התמרדו נגד חברות התקליטים שלהם כשניסו לגנוז או לשנות להם אלבום או גישה, כמה רחוק באמת היום בו להקה תבקש עזרה בהדלפת אלבומה המלא? יש אומרים שזה קורה כבר עכשיו, בשו-שו, שאמנים רבים דואגים להדליף בעצמם את האלבום שלהם לפני הזמן כי הם מבינים את החשיבות השיווקית של זה. [אנגלית]
  25. [תודה לעמרי] הידעתם? לשנת 2008 הוסיפו שנייה. למה? שאלה מצוינת ותשובה אסטרונומית כצפוי. תגובה 4 גם כן ראויה לשנייה. [עברית]

  26. 1.21 ג'יגה-וואטס, מרטי!

  27. לא משנה איזה אוטו יש לכם, בן כמה הוא ומה מצבו – אתם יוצאים הכי מלכים על הכביש אם אתם מתקינים בו עכשיו Flux Capacitator. [אנגלית]
  28. [תודה לשיר] מה יוצא כשמציירים תחת השפעת סמים שונים? שאלה קשה, והמאייר ג'רמי איטון פשוט יצא לענות עליה בעזרת כלי ציור וחומרים אסורים (מלבד דיאט פפסי). [אנגלית, פיקסלים]
  29. מאה קטעי הסולו גיטרה הגרועים ביותר בכל הזמנים. שווה לו רק בשביל המטאפורה "לני קרביץ מוציא את כל האוויר מהריף הקלאסי של רנדי בקמן, כמו ערפד שמבצע מין אוראלי בבובה מתנפחת". גאונים. [אנגלית]
  30. בפיצ'פורק אפשר לשמוע את הגירסה המלאה והלא-אינסטרומנטלית של "If I had a heart", השיר החדש של Fever Ray (הצד הנשי של The Knife). [סטרים]
  31. [תודה ליעל מאירי] לגלריית פלו פיטרס יש אתר נהדר שכולו גלריות גלריות של תצלומים נהדרים – ממוזיקאים ועד כלבים. הניווט בצד שמאל. [אנגלית, פיקסלים]
  32. אם נרשמתם בשבוע שעבר לספרייה של Team Love (אפשר להירשם גם עכשיו, לא צריך להתבייש), מחכה לכם שם שיר בלעדי של A weather. [מפ3]
  33. [תודה לחן] הבלוג הנפלא Nerd Approved נכנס ישר לקורא הרסס שלי בזכות עדכונים תכופים על מוצרים מופרכים ונהדרים שבאמת באמת קיימים ונמכרים ברחבי האינטרנט. למשל פריזבי קקי, ביצת חימום ידיים של הסיוט שלפני חג המולד, וכל דבר שאתם יכולים ולא יכולים להעלות על דעתכם – פלוס לינקים לרכישת כל מוצר. מעולה כשמחפשים מתנה מקורית. [אנגלית]
  34. קשה להאמין, אבל להקת Röyksopp קיימת כבר עשור (!) וחוגגת את חמישית היובל לקיומה בשיר חדש, "Happy birthday", שאפשר לשמוע ולהוריד (מפ3 או wav!) באתר שלהם. [אנגלית, מפ3, ואב]
  35. [תודה ליערה] מגזין Paste מפרסם מדריך שדה משעשע במיוחד ללהקות עם שמות של חיות, עם שמות מדעיים אסליים כמו "Notindius anymorus" למודסט מאוס (נסו לקרוא זאת בקול ואולי האסימון ייפול). [אנגלית]

