קודם כל, אם לא ראיתם, העונג עלה. מוטב מאוחר וגו'.

עכשיו לעניין:
יותר ויותר אנשים פנו אליי בשבוע האחרון עם טרוניה על כך שאינם מצליחים להיכנס לאתרים במשפחת העונג, כמו אפילו עז, פופטארט ואחרים, אלא מקבלים עמוד תקלה של 404.
בעיה זהה מתרחשת אצל ההם, ופירוט בתגובות של אחד מהתת-דומיינים שלהם, החברים של ג'ורג' (עדכון: גם ניימן סובל).
קרא/י את המשך הפוסט

"הספרות היא נוכחות הולכת ודועכת בחברה המודרנית שלנו, והופכת יותר ויותר לעיסוק אקדמי. אנשים צעירים ואינטליגנטיים קוראים ספרות באוניברסיטה, וכשהם מסיימים אותה, הם מפסיקים. כשהם מרגישים צורך להזין את הדמיון, הם מדליקים טלוויזיה" – דיוויד פרם, ההרחבה אצל דן בורנשטיין בליבריסטאן, שמוסיף גם "פרם לא מתנגד לסדרות טלוויזיה, וגם אומר במפורש, ובצדק, שהן מסוגלות למלא חלק מהתפקידים המסורתיים של הספרות. אבל, וזה אבל גדול, לא את כולם – ולא באופן המעמיק שהיא מסוגלת לו".

תודה על הסבלנות וההמתנה, וסחטיין גדול לכל מי שפינטז על מרתון ההופעות של חלומותיו!

עוד תמונות קרוסליות אצל יעל מאירי
1. כשטייני פינגרז עלו על הבמה בברזילי, רגע לפני שפוצצו לי את הראש עם אחת ההופעות הכי מרחיבות אופקים באינדי הישראלי, הגיטריסט שלהם אמר מילה אחת: "חשמל". ביום חמישי, בסביבות אחת בלילה, נעמדו תמר אפק וגיא שכטר באמצע הרצפה של לבונטין 7 בתל אביב להשקת אלבום הבכורה של קרוסלה, הקהל מתקהל סביבם כמו בטקס שבטי, ולא ידעו שהמילה הזו תהיה כה קריטית. מערכת החשמל של המועדון לא עמדה בזה והחשמל פשוט נפל איזה שלוש פעמים. זה לא ממש הפריע לתחנת הכוח העצומה שקרוסלה יכולים לתחזק בעזרת האנרגיות האינטנסיביות שלה. הרצף קצת נשבר בכל פעם, אבל ברגע שהמגבר חזר לפעולה המקום עלה שוב באש. אנסה לארגן פה חלוקה של האלבום האדיר הזה בשבוע הקרוב, בינתיים שימו אוזן על השיר הפותח "Sally", שעובד מעולה גם בהופעה (בכלל, כדאי לראות את קרוסלה בהופעה בהזדמנות הראשונה). [סטרים]
[audio:https://haoneg.com/temps/Carusella-Sally.mp3]



