כרטיסים במתנה: גלוקאלי 2 (+מיקסטייפ)
יוזמות עצמאיות זה טוב.
יוזמות עצמאיות מוזיקליות זה נהדר.
יוזמות עצמאיות מוזיקליות שיוצאות מהמשבצת הקבועה זה נפלא.
יוזמות עצמאיות מוזיקליות שיוצאות מהמשבצת הקבועה ומצליחות להפוך למסורת – נו, זו כבר סיבה לוואחד מסיבה.
אין לי את רוחב היריעה כאן להסביר כמה חשובה ומעוררת ההשראה העבודה שעושים ב"קפה גיברלטר", הן בבלוג המעולה והן בסדרת ערבי "גלוקאלי". במילים הפשוטות של דיוויד ברן, שצוטט כאן כבר בפעם שעברה: "לשמוע רק מוזיקה אמריקאית ובריטית זה כמו לאכול את אותה ארוחה כל יום לשארית חייך". ואני רעב.
מסיבה אדירה בפעם השנייה זו כבר מסורת, וגלוקאלי, ערב ההופעות האדיר שנערך באוגוסט האחרון ביוזמת הבלוג המעולה קפה גיברלטר, קורם השבוע עור וגידים בפעם השנייה, ביום חמישי הזה, 22 בדצמבר, בבארבי ת"א. הוא מאיים להיות אפילו טוב יותר מקודמו, עם רשימת מופעים אדירה שכוללת כמה מהדברים הכי טובים שקרו בשנה האחרונה או בעשור האחרון מבחינת מוזיקה לא-מערבית בישראל:
רביד כחלני – ההרכב האדיר של כחלני, Yemen Blues, הוציא השנה אלבום ענק שכמעט מתפורר אצלי במערכת מרוב שימוש.
ריף כהן – הפנומן הישראלי. מספיק לשמוע את "A Paris" ולקרוא את הראיון של אורי זר אביב איתה כדי להתאהב, ומורי ורבי בן שלו כתב עליה: "שילוב כל כך נכון של כישרון, חן, מתיקות, ממזריות ופופ בניחוח צרפתי-ערבי לא נראה על במה ישראלית כבר הרבה זמן". כרגיל, הוא צדק.
אוי דיוויז'ן – יידיש שטייטעלי, גלותי ויהודי חם מעולם לא היה יותר שמח. ההרכב של האחים אסף ואייל תלמודי, גרשון לייזרסון ואביחי טוכמן (עם נועם ענבר כסולן, כשהוא בארץ) יארחו הפעם את מאיה דוניץ (!) ואת אמיל קרוייטור.
בילאקה – כל ההרכבים האחרים בערב הזה באמת מעולים, אבל הם כולם מתעלים או מחקים משהו: את המוזיקה של סבא וסבתא, של שורשי המשפחה או המוזיקה שהם חקרו. בילאקה הם הדבר האמיתי, הרכב אותנטי של פליטים קונגולזיים שחיים בתל אביב, ושרים מוזיקה קונגולזית מקומית שמושפעת מרגאיי ועוד דברים טובים.
לרגל המאורע המשמח, הצעתי לאופיר טובול מ"קפה גיברלטר" שירכיב לעונג שבת פלייליסט מיוחד, שעורכיו הם משתתפי גלוקאלי 2. התוצאה משכרת וחובקת עולם: ממאלי וקינשאסה דרך צרפת ועד המיסיסיפי. מדובר במתאבן עסיסי מאוד לערב השמח ביותר של החורף:
רביד כחלני:
Mariem Hassan- Yasar Gaidu
Leadbelly- In The Pines
Habib Koité et Bamada – Sinama Denw
ריף כהן:
Chikha Rabia- Touche Hbibi Touche
Nina Simone- Feeling Good
Lizzy Mercier Descloux – Mais Ou Sont Passées Les Gazelles
BILAKA:
Marie Misamu- Bilaka
Bonganga na Nzambe- Kalambayi
Matou Samuel- Yo nde
אוי דיוויזן:
Tinariwen- Amassakoul 'N' Tenere
KONONO N°1- Lufuala Ndonga
Dave Tarras Trio – Branan Hassene
אם זה לא מספיק – ארבעה ממשתתפי הערב נפגשו לנגן שיר ביחד: אייל תלמודי, רביד כחלני, אליזה ויעל לביא:
רוצים לבוא גם? כדאי לכם! מומלץ במיוחד ללכת ולקנות כרטיס לכם וגם לחבר\ה, כדי שאירועים כאלה ימשיכו להתרחש באופן עצמאי ומבורך. אחרי שתקנו, אפשר גם לנסות לזכות כאן באחד משני הכרטיסים הזוגיים שרק מחכים שתקחו אותם, ואז להביא איתכם זוג חברים.
