פורטפוליו (יובל סער) ועונג שבת (גיא חג׳ג׳) מתרגשים להכריז כי בדצמבר 2016 יודפס הגליון השלישי של המגזין העצמאי אתה נמצא כאן. אנחנו עוד יותר מתרגשים להזמין אתכם להשתתף בו.

אתה נמצא כאן הוא מגזין מסעות, המתעניין בסיפורי מסע מכל הסוגים.

בדומה לשני הגליונות הקודמים, גם הפעם החלטנו להוציא מגזין עצמאי, חד פעמי, שירגש אותנו, ויכלול רק כותבים ומאיירים (או צלמים) שאנחנו אוהבים ומקנאים בכישרונם. במילים אחרות: אנחנו מחפשים כותבים, מאיירים, אמנים וצלמים לגיליון #3, שייצא לאור בדצמבר 2016.

כן, אנחנו מודים: המחשבות על אתה נמצא כאן #3 התחילו לדגדג כבר בזמן העבודה על הגיליון השני של אתה נמצא כאן, וכבר אז הבנו שאנחנו יוצאים למסע הפוך בזמן: הגליון הראשון של אתה נמצא כאן עסק בעיקר ביעד של המסע. הגיליון השני הציג טקסטים ודימויים על דרכים, על הדרך אל (מקום גיאוגרפי, או כל יעד אחר), על המסע ולא (או לא בעיקר) על המקומות שאליהם מוביל המסע. הגיליון השלישי יעסוק בהתחלה של המסע, בצעד הראשון, ברגע לפני, ביציאה לדרך, בחוסר השקט ובהתרגשות שמלווים את הרגעים האלו.

זה לא משנה אם זו הפעם הראשונה או הפעם המי יודע כמה, יש משהו יוצא דופן בהתרגשות, באי הוודאות ובתכונה של הימים ושל השבועות שלפני היציאה לדרך – לחופשה, להרפתקאה, למסע חדש, לדרך לא מוכרת, למקום אחר. וזה לא משנה אם זו דרך פיזית אל יעד אקזוטי או עיר אהובה, או דרך מסוג אחר, כמו זו שאנחנו מכריזים עליה ממש עכשיו – הדרך אל הגיליון השלישי של אתה נמצא כאן.

זה הנושא שסביבו אנחנו מזמינים אתכם לשלוח לנו חומרים: היציאה לדרך.

מה, איך ומתי לשלוח?
כותבים: שילחו לנו תקציר, אבסטרקט או מובאה קצרה מהטקסט, עד 200 מילה. פרוזה (פיקשן או נונפיקשן) בלבד. הקפידו לשלוח רק חומרים שרלוונטים בעיניכם לנושא הגליון.
מאיירים, אמנים וצלמים: שילחו לנו לינק לפורטפוליו או עבודה ספציפית שתרצו להגיש.

פניות יתקבלו עד 30.6 בלבד לכתובת הדוא״ל שלנו: now@youarehere.co.il

חשוב: בדומה לגיליונות הקודמים, גם את הגיליון הקרוב אנחנו מוציאים כי בא לנו ליהנות, בלי שמישהו יגיד לנו מה לעשות, בלי מו״ל שיכתיב לנו קו מערכתי או עיצובי, בלי מחשבה שנרוויח מזה משהו – חוץ מכיף גדול. אם אתם באותו הראש – אנחנו כאן – ואם אתם מכירים מישהו שיירצה לעזור במימון ההרפתקה הזאת, שיירצה לתמוך בפרויקט תרבות מקורי ועצמאי – נשמח אם תכירו בינינו.

מתרגשים (!)

יובל סער (פורטפוליו) וגיא חג׳ג׳ (עונג שבת)

כבר עשור, חיה מילר היא אחת משלוש הלהקות האהובות עליי בארץ. אני לא מסתיר את זה, למעשה אני מזכיר יותר מדי פעמים, בעיקר מתוך תקווה שתתחילו בלהבין שזו לא זמרת בשם חיה אלא שלישיית בחורים בשלבים משתנים של מזוקנות ושלבים גבוהים מאוד של כישרון, ותמשיכו לֹהטיית אוזן פתוחה לכיוונם.

