כל הזמן אומרים "אחרי החגים, אחרי החגים" והיום, יום ראשון שאחרי סוף סוכות והסופשבוע – הנה, זה ממש עכשיו. עכשיו בדיוק זה אחרי החגים.

שזה מצחיק, כי מבחינתי החג האמיתי עוד לפנינו. אינדינגב 2013 מגיע!!!

פסטיבל המוזיקה הגדול והעקשן, ממלא המפרשים והתחתונים בחול, מרחיב החיוכים והריאות, מרעיש האוזניים והעולמות, מעורר היצירתיות והחשק – חוזר, אם אני סופר נכון, במהדורה השביעית שלו. הוא יגיע אלינו (או אנחנו אליו) ב-10.10 ויימשך עד ה-12.10, ויקרה כתמיד במצפה גבולות שבנגב, מקום די שומם שיהפוך לשלושה ימים לעיר אוהלים עצמאית ושוקקת, עם לפחות ארבע (!) במות מוזיקה, וליינאפ מלא הופעות גדולות והפתעות קטנות.

אני הגעתי לשלב שבו ברור לי שאני הולך לאינדינגב ולא משנה הליינאפ. גם בשנים שבהן הליינאפ לא מרעיש את עולמי, עדיין מדובר בשלושה מהימים הכי הכי הכי טובים של השנה. אני תמיד מתמלא שם ברעיונות ובחיוכים ובחיבוקים ובחוויות וכן, גם בחול. אני תמיד חוזר לחיים הרגילים כשמאחוריי שובל של תחושת חופש משכרת שאני מנסה לבקבק ולשמר כמה שיותר אחרי החזרה מהמדבר. החזון הוודסטוקי של הוגי אינדינגב בכל הנוגע לאווירה ולתחושה במקום לגמרי עובד, בעיניי. יש חופש אדיר באוויר ויש מוזיקה אדירה ומקומית בכל מקום, וזה בכלל לא מובן מאליו. בעצם, זה די פסיכי.

תחשבו על זה רגע. שלושה ימים של פסטיבל עם הופעות כמעט בכל שעה, ב-3-4 במות במקביל (שלא לדבר על עשרות ומאות ההרכבים שנשארים מחוץ לפסטיבל), והכל – הכל! – נוצר בארץ. כאן. וגם אם שרים באנגלית או רוסית או ג'יבריש אז מתאמים את החזרות בעברית וזה קורה כאן, וזה שלנו, כלומר זה מאתנו. אנחנו חיים בעידן מוזיקלי מדהים, שאינדינגב הוא אחד הדגלים הכי גבוהים שלו.

אז השנה – גם השנה – כל מי שאוהב מוזיקה וחופש ומדבר ואנשים צריך לשקול להגיע לפסטיבל הזה. וכדי שהשיקול יהיה קל יותר, אני מחלק פה 3 כרטיסים מלאים לפסטיבל כולו. מגניב? הכי מגניב. מתחת לווידאו הזה תמצאו את הוראות ההשתתפות הקבועות. בווידאו עצמו תמצאו מדגם מייצג ומעולה מהאמנים שיופיעו השנה על במות הפסטיבל. ואנחנו? אנחנו ניפגש בחולות.

מה צריך לעשות כדי לזכות בכרטיס?
השאירו תגובה. זה כל מה שנדרש מכם. (אם אתם רוצים להיות יצירתיים, ספרו לאיזו הופעה אתם הכי מחכים בפסטיבל). הקפידו להשאיר את כתובת המייל שלכם בשדה המתאים (אל תדאגו, היא לא חשופה לאיש מלבדי), והזוכים, שייבחרו אקראית, יקבלו במייל הודעה על הזכייה. איזה כיף לקבל מתנות! תודה ללירון!
שימו לב: ההגרלה תהיה פתוחה עד יום שישי בערב!

"בעבר הלא מאד רחוק, הייתי מתענה רק מהמחשבה שעליי לבקש עזרה, אך לא משום שלא הייתי זקוקה לה. אני מניחה שכמו רבים מהאנשים שאני מכירה, הרצון לבקש עזרה יושב באותו שולחן יחד עם "פחד מתלות" ועם הפרשנות הנושנה שטוענת "נִזְקָקוּת היא חֻלשה"." – תמר קפסוטו