  36. בחייך, אבא, אתה עושה לי פדיחות מול חבריי אריות הים. דיוויד קרוסבי ואביו

  37. מרציאנו והחבר'ה מצאו בארכיון התמונות של גוגל ומגזין Life אסופת תצלומים של כוכבי רוק עם ההורים שלהם. מישהו יודע איך נראית אמא של מרילין מנסון? [עברית, פיקסלים]
  38. זה הגיע מהר משחשבתי: "I want some more", שיר ראשון מתוך אלבום הסולו של דן אורבך מ-The black keys. למרבה ההפתעה, זה נשמע, אה, בדיוק כמו הבלאק קיז. [סטרים]
  39. [תודה לשיר] הספרייה הציבורית של ניו יורק הצטרפה לפרויקט המדהים The Commons של פליקר, במהלכו חולקים ארכיונים שונים תמונות היסטוריות ללא זכויות יוצרים. בין השאר, בתוספת (המתעדכנת תדיר) של הספרייה הניו יורקית אפשר למצוא תמונות מרתקות של תהליך בניית פסל החירות. [פליקר]
  40. אם תהיתם פעם איך זה להיות בן של מוזיקאי מעולה, הנה הזדמנות לעקוב מקרוב. ספסנר טווידי, בנו של ג'ף טווידי מווילקו, מנהל בלוג. [אנגלית]
  41. [תודה לפרנק] איך לקנות לבחורה קומיקס? לא ברור למה, אבל בימינו יש עדיין הרבה מאוד אנשים שחושבים שקומיקס זה רק לגיקים, ואם לא רק להם, אז באופן עקרוני רק לזכרים. בולשיט, האנשים שחושבים את זה לא קוראים קומיקס ולא מכירים בחורות. ספייס קאדט הישראלי מציע מדריך לקונה המבולבל. [עברית]
  42. פורטיסהד אופטימיים לאללה לקראת הקלטת אלבום רביעי ויציאה לסיבוב הופעות. בואו לישראל, מה אכפת לכם? [אנגלית]
  43. [תודה לשגיא] איך עיצוב משחקי המחשב התפתח והשתנה ב-18 השנים האחרונות. ממתק לעיניים. [אנגלית]
  44. גבי ארונוביץ' רקח מיקסטייפ קאברים ומאמר צמוד. התכסו בכיף. [עברית, סטרימינג]
  45. [בזכות בלי ניקוד] בבוסטון גלוב מסקרים שתי תערוכות שעוסקות בקשר בין יהודים לקומיקס, בעיקר בעתות משבר. [אנגלית]

  46. אמנדה פאלמר. הבחורה פשוט יודעת להצטלם

  47. [תודה לספי] יקירתנו אמנדה פאלמר קפצה למונית השחורה והחליטה לבצע דווקא את "Creep" של רדיוהד, ועוד עם יוקליילי. כבוד. [וידאו]
  48. השרקן אנדרו בירד מפרגן קטע אינסטרומנטלי מהאלבום החדש שלו, להאזנה חינמית באתר. [סטרימינג]
  49. מוזיקאים יקרים, אם הגעתם לסף ייאוש, דעו זאת: אי אפשר למכור את הנשמה שלכם ב-eBay. מוזיקאי בריטי אחד כבר ניסה ונכשל. [אנגלית]
  50. מיקסטייפאי השנה שלי, מורפלקסיס, חולק את השעתיים שערך בזמנו לתכנית "דרכים צדדיות" בקול הקמפוס, ומדובר בעוד סגסוגת מוזיקלית יקרה מפז שאין להשיג בשום מקום אחר. [עברית, מפ3]
  51. [תודה לשיר] זוכרים את הבחור ששלח לבנק שלו ציור של עכביש במקום לשלם את החשבון? אז הציור נמכר ב-eBay תמורת אלפי דולרים. רק באינטרנט. [אננגלית]
  52. ולכמעט-סיום: 17 המכוניות הכי מגניבות בקולנוע, ואיך להשיג אותן במציאות. [אנגלית]