התפקיד המוטל עליי עכשיו הוא להסביר לכם למה. למה לכם ללחוץ פליי בנגן כאן למטה ולשמוע את האלבום השני, והחדש, של חיה מילר, שיצא כרגע. אבל התפקיד הזה לא נוח לי. כי אני מת על חיה מילר, ואני יכול לדבר עליהם הרבה, אבל אני מכיר היטב את הסיטואציה הזו – חבר שממש אוהב להקה מסוימת ואוכל לך את הראש עליה עד שעוד לפני ששמעת שיר אחד שלה כבר אין לך כוח אליה.

אז זה לא מה שאעשה הפעם. לא אספר לכם למה אני חושב שהאלבום החדש של חיה מילר הוא לא רק שימוש נכון בזמן שלכם, אלא גם ממש ממש אלבום אדיר. במקום זה, אעשה כמה דברים אחרים.

למשל, אצטט את שלום גד, שבעצמו מתחזק תחנת כוח אטומית לייצור תקווה לרוק בעברית, שכתב על האלבום החדש שלהם: ״אתה שואל את עצמך: כמה להקות כאלה יש לנו כרגע בסביבה? בתקופה שבה הבחירה היא בין אינדיוידואליזם קיצוני (אני אעשה הכל לבד) לבין שבטיות יצרית שבה לאף אחד אין זהות משלו (בואו נרקוד!), מסתבר שלא הרבה. לבחורים האלה יש את האומץ לשלב בין השניים – האנרגיה היא אנרגיה של ביחד, הזהות היא הכי אישית שיש. או במילים אחרות, זה רוקנרול בצורה היפה והצודקת שלו״.

או שאפנה את תשומת לבכם לכך שחיה מילר שייכת לזן הנדיר והאהוב עליי של להקות שלא מבזבזות זמן על שירי אהבה, כי יש מספיק כאלה בעולם ולא בטוח שצריך עוד. יש דברים אחרים שהגרון מבקש לצעוק על מיקרופון: למשל, על כסף.

באלבום הראשון שלהם בלט ״עושים כסף״, אחד משירי המחאה הכלכלית הכי גדולים שנכתבו פה, בטח על הדור הנוכחי שחיה מילר הם חלק ממנו (באמצע שנות העשרים לחייהם): ״אנחנו לא כאלה שעושים כסף, אנחנו מגרדים אותו מהציפוי, עוברים בין עבודות כדי לייצר רצף שיחבר את העיסוק והריפוי״. וגם באלבום החדש, שנקרא +1 הם חוזרים לנושא הזה, פצע פתוח של כל מוזיקאי עצמאי בארץ שמעטים המוזיקאים שאשכרה עוסקים בו בשירים שלהם. בשיר הנושא הם שרים ״מי שכבר ברשימה יודע כמה זה עולה, צא מנקודת ההנחה שהמחיר תמיד מלא״. הם גם הקליטו את הקאבר המעולה שלהם ל״כסף מאמא״ של דני הדר (״שוב זורקים אותי, שוב אני בלי עבודה. יש לי פגישה עם הבוס בחמש ובשבע התקף חרדה. אני לוקח כדור, מחכה חצי שעה, אומר: יהיה בסדר. אסור להתיאש ותמיד אפשר לבקש כסף מאמא״), אבל הם עוסקים במלחמת ההישרדות הכלכלית ובהשלכות שלה גם בשירים אחרים, כמו ״עוד ער?״, שנפתח בשורה המבריקה ״אין סיבה לצאת לאתרי ההיכרות כשכל הקסם האישי שלך הולך על מלצרות״, וב״הבדיחה״, שכוללת שורות שחותכות את העור כמו ״לא צריך לריב לחינם כי בכלום מתחלקים בשווה בין כולם. הבדיחה על חשבונם כי אין לי שום דבר שם״.

אני אוהב את חיה מילר מהמון סיבות. הם נהדרים בהופעה. אין להם שיר משעמם אחד. השירים הכי טובים שלהם רצופים מהלכים של גיטרה־באס־תופים שלא יוצאים לי מהראש, בעשור שבו גיטרה־באס־תופים באופן כללי כבר יוצאים לי מכל החורים. יש להם שורות שצריכות להיחקק על קירות בעיר – האהובה עליי כרגע מהחדש היא ״אם תתקרב עוד לצלחת עוד תהיה מה שאוכלים״. הם מפוצצים בכישרון אבל ריקים מיומרות. הם להקה מהודקת שמנגנת מרושל מתוך בחירה (גד כתב עליהם שהם ״מנגנים הכי טוב ביחד כשהם לא מסכימים על כלום״).

