זה מוזר לשקול תמונות במילים ולהגיד, כמו שאומרים כולם, שתמונה אחת שווה אלף מילים, אבל אני לגמרי יכול להגיד: תמונה אחת יכולה לחסוך כמה פסקאות טובות. למשל התמונה הזו – ברגע שנתקלתי בה ידעתי שהיא מתאימה בול לפוסט שירי השנה, כי ככה בדיוק הרגשתי כשניסיתי לבחור את 100 שירי השנה שלי, ואז כשניסיתי לצמצם אותם ל־50 שירי השנה שלי (לא הצלחתי, שיקרתי. יש ברשימה הזו 52 שירים). מספר כל כך לא הגיוני של שירים מעולים יצאו בתריסר החודשים האחרונים, שירים שהלהיבו אותי וריגשו אותי, שירים שהזיזו אותי וגרמו לי לרקוד ולרצות להרקיד איתם, שירים שהתנגנו לי בראש ובלב, שירים שזמזמתי באוטובוס ושרתי במקלחת, שירים שהיה לי ברור שאני צריך להשמיע ברדיו, שירים ששלחתי לחברים בהודעות פרטיות, שירים שקיבלתי מחברים בהודעות פרטיות – כל כך הרבה שירים!!! וכשניגשתי לאסוף אותם בתיקייה ורשימה אחת, הרגשתי כאילו אני טובע. ממש טובע בים נפלא של מוזיקה מרגשת.

אבל בסופו של דבר, המסורת מחייבת, וזו מסורת שקיבלתי על עצמי בשמחה: לזקק את 50 השירים (טוב טוב, 52 השירים) שיאירו לדעתי הכי רחוק, ורגע לפני שאני טובע בכל המוזיקה הזו, לשלוף יד אחת החוצה, לבקוע את מסך המים, ולהרים כדי שתראו: אלה! אלה נוצצים במיוחד! אלה יפיצו בכם אור!

כלומר, אני מקווה. אני יודע שהם הפיצו בי אור.

52 השירים שלפניכם הם לא בהכרח טובים יותר משאר שירי השנה. הבחירה, כתמיד, היא פרטית. אין כאן דירוג, אף שיר לא עולה על אחיו, וכולם היו בניי. הקריטריון היה אחד: מה הכי יקר ללבי, על מה אני לא יכול לוותר, איזה שירים ממש עשו לי את השנה, איזה שירים אני רוצה לבקש מכם לשמוע – שוב, או לראשונה – ולטעון לזכותם.

יש כאן שירים מעולים מאלבומים מעולים. יש כאן שירים מדהימים מאלבומים מסריחים. יש כאן שירים שאין להם אלבומים. יש כאן שירים שלא יצאו! כלומר, יש פה לפחות שיר אחד שהוקלט במיוחד לתכנית שלי בקצה, ועוד שיר אחד שהתפרסם רק כיוטיוב. זה לא משנה מאיפה הם באו. זה משנה לאן הם הולכים. עם קצת מזל: אליכם לתוך הלב.

שידרתי החודש שתי תכניות סיכום שנה, עם פי 2 יותר שירים מאשר ברשימה הזו. רוב הרשימה הזו נמצאת גם בתכניות, אבל השתדלתי שיהיו גם שינויים ושירים שנמצאים רק פה או רק שם. בכל מקרה, אתם מאוד מוזמנים לקבל את הגירסה המורחבת והמקוריינת כאן: תכנית שירי השנה שלי חלק א׳, תכנית שירי השנה שלי חלק ב׳.

כתמיד, הצעת ההגשה היא: תורידו את הזיפ, פתחו אותו לתיקייה, ותנגנו על שאפל. תנו להכל להתנגן, ואם אתם מתאהבים – דיינו. לא מיותר לציין: אם אהבתם משהו במיוחד, חפשו עוד מאותו אמן, ואל תהססו לקנות אלבום, שיר, חולצה, כרטיס להופעה. תרבות טובה צריכה תמיכה.