  53. זו לא הדמיית מחשב, זה תצלום אמיתי. הנה הוא בגדול

  54. והפעם אחלה אוסף של סיכומים – גם הרבה סיכומים ישראליים, גם כמה סיכומים לא מוזיקליים. בקיצור – מעניין סוף סוף.
    סיכומומלץ מאוד: [תודה לשיר] עשר תמונות החלל הטובות של 2008. תודו שלא ציפיתם. לא רק התמונות מהממות, גם ההסברים מרחיבים את הדעת והדמיון. [אנגלית, פיקסלים]
    [תודה לשיר] ועוד: 2008 בתמונות. נפלא, יפהפה ומאוד מאוד מפחיד. [פיקסלים, אנגלית]
    All musiic guide, סמכות די עליונה בכל הקשור לתיעוד וסיקור מוזיקה, בוחרים בלקוניות אופיינית את אלבומי השנה שלהם. [אנגלית]
    סיכומומלץ: מכל סיכומי "שירי השנה" אהבתי במיוחד את שירי השנה של הבלוג Music for ants. הוא מנומק, הוא מושך להקשיב, הוא מציג טעם מפוקס וסקרני, ויש גם לינקים לכל שיר בנפרד ולכולם ביחד בזיפ. ללקק את האצבעות. [אנגלית, מפ3, זיפ]
    עידו שחם בוחר את אלבומי השנה שלו ב-2008 שלא יצאו ב-2008. הגיוני, האמת. [עברית]
    מיועדנו יאיר יונה מפרסם את 30 אלבומי השנה שלו "למי שלא חושב שיצאו דברים טובים השנה או למי שנמאס לו לקרא על להקות ההייפ התורניות שכיכבו במדורים השנה". [עברית]
    אייל השאפתן מרדיו פרימיום להמונים השקיע היטב, ובמשך שבועיים (!) עבד על מצעד אלבומי הפרימיום של 2008 – מאלבומים-של-רגע ועד ה-מ-ק-ו-ם ה-ר-א-ש-ו-ן…! [עברית]
    והנה הסיכום לו חיכו רבים: פיצ'פורק המרושעים\מבריקים (תלוי את מי שואלים) בוחרים את אלבומי השנה שלהם. ובמקום הראשון? לא האלבום שחשבתם. חשבתם שיהיה פורטיסהד, נכון? נכון? הממ. האמת היא שחיכיתי בסקרנות למצעד שלהם, ואני חייב להודות באכזבה קלה שהוא יצא די משעמם. [אנגלית]
    עוד מצעד של פיצ'פורק: מאה שירי השנה. #1: Hercules and Love Affair. [אנגלית]
    [תודה לשיר] שמות הלהקות המופרכים ביותר של השנה, על פי AV Club. [אנגלית]
    אחרי שגמר לי את המקום בהארדיסק עם שירי השנה המשובחים שלו, אביעד מהאייפוד רעב מנחית עלינו ללא רחם את רשימת אלבומי השנה שלו, ושוב שולח אותי למחוק תיקיות מיותרות ולפנות מקום לעוד מוזיקה משובחת. הנה החלק השני והאחרון (ואת המקום הראשון, כמו בשנה שעברה, ניתן להוריד במלואו). [עברית, מפ3]
  55. אתם חושבים שהיום יש לנו פיראטיות מוזיקלית חסרת תקדים? הא! רק תראו עם מה נאלצו להתמודד מוזיקאים ומלחינים בימים עברו. [אנגלית]
  56. [תודה לשיר עתירת הלינקים] ה-RIAA מפסיקים לתבוע משתמשים שהפרו זכויות יוצרים, ומנגד מתחילים לשתף פעולה עם ספקיות אינטרנט כדי להזהיר ואז לחסום את גישת האינטרנט משתמשים בעייתיים. פיתרון עלוב וזמני בלבד, כמו רוב הפלסטרים שמנסים הגופים הגדולים האלה להדביק לסכר שנפרץ מזמן. האח הגדול צופה, חברים. [אנגלית]
  57. זה מעניין: המדיניות של iTunes היא למכור כל אלבום גם כשירים בודדים – מדיניות ששינתה דפוסי האזנה ורכישה בחלק מהעולם המערבי שלא מוריד בצורה פיראטית (שם זה קרה הרבה קודם). עכשיו אמנים גדולים מתחילים לאתגר את התפיסה הזו, ולפעמים אפילו מושכים את אלבומיהם משירות המכירות הדיגיטלי הגדול בעולם, כדי שהאלבומים שלהם יינתנו לרכישה דיגיטלית רק כחבילה שלמה ולא כשירים בודדים. [אנגלית]
