או, היי.
שמעתי שיש לך קצת זמן פנוי ובדיוק גמרת את כל נטפליקס, אז כתבתי לך עונג שבת חדש. ונראה לי שמעכשיו יהיה אחד כזה כל שבוע.

אז מה נשתנה?
הרבה דברים, שיתגלו בזמנם האיטי, הבלתי מתחשב. אבל בתור התחלה, הזמנים השתנו והתרגלנו שדברים טובים באים אלינו ולא אנחנו אליהם. לכן מהיום, אפשר אבל לא צריך להיכנס לעונג כדי לקרוא את העונג השבועי במלואו. הירשמו כאן והוא יגיע אליכם, כולל הכל, מינוס הפונטים היפים, ישר למייל. (אפשר גם להירשם לניוזלטר התקופתי האישי שלי)

עשה טובה ושלח לי בבקשה עונג שלם למייל כל שבוע הפתעות מגיאחה, ניוזלטר של מדי פעם

Leave this field empty if you're human:

…שנתחיל?




1. לפני 11 שנה יצא האוסף הכפול Dark was the night, אולי האוסף האהוב עליי. יזמו אותו האחים דסנר מהנשיונל, והם שלחו זרועות לכל אמן אינדי מעניין שהכירו באותה תקופה בארה״ב. מעבר לזה שזה פרויקט מוזיקלי אדיר, מדובר בסנאפשוט מדויק ומרתק של סצינת האינדי־פולק האמריקאית ברגע שבו היא גאתה. האלבום הכפול של פרויקט הגל השני, שיצא עכשיו פה בישראל 2020, הוא בדיוק זה. הניע אותו רועי ריק מהקולקטיב ועם או בלי להתכוון, הוא יצר תמונת מצב מדויקת של קרם האינדי הישראלי של עכשיו: תומר ישעיהו, יוגי, איה זהבי פייגלין, שי צברי, גלעד כהנא, טדי נגוסה, מיקה שדה, חברים בג׳יין בורדו, האנג׳לסי, לולה מארש ועוד שמות פחות ידועים שעומדים מאחורי הקלעים של הרבה מאוד מהאינדי־על־גבול־הפופ של ישראל. זה פרויקט מדהים, נסי, מלא שירים מרהיבי יופי, יופי שנוצר אולי בזכות ולא למרות העובדה שהם כולם נוצרו מהר מאוד ותוך כדי תנועה וסגר וקורונה. והוא מגלה עוד משהו: אם מישהי רוצה לשרטט את מסלול השינוי הגדול ביותר באינדי הישראלי ובפופ הישראלי (אך לא ברוק הישראלי) בחצי עשור האחרון, הרי שמדובר באותו השינוי: את האלבומים שהמוזיקאים האהובים עלינו חורשים בבית הקליטו בעיקר אמנים שחורים. אם בניינטיז ובעשור הראשון של האלפיימז רוב אמני האינדי והפופ שמעו והושפעו מאמנים לבנים (מרדיוהד ופיונה אפל ועד The xx וארקייד פייר), הרי שחלקים גדולים מהגל השני מבהירים, לפחות לי, שהם אולי מנגנים על גיטרה אקוסטית על הבמה, אבל בבית הם שומעים את ליזו, טיילר דה קריאייטור, צ׳יילדיש גמבינו, Thundercat, קנדריק, Toro y moi, קרדי בי, אנדרסון פאק, פלה קוטי. אחרת, איך תסבירו את זה שאיש ג׳יין בורדו ולולה מארש, מתי גלעד, אחראי להפקה של ״הנחיות חדשות״ של גון בן ארי והגל השני? ״הנחיות חדשות״ הוא מתחרה חזק רצח על שיר השנה שלי 2020. שיר שבכל סיבוב שלו אני מגלה בו עוד משהו. מילולית, הוא נשמע לרגע כמו ניסיון לדחוס כמה שיותר רעיונות לשיר אחד ולרגע כמו הארה נבואית; רגע זה נשמע כמו ראפ פואטי משוכלל ורגע כמו תגובה בפייסבוק. הלחן? ברגע הראשון חסר צורה, בהאזנה החמישית מתגלה תבנית חוזרת ולא מובנת מאליה של חלקים מחוברים. וזה מה שעושה אותו בעיניי לכל כך מבריק, כל כך עכשיו, כל כך ממכר עבורי. הוא משוכלל מספיק כדי להיחשב שירה, ומדובר מספיק כדי להיות סטריט, ומה יותר ראפ מזה. וכן, אין ספק שרוחו של מק מילר ז״ל מרחפת על הווייב כולו, ובכל זאת מדובר באחד השירים הכי מקוריים ששמעתי בעברית. [בנדקאמפ, סאונדקלאוד]
