21 באוגוסט 2008

עונג שבת: ומה חוצמזה?

"למה ילדים צורכים ממתקים? כי זה בריא? כי זה טוב? אולי כי זה טעים, אבל בעיקר בגלל שזה שם. וזה בדיוק כמו עם תעשיית הבידור בארץ: היא זו ששופכת את החומר הפשטני, ומכיוון שזה שם אז לוקחים. לא כי הרמה ירדה"יהודית רביץ יודעת משהו על רמה [באדיבות יעל רגב]


    אני מת על איך שקימייה דוסון נראית בתמונות. היא זו עם החיוך המטורף

  1. כבר סיימתי פעם עונג אחד עם שיר של Antsy Pants, הרכב ספונטני למדי של קימייה דוסון עם כמה חברים ולפחות ילד אחד (אני שמעתי שניים, בתמונות שמצאתי יש אחד). אבל עכשיו שמתי ידי סוף סוף על האלבום המלא שלהם, ואוף כמה שהוא מעורר חיוכים ופלאים ילדותיים ונהדרים. הוא אמנם לא באמת מיועד לילדים (השיר "Sometimes" במיוחד מכיל כמה מילים ורעיונות שלא כדאי שיגיעו לבני שש), אבל הוא מיועד לכל מי ששכח איך זה להיות ילד או לכל מי שאוהב להיות ילד ולא רוצה להפסיק. "Henry Kelly" הוא המניפסט שלהם: "הנרי קלי טיפס לצמרת העץ, הוא היה רק בן ארבע או חמש. הוא לקח איתו גלגל גדול לצמרת, וניסה לנסוע עליו. הנרי קלי נפל וצרח בטירוף כשהגוף שלו פגע בענפים. הוא נפל מהצמרת לקרקע, וכשהוא נחת הייתה חסרה שן בפה שלו. והמבוגר אמר: 'הנרי, הנרי קלי, אתה לא מבין שיכולת למות?' אבל הילדים אמרו: 'הנרי קלי, אתה הגיבור שלנו, אי אפשר לדעת אם משהו הוא אפשרי אם לא מנסים'. הנרי קלי חיכה ששן המבוגר שלו תגדל, והיא גדלה והוא בסדר גמור. ואם לא הייתם שומעים את הסיפור, אולי לא הייתם שמים לב שיש לו חיוך עקום. אז תקשיבו לי טוב, ילדים עם הורים מגוננים: צאו ונסו דברים, תתלכלכו, תיפגעו, אל תפחדו כל כך מהכל". [מפ3]
  2. אחרי תנומה ממושכת לשם התחדשות, אתר Indie הישראלי חוזר ובגדול עם עיצוב מחודש, מדורים חדשים, וגם לוח הופעות חדש שכרגע עומד ריק אבל בטח יתמלא בקרוב. (ואפילו: רדיו אינדי! שיעלה גם הוא בקרוב, אני מקווה). טוב שחזרתם. [עברית]
  3. למה אף אחד לא מספר לי שיוסי בבליקי, סולן להקת פונץ' ואחד האנשים המקסימים שיצא לי להכיר, התחיל לכתוב טור קבוע בגלובס? הנה קטע שלו על תשעה באב, והנה קטע נפלא שלו על מוריסי: "מהו אם כן המצב הקיומי הזה שנקרא – 'להיות ילד באייטיז'? ובכן, מדובר בכאב נורא. בחוסר. באובדן של משהו מאוד יקר שעדיין לא היה לך אבל אף אחד לא מתכוון להחזיר לך אותו". שמישהו יכין למדור שלו שם ערוץ רסס. [עברית]
  4. מורפלקסיס (הלא הוא בעצם בנימין אסתרליס) הוא הרבה דברים: חברי, שותפי העסקי ואחד המוזיקאים האהובים עליי בארץ, אבל מעטים יודעים שהוא ניחן גם בכישרון מופלא לעריכת מיקסטייפים. חלקכם נחשפתם אל המיומנות והעושר המוזיקלי שלו בלינקים קודמים שנתתי כאן לאוספים שערך באתר iCast, חלקכם הורדתם ממני בסולסיק את האוסף המשולש האדיר שלו Only Heaven, אבל סביר להניח שרובכם מפספסים את אחד המיקסטפאים הטובים שנתקלתי בהם. ובכן, פספסו לא עוד! מורף מצטרף למשפחת העונג עם בלוג מיקסטייפים משובח, שיפנק מדי שבוע באוסף כזה או אחר שרקח לו המאסטרליס. פנו מקום בהארדיסק. [עברית, מפ3]
  5. נו, אז מסתמן. אז מה. [עברית]
  6. לעונג דרוש: קורא/ת שמכיר/ה היטב ואוהב/ת מאוד את אנימל קולקטיב, לשם הכנת מיקסטייפ מקדים ואולי גם סיקור ההופעה (ייתכן כרטיס חינם!). פנו אליי במייל. [בבקשה]
  7. הקורא הנאמן יואל: אני עדיין מחכה לתמונה המובטחת מקאן!
  8. הברידרז כאן. הקדמתי והכנתי אוסף ברידרז וגם התארחתי לשעתיים בקול הקמפוס, אפילו נתנו לקים דיל וקים גורדון ללכת מכות, ויאירוה ערך ספיישל ברידרז טיובי. עכשיו כל ההכנות הסתיימו, והדבר האמיתי מגיע: ההופעה. מפאת הפרסום המוקדם של העונג, כל הסיקור והסיכום יגיע רק בשבוע הבא, או בפיסת "עונג במה" ביום ראשון, אם אספיק (השבוע הבא יהיה עמוס בדברים טובים בעונג גם כך). [עברית]