  58. איזה כיף הייתה השבת האחרונה. איזה כיף היה פשוט לצאת מהבית עם חבר טוב באמצע צהרי שבת הנינוחים, לנחות באוזן השלישית התלאביבית, להיכנס בלי לשלם ופשוט לצלול לבליל רב-שעתי של הופעות מצוינות, חברים טובים, ועוד הופעות מצוינות. כל זה קרה במרתון In-d-negev outlet שאירגנה אורלי המלכה מהאוזן לכבודם של מארגני אינדינגב 2 ולטובתם של כל מאוכזבי הכרטיסים שנותרו בחוץ. הגעתי בשלוש אז הפסדתי לצערי הרב את The Aprons המהממות (טוב, לא פירסמו מראש את סדר ההופעות!), אבל הרווחתי הופעות נפלאות של הפשרות, יהוא ירון, יוסי בבליקי (שהופיע מול באר כמעט ריק, מפאת האיחור המצטבר של ההופעות), קיצו, אהוב לבי מורפלקסיס ואחרים שהרעידו את המקום. האווירה הייתה נפלאה: לא היה מפוצץ (האמת? הופתעתי, ציפיתי שלא יהיה מקום לנשום), אנשים באו והלכו כרצונם, מצאתי את עצמי פעמיים מעבר לכביש: פעם אחת חזרתי עם גלידה ובפעם השנייה עם שקית שוקו. כמה נחמד שאפשר לקפוץ ולהביא מה שבא לך לאכול או לשתות מול הבמה בלי להתחייב לבירה או למחירים של המקום. משהו מהאווירה המשחררת והנינוחה של אינדינגב עצמו שרה על המקום, ואפילו לא בזבזנו זמן על הקמת אוהל. פרצופים מחייכים, יום שלם של מוזיקה נהדרת העברתי בנענועי ראש, בהייה בבמה, הקשבה מרוכזת למוזיקה ופטפוטים מפוזרים ומחויכים עם פרצופים מוכרים יותר ופחות. היה תענוג, מתי מרתון ההופעות הבא? בשישי-שבת הזה, פולקל'ה ייערך בלבונטין מהצהרים עד הערב, ואני אעשה כמיטב יכולתי לגמור את העונג בחמישי בלילה ולהיות שם בשישי. אני יכול לספור על אצבעות יד אחת את סוגי האירועים שמזריקים לי אושר טהור לוורידים יותר מיום שלם של הופעות. זה פשוט גורם לי לחייך שבוע שלם אחר כך. [זהו]
  59. מכל ההצבעות שנשלחו בשבועות האחרונים לסיכום אלבומי השנה הענקי של העונג שבת, היו כמה מצביעים שחיכיתי בציפייה עליזה לראות את ההצבעות שלהם. אחד מהם היה אחי הגדול, עמרי, שבין השאר בחר באלבום האחרון של Lambchop, אלבום ששמעתי פעמיים השנה וזנחתי בצד. הוא היה יפה, ברור, קורט ואגנר לא יצליח להוציא תחת ידו אלבום מחורבן גם אם ינסה בכל כוחו. אבל משהו לא נתפס שם, אולי פשוט לא הקדשתי את הריכוז או הלך הרוח ההולם. אבל הוא גם אמר לי, או כתב לי, משהו בנוסח של "בכל שנה בה יוצא אלבום של לאמבצ'ופ, הוא בהכרח אחד מאלבומי השנה". שזה בערך מה שאמרתי לפני רגע על כישוריו של ואגנר הנ"ל, רק מדויק יותר. והוא צדק, כי כשחזרתי בעקבות ההצבעה שלו לאלבום הזה, גיליתי שאני לא מצליח, אפילו לא מתחיל לרצות, להפסיק לשמוע אותו. כמו כל האלבומים הנהדרים של לאמבצ'ופ גם הוא זוחל אל מתחת לעור ומוצא שם את השכבה השמורה רק לו. לשירים של וואגנר יש את הקצב העצל והעיקש הזה, הוא מסרב ללכת מהר. כמו טינדרסטיקס אבל בלי החשיבות העצמית. לכן הם דורשים הלך רוח מסוים, ואם מרשים להם הם מחליקים אותך להלך רוח מסוים שילווה אותך לאורך כל האלבום ואז כל היום. "A hold of you" הוא "סתם" עוד שיר רזה, פשוט ומושלם מהסדנא של ואגנר. הודות להנחת חג המולד של הלייבל Merge, הדיסק הזה נמצא עכשיו בדרכו אליי ובזול. עשו לעצמכם את השבת הנינוחה הבאה, והשיגו אותו גם אתם. [מפ3]