והם (אולי) סבבה עם להיות להקה קטנה שמנגנת בלבונטין, אבל אני לא סבבה עם זה. לכן אני הולך להופעת ההשקה שלהם עם נצ׳י נצ׳ בבארבי (מוצ״ש, 4 ביוני) ומזמין את כל החברים שלי, כי הגיע הזמן שכל אחד יבוא +1 להופעה ויגדיל את התופעה.

אני יכול מקסימום לקרב את הסוס ולהצביע על המים ולהישבע לו שאלה מים ממש טובים. לשתות אני לא יכול להכריח אותו, אבל אני יכול לבקש ממנו שאם המים טעימים לו, שיספר לעוד סוסים. כי התעלומה הכי גדולה בעיניי בארץ היא העובדה שחיה מילר הם עדיין די אלמונים. זה תלוי בכם. תתחילו בלשמוע את האלבום החדש:

הידעתם? יש לי עותקים מהאלבום לחלק לכם. רוצים? מה הבעיה:

אז מה צריך לעשות כדי לזכות בעותק מהאלבום?
השאירו תגובה. זה כל מה שנדרש מכם. (אם אתם רוצים להיות יצירתיים, ספרו מה אתם מוכנים לעשות כדי לספר לעוד אנשים על להקה שאתם אוהבים). הקפידו להשאיר את כתובת המייל שלכם בשדה המתאים (אל תדאגו, היא לא חשופה לאיש מלבדי), והזוכים, שייבחרו אקראית, יקבלו במייל הודעה על הזכייה. איזה כיף לקבל מתנות! תודה לחיה מילר!
שימו לב: ההגרלה תהיה פתוחה עד היום בערב בלבד!

אוקיי, זה מה שקורה השבוע: חלוקת כרטיסים להופעה אחרת של נרנג׳ה מדי יום. יש לכם עד הערב של אותו יום להשאיר תגובה ולהצטרף לחלוקה. בערב של כל יום תיסגר החלוקה, ואכריז (בפייסבוק) על הזוכים, שיקבלו גם הודעה במייל. למחרת תהיה חלוקה להופעה אחרת. מדהים? מדהים. התחלנו:

שימו לב: היום מחולקים כרטיסים גם להופעה של Badbadnotgood – הירשמו כאן!

Tame Impala + Jagwar Ma

מאת אסף שמואל

עונת ההופעות שנפחתחת בימים אלו הולכת ומתקרבת מדי יום לשיא, שיתגלם בצורת ההופעה של טיים אימפלה בלייבפארק ראשון לציון.

אני לא אהיה מאלו שיגידו לכם שכבר שנים אנחנו מחכים לטיים אימפלה שיקפצו לבקר פה ושהשם שלהם עלה בין גבולות הגזרה של דרך יפו בואך אלנבי כבר בשלהי שנת 2012, עם יציאתו של האלבום 'לונריזם' והצלילים הפופ־פסיכדלים הכל כך יחודיים שיצאו משם. האמת, עם יד על הלב, לא כל כך האמנתי שהם יגיעו לכאן. זאת אומרת, מדובר בלהקה הנמצאת בשיא סיבוב ההופעות העולמי שלה, הד-ליינרית של הפרימוורה הקרוב, והיא תגיע אלינו ב־11.7 אחרי שתעבור בעשרה ימים ב-5 מדינות (פורטוגל, איטליה, צרפת, דנמרק וספרד). וזה גם די יפה לראות מהצד איך הרכב שהכרת לפני 4 או 5 שנים מצליח לפוצץ את הלייב פארק ולהיות נושא שיחה בקרב אלפי אוהבי מוזיקה שונים מכל רחבי הארץ.

להבדיל מלא מעט להקות היפסטרים כאלו ואחרות' בטיים אימפלה זה מרגיש לי מאוד אמיתי וייחודי, די נטול פוזה. למען האמת, אם רוצים לדייק, טיים אימפלה היא לא להקה במובן הקלאסי של המילה. ההרכב מובל על ידי הדמות האנגימטית קווין פרקר, שנותר ככותב, מלחין והמפיק של יצירות הלהקה. קראתי פעם שכשהוא כותב שיר הוא עובר תהליך ארוך מאוד של התבשלות והסתגרות לפני שהוא משמיע אותו ללהקה, ומכאן אפשר להבין למה כל שיר של ההרכב הזה נשמע כולו כל כך מדוייק ומהודק.