  9. אפרופו הברידרז, קים דיל טבעה מונח חדש: All wave, הבא לתאר תהליך הקלטה אנלוגי לחלוטין: בלי מחשבים, בלי אוטוטיון, בלי שום דבר שאינו אנלוגי בשום שלב של הדרך. שני האלבומים האחרונים של הברידרז הוקלטו כך, וסטיב אלביני מסביר. [אנגלית]
  10. פסטיבל חוצמזה השני ייפתח מחר (שישי) ליד קיבוץ פרוד שבצפון, והדברים האלה נכתבים כמה ימים לפניו. הפסטיבל הראשון בשנה שעברה, בו לא נכחתי, נשמע בתחילתו כמו מיזם נהדר ובסופו כמו טיול שנתי של הסצינה התןך-תלאביבית על להקותיה וקהלה בלבד. נדמה היה כאילו העלו על אוטובוס צהוב להקות שמופיעות רק בתל אביב, יחד עם הקהל הקבוע שבא כמעט רק מגוש דן ונסעו לטיול מאורגן בצפון. כששמעתי שהפסטיבל חוזר החלטתי לתת צ'אנס וקרדיט, ולא לקטר מראש כי אולי הפעם למדו המארגנים מה כדאי לשפר בפסטיבל שמתרחש בצפון ואמור לפנות ליותר מאותם 400 איש קבועים. לצערי, ככל שהימים נוקפים אני מגלה יותר ויותר כי התבדיתי. הליינאפ אמנם מכיל את עמיר לב שגר לא רחוק ממקום הפסטיבל, אבל חוץ ממנו נרשמה נוכחות חוץ-תלאביבית של כמעט 0%. חוסר הפירסום בכל מקום מחוץ לגוש דן (כמדומני, ותקנו אותי אם אני טועה, אפילו כרטיסים אי אפשר לרכוש בסניפי האוזן השלישית שאינם בתל אביב) והעובדה שהיחידים שעשו ספיישל חוצמזה היא המערכת של וואלה תרבות שגם כך נראית בימים רגילים כאילו היא מנוהלת מהריףראף ופונה אך ורק לאנשים שגרים ברדיוס קילומטר מכיכר רבין – כל אלה מראים שפיהם ולבם של המארגנים כנראה לא שווים. הם מדברים על לפנות גם לקהל הצפוני ("מטרת הפסטיבל היא למקם את הסצינה בסביבה שונה, פתוחה ומוארת בחיק הטבע הרחק מהמרתפים המעושנים של העיר, ובעצם כך לאפשר גם לקהל שמתגורר בצפון לקחת חלק באירוע זה", הם כותבים) אבל לא נראה שהם ממש עושים את זה. אני תושב הצפון חובב מוזיקה, ואלמלא הייתי מחובר רוב שעותיי לאתרים ספציפיים מאוד שמדברים על מוזיקה עצמאית ישראלית, לא היה לי הרבה סיכוי לשמוע על הפסטיבל. שלא לדבר על כך ששוב, במפה המדריכה את הנוסעים לפסטיבל, מופיע רק מסלול מכיוון ת"א. לדברים כאלה יש משמעות. מכה קשה ספגו גם אלה שכן מתכננים להגיע, ולא משנה מאיפה בארץ. נכון לרגע כתיבת שורות אלו (יום שני) לא פורסם בשום מקום לוח ההופעות [עדכון: רביעי, עשרה לחצות, הליינאפ פורסם אצל אטמי אוזניים, ומאוחר יותר גם באתר הפסטיבל]. יעל רגב כותבת (ההדגשות הן שלי): "עוד פחות מארבעה ימים לפתיחה, והמארגנים מסרבים להסגיר את הליין-אפ כאילו מדובר בסודות הגרעין. תמוה. חברים, בשנה שעברה חלק מהותי מהקהל בפסטיבל היה מורכב מאותם פרצופים מוכרים שמגיעים באופן קבוע לאותן הופעות בתל אביב. אם ברצונכם להרחיב את המעגל מעבר לקהל המכור (שהרי זו כל הפואנטה בקיום הפסטיבל בצפון), חלק מהעניין הוא לתת לחובבי מוזיקה שלא פוקדים הופעות כבדרך שגרה, או כפופים לאילוצים שונים (משמרות, ילדים, לימודים, חוסר קרבה למרכז), את המידע הבסיסי שיאפשר להם לתכנן מראש איך לשים את כל ענייניהם בצד לסוף השבוע ולהגיע לפסטיבל. למשל, קהל מבוגר יותר שיעדיף לישון בצימר סמוך ירצה לדעת באיזו שעה מסתיימות ההופעות בשבת כדי לדעת אם לקחת לילה נוסף. המידע באלו שעות ביום מתקיימות ההופעות, מתי הן מתחילות ומתי מסתיימות, הוא האלף-בית של תכנון הנסיעה שצריך לפרסם כשמצפים מאנשים לנתק את עצמם מהמזגן ליומיים ולהיכנס לרכב". הדברים האלה לא ממש עושים חשק להגיע. בשבועות האחרונים אני מקבל במייל כל מיני שאלות ותלונות מקוראי העונג בנוגע לפסטיבל, ואיכשהו מוצא את עצמי תמיד עונה: "באינדינגב זה לא היה קורה". אני לא מקבל תמלוגים ממארגני הפסטיבל הדרומי אבל הוא היה כל כך מתוקתק, כל כך מאורגן יפה, שאנשים הגיעו אליו בשמחה וברוגע בלי שום חוסר-ודאות מכל סוג. היה ברור מי מופיע מתי, מתי מתחילים ומתי מסיימים, מה צריך להביא, איפה ישנים, מה יש לאכול, האם יש שירותים. הקטע המבאס בכל זה הוא שיכול להיות שיהיה פסטיבל ממש ממש מעולה, אבל התקשורת הלקויה עם הקהל באמת מבאסת את החשק להגיע וחבל. באינדינגב זה לא היה קורה. [עברית]
  11. תימורה לסינגר חונכת את מאחורי הקלעים, מדור חדש ונהדר בגלובס בו היא תבקר במקומות שונים הקשורים לתרבות ותדווח מ… אחורי הקלעים. מצחיק, היה לי רעיון לעשות דבר כזה בדיוק לפני כמה שנים, והתעצלתי. מזל שתימורה חרוצה ממני. הביקור הראשון שלה במערכת "בילוי נעים" בגל"צ הוא תענוג לקריאה. [עברית]
  12. [תודה לרוזה הגולשת] וואלה מפנקים בפרק הראשון של קרוב רחוק, הגירסה העברית של Exit Wounds של רותו מודן. [עברית]
  13. צדקתי כשניחשתי שהאלבום החדש של דיוויד ברן ובריאן אינו יעלה להאזנה מלאה באתר, אבל באמת שלא ניחשתי כמה כיף יהיה להאזין לו. הוא לא יזיז דבר למאזינים שמחפשים חידושים והפתעות, אבל ישמח כל מי שאוהב שירים טובים וקצת אייטיז. [אנגלית, סטרימינג]
  14. שתיין האקווריומים מפרסם את הבוטלגים לשני המופעים העוקבים של She & Him וג'ים ג'יימס בפסטיבל הפולק בניופורט. ג'יימס מתארח אצל וורד ולהיפך, ועקב תקלה עובר וורד באמצע הסט שלו מגיטרה אקוסטית לחשמלית – עניין אירוני בהתחשב בפסטיבל שבו נערכה ההופעה. [אנגלית, מפ3]
  15. [תודה לרוזה הגולשת] שמועה מוטעית טוענת כי מוקסטייפ נסגר סופית בגלל ה-RIAA. זה לא ממש נכון, טוענים האחראים לאתר, המצב הזה זמני בלבד. בינתיים, או לא בינתיים, הכירו את 8tracks, אתר דומה אך קצת מבולגן יותר, שמאפשר לכל מי שירצה לערוך מיקסטייפים כרצונו ולשמוע אחרים. [אנגלית]
  16. [תודה לאור]Eye Candy: רצף תצלומים יפהפיים מהתחרויות האולימפיות. [פיקסלים, גרמנית]
  17. [תודה לנועם] ונועם מוסיף איי-קנדי נוסף מהאולימפיאדה: תמונת 360 מעלות שאפשר לנווט בה לכאן ולכאן (גלגלת העכבר היא הזום). [פיקסלים, פלאש]
  18. עזבו אתכם מהאביר האפל, הבאטמן הטוב ביותר שראיתי לאחרונה הוא באטמן וחצי, הפרודיה של חבורת ביבר על באטמן ועל צ'רלי וחצי, שעדיין קורעת אותי מצחוק בכל צפייה וצפייה. נולאן, תלמד! [וידאו]
  19. "Touch me I'm going to scream pt. II" הוא אחד השירים היותר מחופפים ויותר טובים ב-Evil urges, האלבום החדש של My morning jacket הנפלאים. הקליפ שלו הוא מחופף ונפלא בהתאם, מלא בחיות מונפשות באמצע הלילה. תפנוקים. [וידאו]
  20. ביקורת פוקחת עיניים ומבורכת בשרת העיוור על אנתולוגיית פולק אמריקני מהמחצית הראשונה של המאה העשרים. [עברית]
  21. [תודה לערן דינר] סיפורו העגום של אוסף התקליטים הגדול בעולם. אני חושב שהסרט הזה קצת ישן, כי לאחרונה ששמעתי, האוסף הוצע למכירה באי-ביי ונרכש. עדכון: הקונה נעלם לבלי שוב. [וימאו]
  22. Ynet מפרסמים פרק ראשון מתוך הספר החדש של פול אוסטר, "איש בחושך". [עברית]
  23. המלצת הרדיו השבועית: באר שבע הולכת ומבססת את מעמדה כבירת האינדי והרוק החדשה, ומציעה מספר הולך וגדל של יוצרים מצוינים ולהקות נמרצות, שמביאים אלטרנטיבה מוצלחת מאוד למיינסטרים ואפילו לאינדי התל אביבי. גלגלצ יצדיעו להם במוצ"ש עם ספיישל בן שעתיים לסצינה הבאר שבעית, הדס אהרון תארח את סנדק הסצינה דויד פרץ מחצות (00:00) ועד שתיים בלילה (02:00). אל תפספסו. [רדיו, או האזינו אונליין]
  24. סער גמזו מספר את סיפור לידתה הנהדר של עטיפת אלבומו האחרון של ניק קייב. [עברית]
  25. [באדיבות נמי] מה עושות מעבדות בלילות? מצטלמות נהדר, זה מה. [פיקסלים]
  26. שיעור מבוא למיילס דיוויס, אם תמיד תהיתם למה הוא נחשב גאון. [אנגלית]
  27. [תודה לשיר] איך להעמיד פנים שאתה הדי-ג'יי ולהיכנס בחינם לכל מועדון. [וידאו]
  28. אפרופו הפקיד, דן בורנשטיין מראיין את אסף שור ודרור בורשטיין (אני יודע, זה מבלבל) בבלוגו המעולה ליבריסטאן. [עברית]
  29. ומבורנשטיין גם למדתי שהלאתר הנפלא Poetry Foundation, שלא הכרתי קודם, יש מדור שירה בקומיקס. זה נפלא ומוצלח הרבה יותר משחשבתי שזה יהיה, וגם גרם לי לרוץ ולרכוש ספר שירה ראשון באנגלית (של A.E Stalling). [אנגלית, פיקסלים]
  30. [תודה לפלג] הגיטריסטים המהירים בעולם, בווידאו ממש מהיר. [אנגלית, טיובז]
  31. הקורא דייב קיצץ את כל הדיבורים וערך מחדש את הבוטלג של מוריסי בישראל. הורידו אם מתחשק לכם לשמור גירסה נקייה יותר של הקונצרט. [ראפידשייר]

  32. ומה שומעים רוכבי האופניים העירומים?