2. אלוהים אדירים, תעזבו את 88FM כבר בשקט!!! בחיי, זה כבר נהיה לא נורמלי, והמיאוס שלי מהסיפור הזה מאיים לשבור שיאים. אני לא יודע מי אחראי לזה, אבל אני אומר לכם חד וחלק: אי שם במסדרונות הנהלת קול ישראל מסתובבים כמה אנשים עם שקית זבל במקום מוח. כל שנה ושנה מנופפים חרב אחרת מעל צווארה של התחנה הקטנה והבלתי מזיקה הזו, כאילו היא אחראית בעצמה לגירעון של רשות השידור (ומי שיודע כמה מקבלים שם השדרנים ומהו תקציב התחנה צוחק עכשיו דרך הדמעות). עד שיש כאן תחנה מוזיקלית איכותית, אמצע הדרך חכם ומגוון שאסף קהל קבוע (גם אם הוא לא ענקי!) בטווח הגילאים הרלוונטי למפרסמים, לא נותנים לה שנה אחת בלי לשבור לה את הביצים. הפעם מגיע יובל גנור, המנהל החדש של התחנה שהחליף את יואב גינאי (שעשה עבודה מצוינת מאז הקמת התחנה), ועמו מגיעים שינויים כדלהלן, החל מ-18 בינואר: בועז כהן, שקיבע את מעמדו ואת הקו המוזיקלי שלו סביב שעות השקיעה הנינוחות יעבור לתשע בבוקר (WTF?!); גל אפלרויט (שמאיים לעזוב, בכתבה עדכנית יותר) ורוני ורטהיימר יצטופפו בשעתיים שהיו קודם של כהן (18:00-20:00) [[עדכון ותיקון: מתקנים אותי שבועז כהן ישדר שעתיים של רוק קלאסי בין 8 ל-10 בבוקר (במקום "אחרי השקיעה" בת השעה האחת), גדי ליבנה ישדר במקומו ב-18:00 עד 19:00. רוני ורטהיימר עובר לשדר שעה אחת בלבד בין 19:00 ל-20:00 (במקום תכנית הג'אז "שבע שמיניות"), גל אפלרויט לא ישדר, נכון לעכשיו (אבל ימשיך לקבל משכורת מקול ישראל), וגליה גלעדי תשדר ב-10:00 בבוקר (במקומו)". תודה למעדכנים ולמתקנים]]; "את מקומם של הג'אז, הבלוז והרוק האלטרנטיבי תתפוס בשעות ההאזנה העיקריות מוסיקה פופלרית [?] ומוכרת יותר [???]", ובסופי השבוע שעד עכשיו התמלאו בתענוגות כמו "כאן שם ובכל מקום" בשישי ומרתון אולדיז בשבת, תשודר "מוזיקת מסיבות". אאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא – זה הוקלד בזמן שדפקתי את הראש שלי במקלדת בתיסכול. מה על התכניות המעולות של רפאל עיני בלילות? מה על יואב יפת מלך הגרוב? מה על שומעים חיפושיות המיתולוגית והמענגת? מה על שעות הבלוז והג'אז? לי זה נשמע, מהשינויים המתוארים, ש-88 הולכת להישמע כמו מישמש מעפן רצח בין גלגלצ לתחנות אזוריות שמרניות. ישמרני האל, קברניטי התחנה, לאיזו עוד תחנה בארץ יש ארגון מאזינים לשמירה על התחנה? איזו עוד תחנה הוציאה לרחובות מאזינים להפגין כשרצו לבטל אותה? אין לכם עיניים ואוזניים? אתם לא מבינים שאתם משתינים בפרצוף של האנשים שבזכותם התחנה הזו בכלל הצדיקה את קיומה עד עכשיו? אנשים דורשים מהרדיו שלהם אנושיות ועריכה ידענית, סקרנית ואיכותית ולא מוכנים להתפשר על מחשב שמשדר להיטי אייטיז כל הסופ"ש, אנשים שיצרו קשרים רגשיים ארוכי טווח עם תכניות מסוימות. על כל זה מגיעים הקברניטים הנ"ל ומחרבנים בתקווה לעוד כמה נקודות רייטינג או אלוהים יודע בכלל מה הם רוצים, נראה שמי שמנווט את הספינה הזו עיוור בשתי העיניים וכושל בשתי הרגליים. איפה מצטרפים למאבק נגד האיוולת? משמר88 מזמינים אתכם לפנות אליהם לגבי פרטים והצטרפות למאבק: mishmar88@gmail.com ומפצירים בכם:
   

   בינתיים חשוב מאוד להפיץ מכתבי זעם לכל גורם אפשרי. זה באמת יכול להביא לשינוי.
   – נציב פניות הציבור ברשות השידור אלישע שפיגלמן – ombudsman@iba.org.il
   – דוברות רשות השידור – dover@iba.org.il
   – מנהל קול ישראל, אריה שקד – radiodirector@iba.org.il
   – מנכ"ל רשות השידור, מרדכי שקלאר – mankal@iba.org.il
   – הנהלת הרדיו – nightbet@gmail.com
   – מנהל 88FM, יובל גנור – yuval.ganor@yahoo.com
   – מס' פקס דוברות רשות השידור – 02-5015521

   [עברית]



3. בשנה החולפת, אחד הפספוסים הגדולים שהציקו לי כל הזמן היה סיבוב Lights in the sky של NIN. אחרי שהעיפו לי ת'מוח לחלל עם המופע המדהים שלהם בארץ ב-2007, כשהתחלתי לקרוא ולראות באינטרנט שהסיבוב החדש הוא שאפתני ומהמם אפילו יותר מבחינה ויזואלית ובימתית, לבי נחמץ. אם יש משהו שהפך אותי ממאזין מזדמן למעריץ נלהב של NIN, הייתה זו ההופעה שלהם בארץ, ועכשיו לפספס כזה דבר… ובכן, היה עוד משהו שהפך אותי למעריץ נלהב של טרנט רזנור, וזה היה דעותיו המתקדמות והמוצקות בכל הנוגע לחיבור בין מוזיקה, אינטרנט ו"תעשיית המוזיקה". עכשיו הוא עושה צעד נועז נוסף בתחום, ופותר לי את בעיית "יא אללה, איזה באסה שלא ראיתי הופעה מהסיבוב החדש שלהם". הוא נותן למעריציו במתנה מעל 400 ג'יגה של וידאו HD שצולם בשלוש הופעות שונות בסיבוב ההופעות, להורדה חופשית. כותב לי נחי: "זה שוב מדגים את הגאונות של השימוש בקהל ברגע שכבר יש לך אותו. מצד אחד מעריצים שרופים מקבלים חומר חי שאם היה עובר בשיטות הרגילות היה מגיע אחרי שנה וחצי כדי.וי.די ערוך ועולה ים כסף, מצד שני הלהקה לא צריכה להוציא ים כסף וזמן על עריכת הוידיאו כי בטוח שבין המעריצים יש מספיק אנשים עם המון זמן פנוי או רצון להוסיף לקורות חיים כעורכי וידיאו שהם ערכו סרט הופעה של N.I.N שנבחר להפצה בעולם. כמובן שההפצה היא בטורנטים… הוא מזהיר/מבקש שרק מי שמתכוון לערוך או לשתף מיידית יוריד את הקבצים כי הם ענקיים ולא ערוכים בכלל, ושקהל שרוצה לראות תיעוד חי ברמה טובה כדאי שיחכה לתוצאות". מבריק, מרתק, מעורר השתאות. [אנגלית]