1. את היצירה של מירב שחם אתם מכירים, גם אם אתם לא יודעים שנתקלתם בה מלא פעמים. היא מאיירת ומעצבת שאחראית, בין היתר, לעטיפות של אלבומים של יהוא ירון (בעלה), דני סנדרסון, מרינה מקסימיליאן בלומין, פאניק אנסמבל, כלבי רוח ואחרים; היא מאיירת כבר כמה שנים את הפוסטרים ואת האתר של אינדינגב; ועכשיו היא מוציאה משהו שאני חושב שהיא עדיין לא לגמרי מביאה את עצמה לקרוא לו "אלבום בכורה" אז היא קוראת לו "פרויקט בינתחומי", ובצדק, כי הוא באמת בינתחומי: הטקסטים לקוחים מהספר "איש שלא הבחין בשום דבר" של רוברט ואלזר השווייצרי שיצא בעברית לפני שלוש שנים; איורים וקטעי וידאו של שחם בהשראת הספר יוצגו בתערוכה בעלת אותו שם, ושירים שהיא הלחינה וביצעה מופיעים באלבום חדש, איש שלא הבחין בשום דבר. זה אלבום אדיר בעיניי, ואחד הרגעים הכי גדולים בו הוא שתי הדקות הראשונות שלו, שנקראות גם "סוף העולם". הקלטת שטח מחורעת, שאני מרשה לעצמי לנחש שהוקלטה בסמארטפון, ומתחילה בעשרים שניות של הבת הפעוטה של שחם עושה, ובכן, קולות משונים שתינוקות עושים. ואז מירב שרה, במנגינה שנשמעת כאילו היא המציאה כרגע כשעירסלה את הבת הרכה בזרועותיה וחלמה בהקיץ: "ילדה אחת שלא היו לה לא אב ולא אם, לא אח ולא אחות, שלא היתה שייכת לאיש ושלא היתה בבית בשום מקום, עלה בדעתה רעיון, ללכת וללכת עד שתגיע לסוף העולם". ועכשיו תעצרו רגע ותשקלו את הרגע הזה בתוך כל התפאורה שלו. אישה אחת שהמוזיקאים שהיא הכי אוהבת הם מוזיקאים שלא יודעים גבולות ז'אנריים ואמנותיים מהם, שהיצירה שלה אין לה "בית" או כותרת או ז'אנר או קופסה לכלוא אותה בשום מקום, עלה בדעתה רעיון ללכת וללכת עם ספר שעירבב לה את הבפנים בלי לדעת לאן תגיע, אפילו אם יהיה זה סוף העולם או פרויקט בינתחומי שמשתרע על הופעה באינדינגב, אלבום חדש, תערוכה וספר שלא היא כתבה. והנה היא במה שנשמע כמו אמצע הלילה ברחוב, מאלתרת את השיר הזה לילדה שלה שכרגע נולדה, ופותחת עם זה את האלבום הראשון שלה. זה החופש בהתגלמותו, זו התאהבות אמנותית רבת-עוצמה. וכמה משמח לגלות ששאר האלבום – אפילו שיש בו נגנים, באולפן, וכל זה – לא סובל ממגבלות או חוקים אלא מעופף, עם המון דמיון וגמישות ומשחקיות חסרת פחד, לאן שהשיר לוקח. זו אמנות שאי אפשר להדביק לה שם כי אי אפשר ללכוד אותה, כי היא מעופפת בכל הכוח של התאהבות והתמסרות. וזה עושה לי נעים בכל הגוף, וזה אחלה אחלה אחלה אלבום, שנפתח באחלה אחלה אחלה שיר. [בנדקאמפ]
   



2. אחרי שנים של חלומות בהקיץ, זה הופך למציאות: אביתר בנאי יופיע באינדינגב הקרוב. זה הישג מדהים בעיניי, ובעיקר הגשמת חלום של כל מי שמעורב בפסטיבל הזה מהרגע הראשון. פנטסטי. [עברית]
3. בשבוע שעבר הצעתי כאן ניסוי משותף שלכם ושלי, שמאפשר לכם להיות פטרונים של עונג שבת, או במילים אחרות לתת לי טיפ קבוע על כל פוסט עונג שעולה בשישי ומלא בלינקים. התרגשתי בטירוף לגלות במהלך השבוע ש-27 קוראים החליטו לתת טיפים בגבהים שונים, ואני מודה שאת העונג הנוכחי כתבתי בהתרגשות מסוימת, נדירה. אז תודה, גדולה מאוד מאוד, על זה. מי שרוצה להצטרף עדיין יכול, וכמובן מוזמן לעשות זאת ממש כאן ולתת כמה שנראה לו מתאים, מ-1$. מי שיחליט לתת 4$ או יותר יקבל ממני מדי חודש מיקסטייפ חודשי של דברים מעולים באמת, שלא יפורסם בשום מקום אחר. בכל מקרה, העונג ימשיך להתפרסם כאן בחינם ולעולם לא יעלה כסף, אבל אם בא לכם לתת טיפ על תוכן חינמי שאתם אוהבים, עכשיו אפשר. [תודהתודהתודהתודה]
4. תודה יוצאת מגדר התודה לכל מי שהגיע ורקד והשתולל וביקש שירים והזיע ונהנה במסיבת הניינטיז השנייה של עונג שבת, שנערכה השבוע באוזןבר. כמו בפעם שעברה, הנה רשימת השירים המלאה של כל הערב, אם תרצו לשחזר בבית או משהו.
   אני בדעה שאסור לשחוק קונספט כייפי כזה ביותר מדי מסיבות, אבל מצד שני לא מעט רוקדים באו אליי במהלך ובעיקר בסוף הערב וביקשו עוד מסיבות כאלה. דעתכם בעניין תתקבל בברכה. תודה שבאתם! [!]