  33. מיקסטייפ השבוע: מיי מורנינג קנדי הזמינה את קוראיה לתרום שירים לאוסף שירי רכיבת אופניים, ועכשיו הוא רואה אור והקלקות עכבר, להנאתכם ודיוושכם. רק תיזהרו בכביש. [עברית, מפ3]
  34. [תודה לספי] שממליץ על Cruel black dove, שאת שירם "Love song" אפשר לשמוע ולהוריד בצורה חוקית. מישהו ניסח אותם היטב: "כמו פי-ג'יי הארווי סקסית עם קווין שילדס ומאסיב אטאק כלהקת גיבוי, אחרי שהתייעצו עם טרנט רזנור בעניין הביטים". אין ספק שהסולנית מצליחה לתעל בהצלחה מפחידה את פי-ג'יי של 1993, ובכל זאת נדמה שיש כאן גם משהו נוסף. [אנגלית, מפ3]
  35. לפני כמה גליונות בחרו כתבי המגזין Paste את 17 חנויות התקליטים טובות באמריקה. הקורא האדוק סם סטראוד החליט לבחון את טעמם של הפייסטים, ויצא לתור את אמריקה ולבקר בכל אחת מהחנויות. הוא חזר עם סיפורים. [אנגלית]
  36. אלבום רימיקסים לג'וני קאש?! לא יעלה על הדעת! בעצם, רגע, למה לא יעלה על הדעת? שיעלה, יאללה, שיעלה. הוא כבר מת, זה לא יהרוג אותו. בקרוב בחנויות, בינתיים אפשר להאזין אונליין (לחצו על W או R לצד כל שיר). [אנגלית]
  37. אני מטורף על אלבום הבכורה של אלביס פרקינס משנה שעברה, אלבום יציב ושביר בו זמנית. מסתבר שמאז הוא ולהקתו אימצו את הכינוי המשונה Elvis Perkins in Dearland, ותחתיו אף הקליטו את "Weeping pilgrim", שיר כנסייה ישן, לאוסף ביצועים מחודשים לשירי כנסייה דרומיים ישנים. [מפ3]
  38. [תודה לתומ] חזירים אוהבים בוץ, מה זה אוהבים, מתים על בוץ. אך אבוי! מה קורה כשבאנגליה נולדת חזירונת עם פוביה מבוץ? א-הא! החוואים החכמים נתנו לה מגפיים קטנטנים, והתוצאה חמודה להפליא. [אנגלית]
  39. מרציאנו בפוסט+וידאו שעוד יהפוך לקלאסיקה על סטייג' דייבינג וקראוד סרפינג. אל תפספסו את הווידאו שבתחתית הפוסט. [עברית, טיוב]
  40. [תודה לחובצי] "קללת האביר האפל" אולי נשמעת מופרכת (ובצדק), אבל יש לה תקדימים להישען עליהם: הנה שישה סרטים מקוללים מהעבר. [אנגלית]
  41. "Golden age", שיר חדש של TV on the radio, ניתן להאזנה בעמוד הבית שלהם. [סטרימינג]
  42. "מתעלם מהצרכים", הקליפ המעולה לשיר הנושא מהאלבום החדש של דיגיטל_מי, עשוי בטכניקת סטופ-מושן שמחמיאה היטב לקאט&פייסט של המוזיקה. אולי הקליפ הישראלי הכי טוב שראיתי השנה. [טיוב, מומלץ לצפות באיכות גבוהה]

  43. Who watches the Simpsons?

  44. [באדיבות נמי] איך ייראו גיבורי על ודמויות קומיקס לו יגורו בספרינגפילד? [פיקסלים]
  45. זוכרים שסיפרתי לכם על יודטיוב ערוץ היוטיוב של יואב קוטנר? כשקישרתי אליו כאן הוא עוד היה בחיתוליו עם שלושה-ארבעה קטעי וידאו, אבל עכשיו הוא תפח ומכיל פנינים נפלאות כמו "שלום חנוך ומאיר אריאל בשיחה ושירים", סיכום שנת 1993 עם אברי גלעד, יהורם גאון וקוטנר מנגנים את "בפרדס ליד השוקת", זקני צפת ב-1991, הופעות מרוקסן ותופינים נוספים. ערוץ המוזיקה האמיתי. [טיוב]
  46. [תודה לסגול 59] שכותב: "נכון שתמיד רציתם לשמוע את כל הקאברים של "Stairways to heaven" שאי פעם נעשו? או לפחות רק את זה של דולי פארטון (המעולה!). אז הנה, בשביל זה אני כאן בחפירות". [אנגלית]
  47. באתר הזה (לחצו על film\television ואז על Woodpecker) אפשר לשמוע את הפסקול היפה שיצרו ג'יימס לווינו עם קולין גרינווד מרדיוהד והאחים סרג'נט מ-Clap your hands say yeah לסרט החדש Woodpecker. [סטרימינג]
  48. האלבום החדש של The Verve הרבה פחות מחורבן ממה שחשבתי שיהיה, ולמעשה הוא אכיל כמעט לחלוטין ואפילו מהנה בשירים מסוימים. אבל אל תאמינו לי, לכו להאזין לו בשלמותו במייספייס. יש לכם רשות ממני להעביר קדימה את "Love is noise" המנדנד. [חלל]
  49. [תודה לגלעד] בערך פעם בשבועיים אני מקבל ממישהו המלצה על Fabchannel, אתר הולנדי שמציע וידאו זורם של כאלף הופעות מלאות במועדון הפרדיסו באמסטרדם, ובכל פעם אני עונה "תודה, אבל זה כבר הופיע בעונג". רק השבוע הסתבר שכנראה טעיתי. גלעד טוען שחיפוש לא הניב תוצאות, ואולי פשוט הגיע הזמן לספר לכולכם שוב על האתר הנפלא הזה, שיחריב את סוף השבוע כליל לחובבי ההופעות מצולמות. יש כאן הכל מרוק ופולק עד לאלקטרוניקה וג'ז, מאמני אינדי קטנים ועד כוכבים גדולים, מדה לה סול ועד לורה מרלינג, מאוקרביל ריבר ועד ג'אגה ג'זיסט. הנגן חכם ונוח (גם במסך מלא), איכות הסאונד טובה והמגוון פשוט מדהים. לחלק מהאמנים יש כמה וכמה הופעות משנים שונות, ושווה להציץ ולעקוב אחרי התפתחות להקות שאתם אוהבים, מה גם שרוב ההופעות משודרות לייב ורק אחר כך מאורכבות לשימוש חוזר. אפשר גם להתכונן עם הופעה של Low, למשל. [וידאו]

  50. אבל מי יעיר את קשישי הרולינג סטונס מתרדמת?

