2 בינואר 2009
עונג שבת: מיני-עונג
מפאת העבודה המטורפת על סיכום אלבומי השנה של עונג שבת שאכלה לי את רוב השבוע, מכיוון שגם כך ייקח לכם יותר מסופשבוע אחד לעכל אותו ומפני שגם ככה אני קצת חולה, השבוע נסתפק במיני-עונג בלבד. הולך?
- אני פותח וסוגר את העונג הראשון של 2009 עם שני קטעים סוג-של-אלקטרוניים מ-2008, כאלה מהסוג שדווקא לא הופיע כאן הרבה בשנה האחרונה. בשיר הפותח התאהבתי בזכות פוסט בטאפאס וטאפאס, שם המליצה החתולה פינקי על הקטע ההורס הזה במילים הללו (היא נבונה מאוד יחסית לחתולה): "Crystal Castles הם לא הלהקה הראשונה שעושה שימוש באסתטיקת ה-8 ביט, אבל השילוב שהם עושים של הקרקושים האלקטרוניים לתוך תבניות פופיות היא פשוט מופתית – גם בשיר הקצרצר והסופר אגרסיבי הזה". הבאתי עמי את "Alice practice" לתיקלוט ב"סילון" ביום שלישי האחרון (היה ממש כיף, תודה לכל מי שבא!), וכל הערב רק חשבתי מתי לשים אותו. בסוף השתפנתי. נראה לי שהוא אלים וביזארי מדי ליושבי פאב באמצע השבוע, ומתאים יותר לרגעים בהם אני צריך משהו שיגרום לאנרגיות בגוף שלי להתפוצץ ולעיניים שלי להיעצם חזק. לכם אני ממליץ להגביר את הווליום ולראות איך הנוירונים שלכם במוח מתחילים לפרפר. [מפ3]
- שבועיים גימלים הוא בלוג בישול זמני של חייל-בשלן-צלם בשבועיים גימלים. תאכלו מהר לפני שייגמר. [עברית]
- שלא תעיזו לפספס את מרתון ההופעות החיות של מונוקרייב ביום שישי הקרוב באוזן באר שבתל אביב (בבניין האוזן השלישית). זה חינם לגמרי, ובין השאר יופיעו אמנים משובחים כמו קיצו, פאניק אנסמבל, גיישה נו, TV Buddhas ואחרים. כל הפרטים אצל מונוקרייב, וכל הכיף יהיה באוזן ביום שישי. תבואו! [עברית]
- [תודה לתומ] חולצת השבוע הבלתי מעורערת: Why So Syria? [אנגלית]
- Flight of the Conchords מחדשים את פעילותם, וגם מועדון המעריצים הישראלי. לכבוד עליית העונה השנייה בחודש הקרוב, הבלוג הישראלי מחדש ימיו ומקדם את האג'נדה החדשה: להביא אותם להופעה בארץ. [עברית]
- [תודה למאריה] שמשאירה לנו כמה סרטים דוקומנטריים-מוזיקליים לצפייה נעימה בסוף השבוע: "Rock n' roll heart" על לו ריד, ושניים על דיוויד בואי: "Sound and vision" ודוקומנטרי על להקת העכבישים ממאדים של זיגי סטארדאסט. [טיוב]
- הבנות של הבלוג הספרותי בלי ניקוד מציעות ספרים חורפיים לעונה הקרה. [עברית]
- [תודה לג'ים] תרשים זרימה שמסביר שמות של להקות מטאל. [אנגלית]
- מי שהולך להופעות של דויד פרץ (כמוני) מכיר כבר כמה שנים את "ארץ שלא שם", שיר כאב שהתחיל בתור "ארץ הקסאם". עכשיו הוא ניתן להאזנה, חודשים ארוכים לפני שהאלבום בכלל מוכן, לבקשת וואלה תרבות. [סטרים]
- [תודה לפרנק זעתר] Fast film הוא סרטון מעניין בן 13 דקות שתהליך יצירתו מעניין הרבה יותר: הוא נוצר בעזרת דפים, מדפסת לייזר ומצלמת סטילס של קנון (D30, לסקרנים). [טיוב, אנגלית]