5. אתר העיצובים (חולצות, הדפסים, קייסים למכשירים) המעולה Society6 מפנק במשלוח חינם עד שבת. [אנגלית, $]
6. באלכסון התחילו לפרסם סיפורים קצרים, שזה מעולה בעיניי וממשיך להרים את הסטנדרט המגזיני בארץ בחזרה למקום שבו הוא ראוי להיות. פלאס, מכיוון שבינתיים הם לא טועים שם כמעט בכלום, באלכסון, הם הוסיפו הערכה של זמן קריאה לכל פרסום (לפי חישוב של מהירות קריאה ממוצעת כלשהי * מספר מילים). נפלא. הנה "האיש מגילאן", תרגום ראשון לעברית של אחד הסיפורים הידועים ביותר בספרות האיראנית המודרנית. [עברית]
7. מחקר חדש מביא לאנחת רווחה ברחבי העולם כולו: אכילת גבינה לפני השינה לא מביאה חלומות רעים! בדיוק להיפך! אני צריך לכרסם קצת מהאמנטל הזאת לפני שאני נרדם. [עברית]
8. [תודה לתומר] צ'רלס בראדלי הוא זמר סול נהדר עם סיפור די מדהים והופעות פנטסטיות. הסרט התיעודי עטור-הפרסים שנעשה עליו, "צ'רלס בראדלי: הנשמה של אמריקה", מוזרם בחינם לגמרי באתר של HOT. [וידאו]
9. פיטר גבריאל כיסה את "My body is a cage" של ארקייד פייר לאלבום הקאברים שלו, ועכשיו לקראת אלבום הקאברים-בחזרה-לשירים-של-גבריאל-על-ידי-אמנים-שהוא-כיסה, ארקייד פייר מבצעים את "Games without frontiers". [סטרים]


קרא/י את המשך הפוסט

"היפסטר מסדר 0: סחי.
היפסטר מסדר n+1: אדם המסגל לעצמו סממנים מוסכמים על מנת לבדל עצמו מהעדר של ההיפסטרים מסדר n." – ד"ר האפבייקד עושה סדר

1. אני רוצה לערוך מסיבה. נכבה את כל האורות וננגן סט קצר ומחודד מאוד של שירים, מדיוויד בואי של תחילת האייטיז דרך ג'וי דיוויז'ן ועד ל-LCD Soundsystem, שקו כמעט ברור נמתח בין שלושתם. כל זה יהיה חימום, עלייה לקראת שיא הערב, שבו נדליק את כדור הדיסקו ונרים את הווליום ואת הידיים וננגן את "Reflektor", הסינגל הפנומנלי של Arcade Fire, הבני זונות האלה. זוכרים כמה חיכינו לאלבום הקודם שלהם, The Suburbs, עם אילו ציפיות הגענו אליו? זוכרים שהוא מילא את כולן והתעלה עליהן, נסק למקום הראשון הלחלוטין-לא-מעורער באלבומי השנה שלנו כאן? חיכינו מאז שלוש שנים לסינגל חדש של ארקייד פייר. היה ברור שהם לא יכולים לעשות את זה יותר, אחרי שלושה אלבומים רציניים, שאפתניים, מלאים בשירים שמגדירים לך תקופה בחיים בחמש דקות, אחרי שיצרו את הקליפ פורץ הדרך ההוא וחרכו לנו את הלב עם השיר ההוא ובקיצור – לא יכול להיות שנשאר להם מוג'ו. זה לא הגיוני. אבל הם ידעו למי לפנות. הם הלכו לכוהן הדיסקו ג'יימס מרפי. והוא אמר להם חברים, האייטיז שלכם זה לא רק איאן קרטיס. זוכרים את היציאה הרקידה ההיא שלכם מסוף האלבום הקודם? בואו נרחיק לכת בשביל הזה. "Reflektor" הוא שיר דיסקו, הוא רקיד להפליא, ובו בזמן הוא כבד-ראש כי ארקייד פייר לא יכולים אחרת, ובו בזמן הוא נוסטלגי ועכשווי כמו האלבום האחרון, והוא נשמע בבת אחת גם כמו שיר של LCD וגם כמו שיר של דיוויד בואי (שתרם את קולו האדיר לרגעים בשיר הזה) וגם, אין מנוס, וגם כמו שיר של ארקייד פייר. להישאר מאוד מזוהה אבל לא להיתקע במקום זו משימה לא פשוטה, וארקייד פייר מצליחים בה כבר בפעם השלישית. כשזוכרים כמה ציפיות ולחצים יש עליהם, מדובר בהישג אדירים. ושלא יהיה לכם ספק – זה שיר אדירים. וקליפ די מוזר. בואו נרקוד. [מפ3]





2. ממש עוד רגע! ביום רביעי הזה, שהוא ערב חג כלשהו אז למחרת לא עובדים, אתם כולכם מוזמנים למסיבת הניינטיז השנייה של עונג שבת – זה יקרה באוזןבר, רביעי ה-25.9 ב-23:00, כלומר ממש עוד כמה ימים. מה צפוי לנו? אני אתקלט את שירי הניינטיז שאני הכי אוהב, מלהיטים קלאסיים של ד"ר אלבן, ספייס גירלז ואקווה ועד פייבוריטים שלא זכינו לרקוד כבר הרבה מאוד שנים: גאנז אנד רוזס, אמינם, טיפקס, רד הוט, ביסטי בויז, אופספרינג, אאוטקאסט, פרודיג'י, גאלה, בק, בלר, פאטבוי סלים ועוד המונים, מה שנספיק. כרטיסים מוזלים יש פה, וכמובן בקופה באירוע עצמו. חוצמזה, האירוע ממש עוד מעט ואין לי הרבה זמן לפרסם אותו בשיא הכוח, אז אם המסיבה הזאת נשמעת לכם כיף, ממש אודה לכם אם תזמינו לאירוע גם את החברים שלכם. תודה, ואני מקווה שניפגש על הרחבה! [90s]