  51. [תודה לשיר] אדם בן 60 התעורר מתרדמת כשהושמע לו השיר האהוב עליו של הרולינג סטונס, התקליט הראשון שהוא אי פעם קנה. מה השיר שיעיר אתכם מכל תרדמת שהיא? [אנגלית]
  52. יש משהו מהפנט ואפילו טיפה מפחיד בקול הענוג של בנג'מין וות'ריל (Benjamin Wetherill), מוזיקאי בריטי צעיר שעושה מוזיקה של קשיש מזוקן מאזורי הספר האנגליים. "Oh sorrow" שלו מזכיר לפרקים את דבנדרה בנהארט, את הדורז, ועוד כל מיני דברים. זה בעיקר נהדר. [מפ3]
  53. בועז כהן על ג'אז בספרות, כתיבה ג'אזית וכתיבה על ג'אז. [עברית]
  54. [תודה לנועם] פרסומת מבריקה לשוופס תופסת פיצוצים של בלוני מים בהילוך סופר-איטי, והתוצאה מפעימה לחלוטין (במיוחד כשמצמידים לה את "To build a house" של סינמטיק אורקסטרה ופטריק ווטסון, שהופיע באחד מאוספי העונג). [וידאו]
  55. ונראה שזה ממש קטע לאחרונה, בלוני מים בסלואו מושן: קלטו את הקליפ החדש של הזוטונס לשיר "What's your problem". [טיוב]
  56. צמד האמריקנה הנפלא Over the rhine מתראיין לבלוג Aquarium drunkard. [אנגלית]
  57. מיכל רונאל וטל מסינג חונכים אתר פודקאסטים חדש משלהם. [עברית]
  58. [תודה לפרנק זעתר] גאוני: איך לבנות זרקור-באטמן מפנס USB, פקקי בקבוקים, ודבק. [אנגלית]
  59. הללויה! אחרי שנים שבהם שואלים כאן שוב ושוב "למה אין אייטיונז ישראלית?", נראה שהתשובה החיובית קרבה. פרטנר\אורנג' מתכננים להשיק עוד השנה חנות מקוונת לממכר מוזיקה וקליפים. התקווה היא שהחנות הזו תכיל מוזיקה מכל החברות הישראליות (והחו"ליות, אבל זה שולי בעיניי כרגע כי משתמשים ישראלים שרוצים להוריד מוזיקה לועזית יכולים לעשות זאת גם עכשיו, אם כי אין ספק שהחנות הזו תגביר את הקנייה). ואז נוכל סוף סוף לבדוק אם התאוריה – ברגע שתהיה חנות כזו אנשים גם יקנו – באמת תתגשם בפועל. [עברית]
  60. [תודה לשירה] נויה כוכבי בודקת איך קרה שהחברות הסלולריות הן פטרוניות המוזיקה הכי גדולות בארץ, ואיך מתנהלת בחירת האמנים לפסטיבל הגדול בארץ, "ווליום כנרת" של סלקום (רמז: אין להם מנהל אמנותי). גם לשאול מזרחי יש מה להגיד. [עברית]
  61. uPlayMe, על אף שמה המאולץ, היא תכנה קטנה שמתעדת כל מה שאתם שומעים במחשב (ואפילו צופים ביוטיוב), ומציגה לכם משתמשים אחרים ששומעים גם הם את אותו השיר. כך אפשר למצוא אנשים הדומים לכם בטעמכם המוזיקלי, לשוחח איתם, לבדוק מה הם שמעו וכדומה. כמו לאסט.פם, אבל עם דגש חזק יותר על הרשת החברתית. חינם. האמת? הורדתי וניסיתי ולא קרה כלום. מדהים כמה זה לא מלהיב. [אנגלית]
  62. אחרי שבועיים-שלושה של האזנה אין מנוס מלהודות באכזבה קלה: האלבום החדש של אוקרביל ריבר הרבה פחות טוב מקודמו. The stage names, הקודם, הוא אלבום רוק מעולה ומגוון, עם טקסטים חדים ומשובחים והגשה כובשת של ויל שף הגדול. הוא צעד במקום 50 המכובד באלבומי השנה שעברה שלנו, אך נדמה שהחדש, The stand-ins, בקושי יגרד את המצעד. זה לא שהוא רע, הוא עדיין אלבום נאה ומעניין, אבל ציפיתי להרבה יותר. קחו כדוגמה את "Starry stairs", אחד השירים הכי טובים באלבום. כן, עדיין יש בו את הקסם האוקרבילי ההוא, אבל הטקסטים פחות חדים, הדרייב פחות משכנע. שני האלבומים היו אמורים לצאת יחד כאלבום כפול ובסוף יצאו בנפרד, ונדמה שהשירים הכי חזקים התרכזו באלבום הקודם ולא השאירו היילייטס להמשכו. שוב, אלבום רע זה לא. "On tour with Zykos" הוא שיר אדיר, הסינגל "Lost coastlines" עם ג'ונתן מייבורג נהדר וגם "Singer songwriter" מצליח להיות ממכר בשלב מסוים, אף כי מוויל שף ציפיתי ללשון חדה יותר במקרה הזה. אז איך ייתכן ששיר הסיום מגיע מאלבום מאכזב לכאורה? כי גם כשאוקרביל מאכזבים הם עדיין מעולים. [מפ3]

"ב-99 אחוז מהמקרים צריך לעשות הכל לבד וזה לוקח זמן. צריך לקחת סיכונים בדרך ולזכור שאף אחד לא יעשה בשבילך כלום. אף אחד לא יגלה אותך אם תשב פה ולא תעשה כלום"עמי שלו, מונוטוניקס

37 תגובות על “עונג שבת: ומה חוצמזה?”

  1. מאת June:

    איזה כיף על העונג המוקדם! :)

  2. מאת נמרוד:

    בנוגע ל"חוצמזה" – בסופו של דבר, הסצינה בכל מקום מחוץ לתל אביב קטנה מכדי שיהיה אפשר לעשות פרסום אטרקטיבי ברחבי הצפון – הרי אתה לא מצפה שהמארגנים יעברו ישוב ישוב וישאירו פליירים רק בשביל אדם אחד או שניים שעשוי להגיע מכל מקום כזה. בסופו של דבר, מי שמתעניין באינדי ישראלי, לא משנה איפה הוא גר, יכול להתעדכן בקלות בכל מה שקורה בסצינה בכל מקום בארץ – למעשה מספיק לקרוא את "עונג שבת" פעם בשבוע כדי להתעדכן בדברים העיקריים. אתה, בתור תושב הצפון לא יכול לא להגיע לפסטיבל כזה ואז להתלונן שהאופי שלו "תל אביבי" מדי – בסופו של דבר הקהל קובע את האופי, והבדלי המנטליות בין האזורים השונים בארץ לא כזה גדול ש"צפונים" ירגישו לא במקום בפסטיבל.

    בלי קשר, לא הייתי ב"חוצמזה" בשנה שעברה ולא אהיה השנה, אבל באינדינגב הייתי והופתעתי מאוד מהארגון המצויין. מאוד מקווה שאני אוכל להגיע גם השנה.

    ובנוגע לTV On The Radio – השמועה הדי מבוססת אומרת שלמרות ההופעה שלו בתצלומי היח"צ, סולן הלהקה, טונדה אדבימפ, עזב כדי לפתח את קריירת המשחק שלו, וקייפ מלון, סולן המשנה, תפס את מקומו באלבום החדש. לא שמלון פראייר, אבל טונדה הוא אולי המעלה הגדולה של הלהקה המופלאה הזאת – מה שמוריד אצלי פלאים את רף הציפיות מהאלבום.

  3. מאת ערן אלתר:

    וואו, איזה מוקדם!

    לגבי 18- מסכים, סרטון משעשע מאוד.

    לגבי 42- אני ממליץ לעבור על כל העמודים, יש שם הרבה דברים נחמדים מאוד.

  4. מאת בנימין:

    סתם לידע כללי, ראיתי להפתעתי פליירים של חוצמזה תלויים בלוחות המודעות בטכניון, ועוד אחד זרוק ברחוב באזור.

  5. מאת אוזרוקס:

    לגבי 15 – Mixwit
    אי אפשר להעלות שירים. אפשר ליצור מיקסטייפים ממה שיש ברשת.

  6. מאת גל מור:

    אנטסי פנטסי יוצרים נהדרים. תודה!

  7. מאת רוזה הגולשת:

    נראה לי שהלינק לשיר של אלביס פרקינס כבר לא עובד :(

  8. מאת יוחנן:

    חוצמזה – אחלא יוזמה
    חוצמזה- אחלא ארגון
    חוצמזה – אחלא רצון
    חוצמזה- אחלא מיקום

    אבל חוצמזה, מוזיקה – לא טובה.

