"בעבר הלא מאד רחוק, הייתי מתענה רק מהמחשבה שעליי לבקש עזרה, אך לא משום שלא הייתי זקוקה לה. אני מניחה שכמו רבים מהאנשים שאני מכירה, הרצון לבקש עזרה יושב באותו שולחן יחד עם "פחד מתלות" ועם הפרשנות הנושנה שטוענת "נִזְקָקוּת היא חֻלשה"." – תמר קפסוטו

1. את היצירה של מירב שחם אתם מכירים, גם אם אתם לא יודעים שנתקלתם בה מלא פעמים. היא מאיירת ומעצבת שאחראית, בין היתר, לעטיפות של אלבומים של יהוא ירון (בעלה), דני סנדרסון, מרינה מקסימיליאן בלומין, פאניק אנסמבל, כלבי רוח ואחרים; היא מאיירת כבר כמה שנים את הפוסטרים ואת האתר של אינדינגב; ועכשיו היא מוציאה משהו שאני חושב שהיא עדיין לא לגמרי מביאה את עצמה לקרוא לו "אלבום בכורה" אז היא קוראת לו "פרויקט בינתחומי", ובצדק, כי הוא באמת בינתחומי: הטקסטים לקוחים מהספר "איש שלא הבחין בשום דבר" של רוברט ואלזר השווייצרי שיצא בעברית לפני שלוש שנים; איורים וקטעי וידאו של שחם בהשראת הספר יוצגו בתערוכה בעלת אותו שם, ושירים שהיא הלחינה וביצעה מופיעים באלבום חדש, איש שלא הבחין בשום דבר. זה אלבום אדיר בעיניי, ואחד הרגעים הכי גדולים בו הוא שתי הדקות הראשונות שלו, שנקראות גם "סוף העולם". הקלטת שטח מחורעת, שאני מרשה לעצמי לנחש שהוקלטה בסמארטפון, ומתחילה בעשרים שניות של הבת הפעוטה של שחם עושה, ובכן, קולות משונים שתינוקות עושים. ואז מירב שרה, במנגינה שנשמעת כאילו היא המציאה כרגע כשעירסלה את הבת הרכה בזרועותיה וחלמה בהקיץ: "ילדה אחת שלא היו לה לא אב ולא אם, לא אח ולא אחות, שלא היתה שייכת לאיש ושלא היתה בבית בשום מקום, עלה בדעתה רעיון, ללכת וללכת עד שתגיע לסוף העולם". ועכשיו תעצרו רגע ותשקלו את הרגע הזה בתוך כל התפאורה שלו. אישה אחת שהמוזיקאים שהיא הכי אוהבת הם מוזיקאים שלא יודעים גבולות ז'אנריים ואמנותיים מהם, שהיצירה שלה אין לה "בית" או כותרת או ז'אנר או קופסה לכלוא אותה בשום מקום, עלה בדעתה רעיון ללכת וללכת עם ספר שעירבב לה את הבפנים בלי לדעת לאן תגיע, אפילו אם יהיה זה סוף העולם או פרויקט בינתחומי שמשתרע על הופעה באינדינגב, אלבום חדש, תערוכה וספר שלא היא כתבה. והנה היא במה שנשמע כמו אמצע הלילה ברחוב, מאלתרת את השיר הזה לילדה שלה שכרגע נולדה, ופותחת עם זה את האלבום הראשון שלה. זה החופש בהתגלמותו, זו התאהבות אמנותית רבת-עוצמה. וכמה משמח לגלות ששאר האלבום – אפילו שיש בו נגנים, באולפן, וכל זה – לא סובל ממגבלות או חוקים אלא מעופף, עם המון דמיון וגמישות ומשחקיות חסרת פחד, לאן שהשיר לוקח. זו אמנות שאי אפשר להדביק לה שם כי אי אפשר ללכוד אותה, כי היא מעופפת בכל הכוח של התאהבות והתמסרות. וזה עושה לי נעים בכל הגוף, וזה אחלה אחלה אחלה אלבום, שנפתח באחלה אחלה אחלה שיר. [בנדקאמפ]
   