להצבעה לאלבומי ושירי השנה שלכם | לכל סיכומי 2017 בעונג | לכל סיכומי השנה ברדיו הקצה

הפתעה! האזינו ל־50 שירי השנה אונליין: Listen on Apple Music | Listen on Spotify
[לא כל שירי הרשימה זמינים בשירותי הסטרימינג. הרשימה המלאה זמינה רק פה]

שירי העונג מהשנים הקודמות:
שירי העונג של 2016, 2015, 2014, 2013, 2012, 2011, 2010, 2009, 2006, 2006 חלק ב'

קרא/י את המשך הפוסט

1. [סליחה אם כבר קראתם את זה השבוע בפייסבוק של העונג] אני מניח שרוב האנשים לא עוצרים לחשוב על זה, אבל בתור מישהו שכותב ומדבר די הרבה על מוזיקה מדי שבוע, מצאתי את עצמי בעבר מנסה לשרטט את המסלולים המוזיקליים של עצמי – כלומר, להבין את השתלשלות והתפתחות הטעם שלי, מה הוביל למה. לכל אחד יש מין ביוגרפיה מוזיקלית כזו, ויש בה סיבה ותוצאה: אם לימדו אתכם מוקדם שאייטיז זה איכסה, אולי לא תצליחו לעולם ליהנות היום מבלאד אורנג׳, נגיד. ולהיפך – אם גדלתי על רוק אמצע הדרך האמריקאי של שנות השבעים אני אעוף עכשיו על דה וור און דראגז, כי האסתטיקה והמהלכים האלה נזרעו בי מוקדם, אני בשל אליהם. אז בזכות איזה אלבום, שיר או אמן ששמעתי מוקדם, בגיל הנעורים, אני יכול עכשיו לאהוב אמן או אלבום עכשוויים שלא הייתי מתחבר אליהם? אני אוהב המון סוגים של מוזיקה, אבל אני מאמין שהזרעים לכל הפרחים האלה שאני נהנה מהריח שלהם נזרעו אצלי מוקדם. בגיל 15 הייתי חד משמעית נער של פרודיג׳י. זה היה מעבר הגיוני מהרוק על גבול המטאל ששמעתי בתחילת־אמצע הניינטיז למוזיקה אלקטרונית שגולשת על אנרגיות דומות של פאנק ומטאל. ואני חייב לפרודיג׳י המון דברים בחינוך המוזיקלי שלי ובפתיחת האופקים המוזיקליים שלי. אבל היו אלה דווקא אחיהם החורגים, The Chemical Brothers, להם אני חייב תודה גדולה לא פחות, אבל הרבה פחות מובנת מאליה. אם פרודיג׳י הרחיבו את מה שאהבתי בהיפ הופ ובמוזיקה אלקטרונית אגרסיבית שמתפרצת ומכסחת (כלומר הרחיבו את הידע והחיבה הקיימים שלי לדברים האלה), אז הבראדרז הכניסו לאוזניים שלי בדלת האחורית הערכה לדברים שממש לא אהבתי קודם. באתי בשביל הטירוף והביג ביט של "Setting sun" ושל השיר הראשון שלהם ששמעתי בחיים, "Block rockin' beats", שיר שעדיין, גם היום, 20 שנה שלמות אחרי המפגש הראשון שלנו, עדיין מעביר בי צמרמורת ברגע שהוא מתחיל. הייתי ילד פרודיג׳י, ומה ששמעתי בשירים האלה היה את הביג ביט המשוגע הזה שהכרתי מפרודיג׳י, חיפשתי עוד פרודיג׳י. אבל כשנכנסתי לתוך האלבומים של כמיקל בראדרז גיליתי שם המון המון דברים שלא היו אצל פרודיג׳י. דברים שפתחו לי את הראש באמת: בהדרגה, ולפעמים בלי לשים לב, למדתי לאהוב האוס, רצועות ארוכות שמתפתחות לאט, השפעות של דיסקו ודארק אייטיז, אמביינט בריאן אינו־אי ואלקטרוניקה היפנוטית סטייל 808 סטייט, סינתיסייזרים, סינתיסייזרים!!! והדברים האלה בתורם סללו את הדרך שלי להתחיל לעכל את Daft Punk מעבר ללהיט־שניים הגדולים של אותה תקופה, להבין מה מבריק ב־New Order, להתאהב עד כלות ב־Justice, זה פתח לי את הדרך להתרגש מ־LCD Soundsystem, והניח את הזרעים לאהבה הגדולה שלי לטוד טרייה. בקיצור, אני חייב הון תועפות מוזיקלי לבראדרז. וזה לא הספיק לי ששידרתי ספיישל שהוא בעצם סט בן 3 שעות כשהם באו לארץ. האהבה הזו דורשת חגיגה נוספת, גם של הבראדרז וגם של הדברים שהם פתחו בפניי. אז למקרה שפספסתם, ביום חמישי הקרוב אני הולך לתקלט יחד עם תום שדמי לילה שלם של כל הדברים שהזכרתי כאן ועוד. אנחנו קוראים לזה Elektrobank – מסיבה אלקטרונית בלילה הארוך ביותר, ורוצים לנגן מוזיקה אלקטרונית חכמה כמו זו של הכמיקל בראדרז, מוזיקה שהיא לגמרי נותנת בראש ולגמרי אלקטרונית, אבל היא מגוונת ועשירה ומשתנה ולא אוכלת את הראש. אם אתם בעניין, בואו ותביאו חברים. [מפ3]
2. Com Truise ינחת בישראל להופעה אחת בגגרין בתל אביב, 6 במרץ. כרטיסים עולים 149 ש״ח. [עברית]