3. אמנדה פאקינג פאלמר תופיע בישראל ב-23 באוקטובר! אמנדה! פאקינג! פאלמר! בבארבי! [עברית]



4. [תודה לאופיר] הנה משהו שקצת פוצץ לי את המוח. פעם, כדי לעשות כסף ממה-שזה-לא-יהיה-שאתה-אוהב-לעשות, היית צריך לעשות אחד משני דברים: למצוא חברה שתעסיק אותך (ולקוות שיתנו לך לעשות מה שאתה רוצה), או להיות עצמאי ולנסות למכור את מרכולתך בשלל צורות. למשל, מאייר היה יכול למצוא עבודה בחברת עיצוב או במערכת של עיתון, או לאייר בבית מה שהוא רוצה ולנסות למכור איורים שלו בגלריות, בחנויות, ברחוב, באתר שלו. עכשיו הדברים משתנים. השלב הראשון היה האפשרות למכור דברים ישירות באתר שלך, או במקומות כמו בנדקאמפ. השלב השני היה מימון-המונים: קנו כל מיני ומתנות ותעזרו לי לממן את האמנות והיצירה שלי. עכשיו מגיע שלב שלישי, מלהיב למדי, בשיחרור הפוטנציאלי של אמנים מול הקהל שלהם: פטרונות. באתר Patreon יש דיל מאוד פשוט. נגיד שאתם ממש אוהבים את ניצה ולחם (רועי כפרי וניב מג'ר), שעושים את הסרטונים הכי מצחיקים שנעשו בעברית מזה שנים. אתם חושבים שמגיע להם להמשיך לעשות את זה, למרות שהם מעלים כל סרטון ליוטיוב ולכאורה לא מרוויחים שקל מעשרות אלפי הצפיות שלהם. ניצה ולחם יכולים לפתוח עמוד באתר הזה, ומישהו כמוני שחושב שהם גאונים יכול להחליט להיות פטרון שלהם, ונגיד לתת להם 2$ על כל סרטון חדש שהם יעלו. אני מתחייב "לפטרן" אותם. אפשר לקבוע מקסימום חודשי כדי שניצה ולחם לא יעלו פתאום 56 סרטונים ברצף וירוקנו לי את הארנק.
   אני שוקל ברצינות מלאה לפתוח שם עמוד של העונג, ולאפשר למי שנהנה כל שבוע מהעונג השבועי להפוך לפטרון של העונג בכמה כסף שהוא רק רוצה. אני משקיע שעות וימים בעונג, ואתם יכולים לעזור לי לפנות יותר זמן בשביל זה (מי ששם לב לקצב העדכונים לאחרונה יודע כמה זמן פנוי חסר לי). כמובן שפטרונים של העונג יקבלו הנחות ומכירות מוקדמות לאירועים של העונג (מסיבות הניינטיז, חגיגות העשור הצפויות בקיץ הבא, 11:11 וכל מה שאעשה), מיקסטייפים בלעדיים וכל מיני דברים כיפיים שיהיו רק להם.
   אשמח מאוד לשמוע פה בתגובות את דעתכם על העניין, ובינתיים פתחתי שם עמוד ומי שרוצה יכול להצטרף ולהיות פטרון של העונג, אפילו רק לניסיון. אני מוכן לנסות ללכת צעד אחד קדימה. האם אתם מוכנים לנסות ולעשות את הצעד הזהיר הזה איתי? [אנגלית]
5. עלה האתר המלא של אינדינגב, אם מסיבה שאני לא יכול לתפוס עדיין אין לכם כרטיסים. [עברית]
6. יס! לאלקטרונאי המבריק אמון טובין יש אלבום (כפול) חדש עם Two fingers. אלבום כפול זה קצת כבד אז אפשר לקבל עשרים דקות מהודקות ומפוצצות-מוחין של סט מתוך החומרים של השניים. לי זה לגמרי גרם לתנועות לא רצוניות ולכיף גדול. [טיוב, משום מה]


סליחה, מישהו ראה לאן נעלם הגל?

