21 ביוני 2011

עונג שבת ודורבנות מציגים: 11:11, ערב #2

לפני קצת יותר מחצי שנה ערכנו את הערב הראשון בסדרת 11:11, הרצאות קצרצרות לסקרנים, ערב שהיה סולד-אאוט לגמרי וגם כיף גדול למוח. בחודשים האחרונים עבדנו על הערב השני בסדרה, וכעת אנחנו שמחים להכריז עליו ולתת את כל פרטיו. מכירת הכרטיסים תחל בעוד כשבוע, פרטים מלאים כולם כאן. מקווים מאוד לראות אתכם שם:

מתי ואיפה יתקיים הערב הקרוב?
ביום חמישי, 7.7.2011, בשעה 20:00, באולם החדש והאדיר של בית בארבור, דרך ההגנה 135, תל אביב (שכונת יד אליהו).
יש שם חנייה? בשפע ובחינם.
ותחבורה ציבורית? באוטובוס: קווים 16 (דרך שוק הכרמל ואלנבי), 7 (מהאוניברסיטה, לרדת ביגאל אלון 11), 32 (מרכבת מרכז, עזריאלי, הבימה, הסנטר, אלנבי), וקו 41 (יפו, פלורנטין, וממש עד לבית בארבור עצמו!).
ברכבת: מדובר בהליכה קלה מתחנת רכבת ההגנה (בקו ישר ממש, על דרך ההגנה).

כמה עולה כרטיס?
33 ש"ח בלבד

אפשר להזמין מראש?
בהחלט, אפילו כדאי – בפעם הקודמת הכרטיסים נגמרו זמן רב מראש. מכירה מוקדמת תיפתח כאן ביום ראשון, 26 ביוני, בשעה 16:00 (אפשר לשלם באשראי או בפייפאל). רשמו ביומן!

איפה עושים אטנדינג? כאן!

מספיק עם הפרטים היבשים – מי מרצה ועל מה???

עמלנו, חפרנו וחקרנו – ומצאנו 11 מרצים נהדרים ב-11 נושאים מרתקים שירצו מולכם 11 דקות כל אחד:
(אין חשיבות לסדר הופעת המרצים ברשימה)

אבנר קשתן – שקרים יפים: על ההטעיות האינפוגרפיקות בתקשורת בלוגר (אקלקטיקה אהובתי), מתכנת, עיתונאי וסטודנט לתואר שני בתוכנית למדע, טכנולוגיה וחברה באונ' בר אילן
אורן צור – אלגוריתם לזיהוי אוטומטי של סרקזם באינטרנט דוקטורנט לבלשנות חישובית באוניברסיטה העברית, בלוגר (מדע בזיוני)
עודד עזר – מה אומר עליך הפונט שלך? מעצב פונטים ולוגו, מרצה לטיפוגרפיה, האיש עם האותיות הכי יפות בארץ
גידי נוה – אלגוריתם המוזיקה היוטיובי בעקבות קותימן חוקר במעבדה לעיבוד אותות ותמונות בטכניון, דוקטורנט לחקר המוח, מהנדס ומוסיקאי חובב
תומר ליכטש – הבעיה עם כתיבה באינטרנט משורר רשת, מפתח ווב, כותב
טל גוטמן – השורשים המפתיעים של האינטרנט היסטוריון פרילנסר, חוטא בהייטק, כותב הבלוג "קורות ממלכת עילם". שר פעם במקהלה אפריקאית
שלי דובילנסקי – מדעי הערפד: ההיסטוריה הפתולוגית של מיתוס מדבק עיתונאית וכותבת לקומיקס. שימשה כעורכת של הוצאת קומיקס-האוזן השלישית. לומדת ספרות אנגלית וכתיבה יוצרת באוניברסיטת בר-אילן
סער אסטרייכר – טיפוח שפע אמיתי בעידן של משבר אקולוגי הוגה ומרצה על חשיבה אקולוגית
עידית מינצר – אתנחתא מוזיקלית: כלי נשיפה לולאתיים מוזיקאית ונשפנית שחוקרת את גבולותיה, ניגנה בתזמורות סימפוניות ועם בלקן במחסן, יהוא ירון, דניאלה ספקטור ועוד
אילן וולקוב – מדריך מהיר לניצוח תזמורות מנצח, לשעבר מנצח התזמורת הסימפונית הסקוטית של ה-BBC, מיוזמי מועדון לבונטין 7
ד"ר תמר עילם-גינדין – אטימולוגיה עממית מהתנ"ך ועד היום דוקטור ומרצה לבלשנות, יודעת לקרוא איזה 20 שפות, אנחנו לא צוחקים

כן, יש לא מעט אקדמאים הפעם בשלבים שונים של אקדמיה, מתלמידי תואר ראשון ועד לדוקטורים ומרצים. העלינו את הרף האינטלקטואלי של הערב אבל לא את רף הפיהוק – אף אחת מההרצאות לא דורשת ידע מוקדם מלבד סקרנות בריאה ורעב לרעיונות חדשים.

תזכיר לי מה זה 11:11?
ערב שכולל 11 הרצאות בנות 11 דקות כל אחת, במגוון נושאים. הרעיון הוא לגרות כמה שיותר חלקים במוח, לטעום מנושאים שונים ולהרחיב את המחשבה, הסקרנות והידע. אנחנו אוהבים לקחת נושא מגניב ולבחון אותו דרך עיניים גיקיות, או לקחת נושא גיקי ולהפוך אותו להרבה יותר מגניב. את הסדרה עורכים ומנהלים אסף שגיא (דורבנות) ואנוכי, גיאחה.

למי זה מיועד?
לכל מי שלא חושב שהוא יודע הכל; למי שסקרן; למי שלא מסתפק ברסיסי הידע המפוקפק של העיתונות; למי שרעיונות חדשים מדליקים אותו; למי שחלם תמיד לשבת באולם של TED כשהמיזם עוד היה קטן; לגיקים ולמי שלא בטוח מה זה גיקים; למי שלא מפסיק לחשוב; לכל סקרן וסקרנית, קטן כגדולה. ניפגש באולם!

19 ביוני 2011

כרטיסים במתנה: Suede

כבר התוודיתי כאן בעבר: מכל גל הבריטפופ העסיסי של הניינטיז, מעל לכל היה לבי נתון ל-Suede. הקולים אהבו את בלר, האולטרה-קולים את פאלפ, וה… טוב, אני לא יודע בדיוק מי אהב את אואזיס. מישהו אהב אותם, אבל לא אני.

מה היה בסווייד, דווקא בסווייד, מעל כולן? קודם כל היו הגיטרות האלה, ואחר כך הקול של ברט אנדרסון, ואחר כך הטקסטים – תמיד מעט אובר-דרמטיים, תמיד מעט תיאטרליים. גנאולוגית, אם דיוויד בואי ומוריסי היו עושים ילד – ובואו נודה על האמת, זה לא כל כך בלתי מתקבל על הדעת – יש סיכוי טוב שהיו נולדים להם סווייד.

והיה בהם משהו שלכד את רוח הנעורים, שלי לפחות, בצורה לא פחות מדויקת משנירוונה או סמאשינג פמפקינז עשו את זה. ברט אנדרסון היה הניינטיז: אנדרוגיני, סקסי, מתפוצץ מפוטנציאל, הדוניסטי, מוטרד. הניהיליזם, ההכרה בכך שאנחנו צעירים עכשיו ולזמן קצר וזה הזמן להישרף על מה שאתה אוהב ומאמין בו – רק אל תעמיד פנים שאתה לא יודע שעוד מעט הכל יהיה זבל וכאב ובעיות וריבים וסמים וריקבון, הכל בר חלוף. ידענו שזה מעבר לפינה כל הזמן, אבל העדפנו להתרכז בכך שאנחנו הביוטיפול וואנז, או הוויילד וואנז, בעולם של צעירים שרוצים סקס, סמים ורוקנ'רול ונשארים עם איידס, מנות יתר והגופה של קורט קוביין. במקביל, באותה אנגליה, הקהל התחיל לנדוד אל סקס, קונדומים וטכנו, ואחרי כמה שנים גם סווייד נשארו מאחור, מפורקים.

לרוב אני בז לסיבובי איחוד. רוב הלהקות המתאחדות מסריחות ממזומנים, ונותנות מעט מאוד רגש או כוח אמיתי על הבמה (ראו ערך הפיקסיז). הביקורות על האיחוד של סווייד נשמעות אחרת (גם אלו על האיחוד של בלר, אפרופו בריטפופ), ואני מוצא את עצמי באמת מתרגש לקראת ההופעה של סווייד בגני התערוכה ב-1 ביולי – הופעה שתוכלו לזכות כאן בכרטיס חינם עבורה באדיבות פלאג. אני הולך לראות את סווייד!

אלה ששרים את "So young" ואת "Sleeping pills" שאני כל כך אוהב, את "Trash" ואת "Metal mickey" שהכרתי מאוסף ישראלי שכלל גם את "ריקי" של זקני צפת; את "We are the pigs"…

מה צריך לעשות כדי לזכות בכרטיס?
השאירו תגובה. זה כל מה שנדרש מכם. (אם אתם רוצים להיות יצירתיים, ספרו איזו להקה מחזירה אתכם בשנייה לנעורים שלכם [או מגדירה את עכשיו, אם אתם עצמכם נערים עדיין]). הקפידו להשאיר את כתובת המייל שלכם בשדה המתאים (אל תדאגו, היא לא חשופה לאיש מלבדי), והזוכים, שייבחרו אקראית, יקבלו במייל הודעה על הזכייה ושמם יחכה ברשימה בכניסה למופע. איזה כיף לקבל מתנות! ותודה גדולה לתאיר!
שימו לב: ההגרלה תהיה פתוחה עד יום שישי בערב!

18 ביוני 2011

עונג שבת: ספרים בכריכה רכה

"'להבין במוסיקה' זה ביטוי של יכולת אחרת, לא אינטלקטואלית בכלל: 'להבין במוסיקה' זו בסך הכל נגזרת של משהו גדול הרבה יותר: זו היכולת להתרגש ממוסיקה. אם מוסיקה מזיזה בך משהו – אתה מבין במוסיקה. אם מוסיקה נותנת צבע לחיים שלך – אתה מבין במוסיקה. אם אתה לא יכול לדמיין את חייך בלעדיה – אתה מבין במוסיקה. כל מי שחושב אחרת יבלה את חייו בהורדת ידיים מוסיקלית עם העולם, וגם אם לא יפסיד – הוא לעולם לא ינצח"הבלוג הגברי "ביצים" מנסח אמת חשובה

שבועיים לא פרסמתי עונג שבת, והגעגועים היו קשים. השבוע עונג גדוש במיוחד ולא רק כי חלפו שבועיים, אלא גם כי שבוע הספר הגיע (אני מסרב לדבוק ב"עברי" של שבוע הספר, מבחינתי כל הספרים ראויים לשבוע שיחגוג אותם: באנגלית, בערבית, בצרפתית, ביפנית), וכבכל שנה נחגג גם כאן השבוע הזה, ברצף אייטמים ספרותיים המסומנים באייקון הסקרן הזה של הסמיילי הקורא. זה אולי החג החילוני היפה ביותר שאני מכיר, למרות צדו המסחרי הציני – העיקר שנושא החג לא נעלם, והוא הספר והקריאה. חג ספר שמח!

אנשים שצריכים לבדוק מייל:
קאז, mik, נתי ויובל זכו כל אחד בצמד דיסקים של קותימן! באופן כללי יש שם סיפורי ירושלים נהדרים בתגובות, כדאי לעבור עליהן ולקרוא.
RIOT, יונית וסופיה זכו כל אחד בכרטיס זוגי ללורי אנדרסון, שתופיע בראשון בערב בהיכל התרבות! איזה כיף. בדקו מייל!

  1. כשאומרים לי "מסתמן" או "בשלבים אחרונים של מו"מ" אני בדרך כלל סקפטי, מאוד סקפטי. אני הבחור שמזכיר לכל מי שמגיע אליו נלהב וזועק "שמעת ש_____ מגיעים לארץ?!" שרגע רגע, ועוד לא כל כך מהר מגיעים, וקודם שיסגרו סופית חוזה ושיהיה חתום ועם אישור רשמי, וגם אז אתם יודעים זה לא הכי בטוח שהם באמת יגיעו בסוף. אני הראשון להזהיר מה"מסתמן" הזה. אבל השבוע, איכשהו, כל ההגנות וכללי הזהירות נשרו לרצפה כשעיניי נתקלו בכותרת "אינטרפול בדרך לישראל" בוואלה תרבות. מדברים על אוגוסט בגני התערוכה, וברגע שקראתי את הכותרת הזו הראש שלי לא זינק ישר להטלת ספק לרוחק, אלא לתגובה הרבה פחות צפויה: התחילו להתנגן לי בראש תווי הפתיחה של "Pioneer to the falls", שפותח את האלבום הקודם שלהם, ואני כבר ראיתי בעיני רוחי את הזרקורים, שמעתי את הקהל המשתאג (משתאה ושואג), הרגשתי את הבאסים ואת הזיעה ורציתי כבר להיות שם. אני מכיר את כל התקלות שיכולות להגיע בדרך, אבל אני מחזיק אצבעות חזק: באוגוסט, אינטרפול בגני התערוכה, אמן. [מפ3]
  2. למי שפספס: אוסף Working title III התפרסם כאן בחג השבועות הנפלא, ואסף בפעם השלישית שירים בעבודה מאת מוזיקאים שאני אוהב. הפעם יצא אוסף מרשים במיוחד, עם שירים של קרולינה, רייסקינדר, שלום גד, צח דרורי, שילה פרבר, נדב אזולאי וגיל נמט, סווינג דה ג'יטאן, רייסקינדר, Raw tapes, נועם הלפר, כריכה רכה וטל תמרי. כל הסיפור ניתן להורדה חינמית בכיף ובשמחה, ועלה גם לסטרימינג בסאונדקלאוד (כאן באמבד העברית לא מופיעה, אבל בסאונדקלאוד היא מוצגת כראוי). חגים שמחים! [מפ3, ממש כאן]
  3. Working title III by haoneg

  4. מצאתי את עצמי מעורב בהפקה יוצאת דופן ומפתיעה, עבורי, ואשמח מאוד אם תתעניינו ותגיעו: ב-2 ביולי יעלו על במת תיאטרון תמונע בתל אביב, לראשונה מזה 41 שנה, שירי מלכת אמבטיה של חנוך לוין (עם לחניו הנפלאים של זוהר לוי מ"אחרית הימים" ו"החלונות הגבוהים"). הרכבנו להקה, אספנו מקהלה, וסוללת הסולנים מרשימה בפני עצמה: ישראל גוריון (מההפקה המקורית של ההצגה), נועם ענבר (הבילויים), יהוא ירון, רות דולורס וייס, זאב טנא, טליה אליאב וקרימינל פרוג'קט. את גלגוליה הרבים של ההקלטה משירי ההצגה תוכלו לקרוא אצל יאיר יונה, ואת השירים בביצועם המקורי תוכלו לשמוע כולם כאן. בעבודה על ההפקה הזו גילינו שהשירים והמחזה עדיין מעוררים מחלוקת גם בימינו, ושהשירים בלחנים המקוריים עובדים, מוזיקלית, גם היום. יהיו שני מופעים באותו יום, בחרו את הנוח להם ובואו לחוות את השירים האלה על הבמה כל עוד הם שם. [פייסבוק וכאלה]
  5. ביום ראשון הקרוב, 19:00 בערב, אארח ב"תדר" את תמיר מוסקט מהבלקן ביט בוקס, אחד המפיקים המרתקים בארץ (הפיק בין היתר את הבילויים, אורן ברזילי, משפחת אלייב, אפרת גוש, תומר יוסף ועוד). הוא יביא מוזיקה טובה וסיפורים טובים, האזינו. [תדר]
  6. המסורת העיתונאית המבורכת של השנה, הארץ של הסופרים, הגיעה גם השנה לקול תשואות מוצדקות. ליום אחד הניח עיתון "הארץ" את העריכה והכתבים הקבועים בצד, ומסר את מושכות העיתון לסופרים ישראליים ובינלאומיים. מראיון עם ראש הממשלה (אתגר קרת) ועד כתבות ספורט (אסף גברון), מחדשות מדע (שהם סמיט על ליקוי הירח) עד חדשות פלילים (רם אורן), בורסה (אלכס אפשטיין) וחינוך (נאוה סמל), והמוני ראיונות (נתן אנגלנדר עם המחזאי טוני קושניר, שמעון אדף עם השחמטאי בוריס גלפנד, יוכי ברנדס עם גדעון סער) וטורי דעה (רון לשם, ג'ונתן פרנזן, נתן זך, חיים גורי ועוד) – מדובר בפרויקט עצום ומרתק לקריאה. "הארץ" הוא אולי העיתון היחיד בישראל שמכיר בהשקה בין הספרות והעיתונות, גם על בסיס שבועי (עם מוסף התרבות והספרות שלו) וגם בחגיגות שבוע הספר. [עברית]
  7. מוזיקאים יקרים, הנה 14 טיפים יקרים מפז שיעזרו לכם בפעם הבאה שתרצו לפנות לבלוגרים עם המוזיקה שלכם. למעשה, זה בוודאי נכון גם לגבי פנייה לעיתונאים. [אנגלית]
  8. חגיגה רצינית במדור האהוב Exclusive first listen באתר של NPR, עם אלבומים חדשים להאזנה של ג'יל סקוט, בון איבר, YACHT, מריסה נאדלר ועוד ועוד. יש לכם מה לשמוע כל סוף השבוע הקרוב. [סטרים]
  9. קרא/י את המשך הפוסט

14 ביוני 2011

דיסקים במתנה: קותימן


תצלום: בן פלחוב

Kutiman. האיש הזה לא מפסיק לסחרר אותי. התלהבתי כשיצא אלבום הבכורה המבריק שלו, התעלפתי כשהוא כמעט מוטט את האינטרנט עם Thru-You המבריק, רקדתי כשהוא חימם את די-ג'יי שאדו, מחאתי כפיים כשהוא הגיע לגוגנהיים ול-MoMA וזכה עם סאבו בפרס אקו"ם על העיבוד וההפקה לאלבום הענק של קרולינה, והנהנתי בהסכמה ובהבנה מלאה כשהוא נבחר לאמן העונה של עונת התרבות של ירושלים [פייסבוק]. פלא שהוא תמיד מחייך?

כאמן העונה, קותימן (יליד ירושלים, מסתבר) הוזמן לטייל בירושלים, להיפגש עם מוזיקאים מקומיים מכל המינים והעדות והדתות שיש לירושלים להציע, לצלם ולהקליט אותם ולעשות את מה שפירסם אותו בעולם: לקצוץ ולבנות מהם קומפוזיציות מוזיקליות וויזואליות חדשות. התוצאה, Thru Jerusalem, היא יצירת אמנות אמיתית של המאה ה-21, חמש דקות שמפגישות את הכישרון הענק של קותי (הן מוזיקלית, הן ויזואלית, הן קונספטואלית) עם הטעמים השונים של ירושלים. זה פאקינג מרגש:

כדי לחגוג את היצירה החדשה הזו ואת יציאת האלבום החדש של סאבו וקותי, Better Days, אני מחלק כאן מארז צנוע אך משגע מאלבומיו של קותי: אלבום הבכורה שלו והאלבום החדש עם סאבו. כל זוכה יקבל צמד שמח ומשמח כזה, באדיבות בועז מורד ועונת התרבות של ירושלים.

[פסססט, ממש כאן ליד מחלקים כרטיסים ללורי אנדרסון, וגם ל-Dub FX!]

מה צריך לעשות כדי לזכות בדיסקים?
השאירו תגובה. זה כל מה שנדרש מכם. (אם אתם רוצים להיות יצירתיים, ספרו על חוויית ירושלים הטובה\הזכורה ביותר שלכם – אם אין לכם, אפשר להמציע). הקפידו להשאיר את כתובת המייל שלכם בשדה המתאים (אל תדאגו, היא לא חשופה לאיש מלבדי), והזוכים, שייבחרו אקראית, יקבלו במייל הודעה על הזכייה. איזה כיף לקבל מתנות! ותודה גדולה לבועז ולרוי!

13 ביוני 2011

כרטיסים במתנה: לורי אנדרסון

לפני שלוש שנים הגיעה לורי אנדרסון להופעה בישראל, וחילקתי כאן כרטיסים. הגעתי אז למופע שלה בלי לדעת הרבה, ועפו לי הגבות ליציע הרחוק ביותר. זה היה ערב מדהים בעיניי, מרתק ושובה ומהפנט. כמובן, גם הרגע בו לו ריד עלה לשיר את "I'll be your mirror" היה דבר די נדיר ומצמרר בפני עצמו. זה היה ערב שנחקק לי בזיכרון כאחת החוויות הממגנטות והמשונות-ביותר-לטובה שחוויתי. בלתי נשכח, במילים אחרות.

עכשיו לורי אנדרסון מגיעה שוב לארץ. היא תופיע בהיכל התרבות בתל אביב ביום ראשון הקרוב, 19 ביוני, בערב שצפוי להיות מסקרן לא פחות*. אם בפעם הקודמת היא הגיעה עם הרכב, הפעם היא צפויה לעמוד על הבמה לבדה, עם פאנל שליטה שיאפשר לה לשלוט בכל מרכיבי המופע החדש Delusion, מהמוזיקה ועד לווידאו ארט.
* ביום חמישי הזה, 13:00, היא תבקר באוזן השלישית למפגש מעריצים – הכניסה חופשית!

יש לי 3 כרטיסים זוגיים בשבילכם למופע הזה, וכל מה שעליכם לעשות בשביל לזכות הוא להשאיר כאן תגובה.

ומכיוון שעומק ידיעותיי על אנדרסון לא השתנה מאז 2008, אני לא רואה שום בעיה בהדבקה חוזרת של אותו פוסט מהפעם שעברה 🙂

קטע מהמופע הקודם:

בחלוקה מאוד, מאוד גסה אפשר להעמיד את רוב אמני הרוק והפופ בשני מחנות. הקטן מהם יורכב ממעט אמנים יחסית, שרובם נערצים בחוגים קטנים יחסית. אלה פורצי הדרך במובן הבסיסי של המונח. האנשים שמתחו את הגבולות, ששברו את שדות הקרח המפחידים והקשים, שגררו את המוזיקה הפופולרית אל שטחים חדשים שלא נחקרו עדיין.

יש אמנים שיעמדו עם רגל אחת בשני המחנות, כי קשה להכריע לגביהם. דיוויד בואי, למשל, נחשב לפורץ דרך בחלקים מהקריירה שלו ו"סתם" אמן יצירתי בחלקים אחרים. מדונה עשויה לחשוב שמקומה בין פורצי הדרך, אך שומרי ההיסטוריה המוזיקלית יבעטו אותה למחנה השני שוב ושוב. אבל יש אמנים שאין לגביהם הרבה ספק – המוזיקה שלהם פרצה דרך למאות אמנים ולהקות שהגיעו אחריהם. אחת מהם היא לורי אנדרסון, שאת ההשפעות הישירות שלה אפשר לשמוע מביורק ועד אימוג'ן היפ ואניה גרברק.

קטעים מהמופע החדש:

מודה אני, אינני בקיא ומעמיק ביצירה של אנדרסון, לכן אתן לידענים ממני לספר: "לורי אנדרסון, שהייתה אולי אמנית האוונגרד הראשונה שהגיעה לסטאטוס של כוכבת רוק, הגדירה את עצמה בראש ובראשונה כמיצגנית, ניצלה את יכולת השירה המוגבלת שלה (ניצול שהיה אפשרי ברוח האידיאולוגיה הפאנקיסטית) כדי ליצור סגנון הגשה ייחודי, שהתאפיין בספק דקלום ספק שירה, ושהפך לסמל המסחרי שלה. לורי אנדרסון היתה ונשארה תופעה ייחודית בעולם המוסיקה הנסיונית/ איזוטרית/ אלטרנטיבית. את המוסיקה שהיא עושה מגדירים כארט-רוק, מכיוון שהיא משתמשת באלמנטים שלקוחים מעולם האמנות הויזואלית, ובעיקר מתחום אמנות השפה. ההתעסקות שלה בשפה המדוברת והמושרת, מה שנקרא Spoken Word , הופכת את המוסיקליות שלה לקטועה, כלומר בנויה ממקטעים וורבלים שנשענים הרבה פעמים על מקצבים מיוחדים ולא תמיד סימטריים".

מה צריך לעשות כדי לזכות בכרטיס?
השאירו תגובה. זה כל מה שנדרש מכם. (אם אתם רוצים להיות יצירתיים, ספרו מי צריך להופיע בישראל בפעם השנייה!). הקפידו להשאיר את כתובת המייל שלכם בשדה המתאים (אל תדאגו, היא לא חשופה לאיש מלבדי), והזוכים, שייבחרו אקראית, יקבלו במייל הודעה על הזכייה ושמם יחכה ברשימה בכניסה למופע. איזה כיף לקבל מתנות! ותודה גדולה למרב!