איך עובר עליכם חודש הקצמבר החגיגי??? טובעים בסיכומים? מגלים אוצרות? מתווכחים מה היה האלבום הכי גדול של 2017? אה, זה רק אני עושה את כל הדברים האלה? טוב, אז למה שאחגוג לבד – הנה כמה סיכומים שיעזרו לכם להגיע למצב האקסטטי שאני נמצא בו כבר שבועיים:

3. תכנית שירי השנה השנייה והאחרונה שלי שודרה השבוע ביום שלישי ברדיו הקצה, והיא מלאה שירים טובים כרימון אז קחו אותה. אני טיפ-טיפה מתעכב עם פוסט שירי השנה שלי כאן בעונג, אבל נשבע שהוא ממש מעבר לפינה. [סטרים]
4. סיכומי השנה בקצה שעלו השבוע: חלק ב׳ של סיכום השנה של אגוזי המלך, שירי השנה של יאיר רוה בסינמסקופ, קוואמי סיכם את האינדי רוק חלק א׳, ואז את האינדי רוק חלק ב׳ + מוזיקה מסביב לעולם, ניצן פינקו בוחרת את אלבומי השנה של RIOT, אורי זר אביב בוחר את הקטעים האלקטרוניים והאלקטרופופיים הכי טובים של 2017, בר פלג מסכם מהזווית שלו את המוזיקה הישראלית הכי טובה שפספסתם השנה, וגם רוני פיאלקוב בוחר את שירי השנה שלו. [סטרים]
5. פיצ׳פורק העלו הילוך בבת אחת, ופרסמו כמה רשימות גדולות, ואני חושב שאפשר עדיין להגיד שמדובר כנראה במגזין הכי משפיע באיזורים החוץ־מיינסטרימיים, אז כדאי לתת את הדעת או לפחות לפשפש ברשימות האלה למצוא אוצרות. בראש רשימת 100 שירי השנה שלהם עומדת בחירה קצת אומללה בעיניי, לא בגלל שהשיר לא טוב אלא כי לא משנה מה השיר הכי טוב בעיניכם של השנה, זה לא השיר הזה, וכי ניכר בבירור מהטקסט שמצורף לו שהבחירה בו היא 100% קשורה לפוליטיקת הזהויות ולהבעת עמדה במתחים הפוליטיים־חברתיים־גזעיים שמעסיקים את ארה״ב ובמיוחד את הליברלים בארה״ב בשנים האחרונות ובשנה האחרונה יותר מכל. מבחינתי הרשימה שלהם הייתה די מושלמת אם פשוט היו הופכים את כל הסדר שלה. פיצ׳פורק בוחרים גם את 50 אלבומי השנה שלהם וכאן הרשימה קצת יותר נורמטיבי וצפויה (#1: קנדריק) אבל עדיין מעניינת. הם מתמקדים גם ב־20 אלבומי הראפ של השנה (אני חותם לגמרי על 4 המקומות הראשונים שלהם), וב־20 אלבומי הרוק של השנה – לא יודע אם הייתי מגדיר את פליט פוקסז או LCD Soundsystem כרוק, אבל הם שם ברשימה. [אנגלית]