2. עכשיו כשחזר הסגר, או נכון יותר לומר ה״סגר״, אני חוזר לתקלט לכם לייב ביוטיוב. שתי מסיבות כבר שודרו לייב ואפשר לצפות בהן כאן ביוטיוב, ריקוד בבידוד 11 עם כל ההתרגשות של השיבה לשידורי הלייב (ואפשר לשמוע גם במיקסקלאוד אם לא בא לכם וידאו), וריקוד בבידוד 12 שהייתה אפילו יותר פריסטייל. בקרוב, ריקוד בבידוד 13, אבל עד אז, יש לכם 12 מסיבות להשלים אם תרצו לפזז כל יום ביומו. [טיוב]
3. הולי קראפ! נעמן פרנקל פוצץ לי ולרבים מכם את המוח כשהעלה באוגוסט אתר מחווה מושלם לסדרת אוספי היטמן, כולל עיצוב של ווינדוס 95! מרגש יותר מקוקו ג׳מבו. [עברית]
4. הטקסט הזה הוא ממאי, לפני 5 חודשים – והו אולוהים כמה פעמים הספקנו להשתנות מאז מרץ ועד מאי, מאז מאי ועד עכשיו – אז נסו להחזיר את עצמכם רגע למקום שבו היינו במאי, סוף הסגר הראשון בישראל ושיא הסגר בשאר העולם המערבי. הניו יורק טיימס מגזין הוציא גליון מיוחד ל״דברים שלמדנו״ מהבידוד העולמי, והיה בו טקסט אחד כל כך מושלם, מחכים, עדין וזוהר, שרצתי לשתף אותו עם כל מי שאני מכיר. הנה אני משתף אותו גם עם כל מי שאני לא מכיר. אם תקראו רק טקסט אחד על הרגע שבו כל העולם היה לבד בבית, זה צריך להיות הטקסט הזה. [אנגלית]
5. [תודה לאורן] המופע האחרון של הביסטי בויז פתוח לצפייה חינמית כל השבוע באדיבות פסטיבל בונארו, שם הם הופיעו ב־2009. [טיוב]
6. [תודה לנמרוד] איזה קוללללללל, שימו לב: בק, דיינג׳ר מאוס, קאריבו, Flea, ג׳וני גרינווד, מייקל קיוואנוקה, פור טט, הבמאים ריאן ג׳ונסון ואדגר רייט, ועוד ערימה מרשימה של מוזיקאים ואחרים, פתחו את Station Rotation, אפליקציית רדיו דיגיטלי (כרגע רק לאייפון), שכוללת סוג של ״תחנות רדיו״ – למעשה פלייליסטים ארוכים מאוד – בעריכת כל הנחמדים האלה. רוצים לנגן את התחנה שערך ג׳יימס מרסר מהשינז? התחנה של Warpaint? של Black Thought מהרוטס? של נייג׳ל גודריץ׳? של מטרונומי, או דיוויד לינץ׳? שימו פליי. [אפל]
7. המשרדים של NPR סגורים כבר חודשים, אבל זה לא מונע מהמפעל האהוב Tiny desk concert להמשיך ולפעול. בתחילת הפנדמיה הם העלו כמה הופעות ״אמיתיות״ באולפן שלהם שהוקלטו קצת לפני, וביניהן הופעות בפרופיל גבוה מאוד, של הארי סטיילס ושל קולדפליי, וגם של הפרי נשיונלז שאירחו את מלך הטייני דסק הבלתי מנוצח אנדרסון פאאק (ההופעה שלו היא עדיין הנצפית ביותר בכל הסדרה, עם 55 מיליון צפיות) והקאסט של מה שהיה פעם אלבום קונספט אינדי והפך למחזמר סופר מצליח: Hadestown, שהיה המופע שהכי אהבתי מבין אלו שהוקלטו לפני המגיפה. אבל כל הזמן הזה הם בישלו לנו הופעות־בית קטנות של המון אמנים, ואתם יכולים בכיף לבלות סופ״ש שלם של צפייה בכולם. לא הספקתי את רובם, אבל הפייבוריט שלי הוא כנראה המופע של בילי אייליש. אומרים שגם זו של פיבי ברידג׳רס, שהופיעה ב״משרד הסגלגל״, מעולה. אין לזה סוף, וטוב שכך. [טיובז, הו כמה טיובז]



8. הטייני דסק של אלישה קיז הוא אחד מטופ 50 הדברים הכי טובים שקרו ב־2020 בקלות, גם כי זו הופעה מהממת, גם כי אלישה קיז היא אחת הנשים הכי מעלפות במוזיקה, ובעיקר כי לראות שבעה אנשים מנגנים ומחליפים חיוכי ענק והתפעלויות הדדיות במבטים קטנים, ובכן, זה מדבק בשמחה, זו תזכורת לכוח וליופי שאפשר למצוא גם בתקופות כאלה. קיז (קיז! רק תחשבו אם היו קוראים לה אלישה סטרינגז) היא כותבת שירים מחוננת עם לב עצום שגדלה במנות שוות על ברכי ארית׳ה פרנקלין ולוריין היל, והיא שרה פה עם כל מה שיש לה ובלי לאבד גרם אחד של שארם. אפילו התלבושת שלה לא מצליחה לקלקל, בחיי, וכאילו, אחותי, מה את לובשת. אז מתחשקת לכם מנה של חיוכים מדבקים, וגם דמעות טובות (דמעתי 3 פעמים רק בשיר האחרון), תנו פליי. תנו לאלישה לשיר לכם מקרוב. [טיוב]
9. ״מלחמת כדורי שלג״, אחד הסרטים המוקדמים בהיסטוריה של הקולנוע, צולם על ידי האחים לומייר ב־1896 ונמשך טיפה פחות מדקה. בניגוד לסרט הראשון שלהם והמפורסם מכולם, שבו רכבת נכנסת לתחנה, הסרט(ון?) הזה עורר בוודאי פחות בהלה בבית הקולנוע. הוא מציג חבורה של צרפתים מכובדים נלחמים באמצע העיר בכדורי שלג להנאת כולם חוץ מרוכב אופניים מסכן שנקלע לשדה הקרב. ג׳ואקים קאמפה השתמש בתוכנת התבונה המלאכותית DeOldify כדי לשפר את 50 השניות המקוריות לאיכות HD, כולל פריימים שלא קיימים במקור(!), וצבע חדש. זו תחושה מוזרה מאוד לצפות בסרטון שצולם לפני 124 שנה, לפני שהיה בכלל קולנוע במובנו המקובל היום, לפני שהיו תנועות נעות בצבע, ולראות תנועות כל כך טבעיות וחלקות, וצבעים קרובים כל כך למציאות. [טיוב. הנה המקור]
10. אם לא הכרתם, הכירו את חמישי בחצות, פלייליסט ספוטיפיי שאני מעדכן כל חמישי בחצות. למה דווקא אז? כי זה הרגע שבו יוצאים (כמעט) כל הריליסים החדשים של אותו שבוע, בבת אחת. אני מעדכן אותו ממש רגע וחצי אחרי חצות, כך שהוא מכיל את כל מה שיצא כרגע ונראה לי מעניין, עוד לפני ששמעתי אותו. בזה של השבוע יש שירים ואלבומים חדשים מאנדרסון פאק, ליקי לי, קווין מורבי, פיוצ׳ר איילנדז, מאק דמארקו, סטיבי ניקס, ביג בוי, בייספ, ג׳ף טווידי ועוד אהובים, ומדי שבוע יהיו שם שירים אחרים. [ספוטיפיי]
11. עוד פלייליסטים שהעליתי מאז הפעם האחרונה שנפגשנו כאן בעונג אז אולי פספסתם ויבוא לכם בטוב: מאה שירים מעולים מהחצי הראשון של 2020 (הנה גם באפל מיוזיק, תודה לשירלי), Unexpected funk covers שמזריק גרוב לשירים שאתם אולי מכירים בביצוע אחר לגמרי, ואם נשבר לכם כבר מהקיץ ובא לכם להתכרבל, הנה פלייליסט חורף אינסופי, שממשיך להתעדכן לאט לאט עם שירים חורפיים מאוד. [ספוטיפיי]
12. בוודאי כבר ראית את זה, אבל למקרה שאולי פספסת את הדבר הכי טוב שקרה בישראל ב־2020, זה כנראה שם טוב האבי. מעולם לא שמחתי יותר לשלם מסים שהולכים לערוץ ציבורי. חצי השעה הכי מהנה של 2020 עד כה? יש מצב. תמיר בר (עם הפקה של ישי סוויסה, טקסטים של נצ׳י ועזרה מעוד ערימה של ראפרים מדהימים) באופרת טראפ קורעת שהיא גלגול של ויקטור ג׳קסון, ערוץ הכיבוד, לונלי איילנד וליל דיקי. יש לי גם ביקורת, אבל זה פלא. [טיוב]
13. דור מוסקל (מ״ערוץ הכיבוד״) הביא את ה-Shred הישראלי הכי טוב שראיתי (ואולי היחיד?). בכל פעם שאני רואה את זה אני כמעט מקיא מצחוק. [וידאו]


בכל פעם שיוצא לי להיפגש במקרה עם מישהו מקוראי העונג בחיים האמיתיים, אני מופתע מחדש לגלות שהעונג הוא מעיין מתמשך של טוב וכיף לא רק בחיים שלי, אלא גם שלכם. העונג הוא לא מובן מאליו, הוא מתקיים היום בזכות התומכות והתומכים בפטריאון (במיוחד בזכות תומך־העל יניב יעקובוביץ׳) שמאפשרים לי להצדיק את כמות הזמן האדירה שאני צריך לפנות בשבוע כדי לאסוף ולכתוב ולערוך את עונג שבת. ואת הפלייליסטים בספוטיפיי. והתכניות בקצה. וההמלצות בסטוריז באינסטגרם… אם המעיין הזה מביא טוב גם אליכם, אתם מוזמנים לתמוך בקיומו של העונג פה במחיר של גלידה, קטנה או גדולה. תודה תודה תודה תודה.

14. חבר לימד אותי פעם את הביטוי ״מחויבות לדאחקה״. עבורו זה ערך עליון, ואצלי זו פשוט טכניקה להפוך דאחקה בסיסית לרצחנית: המחויבות המוגזמת לדאחקה. למשל, זו שלפנינו. מישהו חשב שהשם של Seal, הזמר, הוא שם מצחיק, והוא באמת מצחיק, אבל נכון זה היה מצחיק יותר אם זה היה Seals, כלבי ים? ומה אם כלבי ים היו שירים שיר של סיל? ומה אם נשב עכשיו שעות או ימים או שבועות ונאסוף סרטונים של כלבי ים ונערוך אותם ואת הצרחות החייתיות הגרוניות שלהם ככה שירכיבו, פחות או יותר, את המנגינה של שיר של סיל? כמשחק מילים זה לא מצחיק, אבל המחויבות המוגזמת הזו לדאחקה הופכת אותה לסרטון ששופך אותי מצחוק בכל פעם מחדש. [טיוב]
15. אחרי הרצח של ג׳ורג׳ פלויד, כשארה״ב וגם ישראל בערו במחאות נגד אלימות משטרתית אבל רבים מאתנו, אני ביניהם, היו נעולים בבתיהם, מצאתי את דרכי להשתתף במחאה הזו בסט תיקלוט קצר וזועם שהקלטתי. קראתי לו Don't shoot don't shoot ואני מקווה שהזעם עובר דרכו. [מיקסקלאוד]
16. Copaganda: ״מאמצי התקשורת להחמיא לשוטרים ולחסוך מהם סיקור סקפטי״, או הדרך שבה תקשורת המונים מציגה שוטרים במונחים חיוביים כדי להועיל למשטרה. זה לא אני המצאתי. ואם אתם אומרים, כמוני: אוקיי, הגדרה יפה אבל אתה יכול לתת לי רגע דוגמאות איפה זה קורה? אז ערוץ היוטיוב Skip Intro התחיל סדרת סרטונים מאלפים בנושא, מצ׳רלי צ׳פלין ועד ברוקלין 99. [טיוב]
17. [תודה לטל פלא] שלום ובוקר טוב, זה פשוט הדבר הכי יפה שקיים כרגע: יהודית רביץ שרה את ״ציפייה לאושר״ על הגג, עם הכלב. צפו בזה ותראו איך דמעות כאב הופכות לדמעות שמחה. שהאביב הזה ייקח אותנו לתוך הטוב עם הקול הזה שהוא יופי צרוף ועם הכלבלב שהוא שמחה טהורה. אביב שמח ותשמרו על עצמכם, שמעתם? [טיוב]



18. ב־2 באוקטובר חגגנו 20 שנה לאלבום האהוב עליי של רדיוהד, Kid A. מה זה אומר שחגגנו? לא ממש חגגנו, למען האמת, היינו עסוקים בסגר השני בישראל ובכל שאר הבלגן בעולם. אבל דניאלה ספקטור הוציאה את הקאבר המהמם שלה ל-"How to disappear completely". היא הקליטה אותו ב־2009, כשניסיתי להרים אלבום מחווה ישראלי לקיד איי. ניסיתי ולא הצלחתי. הרכבתי רשימת חלומות. רונה קינן תעשה את שיר הפתיחה. ברי סחרוף ומאלוקס את The National Anthem. מרינה מקסימיליאן את In Limbo. טייני פינגרז את אידיוטק. ועוד ועוד. מציאות לחוד. חודשים עברו וחלק מהשירים נכנסו לשלבי הפקה שונים, ואפילו הוקלטו. מירב שחם אפילו עיצבה את העטיפה הזו שכאן. אבל זה ממש לא פשוט לנהל את זה לבד, להזכיר, לרדוף, לקושש טובות. ובשלב מסוים, בלי סיבה טובה, זה פשוט התפרק. ולא מצאתי מאז את הכוח להרים את זה. מה שנשאר הוא 5 שירים, חצי מהאלבום, שכן הוקלטו (הגירסה של טייני הוקלטה ונמחקה כשהמחשב שלהם באולפן קרס). אז לרגל היומולדת העגול, קודם כל שימו את התקליט המקורי כי הוא מדהים, ושנית, הנה הביצועים מאלבום המחווה המפורק שלא הושלם, שכן יצאו לאור. קיצו העלו ליוטיוב את הגרסה שלהם ל-"Kid A" עוד ב־2010. רוי רגב ורותם אור הקליטו את הגירסה שלהם ל-"Morning bell" שעלתה לסאונדקלאוד של רוי. מורפלקסיס הוציא את גרסת הענק שלו ל-"Optimistic" באלבום הקאברים שלו ב־2013. ועכשיו גם דניאלה. איזה כיף שהשברים האלה רואים אור. מזל טוב, חבר אהוב. [כלמיני]
19. ואם אנחנו כבר מדברות על דניאלה ספקטור, היא נתנה שעה של מופע/כיתת אמן ל־88FM, ואפשר לצפות בהכל בפייסבוק שלה. [פייסבוק, וידאו]
20. עוד חבר אהוב ואף מכונן שחגג יומולדת עגול לאחרונה: הסרט הפנטסטי Scott Pilgrim VS. The World חגג עשור! בעיניי זה סרט מושלם, ואני עוד מעריץ גדול של הקומיקס, אז בכלל. צפיתי בסרט הזה מיליורד פעם, ותמיד יתחשק לי לצפות בו שוב. הוא גם מתגמל: בכל צפייה מגלים בו עוד קריצה קטנה או שכבה. שלושה אירועים משמחים לרגל העשור: EW כינס את הקאסט כדי להרכיב את ההיסטוריה המדוברת של הסרט, אבל טוב הרבה יותר, הוא כינס את הקאסט הכמעט־מלא להקראה מחודשת של התסריט. למי שאוהב את הסרט כמוני מדובר בעונג צרוף, עם המון צחוקים ובדיחות פנימיות. וגם, קלטות האודישן של הקאסט, כולל סופרסטארז־לעתיד כמו ברי לארסון, אוברי פלאזה, אנה קנדריק. [אנגלית; טיוב]
21. באפריל מת הצדיק ביל ווית׳רס, ואלף מחוות, כתבות וסרטונים עלו לרשת. הייתי עצוב מאוד אז, וכדי לעודד את עצמי עשיתי מה שאני עושה הרבה פעמים כשאני עצוב, ושמעתי ביל ווית׳רס, כי בכל השירים שלו, גם העצובים, יש חיוך. ווית׳רס היה, בין השאר, כותב מדהים, ובפוסט קטן בעמוד של העונג בפייסבוק ניתחתי את המכשירים הפואטיים שהוא משתמש בהם ב-"Grandma's hands" שהופכים אותו להרבה יותר משיר פופ קטן. [עברית]
22. ריץ׳ אוקוין הקנדי שההופעה שלו בוונקובר הייתה אחד הדברים הכי מרגשים ומעוררי התעלות, הוציא קליפ חדש שכולו שיחזורים נהדרים לקליפים אהובים. 75% כיף ו-25% חידון זהו את הקליפ. [טיוב]
23. כאילו כן, אני אוהב מאש אפ מוצלח כמו כולם, אבל אלבום שלם שכולו מאש אפ בין שירים של Tyler, the creator לראפ של אנדרה 3000?!!?!? החיים לא הכינו אותי לזה! [טיוב!]
24. אלה פיצג׳רלד! אחת מענקיות הג׳ז, והמוזיקה בכלל, של המאה ה־20. ואם אתם תוהים למה ההיא שאנחנו מכירים מ-"Cheek to cheek" זוכה לכאלה תארים מפוצצים, הווידאו המוצלח הזה של NPR על הערב שבו היא שכחה את המילים לשיר אחד נותן הסבר ממצה ומהנה מאוד. במונחים מודרניים, היא הייתה זמרת ג׳ז עם יכולות של ראפר פריסטייל פסיכי ושל דיג׳יי מחונן ברמה הכי גבוהה, כל זה תוך כדי שהיא שרה ג׳ז. [טיוב]
25. [תודה לתמר הנסיכה] כמה טוב אתם מכירים שירים מהדור שלכם? ומה עם שירים שקרוב ל־100% מהדור הקודם לכם יזהה בלי בעיה? החידון המוזיקלי הממכר הזה יבדוק את הידע שלכם, ומיד אחר כך יאיר את עיניכם אחושילינג על השירים שרק אתם מכירים, או שרק דור-או-שניים לפניכם או אחריכם מכירים. מרתק! ואחרי החידון תוכלו לחזור לראש העמוד ולבדוק את הידע על עשורים נוספים. [אנגלית, סטרים]



26. תולדות הפופ הישראלי מלאות במוזיקאים מוכשרים שהקליטו שיר איום לפרסומת. זוכרים את סאבלימינל וקרלו? בדיוק. אבל פעם בעשור או עשוריים זה אשכרה עובד, ויוצא מזה שיר טוב. והנה זה קרה: ״שומר ת׳טוב לסוף״ מגיע מהצמד האהוב עליי כרגע בהיפ הופ הישראלי, נורוז ובוי אצ׳י, והוא מוצלח וממכר הרבה יותר מהמוצר שהוא מפרסם. ואני עוד אוהב גלידה. וכן, הפזמון דומה לפרסומת של סוויסה למקדונלדס, אבל את השיר הזה בא לי לשמוע גם בלי פרסומת. [טיוב]
27. ואפרופו נורוז ובוי אצ׳י, שהוציאו את ריליס ההיפ הופ הישראלי האהוב עליי של השנה – תלמידת התיקלוט המוצלחת שלי טל ווסר הרכיבה מאש אפ מעולה בין ״מרגיש נפלא״ שלהם לבין ״מסיבה״ של יסמין מועלם. מסוג המאש אפים שאחריהם אי אפשר לשמוע שיר אחד בלי לחשוב על השני. [סאונדקלאוד. ואני מלמד תיקלוט! דברו איתי אם אתם רוצים לתקלט]
28. אה כן: אני עדיין משדר בקצה! למרות שבחודשים האחרונים קשה לומר ממש ״משדר״ כי לא הייתה לי גישה למיקרופון. כל זה עומד להשתנות החל מהתכנית הקרובה. אבל כל הקודמות עדיין כאן, ופעם בחודש (כרגע) אני מביא שעתיים של השירים הכי טובים ששמעתי. ותקשיבו, השנה הזו הייתה מחורבנת מכל כך הרבה סיבות, אבל המוזיקה שלה? הו מיי גאד כמה יופי, שמחה, ריגוש ונחמה היא הביאה לי. אז כל שעתיים כאלו הן, וואלק, ללקק את האצבעות מבחינתי. [סטרים]
29. בואו נודה בזה, הדבר הכי מפתיע בידיעה הזו על כך שלראשונה מאז שנות השמונים נמכרו השנה יותר תקליטי ויניל מאשר דיסקים הוא זה שעד עכשיו עדיין נמכרים דיסקים. [אנגלית]
30. מתן שרון הכין פרסומת נוסטלגית לאוסף ראפ ישראלי דמיוני, וזה אחד הדברים הכי מצחיקים שראיתי במגיפה. [טיוב]
31. The Microphones, הפרויקט המוזיקלי הנפלא של פיל אלברום (שאנחנו מכירות גם מ-Mount Eerie, שניהם פרויקטים שכוללים רק אותו) הוציא אלבום חדש של המיקרופונס, לראשונה מזה שנים. זה שיר אחד בן 45 דקות, או אלבום שלם ברצועה אחת, איך שתרצו לקרוא לזה. וזה בא עם מצגת. צפיתי בהכל וזה מהמם ומרגש רצח. [טיוב]
32. [תודה לנימל] תודה, אינטרנט!!! גלריית סקינס פעילה לגמרי לנגן המוזיקה המיתולוגי, והאהוב עליי, Winamp. הוא באמת מפליק ללאמה בתחת! [הכל]
33. לפני כמה חודשים הזמינו ממני טקסט למגזין הספרות ״אודות״. הסגר הראשון בישראל בדיוק נגמר, ויחד איתו גם סדרת המסיבות שתיקלטתי ביוטיוב כל שבוע, לא ראיתי את החברים שלי בישראל כבר חצי שנה, והגעגועים גאו בקצב מהיר יותר ממספרי הנדבקים. בדיוק קראתי אז ספר קלאסי שהתחבר לי בדיוק לתחושות ההן. כתבתי מסה קצרה על מרחק, געגועים, הגירה וים. [עברית]
34. ביג בוי מאאוטקאסט מתארח ברד בול רדיו לספר איך הכל התחיל, איך הוא התחיל להפיק ביטים, ממי הוא גנב מה בהתחלה ומה הפך לו את הראש. שעה מרגשת למי שאוהב לשמוע איך קסמים נולדים במציאות. [סטרים]




35. רציתי להזהיר אתכם, כחברים שלי, כי אני בעיקרון לא תכננתי לבכות היום בכיסא משרד שלי אלא סתם לעבוד על כל מיני דברים ולשים מוזיקה ברקע, לשמוע דברים חדשים שיצאו וכאלה עניינים שבשגרה בסך הכל, ואחרי כמה אלבומים יפים יותר או פחות הגיע תורו של האלבום החדש של איה זהבי פייגלין שנקרא ״החיים שלי קצרים מדי וארוכים נורא״ ובקיצור ולעניין, בכל לשון של אזהרה, נא להתרחק מאוד נא לא ללחוץ על הלינק המסוכן המצורף לשיר ״מגיע לי טוב״, למשל. איה היא בבירור חלק ממזימה עולמית נסתרת לפיתוח תדר ספציפי שרק עטלפות שומעות אבל גורם לבני אדם בוגרים ומאוזנים לבכות כמעט מיד, לא משנה איפה הם. אין לי מושג איזה אלגוריתם לשיבוש ניורונים היא הכניסה לשם אבל אין מצב שזה פשוט הטקסטים שלה ואיך שהיא שרה את השירים, כי כאילו, אני בוכה פה בכיסא משרד שלי באמצע היום חברים, בכיתי אתמול באוטובוס עם האלבום הזה באוזניות, מה פה, זה לא עניין שקורה. אני מפציר בכם, לכו תעשו ריפורט לאיה איפה שצריך כי מדובר במחדל מדיני־רגשי ברמה הכי גבוהה, מה אני אמור לעשות עכשיו אני גם לא יכול להפסיק לדמוע ואני גם לא יכול להפסיק לשמוע את האלבום הזה על ריפיט איה לכל הרוחות מה עשית לי אני אוהב אותך. [בנדקאמפ, ספוטיפיי]

עוד מזה? הירשמו ותקבלו כל עונג חדש ישר למייל. עדכונים כמעט יומיומיים אפשר למצוא בטלגרם של העונג ובסטוריז באינסטגרם שלי. נתקלתם בלינק נפלא? הפליאו לי אותו למייל.

שתהיה שבת שבוגי! איזה כיף.