2. אחרי שנים של חלומות בהקיץ, זה הופך למציאות: אביתר בנאי יופיע באינדינגב הקרוב. זה הישג מדהים בעיניי, ובעיקר הגשמת חלום של כל מי שמעורב בפסטיבל הזה מהרגע הראשון. פנטסטי. [עברית]
3. בשבוע שעבר הצעתי כאן ניסוי משותף שלכם ושלי, שמאפשר לכם להיות פטרונים של עונג שבת, או במילים אחרות לתת לי טיפ קבוע על כל פוסט עונג שעולה בשישי ומלא בלינקים. התרגשתי בטירוף לגלות במהלך השבוע ש-27 קוראים החליטו לתת טיפים בגבהים שונים, ואני מודה שאת העונג הנוכחי כתבתי בהתרגשות מסוימת, נדירה. אז תודה, גדולה מאוד מאוד, על זה. מי שרוצה להצטרף עדיין יכול, וכמובן מוזמן לעשות זאת ממש כאן ולתת כמה שנראה לו מתאים, מ-1$. מי שיחליט לתת 4$ או יותר יקבל ממני מדי חודש מיקסטייפ חודשי של דברים מעולים באמת, שלא יפורסם בשום מקום אחר. בכל מקרה, העונג ימשיך להתפרסם כאן בחינם ולעולם לא יעלה כסף, אבל אם בא לכם לתת טיפ על תוכן חינמי שאתם אוהבים, עכשיו אפשר. [תודהתודהתודהתודה]
4. תודה יוצאת מגדר התודה לכל מי שהגיע ורקד והשתולל וביקש שירים והזיע ונהנה במסיבת הניינטיז השנייה של עונג שבת, שנערכה השבוע באוזןבר. כמו בפעם שעברה, הנה רשימת השירים המלאה של כל הערב, אם תרצו לשחזר בבית או משהו.
   אני בדעה שאסור לשחוק קונספט כייפי כזה ביותר מדי מסיבות, אבל מצד שני לא מעט רוקדים באו אליי במהלך ובעיקר בסוף הערב וביקשו עוד מסיבות כאלה. דעתכם בעניין תתקבל בברכה. תודה שבאתם! [!]



5. אתר העיצובים (חולצות, הדפסים, קייסים למכשירים) המעולה Society6 מפנק במשלוח חינם עד שבת. [אנגלית, $]
6. באלכסון התחילו לפרסם סיפורים קצרים, שזה מעולה בעיניי וממשיך להרים את הסטנדרט המגזיני בארץ בחזרה למקום שבו הוא ראוי להיות. פלאס, מכיוון שבינתיים הם לא טועים שם כמעט בכלום, באלכסון, הם הוסיפו הערכה של זמן קריאה לכל פרסום (לפי חישוב של מהירות קריאה ממוצעת כלשהי * מספר מילים). נפלא. הנה "האיש מגילאן", תרגום ראשון לעברית של אחד הסיפורים הידועים ביותר בספרות האיראנית המודרנית. [עברית]
7. מחקר חדש מביא לאנחת רווחה ברחבי העולם כולו: אכילת גבינה לפני השינה לא מביאה חלומות רעים! בדיוק להיפך! אני צריך לכרסם קצת מהאמנטל הזאת לפני שאני נרדם. [עברית]
8. [תודה לתומר] צ'רלס בראדלי הוא זמר סול נהדר עם סיפור די מדהים והופעות פנטסטיות. הסרט התיעודי עטור-הפרסים שנעשה עליו, "צ'רלס בראדלי: הנשמה של אמריקה", מוזרם בחינם לגמרי באתר של HOT. [וידאו]
9. פיטר גבריאל כיסה את "My body is a cage" של ארקייד פייר לאלבום הקאברים שלו, ועכשיו לקראת אלבום הקאברים-בחזרה-לשירים-של-גבריאל-על-ידי-אמנים-שהוא-כיסה, ארקייד פייר מבצעים את "Games without frontiers". [סטרים]