- Arcade fire מוציאים DVD הופעה חדש, ומפנקים אותנו בקטע אינסטרומנטלי שלא יצא קודם לכן. הזינו מייל וקבלו הורדה. [אנגלית, מפ3]
- [תודה ליעל מאירי] חובבי Guitar Hero, כמוני, יצטרכו לקלף את הלסת שלהם מהרצפה אחרי שיראו את הסרטון הזה, המכונה Bike Hero. [טיוב]
- אורן ראב כותב על ברלין של לו ריד. [עברית]
- [תודה לרוזה הגולשת] נמצא בלוג השנה ל-2009: בלוגוקינזיס, הבלוג של אורן זריף! [עברית]
- זה לקח זמן, אבל אנשי אינדינגב אספו את התמונות שצילמתם מהפסטיבל האחרון לגלריית-על אחת באתר שלהם. [עברית]
- [תודה לשיר] בשקט בשקט, Twilight Singers הוסיפו למייספייס שלהם שיר חדש, קאבר בעצם, "Trouble" שמו. אני לא זיהיתי את המקור, מישהו מכיר ורוצה להאיר את עיניי בתגובות? [חלל]
- [בזכות אטמי אוזניים] ראיון מעולה של עינב שיף עם אסף שריג, הצלע המוכשרת יותר (אז והיום) של איפה הילד. [עברית]
- [תודה לעידו שחם] חנוכה שמח במיוחד עם שיר החנוכה של My first earthquake. [טיוב]
- שבוע הסיכומים המעניין באמת הגיע – סיכומים ישראליים מלוא החופן!
אלון עוזיאל מסכם בוואלה את שלושים האלבומים שעשו לו את השנה. #1: הולד סטדי! [עברית]
החנות החביבה עלינו מוזיקה נטו (תודה על הפירגון!), מציגה את אלבומי השנה שלה ושל קוראיה (#1: Elbow), וגם את 50 האלבומים הנמכרים ביותר בחנות בשנה החולפת. במקום הראשון והמוצדק: אסף אבידן. מרשים ומשמח לגלות שארבעה מתוך עשרת הגדולים יצאו באופן עצמאי (שני אסף אבידן, אחד אמדורסקי שהוציא לבד ואלבום אחד של אנובה. בעצם, האם אנובה נחשבים הוצאה עצמאית?).
פופטארט שלנו עורכת מיקסטייפ שנתי מן המוצדקים. [עברית, מפ3]
בנענע חוגגים את השנה שהסתיימה עם אלבומי השנה, הקליפים של השנה, הופעות השנה וגם האלבומים הישראליים של השנה. [עברית]
מיכל מדאבל קאסט טומנת ידה בצלחת ומוציאה משם את אלבומי השנה שלה. [עברית]
נדב לזר בוחר את הופעות השנה. [עברית]
אמני ועובדי הלייבל אנובה השקיעו וערכו מיקסטייפס של שירי השנה שלהם. אם תרצו לשמוע את שירי השנה של איטליז, רות דולורס וייס או רוקפור, דלגו לעמוד ה-iCast שלהם. [עברית, מפ3]
עמית דר בוחר מוזיקה טובה מהשנה החולפת. [עברית]
[תודה לעמרי] ששולח את תמונות הספורט של 2008, על פי וויינט. רק אותי מגעיל שהתמונה היחידה שם של בחורה היא תמונה של תחת? [עברית, פיקסלים]
קסטה עורכת סיכום מוזיקה אישי, שזה מבחינתי סוג הסיכומים הנכון והמעניין ביותר. כולל הרגע המכריע בו נכנסה מאחורי הקלעים בהופעה של מוריסי. [עברית]
התותחים מקפה דל מרציאנו מפרסמים את הסיכום המוזיקלי שלהם. [עברית]
אייל מרדיו פרימיום להמונים הבטיח והבטיח, והנה זה בא: מצעד האלבומים הגרועים של השנה. בואו לחכך ידיים ברישעות ולהוציא את כל הרוע החוצה! [עברית]
