1. אני יודע איך זה מרגיש, כי הייתי שם, בצד השני של הרמקולים, כמאזין למצעד השנתי של הקצה. וכשהוא נגמר, אתה מרוגש, מלא. אבל למחרת, או יום אחר כך, אתה ממשיך. אתה שם אלבום, חדש או ישן, וממשיך. הפעם, אני לא מצליח להמשיך, ואולי אני לא רוצה. לאו דווקא כי אני רוצה להיאחז במצעד, שהיה יום מרגש וממלא מאוד, אלא כי כל החודש הזה היה ממלא ומרגש מאוד מוזיקלית, מדי שבוע ערכתי ושידרתי 3 שעות של המוזיקה שהכי אהבתי מכל השנה האחרונה, מה שאומר שעל כל שעה ששידרתי שמעתי עוד כמה שעות של מוזיקה מדהימה מכל השנה, ערכתי, התלבטתי, שרתי לעצמי, הוצאתי מהעריכה, שמתי ברשימה אחרת, כתבתי על השירים, כתבתי על האלבומים, הכנתי פלייליסטים, שיקללתי, שמעתי… ועכשיו, בימים הראשונים של 2018, רציתי רק לתת קצת ניקיון לאוזניים. לא לרדוף. לא למהר. היו איזה יומיים שלא שמעתי שום דבר, וזה היה מוזר ונפלא ומטהר ומחדש. ואז, לאט לאט, חזרתי להאזין. שמתי אלבום ישן ואהוב. שמעתי אותו שלוש פעמים, בלי למהר לדבר הבא. ואז שמתי אלבום ישן שכמעט ולא הכרתי, אלבום של אלטון ג׳ון, ושמעתי אותו יום שלם (תודה, עידית). וכשבאתי לכתוב את העונג היום, כמעט לא התחשק לי למלא את האוזניים במוזיקה חדשה, רציתי להגיד רגע, שנייה – בא לי רגע לשקוע בישן ובמוכר, לנוח. אבל יש המון מוזיקה חדשה נהדרת, ואני משתדל ללמוד, כמו ששרים הדס קליינמן ואביב בכר, ״לקבל טוב כשהוא מגיע״, גם אם זה לא התזמון שבחרתי בו. אז אחרי שכתבתי את כל האייטמים שכאן ממש למטה, חזרתי לאייטם הראשון, הריק, ותהיתי מה יהיה שיר הפתיחה. ואז אמרתי לעצמי, רגע אחד. יש אלבום חדש ומהמם ביופיו שיצא שנייה לפני שנכנסתי לטרפת הסיכומים של חודש הקצמבר, וכבר חודש שלם אני מחכה להשמיע בקצה, לכתוב עליו בעונג, כשרק נסיים עם הסיכומים, וזה פעם אחת, האלבום החדש של קליינמן ובכר, או בנוסח הנעים והאישי יותר, הדס ואביב. גילוי נאות: אני מכיר, אוהב ומחבק מאוד חזק את הדס קליינמן כשאני פוגש אותה, מה שבהחלט לא קורה לעתים תכופות מספיק (את אביב אני חושב שטרם זכיתי לפגוש), אז אני חצי משוחד. אבל משהו באלבום החדש הזה באמת לפת אותי לחלוטין ברגע שהוא התחיל, בשיר הנושא, תפס את הלב שלי בכף ידו ולא הרפה. הוא מופיע בראש רשימת השידור של ״התכנית הרגילה הבאה שלי בקצה״ כבר חודש ומשהו. והוא דרך מצוינת להתחיל את 2018, להתחיל שנה חדשה או שבוע חדש או יום חדש. זה שיר גדול מאוד, שמתחבא בתוך שיר קטן מאוד, ולטריק הזה – ולשיר הזה – יש המון, המון, המון כוח. [טיוב]
2. Ibeyi, התאומות הצרפתיות-קובניות המדהימות שהמיסו לחלוטין את הבארבי לפני שנתיים ומשהו, חוזרות לסיבוב נוסף בישראל – הן יופיעו בבארבי בתל אביב ב־13 במאי. כרטיסים ב־185 ש״ח. [עברית]
3. עוד חוזרים אלינו ובאותו שבוע ממש: Cigarettes after sex מגיעים לשתי הופעות בבארבי בתל אביב, ב־11 במאי (כבר סולד אאוט!) וב־12 במאי. [עברית]
4. השבוע מת בגיל 53 אמיר קרטס, מהחברים המייסדים של הלהקה המצוינת רעש, שהתפרסמה בזכות להיטים כמו ״לעיתים״ או ״נוסע לבד״ בהובלת ג׳וני שועלי, אבל היוצר המוביל בה היה קרטס. עם מותו השבוע, שיחררו חברי הלהקה הנותרים את ״חלום בלהות״, שיר נהדר שהקליטו ב־1995 ולא ראה אור מעולם (אלבום מאותם חומרים ייצא בהמשך השנה). היה שלום, אמיר, ותודה על המוזיקה. [טיוב]
5. למקרה שפספסתם: המצעד השנתי של רדיו הקצה ועונג שבת לשנת 2017 היה מדהים! באמת, אני יודע שכל שנה אני נרגש, אבל השנה משהו באמת מיוחד היה באוויר – בבחירות שלכם, בסדר שלהן, באווירה באולפן, בתגובות בזמן אמת ובעיקר – במוזיקה. אז הנה פוסט אלבומי השנה 2017 כאן בעונג, והנה המצעד השנתי כולו להאזנה מפנקת לאוזניים: חלק ראשון, חלק שני, חלק שלישי, חלק רביעי ואחרון. [עברית, סטרים]
6. אם לא מתחשק לכם לשמוע את כל השעות של המצעד, אתם מוזמנים לאחד מהפלייליסטים של המצעד השנתי שלנו, שנוצרו באדיבות המאזינים המדהימים שלנו:
   ♫ שירי השנה באפל מיוזיק [56 שירים. תודה עמית], אלבומי השנה באפל מיוזיק [811 שירים, תודה רועי]. 🔊 שירי השנה בספוטיפיי [56 שירים. תודה עמית], 🔊 אלבומי השנה בספוטיפיי [1,018 שירים {כן, כל האלבומים}. תודה נמרוד]. וגם: 📼 60 שירי השנה ביוטיוב [תודה מני]
7. וגם, תנו אהבה: האלבומים המיותמים של 2017, שקיבלו רק קול אחד ויחיד בהצבעות שלכם, מחכים שתאזינו להם ותתאהבו בהם גם. [עברית, אנגלית]



8. וואו: "Unfasten", שיר חדש ויפהפה של האנה בן המצוינת. [טיוב]
9. אני לא מכיר את יעל נחשון, אבל אחת מיוצרות הקליפ החדש שלה כתבה לי מייל ואני ממש שמח שהיא עשתה את זה, כי ״טום וג׳רי״ הוא קליפ מצוין לשיר ממש נהדר, שאחרת אולי הייתי מפספס. [טיוב]
10. קנדריק לאמאר עורך את הפסקול לסרט מארבל החדש Black Panther, והנה סנונית ראשונה ממנו, שיתוף פעולה שלו עם השם החם SZA, בשיר בשם "All the stars". [טיוב]

קרא/י את המשך הפוסט

איכשהו כבר 3 שנים לא עשיתי את זה, אבל השנה… חזרנו! האלבומים המיותמים של 2017 – הנה כל האלבומים המסכנים, הנטושים, הזנוחים – אלבומים שקיבלו אך ורק נקודה אחת, אחת בלבד. היו לנו מיליארד מצביעים, אינסוף אלבומים, כולם קיבלו מלא נקודות… חוץ מהאלבומים האלה.

כל אלבום פה קיבל אך ורק הצבעה 1, ממצביע/ה 1. מה זה אומר עליהם? שהם אלבומים גרועים? שהם לא ראויים לאהבה? לא! ממש לא!

כלומר, אולי כן, אני מניח שחלקם גרועים, אוקיי. אבל בטוח לא רובם. פשוט, מה לעשות, זה הזנב הארוך. כל כך הרבה אלבומים יצאו השנה, כמה מהם הספקת לשמוע? את, אתה, שקוראים ברגע זה – כמה אלבומים שמעת? במקרה הכי הכי הכי טוב, כמה עשרות. ואפשר להניח שרובם חופפים לטעם של שאר המאזינים לפחות קצת, כי באופן טבעי רובנו שומעים אלבומים בפרופיל גבוה, שמדברים עליהם, שהמליצו לנו, ששמענו ברדיו או קראנו עליהם.

אבל יש אלבומים שפשוט נמצאים בשוליים של הקהילה שלנו. הם פופיים מדי, או ג׳אזיים מדי, או לא נדחפים על ידי לייבל או הייפ. אולי הם מדהימים אבל פשוט לא שמעתם אותם. ולכן – הם הגיעו לכאן. מישהו אחד, או אחת, שמע אותם מלא השנה, התאהב בהם לגמרי, והצביע להם. וזה הזמן לתת להם אופציה לגאולה. משהו פה נראה לכם מעניין? תנו לו האזנה. צאו להרפתקאה. לכו תדעו מה תמצאו.

הרשימה הזו לא עברה סינון קפדני – תמיד יש טעויות. תמיד מצביעים בטעות לאלבומים שהם לא מהשנה, או שיש פה שגיאת כתיב כלשהי, או שזה בכלל שם של שיר ולא של אלבום ולא טרחתי לבדוק לפני שהכנסתי אותו לרשימה כי סמכתי עליהם שאתם יודעים למה אתם מצביעים (אחרי שעברתי על ההצבעות אני יכול להגיד בוודאות שרבים מכם לא יודעים מה הם עושים, וזה מצחיק מאוד – תודה לכל מי שהצביע לאלבום של רדיוהד מלפני שנתיים או לסדרה שהוא אוהב בתוך 10 האלבומים).

וכעת, חברות וחברים – האלבומים המיותמים:

קרא/י את המשך הפוסט

המילים האלו נכתבות ממש חצי שעה אחרי שנגמר המצעד השנתי של רדיו הקצה ועונג שבת לשנת 2017, 12 ומשהו שעות שידור מטורפות, מרגשות, מרימות, מלאות בהפתעות ותהפוכות ותגובות מרחיבות לב – ועם שעת סיום מרגשת אחושלוקי, כולל סיפור לא ייאמן, שני שירים לפחות שהפכו ללהיטים אך ורק ברדיו הקצה, וכמה מקומות גבוהים מאוד שהפכו אותי למאזין, שדרן ומיסיונר מוזיקלי מאוד, מאוד, מאוד מאושר ומסופק (אני מסתכל עליך, מקום 7).

יש שנים שבהן אני מרגיש שהמצעד והדירוג שלו לא משקפים את העושר האדיר של המוזיקה הנפלאה שיצאה באותה השנה. הפעם זה לא היה המקרה. המצעד הזה היה עשיר בכל כך הרבה צלילים מכל כך הרבה סוגים, ונראה שעוד ועוד חומות שסוגרות על הטעם שלנו הולכות ומתמוטטות. היו פה להיטי פופ שהרגישו לגמרי בנוח ברדיו מיינסטרים, והיו פה שירים שרק המאזינים הכי אדוקים של הקצה והקוראים הכי חפרנים של העונג מכירים; היו פה כוכבים אמריקאיים והרכבים אפריקאיים; היה פה מטאל חורך אוזניים לצד פולק חרישי; ארנ׳בי חלקלק לצד ראפ אלים ומחוספס; שיר אינסטרומנטלי לצד שיר שהוא בכלל נאום; היה פה את אחד הזמרים הישראליים המצליחים והאהובים ביותר בכל המדינה, לצד ראפרית ישראלית שעדיין לא הוציאה אפילו ריליס רשמי אחד ומכירים אותה איזה 300 איש בלחץ; אלבומים בעברית ובאנגלית ובערבית ובצרפתית; אלבומים שגורמים לי לרקוד ואלבומים שגורמים לי לבכות ואלבומים שגורמים לי לעשות את שניהם.

אז אני חושב שאין בכלל ויכוח בשאלה המיותרת הנצחית – האם 2017 הייתה שנת מוזיקה טובה. ברור שכן. כל שנה היא שנת מוזיקה טובה, השאלה היא רק לאן האוזניים שלך מופנות וכמה הן פתוחות. ולשמחתי, השנה אני מרגיש שהאוזניים של כולנו היו פתוחות מתמיד.

לקוואמי ולי יש הסכם. קוואמי משקלל מרתונית את כל המקומות של המצעד בימים (ובלילות) שלפני השידור הגדול, ויום או יומיים לפני המצעד הוא שולח לי את 30-40 המקומות הראשונים של האלבומים כדי שאוכל להתחיל להכין מראש את הפוסט הזה. אבל מה? הוא לא שולח לי אותם לפי הסדר שבו הם דורגו. וככה יוצא שבמצעד עצמו, כשאני מגיע להגיש איתו את השעתיים האחרונות, אין שום מידע חיוני שאני יודע מהרשימה שקיבלתי ואתם לא יכולים כבר לנחש (כמו את זהות 4 האלבומים הגדולים, נגיד) אבל גם אני וגם אתם מופתעים לחלוטין ועל אמת כשאלבום או שיר ממוקמים במיקום לא צפוי, או מאיזה גילוי משוגע (כמו מקומות 6 ו־9 במצעד השירים השנה). ובשבילי זה תענוג, כי מצד אחד אני חלק מהעשייה, עם כל הצוות של הקצה דחוסים באולפן קטנטן ומתפוצצים מהתרגשות, מגיש יחד איתם את המצעד – ומצד שני אני כאחרון המאזינים, יושב במתח ומת לדעת מה הולך לקרות, מסתכל על קוואמי בצד השני של הקונסולה, שמחייך אליי עוד חיוך טומן סוד ומקפל את הדף עם התוצאות ככה שאראה רק את השיר שאני עומד להציג עכשיו ולא את השיר או האלבום הבא (כן, אנחנו לגמרי עדיין עובדים עם נייר במקרים כאלה, וגם עם דיסקים כשצריך). אז המצעד הזה במיוחד היה בשבילי רכבת הרים רגשית של שמחות, הפתעות, אכזבות והתרגשויות. ואתם הייתם חלק מזה כל הזמן, בשיחה המתמשכת בפייסבוק ובעצם ההצבעה.

טוב, אני מספיק לקשקש, בואו נתחיל.

לפני שאנחנו צוללים ל־30 האלבומים הגדולים, מילה של הודיה. תודה לכל מי שהשקיע ולקח חלק במצעד הזה, לפני המיקרופון ומאחוריו, לפני המסך ומאחוריו, בין האוזניות ומול הרמקולים. תודה לכל אחת ואחד מכם שקורא ומאזין ותומך, בין אם בהפצה לחברים, בתגובות בפייסבוק או בעצם הקריאה וההאזנה שלכם. ותודה גדולה במיוחד לכל מי שיבחר לתמוך בתרבות העצמאית שהוא צורך, בין אם ברכישת אלבומים, בקניית כרטיסים להופעות, או בתמיכה בעונג או בתמיכה ברדיו הקצה.

50 שירי העונג של 2017 | כל סיכומי 2017 בעונג

ועכשיו…!
קרא/י את המשך הפוסט

1. עוד כמה שעות, ג׳ף לין יהיה בן 70. מסביב לעולם כבר משגרים לאוויר כתבות מחווה, תכניות מיוחדות ברדיו, פוסטים בבלוגים על השירים הכי יפים שלין כתב, הלחין, עיבד או שר, או כולם יחד. ואף על פי שעבור חובבי הסבנטיז מדובר באל עלי אדמות, התחושה שלי היא שאם אציין את שמו של ג׳ף לין, רבים מחבריי לא יהיו בטוחים מי זה, בוודאי חברים שצעירים ממני בעשור, נגיד. אני לא מקונן כזקן על הדור שהולך ופוחת, חלילה. אני בעיקר מתבאס שלא עשינו עבודה טובה יותר בהעלאת ג׳ף לין על נס. רוב מי שכן מכיר את הקול של לין מכיר אותו מיצירת המופת הגדולה שלו, "Mr. Blue Sky", שהקליט ב־1978 עם להקתו דאז Electric Light Orchestra. יש שיגידו שזה ריפ אוף מהביטלס, ואני אגיד: נכון, אבל לא רק. היה צריך את 1978 והיה צריך את ג׳ף לין כדי ליצור את הפאר הזה. כן, יש פה הרבה מאוד מהביטלס, אבל יש פה גם את ההשפעה של הבי־ג׳יז, יש פה את הפניות החדות של הפרוג־רוק, יש פה את פ׳אנקדליק, יש פה מחזות זמר, יש פה את קווין, יש פה מקהלה גרגוריאנית, יש פה סימפוניה קאמרית קטנה, יש פה אופרה, ואז, כשנדמה שכבר סיימנו, פתאום יש פה איזה קטע כמעט קראוטרוקי מצד אחד וכמעט ניל יאנג החשמלי מצד שני, לפני שכלי המיתר מטביעים אותנו באור שמש. וואו. איזה פאקינג מאסטרפיס. בואו נשמע את זה שוב, והפעם לא נדבר על השפעות. בואו נדבר על ג׳ף לין, שהתיך את כל הדברים שהוא אוהב ולא יצא לו גוש חסר צבע ונטול קוהרנטיות, אלא סימפוניית פופ זעירה ושלמה, שמסיימת נפלא את צד 3 של האלבום הזה, שכולו סוויטה ליום סגריר, והשיר הזה הוא הקטע הסוגר אותה (המילים בסוף השיר הן לא ״מיסטר בלו סקיי״ כמו שחשבתי שנים, אלא ״Now turn me over", בקשה להפיכת התקליט). [מפ3]



2. בוודאי כבר שמעתם שאחרי שנרנג׳ה הכריזו על בואה המיוחל לישראל של Lorde, ממש כמה ימים אחר כך, לורד ביטלה את הופעתה בישראל. באסה גדולה מאוד, ואני מקווה שהיא עוד תגיע – כמו אמנים אחרים שביטלו אבל בסוף באו. אני רק אומר: לפחות זה קרה מהר. עידו שחם אומר: שחררו. [עברית]
3. אבל היי, Bonobo כן מגיע בינתיים! זה יקרה ב-21 בפברואר בביתן 2 בגני התערוכה, תל אביב. כרטיסים ב־259 ש״ח. [עברית]
4. יו, לא לשכוח!!! ביום ראשון הזה, החל מ־10:00 בבוקר, שידור חי ומלא בהתרגשויות – המצעד השנתי של רדיו הקצה ועונג שבת. איך אומרים ברדיו של פעם? היו עמנו. איך אומרים ברדיו של היום? שימו תזכורת בטלפון ל-9:58 ותורידו מראש את האפליקציה של הקצה כדי שתוכלו לשמוע אותנו איפה שלא תהיו. ההצבעות שלכם, ההגשה שלנו, החגיגה של כולם!

אני לא יודע איך אתם חווים את סוף השנה הזאת, אבל בשבילי מדובר בלא פחות מתענוג. אני צולל לתוך רשימות שירים ואלבומים ושולה פנינים שפספסתי, והנוהג הרווח ללוות רשימת סיכום בפלייליסט שאפשר לשמוע בלחיצה אחת מקל מאוד על העניין. הפסקול שלי מלא בשירים שאנשים מתעקשים שהם השירים הכי טובים של השנה, וגם אם זה לא תמיד קולע לטעמי, זה תמיד מעניין ותמיד מגוון. ביום ראשון נסגור את השנה רשמית עם המצעד השנתי של רדיו הקצה ועונג שבת, אז קחו יום חופש, נשימה עמוקה, וקפצו ראש יחד איתנו לתוך השידור המרתוני הנרגש שלנו שבו נציג לכם את אלבומי השנה ושירי השנה שאתם בחרתם! אתם ולא אחרים! אני ממש מתרגש ומצפה, וגם לא מעט במתח (קוואמי הוא היחיד שיודע מה סדר המצעד, ממש עד הרגע האחרון). יש לי ניחושים, אבל אני בעיקר מצפה להיות מופתע.
בכל מקרה! הנה הנאגלה העדכנית של סיכומי שנה מעניינים בעיניי ובאוזניי שטרם פרסמתי פה. קחו אותם, הם שלכם:

5. 50 שירי השנה של עונג שבת כבר כאן להאזנה, הורדה, קריאה וגם פלייליסטים באפל מיוזיק ובספוטיפיי. תיהנו! [עברית]
6. קוואמי בחר כאן בעונג את 70 שירי השנה שלו, כולל פלייליסטים נוחים באפל מיוזיק ובספוטיפיי! איזה כיף גדול וכמה הפתעות. בפייסבוק תמצאו גם את אלבומי השנה שלו. [עברית]
7. שידרתי שתי תכניות סיכום ברדיו הקצה בשבועיים שחלפו מאז העונג האחרון, ואני גאה בשתיהן במיוחד: האחת היא 3 שעות של סיכום השנה בעולם הגדול, כולל מוזיקה מ-30+ מדינות ברחבי העולם שבדרך כלל לא נשמעת בקצה או ברדיו הישראלי בכלל. תודה גדולה גם לשדרני הקצה ולדיג׳ייז ושדרנים אחרים שהמליצו לי על שירים ספציפיים לתכנית הזו, שהייתה מאמץ קבוצתי הרבה יותר מתכנית סולו. הם כולם מקבלים קרדיט על כל שיר ושיר שלהם בתכנית עצמה. הסיכום השני ובעצם האחרון שלי לשנה זו היה תכנית שחשבתי עליה חודשים ואני שמח שעשיתי: מסיבת סוף השנה שלי ברדיו! פשוט באתי לאולפן עם השירים שהכי הכי הכי הרקידו אותי השנה, ותיקלטתי אותם לייב באולפן, קצת כמו במסיבה רק עם ג׳ינגלים וכמה דיבורים. תודה לטל שבאה לרקוד איתי באולפן ועזרה לאווירת המסיבה האמיתית. האזנה נעימה! [סטרים]

קרא/י את המשך הפוסט

2017 היתה שנה שלא תיאמן בכמות ההיצע המוזיקלי המעולה שבה. כדי לצאת מזה איכשהו בשלום, החלטתי לקחת על עצמי לעשות את מצעד השירים הסובייקטיבי לחלוטין שלי, כשיש בו רק קריטריון אחד – שכל השירים שאבחר לא יופיעו באלבומים שנמצאים ברשימת אלבומי השנה שלי (ושאפרסם בקרוב בעמוד הפייסבוק שלי). וזה היה קשה, לאללא. אבל אחרת היו פה עוד איזה אלפיים שירים, וחשבתי ללכת על רשימה מצומצמת' *רק* 70. אז יש עוד הרבה, אבל הם באלבומים, וגם חלק מהשירים פה עצמם לקוחים מאלבומים שלא יהיו ברשימה השניhה שלי מאותן סיבות בדיוק של כמות, אבל שמגיע להם להיות. והדירוג הוא כמובן עבור הכיף בלבד, כולם פה שירי השנה. מקווה שתיהנו.

הנה פלייליסט יוטיוב, הנה פלייליסט ספוטיפיי והנה פלייליסט באפל מיוזיק. בשניהם חסרים שירים שלא נמצאים בשירותים השונים.

קרא/י את המשך הפוסט