7. מרהיב: התמונות הזוכות בתחרות הצילום של רדבול לספורט אתגרי. פסיכי. [פיקסלים]
8. בכלל לא שמתי לב, אבל לצד NPR ופיצ'פורק, עכשיו גם הניו יורק טיימס מציע בקביעות אלבומים חדשים להאזנה בשלמותם (או בחלקם). הנה החדש והמדובר של Califone, ולצידו חדשים של לו דילון, ג'ונתן רייס, קפיטל סיטיז ועוד. [סטרים]
9. אני לא מת על חשפניות בקליפים אבל הקליפ של "The way out" של Porcelain Raft הוא אחלה וואן-שוט, והשיר אפילו יותר טוב. [טיוב]
10. שיואו, כמה שאני אוהב את הקליפ הסטופ-מושן המקסים ל-"Darkness", שיר איטי ומעולה מהחדש של King Khan & The Shrines. הנה סטרים לכל האלבום. [טיוב]
11. לחברי הטוב מורפלקסיס יש לייבל-רשת חדש, Schwarz Neon Licht, והוא מציע סמפלר חינמי להורדה עם שירים חדשים לגמרי של 5 הרכבים ואמנים בלייבל, כולל שיר חדש של יהודה לדג'לי (!). [בנדקאמפ]
12. מת על שיר האהבה של הראפר נתי חסיד למארינה מקסימיליאן. אם אתם אוהבים את מה שהוא עושה (ואני ממליץ בחום להקשיב), תנו לו כמה שקלים בקמפיין הגיוס להקלטת אלבום הבכורה שלו. [טיוב; עברית]
13. [תודה לחן] "Eliza", סינגל חדש והולם ליקירת העונג אנה קאלבי. לחובבי פי-ג'יי ופטי סמית' וטל אורן. [טיוב]
14. [תודה לערן] יש יש יש! אלבום חדש לאמיליאנה טוריני, וכולו מחכה להאזנה חופשית ב-Quietus! חיכיתי לה מאוד. [סטרים]
15. איזה כיף, אורי זר-אביב בחר 10 קליפים מפלסטלינה שהוא אוהב במיוחד, וכולם נהדרים במיוחד. [עברית, טיובז]
16. איזה כיף: באלכסון תירגמו את "חצץ", סיפור קצר של אליס מונרו, מאסטרית הסיפור הקצר האמריקאית. [עברית]
17. עופר שדמי מארח בסוכתו, "סיפור, כיסוי", מוזיקאים וכותבים אורחים שמספרים על עטיפת אלבום שהם אוהבים במיוחד. [עברית]
18. "Gimme", סינגל נטול-אלבום שלישי ברצף של בק. [טיוב]



19. ב-Project unbreakable מצלמים נשים שעברו אונס והתעללות מינית, כשהן מחזיקות שלטים עם משפטים שאמרו להן. זה מזעזע, זה מעורר הערכה, זה חשוב. [אנגלית]
20. אז מהרגע שקים דיל עזבה את הפיקסיז הם פתאום חזרו לחיים, אה? לא רק הופעות איחוד בלתי פוסקות, אלא גם EP חדש בן 4 שירים! שנשמע, בואו נודה על זה, כמו חומרי סולו של פרנק בלאק ולא כמו הפיקסיז. לא שזה רע, חלילה, בלאק הוא אלוף העולם גם כשהוא לבד. זה פשוט שונה משמעותית ממה שקיוויתי לו מהפיקסיז ודומה משמעותית למה שאני כבר מכיר מבלאק. כך או כך, EP חדש באוויר ועוד כמה בדרך, ושגיא הפנה את תשומת לבי לכך שהלהקה הוציאה אותו "ב-5000 עותקים על ויניל, הורדת Flac בתשלום ו… אף אזכור ל-CD". כבר שנים אומרים שהדיסק מת, אבל נראה שהפיקסיז אשכרה ויתרו עליו לגמרי. ויותר מזה, לאף אחד זה לא מפריע. מעניין. [אנגלית]
21. [תודה ליעל] כל מי שאי פעם התאהב בניו יורק, ברחובותיה ובעיקר בחנויות הספרים שלה עומד לשאוב עונג וגעגועים רבים מהקליפ "Swimming in '99", שיר חדש של Golden Suits, שהוא פרד ניקולאוס, מחצית מ-Department of eagles (השני הוא דניאל רוסן מגריזלי בר). האלבום שלו, מספרת לי יעל, "מבוסס על אוסף סיפורים קצרים של הסופר John Cheever שניקולאוס מאוד אוהב. בקליפ לשיר הפותח את האלבום אפשר לראות את ניקולאוס עובר בין חנויות ספרים במנהטן כדי לרכוש כמה שיותר עותקים מהספר". מלבב. [טיוב]
22. ב-1953 צילם ה-BBC נסיעת רכבת מלונדון לברייטון. ב-1983 הוא עשה זאת שוב. ועכשיו שוב, ב-2013. שלושת הסרטונים מוצבים זה לצד זה, עם פסקול מושלם ("Star guitar"), והרכבות נוסעות זו לצד זו בתיאום מושלם, בהפרשים של 30 שנה. נפלא. [טיוב]
23. [תודה לשי] ששלח לכיווני עדכון משמח מאוד: סטרים מלא לאלבום החדש של Mum! אני רק בהתחלה שלו, אבל שי, שכבר שמע אותו, מספר שהוא "חוזר יותר לשורשים האלקטרוניים שלהם ומפתח את הסאונד בצורה גם פופית וגם אקספרימנטלית, ואחת מהסולניות של 3 האלבומים הראשונים חזרה אז גם יש את השירה המפחידה שלה שוב, וזה מגביר את דפיקות הלב. מומלץ בחום". [אנגלית, סטרים]
24. ווווואאאאו: מעוף של עיט, מנקודת מבטו של העיט. מסחרר. [טיוב]
25. NIN משחררים שתי גרסאות מאסטרינג שונות לאלבום החדש שלהם, Hesitation marks. פעם אחת למערכות רגילות עם כל הלאודנס שמצופה היום מאלבום חדש, ופעם אחת לאודיופילים שרוצים לשמוע את המוזיקה עם יותר דינמיקה כמו פעם. [אנגלית]
26. Squee, TL;DR, FOMO ועוד כמה מהביטויים החביבים עליי נכנסו רשמית למילון אוקספורד החדש. שפה שלא מתעדכנת היא שפה מתה. [אנגלית]