קנדי מפנקת: ממתקי הבוקר של 2008. [עברית]
וסיכום מצוין במיוחד לסיום: רועי פוברצ'יק בוחר את אלבומי השנה שלו, ומנמק אותם היטב. [עברית] - ובחו"ל…
[תודה לעידו שחם] Jibjab הגאונים שיחררו את סירטון סיכום 2008 המטורף שלהם. [וידאו]
[תודה לשיר] תמונות השנה של ה-New York Times, מחולקות על פי נושאים. [אנגלית, פיקסלים]
תראו כמה רשימת האלבומים של מאזיני KEXP דומה לשלנו! [אנגלית]
[תודה לפלג] אם נמאס לכם ממילים – הנה 50 האלבומים האינסטרומנטליים הכי מעניינים של השנה, על פי הבלט הדומם. [אנגלית] - אני לא יודע אם לבכות או לצחוק למקרא הידיעה ש-NMC רכשה את הד ארצי (נויה כוכבי עם עוד פרטים). בואו נגיד את זה שוב: הד ארצי, אחת מחברות התקליטים הגדולות והוותיקות בארץ ומהיחידות ששרדה עשרות שנים, נרכשה על ידי המתחרה הכי גדולה שלה, NMC, תמורת הסכום המגוחך של 4 מיליון שקל. למה לצחוק? ראשית כי זה מגיע להם. הד ארצי נוהלה בצורה מזעזעת בשנים האחרונות (ואולי גם קודם) מבחינת רפרטואר, תגובה למשברים שפקדו את עולם המוזיקה, מה לא בעצם. בכירים התחלפו שם כמו גרביים, טאוור רקורדס שבבעלותה נמצאת במצב נוראי וגם קודם הייתה רשת מחורבנת ויקרה שעשקה את ספקיה. לצחוק כי הליקון נותרה ה"ענקית" הישנה היחידה והיא מוציאה כמעט רק אוספים כדי לשרוד. לצחוק כי התו השמיני הולך וגדל כחברה משמעותית ותופס נתחי שוק יותר ויותר גדולים בלועזי ובישראלי בעוד הדינוזאורים הגוססים מתקוטטים. כי המפיץ העצמאי "היי פידליטי" מפיץ כיום פחות או יותר אותה כמות אלבומים מהד ארצי לפני מכירתה. לצחוק כי זה רק סימן נוסף של תחלופה ושינוי מבורכים ואפילו טבעיים. אבל למה לבכות? לבכות כי המצב הזה מגוחך, כי הממונה על ההגבלים העסקיים צריך לבחון את זה היטב, כי כשחברה מגושמת גדולה בולעת חברה מגושמת קטנה זה לא תמיד סיבה לחגיגה, לבכות כי הניצחון הגדול של NMC בקרב ארוך השנים על הד ארצי הוא לרכוש אותה כשהיא כבר גווייה מהלכת. לבכות כי אחרי שהשבוע אושר המיזוג של NMC עם בלוקבאסטר, "עכשיו נשאר רק להתמזג עם גלגלצ", כפי שכתב אחד המגיבים לכתבה – כלומר מצב המוזיקה שהחברות הגדולות והמבוהלות מוציאות הוא גם ככה בתחת אז מה אכפת לנו מי קנה את מי. רוב הדיסקים שהם יוציאו יישארו לא טובים, יקרים ומיותרים. אנחנו את המוזיקה שלנו מוצאים במקומות אחרים, תודה. ובהצלחה עם העברת הארגזים. [עברית]