  9. מאת שם עט:

    רק רציתי להביע את יגוני על כך שחוצמזה נמצא מרחק כמה דקות נסיעה מהבית שלי, אבל לא אוכל להיות בו כי אני דתי אדוק, מה לעשות.
    מה רב היה צערי לעבור היום בדרך הביתה על יד פרוד, לראות את ההתארגנות וכל המכוניות מהכביש, ולדעת שלא אוכל לחוות את זה.

    ולא, אני לא מצטער שאני דתי, תודה ששאלתם.
    שבת שלום.

  10. מאת מוסא פחארה דילעמא:

    אני לא מסכים איתך לגבי מה שכתבת על פסטיבל חוצמזה 2. אני חושב שנעשה פרסום די אגרסיבי בפייסבוק, בוויינט אלטרנטיב ובכל מיני ערוצים אינטרנטיים, והאינטרנט, כזכור לך, פתוח לא רק לתל-אביבים. גם ככה מי שבעניין של מוזיקה אלטרנטיבית חופר בהמון אתרים ולא הולך לחנות התקליטים הקרובה לביתו (אלא אם הוא גר ליד האוזן בת”א) בשביל שירביצו בו תורה ויעדכנו אותו בנעשה בארצנו.

    תמר וחבריה התאמצו מספיק בשביל להרים אירוע שהולך ומסתמן כמרתק. אז הם לא הזמינו את דוד פרץ לנגן, אז מה? בשביל זה יש את אינדינגב.

  11. מאת ג'ים:

    הרימיקסים לג'וני קאש נשמעים ממש ממש טוב!

  12. מאת ליירה בלאקווה:

    # [תודה לנועם] ונועם מוסיף איי-קנדי נוסף מהאולימפיאדה: תמונת 360 מעלות שאפשר לנווט בה לכאן ולכאן (גלגלת העכבר היא הזום). [פיקסלים, פלאש]

    מוסיפה כמובן P-:

  13. מאת י:

    גיא, אם אני זוכר נכון, באמת קישרת בעבר ל- Fabchannel, להופעה של אנדרו בירד. בכל זאת טוב להזכיר את האתר הזה שוב. תודה.

  14. מאת martzianno:

    דיגיטל מי – פשוט קליפ נפלא!

  15. מאת ליאור:

    חברים,
    מישהו יכול להמליץ על אתר למכירת פוסטרים (בכל תחום)?

    נתקלתי באתר הזה ואני מחפש עוד מגניבים כמוהו:
    http://www.petemckee.com

    תודה!!

    ליאור

  16. מאת עידו שחם:

    תושבי הצפון, נמאסתם. כשאין הופעות של להקות תל אביביות בצפון מתלוננים שלא באים להופיע ושקשה לבוא לתל אביב רק כדי לראות הופעה (אגב במדינות אחרות מאוד נפוץ לנסוע שעה-שעתיים בשביל לראות הופעה). כשמארגנים פסטיבל של להקות תל אביביות בצפון מתלוננים גם על זה. מה אתם רוצים לכל הרוחות!? שמענו בדיוק את אותן התלונות שנה שעברה כמו תקליט שבור. אני מקווה ששנה הבאה לא יהיה חוצמזה, שיהיה לכם דבר אחד פחות לקטר עליו. אם כבר, בואו נראה אתכם מארגנים פסטיבל משלכם. תראו לנו, התל אביביים הסנובים, מאיפה משתין הפסטיבל.

    מצד שני, יש דברים בגו. לא נסעתי לחוצמזה כי כמעט כל הלהקות שמופיעות שם ראיתי כבר או אראה בתל אביב. מצד שלישי, כמה להקות כבר יש בצפון הארץ בזמן האחרון? הסצינה שם מרגישה מאוד רדומה, וזה מגיע ממישהו שמאוד מעורה במוזיקה. ירושלים על המפה, יש כמה דברים שמגיעים מהדרום (בעצם לא בטוח מה חוץ מדוד פרץ ושות'), אבל בצפון נאדה. יש את עמיר לב, שכמדומני הוא לא בכלל מהצפון במקור, אבל כנראה הדבר האחרון ששמענו מהצפון זה תיסלם ובנזין. תל אביב כמובן מאוד תוססת בפעילות מוזיקלית, זה המצב.

  17. מאת אייל:

    התפוחים 90 אחוז חיפאיים כמדומני, גם ג'ייויוז, יש כל 3 שבועות בערך מסיבת אלקטרוניקה שבאים אליה מתל אביב (לפעמים אפילו מארגנים אוטובוס אם יש ביקוש. כן, אוטובוס, כמו בטיולים שנתיים. לצפון לדוגמה), ומעבר לזה אני לא מגיב לטענות שלך, עידו שחם, שמנוסחות ברמה של עיתונאי תל אביבי פלצן מטיימאאוט ת"א.

  18. מאת דנה:

    או בחיי, כמה שהשיר החדש של טיוי אוןדה טוב, ככה הוא דומה לאלבום החדש של בק

  19. מאת יציר כפיו:

    עידו שחם צודק.

    מהדרום מגיעים רק דיבורים וסצינות (אין יותר מידי מוזיקה, ומה שיש לא משהו – הכל דיבורים בינתיים)

    מהצפון אפילו אין דיבורים, ואולי עדיף מההבטחות של הדרום.

    למה להתבכיין אם ככה.

    (באינדי נגב , רוב המשתתפים לא מהנגב בכלל)

    החלוקה הגיאוגרפית היא לא במקום בארץ כזו קטנה ואינטרנטית כמו ישראל.

  20. מאת נמרוד:

    אני לא בהכרח מסכים עם כל הטענות של עידו ויציר כפיו, אבל דבר אחד בטוח – על מנת ליצור פסטיבל שהוא "צפוני" באמת ולא פשוט טיול שנתי של התל אביבים לצפון, היוזמה צריכה להגיע מתושבי האזור בעצמם. מי שיושב בתל אביב לא יכול למצוא להקות, לאתר קהל, ולחלק הזמנות בצפון – ההכרות של רוב תושבי המרכז עם מה שקורה בצפון פשוט לא מספיק טובה.

    אגב – אף אחד לא ענה על שאלתך מסעיף 48, אבל סביר להניח שהשיר שיעיר אותי מתרדמת הוא "Do you wanna get heavy" של הבלוז אקספלוז'ן. וכל מי שמכיר את השיר יודע באיזה רגע בדיוק אני אתעורר בקריאת "Goddamn!"

  21. מאת מיקי:

    אני יודעת שהיו פלייארים גם באוזן בחיפה וגם בבר של קיבוץ אפיקים, וגם בירושלים הופצו פלאיירים. הפסטיבל צויין באינטרנט ובעיתונים (בלוח מופעים של תרבות מעריב לדוגמא).

    אז לא קיבלת פלייר לסף ביתך שמפרט "מי מופיע מתי, מתי מתחילים ומתי מסיימים, מה צריך להביא, איפה ישנים, מה יש לאכול, האם יש שירותים"..
    לפי הדרישות האלה אתה הוא זה שמתייחס לאירוע כטיול שנתי.
    זה פסטיבל רוק אלטרנטיבי ביוזמה פרטית ולא יום כייף בחסות סלקום, תביא ממתקים ונייר טואלט בתיק ליתר ביטחון.

    האירוע הוא ללא מטרות רווח והכל נעשה מרצון טוב, זאת אומרת – התל אביבים עשו את כל הדרך מהריף ראף לצפון בזמנם הפרטי ומכספם כדי לשים את הפלאיירים האלה.
    יכלת אתה ליצור קשר עם המארגנים ולעזור להפיץ בצפון.

    באמת מקומם.

  22. מאת itaihasid:

    אני לא אגיב על כל הויכוח על חוצמזה (למרות שהוא מעלה מחשבות ורעיונות) אני רק אנסה לברר דרך כאן האם מה שפורסם בחדשות ערוץ 10 עכשיו נכון

    "סופית פול מקטני יופיע בארץ בחודש הבא"

    זה נכון?, יש גיבויים ממקומות אחרים?, הודעה רשמית?

