[פוסט אורח מאת עידו כהן. אתם בהחלט מוזמנים ויכולים לבחור את קליפ השנה שלכם בקול הקמפוס, מתוך רשימה שאני ערכתי. ועכשיו, לעידו:]

אם כבר ירד עליכם גשם, ואתם מתחילים לשמוע על כל מיני שת"פים של וואלה! וגלגל"צ אז אתם יודעים שהגיעה התקופה, תקופת סיכומי השנה. רגע לפני שאתם נאנחים בבוז, אקדים ואומר שהסיכום הזה הוא אורקולי! או במילים אחרות, קליפים!

בהתחלה התחלתי לכתוב ברשימה את כל הקליפים שאהבתי השנה, אבל כשהגעתי ל-40 הבנתי שאולי צריך לצמצם. בכל זאת, יש עוד הרבה סיכומים לעבור עליהם עד הסילבסטר. לכן הוחלט לצמצם את הרשימה ל15 שאהבתי במיוחד.

אבל לפני שנגיע אליהם, חשבתי לתת במה לכמה קליפים שהיו ברשימת הכמעטים:
*** MGMT – All We Ever Wanted Was Everything (בגלל הטפטים)
*** Cut Copy – Need You Now (בגלל הספורטאים, בעיקר שחקן ההוקי)
*** Matt & Kim – Block After Block (בגלל הכיף הגדול)
*** Stephen Malkmus – Senator (בגלל ג'ק בלאק)
*** Tiger Love – Gio Gio (בגלל הביקיני המוזהב)

וכעת, ל-15 הגדולים:

קרא/י את המשך הפוסט

יוזמות עצמאיות זה טוב.
יוזמות עצמאיות מוזיקליות זה נהדר.
יוזמות עצמאיות מוזיקליות שיוצאות מהמשבצת הקבועה זה נפלא.
יוזמות עצמאיות מוזיקליות שיוצאות מהמשבצת הקבועה ומצליחות להפוך למסורת – נו, זו כבר סיבה לוואחד מסיבה.

אין לי את רוחב היריעה כאן להסביר כמה חשובה ומעוררת ההשראה העבודה שעושים ב"קפה גיברלטר", הן בבלוג המעולה והן בסדרת ערבי "גלוקאלי". במילים הפשוטות של דיוויד ברן, שצוטט כאן כבר בפעם שעברה: "לשמוע רק מוזיקה אמריקאית ובריטית זה כמו לאכול את אותה ארוחה כל יום לשארית חייך". ואני רעב.

מסיבה אדירה בפעם השנייה זו כבר מסורת, וגלוקאלי, ערב ההופעות האדיר שנערך באוגוסט האחרון ביוזמת הבלוג המעולה קפה גיברלטר, קורם השבוע עור וגידים בפעם השנייה, ביום חמישי הזה, 22 בדצמבר, בבארבי ת"א. הוא מאיים להיות אפילו טוב יותר מקודמו, עם רשימת מופעים אדירה שכוללת כמה מהדברים הכי טובים שקרו בשנה האחרונה או בעשור האחרון מבחינת מוזיקה לא-מערבית בישראל:

רביד כחלני – ההרכב האדיר של כחלני, Yemen Blues, הוציא השנה אלבום ענק שכמעט מתפורר אצלי במערכת מרוב שימוש.
ריף כהן – הפנומן הישראלי. מספיק לשמוע את "A Paris" ולקרוא את הראיון של אורי זר אביב איתה כדי להתאהב, ומורי ורבי בן שלו כתב עליה: "שילוב כל כך נכון של כישרון, חן, מתיקות, ממזריות ופופ בניחוח צרפתי-ערבי לא נראה על במה ישראלית כבר הרבה זמן". כרגיל, הוא צדק.
אוי דיוויז'ן – יידיש שטייטעלי, גלותי ויהודי חם מעולם לא היה יותר שמח. ההרכב של האחים אסף ואייל תלמודי, גרשון לייזרסון ואביחי טוכמן (עם נועם ענבר כסולן, כשהוא בארץ) יארחו הפעם את מאיה דוניץ (!) ואת אמיל קרוייטור.
בילאקה – כל ההרכבים האחרים בערב הזה באמת מעולים, אבל הם כולם מתעלים או מחקים משהו: את המוזיקה של סבא וסבתא, של שורשי המשפחה או המוזיקה שהם חקרו. בילאקה הם הדבר האמיתי, הרכב אותנטי של פליטים קונגולזיים שחיים בתל אביב, ושרים מוזיקה קונגולזית מקומית שמושפעת מרגאיי ועוד דברים טובים.