שבת ראשון שבוגי! ירושלמים – אל תפספסו את האירוע הזה בשבת הקרובה.

23 תגובות על “עונג שבת: נפילות זה לחלשים”

  1. בוטלג הגיב:

    עונג חמוד.
    חבל שאתה נותן במה או בכלל מאזכר את פיצ'פורק הכה גרועים. בסגנונם ובטעמם.

  2. דייב דנ הגיב:

    השנה החלטתי לא להשתתף בבחירת האלבומים הטובים ביותר, בקלות יכלתי להעיף מבט ברשימה בלאסט.FM לשרבט עוד כמה מילים שנונות ולשלוח במייל, אבל ההרגשה האישית שלי הייתה שהשנה הזאת הייתה שנה של שירים בודדים, שירים שירדו פה ושם ולא אלבומים ששקעתי בהם והקדשתי להם את כל תשומת הלב, אז אני מקווה להשתתף בבחירה בשנה הבאה בתקווה שיהיה לי קצת יותר זמן גם להקשיב ולא רק לשמוע,

    הערת סיום, האלבום הקודם של Lambchop היה טוב יותר לטעמי או ששוב מדובר בחוסר הזמן של השנה הנוכחית.

  3. ג'ים הגיב:

    30. היי, איזה יופי, אתר שיחליף את woo.co.il שנסגר בגלל סיבה דבילת 🙁

    33. פשוט גדול! לראות את קלפטון כמו ילד בן שמונה עם סבתא שלו או את אמא של אלטון ג'ון (בהחלט מסביר כמה דברים)

    48. הבלוג של יונה נראה מעניין, אבל הדפדפן שלי לא אוהב אותו כנראה, אחרת למה הוא נופל?

    52. היה כיף לפגוש אותך שם 🙂

    ולמה הפנייה לירושלמים בלבד? מה איתנו, תושבי הפריפריה הקטנה ת"א, אנחנו לא מוזמנים לערב לייבל?

  4. פרנק הגיב:

    6. עוד פרק מעניין לגבי "שמי ברזל" – האנשים שאחראים לסרט הזה כמו גם לסדרת Star Wreck הם מפינלנד, כך שהסרטים האלה גם דוברים פינית וגם מציעים נקודת מבט אירופית על ז'אנר אמריקאי למדי. לפי הויקי של "שמי ברזל", הסרט שנמצא בתהליכי הפקה ידבר גרמנית אנגלית. ואכן, זה מסקרן מאוד.