27. איי-קנדי היסטרי: הידעתם איך קוטפים חמוציות? מציפים את השדה, החמוציות צפות על פני המים, ואז אוספים אותן במחזה אדמדם מרהיב ביופיו. ומה קורה כשמביאים גולש לבריכה כזאת? הו לורד. [וימאו]
28. הלייבל של דיפלו, Mad Decent, בפוקוס על מוזיקה מתל אביב. ריספקט. [אנגלית]
29. ברק יפת כותב כמה דברים מעוררי מחשבה על גבריאל בלחסן במלאת 30 יום למותו המוקדם. "השאלה שנותרת פתוחה היא, כמובן, כיצד נזכור את בלחסן, והייתי רוצה להדגיש כמה דברים שאולי קצת נשכחו בחודש האחרון בפרט ולאורך כל הקריירה שלו בכלל", הוא פותח. [עברית]
30. יש כל כך הרבה שירים מחורבנים שמוכרים מיליונים רק בזכות יח"צ, שאני מברך בלבי על כל שיר פופ באמת מוצלח\כייפי\נועז שמרסק את המצעדים לרסיסים. זה קרה השנה עם "I love it", ההמנון הנוכח-בכל של הצמד השבדי Icona Pop, שכמו "Call me maybe" הוא שיר פופ מקפיץ ושמח ונוצץ שמחביא מתחת למכסה המנוע ביט אלים ומכני בצורה מפתיעה. תודה, דאבסטפ! בכל מקרה, הדואו הזה מפתיע גם בריקוד הקליל שלו על הגבול בין סצינת פופ-המצעדים לבין אינדי-קרד רציני, ולראייה: אלבום הבכורה שלהן ניתן להאזנה מלאה ב… פיצ'פורק. [סטרים]
31. כחובב גדול של עטים זולים ומצוינים, שמחתי מאוד מול זה: 5,000 מילה מ-4 מבקרי עטים (יש עבודה כזו!), שלא חייבים לקרוא כי כבר בהתחלה ברורה המסקנה: יש עט אחד ממש זול שכל מי שכותב ביד צריך לרכוש. [אנגלית]
32. ניר גורלי כותב על מימון המונים במוזיקה הישראלית, כולל תומכים, מתנגדים, מצליחים ונכשלים. [עברית]
33. Alone הוא EP אינסטרומנטלי חדש של Left הישראלים. [בנדקאמפ]
34. למה ישראלים כל כך אוהבים את פינק פלויד וכל כך שונאים את רוג'ר ווטרס? סגול 59 מנתח. [עברית]
35. אני נזהר מאלביס קוסטלו. אין ספק שהוא אלוף, אבל הקול וסגנון השירה שלו נמאסים עליי מהר מאוד, ובעשור האחרון הוא שיתף פעולה עם כל כך הרבה אמנים, שעוד שת"פ הוא כבר לא חדשות. עד שהוא החליט לשתף פעולה עם הרוטס. אני יכול להכביר מילים, אבל אני מעדיף להכביר צלילים. תקשיבו פה לכל האלבום המשותף החדש שלהם, Wise up ghost, ותגידו לי שזה לא תענוג אדירים. [סטרים]
36. האלבום השני של ההרכב הפוליטי-ניסיוני הישראלי חונקי כמרים, "צנזורה עצמית", מחכה לכם בבנדקאמפ. [בנדקאמפ]
37. סר פטריק סטיוארט, ז'אן לוק פיקארד בשבילכם, מלמד אתכם לעשות את הדאבל-טייק, ואז את הקוואדרופל-טייק – הו מיי! [טיוב]
38. אני אוהב גינות, את ניו יורק, את NPR ואת ביל קלהאן, אז מובן שאוהב במיוחד את הווידאו של ביל קלהאן שר את "Small plane" בגינה ציבורית בניו יורק, עבור NPR. [וימאו]
39. האם כל הסרטים של פיקסאר מתקיימים באותו עולם ויש ביניהם קשרים, סיבות ותולדות והם טומנים בחובם הסברים אחד לשני? זה התחיל בסרטון משעשע של קראקד והמשיך בניסיון לגבש את התיאוריה של פיקסאר. [וידאו, אנגלית]
40. [תודה לרותם] אוהבינג את "Face like a skull", הסינגל הכה-נירוונאי של הצמד הבריטי Drenge. [טיוב]
41. [תודה לאביטל] הכי כיף: כשהודעות אוטומטיות מונצחות בשלטי רחוב. בוולשית. [אנגלית]
42. In Utero, האלבום הכי טוב שנירוונה הקליטו בחייהם הקצרים, ציין השבוע 20 שנה ליציאתו. אני גדלתי לתוך נירוונה, חיכיתי לאלבום הזה ונדהמתי ממנו אז בערך כמו שאני נדהם ממנו היום. הוא אלבום פנטסטי, קורע-קרביים, מנתץ-גולגלות, זועק, שבור, מנצנץ מרוב זכוכיות מרוסקות. הוא אלבום באמת ענק, הרבה יותר ענק בעיניי מ-Nevermind המונומנטלי. בסטריאוגם כותבים עליו מילים נכונות ומחושבות מאוד. [אנגלית]
43. האלבום החדש של MGMT עושה לי סלט בראש, ואני די בטוח שזה דבר טוב. הוא פסיכדלי וצבעוני יותר מכל מה שהם עשו קודם, הרבה פחות לכיוון המרקיד. בפיצ'פורק מסדרים לצמד כתבת שער מושקעת, וכרגיל בכתבות שער של פיצ'פורק, שווה להציץ בהן ולו רק בשביל החווייה הגרפית. [אנגלית]
44. כמה אנשים נמצאים בחלל ברגע זה? [אנגלית]
45. גם ארקטיק מאנקיז מתראיינים לפיצ'פורק, אבל לא מקבלים שער כי הם, נו, מצליחים נורא. [אנגלית]
46. יש! "Lost it to trying", סינגל חדש ל-Son Lux, האמן האובר-דרמטי החביב עליי. מומלץ אם אהבתם דברים כמו האלבום האחרון של סופיאן סטיבנס, נגיד. [סטרים]
47. [תודה לשני] האיש שעשה כפפה משיער שגילח מהחתול שלו. [עברית]