  23. מאת יעל:

    בדיעבד, לאחר שחזרתי לפני שעות ספורות מחוצמזה, אני יכולה לומר שמהתרשמותי חלק ניכר מהקהל (אם לא רובו המכריע) היה מורכב מאותם אנשים שהולכים להופעות בתל אביב והמרכז. כל חמש שניות צץ פרצוף מוכר, ואם הוא לא היה מוכר, זה רק כי לא מחייבים בכניסה לענוד תג עם כינוי האינטרנט ובלוג המוזיקה שלך. חבל, כי אני חושבת שכן יש קהל פוטנציאלי בצפון. וכן, אולי היה מקום לערב או להתייעץ עם גורמים בסצנה המוזיקלית בצפון לגבי פרסום הפסטיבל ואיך לפנות באופן יותר ממוקד לקהל צפוני.

    למיקי – אני לא חושבת שהדרישות בעניין הליין-אפ מוגזמות: כשאתה מתכנן לנסוע לפסטיבל בן יומיים במרחק נסיעה רב עם חברים ממקומות שונים בארץ, מן הראוי שתדע באיזו שעה בכלל עליך להגיע ומתי הוא צפוי להסתיים. אם אתה עובד במשמרות בחיפה ויכול לפנות רק חצי יום או יום אחד, עליך לדעת אלו הופעות יתקיימו מתי, כדי שתוכל מראש לבקש משמרת מתאימה שתאפשר לך לבוא לחלק היום שיותר קולע לטעמך. אוכל תמיד אפשר להשלים בקניות באחד המקומות באזור, נייר טואלט נכנס אוטומטית לתיק כשמדובר באירוע לטבע (לצד הלדרמן, כי היו אחלה שיחי פטל לגזום מהם) – אבל פרסום סדר הופעות והשעות המשוערות לקיום הפסטיבל הוא עניין מהותי. אגב, מהותי מספיק כדי שמאור כהן יבטל בגלל בעיית תיאום הליין-אפ ברגע האחרון.

    בכל מקרה, היה כיף. הצד החברתי יותר מהמוזיקלי, אומנם, אבל מה זה משנה. מספיק שפגשת אמן אחד שתרצה ללכת להופעה מלאה שלו בהזדמנות הקרובה, והיו כמה וכמה הופעות מהנות.

    ל-itaihasid, לגבי פול מקרתני:
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3580020,00.html
    אבל כידוע, גם לגבי דפש מוד פורסם בזמנו ש"הם מגיעים, סופית"…
    על פי השמועות מחירי הכרטיסים יתחילו מ-450 ומעלה. אין הנחות לחוסכים לטיול לאנטארקטיקה?

  24. מאת דנה:

    ניסיתי ממושכות לחשוב איזה שיר יעיר אותי מתרדמת. אני מאמינה שבסופו של דבר זה לא יהיה שיר מרגש במיוחד, אלא פשוט שיר שחייבים לשיר איתו. למשל, השורה but I had to start it somewhere, so it started there, או הפה-פה בsound of settling של מונית-מוות.

  25. מאת צור:

    לגבי חוצמזה, אני חושב שכולם פה קצת פספסו את הנקודה:
    אני גר באיזור הצפון ולדעתי, אם הבנתי מכון מטרת הפסטיבל היא להביא מוזיקה שונה, אלטרנטיבית ולא מוכרת שכן, נכון, רובה אם לא כולה מתרכזת בת"א לאוזניים חדשות, כלומר לאנשים שלא גרים בת"א ולא לערוך פסטיבל ללהקות צפוניות, לא שזה לא מבורך אם יש גם כאלה. אבל פה בעצם הבעיה עם חוסר הפרסום של הפסטיבל לאנשים שלא מסתובבים באותם אתרים באינטרנט כמוני וכמוכם.
    אני מאד נהנתי לראות המון להקות שיצא לי עד עכשיו לשמוע במייספייס או רק לקרוא עליהם בהופעה חיה סוף-סוף כי לא יוצא לי כל יום להגיע למרכז, אבל יש לי המון חברים מאיזור הצפון שאוהבים מוזיקה ויבואו בכיף לאיזה פסטבל ככה סתם אבל כשסיפרתי להם שאני נוסע ל"חוצמזה" לאף אחד לא היה מושג על מה אני מדבר. פה הפספוס – כי צריך להביא את המוזיקה לקהל שלא מכיר אותה.
    חבר טוב שלי שאני תוכן לו כבר חודש בשכל על הפסטיבל הזה סיפר לי כמה ימים לפני שהוא הולך לפתוח דוכן בפסטיבל ליד פרוד. הוא בכלל לא ידע שמדובר על אותו האירוע…
    אז אם רוצים להוציא את ה"סצנה" מהביצה התל-אביבית ולהביא אותה לפריפריה – כן צריך לעשות פרסום יותר אגרסיבי ולא רק באינטרנט (בדרך לפרוד לא היה אף שלט על הפסטיבל חוץ מבכניסה לקיבוץ).
    חוצמזה – (: היה בסך הכל ממש נחמד שמחתי להכיר גם ויזואלית וב"חי" אמנים שבעיקר שמעתי עליהם ולא אותם לפני ואני מקווה שהיו שם עוד שכמותי…
    היוזמה בהחלט מבורכת אבל תמיד יש מה לשפר.

  26. מאת גיאחה:

    בעניין מקרטני – השמועה האחרונה שנלחשה לאוזניי הייתה שכרטיסים יעלו בסביבות 350, שזה לטעמי מחיר שפוי בהחלט בהתחשב בכוכב, בעיקר בזכות חסות סלולרית שכנראה לא נחשפה עדיין.

    בעניין חוצמזה – הייתי (בשישי בערב), נהניתי מאוד מאוד מאוד (מאוד). כמו שאמרה יעל, בעיקר מהחברה והאווירה, כי רק מעט מההופעות שהספקתי לראות באמת הדליקו אותי (קרוסלה פאקינג רוקס!!!). חייבים לציין לטובה ובהערכה עצומה את הסאונד הבאמת מצוין בכל ההופעות ששמעתי, זה היה מפתיע לטובה וראוי להערצה (אביב מארק, תעשה לי באלאנס!).

    בקשר לשאר דעותיי בעניין לפני, אחרי ותוך כדי הפסטיבל – כנראה שיש מידה מסוימת של צדק בכל הטענות שהועלו פה. ארחיב בעניין בעונג הקרוב.

  27. מאת undertow:

    ואם כבר רכיבה על אופניים, בובי בירדמן הקליט לפחות שיר אחד שאני יודעת עליו ואולי אלבום שלם בעודו רוכב על אופניים. פיינל פנטסי עשה קאבר ל"better than worse" שמתעלה על המקורי לטעמי. אבל זה לא באמת קשה. הוא הקליט את השיר
    ב ר כ י ב ה ע ל א ו פ נ י י ם.

  28. מאת undertow:

    ואם כבר רכיבה על אופניים, בובי בירדמן הקליט לפחות שיר אחד שאני יודעת עליו ואולי אלבום שלם בעודו רוכב על אופניים. פיינל פנטסי עשה קאבר ל"better than worse" שמתעלה על המקורי לטעמי. אבל זה לא באמת קשה. הוא הקליט את השיר
    ב ר כ י ב ה ע ל א ו פ נ י י ם.