ומילא כאן זה היה נגמר, אבל מישהו שם החליט שמגיע לנו עוד. לצידם של טיים אימפלה יגיע הרכב הדאנס פסיכדליה האלקטרוני Jagwar Ma, הטריו האוסטרלי הזה מפוצץ בצלילים מאוד חדים שלא יגרמו לאף אחד בקהל להישאר אדיש. הם בעיני סיבה מספקת למילוי של הלייב פארק גם בלי טיים אימפלה. אמנם באמתחתם של היגוארים יש רק אלבום אולפן אחד, אבל כמות הסינגלים שהלהקה הזאת הוציאה מכפר על כך לגמרי. לפני בערך 5 או 6 שנים הם היו להקה של יודעי סוד בלבד, ללא להיטים גדולים וממשיכי הקו של המוזיקה האוסטרלית המבעבעת והיום הם חורשים את כל העולם וצוברים קהל רב. והיופי הוא שהם מגיעים לכאן ככה, על הדרך, בלי הרבה רעש. לרגע אחד בקיץ הזה, ישראל מצטיירת כמדינה אמיתית שאמנים באים אליה בטור שלהם.

מצד אחד, אני תמיד ״חושש״ בהופעות גדולות כאלו. איך הלהקה תגיע, איך הקהל יגיב, האם יהיה הבדל בין ההופעה הראשונה לשנייה, האם יבצעו רק להיטים ועוד הרבה מאוד נושאים הרי גורל, אבל מהצד השני, אני לא יכול שלא להיות מאושר מהעובדה שסוף סוף מוזיקאים מהשורה הראשונה מגיעים לכאן בדיוק בזמן, ולא לסיבובי הופעות רגע לפני שהם פורשים מהעולם. טיים אימפלה וג'אגואר מה הן שתי פגיעות בול של הסנטה קלאוס המקומי שלנו – נרנג'ה. ועכשיו נשאר רק לספור את הימים.

שימו לב: היום מחולקים כרטיסים גם להופעה של Badbadnotgood – הירשמו כאן!

אז מה צריך לעשות כדי לזכות בכרטיס?
השאירו תגובה. זה כל מה שנדרש מכם. (אם אתם רוצים להיות יצירתיים, ספרו מה תעשו הערב אם תזכו בכרטיס). הקפידו להשאיר את כתובת המייל שלכם בשדה המתאים (אל תדאגו, היא לא חשופה לאיש מלבדי), והזוכים, שייבחרו אקראית, יקבלו במייל הודעה על הזכייה. איזה כיף לקבל מתנות! תודה לנרנג׳ה!
שימו לב: ההגרלה תהיה פתוחה עד היום בערב בלבד!

אוקיי, זה מה שקורה השבוע: חלוקת כרטיסים להופעה אחרת של נרנג׳ה מדי יום. יש לכם עד הערב של אותו יום להשאיר תגובה ולהצטרף לחלוקה. בערב של כל יום תיסגר החלוקה, ואכריז (בפייסבוק) על הזוכים, שיקבלו גם הודעה במייל. למחרת תהיה חלוקה להופעה אחרת. מדהים? מדהים. התחלנו:

שימו לב: היום מחולקים כרטיסים גם להופעה של Tame Impala – הירשמו כאן!

Badbadnotgood

מאת שחף ינון

יש משהו שאמור לעצבן אותך Bad bad not good, שבשנייה שהוא לא מעצבן אותך, זה מעצבן אותך!

התבלבלתם? גם אני.

נתוני הפתיחה של הרכב כזה, שהתפרסם מקאברים לאמני מיינסטרים, לשירים שכולם מכירים, למרכז המעגל, או בכינויו הישראלי – מדורת השבט -לרוב מעלה בי חלחלה נוראית. נוסיף לזה את העובדה שהמהלך הרציני הבא שלהם היה תקליט משותף עם גוסטפייס קילה, ראפר ויציר ביצות נדיר שיש לשמרו בכל צורה ואף להכריז עליו כזן נכחד – עכשיו בכלל אין לי סבלנות לווייט בויז האלה!

עם נתוני פתיחה כאלה – יש להם את כל הסיבות בעולם שאני אשנא אותם, וממש! אבל מה – הייחודיות של בדבדנוטגוד בנוף הזה, זה שהם מסוגלים לעשות משהו שלא הרבה יכולים, To Pull It off.