10. In Utero, האלבום הכי טוב שנירוונה הקליטו אי פעם, חוגג החודש 20 פאקינג שנה אלוהים אדירים, ולרגל המאורע יוצא מארז דלוקס של אלבום המופת הזה, וברשת צצים כל מיני דברים טובים ממנו. אקזיביט איי [תודה לשירה]: המכתב המדהים ביופיו שכתב סטיב אלביני לחברי הלהקה אחרי שקוביין שוחח איתו בטלפון על האפשרות להקליט אצלו. אלביני מראה במכתב הזה את עמוד השדרה המוסרי המטורף שלו, דבר נדיר מאוד בתקופת חברות התקליטים הענקיות והעשירות והעוצמתיות של אמצע הניינטיז, והוא גם אחלה דוּד בסך הכל (והוציא מנירוונה את הסאונד הכי טוב שלה). אקזיביט בי: "Forgotten tune", ג'אם רועש וחופשי מאוד מההקלטות של האלבום שלא ראה אור עד עכשיו. לא משהו לכתוב עליו הביתה, אבל כיף להיזכר כמה רעש שורט ושמח השלישייה הזו ידעה להוציא גם ביום חלש. [אנגלית; סאונדקלאוד]
11. ובמקום אחר, מסבירים למה אחרי 20 שנה, August and everything after, אלבום הבכורה הפנומנלי של Counting crows, הוא חשוב ומשמעותי לא פחות מ-In Utero. תכל'ס, את החיים שלי הוא שינה הרבה יותר. [אנגלית]
12. אני מחבב מאוד את קורט וייל אבל בעיניי, הסאונד שלו – מין רטרו סלאקרי סמי-פסיכדלי – מעניין יותר מהשירים שהוא כותב. עכשיו הוא ערך מיקסטייפ של השפעות על האלבום האחרון שלו, וכצפוי מדובר במיקסטייפ מלא כל טוב, מטום פטי והבירדז, דרך ביג סטאר ולו ריד ועד ביל פיי ואפרודיטה'ז צ'יילד המעולים של דמיס רוסוס. [סאונדקלאוד]
13. כבר שנים אני מחוץ ללופ משחקי המחשב, ואני חושב שה-GTA האחרון ששיחקתי בו היה השני והנה יוצא עכשיו החמישי עם קמפיין יחסי ציבור ברמת האלבום חדש לדאפט פאנק. כל מי ששיחק יותר משלוש דקות ב-GTA כלשהו יודע כמה המוזיקה שבוקעת מהרכב שגנבת היא חלק כל כך מהותי בהנאה מהמשחק, ולאורך השנים והמשחקים עורכי המוזיקה של המשחק התאימו אותה לכל עיר ותקופה שבה התרחשה מה-שאמורה-להיות-העלילה של המשחק. המשחק החמישי נהנה מקטעים חדשים של אנשים טובים כמו Wavves, Twin Shadow והידיד הנחמד טיילר, דה קריאייטור, וגם מקטע בנזונה של Clams Casino שנקרא "Crystals" ועושה לי בעיקר חשק לקחת סמים פסיכדליים ולרקוד נורא נורא לאט, למרות שמעולם לא עשיתי לא את זה ולא את זה. [מפ3]
14. שמעון אדף, אחד הסופרים הכי טובים בארץ, כותב על הפחד של הספרות הישראלית מטכנולוגיה – היא נעדרת מהעלילות ומעולמן של הדמויות, לא נוכחת בשפת הכתיבה, ולא מצליחה לכבוש את עולמם של הקוראים. [עברית]
15. המוזיקאית תמר קפסוטו עברה לשדרות במטרה להקים פסטיבל רחוב חודשי לתרבות עירונית. היא מתעדת את המסע הפסיכי ומעורר ההשראה הזה בבלוג ובווידאו בלוג באתר "תרבות". הטקסטים יפים אבל הווידאו זה הדבר האמיתי. [עברית, טיוב]