לרגל המאורע המשמח, הצעתי לאופיר טובול מ"קפה גיברלטר" שירכיב לעונג שבת פלייליסט מיוחד, שעורכיו הם משתתפי גלוקאלי 2. התוצאה משכרת וחובקת עולם: ממאלי וקינשאסה דרך צרפת ועד המיסיסיפי. מדובר במתאבן עסיסי מאוד לערב השמח ביותר של החורף:

רביד כחלני:
Mariem Hassan- Yasar Gaidu
Leadbelly- In The Pines
Habib Koité et Bamada – Sinama Denw

ריף כהן:
Chikha Rabia- Touche Hbibi Touche
Nina Simone- Feeling Good
Lizzy Mercier Descloux – Mais Ou Sont Passées Les Gazelles

BILAKA:
Marie Misamu- Bilaka
Bonganga na Nzambe- Kalambayi
Matou Samuel- Yo nde

אוי דיוויזן:
Tinariwen- Amassakoul 'N' Tenere
KONONO N°1- Lufuala Ndonga
Dave Tarras Trio – Branan Hassene

אם זה לא מספיק – ארבעה ממשתתפי הערב נפגשו לנגן שיר ביחד: אייל תלמודי, רביד כחלני, אליזה ויעל לביא:

רוצים לבוא גם? כדאי לכם! מומלץ במיוחד ללכת ולקנות כרטיס לכם וגם לחבר\ה, כדי שאירועים כאלה ימשיכו להתרחש באופן עצמאי ומבורך. אחרי שתקנו, אפשר גם לנסות לזכות כאן באחד משני הכרטיסים הזוגיים שרק מחכים שתקחו אותם, ואז להביא איתכם זוג חברים.

מה צריך לעשות כדי לזכות בכרטיס?
השאירו תגובה. זה כל מה שנדרש מכם. (אם אתם רוצים להיות יצירתיים, ספרו באיזו ארץ הייתם רוצים לגור תקופה). הקפידו להשאיר את כתובת המייל שלכם בשדה המתאים (אל תדאגו, היא לא חשופה לאיש מלבדי), והזוכים, שייבחרו אקראית, יקבלו במייל הודעה על הזכייה ושמם יחכה ברשימה בכניסה למופע. איזה כיף לקבל מתנות! ותודה גדולה לאופיר!
שימו לב: ההגרלה תהיה פתוחה עד יום רביעי בערב!

1. מצד אחד, אני באמת לא מת על מצעדים וסיכומים. בחירה קולקטיבית מעניינת אותי פחות מבחירה אישית בכל הנוגע לתרבות, והצבה של אלבום מסוים במקום 5 ואלבום אחר במקום 7 לא באמת אומרת לי שום דבר בעל ערך על טיב האלבומים האלה או על תוכנם. אבל אני כן אוהב את הגילוי, את ההמלצה המצטברת שבסיכומים כאלה, ואני אוהב לקרוא מה אנשים שאוהבים מאוד אלבום מסוים כותבים עליו כשהם מנמקים את בחירתם. אני אוהב גם לקרוא את מה שאתם כותבים בבחירות שלכם לאלבומי השנה ממש כאן בעונג (הצביעו כל עוד אפשר!). בשבועות האחרונים, כמו בכל סוף שנה, אני מוצא את עצמי מוריד ושומע כל מיני אלבומים שזכו לתשואות רבות, או לתשואה ספציפית מכותב מעניין. כל שנה אני עושה את זה וכל שנה אני מתאהב באלבומים חדשים או לכל הפחות בשירים חדשים. לא מעט סיכומי שנה ציינו את האלבום של Real estate, שזכה לביקורות יפות עוד כשיצא. כבר אז שמעתי שיר-שניים ולא נפלתי. כמו האלבום של Girls שגם הוא צועד גבוה בהרבה סיכומים, בהאזנות ראשונות לא קל לקלוט היכן מסתתר הקסם. על פניו מדובר בעוד אלבום אינדי רוק חסר ייחוד או חשיבות. כבר שמענו כאלה. אבל בקפלים, מתחת לחזית האחידה, מסתתרים כמה קסמים. כמו בשיר הזה, "It's real": ליין הגיטרה החוזר, שמודגש בכל פעם שהבאס מפנה לו את המקום לרגע, והמלודיה המושרת במקום פזמון. דברים פשוטים, אבני בנייה בסיסיות של פופ, עטופים בסטייל וסאונד של אינדי-רוק בג'ינס משופשף. לא כל האלבום של ריל אסטייט כזה גדול בעיניי, אבל השיר הזה תפס לי את רוב השבוע האחרון. [מפ3]



2. בקול הקמפוס החליטו שטוב להם בנישה הנהדרת שלהם, וסיכום השנה במוזיקה שלהם נערך השנה בניצוח 4 בלוגים מוזיקליים ישראליים עצמאיים: קפה גיברלטר, תפו"ד, אני כסף צעיר ועונג שבת. ביחד הרכבנו את רשימת האלבומים מהם אתם מוזמנים מאוד לבחור את 3 אלבומי השנה שלכם. בנוסף, כל בלוג פתח קטגוריה בפני עצמה, ואני מזמין אתכם לבחור את 3 הקליפים הכי יפים\גאוניים\מצחיקים\מפגרים שראיתם השנה, מתוך רשימה שערכתי. אני אמור להפציר בכם לבחור בקליפ שאהבתי במיוחד, אבל אני מסרב בתוקף – אל תתנו לדעה המוצקה שלי שהקליפ של בון איבר הכי מרגש, של טימבר טימבר הכי יפהפה ושל מנצ'סטר אורקסטרה הכי קולנועי, לשנות לכם את ההצבעה. הצביעו, הצביעו! [עברית]
3. למצעד אלבומי השנה של עונג שבת אפשר להצביע רק עד יום שלישי הקרוב – זו ההזדמנות האחרונה! שתפו אותי באלבומי השנה שלכם. ותודה לעמית ולמיקה שעוזרים לי בשיקלול ההצבעות. [עברית, עונג]
4. Grinderman התפרקו כלאחר יד. מצד אחד זה מבאס, ומהצד השני – זה הזריק לקייב וחבריו כל כך הרבה מרץ וחיים והשפיע כל כך חזק על העשייה שלהם, שזה לא משנה אם קוראים להם גריינדרמן או הבאד סידס, האש כבר הובערה. [אנגלית]



5. מוחמד ג'באלי כותב ב"הארץ" על הזמרים הערביים שליוו את "האביב הערבי" של השנה האחרונה. [עברית]
6. אני עדיין מתלהב מ-Swiss Lips, הרכב שעל הנייר נשמע כמו פארודיה על להקות אינדי: הוא הוקם לפני חודשיים במנצ'סטר, פתח סאונדקלאוד עם שלושה שירים מפוצצים, ובינתיים זהו. ולמרות הקלישאה, יש בהם משהו אחרת לא הייתי כותב עליהם כאן. יש להם סטייל, יש להם מיומנות פופ גבוהה, יש להם אנרגיה וצבעים ושירים טובים, שאמורים לשמח כל מי שאולי התאכזב מהאחרון של MGMT או סתם מחפש התמכרות אינדי-פופ חדשה לחורף. לא ברור לי איך "U got the power", למשל, יכול שלא להפוך ללהיט קרוס-אובר ברדיו. [סטרים]
7. רות דולורס וייס עומדת על ספו של אלבום קאברים כפול (!), ובוואלה אפשר לראות אותה מקליטה את הקאבר שלה ל-"When I left the room" של דן אורבך האדיר מהבלאק קיז. יש לה שם גם נבחרת חלומית, באולפן המרהיב במרכז פליציה בלומנטל: נועה גולנדסקי על כלי הקשה, עידית מינצר ונועם דורומבוס בכלי נשיפה ויהוא ירון הבלתי נלאה על הבאס ואביב ברק בתוף. בפטיפון אפשר לשמוע גם את הקאבר שלה ל-"Moonchild" של קינג קרימזון. [וידאו; אודיו]

קרא/י את המשך הפוסט

מדי שנה, בערך שבוע לפני שאני סוגר את ההצבעה לאלבומי השנה, אני מעלה כאן רשימה (אלפביתית, כדי לא לקלקל הפתעות) של כל האלבומים שקיבלו ניקוד עד כה. איזה אלבום קיבל יותר ואיזה פחות? את זה תדעו ב-31.12, כמובן.

אם עדיין לא שלחתם את אלבומי השנה שלכם, קחו רגע לרענן את הזיכרון עם הרשימה שלהלן, ושלחו אליי את בחירותיכם.

אם כבר שלחתם, סחטיין ותודה. מקווה שהאלבומים שבחרתם לא יגיעו לרשימת "האלבומים המיותמים" שתתפרסם כאן בקרוב, ותכלול את כל האלבומים שקיבלו נקודה אחת בלבד ונשארו עצובים ולא אהובים מספיק.

זה הזמן גם להודות מקרב לב לעמית ולמיקה שהתנדבו לעזור בשיקלול האלבומים! בלעדיכם זה לא היה קורה.

והרי 221 האלבומים שדורגו עד כה:
(שימו לב שלא הספקתי לשקלל את כל הדירוגים שנשלחו עד כה)
קרא/י את המשך הפוסט

הזוכות המאושרות בכרטיסים לפורטפוליו לייב: קרן ו-Sofia. בדקו מייל!

1. בשעת לילה מאוחרת מצאתי את עצמי משלטט, משוטט בין ערוצים שחודשים או שנים לא התעכבתי עליהם ליותר משלוש דקות. והנה עמדתי פנים מול פנים עם VH-1, ערוץ לא רע בסך הכל, ששידר מצעד לא צפוי מבחינתי: 20 הסינגלים הנמכרים ביותר של Muse. היחסים שלי עם מיוז דומים לרוב מערכות היחסים בגיל הנעורים: הידלקות זהירה לצלילים הראשונים של "Muscle museum" ונפילה קשה בשבי קסמיה עם "Unintended", תקופת זוהר של אושר ואהבה ללא סייג עם Origin of Symmetry, ספקות ראשונים ב-Absolution ואז פרידה כואבת, מלאה ברגש ובזעם ובתשוקה, עם Black holes and revelations. כמעט כל מה שיצא מהלהקה הזו מאז הוא מבחינתי כואב בלב. לראות את זו שפעם אהבתי בכל לבי, שפעם מצאתי בה יופי ועומק (ועדיין אני מוצא, באותם שני אלבומים נפלאים, וגם באוסף הביסיידים הנהדר Hullabaloo) וחשבתי שהיא אחת מאהבות חיי הגדולות ביותר – לראות אותה ככה יוצאת לתרבות רעה, מתפקרת. והנה לפת אותי ערוץ המוזיקה הדוהה הזה ולא הצלחתי לזוז מהספה, שר בקול את השירים האהובים שלא שמעתי יותר מדי זמן, מופתע לגלות כמה מילים אני זוכר בעל פה, לנגד עיניי חולפת ההיסטוריה המצולמת של מיוז, ההיסטוריה של האהבה והלב השבור. קל נורא להשליך בצד הדרך להקה שפעם אהבת בגלל שאחרי אלבום או שניים ששבו אותך הכיוון השתנה ואתה לא (או להיפך). קל מאוד להיפרד ממישהי ולבטל את כל הרגעים הטובים שכן היו שם. השעתיים הנהדרות והמכאיבות מול הטלוויזיה הזכירו לי כמה אני אוהב ונהנה מהלהקה הזו, וחזרתי לטחון את אוריג'ין כאילו אין מחר. היה מחר, וגם בו המשכתי. הקטע האהוב עליי באלבום הזה היה תמיד "Dark shines" (וכמובן "Plug in baby" האלמותי), אבל לפתיחת העונג הפעם בחרתי דווקא את "Citizen erased", עם הפתיח הנהדר והסיומת הארוכה, האפית. מיוז, את יכולה מצידי להקליט כמה אופרות חלל פוטוריסטיות ופסודו-פשיסטיות מגוחכות שתרצי. תמיד יהיה לנו את אוריג'ין. [מפ3]



2. The Afghan Whigs מתאחדים! [אנגלית]
3. עדיין לא בחרתם את אלבומי השנה שלכם כאן בעונג שבת? נו, למה אתם מחכים? איך נסכם את השנה הזאת בלעדיכם? לא תרצו שהאלבומים האהובים עליכם יישארו בחוץ, נכון? [עונגית]
4. מ..מה…? מי בא להופיע בארץ? אה כן, הם. תעירו אותי כשהם יהיו מעניינים שוב, או כשהגיטריסט-לשעבר שלהם יבוא. [עברית]
5. הודעה טכנית משמחת: סוף סוף הצלחתי לתקן את הבעיה שדפקה במשך יותר משנה את פיד ה-RSS של העונג, וכתוצאה מכך גם חלק מהמנויים במייל (אלה שנרשמו דרך פידברנר) לא קיבלו עדכונים. עכשיו הכל מתוקן, ואמור לעבוד יופי. אם אתם נתקלים בבעיה, אנא דווחו לי במייל. אם קיבלתם במייל בבת אחת עדכון על מלא פוסטים, אל תיבהלו, זו רק הסתימה שמשתחררת וזה חד פעמי. [זהו]



6. ביום שני הזה ב-23:00 יהיה לי הכבוד וההתרגשות הרבה להיות האורח בתכנית של קובי מידן "אנשים בלילה", בגל"צ. זה קורה בשידור חי פה, או ברדיו הקרוב לאוזנכם. נדבר הרבה על עונג שבת ואינטרנט, וגם נשמיע כמה שירים שאביא (+ספוילרים לאלבומי השנה האישיים שלי). מקווה שלא אגמגם מהתרגשות. [מגה-הרץ]
7. אלי מהציווי החדש יוצא בצורה מנומקת כנגד ההרגל המגונה של סיכומי השנה. [עברית]


אני אאכיל אותך עכשיו, ובתמורה לא תאכל אותי בעתיד, טוב?

8. [תודה לאביטל] ועוד סוג של סיכום שנה, אחר: 50 תמונות מרהיבות של חיות מ-2011. [פיקסלים]
9. "Paradisco", שיר חדש ומוצלח של שרלוט גינצבורג ובק. יש לי תחושה שבק החליט במודע להפיק מלא אלבומים בשנים האלו בלי להקליט אלבום משל עצמו. לא תשמעו אותי מתלונן על זה (בקול רם. כי האמת שתמיד אשמח לאלבום חדש רק שלו). [סטרים]

קרא/י את המשך הפוסט