  5. פרנק הגיב:

    ואגב, זה לא הולך להיות סרט אנימציה (הטריילר מדגים את החזון הויזואלי של יוצרי הסרט, אבל יהיו בם גם שחקנים וכל זה).

  6. האיש הקטן הגיב:

    גיא – תודה על העונג המצוין כרגיל.

    אני חייב לשתף בחוויה מוזיקלית מסעירה של השבוע האחרון: בעודי משלים פערים של השנה האחרונה, בעזרת העונג וסיכומי השנה הרבים, מזמזם את הפוקס, רוקד עם MGMT, מתרפק על האי.פי המשמח של הדצמבריסטים, החלטתי לבדוק גם את השם שהצלחתי גם לשמוע עליו הרבה וגם להתעלם ממנו בכל זאת לחלוטין, רות דולורס וייס.

    הייתה זו שעה מאוחרת בלילה, ואני חיברתי את האזניות וכיוונתי לשיר מספר 4, "קיץ", שאת שמו שמעתי, אבל לא מעבר לכך. מה אגיד ומה אכביר מילים – נשארתי פעור פה. לא הייתי מוכן לרהיטות, לאווירה הקודרת, לקול השבור, לאינטנסיביות ולקולות הנפלאים של השיר הזה. שמתי את הספר שתכננתי לקרוא בצד, ושמעתי את האלבום שיר שיר. לפתע כל הלהקות החביבות ששמעתי לאחרונה ונורא אהבתי, התגמדו מול המוזיקה הכ"כ ישראלית, חיה ובועטת הזאת, שפרצה לחיי בהפתעה גמורה. מאז לא עובר עליי יום בלי מספר השמעות רציניות של הקאבר המופלא ל"משירי ארץ אהבתי". משהו במוזיקה השבורה הזאת מחזיר אותי אחורה לגבריאל בלחסן, ול"בתוך הצינורות" שלו, שהוא מאוד שונה מהרבה בחינות, אבל בכל זאת משותף לרות בהגשה המעוותת קצת, שנחרטת בלב.

    כש"מנועים קדימה" של אלג'יר התפרסם, אני זוכר שאחד המבקרים כתב שאנחנו שקועים רוב הזמן במן רוטינה כזאת של שמיעת מוזיקה בינונית. יש טובה יותר ויש פחות. אבל פתאום, כשנפגשים עם מוזיקה כ"כ גדולה, נזכרים בעצם למה אנחנו כ"כ אוהבים מוזיקה, ומה היא מסוגלת לעשות לנו. הרגשתי כמוהו כשהדברים התפרסמו, ונראה לי שאני מרגיש עכשיו אותו דבר.

    (מצטער אם זה לא ממש קשור לכאן. אין לי בלוג לכתוב את הדברים, וחשבתי שזה מקום נחמד לשתף).

  7. אורן הגיב:

    אני עוד זוכר שחברים שלי התווכחו איתי על ROYKSOPP וטענו שכל מה שהם עושים זה מוזיקת מעליות, אבל אני הייתי מאוהב בקליפ של REMIND ME ולא הייתי מוכן להקשיב לשום דבר אחר.

    וכמה המלצות שלי לסופ"ש:
    במסגרת ההמלצות שלי על להקות שלא זכו לשום הכרה ולא בצדק אני אחזור על ההמלצה משבוע שעבר: HAIL SOCIAL. הרבה סינתיסייזרים וגוון אייטיזי, אבל שווה כל רגע:
    http://www.myspace.com/hailsocial

    ושני אלבומים לשבוע החורפי הקרוב (לא לאנשים עם נטיה לדיכאון):
    GREAT LAKE SWIMMERS – Ongiara
    THE TALLEST MAN ON EARTH – Shallow graves (מי שזה מזכיר לו את בוב דילן שירים את היד)

    חפשו במייספייס.

    שבוע טוב.