- ועוד חדשות מתחום חנויות וחברות המוזיקה: האוזן השלישית בתל אביב תפסיק להחזיק כותרי אינדי ישראלי, כך כותב איתמר מהלייבל הירושלמי אק-דק. בואו נקרא גם את הכותרת הזאת שוב, וננסה להבין שזה נכון. האוזן השלישית בלי אינדי ישראלי? זה קצת כמו הולמס פלייס בלי מכשירי כושר, לא? אמת, האוזן מעולם לא נוסדה או נועדה להחזיק רק אינדי ישראלי, אבל יש לא מעט כותרי אינדי ישראלי שאי אפשר להשיג בשום מקום אחר כמעט או בכלל. יכול להיות שמוקדם לכעוס: באוזן אומרים: להד"ם, פשוט מתייעלים והאלטרנטיבה לא תיפגע. גורמים אחרים שדיברתי איתם אומרים דברים דומים. האם פירוש הדבר הוא שהאוזן פשוט מפסיקה לעבוד עם "ספקים קטנים", כלומר לייבלים או אמנים שהקטלוג שלהם מכיל אלבומים ספורים? אם כן, זו עשויה להיות מכה קשה ללייבלים ואמנים עצמאיים, שיהיו חייבים להתחיל לעבוד עם מפיץ ארצי מרכזי. מצד שני, אולי עדיף כך – קצת מבאסת העובדה שיש לא מעט אלבומים שאפשר למצוא רק באוזן בתל אביב, וזה בהחלט תורם לבועתיות הגיאוגרפית של חלקים גדולים מהאינדי הישראלי. בכל מקרה, כרגע אלו ניחושים בעלמא. [עברית]
- אל תתנו לקצב הקבוע להטעות אתכם. מתחת לכל שגרה, מתחת לכל אשליה של יציבות מתחבאים זרמי לבה רוחשים של כאוס, כאב, פחד מהבלתי נודע. הקטע בעל השם האירוני "Bright tomorrow" של Fuck buttons ממחיש את המחשבה הזו בצורה צלילית טורדת שלווה ומהפנטת. זה קטע אדיר מאלבום שאומרים שהוא מופלא (עוד לא שמעתי אותו במלואו), קטע שהורדתי בסביבות תחילת השנה וטיפס לי מתחת לעור במשך כל 2008. שימו אוזניות ותנו לרחשים לשטוף אתכם. מתחבא כאן קתרזיס. [מפ3]
קארי בראונסטין, לשעבר הגיטריסטית של סלייטר-קיני, פירסמה באתר של NPR את החלטותיה לשנה החדשה: להשתמש שוב בפסיקים, להתפכח מפייסבוק, ובעיקר: לא ללכת להופעות חינמיות אלא להשקיע כסף באמנים ראויים. מהן ההחלטות המוזיקליות שלכם לשנה החדשה?
16 לא עובד, תוסיף את החלל שלהם.
אני חושבת שהמקור זה Elvis Presley
כעובד לשעבר ברשת טאואר (שגילה השבוע שסניף הבית שלו עומד להיסגר), אני מוכרח להתרעם: טאואר רקורדס ישראל היא לא רשת "יקרנית ומחורבנת". היא לא יקרנית בהשוואה לרשתות כמו צליל (שהמציאה את "מחיר המנוי" שברוב המקרים למעשה שווה למחיר רגיל בטאואר) ובתחום אלבומי הייבוא, גם לא יקרנית יותר מחנויות עצמאיות כמו דיסק סנטר. למיטב ידיעתי יש רק שתי חנויות זולות בארץ והן מוסיקה נטו והתו השמיני. בנוסף – כל זה מתתיחס לאלבומי ייבוא, כי מחירי אלבומים ישראלים נשארים זהים בכל החנויות (כמעט).
ולמה קראת לטאואר "רשת מחורבנת"? זוהי אמירה כוללנית ומקוממת מאוד, שאני לא יודע אפילו איך להתחיל להתנגד אליה. האנשים שעבדו איתי בחנויות טאואר השונות וגם אלה שהכרתי בחנויות אחרות היו והם עדיין, ברובם, אנשים יקרים ומוכשרים, אוהבי מוסיקה בדם כמו גם כל תחום אחר של תרבות ואמנות, שנאלצו להתמודד עם לקוחות איומים ומרגיזים תמורת שכר מינימום, אבל הסכימו לעשות את זה בשביל הסיפוק שהתקבל מזה שהיה אפשר להמליץ על אלבום טוב ללקוחות סקרניים שבאמת רצו להכיר מוסיקה טובה. מיותר לציין, שחלקם קוראי העונג (אני הפניתי לפה לא מעט אנשים).