קרא/י את המשך הפוסט

זה פשוט גמר אותי מצחוק

ניסיתי, באמת שניסיתי, אבל פשוט לא הספקתי לסיים היום את העונג השבועי. והנה כבר רבע ל-23:00 ואני יוצא לכיוון האוזן השלישית בת"א למרתון ההופעות החינמי לגמרי של מונוקרייב. אם תרצו לצעוק עליי שלא העליתי עונג, תוכלו לעשות זאת שם בשעות הקרובות.

לכן התאזרו בסבלנות, והעונג יגיע מחר (שבת) במהלך היום.

בינתיים, בואו נשחק בנדמה-לי. לו היה לכם ערב הופעות חינמיות של חמש להקות, את מי הייתם מביאים להופיע ובאיזה סדר? הכל הולך: ישראלי, לועזי, אמנים מתים וכאלה שעדיין לא נולדו (!). תתפרעו בתגובות ויהיה פה כיף עד שיגיע עונג שבת.

מפאת העבודה המטורפת על סיכום אלבומי השנה של עונג שבת שאכלה לי את רוב השבוע, מכיוון שגם כך ייקח לכם יותר מסופשבוע אחד לעכל אותו ומפני שגם ככה אני קצת חולה, השבוע נסתפק במיני-עונג בלבד. הולך?

1. אני פותח וסוגר את העונג הראשון של 2009 עם שני קטעים סוג-של-אלקטרוניים מ-2008, כאלה מהסוג שדווקא לא הופיע כאן הרבה בשנה האחרונה. בשיר הפותח התאהבתי בזכות פוסט בטאפאס וטאפאס, שם המליצה החתולה פינקי על הקטע ההורס הזה במילים הללו (היא נבונה מאוד יחסית לחתולה): "Crystal Castles הם לא הלהקה הראשונה שעושה שימוש באסתטיקת ה-8 ביט, אבל השילוב שהם עושים של הקרקושים האלקטרוניים לתוך תבניות פופיות היא פשוט מופתית – גם בשיר הקצרצר והסופר אגרסיבי הזה". הבאתי עמי את "Alice practice" לתיקלוט ב"סילון" ביום שלישי האחרון (היה ממש כיף, תודה לכל מי שבא!), וכל הערב רק חשבתי מתי לשים אותו. בסוף השתפנתי. נראה לי שהוא אלים וביזארי מדי ליושבי פאב באמצע השבוע, ומתאים יותר לרגעים בהם אני צריך משהו שיגרום לאנרגיות בגוף שלי להתפוצץ ולעיניים שלי להיעצם חזק. לכם אני ממליץ להגביר את הווליום ולראות איך הנוירונים שלכם במוח מתחילים לפרפר. [מפ3]

קרא/י את המשך הפוסט

אז… זה היה לכם טוב כמו שזה היה לי?

האמת? אני מתרגש. 2008 הייתה שנה מוזיקלית נפלאה בעיניי, כל כך נפלאה עד שאנשים שואלים אותי מה אלבום השנה שלי ואני עונה "יש לי שלושים כאלה"… כל כך הרבה מוזיקה נפלאה שמענו השנה, שממש חיכיתי לראות איזה אלבומים תבחרו בסוף השנה. אבל מה פתאום צריך להכריע ולבחור, מה זה פה? למה לעשות סלקציה אכזרית בין כל המוזיקה שעשתה לנו את השנה הזו למה שהיא? ובכן, כי זה חלק מהכיף. לברור את המוץ מן התבן, להחליט שרירותית מי ראוי ליותר אהדה. בסופה של רשימה, זו רק עוד דרך לדעת מה שותפיכם לטעם ולאתר עונג שבת ממליצים לכם לשמוע מהשנה החולפת.

סיכומים כאלה הם גם רגע טוב לעצור ולפרוק את כל המספרים שבהם טבעתי בשבועות האחרונים. רק לידיעתכם, ב-2007 דירגתם 237 אלבומים, השנה כבר דירגתם מעל 300 אלבומים, ופיזור הנקודות היה הרבה יותר גדול. מה זה אומר? שומדבר, מלבד עדות לטעם המגוון והנרחב של הקוראים כאן. וזו רק אחת הסיבות לכך שאני אוהב אתכם, חבר'ה.

מתרגשים כבר? בואו נתחיל. לשם התזכורת, הנה הבחירות שלכם מ-2007.

כן, יש פרסים!
בסוף הרשימה תמצאו רשימה הרבה יותר קטנה: הזוכים המאושרים בדיסקים מתנת התו השמיני, שיצאו בשנה האחרונה. איזה כיף! ותודה עצומה לבנות מהתו השמיני.

קרא/י את המשך הפוסט