  29. חולק עליך בעניין הסאונד בפסטיבל. לא שיש לי ביקורת לאביב מארק, הוא סאונדמן מעולה, אבל היה הבדל רציני בסאונד של להקות שבאו עם סאונדמן משלהן (פורטיס, אסף אבידן, מלכת הפלקט) לבין הלהקות שאביב עשה להם סאונד.
    הרצון הזה לקצר בזמן (כמה שיותר להקות, כמה שפחות זמן) היה בעוכריהן של מארגני הפסטיבל. אולי שווה לפעם הבאה להכניס להקה או שתיים פחות בשביל שיהיה יותר זמן לעשות סאונד צ'ק מסודר, או שגם כל להקה תקבל זמן ראוי על הבמה.
    סטרוברי ג'אם אפילו מצאו לנכון לזרוק איזה משפט עוקצני מעל הבמה על-כך שנתנו להן רק 20 דקות (וחבל, כי הן היו אחת הלהקות היותר טובות בחוצמזה).
    קרוסלה אכן נתנו בראש, גם לבנון די הרשימו, קין והבל היו שווים ("קין, מה עשית להבל? אבא, מה עשית לאמא? סקאר, מה עשית למופאסה? אנחנו קין והבל!), וכמובן הגדולים היו גדולים (פורטיס, אסף אבידן ועמיר לב האלוהי)

    האירגון, בהשוואה לאינדינגב, היה קצת לוקה בחסר – אבל היי, מישהו מאיתנו אירגן פעם פסטיבל של יומיים?
    מאמין שבשנה הבאה, אם וכאשר, הם יקבלו קצת טיפים והערות (יותר שילוט, יותר תאורה, יותר פחי אשפה) ויהיה הרבה יותר טוב.
    מוזיקלית, נחשפנו ללהקות. לא משנה מאיפה הן מגיעות. לא חושב שישראל היא כזו מדינה ענקית שצריך לחשוב עליה בקטע של "לקחו רק להקות תל-אביביות". בתל-אביב יש כיום את הסצנה הפעילה ביותר, מה לעשות. סביר להניח ש-90% מהלהקות יגיעו משם.

    לגבי אייטם 18 – נכון יצא בנזונה? :)

  30. מאת רן:

    מישהו הקליט את דויד פרץ בגלגלצ?

  31. מאת מני:

    ולי עצוב שנגמר הפוסט..מה אעשה עכשיו בעבודה..?

  32. מאת bzikit:

    לגבי אייטם 56. קיימות כבר שתי חנויות מוזיקה מקוונות
    songs.co.il
    imusic.co.il
    קניתי מהן בעבר והמבחר שם אכן בעייתי, אבל יש.

    לגבי חוצמזה, הייתי ונהניתי. עניין חוסר פרסום הליין-אפ מאוד הפריע, זה הגביל ובגלל זה היינו צריכות לעזוב לפני סוף הפסטיבל. אנחנו באנו בעיקר לראות את היותר מוכרים (פורטיס, נובלמן וכאלה) ונחשפנו לעוד להקות אחרות בדרך', שזה, אם אני מבינה נכון הרעיון. אנחנו אפילו חושבות לסוע גם לאינדינגב. שמעו מצויין את המוזיקה גם ליד האוהל, רחוק מהבמה על הערסל (ולפעמים יותר טוב מליד הבמה). וחוץ מחוסר בפחי אשפה, הארגון היה אחלה (באופן אישי היינו מעדיפות פחות להקות והופעות יותר ארוכות לכל אחת). זהו, אני בעד עוד כאלו. ותודה למארגנים.

  33. מאת Candy:

    חייבת חייבת חייבת להתפרץ בלי להצביע ולהגיד על אייטם 56 (חנות המוסיקה המקוונת שאורנג מנסה להשיק)-
    שקשה לי להאמין (והלוואי ואני אצטרך לאכול את הכובע בסוף) שחנות כזו, במסווה של חברה סלולרית היא מה שאנו כה מצפים לו. אגב- בחו"ל לכל מפעיל גדול שמכבד את עצמו יש חנות לממכר מוסיקה, אבל בל נשכח שיש מספיק הסכמי זכויות כובלים שימנעו מאורנג להיות ה"חנות" הזו שכולנו מצפים לה,והיא בטח לא תחליף לאייטונז. אם אני מנחשת נכון ומהכרותי עם השטח זו הולכת להיות עוד חנות שתגדיל להם את ההכנסות הסלולריות ממוסיקה.חנות כזו שתוכל הוריד ממנה ישירות גם למחשב וגם לאורנג שלך.אבל לא אייטונז.עוד לא.
    ואם כן – שהחחינו וקיימנו והגיענו ליום הזה.

    אה,ועוד דבר- כמעט לקחת לי את המילים עם שיר סיום העונג, במיוחד עם On tour with Zykos,שנכנס אצלי למיקסטייפ האחרון של חגיגות השנתיים.זה השיר היחידי שמצאתי לנכון להתאהב בו באלבום הזה.ככה זה אובר הייפ כנראה..

  34. מאת moneypenny:

    הרימיקס של סנופ ל I walk the line הוא זוועת עולם שלא ברא השטן!

  35. מאת ד:

    בקשר לבלון המים המתפוצץ בהילוך איטי: באביב היתה תוכנית בביביסי שהיתה מאד פופולארית ונקראה springwatch. כל ערב במשך שלושה שבועות שלושה מגישים דיברו על האביב ועל ההשתנות המתרחשת בטבע. יופי של תוכנית.
    אחד המגישים שששמו סיימון קינג (http://www.simonkingwildlife.com/) – שכבר הוכתר כמחליף של דייויד אטנבורו – הראה באחת התוכניות בלון מלא מים מתפוצץ בהילוך איטי כדי להדגים יכולות של מצלמה מיוחדת שאיתה השתמשו כדי לצלם שלך שולה דגים.
    אני לא בטוחה שאפשר לצפות בתוכנית בישראל (אולי אפשר דרך ה iplayer באתר של הביביסי?) אבל לדעתי זה מה שפתח את הטרנד גם אצל הזוטונז וגם בכלל.

  36. מאת בני תבורי:

    למי שהיה בחוצמזה וגם למי שלא, הנה משהו חדש ותקף. "מסע האוטובוס החשמלי", ניב הדר ו"להקה מקורית", "יום שני האחרון של אוקטובר" ו "TREE", יום שישי 29.8 במצפה כליל, שבת 30.8 בבריכת השחיה מי עמי. מה? לא שומע, אה, מה זה האוטובוס החשמלי?…הנה זה:

    מסע האוטובוס החשמלי – מאת: בני תבורי

    מבוא:
    לא, זו אינה כתבה על רכב היברידי. עם כל הכבוד לאל גור (כדור הארץ חשוב לי עד מאוד), הפעם אני רוצה לעסוק במוצר היסוד הבסיסי והחשוב עלי אדמות, ככל שהדבר נוגע לי, רוקנ'רול.

    ניתן כמובן להתווכח על החשיבות שאני מעניק לז'אנר המוסיקאלי הזה, ויכוח שיסיט קרוב לוודאי את תשומת הלב מהעיקר, ויגלוש (מצידי), לעיסוק בנפשו ובהגדרת מיקומו של החולק על עמדתי, במנעד שבין ציניקן למכווץ ישבן, ואם הניסוח רך ועדין, הרי זה רק בגלל שאני כותב לעיתון מכובד.
    ככה אני כשמדובר ברוקנ'רול. הלמות תופים, המיית באס וניסורי הגיטרות הם פס הקול של חיי. בויכוחים על חשיבותו, תרומתו והשפעתו של הרוק על המין האנושי, אני חד משמעי, וככל הנוגע לחולק על דעתי, אני הופך לחסר סבלנות, גס רוח ולא לוקח שבויים. (בעצם גם בכל הנוגע להפועל "פתח תקווה", אבל זה נושא אחר וכאוב עד מאוד שעדיף לא להיכנס אליו).
    מצד שני, אם אתם חושבים כמוני, אז אין ספק שאתם אנשים פתוחים, רחבי אופק, תורמים לחברה, ובדיוק בשבילכם הסיפור הבא:

    מורה נבוכים:
    ניב הדר, זמר – יוצר ונגן גיטרה, בוגר "מבואות עירון", הקים לפני כשנה להקה. "להקה מקורית" שמה. "להקה מקורית" היא אחת ממאות להקות הפזורות לארכה ולרוחבה של הארץ. המכנה המשותף לכולן, הוא הרצון לפרוץ ולהגיע לתודעת הקהל. על כסף אולי חולמים, בוודאי לא מדברים בגלוי. בעיקר רוצים להשמיע, לנגן, להופיע, לגרום הנאה, להגיע לאנשים.

    "כוכב נולד" היא אחת האפשרויות העומדות בפני מי שרוצה לממש את הרצון הזה. כל הרוצה להתפרסם, הולך למבחנים ונולד ככוכב, או נדון לחיות על חמש עשרה דקות תהילה המוקצות, כך אומרים, לכל אחד מאיתנו.
    הדרך הזו אינה אופציה עבור ניב וחבריו. זו אינה דרך אמיתית, אומר ניב, אין שיתוף פעולה בין "כוכב נולד" לתרבות האמיתית המתקיימת שם בחוץ. יש שם חושך. מדובר בחיקוי לפורמט טלביזיוני אמריקאי שמטרתו הנאה קצרה ומיידית. אין שם יצירה אמיתית.

    כשעלו השאלות האלה בשיחה בין ניב לתם, אחיו הבוגר ממנו, התלבטו השניים בעיקר בשאלה איך באמת ניתן להביא את הבשורה לאנשים, לפריפריה, איך לצאת מהשגרה. לא להזמין את האנשים לראות ולשמוע רוקנ'רול, אלא להביא את המוסיקה אליהם. הרעיון הוא לא לשבת ולחכות שמשהו יקרה, אלא לקום ולעשות מעשה. למשל, לקחת שלוש להקות צעירות ולהביא אותן להופעות בפני כל מי שמוכן לשבת (או לרקוד) ולהאזין.

    נשאלת השאלה איך מניידים שלוש להקות על ציודן ממקום למקום, והתשובה, לוקחים כלי רכב גדול מספיק, אוטובוס למשל, מציירים עליו (תם הוא איש ברוך ידיים), אוספים גרוש לגרוש למימון הוצאות הדרך וקדימה לעבודה. את התשובה לשאלה מנין ההשראה לכך, ניתן למצוא בשתי גרסאות לנוחותכם. אם אתם קשישים כמוני, קרחים או מתהדרים עדיין בזנב סוס מקליש ובארון שמורים לכם זוג ג'ינס קרועים וטי שירט של הגרייטפול דד, ההשראה באה מ "Festival Express", מסע רכבת שעליה נכחו במצבי תודעה כאלה ואחרים ה- Grateful Dead, The Band, Burrrito Brothers The Flying, באדי גאי, ג'ניס ג'ופלין ועוד נפלאים שכמותם, שיצאה בחודש יוני בשנת 1970 למסע רווי סמים, אלכוהול ומופעי רוק שתחילתו במונטריאול ואחריתו בקלגרי שבקנדה. אבל אם אתם משנת ייצור קרובה יותר להיום, אזי מסע הבחירות של מאיר אריאל היא התשובה הנכונה. רק שאנחנו ממש לא פוליטיים, ממהר ניב לציין.

    כך או כך, הרעיון שהחל בשיחה בין שני האחים לבית הדר, החל קורם עור וגידים, ובעצם ימים אלה נמצא בשיא ההכנות לתחילת "מסע האוטובוס החשמלי".
    בתחילת הדרך חשבו על רכישת אוטובוס, אבל ההוצאות גדולות מידי, וכיום מדובר על אוטובוס שכור על נהגו, איש יקר ושש לסייע שיסיע את האוטובוס ותכולתו האנושית ממקום למקום.
    את מערכת ההגברה העמיד לרשותם אדם גלעד, חבר יקר.

    מי ומי:
    ובכן, על האוטובוס יעלו שלושה הרכבים מוסיקאליים ואלה שמות:

    ניב הדר ו"להקה מקורית" – ניב הדר (כרכור, גיטרות שירה), בן גולן (המעפיל, גיטרה), עופר אשד (מענית, באס) עידו אשד (אח של, מענית תופים).
    "להקה מקורית" מבצעת שירי רוק-פולק עברית, שנכתבו והולחנו על ידי ניב.

    Tree – להקה שהוקמה כבר ב-2003. חברי הלהקה הם: בן גולן (המעפיל, גיטרות ושירה), נווה קורן (עין החורש, תופים), דור קורן (אח של, עין החורש באס) ויאיר ורמוט (בעיקרון כרכור, קלידים). הלהקה החלה את דרכה כהרכב ג'אמים פסיכדליים, וכיום מנגנת חומרים מקוריים באותו ז'אנר.

    "יום שני האחרון של אוקטובר" – הרכב ירושלמי למהדרין הוקם אף הוא כבר ב – 2003, חברי ההרכב הם: ישי גרוס (גיטרה ושירה), יפעה נאור (גיטרה מובילה), אייל לויט (באס), אודי שמש (תופים). הלהקה העומדת לקראת צאת אלבומה הראשון, מבצעת חומרים שנכתבו ברובם על ידי ישי גרוס בהשפעת "Nirvana", "נושאי המגבעת", כולם בעברית.

    להקות אלה הן השלד הקבוע של "מסע האוטובוס החשמלי" ואליהן יצטרפו עוד להקות מקומיות מהמקומות בהן יופיעו. בחאן שחרות למשל, תופיע גם להקת "אברא קדאברא" המנגנת רגאיי ומוסיקת עולם אקוסטית ולהקה מקומית שנגניה בני 14 המנגנים גרסאות משלהם לשירי רוק קלאסיים.

    איפה ומתי:
    תחנת יציאה – "מסע האוטובוס החשמלי" יפתח ביום שישי ה- 1 באוגוסט, בהופעה בחאן שחרות שבערבה. חאן שחרות הוא מקום מקסים השוכן על צוק נישא אל מול הרי אדום. ההופעות יתחילו כבר בשעות אחר הצהרים וימשכו אל תוך הלילה. בין לבין ייהנו הבאים מתיקלוטו של אורי ב"ש (מעברות).

    תחנה שנייה – מוצ"ש 23 באוגוסט, המסע יעצור ויתארח בפסטיבל הרוק של קיבוץ מעברות.

    תחנה שלישית – יום שישי 29 באוגוסט, בית הקפה של תמי ומומו ב "כליל".

    תחנה רביעית – מוצ"ש 30 באוגוסט, ההופעה האמורה להיות הגדולה מכולן, בריכת השחייה בישוב מי עמי. פסטיבל גדול, הרבה מים ומתקנים מתנפחים (הביאו את הילדים).

    תחנה סופית – יום שישי, ה- 5 בספטמבר, מופע סיכום והפקת לקחים, פאב "הארובה", קיבוץ המעפיל.

    תחנות אלה במסע האוטובוס, הינן רק התחנות הקבועות מראש. ניב ושאר המשתתפים פונים ומבקשים מכל אמן או להקה הרוצים להצטרף, אנא עשו זאת, יש מקום לכולם.

    מנהלות ומימון:
    תראו, לא כל כך נעים לדבר על זה, אבל מוכרחים. את המימון הראשוני וההוצאות הכבדות ישקיע ניב הדר מכיסו. הכניסה למופעים תעלה לכם עשרות בודדות של ש"חים. הנוסעים באוטובוס יוכלו להביע את שביעות רצונם על ידי תרומה כספית ככל העולה על דעתם ותוסיפו בירה או שתיים, בקיצור לא משהו שתצטרכו לקחת משכנתא עבורו. מצד שני, אתם הולכים להיות חלק מחוויה מדהימה ואולי גם לגעת בהיסטוריה בהתהוותה.
    "מסע האוטובוס החשמלי" יצולם ויערך לסרט דוקומנטארי על ידי יפתח דרור וצוקי לסטר.
    תהיו שם או שלא תהיו בכלל.

    לספקנים ולסקרנים שבניכם הנה קישורים אינטרנטיים בהם תוכלו למצוא מידע נוסף ולהתרשם מההרכבים והאמנים:

    "מסע האוטובוס החשמלי"
    http://www.myspace.com/electricbus

    ניב הדר ו"להקה מקורית"
    http://www.myspace.com/nivhadar

    "Tree"
    http://www.myspace.com/treeimage

    "יום שני האחרון של אוקטובר"
    http://www.myspace.com/yomshenihaaharonsheloctober

  37. מאת אורן מלאכי:

    לעידו שחם וכל שאר מי שכ"כ מעורה במוזיקה בארץ – המפיק של הפסטיבל הזה הוא אורי צור – אורי הוא תושב הצפון ..ההקמה וחלק לא קטן מהארגון נעשה אך ורק על ידי אנשים מהצפון – ככה נראה פסטיבל צפוני לא תל אביבי. . הפקה תל אביבית הייתה נראית אחרת לגמרי ולהקות כמו רגאייסטן זבוב עם גרוב ואפילו חלק מהחבר'ה של לא דובים הם כולם כולם מהצפון

כתיבת תגובה