הדבר היחיד שבאמת "מחורבן" בטאואר הוא ההנהלה (וגם לא כולה כמובן). הבעיה העיקרית עליה שמעתי לאורך השנים היא שהרשת מעכבת את התשלומים לחברות התקליטים, שזהו כמובן צעד פסול, אך יש לזכור שלאף אחד מהעובדים בחנויות אין שליטה על זה. אני יודע שגם אתה נתקלת בבעיות דומות כשבאת להפיץ את הדיסקים של "היס".
תקשיב לאלבום של פאק באטנז, הוא אדיר, באחריות.
הקטע של Bike Hero מדהים! שמתי אפילו אצלי בבלוג…
שנה טובה חבוב! אתה יודע, לפעמים כיף לקבל עונג קצר וטוב שלא לוקח שנים לעבור עליו.
תודה על הדוקומנטרי של דיוויד בואי! יש לי קצת זמן המתנה עד שירד סוף כל סוף הפרק הבא שאני אמור לראות בסדרת הטלוויזיה המעולה של שליחות קטלנית. והפאק באטנס פאקינג מעולים. רק לא ברור – האם שמם הוא כפתורי זיון, או לכו תזדיינו כפתורים? למי הפיתרון?
פרומושן עצמי חסר בושה – בעקבות אטמי אזניים ובגלל שאין לי כסף למיקרופונים מזהב, הענקתי קורנות להופעות הבנותזונה של 2008. בואו לקרוא על הרוקנרול שפספסתם השנה:
http://idosius.blogli.co.il/archives/121
החלטה מוזיקלית לשנה החדשה – להפסיק לחיות באשליה שתהיה לי להקה משלי ופשוט להצטרף בתור גיטריסט או באסיסט ללהקה קימת וראויה. אז, מישהו מתל אביב מחפש גיטריסט/באסיסט?
הייתי ב"סילון" היה נחמד. אני לא כל כך קלטתי את הוייב של יושבי הבר שם אבל המוזיקה הייתה מעולה ונורא נהנתי מהשיחה שלי עם עידו שחם- איש מרתק. 🙂
בקשר לטאואר רקורדס (בהתייחסות לתגובתו של פרנק). רק כשהגעתי לתו השמיני בפעם הראשונה- הבנתי כמה כסף ביזבזתי בטאואר רקורדס כשבעצם המחירים היו יכולים להיות יותר הוגנים כמו בירושלים. אי אפשר להתכחש לזה- המחירים היו מאוד מאוד מאוד יקרים. אולי אתה צודק בקשר לאלבומי ייבוא אבל גם באלבומים ישראלים אני נתקלתי לא פעם באי אחידות מחירית בין טאואר רקורדס לעולם החיצון. ועם כמה שאני מאמינה שהמוכרים היו אנשים טובים רעבים למוזיקה, כמו שאתה מתאר- לא פעם ולא פעמיים הם הסתכלו עליי כמו נכה כשבחרתי במוזיקה שלא נראתה להם. סנוביזם של מוכרי חנויות מוזיקה. ניחא- הבלגתי.
בקשר לבייק הירו. ילדים אמריקנים צריכים תעסוקה.
ועוד הערה – בייק הירו זה פרומושן בצורה של וידאו ויראלי לגיטר הירו למי שלא הבין את זה.
and thanks to oren that made me laugh until i forgot the diffrent between HAMAN and Silvster
בחייאת גיא – אף לא מילה על המלחמה?
אם מתעמקים ברשימת רבי המכר של מוזיקהנטו..
#35- ריבולבר של הביטלס..
יו גיא
רק שתדע שההמלצה משבוע שעבר (?) על התוכנה songbird, עשתה לי את החיים קלים יותר.
עכשיו כשאני שומע שיר דרכה, לא רק שיש לי גישה דרך התוכנה לדף בלאסט.אף.אם, גם בד"כ זה מוצא אוטוטמטית את הטקסטים ואני מוצא עצמי מפזם שירים של אוקרביל באמצע המשרד, משל הייתי וויל שף בכבודו ובעצמו עם קול נמוך יותר. ויותר חתיך.