נחשו מה מסומן במפה הזו

48. אינפוגרפיקה גאלור: 40 מפות שיעשו לכם סדר בראש, כולל: מדינות שלא משתמשות בשיטה המטרית, 22 המדינות היחידות שבריטניה לא פלשה אליהן, איפה נוהגים באיזה צד של הכביש, מאיפה לאן זורם הנפט, ועוד. [אנגלית]
49. [תודה לרוי] אוהבינג: "אולי", סינגל של הצמד ריאו, שהן אור אדרי וזואי פולנסקי. אייטיז לפרצוף שלך. [טיוב]
50. [תודה לאביטל] מה זאת אומרת, עדיין לא ראיתם את התמנון שתופס חצי קוקוס ורץ מתחת למים? [וידאו]
51. שאול אמסטרדמסקי, האביר שלי, בהרצאה קצרצרה ומצוינת: למה אין סיכוי שתהיה לכם פנסיה? 10 הנחות יסוד מוטעות. הרצאה שכל עובד בישראל צריך לראות. [טיוב]
52. EP חדש ליוצר האקוסטי הישראלי עדן לשם. [בנדקאמפ]
53. [תודה לירון] זה ההבדל בין זמרים ענקיים לסתם כוכבי פופ. תקשיבו ל-"Under pressure" של קווין ודיוויד בואי בלי המוזיקה, רק ערוצי השירה של בואי ומרקורי. פנטסטי. [טיוב]
54. אני מת על Quasi. הקליפ החדש לא מעניין ויזואלית אבל השיר, "See you on mars", נהדר בעיניי. [טיוב]
55. סטרים מלא ל-Mazzy Star חדש! הכינו את הכירבולית. [סטרים]
56. סטרים מלא לאלבום הבכורה של CHVRCHES! הכינו את חולצות הניאון. [סטרים]
57. ג'אנל מוניי מביאה אותה בקאבר לאחד השירים הטובים ביותר בהיסטוריה, "I want you back" של הג'קסון פייב. ציפיתי ממנה ליותר גרוב, אבל הביצוע הקולי שלה יפה גם בביצוע הרגוע הזה. [סטרים]
58. איש אחד הלך להופעה של פיל אלברום, שכרגע מופיע תחת הכינוי Mount Eerie ועושה מוזיקה פשוט פנטסטית. האיש נהנה בהופעה מאוד כי ההופעות של אלברום באמת ממש טובות, אז בסופה הוא עשה את הדבר המתבקש, וקנה מאלברום דיסק. ואז הוא הלך הביתה. ואז הוא שמע את הדיסק, והדיסק לא מצא חן בעיניו כלל וכלל. אפילו לא קצת. כצרכן מנוסה, הוא כתב לאלברום ושאל אותו אם אפשר אולי להחליף אותו בדיסק אחר, בבקשה. זו הייתה התשובה של אלברום לצרכן המתוסכל. [אנגלית]
59. 
    דויד פרץ כתב:
    "שלפתי את הגיטרה האקוסטית האהובה עלי הראיתי לגבריאל [בלחסן] את האקורדים של השיר וחיפשנו עבורו את הסולם המתאים לקולו. כבר בזמן שניסינו את הסולמות השונים, התרגשתי לראות ולשמוע כיצד השיר עובר טרנספורמציה בכל פעם שהוא מבצע אותו, בכל פעם ששר – המהם אותו לעצמו, השיר הפך להיות לאט לאט יותר ויותר שלו. תהליך ההתאהבות שלו בשיר הלך וגדל ככל שהוא ניגן אותו. וכך אחרי חצי שעה של גישושים, שלחתי אותו לחדר ההקלטה.
    כיוונתי את המיקרופונים והמכשירים במהירות מסביבו. הרגשתי שמשהו מיוחד מתרחש ולא רציתי למסמס אותו בגלל כל מיני דקויות טכניות. "יאללה גבריאל" אמרתי אל המיקרופון "בוא נעשה איזה נסיון אחד?" לחצתי על הכפתור האדום, וארבע דקות אחר כך אני מבין שהקלטתי חתיכת היסטוריה. רק זמר וגיטרה, אבל איזה ביצוע מופלא. יסלחו לי כל המוזיקאים המעולים שהשתתפו באלבום ההוא, הביצוע הזה היה חיבור מופלא, לטעמי הביצוע הכי טוב של השיר הזה בכל שפה שהיא". [טיוב]