16. הקליפ הכי יפה שראיתי השבוע הוא "Sleepwalk with me", סיפור אנימציה יפהפה על אהבה במלחמה, מאויר נהדר ועשוי עם לב גדול. השיר מגיע מ-Young galaxy. [טיוב]
17. אני נותן לכם להחליט מה העונג המגיע למדונה על הבחירה שלה לבצע את "Between the bars" של אליוט סמית' אחרי ששוטרים מזויפים "עוצרים" אותה באמצע אירוע מחאה אופנתי נגד מערכת הכליאה בארצות הברית. הצעות תתקבלנה בשמחה בתגובות. [טיוב]
18. האלקטרונאי הבריטי ג'ון הופקינס – שהכרתי בזכות Diamond mine, שיתוף הפעולה היפהפה שלו עם King Creosote הסקוטי – הוציא השנה אלבום אלקטרוניקה קר עד קפוא אבל מוצלח מאוד לחובבי הקור הארקטי. מה שהיה חסר מאוד באלבום היפה הזה הוא – ניחשתם – קצת חום, חום שעכשיו מגיע אליו סוף סוף בזכות מייגן ג'יימס, הסולנית של Purity Ring הקנדיים המעולים, שהוסיפה ערוץ שירה יפהפה והפכה את "Breathe this air" לאחלה סינגל. לסקרנים, הנה המקור המצוין של הופקינס לבד. [טיוב]
19. עורך מדור העסקים של המגזין המעולה האטלנטיק יצא לענות על שאלה שקיבל מהקוראים: מה זה בעצם כסף? [טיוב]
20. לפני איזה חצי שנה פגשתי את רותם אור והיא סיפרה לי בהתלהבות שהיא מקליטה את קאמי מלץ, ששנינו הסכמנו שהיא נפלאה ממש. היא השמיעה לי גירסה לא גמורה של אחד השירים והפה שלי נפתח ונפער עוד יותר כשהיא סיפרה לי שהן עשו הכל לבד בבית. כמו שקורה הרבה פעמים אצל מוזיקאים, כיוונים משתנים ודרכים מתפצלות, ומלץ כתבה לי השבוע שלמרבה הצער הן לא יעבדו ביחד על עוד שירים, אבל השיר שלה בהפקת רותם אור רואה עכשיו, ובכן, אור: "Girl at the park" זכה גם לקליפ חינני. יאללה קאמי, עוד! [טיוב]
21. [תודה לאיליה] גלריית תמונות מהממת ביופיה מפסטיבל Burning man האחרון. [פיקסלים, קנאה]
22. אחרי ארבע שנות שתיקה ולהקה חדשה – "רכבת" הוא סינגל חדש מתוך אלבום חדש של עמיר לב. פתאום הסתיו באמת כאן. כמה התגעגעתי. [סטרים]


ממש מקווה שזכרו למלא את הבריכה למטה

23. הקליפ של "22" של טיילור סוויפט יכול לקפוץ לי. אם מישהו רוצה קליפ שמתעד את שעות הפנאי הבטלות של נערים אמריקאיים, שינסה את "Breathless" של Small Black, קליפ שאכן מותיר אותי קצת חסר נשימה מול כמות הקפיצות למים, התמזמזויות, נסיעות, השלכות חפצים, סלטות ותנופה באופן כללי. [טיוב]
24. מרטינה טופלי-בירד מארחת את מארק לנאגן ואת Warpaint לביצוע אדיר של ההמנון "Crystaised" של ה-XX, עם תפקיד באס דוקר וקליפ אנימציה מרהיב? שמישהו יצבוט אותי. [טיוב]
25. לנאגן, באופן כללי, נמצא בכל מקום. הנה הוא גם באלבום החדש של מובי, Innocents, אלבום ראשון של המוב עם מפיק חיצוני (עד עכשיו הוא הפיק הכל בעצמו) שכולל שלל מרשים של אורחים: דמיאן ג'וראדו הנפלא, ויין קוין (עוד אושפיזין תכוף ומבוקש), לנאגן ועוד. אם לא הרמתם ידיים מגארי יורופסקי של המוזיקה, כל האלבום מחכה לאוזניים שלכם ב-NPR. [סטרים]
26. 3 דקות מופלאות על גומיות מאת ריצ'רד פיינמן. העולם הוא מקום מדהים. [טיוב]
27. אוקיי, אני רשמית נהנה הרבה יותר מדי מהמשחק המטופש\מדהים הזה, Coinbox Hero, שבו אתה צריך פשוט לקפוץ ולאסוף כסף ולקנות עוד עובדים שיקפצו ויאספו כסף וכן הלאה, עד שתאסוף מיליון דולר ותוכל לרכוש נשק שיחריב את קופסת הכסף שמשום מה אתה שונא. הרבה יותר מדי נהנה מזה. [פלאש]
28. סוכות נגמר, וזה אומר שגם פרויקט האושפיזין בבלוג "סיפור, כיסוי" נגמר, עם 8 פוסטים מיוחדים על עטיפות אלבומים אהובות במיוחד. הנה השביעית (עם לינקים לקודמים), והנה הפוסט המסיים של עופר, כותב ועורך הבלוג. [עברית]
29. "Suddenly" הוא סינגל נוסף לקראת האלבום השני של אנה קאלבי הפנטסטית, שייקרא One breath. האלבום הראשון היה מעולה לגמרי, קשה לי לחכות לחדש. [סאונדקלאוד]
30. יס! American gong, האלבום הקודם של Quasi, היה אלבום הרוק האהוב עליי ב-2010, ועכשיו הם חוזרים עם אלבום חדש לגמרי, Mole city, והוא מחכה כולו בסטרים אצל החבר'ה מפיצ'פורק. תנו לו צ'אנס אם אתם בעניין של רוק עם גישה של אלטרנטיב אמריקאי מהניינטיז. [סטרים]
31. עידו שחם ראה את העתיד וחזר כדי לספר לנו: העתיד של המוזיקה הישראלית נמצא בלהקות רועשות שמוכנות להתאבד על הבמה, כמו המפשעות, שעלת נפוצה ו-ויתרתי. אל תגידו שלא ידעתם. [עברית]