למי שלא עבר לשימוש – אין למה להמתין, זו ה-תוכנה לשמיעת מוזיקה.http://getsongbird.com/
אין לי תגובה למשהו מסוים מהשבוע, אבל אני רק רוצה בפעם האלף להודות על העונג ועל זה שאתה עושה את החיים שלי יותר מעניינים וקלים. שבוע טוב.
16, הרחבה: לדולי ושות' יש המון, המון, המון שירים וחצאי-הקלטות שמעולם לא שוחררו כראוי, או שבכלל לא נגישים. השיר המדובר נכלל בסרט P.S. I Love You, אך לא נכלל בפסקול הרשמי. מכיוון שהמון מעריצים מעדיפים ללעוס את רגלם מאשר לצפות בסרט כדי לקבל את שבריר הדוליפאן שלהם, דולי נשאל בתוכנית רדיו ששודרה לפני שבועיים (וזמינה להורדה ברשת, אם מישהו מעוניין) אם זה אי פעם יראה אור יום. אז הוא אמר שאין לו בעיה להוציא את זה במייספייס, וקיים את הבטחתו.
פרנק – האמירה שלי על טאוור היא באמת כוללנית ומכלילה, אבל זה הרושם שנוצר ונשאר אצלי במשך שנים מביקורים ברשת הזאת. יכול להיות שאני מסתכל רק על דיסקים מיובאים כשאני נכנס אליה, לא יודע. על המוכרים אין לי אף מילה רעה ודווקא כשיצא לי להיוועץ או לדבר עם מוכרים בטאוור בדרך כלל היחס היה אחלה (לא תמיד, כמובן, אבל באף רשת לא עובדים *רק* אנשים נחמדים ששמחים כל הזמן).
יאיר – סונגבירד אכן תוכנה נהדרת, מומלצת בחום. אבל עם כל הכבוד, לוויל שף יש אפיל של ספרן חתיך סטייל הסולן של ארקייד פייר, שקשה להתעלות עליו 🙂
נטע – לא כתבתי מילה על המלחמה בשמונה השנים שבהן היא מתרחשת, למה שאתחיל עכשיו?
השיר Trouble בוצע במקור ע"י לא אחר מאשר אלביס פרסלי באלבום King Creole משנת 1958.
מכירת "הד ארצי" : הסיפור האמיתי.
ביקרתי בנאות סמדר לפני כמה שבועות ויצא לי לדבר שם עם אחת מילדות המקום.
דיברנו על מוסיקה, ואז כבדרך אגב שאלתי אותה מאיפה היא קנתה את הפנדר טלקסטר שהייתה לה. היא סיפרה לי שהיא לא קנתה אותה, ושהגיטרה היא די יקרה ונדירה, משהו כמו משנות השבעים המוקדמות או משהו כזה… השתוממתי, אבל היא המשיכה ואמרה שסבא שלה – שהוא בעלי הד ארצי – מצא לה את הגיטרה הזאת באחד הטיולים שלו מעבר לים…
היא המשיכה ואמרה שהוא גם החליט למכור את הד ארצי מאחר שהוא כבר לא צעיר,
והילדים שלו או כל אחד אחר מהמשפחה שלו לא היה בכלל מעוניין לקבל בירושה את הד ארצי….
מסתבר שהילדים שלו לא מעוניינים במלא כסף ומלא כאב ראש של ניהול של כזה דבר. צודקים לגמרי.
אז זה הסיפור אין א נט של…
עזבו אתכם מסיכומי שנה משעממים, הם ממילא לא באמת אומרים משהו – בואו לקבל מנה מרוכזת של דיכאון אייטיז, עם פנינים שלא נסו ליחם!
http://morphlexis.haoneg.com/2008/12/31/kind-of-beauties/
ג'יימס, מצטערת לאכזב, אבל כנראה שיש אמת בדיבור על אנשי נאות סמדר כמנותקים מהמציאות לחלוטין.