וזה מה שהם עושים, מהסינגלים הראשונים הכל יושב, כל הקאוורים, הקטעים המקוריים, השיתופי פעולה, הכל יושב, טייט, טוב, אורגני, נכון, וואו!!

וזה מזכיר לי, שלפעמים כל מחשבה קונספטואלית מדוייקת, בניית הרכבים שאמורים לתפקד כמשהו אחד ומשהו אחד בלבד, ובכלל הראות של כל התעשייה הזאת, שגויים לגמרי, וכשכמה ווייט בויז מקנדה עולים על זה – זה מעצבן!

שימו לב: היום מחולקים כרטיסים גם להופעה של Tame Impala – הירשמו כאן!

אז מה צריך לעשות כדי לזכות בכרטיס?
השאירו תגובה. זה כל מה שנדרש מכם. (אם אתם רוצים להיות יצירתיים, ספרו מה תעשו הערב אם תזכו בכרטיס). הקפידו להשאיר את כתובת המייל שלכם בשדה המתאים (אל תדאגו, היא לא חשופה לאיש מלבדי), והזוכים, שייבחרו אקראית, יקבלו במייל הודעה על הזכייה. איזה כיף לקבל מתנות! תודה לנרנג׳ה!
שימו לב: ההגרלה תהיה פתוחה עד היום בערב בלבד!

אוקיי, זה מה שקורה השבוע: חלוקת כרטיסים להופעה אחרת של נרנג׳ה מדי יום. יש לכם עד הערב של אותו יום להשאיר תגובה ולהצטרף לחלוקה. בערב של כל יום תיסגר החלוקה, ואכריז (בפייסבוק) על הזוכים, שיקבלו גם הודעה במייל. למחרת תהיה חלוקה להופעה אחרת. מדהים? מדהים. התחלנו:

Hannibal Buress

מאת טס השילוני

לפני שנתיים טסתי לניו יורק עם החבר הכי טוב שלי אסף והמטרה הגדולה – ללכת להופעה של האניבל בורס בברוקלין, במועדון בשם Knitting Factory, שם לפי השמועות הוא מופיע פעם בשבועיים בערב במה פתוחה.

לפני שלוש שנים אסף הכיר לי את התוכנית המשובחת The Eric Andre Show שהייתה משודרת בערוץ Adult Swim. בתוכנית הזו, האניבל הוא העוזר של אריק אנדרה שמנחה ״טוק שואו אמריקאי קלאסי״. מה הכוונה? האולפן מספיק בקושי לאירוח, המון דברים נשברים על הסט בצורה אגרסיבית, הראיונות עם שתיקות ארוכות ומבוכה עצומה ורוב הזמן נראה שהעורך על אסיד, והאניבל מרגיש שם כמו המבוגר האחראי שאין לו כוח להתמודד עם הילד המופרע שלו אז הוא פשוט עומד ומסתכל לאן זה יתפתח, מדי פעם זורק הערה או מתעצבן על אריק אבל בגדול משתדל לא להתאמץ.

לאסף ולי הייתה תוכנית: נלך לשם מוקדם, הוא יופיע, אנחנו נהיה מאושרים.

אז כמו ילדים טובים הגענו שעתיים לפני. המקום היה סגור ולא היה נראה כאילו משהו מיוחד הולך לקרות. אז הלכנו לסיבוב. חזרנו אחרי שעה. המקום התעורר. ניסינו לברר איכשהו אם באמת יש שם הופעה היום, וראינו שלט גיר שעליו כתוב ״ערב במה פתוחה בהנחיית האניבל בורס״ (זה היה באנגלית כי למה שזה יהיה בעברית… מוזר…). מושלם. חיכינו, והתחילה ההופעה, אבל לא האניבל הנחה אותה. לא הבנו. ניסינו להרגיע את עצמנו אמרנו שאולי עוד מעט הוא יגיע, ואולי הוא לא המנחה בעצם, אבל אחד אחרי השני עלו קומיקאים צעירים שמנסים חומרים. אז שאלתי את הברמן מה עם האניבל והוא אמר שהוא נסע לטור ולא יהיה עכשיו חודשיים.