32. אני מודה, אני לא המעריץ הכי גדול של הראפר דל דה פאנקי הומוספיין, אבל אני כן מעריץ גדול מאוד של דן דה אוטומייטור, המפיק שאחראי בין היתר לדברים מדהימים כמו Lovage או האלבום הראשון של הגורילאז; ושל קיד קואלה, האיש הכי יצירתי שכלי הנגינה היחיד שלו הוא פטיפון. וביחד הם Deltron 3030, הרכב מבריק שהוציא את האלבום הראשון והאחרון שלו לפני 13 שנה, כששילובים בלתי צפויים בין היפ-הופ, אלקטרוניקה, סימפולים, אקספרימנטליזם והומור היו באמת בלתי צפויים. עכשיו מגיע, סוף כל פאקינג סוף, האלבום השני שלהם, שנקרא Deltron 3030: Event II וניתן להאזנה במלואו בפיצ'פורק. הוא נפתח במונולוג דרמטי של ג'וזף גורדון לוויט, ומארח אנשים כמו אארון ברונו מ-AWOL nation (שהביאו לנו את הלהיט הבלתי צפוי והבלתי ניתן לעצירה "Sail"), זאק דה לה רושה (רייג'!), הקומיקאים דיוויד קרוס ולונלי איילנד, השחקנית מרי אליזבת וינסטד (רמונה פלאוורז, בשבילכם), הפסנתרן הנלהב ג'יימי קאלום וכמה חברים קבועים של האוטומייטור: מייק פאטון, אמילי וולס וסר דיימון אלברן (מה זאת אומרת הוא עדיין לא סר? גברתי המלכה, נא להתעורר). [סטרים]
33. סטרים לאלבום הבכורה של האחיות לבית HAIM, ששכחו את הקאפס-לוק פועל כשבחרו שם ללהקה. [סטרים]
34. מתן נויפלד, שבשכונה שלי ידוע בתור מתנויפלד, או אחד המייסדים של אינדינגב, בוחר 7 רגעים מכוננים בהיסטוריה של הפסטיבל. [עברית]
35. אוהבינג את "You just needed a hug", הסינגל הבריטפופי המשמח של צמד ישראלי חדש בשם Zombie Storms. התקדמנו. [טיוב]
36. [תודה ליובל] שהפנה אותי לסטרים לאלבום הבכורה Shoot the dog (איזה שם נורא) של ההרכב Cloak Ox (איזה שם נהדר). אני עדיין לא יודע עליהם כלום, חוץ מזה שתוך שלושה שירים הם הזכירו לי דברים כמו ג'ון פרושיאנטה, רדיוהד, ג'ף באקלי, אוקרביל ריבר וטי-רקס. וזה אחלה. הכי אהבתי את השיר הפותח והשיר הסוגר. [סטרים]
37. אם אתם מהאנשים שעושים סקי, 5 העצות שצריך לזכור כדי לשרוד מפולת שלגים יכולות להציל את חייכם. קל מאוד לשנן כשיש רק חמש. [אנגלית]



38. אם מישהו תוהה למה אני טוען שביל קלהאן הוא: א. אחד המשוררים הכי גדולים כרגע באמריקה. ב. גלגול של ריימונד קארבר. ג. ממלא את הלב שלי עד גדותיו בשירים הגדולים באמת שלו, כמו "Small plane", שיר שמתחבא בצניעות ברצועה 3 באלבום החדש שלו, Dream river, ומושר בבריטון שטוח וישר כמו ערבה צחיחה, שכמו הערבה מחביא מתחת לגרגריו ועליו היבשים חיים שלמים ומלאי סערות;
    אז שיקשיב לשיר הזה. ויקרא את המילים שלו. ויגיד לי שזה לא שיר אהבה מפוכחת ובוגרת מהמם ביופיו הריאליסטי.

    "פעם היית מרימה אותי
    צפיתי ולמדתי איך לעוף
    בלי מערכת ניווט מעבר לעינינו הצופות

    תמיד טעיתי באותו המקום
    שבו הנהר מתפצל לכיוון הים
    לא יכול להיות שאלה את ואני

    לפעמים את ישנה בזמן שאני לוקח אותנו הביתה
    ככה אני יודע שבאמת יש לנו בית

    אף פעם לא אהבתי לנחות
    החזרה למעלה נראתה כבירה, בלתי אפשרית
    אנחנו מבצעים אותה בקלות

    סכנה, אני אף פעם לא חושב על סכנה
    אני באמת גבר בר מזל
    אני באמת גבר בר מזל שמטיס את המטוס הקטן הזה

    אני אוהב כשאני לוקח את ההגאים ממך
    וכשאת לוקחת את השליטה ממני

    אני באמת גבר בר מזל
    אני באמת גבר בר מזל שמטיס את המטוס הקטן הזה
    אני סורק את הנתיב שלפנים ובכל כיוון". [מפ3]

שתהיה שבת שבוגי, אחרי החגים שמח סוף סוף!

אהבתם? שקלו לתת לי טיפ קבוע על העונג השבועי.