הד ארצי הוקמה לפני קום המדינה. ב1999 חברת הכשרת הישוב (משפחת נמרודי) קנו 72% ממנה. ב-2003 היא נמכרה לאליהו רויכמן, שלמרבה הצער מת ארבעה חודשים אחרי הרכישה. את החברה ירש בנו, חנני, והוא זה שמוכר אותה כעת.
התזמון לעונג מקוצר היה מצוין..
כל עוד הוא חד פעמי 🙂
ואנא .. בלי מלחמות.. השאר את העונג כ"פינת האסקפיזם האולטימטיבית לשבת"
יאיר- השאר יאיר.. עזוב אותך מוויל שף :)..סלייד און !!
אין ה נט של –
את/ה טעונ/ת שאני שקרן?
הוא טוען שאתה גמד בן זונה.
גיאחה אתה גדול.
פעם שניה בתקופה האחרונה שהצלחת להכיר לי משהו חו"לי שאשכרה אהבתי!
קריסטל קאסלז האלה מגניבים לאללה!
תודה! =)
רק לי מיני-עונג עושה קונוטציות קצת אחרות?
קריסטל קאסלז נשמעים כמו לעיסת נייר כסף. זה לא כייף. אני מבינה את ההייפ, יש להם קטע קטע, אבל אני מעדיפה להשקיע את הזמן שלי בדברים שלא גורמים לי לרצות לחבוט בעצמים דוממים. אני מאחלת לאויבים שלי את קורטשיפ דייט כשיר חופה.
נעה – אני חייב לומר שהצלחת לגרום לי צמרמורת לא נעימה (כמו שאני מניח שהתכוונת) עם "לעיסת נייר כסף". בחירת מלים מוצלחת. רק לדמיין את זה גורם לטלפון שלי לחייג אוטומטית לרופא השיניים.
אני מבין למה את מתכוונת בקשר לארמונות הקריסטל, לדעתי פשוט צריך מצב רוח מסויים בשביל זה. אותו מצב רוח שצריך מבחינתי לניין אינצ' ניילז ומארני סטרן, שאת שניהם אני מאוד מאוד אוהב, אבל יכול לשמוע רק במצבים מסויימים.
מסכים עם יובל!
ובנוגע ל-22 – הטענה שהאוזן השלישית מפסיקים למכור אינדי: האוזן השלישית מסבירים בדיוק מה משתנה, ומבהירים שאינדי מכל הסוגים והמינים ימשיך להימכר שם כרגיל. ההבדל העיקרי – דיסק אינדי שלא יוכיח את עצמו במכירות מינימליות, יוסר מהמדפים.
http://blog.hadugmaniot.co.il/ben-hashurot-040109#6
רכישת הד ארצי: אני מסכים כמעט עם כל מילה שאמרת לגבי זה, בעיקר לגבי הניהול הכושל של החברה והבחירות הרפרטואריות הביזאריות, ההגזמה המוחלטת לגבי נתוני מכירות שמפורסמים בתקשורת – האם באמת יש סיכוי שדנה לפידות מכרה כ-15 אלף עותקים?
הבעיה לדעתי היא לא רק הפיכת NMC לטייקון מדיה – אם החברה הזו היתה מנוהלת על ידי אנשים ברמה גבוהה ועם הבנה אמיתית במוזיקה ובצרכי התעשייה בשנות ה-2000 אז הייתי אומר ניחא, שירוויחו – אבל זה ממש לא המצב. שיהיה להם בהצלחה, אולי לפחות יפתחו חנויות טובות יותר שישלבו את נכסי בלוקבאסטר ויותר חשוב מזה: חנות דיגיטלית הגונה, למרות שביננו, איחרנו מבחינה חינוכית את הרכבת הזו…
אהבתי מאוד את crystal castles!!!! הזכירו לי טיפה את The knife באלבום שלהם !
אגב ממליצה על שיר חמוד וכיפי Justice – D.A.N.C.E
ייתכן שהוא מוכר,אין לי מושג, גיליתי אותו רק לאחרונה..יכול להיות שפשוט קמתי מאוחר…
🙂 זהו
רותם – בדקי את האוסף "תקשיבו רגע 02" של העונג. השיר הנ"ל כלול שם, כמו עוד כמה משובחים לא פחות.