וואט?!?! הלב נשבר. איך זה הגיוני?! אבל היה שלט!!! איך זה שלפני שבועיים הוא היה פה במקום הזה ממש ועכשיו לא? למה דווקא עכשיו הוא מחליט לצאת לטור?! הוא לא יודע שבאנו בשבילו??!??!?? בסופו של דבר נאלצנו להשלים עם העובדה שנאלץ לראות את האניבל בזמן אחר, אם בכלל.

ההודעה על הגעתו של האניבל בורס לישראל היתה אחת מההודעות היותר משמחות שקיבלתי השנה.

אם אתם לא מכירים עדיין את האניבל בורס, זה זמן ממש טוב. אם אתם כן, זה הזמן להפסיק להרגיש מיוחדים. האניבל בורס נחשב כיום לאחד הקומיקאים המצליחים ביותר באמריקה, הוא מופיע בכל ארה״ב, כותב ומשחק בסדרה הקומית ״Broad City״ שמשודרת בקומדי סטנרל, כתב לתוכניות ״30 רוק״ ו־״SNL״. הופיע ב״לואי״, בתוכנית של אריק אנדרה, התארח בתוכניות של ג׳ימי קימל, ג׳ימי פאלון, קונן אובראיין ודיוויד לטרמן. וכמובן, מופעי הסטנד-אפ שלו, שיצאו כולם בתור דיסקים להאזנה וחלקם גם צולמו ויצאו כ־DVD. מופעו האחרון נעשה כספיישל לנטפליקס, עוד דבר שמסמן את עלייתו לתודעה.

חוש ההומור שלו מבוסס ברובו על נונסנס הגיוני – נכון, המשפט הזה הוא הניגודיות בפני עצמה, אבל ככה זה מרגיש גם אצל האניבל. הוא נראה לך כמו בן אדם רגוע ושקול וכשהוא מציג את התפישה שלו לגבי העולם זה פתאום נהיה מצחיק, כי יש לו תפישה מאוד אגואיסטית אבל מינימליסטית ומערכת היגיון שמבוססת רק על עצמו, של בחור פשוט אבל עם סטנדרטים מאוד ברורים משלו.

כך לדוגמה, באחת הבדיחות שלו הוא מסביר שהגיע למסקנה שאם אי פעם הוא יגיע למצב שאישה תלד לו שלישייה, הם יאלצו לשמור רק שני תינוקות. וזה לא מרוע, פשוט כי שלושה זה כבר מוגזם.

הוא נראה כמו מישהו שלא משנה לו כלום, הפרצוף שלו חתום וההבעות שלו קטנות, אבל הרבה דברים, בעיקר קטנוניים, משגעים אותו ומשהו באופן שבו הוא מציג סיטואציות, בצורה כל כך מפורטת וחדה, ומתאר התרחשויות דמיוניות שרק הולכות ומדרדרות ככל שהוא ממשיך להרהר בהן, מראה כמה שיש לו רגישות גבוהה לכל ניואנס בהתנהגות ובמנהגים של אנשים.

והעובדה שהוא מגיע לתל אביב מרגשת אותי כל כך, כי הוא לא סתם בידור, לא עוד להקה שהתפרקה או יהודי שבא להגיד לנו שאנחנו לא הילדים הרעים, והוא גם לא מחפש ללכלך את הידיים שלו במשחק הפוליטי של בעד או נגד ישראל, הוא פשוט בידור שצריך להקשיב לו היטב בשביל להינות ממנו, לספוג את כל הדמות הזו שהיא האניבל בורס ולהבין שזה לא עוד מופע סטנד אפ רגיל שבו הוא מתאר חוויות משלו בצורה מבדרת, הוא מפרק את הסיטואציות האלה ובונה אותן מחדש ליצור מעוות ומשונה שהוא הבדיחה של הכפר.

אז מה צריך לעשות כדי לזכות בכרטיס?
השאירו תגובה. זה כל מה שנדרש מכם. (אם אתם רוצים להיות יצירתיים, ספרו מה תעשו הערב אם תזכו בכרטיס). הקפידו להשאיר את כתובת המייל שלכם בשדה המתאים (אל תדאגו, היא לא חשופה לאיש מלבדי), והזוכים, שייבחרו אקראית, יקבלו במייל הודעה על הזכייה. איזה כיף לקבל מתנות! תודה לנרנג׳ה!
שימו לב: ההגרלה תהיה פתוחה עד היום בערב בלבד!