קרא/י את המשך הפוסט

1. אני אוהב הרבה מאוד ממה שעושה סופיאן סטיבנס, שזה בעצם אומר שאני ממש מעריך ומופתע לטובה מהרבה מההחלטות שלו: החלטות כמו איך לעבד, כמה שיר צריך להימשך, לאן השיר יכול ללכת, מה המרחק של הזמר מהשיר או מהנושא שלו, מה הסיבה לכתיבת שיר והאם יש סיבות פחות צפויות לכתוב שיר חדש, איזה שירים לא צריכים להיכתב. אלה שאלות שאמורות להעסיק כל כותב שירים, כל זמר, בכל פעם שהוא ניגש ליצור. ונדמה שאלה החלטות שסופיאן סטיבנס עסוק בהן בצורה כמעט אובססיבית ושאלות שהוא שואל את עצמו כל הזמן. לכן אני אוהב במיוחד כשהוא לוקח אנשים, מקרים ומקומות אמיתיים ומפורסמים והופך אותם לשיר – החלטה לא כל כך פופולרית בקרב רוב זמרי העולם כיום. גם כשזה כן קורה אצל אחרים, הגישה של סופיאן לשירים כאלה היא שונה. אם הוא היה כותב שיר על טראמפ, כמו שעושים לאחרונה לא מעט זמרים, אני יכול לנחש שלא היה בו בוז, למשל. היה בו ניסיון להבין את היומיום, את העדינות והבושה והכאב שיש גם לטראמפ מעצם היותו אדם חי בעולם. הגישה החוקרת, האמפתית הזו של סופיאן כלפי מושאי השירים שלו – בין אם אלה ההורים שלו או רוצח סדרתי – היא אחת הסיבות שאני כל כך אוהב אותו. טוניה הרדינג היא כוכבת החלקה על הקרח אמריקאית שבאה מרקע בלתי צפוי (והייתה מה שמכונה White trash) והגיע לשיאים אדירים, ואז ירדה מגדולתה בנסיבות מפוקפקות והפכה מגיבורה לאומית למנת היום של צהובונים במשך שנים. ממש עכשיו גם יוצא סרט חדש על חייה. כמו הרבה אמריקאים, גם סטיבנס היה מוקסם ממנה. "Tonya Harding" ההוא שיר חדש שלו, בשתי גרסאות, והוא לא צפוי. הוא לא בדיוק סיפור חייה. הוא לא שיפוט כלפיה, הוא לא מנסה לתאר אותה כמו העיתונים, כמלאך או שטן, גיבורה או מקוללת, מרשעת או בדיחה עלובה. זה ניסיון למצוא בסיפור הסבוך, מלא הניגודים והדרמה של חייה עד כה את הבנאדם, ולראות אותו מקרוב. וזה שיר נפלא, בשתי גרסאותיו. סטיבנס גם חולק בבנדקאמפ שלו טקסט יפה על הרדינג ועל השיר.



2. החל מהשבוע ועד ה־23 בדצמבר אתם מוזמנים לבחור את אלבומי ושירי השנה שלכם למצעד השנתי של רדיו הקצה ועונג שבת לשנת 2017!!! מה זאת אומרת את מה לבחור? את מה שנכנס לכם ללב, לרגליים, לראש, ולא יצא! מה זאת אומרת למה להצביע? כי זה המצעד שלכם ורק הטעם שלכם צריך להשפיע פה וכי אתם יכולים לזכות בפרסים. מה זאת אומרת איזה פרסים??? חבילה מדהימה לפסטיבל פרימוורה כולל טיסות, מלון וכרטיס לפסטיבל! פטיפון חדש לגמרי! מצלמת גו פרו! כרטיסים להופעות חו״ל, לפסטיבלים, תקליטים, דיסקים ומלגות לימוד מוזיקה ב-BPM! אללה איסתור, פרסים משוגעים וכל אחד מהם יכול להיות שלכםן אם רק תטרחו (או תצליחו!) לבחור מכל השפע האדיר של המוזיקה שיצאה השנה ולמלא את הטופס שלנו. שימו לב שכדי להשתתף בהגרלה עליכם גם לשתף ולהגיב על הפוסט הזה. אבל… רגע! אל תצביעו כל כך מהר. אולי תרצו לשמוע כמה תכניות סיכום (כאן למטה, בהמשך) ולהיזכר בכמה דברים מדהימים שאולי שכחתם? להכיר כמה אוצרות אחרונים שלא הכרתם? הסיכומים כאן בהמשך. [עברית]
3. אם אתם מוזיקאים, אמני מחול, פרפורמנס, אמנים פלסטיים, מנחי סדנאות – פסטיבל יערות מנשה מזמין אתכם להציע את עצמכם להשתתפות בפסטיבל מהדורת 2018. [עברית]



4. שנים אני חולם לתקלט מסיבה כזאת, שבה אוכל לנגן את המוזיקה שבעיניי היא הדבר הכי מרקיד בעולם ובחייאת אלוהים שאני לא מבין למה היא לא מתנגנת בכל מסיבה ביקום כל הזמן, מסיבה של מוזיקה אלקטרונית שלא מרימה את האף אלא גורמת לכם להניף את הידיים באוויר בהתלהבות, מסיבה עם מוזיקה אלקטרונית שמלא אנשים אוהבים ומתים לרקוד אבל שמישהו שאחראי על סצינת המועדונים החליט שהיא ״מחוץ לאופנה״ איכשהו. מסיבה שנותנת בראש אבל לא אוכלת את הראש. בעוד שבועיים החלום שלי יהפוך למציאות: תום שדמי ואני מרימים מסיבה חדשה, ELEKTROBANK, מסיבה לאנשים שמבחינתם אמנים כמו Cheimcal Brothers או Daft Punk זה מאסט בכל מסיבה, ולא רק הלהיט מהרדיו אלא גם הקטעים הארוכים והעמוקים יותר, וגם הטרפת וגם הצלילות וגם שירים שאפשר לשיר בהם וגם קטעים שאפשר להתקרחן בהם. זה קורה ב-21 בדצמבר, שזה הלילה הארוך ביותר, באוזןבר בתל אביב, ואנחנו מתכננים להישאר שם עד הבוקר אז בואו מוכנים ומצוידים. והאמת? הכי בכנות? אם רשימת השמות הזו והמחשבה על מסיבה כזו מרגשת אתכם, אז הכי בעולם נשמח שתבואו ושתביאו חברים. לא עשו מסיבה כזו בארץ כבר שנים, ומבחינתנו זה גם שיא אבל גם בדיקה, ואם תבואו בהמוניכם ותבהירו שאתם בעניין כמו שאנחנו בעניין, אולי נהפוך את זה למשהו מתמשך. כרטיסים מוזלים אפשר לקנות פה (יהיו גם בקופה במחיר מלא). המעצבת הנאהבת של הגיף המעיף הזה היא תמר ידין. תעשו גואינג וניפגש שם! [פייסבוק]

סיכומי השנה מעלים הילוך נוסף, ונהיים עוד יותר מעניינים! הנה הטובים שביותר ביניהם. נתקלתם בסיכום מרתק? הוסיפו בתגובות! בינתיים, אם אין לכם זמן לצלול לכל ההמלצות והרשימות, סימנתי לכם סיכומימומלצים!

5. השבוע שידרתי בהתרגשות גדולה תכנית מורחבת ברדיו הקצה שמעצם טבעה הייתה תכנית פצצה, כי כל תכנית רגילה מכילה כמה שירים מדהימים באמת והרבה שירים טובים ונחמדים שלא בהכרח יישארו איתי או איתנו עוד שבוע, חודשים או חצי שנה. התכנית הזו הורכבה כולה משירים מדהימים במיוחד שהיו כל כך טובים שהם דבקו בי כל השנה והלכו איתי למרחקים. או במילים פשוטות, הנה תכנית שירי השנה שלי ברדיו הקצה, או לפחות 3 השעות הראשונות שלה. הספקתי לנגן 44 שירים, שזה קצת פחות מחצי מהרשימה שהבאתי, אז אלוהים יודע איך אצליח לדחוס 5 שעות שירים מדהימים נוספים לחצי השני של שירי השנה שלי, שאשדר ביום שלישי הקרוב בקצה. וזה הזמן להזכיר לכם שבמהלך דצמבר אני משדר סיכום שנה מדי יום שלישי! [סטרים]

קרא/י את המשך הפוסט

הקצמבר שמח!!! חודש הסיכומים שלנו נפתח רשמית, והגיע הזמן להשמיע את קולכם, כולכם! את קולכן, כולכן! הקהל של העונג ושל הקצה חופף, אבל לא לגמרי. תנו את כל כובד משקלכם, הצביעו לשירים ולאלבומים שהכי הכי הכי אהבתם ב־2017!

יש לכם מעכשיו ולכל המאוחר עד ה-27 בדצמבר לבחור להתלבט להתווכח להתחרט ובסופו של דבר – להצביע ל־10 אלבומי השנה שלכם ו־10 שירי השנה שלכם ממש בלינק הזה!

עמלכם לא יהיה לשווא! חוץ מהעובדה העיקרית, שההצבעה שלכם תשפיע על תוצאות המצעד השנתי הרשמי של רדיו הקצה ועונג שבת, שישודר ביום האחרון של השנה, יום ראשון, 31 בדצמבר 2017, החל מ־10:00 בבוקר ועד אללה איסתור – – –

אם תצביעו, תשתפו את הפוסט הזה ותגיבו עליו, תוכלו לזכות בפרסים מ ד ה י מ י ם!!! ובראשם:

חבילת טיסות+לינה+כרטיס לפסטיבל Primavera Sound 2018 בברצלונה מתנת Zappa Issta Music
מצלמת Hero 6 Black GoPro מתנת DAA
פטיפון ביתי מתנת Kilombo
כרטיס ״ערכת השטן״ למופע של Ozzy Osbourne בישראל שכולל כרטיס לקדמת הבמה, חבילת מרצ׳נדייז רשמית של סיבוב הפרידה וכרטיס ״השומע המתמיד״ מתנת Shuki Weiss Presents
מלגות לימודים במכללת BPM ממנה אנחנו משדרים אליכם את הקצה מדי יום
כרטיסים לפסטיבל אינדינגב 2018
כרטיסים להופעות מתנת המון ווליום
דיסקים ותקליטים מתנת קמע – קבוצת מוזיקה עצמאית, נענע דיסק ו־Garzen Records
כרטיסים לסרטים מתנת פסטיבל דוקאביב
ומרצ׳נדייז של רדיו הקצה.

ואם אתם אוהבים את מה שקורה בעונג שבת, הנה הלו״ז שלי לחודש הקצמבר:

5 בדצמבר, 15:00-18:00 תכנית שירי השנה שלי ברדיו הקצה, חלק א׳ [הקצה]

12 בדצמבר, 15:00-18:00 תכנית שירי השנה שלי ברדיו הקצה, חלק א׳ [הקצה]

15 בדצמבר: פוסט שירי השנה שלי כאן בבלוג [העונג]

?? בדצמבר: פוסט שירי השנה של קוואמי [העונג]

19 בדצמבר, 15:00-???? סיכום השנה בעולם הגדול ברדיו הקצה – הדברים הכי טובים שיצאו ב״שאר העולם״ [הקצה]

26 בדצמבר 15:00-18:00 מסיבת סוף השנה שלי ברדיו הקצה, סט חי של הדברים שהכי הכי הרקידו אותי [הקצה]

31 בדצמבר 10:00-???? המצעד השנתי של רדיו הקצה ועונג שבת [הקצה]

31 בדצמבר פוסט 50 אלבומי השנה של מאזיני רדיו הקצה וקוראי עונג שבת [העונג]

כמעט כל שדרני הקצה מסכמים את השנה שלהם בתכניות מיוחדות החודש, אני ממליץ בחום עז להתעדכן בלו״ז של הקצה ובעמוד הפייסבוק של הקצה.

1. כבר חצי שנה שאני מנסה להסביר במילים, בעיקר לעצמי, למה Melodrama של Lorde הוא אלבום השנה הבלתי מעורער שלי, בפער גדול מהמקום השני (Damn של קנדריק לאמאר) והשלישי (Love songs part two של Romare, שיצא רשמית ב־2016 אבל בחייאת אתם הוא יצא בנובמבר) וכל שאר הרשימה. ויודעים מה? אני לא מצליח. אני, שבעשור ומשהו האחרונים מתמלל מדי שבוע את הרגשות והמחשבות שלי על מוזיקה למילים, משפטים, פוסטים, כתבות, תכניות רדיו. אני לא מצליח להסביר במילים למה דווקא האלבום הזה. זה ברור לי לגמרי, בלב, בפנים. אבל זה לא מיתרגם טוב. את אחת הסיבות אני כן יכול להסביר – פשוט כי לורד בעצמה תימללה את זה היטב, באחת השורות שבהאזנות הראשונות לאלבום שנאתי, ועכשיו אני אוהב אותה מאוד. "The Louvre" המעולה מכיל לא מעט שורות שנחקקות ומבקשות שננצור אותן: "I overthink your punctuation use" או השורה ההו־כה לורדית: "But we're the greatest, they'll hang us in the Louvre – down the back, but who cares, still the Louvre", שורה שכמו כל להיט הפריצה שלה "Royals" מדבר על חלומות הגדולה העולמיים של נערים חכמים מדי, שיודעים שהם בסך הכל נערים אלמונים בפרברים אבל מתעקשים שמותר להם לפנטז. אבל השורה החוזרת, זו ששנאתי בהתחלה ועכשיו אני מחבק, היא השורה המטופשת הזו: "Megaphone to my chest… Broadcast the boom boom boom and make them all dance to it". היא מגיעה רגע אחרי שנגמר הפזמון, ולכאורה היא מיותרת. מיותר עוד יותר לחזור עליה, ואז לחזור עליה שוב. אבל רק אחרי כמה חודשים, בהופעה הנפלאה שלה שתפסתי בלונדון, נפל לי האסימון. נו, ברור, יא אידיוט, זה מה שהיא עושה באלבום הזה – היא מקליטה את הלמות לבה, את רחשי נפשה, את ההתאהבות, את שברון הלב, את השיכרון של החופש והתהילה וההתחלה החדשה ואת החרדות החוזרות שממזערות את הכל – והיא משדרת את זה אלינו, ולגמרי גורמת לנו לרקוד. זו האלכימיה שבה היא עוסקת. זו האלכימיה החמקמקה שכל כך הרבה מוזיקאי פופ מנסים להצליח בה, להפוך חרא לזהב. ולורד מצליחה בה. היא מצליחה בה כי היא מוכשרת אימים, כי היא חכמה מדי, כי היא מתמסרת, וכי היא עושה את הבחירות ה״לא נכונות״ הכי נכונות, כמו לסיים את השיר הזה בדקה שלמה של צלילים מהדהדים, חוזרים שוב ושוב על מנטרה בלי מילים, לבד, כמו הבחורה הצעירה שחזרה הביתה לבד אחרי המסיבה הגדולה, ריף אחד עדיין מהדהד באוזניים בלי סוף. [מפ3]
2. היום מתחיל חודש הקצמבר, במהלכו נסכם ברדיו הקצה וכאן בעונג שבת את המוזיקה הכי מרגשת, הכי מרקידה, הכי מעניינת והכי טובה של 2017. שימו עין עירנית על לוח השידורים של הקצה כי הוא מלא תכניות סיכום מעניינות. ארבע תכניות הסיכום שלי ישודרו מדי יום שלישי בשלוש, כל יום שלישי של דצמבר (בניגוד לפעם בשבועיים בחודשים רגילים). מתחילים כבר בשלישי הזה אז שימו תזכורת אם מתחשק לכם ותנו סימן אם אתם מאזינים בלייב, זה תמיד מרגש מאוד לדעת שאתם איתנו בזמן אמת. עוד רגע גם נבקש מכם לבחור את שירי ואלבומי השנה שלכם, ותוכלו גם לזכות בפרסים אללה איסתור מאוד! אז תתחילו לחשוב, תמשיכו להאזין, ותפנו מקום בלו״ז! [עברית]
3. מוכנים? ב-29 במאי 2018, חוזרים אלינו Alt-J, הפעם למרכז הירידים בתל אביב. להקת החימום, שיכולה להחזיק פה מופע סולו
   בעצמה, תהיה Warpaint! כרטיסים ב־294 ש״ח. האם גני התערוכה קטנים עליהם? [עברית]
4. שירי השנה של עונג שבת? באמצע דצמבר אפרסם כאן בעונג את הפוסט השנתי של 50 שירי השנה שלי, להאזנה והורדה וגם טקסט קצר שלי על כל שיר ושיר. זו מסורת שנתית שאני ממש מחכה לה. אבל כדי ליצור את הרשימה של 50 השירים, יצרתי קודם כל רשימה של 100 שירים, למעשה 102 שירים, שאת כולם אני אוהב במיוחד וכולם עשו לי את השנה. מי שתומך בעונג דרך אתר פטריאון יכול לקבל כבר עכשיו את הרשימה המלאה, בפלייליסטים נוחים של ספוטיפיי, אפל מיוזיק ויוטיוב שהכנתי במיוחד – רק ללחוץ פליי! [אנגלית, עברית]
5. הפתעה מסוימת בדירוג אלבומי השנה של BBC6: את המקום הראשון לקח Thundercat. [אנגלית]
6. רשימת 50 אלבומי השנה של הרולינג סטון היא תמיד שמרנית למדי, והשנה אינה שונה. במקום הראשון קנדריק לאמאר (די מוצדק), ובמקום השני לורד, ובמקום השלישי – האלבום החדש והפושר למדי של יו2. מפתיע? לא ממגזין שמדרג בחמישייה הראשונה כל אלבום של בוב דילן, טוב או גרוע זה לא משנה. [אנגלית]
7. גם רשימת שירי השנה של הרולינג סטון מכילה מעט הפתעות, עם מקום ראשון לשיר (מצוין באמת) שנשמע כמו פעם. מצד שני, דספסיטו נמצא שם בעשירייה הראשונה. [אנגלית]
8. המגזין Paste הוא מעין גירסה טיפה יותר צעירה וטיפה פחות שמרנית ומבוססת־רוק מהרולינג סטון, וככה נראית גם רשימת 50 אלבומי השנה שלהם (עצם העובדה שהם משקיעים ברשימת אלבומים אבל לא שירים מבססת את מעמדם כמבוגרים יותר). #1: הפתעה! Jay Som הדרימית. [אנגלית]
9. אתר המוזיקה המוצלח Consequence of Sound בחר את 50 אלבומי השנה שלו. #1: אלבום השנה שלי, מלודרמה של Lorde! [אנגלית]
10. והחברים ב-Drowned in Sound שיקללו את אלבומי השנה של כל חברי המערכת. ומי שוב יצאה מנצחת? [אנגלית]
11. [תודה לאורן] מה אומר עליכם האלבום האהוב עליכם של 2017? הו, כמה צחקתי. [אנגלית]
12. הגרדיאן מסכמים את ספרי המד״ב והפנטזיה הטובים ביותר של 2017. לא רק לחובבי הז׳אנר! [אנגלית]
13. והניו יורק טיימז בוק רוויו מצמצמים את רשימת הענק ל-10 הספרים הכי הכי טובים של 2017. מודה שקראתי רק אחד מהם (״סתיו״, של אלי סמית׳ הפלאית) והוא בהחלט אחד הספרים הכי טובים שקראתי השנה. מעניין גם ש־4 מתוך 5 ספרי הפיקשן ברשימה נכתבו על ידי נשים. תכל׳ס, בא לי לקרוא את כל העשירייה בחודשים הקרובים. למי יש זמן ספייר לתת לי? [אנגלית]

קרא/י את המשך הפוסט