  8. yaddo הגיב:

    דייב דנ, אני אתך. ברגשות מעורבים מאוד בחרתי את אלבומי השנה שלי. אני חושב שכדאי לשקול בשנה הבאה (שתהיה בעיקר שנת סיכומי העשור, אבל בכל זאת) לעשות מצעד שירים ולא אלבומים.

  9. איתי כ. הגיב:

    פיצ'פורק זה כמו דנה קסלר, אנשים אוהבים להגיד שהם גרועים ואנשים טועים לגמרי.

  10. לכל המעוניינים: השבוע יהיה גם "מצעד השירים של 2008" ברדיו פרימיום להמונים.
    אבל אני לא מסכים עם ההבחנה שזו לא היתה שנה של אלבומים, היו הרבה אלבומים
    שהמכלול שלהם רב מהשירים כבודדים ואני יכול להזכיר את Elbow, Bon Iver ואפילו את רפאל סאאדיק, ומורנינג ג'אקט ואפילו הולד סטדי ועוד..
    והיו גם אלבומים שהם יותר אוסף של 5 להיטים ועוד קצת עודף כמו MGMT

  11. לזרבוי הגיב:

    אגב 22 – מעניין להוסיף שהדלפות אלבומים היו מאז ומעולם, והרבה לפני האינטרנט. שני סיפורים מפורסמים לדוגמא:
    כשבוע לפני יציאת סרג'נט פפר, הביטלס טרחו להעביר עותק ממנו לתחנת רדיו פיראטית, ששידרה אותו בלופ במשך לילה שלם (ה-BBC גם שידרו את האלבום שבוע לפני צאתו, אך ללא A Day In The Life, שהוחרם בטענה שהוא מעודד שימוש בסמים).
    וזאפה הסתבך עם חברת התקליטים שלו (וורנר אם זכרוני אינו מטעני), שסירבו להוציא את פרוייקט Lather השאפתני שלו. תגובתו: הוא הלך לרדיו, שידר את כל האלבום (שאורכו כמה שעות) וביקש מהמאזינים להקליט אותו על קלטות לשימוש עצמי.
    חברת התקליטים תבעה אותו והוציאה את הפרוייקט מחולק לכמה אלבומים קצרים לאורך כמה שנים.
    Lather, כפי שפרנק תיכנן אותו, יצא בדיסק כפול לאחר מותו.

  12. אני עם איתי!
    דנה קסלר מלכה. 🙂

  13. נעה זד הגיב:

    תמיד חשבתי שהדלוריין לוקחת את הבטמוביל וגם את הלנדספידר, אבל עכשיו אחרי שראיתי את התמונות שוב, לא הייתי מתנגדת ללנדספידר. אבל הדלוריין זאת הדלוריין! ה-דלוריין.

    אני גם מצטרפת לטענות שמעליי- למה פיצ'פורק? לא נראה לי שהם שמעו בכלל את האלבומים האלו ופשוט בחרו אותם בגלל ההייפ שלהם. אני רוצה להבהיר גם שאין לי שום דבר נגד דנה קסלר.

    העטיפה של "כל מה שיקרה יקרה היום" (ביירן ואינו) מזכירה לי נורא בית שבניתי פעם בסימס.

    לזרבוי- היה סיפור דומה גם עם הסמשינג פאמפקינס (עליהם השלום) ועם מאשינה מכונת האלוהים 2 שלהם. הדלפת אלבומים גורמת לי להאמין שהאמנים עצמם מוכנים להסתכן לטובת האמנות שלהם והמעריצים שלהם. חברות התקליטים כבר ממזמן לא חלק אינטגרלי ביצירת אלבום או להקה. במיוחד מאז עידן המייספייס.
    הנה משהו שכתב ה(אני לא באמת יודעת מה ההגדרת תפקיד שלו)כולבויניק של ניין אינץ' ניילז אחרי שסגרו את אוינק. הוא מתאר מה שהוא מרגיש מהסיטואציה הזו, ואיך שחברות התקליטים בעצם יצרו את המצב הזה של הורדת אלבומים בגלל שהם מעלים את המחירים והוא גם מפרט לאיזה מטרות הם משתמשים בכסף שלנו -הצרכנים. זאת נקודת מבט מעניינת מבן אדם מתוך התעשייה בעמדה פאסיבית (אז זה לא נשמע כמו אמן שמתבכיין):