שתהיה שבת שבוגי, סוכות שבוגי, וניפגש במסיבת הניינטיז ברביעי בערב!

הניינטיז צלצלו. הם מבקשים שתבואו למסיבה שלהם.

25 בספטמבר, יום רביעי (למחרת חג = חופש!)
23:00
אוזןבר, קינג ג'ורג' 48.

אני על העמדה,
אתם על הרחבה,
להיטי ניינטיז אלמותיים + שירים שתופתעו לגלות שאתם זוכרים את כל המילים שלהם + הפתעות.
בואו!

מה פתאום מיקסטייפ גוספל באמצע החיים החילוניים שלנו, מה הולך פה?! ועוד גוספל נוצרי, רחמנא ליצלן?

ובכן, כן וכן וכן. וגם למה לא, בעצם. גוספל הוא סגנון עשיר ורחב, הרבה יותר מה-"Praise the lord!" הקלישאתי מהטלוויזיה. הוא הולך לעומק המאה ה-20, נע ממקהלות ענק אל אדם אחד בודד עם גיטרה, מהקלטות מלוכלכות משנות ה-20 ועד אולפנים נוצצים ב-2013.

אז למה פתאום, דווקא עכשיו? כי יהוא ירון הוציא אלבום עברי למהדרין שמשלב לא מעט השפעות גוספל, וכשהוא השיק את האלבום בבארבי הוזמנתי לתקלט והצעתי שאנגן סט גוספל. כבר הכנתי אותו והכל אבל כל מיני בעיות טכניות מנעו ממני לנגן אותו באותו ערב. אז הנה הוא כאן לפניכם, בערך שעה של גוספל מ-1927 ועד 2008, ממעמקי אלבאמה ועד לונדון ובאר שבע, משירים כמעט מצחיקים ועד הימנוני בדידות שוברי לב.

את 18 השירים שכאן אספתי מתקופות ומקורות שונים, וניסיתי לציין ליד כל אחד את שנת ההקלטה שלו, כשאפשר היה למצוא את המידע הזה.

לגוספל יש את הכוח להיכנס ישר ללב, אבל צריך להוריד בפניו את החומות. צריך לא להיות ציניקן. צריך להרשות לעצמך להיסחף על גלי המקהלה או להאמין לאסיר השחור המקונן על גורלו בבלוז של ייאוש. אבל אין יאוש בעולם בכלל, כשמדובר בגוספל. מוזיקת גוספל היא תקווה. כששרים אותה ביחד היא אופוריה של תקווה שממיסה כל יאוש. כששרים אותה לבד, ממעמקי הסבל, עצם הזימרה עצמה היא קרן האור היחידה של התקווה. גוספל היא מוזיקה שמחוללת תקווה.

וולאק, לא תזיק לנו עכשיו קצת תקווה.

לחצו פליי כאן:
[audio:https://haoneg.com/mixtape/set%20your%20house%20in%20order.mp3]

או הורידו כאן את האוסף בקובץ זיפ.

Set your house in order: A gospel mixtape by Guyha
1. The Pilgrim Travellers – Jesus hits like the atom bomb (1951)
2. The Golden Gate Quartet – Golden Gate gospel train (1938?)
3. Bessie Jones – Sometimes (1960)
4. Rev. Sister Mary Nelson – Judgement (1927)
5. Reverend Billy H. Grady – Holy Rock (1965)
6. Madam Ira Mae Littlejohn – Go Devil Go (1947)
7. Eugene Smith And The Roberta Martin Singers – Satisfied (1949)
8. Dixie Hummingbirds – Don't you want join that number (1939-1946)
9. The Charioteers – Wade in the water (1940)
10. The harmonizing four – Go down Moses (????)
11. (Recorded by Alan Lomax) – Old Alabama (1947)
12. Blind Willie Johnson – Dark Was the Night, Cold Was the Ground (1927)
13. Vera Ward Hall & Dock Reed – Trouble So Hard (1937)
14. Rev. G.W. Killens & Mt. Calvary Congregation – Father, I Stretch My Arm to Thee (1946)
15. Isaac Haney + The Ebenezer Baptist Church Choir – At a Time Like This (Pt 1) (1976)
16. Pastor T.L. Barrett & the Youth For Christ Choir – It's Me O Lord (1971)
17. Ruth Dolores Weiss – Kohelet (2008)
18. Spiritualized – Lord Can You Hear Me (2001)

אהבתם? הפיצו את המוזיקה הטובה: