
שינוי הוא בלתי נמנע, מצאתי את עצמי מזכיר השנה שוב ושוב בשיחות עם אנשים סביבי, וגם עם עצמי. זה עלה הרבה מאוד בשיחות סביב האלבום החדש של ארקטיק מאנקיז, שהפתיע הרבה אנשים שציפו לקבל עוד מאותו הדבר. לכולם עניתי בחיוך לאה ועוקצני, מה ציפית, שכלום לא ישתנה? שינוי הוא בלתי נמנע. שינוי הוא הקבוע היחיד. אבל השינוי הכי גדול במוזיקה שהאזנתי לה השנה הייתה… שהאזנתי להרבה פחות מוזיקה חדשה.
זה קרה בגלל שינוי גדול אחר בחיים שלי – נסעתי למדינה אחרת כדי ללמוד. לכאורה, לא משהו שאמור להפריע לי לשמוע מוזיקה, ובאמת שמעתי מלא מוזיקה, כל הזמן, אבל פחות מוזיקה חדשה. גם כי עם הלימודים והמעבר היה לי פחות פנאי לשבת על בלוגים ותכניות רדיו ופלייליסטים שאני אוהב ולגלות בהם מוזיקה חדשה. גם כי בזמן חסר ודאות של שינויים גדולים מצאתי את עצמי נאחז במוכר ובאהוב – מוזיקה ישנה. כזו שמספקת לי נחמה, בית, קרקע יציבה.
מוזיקה חדשה לא מציעה את הדברים האלה, וזה מעולה. בדרך כלל, החיים שלי יציבים מאוד, תחושת הבית שלי חזקה מאוד, ואני מתמלא כל הזמן ברצון לחקור, לצאת להרפתקאות מוזיקליות, לקבל את מה שמוזיקה חדשה מציעה וישנה לא יכולה להציע: גילוי, ריגוש של משהו חדש, יציאה מתמדת מאיזור הנוחות.
אז כשהגעתי לסכם את השנה הזו אמרתי לעצמי: אוף. שמעתי כל כך מעט מוזיקה חדשה השנה יחסית לשנים הקודמות. איזה מגוון אני כבר יכול להציע ברשימת שירי השנה שלי? זה הכל יהיה אותם חמישה אלבומים או משהו.
ובכן, טעיתי. חזרתי לתכניות הקצה שלי, לרשימות הספוטיפיי שלי ולפוסטים שלי בעונג, ומצאתי את עצמי עם רשימה של 250 שירי השנה שלי!!! ג׳יזס, איזה מגוון, איזה עושר, איזו מוזיקה מדהימה יצאה השנה, כן, גם השנה!
אני עדיין מרגיש פומו. עדיין מגלה אלבומים מעולים שבשנה רגילה הייתי חורש בזמן אמת ועכשיו מגיעים אליי הרבה אחרי שסיימתי לערוך את שירי השנה, ואני מתבאס שהם לא נכנסו. אבל אני מזכיר לעצמי: יכולת לשמוע רק את מה שיכולת לשמוע, ולא יכולת לשמוע את מה שלא יכולת לשמוע. סיכום השנה האישי שלי הוא בדיוק כזה: סיכום השנה שלי, כפי שהשנה שלי נראתה. השנה היא הייתה שונה מאוד, לפחות עבורי. לכל אחד מאתנו הייתה שנה שונה לחלוטין, ואף אחד לא שמע הכל, וזה בסדר (אוקיי, אולי קוואמי שמע הכל). זה מה שהופך את הרשימות האלה למעניינות. כל אחד מביא את החתיכה האינטימית הפנימית שלו, המוזיקה שהזיזה את הלב שלה או שלו.
אלה 100 שירים שהזיזו לי את הלב, את הראש ואת הגוף השנה. יש עוד הרבה שירים שעשו לי את השנה, ותוכלו למצוא חלק גדול מהם בפלייליסטים הייעודיים שהכנתי להם לסוף השנה (למשל, 50 שירי ההיפ הופ של השנה שלי). עוד על זה, כאן. אבל עכשיו – מוזיקה, בבקשה!
להצבעה לשירי ואלבומי השנה שלכם במצעד של הקצה והעונג | לכל סיכומי השנה בעונג



Against All Logic – Some Kind of Game
ברוכים הבאים לחלום הרטוב שלי. אני מחבב מאוד את ניקולס ג׳אר, שלפני 7-8 שנים היה אחראי לכמה המנוני האוס לא מובנים מאליהם, איטיים ועדינים, כמו זה או זה, אבל מאז ההתפוצצות שלו הוא הפנה גב ל – בואו נקרא לזה – הפופ של ההאוס. הלך לעשות כל מיני דברים ניסיוניים יותר וסטים ממש משונים והרבה דברים מאוד מאוד יפים ומעניינים אבל כאלה שמדברים בעיקר לראש והרבה פחות לגוף. השנה הוא השליך לעברנו, כמעט באופן אגבי, מין אוסף כזה של דברים שהוא הקליט בין 2012 ל־2017 תחת כינוי אחר שלו, Against All Logic. הלכתי לשמוע את האלבום הזה בלי לדעת שמדובר בג׳אר והתאהבתי מיד. האוס סוחף לגמרי, מלא סימפולים מגניבים – ספציפית פה דגימה של Pastor T.L. Barrett המדהים בפני עצמו – ווייב דיסקואי מזיז לאללה שאני פשוט לא מצליח לעמוד בפניו. [המשך בשיר הבא]
מתוך 2012-2017
Against All Logic – Know You
ומה שקרה הוא שפשוט מצאתי את עצמי חורש, חורש, חורש את האלבום הזה, שהוא בלי ספק (וגם לפי נתוני ספוטיפיי) האלבום ששמעתי הכי הרבה פעמים השנה. הוא גורם לי לרקוד כשאני רוצה לזוז. הוא פסקול מדהים כמעט להכל בבית. הוא מעיר אותי באוטובוס בדרך לאוניברסיטה. הוא הולם ימים נעימים שבא להיות בהם בחוץ, והוא הולם עוד יותר ימים גשומים שנשארים בהם בבית. הקטע הזה, עם הדגימה העקומה והמשונה הזו, היה הדבר הראשון שתפס אותי, הוק, כשמו כן הוא, כמו וו של חכה, תפס אותי ומשך אותי לאלבום ולא עזב. אם יצמידו לי אקדח לרקה וידרשו ממני לבחור אלבום אחד ויחיד מהשנה הזו, זה כפי הנראה יהיה האלבום הזה.
מתוך 2012-2017
אלון עדר – חוזר ועולה שם
איך השיר הזה קיים בכלל? זה מרגיש כמו נס. איך הוא לא נכס צאן ברזל שמשמיעים כל יום שישי ברשת גימל? אולי כי הוא יצא רק עכשיו. אולי כי אלון עדר, הגאון הזה, נשמע תמיד כאילו הוא כרגע התעורר ולא ממש כתב מילים עד הסוף אלא זרק משהו לאולפן. אולי כי מה שנראה כמו חוסר מאמץ נתפס בטעות כחוסר השקעה, אבל השיר הזה הוא יצירת פאר, בעיקר המחצית השנייה שלו, שבא לי לשקוע בתוכה כמו אמבטיית קצף חמה. אני אפילו לא יודע מה זה אומר, ״כשבא החושך על העולם אני חוזר ועולה שם״, אבל זה לא משנה. זה כל כך יפה.
מתוך משתלבים בנוף
קרא/י את המשך הפוסט