    http://www.demonbaby.com/blog/2007/10/when-pigs-fly-death-of-oink-birth-of.html

  14. נמרוד הגיב:

    גיאחה – לא בריאן קוקס אלא ברדפורד קוקס. כדאי לציין שקוקס בעצמו הדליף (כנראה בטעות) לפני מספר חודשים שני אלבומים של שתי להקותיו

    http://stereogum.com/archives/so-much-drama-on-deerhunters-blog_015211.html

    ובנוגע לפיצ'פורק – כל כך הרבה אנשים אהבו השנה את הפליט פוקסס (אני לא ביניהם) – אז למה יש בעיה שגם המבקרים של פיצ'פורק ביניהם? הרי כל מי שאוהב אינדי (חוץ מבעלי הטעם האוונגרדי ביותר) ימצאו בין 30 אלבומי השנה של פיצ'פורק חמישה או עשרה שהם באמת אוהבים, אז מה זה משנה אם פורטיסהד באו לפני או אחרי הפוקסס? ובכלל, ברשימות כאלו עדיף להתעלם מהסדר, בעיקר באתרים מרובי מבקרים, בהם הדירוג נבנה משקלול של כמה מבקרים ונוטה לדחוף מעלה את האלבומים שנמצאים בקונצנזוס.

  15. ערן מחלו הגיב:

    אני לא מסכים לגבי ברזילי. אמנם הייתי שם רק בשתי הופעות – טרי פויזן והג'ינג'יות (סאונד מעולה, הופעה פגאייז) ומידנייט פיקוקס (סאונד והופעה פיצוץ), אבל מעבר לאיחורים, שהם מנת כלל מועדוני ארצנו, הסאונד שם לוקח בגדול הרבה מקומות אחרים, המקום מרווח יחסית, הבמה גדולה והוייב חיובי. גיאחה – למעט היכל התרבות והזאפה, תזכיר לי בבקשה מאיזה מועדון יצאתי כשאתה מריח כמו בקבוק של פרנהייט?

  16. ערן מחלו הגיב:

    תיקון טעות: יצאתי=יצאת

  17. שיר הגיב:

    עזבו דלוריאן. רק טארדיס.

  18. נעה זד הגיב:

    ערן מחלו- בשתי ההופעות האלו הייתי ושתיהן היו מעולות- אתה צודק.

    שיר- סבבה טארדיס אבל רק אם היא מגיעה יחד עם הדוקטור. סקסי שיט. והטארדיס לוקחת את הגלקטיקה. זה בטוח.

  19. גיאחה הגיב:

    הלו הלו, עד הגלקטיקה.

  20. שיר הגיב:

    הו, בהחלט. טארדיס רק עם דוקטור. מישהו צריך להטיס אותה, להציל את העולם, להציל אותי ולעשות את כל זה במבטא סקוטי, לא?

  21. jim הגיב:

    אתם לא מבינים כלום, אתם!

    תא הטלפון של ביל וטד לוקח ובגדול!

  22. partzufim הגיב:

    איך לא הגעתי לכאן עד עכשיו, אלוהים יודע… (בעצם לא בטוח)

    בכל מקרה, גדול גדול גדול … גדול!

  23. סטיבי (לא בבית) הגיב:

    לצערי אני את סוף השבוע אבלה בכתיבת סמינר ולא אחזה אפילו ברגע מפולקל'ה 🙁
    עונג משובח בלי קשר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *