כל שנה זה קורה – בתחילת השנה מגיע שבוע גשום במיוחד עם מבול של סינגלים חדשים מאמנים אדירים. בחיי שדני רופ מתזמן את זה מראש עם חברות התקליטים. והשבוע הוא השבוע הזה. לכן את האייקון הזה של מבול תראו לאורך העונג, מסמן סינגלים וריליסים חדשים מהשבוע האחרון. [זהו]

1. איזה גאון. ברצינות, אי אפשר להתווכח על זה. דיוויד בואי עמד לחגוג 66, וידע שביום ההולדת כל המגזינים והבלוגים ואתרי החדשות יפרסמו כתבות רטרוספקטיבה, יציינו, יחגגו, ובעיקר ישאלו לאן הוא נעלם, למה לא הוציא כלום כבר עשור, איפה הוא היום, איפה הוא היום??? אז הוא תקע לכולם את התכניות, ובבוקר יום הולדתו שיחרר בואי סינגל חדש, ראשון מזה עשור, מתוך אלבום חדש. איך נקרא השיר? "Where are we now". זינג! כמהלך יחצ"ני זו אצבע משולשת נפלאה לכל הציפיות. כסינגל ראשון אחרי עשור זו בחירה משונה, תמוהה כמעט. שיר מלנכולי, איטי, לא סוחף ולא מציף, בטח לא בהאזנה ראשונה (והרי זה מה שסינגל אמור לעשות, לכבוש בהאזנה ראשונה). אבל למי אכפת. זה לא שבואי צריך את מצעדי הפזמונים. הוא צריך את הארבע וחצי דקות שלכם, שתקדישו כדי להאזין לפרק יומן החיים הנדיר הזה שלו, שהוא החליט לחלוק איתנו ביום ההולדת, דווקא ביום ההולדת. כי זה שיר וקליפ סיכומי, זו רטרוספקטיבה בפני עצמה, כפי שפירטה אילת יגיל ב-Ynet. בבליקי, מעריץ ענק של בואי, סיפר לי השבוע שהוא ניסה להקשיב לשיר החדש של בואי ונאלץ ממש לעצור כדי להשתיק את כל המחשבות (זה בואי! בואי חדש! מה הוא מנסה להגיד לנו עכשיו? למה הוא מתייחס פה? למה ההרמוניה כל כך דומה ל-"Thursday's child"?!) כדי פשוט לשבת ולהקשיב לשיר. השיר הזה הגיע עם כל כך הרבה ציפיות ופרשנויות ושיחות סביבו, שהיה באמת קשה פשוט לשמוע אותו. אבל כמו שידידי בנימין צייץ, "בכל האזנה השיר החדש של דיויד בואי מרגש יותר. אולי בגלל הליאות חסרת הרחמים". וזה נכון, וצריך להקשיב לשיר, להקשיב באמת, מעבר לאייטם החדשותי או הביוגרפי שבו. וכשמקשיבים באמת, זה שיר יפהפה ומרגש ועצוב ומעורר תקווה. מזל טוב, חבר. [טיוב]



שום דבר מגה-חשוב לא קרה השבוע, חוץ משיבתו המפוארת של מר בואי קשישא. אז ממשיכים.



2. [תודה לעופר] וביום ההולדת של דיוויד בואי פורסם בבלוג המכתבים הנהדר Letters of note המכתב המלבב הזה מ-1970. תמיד היה לך את זה, דייב. [אנגלית]


רבותיי, מדובר בהברקה. זו עטיפת האלבום החדש של דיוויד בואי

3. ועופר כבר הספיק להתמוגג מעטיפת האלבום הבא של דיוויד בואי. בצדק, מדובר במהלך מבריק. [עברית]
4. בגל הבריטפופ של הניינטיז לכל להקה היה אב קדמון די ברור. אצל אואזיס זה היה לנון. אצל בלר אלה היו (אולי) הקינקס. אצל Suede זה היה דיוויד בואי. לכן אך הולם שבשבוע שבו בואי חוזר לחיינו עם שיר חדש, כך עושים גם סווייד, ועוד איזה שיר! "Barrier" נשמע כאילו מאז האלבום האחרון שלהם, ב-2002, הם שמעו קצת אינטרפול וכמה דברים טובים שיצאו באנגליה מכורתם, אבל נשארו בבסיסם סווייד הבלתי ניתנים לטעות. שיר קאמבק מעולה. [טיוב]
5. דורון בוטניק הפנומנלי הוציא בחודש האחרון 6 אלבומים ו-EPים. קצת מתחשק לי לבקש ממנו שיתחיל למנן. התוצרים המוזיקליים שלו נהדרים והפוריות שלו מדהימה, אבל כמאזינים קצת קשה לעכל את כל זה כל כך מהר. אני עדיין מתאושש מהאלבומים שהוציא בתחילת 2012. אז וואלה, אני לא יכול להגיד לכם איך האלבומים החדשים שלו. אני עדיין צולח את "רוח חזקה", כי אני מעדיף אותו בעברית ולכן אני ממליץ לרוץ ולשמוע את זה, ובמיוחד את "לילה". אבל יותר מכל אני ממליץ לכם לא לפספס את היוצר המופרע, המרגש והאדיר הזה, שכל כך קל לפספס בשוליים הרחבים שלנו. תראו, גם אלפרד חושב כמוני בנוגע לבוטניק וגם משוחח איתו קצרות. [בנדקאמפ]
6. AMOK, האלבום השני של תום יורק, יצא בקרוב תחת ההרכב Atoms for Peace אבל יהיה למעשה המשך ל-The eraser מבחינה מוזיקלית וכו'. סינגל שני מתוכו, "Judge jury and executioner" יצא לרשת ונשמע כמו עוד שיתוף פעולה של יורק עם פליינג לוטוס (וזה לא דבר רע בכלל). [טיוב]
7. "We no who u r", הסינגל החדש מתוך האלבום האוף-אני-לא-יכול-לחכות-כבר של ניק קייב והבאד סידס, זכה לקליף מינימלי ומאיים. [טיוב]
8. טיים אאוט תל אביב הזמינו 5 מוזיקאים מהעיר לבצע שירים מה"אלבום" החדש של Beck, שיצא כידוע רק כאסופת דפי תווים ומילים, בלי הקלטות. אבל הם קצת התקמצנו (או לא התאזרו בסבלנות עד שספר התווים יגיע) אז כל החמישה מבצעים את אותו השיר, שיצא לרשת בחינם, "Old Shanghai". ולהלן הביצועים: עמית ארז והסיקרט סי, עוזי רמירז, ביל אנד מאריי, אולד מן ריבר, וסיוון טלמור. כולם מנגנים את השיר די דומה, בקצב ומהירות כמעט זהים (חוץ מביל ומאריי), כך שהאזנה לכל הביצועים ברצף יותר מעייפת ממעניינת, אבל עדיין סחטיין על ההפקה. [טיוב]


שני קדר, גירסת 2013 תצלום: יעל מאירי

9. יקירת העונג שני קדר, מוציאה עוד רגע אלבום שני (!), בעברית (!!), וסינגל ראשון מתוכו כבר בחוץ (!!!). האזינו ל"יש תרגיל". [סטרים]
10. יהוא ירון, שגם הוא שוקד על אלבום שני שונה מאוד מקודמו וחובק גם בת בכורה שלא נותנת לו לישון בלילות, הרכיב באחד הלילות נטולי השינה האלה פלייליסט יוטיוב אדיר של השפעות מוזיקליות על הכיוון הגוספלי של האלבום החדש. האזנה נהדרת. [טיוב]
11. [ויה ויה] רוצים לתקלט לייב קטעים מסאונדקלאוד? עכשיו אתם יכולים. מכוער אבל עובד. [סקרצ']
12. השבוע הראשון של השנה היה שבוע אדיר של סינגלים חדשים – מדיוויד בואי ועד שני קדר, והנה גם דבנדרה בנהארט חוזר לחיינו עם "Für Hildegard von Bingen", סינגל ראשון מתוך האלבום המתקרב Mala שיצא במרץ. [טיוב]
13. שרון ון אטן מבצעת לייב ברדיו את "People ain't no good" האדיר של ניק קייב. [טיוב]
14. בסטריאוגאם בוחרים את 10 השירים הכי טובים של הווקמן (מקום #15 באלבומי השנה שלכם), וכצפוי טועים ובוחרים למקום הראשון בשיר הלא נכון. אבל הם היו קרובים. [אנגלית]
15. אורי זר אביב אוהב אהבת אמת את Fugazi, אז הוא חולק את הסרט התיעודי עליהם, Instrument, לצפייה במלואו. [טיוב]
16. גראם פרסונס היה הג'ים מוריסון, או אולי הקורט קוביין, של הקאנטרי-רוק. הוא בער מהר ובוהק, ומת צעיר. בדרך הוא הספיק לשנות את הז'אנר שבתוכו פעל. תומר קופר מקדיש פוסט לאלבום הסולו הראשון והמעולה של פרסונס, ולאיש המיוחד והמוכשר הזה שיצר אותו. רוצו להכיר. [עברית]
17. Pickin' and trimmin' הוא סרט תיעודי יפהפה ומרחיב לב בן 20 דקות על מספרה קטנה ועתיקה בצפון קרוליינה, שמדי יום שבת נפגשים בחדר האחורי שלה כמה חברים לנגן. אבל זה הרבה יותר מזה. זה סרט על חברות, על מוזיקה, על העממיות שבמוזיקה עממית, על העבר, על מה שאנחנו מאבדים ועל מה שאנחנו מרוויחים בהתגלגלות וההשתנות הזו של העבר אל העתיד. צפו בו. [וימאו]
18. אבירי המוזיקה Tiny Fingers שיחררו סרט-אולפן שלם שמלווה את הקלטות האלבום החדש Megafauna, כולו, על כל שיריו, לייב. [טיוב]
19. סינגל חדש-ישן לסופיאן סטיבנס. ב-2009 כתב והקליט סטיבנס יצירה בשם The BQE שהוזמנה ממנו, אם אני זוכר נכון, לכבוד איזשהו אירוע בגשר ברוקלין-קווינס בניו יורק סיטי. השיר "Which one are you" נכתב ליצירה, שבוצעה בפומבי, אבל לא נכנס לאלבום שיצא. עכשיו הוא הגיע לרשת. [סטרים]


אוקיי, זה משהו שלא רואים הרבה בלהקות פאנק. בחור עם חולצת כפתורים, אני מתכוון

20. בעיירה זעירה בוורמונט שאלנו מישהו איפה יש פיצה טובה והוא שלח אותנו לפיצריה סלאש פאב נהדר במעלה הרחוב הכמעט-יחיד. היה ערב וישבנו שם כמעט לבד, רק אנחנו והאופה והברמן, גמרנו מגש של פיצה מצוינת ושתינו מהבירה המקומית (מגישים שם רק בירה מקומית, כלומר ממש מאותו מחוז קטן, והמון סוגים שלה) ושמענו מלא Dropkick Murphys, הרכב מבוסטון שלא הכרתי עד אותו רגע ומסתבר שהוא לא רע בכלל. המרפיז מערבבים בעליצות רבה פאנק ומוזיקה אירית – חמת חלילים, מקצבי ריברדאנס וכל השיט. זה שילוב לא לגמרי צפוי ולא לגמרי מפתיע. כשהערב המשיך הסתבר שמשמיעים בפיצריה הזאת כמעט רק פאנק (חשבתם שאתם מקוריים, טוני וספה?). עכשיו לדרופקיק מרפיז יש אלבום חדש, וכמה הולם, אפשר לשמוע אותו באתר של קונאן אובראיין. יופי של אלבום, ואוף, עכשיו אני מתגעגע לפיצריה ההיא בוורמונט. [סטרים]
21. [תודה לנמרוד] Skrillex Quest. זה בדיוק מה שהכותרת אומרת. [קווסט]
22. 5 מצלמות שבורות, הסרט התיעודי של עימאד בורנאט וגיא דוידי שמועמד השנה לאוסקר, מחכה לכם באתר של ויינט והוט לצפייה במלואו. [וידאו]
23. ב"הפנקס" הנפלא התפרסם השבוע ראיון מצוין עם שירה גפן על כתיבת ספרי ילדים. כדאי לכם. [עברית]
24. נמרוד בטיפ מנצח: איך להירשם מישראל לשירות החינמי Spotify. [עברית]
25. יאי! Local Natives חוזרים עם אלבום חדש, Hummingbirds ומתוכו שיר חדש, "Heavy feet". לא ממש הבנתי כמה התגעגעתי אליהם עד שהם שיחררו את השיר הזה. עוד בבקשה. [סטרים]
26. Jamie XX עשה רימיקס ל-XX. כן, יש פה איזו טבעת מוביוס לוגית איפשהו. כך או אחרת, הרימיקס שלו ל-"Sunset" הוא אחד הקטעים הרקידים הכי עגמומיים, והקטעים העגמומיים הכי רקידים, ששמעתי לאחרונה. משהו במלנכוליית-ניצחונות הזו מזכיר לי את פיית'לס של האלבום הראשון. [טיוב]
27. אם הכל ילך כשורה, קאמי מלץ תעיף לכם את התחת ב-2013 עם אלבום הבכורה שלה. עד שזה יקרה, אתם מוזמנים לשמוע שני ביצועים נהדרים ועתירי הדהוד טבעי שלה (הם צולמו והוקלטו בחניון תת-קרקעי): "What rain may cause" עם חליל הצד היפהפה של עדן ברקת, ו-"Girl at the park" עם אותו עדן על סקסופון בריטון נהדר. [טיוב]


אם אתם לא מעבירים לי את הפירה אני פשוט אקח בעצמי! רותם אור

28. קליפ מטמורפוזה חדש ל-"Dear sir" של רותם אור. שוב מביים עמוס בצר (כמו את הקליפ הקודם והמצוין שלה). בין שאר היושבים סביב השולחן תוכלו לזהות גם את קאמי מלץ מהאייטם הקודם. [טיוב]
29. סיכומי השנה החביבים עליי הם הוויזואליים, כמו עטיפות הספרים היפות של השנה. והנה עוד אחד מומלץ בחום: כרזות הסרטים הכי יפות של 2012. [אנגלית]
30. לאנג'ל הייז ואזאליה בנקס יש הרבה במשותף: שתיהן ראפריות צעירות ומצוינות שפרצו בשנה האחרונה, ושתיהן משתוללות בטוויטר אחת על השנייה. כן, השבוע הן החלו לזרוק רפש זו לכיוון זו, אלוהים יודע למה (לא הצלחתי להבין, ואפילו קראתי את הציוצים). מה שכן מעניין פה הוא שהייז מיהרה והקליטה דיס בעניין, "On the edge", ומדובר בבנזונה של שיר. ואז בנקס החזירה לה עם "No problems" הזועם, והייז השיבה עם "Shut the fuck up". לא מעודן, אבל מעניין. [אנגלית; מפ3]
31. בסוף 1991 נירוונה התפוצצו לפופ העולמי ושינו למשך עשור לפחות את תעשיית המוזיקה האמריקאית. אלטרנטיבי, רועש, מוזר היה הסקסי, מלוטש ולוהט החדש. אחת התוצאות הייתה גל נפלא ומדהים של להקות אדירות שלא היו זוכות לחוזה בחברת תקליטים, לזמן אוויר ברדיו ולסיבובי הופעות אלמלא פרצו נירוונה את דלתות המצעדים. תוצאה אחרת הייתה שבשנים שאחרי נירוונה, בניסיון למצוא את הלהיט האלטרנטיבי הבא (לרוב בלי להבין ממש מה זה אומר), חברות התקליטים הימרו על עשרות ומאות הרכבים ואלבומים משונים, מפתיעים, הזויים ולפעמים גם גאוניים. בספין אספו 40 אלבומים מוזרים שיצאו בחברות תקליטים ענקיות בשנים שאחרי Nevermind. יש שם לא מעט אוצרות, והרבה מאוד תמיהות. אני אישית חסיד גדול של אותו עידן, ובמיוחד של המציאות המשונות וההזויות שהיה אפשר למצוא גם על מדפים בחנויות תקליטים בישראל בזכות שבירת המחיצות הזו בין מה שנחשב פופ ומה שנחשב שוליים. [אנגלית]
32. האלבום החדש של Low כבר דלף והוא נפלא כמו שרק אלבום חדש של Low בשבוע הכי קר של החורף יכול להיות. חפשו אותו ב[מה שיהיה] הקרוב למקלדתכם, או אם ניחנתם באיפוק, תוכלו לצלול לתוך הסינגל "Just make it stop" ולשמוע אותו בריפיט עד שישוחרר עוד אחד, או שהאלבום יצא לסטרים מלא. זה לא משנה, השיר והאלבום שניהם הם אח בוערת בלב החשיכה הקפואה. [סטרים]
33. בשבוע שעבר המלצתי פה בחום על הכתבה בניו יורקר על אפולו רובינס, הכייס המהולל בעולם, ואני מקווה שקראתם כי זו אחלה כתבה. אבל אם אין לכם סבלנות, קפצו לראות אותו בפעולה בווידאו שהעלו במגזין. [וידאו]
34. גם' אלבום הסולו של ג'ים ג'יימס (מ-My morning jacket) כבר דלף אבל העסקים של ג'יימס כרגיל והוא ממשיך להוציא סינגלים כאילו לא קרה כלום. סבבה, מה שנוח לו. הנה "A new life" להאזנה באתר של הרולינג סטון (אל תאזינו פחות מדקה וחצי). מההאזנות עד כה, האלבום החדש לא מחזיק כמו אלבום של MMJ, אבל כרגיל שווה להמשיך להאזין ולראות מה מחלחל. [סטרים]
35. [תודה לאור] Teen Daze מיקסס מחדש את "Perth" של בון איבר. יפה. [סטרים]



36. [תודה ליניב] לסטר צ'יימברס כתב, שר וניגן בכמה וכמה להקות בסיקסטיז, עם אחת מהן הוא אחראי ללהיט גדול שמושמע בסרטים ופרסומות עד היום. עם זאת, הכסף שהגיע אליו לאורך השנים מחברת התקליטים היה זעום ומגוחך והוא פשוט עני. ואז הגיע האינטרנט, להציל אותו. לא, לא מערכות חדשות של סטרימינג ותמלוגים, וגם לא להיט יוטיוב היסטרי. משהו הרבה יותר בסיסי, מעמיק ויסודי בתרבות האינטרנט מכל אלה – קהילה. קראו את הסיפור המופלא של נפילתו של אמן שהיה אמור לשבת על מיליונים, ועל המיליונים שמקליקים עכשיו כדי לעזור לו לחזור לעמוד על הרגליים כמוזיקאי וכאדם. [אנגלית]



37. הייתי חולה בשבוע האחרון, ונזכרתי כמה זה כיף ולא כיף. זה כיף כי זה מכריח אותך לקחת הפסקה מהכל. דדליינים? עבודות? פגישות? דרישות? מצטער, חברים, אני בקושי מצליח לצאת מהמיטה בלי להשתעל את נפשי החוצה, אין ברירה, נדבר בעוד כמה ימים. כולם מבינים – אתה הרי חולה, מה אפשר לעשות. ואתה – ככה הם חושבים – נסוג לך אל הפוך עם חיוך של חתול מתפנק, ושוקע באיזה ספר טוב, כוס תה ומרתון סרטי ווס אנדרסון בזמן שהם קורעים את התחת בעבודה, נלחמים בגשם וברוח ובקור. ואתה, טוב לך וחם לך וכיף. זה כמובן לא נכון, מפני שאם היה לך טוב וחם וכיף לא היית חולה. אתה חולה, ולכן קר לך גם בפוך, רע לך גם כשאתה ישן ולא כיף לך מעצם ההגדרה. אתה חולה. אתה מנסה לקרוא אבל הראש כואב, אתה מנסה לראות סרט אבל נרדם באמצע, וקיצורו של דבר בעיקר ישנתי איזה ארבעה ימים. הייתי הולך לישון באחת עשרה בערב ומתעורר באחת בצהריים, ואז מנמנם עוד קצת. אני לא לגמרי יודע מה קרה בכל הזמן הזה, ואף על פי שגלילה מושקעת בפיד של טוויטר או פייסבוק היה בוודאי משלים לי את כל החוסרים, העדפתי שלא לדעת. להשאיר את הזמן האבוד אבוד. הדרך היחידה להבריא, כך הזכיר לי שוב הגוף שלי השבוע, הוא להפסיק לנסות, ולהיכנע. לקחתי תרופות (סבתא ואחרות), ניסיתי להשלים קצת עבודות, להספיק קריאה, לעשות את הטלפונים שכן חייבים – ונפלתי שוב ושוב. רק כשהרמתי ידיים ושקעתי בכמה ימי פוך מטושטשים ללא גבולות, רק אז הבראתי. וכשקמתי מהמיטה חיכה לי ליד המערכת אלבום הבכורה של אלביס פרקינס ושיר הפתיחה המופלא שלו, "While you were sleeping", שמנסה להסביר בדיוק את כל הדברים האלה שקרו בזמן שישנת, אבל גם בפעם המיליון שאני שומע אותו, בעיניים מתרחבות בפליאה, אני לא מבין את כל מה שקרה. וזה בסדר. "קבל את המסתורין", אמרו האחים כהן. תיכנע. זה רק יחזק אותך. [מפ3]

שתהיה שבת שבוגי!

"מבקרי מוסיקה הם מוסיקאים מתוסכלים, או כך לפחות אומרת הקלישאה. זה נכון בהרבה מקרים, אבל אולי כדאי להרחיב את ההגדרה ולומר שמבקרי מוסיקה הם אנשים שיש להם תסכולים שקשורים למוסיקה" – בן שלו

1. "כן! הקצב, המרד". ככה נפתח "Rebel without a pause" של Public Enemy שהתפרץ לעולם ב-1987. בשבועיים האחרונים אני ברילאפס חמור מאוד להיפ הופ מהאייטיז, וככל שאני מעמיק יותר אני מבין כמה חשובות שלוש המילים האלו, שפותחות את השיר הזה. כן. הקצב. המרד. זו ההגדרה התמציתית ביותר להיפ הופ של אותן שנים, להיפ הופ שהבין אחרי גראנדמאסטר פלאש שהוא לא רק יכול להיות פוליטי וחברתי אלא חייב להיות כזה. "כן" – אנחנו קמים ועושים, מפסיקים לפסול ולהימנע. כלי הנשק שלנו הוא הקצב. המטרה שלנו היא המרד. "רוב הגיבורים שלי לא מופיעים על בול", שר צ'אק די ב-"Fight the power", מתמצת את לב ההתקוממות החברתית שלו. אבל דווקא כאן, בשיר הזה, הוא תמצת את זה הכי טוב שאפשר. כן. הקצב, המרד. עם הדגימה שורטת העורקים הזו של החצוצרה מ-"The grunt" וההפקה המחזורית, הרפטטיבית, המעיקה והעמוסה של The bomb squad, השיר הזה נותן בראש גם היום, 25 שנים אחרי. ופאבליק אנמי עדיין מופיעים ומקליטים. עצם העובדה שאף אחד לא מתרגש מהם היום רק מראה כמה המסר שלהם ניצח. [מפ3]



2. הכירו את שיר ותמונה, בלוג חדש בעברית של ליטל, לשעבר עורכת מוזיקלית בגל(גל)"צ ובעלת BA בתולדות האמנות שהחליטה לשלב בין שתי אהבותיה. הבלוג שלה עוסק בקשרים בין קליפים מוזיקליים לבין תולדות האמנות. אני בטוח שלא חשבתם שתקראו טקסטים כיפיים בעברית על הקשר בין פלורנס אנד דה מאשין לגוסטב קלימט ולתנועה הפרה-רפאליטית, למשל. הרשת מלאה הפתעות. איזה כיף. [עברית]



3. סיכום סיכומי השנה – פעם אחרונה ודי!
   את סיכומי השנה של העונג תוכלו כמובן למצוא כאן בראש האתר, מצד שמאל.
   באתר של הקצה, תחת תכניות ← סיכום השנה 2012 תוכלו למצוא את ספיישל 9 השעות המלכותי שערכו לנו אנשי הקצה ביום ראשון האחרון. תאבי המקומות הראשונים מוזמנים להאזין רק לשעתיים האחרונות, אבל באמת שכולן נהדרות, אז פשוט תקשיבו לכל מה שתספיקו. מדובר בתענוג כביר. את תוצאות שירי ואלבומי השנה של מאזיני הקצה תמצאו כאן. [סטרים; עברית]
   50 אלבומי השנה של מוזיקה נטו היא רשימה מפוארת, ומה שמעניין הוא שההרכב שלה דומה להפליא לאלבומים של העונג, רק הסדר שונה לחלוטין. ביץ האוס במקום הראשון, למשל. [עברית]
   גם חברינו בקול הקמפוס, התחנה הכי אלטרנטיבית בארץ, סיכמו את השנה שלהם בעזרת גולשיהם. גם גולשיהם, כמו הגולשים של מוזיקה נטו, בחרו ב-Alt-J למקום הראשון. ההפתעה מבחינתי היא אמנדה פאלמר במקום גבוה מאוד יחסית (#11). האזינו לכל משדר סיכום השנה אונליין. [עברית, סטרים]
   בעלילון סיכמו את 2012 בנובלות גרפיות ומיני-סדרות, ובסדרות גיבורי-על רצות. [עברית, הידד!]
   יאיר יונה בחר את אלבומי השנה שלו וכבכל שנה מומלץ מאוד לקפוץ לבחירות שלו כדי להתרענן קצת מאותם אלבומים שמופיעים בכל מצעד. [אנגלית]
   מיטל שבח, העורכת המוזיקלית של MTV ישראל, באחלה סיכום של פופ ואלטרנטיבי. [עברית]
   100 השירים של השנה, כפי שבחר אותם יאדו, היא אסופה נהדרת. ה-20 הגדולים מומלצים במיוחד, והמקום הראשון מפתיע לגמרי. [עברית, מפ3]
   אהבתי מאוד את הסיכום של דוד שפיר, שהכיר לי כמה אמנים שלא שמעתי עליהם מעולם. [עברית]
   [ויה ויה] ב-The Verge ממליצים על 25 הכתבות הכי טובות שיצאו השנה בנושאי אינטרנט ותרבות רשת. שיט, אני צריך עוד סופשבוע עכשיו. [אנגלית]


סלח לי, אדוני, נפלה לך הקסדה

4. במגזין Sports Illustrated בחרו את 100 תמונות הספורט של כל הזמנים, ומדובר בתענוג לחובבי צילום (וספורט, כמובן). [פיקסלים]
5. שי ליברובסקי תמיד נותן זווית מעניינת להתרחשויות ומגמות במוזיקה, וגם סיכום השנה שלו הוא שונה מאוד. בטור שיורה לכמה כיוונים מעניינים, הוא כותב על קונספט מוזיקלי בעידן שבו האלבום הוא רק קונספט אחד מני רבים ולא העיקרי. [עברית]
6. [תודה לגבי] עשר שנים של פאנק והארדקור ישראלי ב-808 פלאיירים שנאספו בין 2002 ל-2012. מפעל אדיר. כבר לסנטיאגו גומז האספן. [פיקסלים, עברית]
7. אלפרד כהן כותב באינדיבוק על שירה במוזיקה הפופולרית של המאה ה-21, כלומר על טקסטים שנחשבים לשירה גבוהה בתוך שירי פופ. לא רק דילן יכול, הוא טוען, גם ג'יימס מרפי, גם מייק סקינר, גם ינס לקמן, אמנדה פאלמר ובון איבר הם משוררים שעושים מוזיקה פופולרית. [עברית]
8. [תודה לשירה] יש אוכל רחוב ויש אוכל ברחוב. הנה בלוג שמוקדש לאוכל שאנשים משאירים ברחוב. [פיקסלים]
9. כל יום ב-22:00 מוציאים סטודנטים בשכונת פלוגסטה באופסלה אשר בשבדיה את ראשיהם מהחלונות – וצורחים. כי לפעמים העולם פשוט מדהים. [טיוב]
10. בן שלו כתב נהדר מנקודת מבטו של מבקר\מוזיקאי על ה"אלבום" החדש של בק, שיצא רק כספר תווים. [עברית]
11. [תודה לגיא] ב-1986 אני הייתי בן 4, ושיחקתי כנראה בארגז חול בגן שלי. ניל יאנג היה בן 41 ונתן הופעה מופרעת בסן פרנסיסקו שצולמה לטלוויזיה. מישהו העלה ליוטיוב את כל השעתיים. [טיוב]



12. [תודה לעידו] לפני כמה שנים החלטתי ברגע האחרון לא להכניס לרשימת שירי העונג את "Empire state of mind" כדי שזה לא ייטחן לכם במוח עוד יותר ממה שזה כבר נטחן (אבל מדובר בשיר ענק). כחובב אנימציה שמצא את האושר הגדול ביותר של השנה בסדרה הכבירה Adventure time, אני אסיר תודה לעידו על שהכיר לי את המאשאפ הממכר והמדהים "Bacon Pancakes New York" בין השיר הענק לסדרה הענקית. [טיוב]
13. כתבה מעניינת, וכמובן ארוכה, בניו יורקר על אפולו רובינס, הכייס המהולל ביותר בעולם – ומה אפשר ללמוד ממנו על הקשב, הריכוז והנוירולוגיה שלנו עצמנו. [אנגלית]
14. דויד פרץ מספר את סיפור הולדתו של אחד השירים היפים של העשור הקודם, "כשהלילה יורד" של בלובנד ורות דולורס וייס. רוצו לקרוא אם אתם מכירים את השיר. טוסו לשמוע אם אתם לא מכירים. [עברית]
15. אני חושב שבעונג הקודם הזכרתי את הטעכניקאליטיז ולא היה לי בנדקאמפ לקשר אליו, או שלא הזכרתי *כי* לא היה לי, כך או כך האבדה נמצאה, הודות לקורא הנאמן אדם, והנה הבנדקאמפ של הצמד הירושלמי ששר שירים ביידיש. [בנדקאמפ]
16. רמז לעתיד, האלבום החדש שפונץ' השיקה ממש אתמול בערב, כבר מחכה לאוזניים שלכם בבנדקאמפ! [בנדקאמפ]
17. הקלטה ממופע שלם של Dirty Projectors בוושינגטון, וגם רבע שעת וידאו. [סטרים]
18. [תודה לאיתי] וגם וידאו מלא מהופעה של פטריק ווטסון בוושינגטון. [וידאו, סטרים]


סתם, תירוץ לשים עוד תמונת נוף לא תיאמן של איסלנד

19. אורי דרור AKA הג'יהאד האיסלנדי חזר מהטיול (השישי?) שלו לאיסלנד ופרסם בעכבר העיר כתבה נרחבת על מוזיקאים לא-איסלנדים שמושפעים קשות מאיסלנד ואתם צריכים להכיר. [עברית]
20. [תודה לאסף] CRO הוא ראפר גרמני שאני לא מבין מילה מהראפ שלו, אבל המוזיקה לא רעה בכלל, והקליפים, עם אסתטיקה סמי-היפסטרית ומעלה, זוכים לעשרות מיליוני צפיות. קול. [טיוב]
21. "שיר לים התיכון", סינגל חדש לאליוט עם מילים של המשוררת אסתר ראב. תענוג כביר. מזכיר לי את מה שהיא עשתה ל"הרעות" בסוף האלבום הקודם של פוליאנה פראנק. הורדה ב-0 ש"ח ומעלה. [בנדקאמפ]
22. עופר הנהדר מ"סיפור, כיסוי" הנהדר פצח בפרויקט נהדר בשם עטיפות נולדות מחדש, ובו הוא מזמין מעצבים ומעצבות לעצב מחדש עטיפות לאלבומים אדירים שזכו לעטיפות לא מספיק אדירות. הוא פוצח בעטיפה המחודשת של מירב שחם המעולה ל"למה לא סיפרת לי" של שלמה גרוניך, והחגיגה גדולה – חלק גדול מהתהליך הגרפי והרעיוני פרוש לפנינו בבלוג עצמו. [עברית]
23. עזבו עכשיו את השאלה אם הממשלה שלנו צריכה להוציא כל כך הרבה כסף בפרסום או לא, אבל לפחות שני סרטונים שיצאו לאחרונה מלשכת הפרסום הממשלתית (לפמ) מצחיקים רצח. אחד הוא "לא מקיימים, לא נדבקים" של רועי כפרי הגאון מתהילת ניצה ולחם, כולל הופעת האורח הטובה ביותר של מני פאקינג פאר אי פעם; השני הוא קמפיין עידוד ההצבעה בקרב היפסטרים שאני לא יודע מי אחראי עליו. [טיוב]



24. אם יום אחד אצלם סרט, זה השיר שיעלה עם הכתוביות. זה לא ממש משנה מה הטקסט שלו. זה שיר של כתוביות, שזה אחד מתתי-הסוגים (המומצאים) האהובים עליי במוזיקה. אני חושב שלאף אחד מכם לא תהיה בעיה לדמיין אותו על רקע כתוביות הסיום של סרט. ונשאלת השאלה: למה? מה יש בשיר הזה (ובשירים אחרים) שגורם לנו לחשוב עליהם כשירי כתוביות? מן הסתם אין משהו אינהרנטי בשיר, אלא אומנו לחשוב ולהרגיש ככה בעזרת מאות ואלפי סרטים שראינו, שבחרו שירים כאלה לסיום. אבל זה לא עונה על השאלה מה זה "כאלה"? האם מדובר במהלך הרמוני כלשהו? בעיבוד מסוים? בקצב? אין לי מושג. אם אתם יודעים, תגידו לי. הניחוש הכי טוב שלי הוא שמדובר בתמונה שהשיר הזה מצייר כבר מהרגע הראשון שלו. תחושה של מתח שזה עתה נרפה, של הגעה מסוימת למנוחה ולנחלה, אבל עדיין עם אבק על הבגדים ובשיער פרוע. מין הקלה כאובה, הסוף טוב אבל לא הכל טוב, עדיין. התאהבתי ב-Phosphorescent, כפי שקורא לעצמו מת'יו הוק, לפני כמה שנים בזכות שיר אחד בלבד, "Wolves", בביצוע החי שלו בתחנת רדיו. מאז ידענו עליות ומורדות. אבל "Song for Zula", הסינגל החדש של מתוך האלבום המתקרב שלו פעל עליי כמו אותו ביצוע של "Wolves" – התאהבות מיידית, חזקה, עמוקה. הוא לכדו אותי ברשתו ואני שבוי. אני לא יודע איך יימשך הסיפור שלנו, אבל אני יודע איזה שיר יהיה בכתוביות. [מפ3]

שתהיה שבת שבוגי!

זהו. ה-31 בדצמבר כבר כאן, 2012 מקפלת סופית את מזרון היוגה שלה ועוזבת את הבניין מותשת וחבוטה. כמה שעות לפני שהכל נגמר, גם אנחנו מסכמים, מביטים לאחור פעם אחרונה לפני שהספינה של 2013 עוזבת את הרציף, ואז חוזרים להביט קדימה, אל עבר האופק המתקרב תמיד, מצפים וסקרנים לדעת איזו מוזיקה מפתיעה, חדשנית, מסקרנת ומעוררת מכינים לנו המוזיקאים של השנה הקרובה.

אני מודה, ל-2012 נכנסתי עייף. 2011 הייתה עמוסה בכל טוב, ולא חשבתי ששנה חדשה יכולה להתעלות על השירים שלה. במידה רבה התבדיתי. ל-2012 היו לא מעט אסים בשרוול, והיא לא הפסיקה לשלוף אותם לכל אורכה, עד שבסוף דצמבר אני מגיע אקסטרה נלהב ל-2013, בזכות 2012 שפשוט מתפוצצת מאלבומים נהדרים.

האם השנה הזו הייתה טובה יותר מקודמותיה? עשירה יותר או פחות באלבומים פורצי דרך, מדהימים, בלה בלה בלה? זה לא באמת משנה, בעיניי. ההחלטה לתחום את איזור השיפוט וההצבעה שלנו ל-12 חודשים היא סתם שרירותית, ומבחינתי פחות משנה איזה אלבום תופס את המקום הראשון ואיזה את התשיעי. מה שמשנה הוא לעצור לרגע את הדהרה, להסתכל אחורה וכמו שאומרים באנגלית, count our blessings. ויש לא מעט ברכות מוזיקליות ב-12 החודשים שמאחורינו. הנה 30 הגדולות ביותר שבהן, לפי בחירתכם.

שלוש הערות קטנות, ומתחילים.

הערה מספרית
6 שנים המצעד הזה כבר רץ מדי דצמבר.
203 קוראים טרחו להשקיע ולהצביע השנה – כבוד ותודה!
305 אלבומים זכו השנה להצבעות.
126 אלבומים מתוכם זכו לנקודה אחת בלבד, ומצאו את מקומם בפוסט האלבומים המיותמים של 2012.
אלבום 1 בלבד זכה ליותר הצבעות מכוכבות מאשר הצבעות רגילות, וזה האלבום שצועד כאן במקום ה-11. Extra love.
4 אמנים במצעד הזה הם בני 60 ומעלה. אחד מהם חצה את ה-70, והוא צועד במקום 25.
2 אמנים בלבד במצעד הזה מגיעים מארצות שאינן דוברות אנגלית.
6,451 מילים יש בפוסט הזה.
24 שעות לקח לי להכין את המצעד הזה.
459 שעות לקחו לי להכין אותו בשנים הקודמות (מספר מומצא). את התודה על החיסכון העצום בשעות חיי אדם אני חייב ללירון ואלון, שבנו השנה את טופס ההצבעה האוטומטי שעשה את החיים שלי (ושלכם?) כל כך הרבה יותר קלים. אני חייב לכם שבועיים מהחיים שלי, חברים, תעשו איתם מה שתרצו.

הערה צרכנית
בכל השנים עד כה התעקשתי והדבקתי ליד כל אלבום לינק לרכישתו בעותק פיזי. השנה הפסקתי.
למה? גם כי התקשיתי למצוא אתרים זולים (כמו Djangos או CD Connection בעבר) לרכישת דיסקים ב-40 ש"ח כולל משלוח, וגם כי רובנו, בואו נודה באמת, לא קונים יותר דיסקים. אם היה אתר נוח ופתוח לישראלים שבו כולם היו יכולים לרכוש דיגיטלית את כל האלבומים פה, הייתי מקשר אליו. בינתיים, בואו נגיד שאני סומך על התושייה שלכם. אם אהבתם את האלבום – תמצאו דרך לרכוש אותו, דיגיטלית או פיזית, איך שנוח לכם. אבל קנו. זה חשוב.

הערה לבבית
האייקון ❤ מסמן ששיר מהאלבום הזה מופיע ברשימת שירי השנה, שכדאי לכם להוריד! לחצו עליו.

שאר סיכומי 2012 בעונג שבת:
סימניית הזהב 2012
שירי העונג של 2012
10 ההופעות הכי טובות של 2012
האלבומים המיותמים של 2012

אלבומי השנה הקודמים של עונג שבת:
2011: אלבומי השנה של קוראי עונג שבת 2011
2010: אלבומי השנה של קוראי עונג שבת 2010
2009: אלבומי השנה של קוראי עונג שבת 2009
2008: אלבומי השנה של קוראי העונג שבת 2008
2007: אלבומי השנה של קוראי העונג שבת 2007

קרא/י את המשך הפוסט

כמה השקענו, כמה טרחנו. הצקנו לחברים שלנו שישמעו את האלבום המדהים הזה, פרסמנו בפייסבוק לינקים לשירים ממנו, היללנו! שיבחנו! פיארנו ואני נשבע לכם שגם קילסנו!

אבל העולם, העולם הקר והארור הזה, לא הקשיב לשוועתנו. וכך קרה שהאלבום הכי טוב ששמענו השנה זכה רק לקול אחד, עלוב ובודד, במצעד השנתי של העונג שבת.
ביזיון? להיפך! הזדמנות!

מדי שנה אני מפרסם כאן את מצעד האלבומים שהכי אהבתם. הוא יגיע בשני בערב. רגע לפני, אני מפרסם כאן את רשימת האלבומים המיותמים – אלבומים שקיבלו מכם נקודה אחת בלבד, מה שאומר שהצביע להם אדם אחד, אחד בלבד, ואפילו הוא לא טרח לתת להם כוכבית, שפירושה "אלבום בנזונה במיוחד!" והיה מזכה את האלבום בנקודה נוספת.

אלה לא אלבומים רעים. אלה אלבומים שראויים לאהבה. עובדה – מישהו אהב אותם מספיק השנה כדי להכניס אותם לרשימה הקצרה של אלבומי השנה שלו. לכן הם פה, עושים לכם פרצוף של כלבלב עצוב ומבקשים שתטו להם אוזן. אולי אצלכם הם ימצאו בית. אז תנו להם צ'אנס.

מצאתי אלבום שהצבעתי לו ברשימה, מה זה אומר?!
1. שהטעם המוזיקלי שלכם כל כך גאוני שאף אחד משאר ההדיוטות העלובים בעונג לא יכולים להעריך את אלבום המופת התובעני הזה!
2. שהטעם המוזיקלי שלכם כל כך נרחב, שאף אחד וכו' לא מקשיב בכלל לסווינג אלטרנטיבי מגוואטמאלה
3. שהטעם המוזיקלי שלכם כל כך מזעזע, שאף אחד לא מוכן להצביע יחד אתכם לאלבום הנוראי הזה של הקילרז

הצבעתי לאלבום שרק אני מכיר והוא לא מופיע פה, מה זה אומר?!
1. שאתם לא היחידים שהצבעתם לו! יש צדק בעולם, השמש זורחת, התקווה שוב על כנה! האהבה מחכה לכם שם בחוץ, וגם היא הצביעה לאלבום ההוא שמורכב רק מקולות של קיר מתייבש מועברים דרך 236 אפקטים של גיטרה!

הנה, להנאתכם, 126 האלבומים המיותמים של 2012. תנו להם צ'אנס. אתם עשויים להתאהב פה באלבום עד מעל לראש (זה קורה כל שנה).

סיכומי השנה 2012
סימניית הזהב 2012
שירי העונג של 2012
10 ההופעות הכי טובות של 2012
בשני בערב: אלבומי השנה של קוראי עונג שבת, 2012

שמו של כל אלבום מלנקק לחיפוש הרלוונטי ביוטיוב, להאזנה:
קרא/י את המשך הפוסט

1. זהו, סיימנו. ההצבעה לאלבומי השנה של העונג שבת נסגרה, ולמעשה יש לי כבר ביד את התוצאות הסופיות ולא צריך לשקלל שום דבר (תודה, לירון ואלון, שבניתם טופס חכם במיוחד בשבילנו!). והתוצאות הן, איך נאמר… טוב, פשוט תחכו ליום שני ותראו בעצמכם. בינתיים, אני יכול לחזור לפרסם פה שירים מ-2012 בלי שאחשד בהטיית ההצבעה. לפני כמה שנים קפצתי לפאב החביב עליי בתל אביב (ה"אתתה", שנסגר מאז) ופגשתי איזו בחורה עם שמלה צבעונית וחיוך עצום של פריקית מוזיקה אמיתית. דיברנו על אלקטרו-סווינג, ז'אנר שהיא מתקלטת ואני בקושי מכיר. אני לא זוכר את שמה, או איך היא נראית, אבל אני רוצה להודות לה מרחוק על כך ששלחה אותי בעקיפין לשמוע קצת אלקטרו-סווינג והפכה את חיי למעט שמחים יותר. יש סצינה עולמית וגם ישראלית של ריקודי סווינג, והיא הולכת וגדלה. ככל שהיא גדלה, כך גדלה גם הפופולריות של האלקטרו-סווינג, שבשנתיים האחרונות פלש למיינסטרים (אחרי ביקורים נדירים כמו זה או זה). עכשיו הוא כבר לא נחלתם של רקדני סווינג שהולכים לחוג כל שבוע, אלא גם של אנשים… כמוני. כאלה שסתם חושבים שהחיבור של מקצבי סווינג עם באסים עדכניים הוא אחד הדברים הכי מדבקים ומרקידים שאפשר לשמוע. והקטע החביב עליי והא קטע חדש דנדש, "Happy" של C2C, רביעיית די-ג'ייז צרפתיים מדהימים. הקטע הזה יגרום לכם לרקוד בצורה לא רצונית ובלתי נשלטת. הקליפ שלו גם יעיף לכם כמה פיוזים לשמיים בארבע דקות של אקסטזה. אגב, מישהו אחד (ואחד בלבד) כבר הספיק להצביע ל-Tetra, האלבום ממנו השיר הזה לקוח, לאלבומי השנה של העונג. סחטיין. [טיוב]



2. תסתכלו שם בצד שמאל, יש שם שני לינקים צבעוניים שהתווספו השבוע וכדאי לכם לבקר בהם. הראשון הוא 41 שירי העונג של 2012, כלומר השירים שעשו לי אישית את השנה. ארזתי לכם את הכל בקובץ זיפ נעים ונוח לפריקה ישר לאייפוד. יש שם שירים שאתם מכירים, ושירים שאתם לא מכירים. שירים שאהבתם ושירים שתאהבו. ועוד כמה. אז תציצו. בנוסף, עידו כהן קפץ לסיכום אורח כדי לבחור את 10 ההופעות הכי טובות של 2012 ואתם מוזמנים לרוץ לשם כדי להתווכח איתו על הבחירה השערורייתית במקום הראשון, או על ההופעה שהוא שכח להכניס, או מה שבא לכם. מחר\תיים תעלה פה רשימת האלבומים המיותמים של השנה (רק אם אספיק…) וביום שני מצעד אלבומי השנה שאתם בחרתם (והפתעתם). אנג'וי! [עונג]
3. סמנו ביומן: ביום ראשון, משדר סיכום השנה הפסיכי של רדיו הקצה. 9 שעות (!) של שידורים, מ-10:00 בבוקר ועד 19:00 בערב, עם ערימה של פרסים למאזינים. רגע לפני, קוואמי ונדב בוחרים בוואלה את אלבומי השנה האישיים שלהם. [עברית]
4. כל התמונות בעונג הזה הן עטיפות ספרים יפהפיות מהסיכום של הניו יורק טיימס (בסוף העונג).



5. איך להתנהג כשאתם רואים הטרדת רחוב? לגזור, לשמור. [עברית]
6. ניהול מצבי משבר, האלבום השני של שני קדר (אחרי Bloodlines מ-2006 שיצא אצלנו ב-Hiss), הוא: א. בעברית! ב. יוצא בקרוב! ג. לא נשמע בכלל כמו מה שציפיתם! הנה טיזר שלו, רגע לפני שהוא פולש לחיים שלכם. [טיוב]
7. [ויה קסטה] סט תל-אביב-יפו מבריק של רדיוטריפ להאזנה והורדה בסאונדקלאוד. [סטרים, מפ3]
8. "הנסיך המדליק מבית אל" – סוף סוף סאטירה ישראלית שגם מעיזה לנשוך וגם להיות מגוחכת, ולא רק אחד מהשניים. [טיוב]
9. 10 אלבומי רוק מופלאים שהופקו על ידי מוזיקאים אלקטרוניים. אבל איפה הראשון של טוויילייט סינגרז?! [אנגלית]
10. [תודה למורפלקסיס] The devil and Daniel Johnston, הסרט התיעודי על דניאל ג'ונסטון, לצפייה בווימאו. [וימאו]



11. פרנק אושן כתב שיר חדש במיוחד לפסקול הסרט החדש של קוונטין טרנטינו. אבל מה, אף סצינה לא התאימה לשיר, והוא נשאר מחוץ לפסקול. איזה מזל שיש אינטרנט, כי הנה השיר, "Wiseman", והוא יופי של שיר. [סטרים]
12. Pulp שיחררו שיר חדש, בערך, כלומר הקלטה חדשה של "After you", דמו מ-2000 במקור. ואם זה נשמע לכם דיסקואי-מגניב-על-גבול-DFA, זה כי מר ג'יימס מרפי עזר להם קצת. [סטרים]
13. [ויה ויה] תקליט שהודפס במדפסת 3D. למה לא, בעצם? תחשבו שתהיה לכם מדפסת כזו, ותוכלו להמיר כל קובץ דיגיטלי על המחשב לתקליט או תקליטון. הרזולוציה של ההדפסה עדיין לא מספיק גבוהה אז זה נשמע חרא, אבל האפשרויות, הו האפשרויות. [אנגלית, וידאו]
14. הו, מה מקסים קליפ האנימציה של She & Him ל-"Baby, it's cold outside". כריסטמסי. [טיוב]
15. הכתבה הזאת קצת מתאמצת מדי לסחוט דמעות, אבל זה באמת מרגש לראות את הזוגות החד-מיניים שהתחתנו ביום הראשון שבו נישואים חד-מיניים הפכו חוקיים בסיאטל. [פיקסלים, אנגלית]
16. כביש אחד הוא מגזין עצמאי עתידי בעברית. הוא רוצה לראות אור, ומבטיח גדולות ונצורות ומה שנראה כהעדר ציניות מבורך. אם אתם רוצים לראות מגזין כזה קיים, עזרו להם בהדסטארט. [עברית]
17. [תודה לאביטלי] לבניין מסוים באוניברסיטת שיקגו הגיעה חבילה מסתורית, הממוענת להנרי וולטון ג'ונס ג'וניור, שהוא השם המלא של אינדיאנה ג'ונס, אשר לפי הסרט עבד בבניין הזה ממש (שהיה פעם מחלקת הגיאולוגיה והגיאוגרפיה, בזמן שבו התרחש הסרט). החבילה הכילה את היומן של אינדיאנה ג'ונס מהסרט, כולל תצלומים ושאר רמזים. האוניברסיטה הייתה כמרקחה. מנין הוא בא? מי השקיע כל כך? ולמה הוא שם??? הבלוג של אגף ההרשמה באוניברסיטה הפך לאחד המקומות החמים ברשת למשך כמה ימים שבהם כולם ניסו לפצח את החידה. אחרי זמן מה החידה פוצחה והפיתרון היה נפלא. [אנגלית]
18. [תודה לנועה] כולנו רוצים לפעמים להיות ג'יימס הטפילד. עכשיו אפשר להיות הטפילד בלחיצת כפתור! [קליק]
19. אחד מגיבורי השנה שלי, דמיאן ג'וראדו, הקליט שיר כריסטמס עצוב במיוחד, "Kalla Hus". שיר בודד ונפלא. [טיוב; מפ3]
20. The XX, שתמיד ניחנו בסטייל עולמי, מכסים לכבוד החג את "Last Christmas" של וואם, אולי שיר הכריסטמס-פופ הטוב בהיסטוריה. [סטרים, מפ3]
21. [תודה לירון] Merry Indie Christmas, פרודיה מוזיקלית חמודה מאוד. [וימאו]



22. [תודה לרוי] שתוהה ובצדק איך פספסנו את הסרטון הקורע מצחוק הזה של השינז שיצא כבר במרץ. [טיוב]
23. האם נמצאו עכבישים שבונים פתיונות בדמות עכבישים?! [דמיינו את המוח שלי מתפוצץ קצת]
24. כתבה נהדרת של אורי זר אביב על בן המתופף ומלחמתו בעיריית תל אביב. חלקכם בוודאי נתקלתם בבן המתופף ובמערכת התופים שלו, יושבים שניהם על מדרכה בתל אביב בצהרי היום ואחד מהם מכה נמרצות את השני. בן, ששמו המלא בן סלע, עושה כסף מנגינתו ברחוב בדיוק כמו שעושים זאת האקורדיוניסטים או החצוצרנים או נגני הצ'לו ברחובות תל אביב. רק שהוא עושה יותר רעש, ותופס יותר מדרכה, והפקחים, מסתבר, רודפים אותו יותר מכולם. הוא מצדו, מתופף נשאר מתופף, מתכוון להילחם בכל הכוח, עד הסוף. [עברית]
25. בן שלו שואל שאלה מצוינת: איך ייתכן שלא יצא דיסק פסקול ל"בלדה לאביב הבוכה", שהמוזיקה בו (של מארק אליהו) היא חלק כל כך מהותי מהסרט, והסרט מצליח? [עברית]
26. פוסט מוצלח ב"דגש קל" על השפה הפמיניסטית של מרב מיכאלי. [עברית]
27. דויד פרץ משחרר מחדש את הפסקול המצוין שהכין, עם אלעד שופן והופעת אורח מטלטלת-עולמות אחת של רות דולורס וייס, לסרט "המסע הארוך" של ערן קולירין, שהמשיך אחר כך לעשות סרטים כמו "ביקור התזמורת". דויד השקיע, שיפר את הסאונד והוסיף קטעים שנשארו בחוץ, ואת החוברת המושקעת שאמורה ללוות כל הוצאה מחודשת, הוא פירסם כפוסט בבלוג במקום בדפוס. אל תפספסו את "כשהלילה יורד" עם וייס. אמרתי. אל. תפספסו. [עברית, בנדקאמפ]
28. אתר חדש לבמאית הקליפים הישראלית תמר דרכלי. [אנגלית]



29. שימו אוזן על האלבום של הזמר-יוצר נדב ויקינסקי, ילד גדל. יהוא ירון הפיק, ויש תחושה דרמטית וקאמרית לאלבום היפה הזה. [בנדקאמפ]
30. [תודה לירון] ג'ק אין דה בוקס מוציאים שיר חדש נוסף, "גב זריז". יאללה, שיוציאו כבר את אלבום השנה של 2013. [טיוב]
31. אלבום הבכורה של בותימזוג יצא לאור בבנדקאמפ. הרבה מאוד שמח ובעברית. [בנדקאמפ]
32. [תודה לאסף] כלכליסט הקדיש השבוע את המוסף שלו לגיקים ולהשתלטותם המבורכת על העולם. [עברית]
33. [תודה לגיאגיא] הופעה מלאה של Atoms for peace, ההרכב השני של תום יורק, ביוטיוב. [טיוב]
34. בק, אמון טובין, נוסאג' ת'ינג, טיונדאי ברקסטון ואחרים ממקססים את פיליפ גלאס? יש לי רק מילה אחת: אומפג. הנה שתי טעימות. [קצת סטרים]
35. זה קצת מדהים: The BBC Radiophonic Workshop יצרה בשנות השישים אפקטים ומוזיקה אלקטרונית מוקדמת בשביל פתיחים, סדרות, תסכיתים ואפילו משדרי חדשות של ה-BBC. חברי מורפלקסיס כתב בזמנו על הגב' דפני אורם שלקחה חלק מכונן בפעילות המופרעת והמשפיעה הזו. עכשיו ה-BBC העלו אתר מעליץ (יש מילה כזו? משהו שגורם לעליצות?) שבו אפשר לשחזר את הצלילים של הסדנה הרדיופונית בעזרת אמולטורים של המכשירים פורצי-הדרך של הסיקסטיז. אדיררררר. [אנגלית]
36. גריזלי בר, דירטי פרוג'קטורז, סולאנג' ובלאד אורנג' מתלבשים מגניב להפקת אופנה של GQ. [אנגלית]
37. [תודה לשרי] אני לא יודע מי זו ניקול מרסדס (הישראלית?), אבל השיר שלה "Thoughts Of A Dry Brain" הוא מצוין, והקליפ שביים נועם שרון ממש נפלא, אפילו פלאי. האלבום המלא פה. [טיוב]
38. לזה לא ציפיתי: בבנדקאמפ יש את כל האלבומים של שלמה בר והברירה הטבעית – ויש לא מעט אלבומים כאלה, מ-1979 ועד היום. [בנדקאמפ]



39. שבוע אחרון (?) לסיכומי השנה, לט'ס דו איט.
    רעיון חמוד: "הארץ" פירסמו את רשימת הכתבות הכי פחות נקראת שלהן ב-2012. תמיד בעד האנדרדוג. הנה הנקראות ביותר, ושאר הסיכומים הנרחבים של הארץ. [עברית]
    ב-24bit בוחרים את הקאברים של 2012, כולל כמה הפתעות. [אנגלית, סטרים]
    הפנקס, מגזין מקוון בעברית לתרבות ילדים שצריך לזכות בפרסים כל שנה, בוחר את היצירות האיכותיות ביותר לילדים ב-2012, בשלושה חלקים (החלקים הנוספים בתחתית הפוסט). [עברית]
    דוד פרל מסכם את אלבומי השנה שלו בבלוגו המוצלח. בתחתית הפוסט, לינקים לשני החלקים הנוספים. [עברית]
    נמרוד מטאפאס וטאפאס בוחר את אלבומי השנה שלו. חבל שהבלוג הזה לא מתעדכן יותר. [עברית]
    מטא רשימה מבריקה בניו יורקר: 100 הרשימות הכי טובות בכל הזמנים. #1: הטבלה המחזורית. תכל'ס. [אנגלית. קרייגזליסט נמצא לפני עשרת הדברות]
    או, חיכיתי לזה: בניו יורק טיימס בוחרים את עטיפות הספרים הכי יפות של 2012. בחו"ל, כמובן. עטיפות ספרים יפהפיות בארץ ב-2012? נראה אתכם מוצאים עשרים לבחור מהן בכלל. [אנגלית]
    ב-Nerve בוחרים את שירי האהבה הגדולים של 2012 וגם את הקליפים הכי סקסיים של השנה. גררררר. [אנגלית]



40. [תודה לטל] הנה מודל מגניב: פרנקי סימון המוכשר פתח את פרויקט הפסנתר החברתי הראשון. מה זה אומר? פרנקי הוא פסנתרן מוכשר שאוהב לבצע בהופעותיו שירים ספונטניים לבקשת הקהל ("תנגן לי את קארמה פוליס!", וכאלה). אז הוא פתח בפייסבוק פרויקט מעניין. כל אחד יכול לבקש שפרנקי יקליט לו, ורק לו, גירסת פסנתר לאיזה שיר שירצה, כולל הכל (כולל שירים שהמבקש עצמו כתב). פרנקי מתמחר הקלטת כל שיר ב-40-60 ש"ח, שזה מגוחך, והנה הקיק: ככל שיותר אנשים מבקשים הקלטה של אותו השיר, התשלום לכל מבקש יורד. פרנקי מסביר את זה טוב יותר. הרשימה כבר נסגרה עקב הביקוש, אבל עדיין אפשר להצטרף לשירים הקיימים ברשימה. [עברית]



41. החודש הגשתי עם יוסי בבליקי תכנית מיוחדת על דיוויד בואי. ניסינו לקלף מגוף היצירה האדיר של הדמות החמקמקה הזו את הדברים שאפשר ללמוד מבואי ומהשירים שלו, לקחת איתנו לחיים שלנו. זה לא היה קל. בואי הוא גאון פופ. והבעיה עם גאונים, או אנשים שאנחנו מכתירים כגאונים, הוא שמשהו מפריד בינם לבינינו. יש להם משהו שלנו אין, איזו יכולת או כוח-על או משהו, משהו מולד, משהו שלא משנה כמה נתאמץ לא נוכל לגעת בו. אז מה זה עוזר לנו לשמוע שיר כמו "Absolute beginners", שהוא שיר אהבה מהמושלמים שהוקלטו אי פעם? כאילו, אנחנו בטח לא יכולים ללמוד מזה איך לכתוב שיר כמו דיוויד בואי. אם היה אפשר ללמוד את זה מהאזנה לשיר, כבר היו לנו חמישים דיווידים בואיים. ויש לנו אחד, וגם זה בקושי (כבר שנה תשיעית שאנחנו מחכים לאלבום חדש, דוד!). הוא נשאר שם למעלה, בלתי מושג. אולי. אני לא יודע, אני לא כותב שירים, אני יכול רק לנחש שאם הייתי כותב שירים, זה השיר שהייתי שם ברגעים שבהם הייתי מרים ידיים. [מפ3]

שתהיה שבת שבוגי! ביום שני – – – – – אלבומי השנה של עונג שבת 2012!!!