מה צריך לעשות כדי לזכות בכרטיס?
השאירו תגובה. זה כל מה שנדרש מכם. (אם אתם רוצים להיות יצירתיים, ספרו באיזו ארץ הייתם רוצים לגור תקופה). הקפידו להשאיר את כתובת המייל שלכם בשדה המתאים (אל תדאגו, היא לא חשופה לאיש מלבדי), והזוכים, שייבחרו אקראית, יקבלו במייל הודעה על הזכייה ושמם יחכה ברשימה בכניסה למופע. איזה כיף לקבל מתנות! ותודה גדולה לאופיר!
שימו לב: ההגרלה תהיה פתוחה עד יום רביעי בערב!
אמרו להשאיר תגובה. אז השארתי.
וגם הייתי רוצה לגור בפאריס.
אורן
בכל ארץ שיש בה מוזיקה טובה ושפחות מזיעים בקיץ
הייתי רוצה לגור בסקוטלנד בשביל ללמוד קצת על בירה וויסקי מהמומחים.
וגם, הייתי רוצה כרטיס להופעה.
קאפו ורדה…
איסלנד, בשביל המוזיקה,
נורבגיה, בשביל הסלמון
הייתי שמחה לגור בגרמניה לאיזה רגע או שניים
כחובב קיאקים ימיים רציני הייתי רוצה לחזור ולגור באלסקה ולטייל בין הקרחונים והפיורדים
איסלנד, ללא ספק. בעצם סין, בטוח. לא, ברלין – סופית. או נפאל. קיצור תביא כרטיס.
צרפת – אבל ממש רק לתקופה
קזחסטן
ספרד יהיה אחלה למרות שמסגרת תקציבית הודית יהיה יותר ריאלי כרגע
במשך שנים רציתי לחיות תקופה ממוּשכת בסקנדינביה, מתוך שילוב של חיבה לאגדות נורדיות או מבוססות על המיתולוגיה הנורדית (גרררר טולקין) ושל רצון לחוות משהו שונה ומנוגד לחלוטין לנופים הגיאוגרפיים והתרבותיים של הארץ בה נולדתי וגדלתי. יום אחד עוד אגשים את החלום הזה, לפחות במוּבן הארעי של הטיול.
הייתי רוצה לגור שנה בתימן. ולעשות ילדים לרביד כחלני.
נשמע מופע מדליק! אני אשמח לכרטיסים.
הייתי רוצה לגור באוסטרליה לתקופה (אף פעם לא הייתי, אז הידע שלי מבוסס במידה רבה על "בנות מק'לאוד"…): לחיות ולעבוד בחווה ענקית ולרכב על סוסים ולהתנתק מהאינטרנט ומהטלפונים לכמה זמן. ואם לא יצא באוסטרליה, אז בניו זילנד. זה קרוב, וגם יש שם הוביטים.
בפולין. (קינקי מספיק?)
דרום קוריאה!
הייתי רוצה איזה בית קטן בכפר אנגלי. אבל אמיתי כזה, לא רחוק מידי מלונדון, אבל שעדיין יהיה מספיק כפרי בשביל שיהיה אפשר לקבל חלב בכד
אוסטרליה מושלמת, אבל החלום האמיתי הוא לבנון
יוון, למה לא?
ישראל טובה
אני בינתיים מתלבט בין לונדון או ניו יורק מצד אחד לעומת איזה עיירה איטלקית קסומה מצד שני. טרם הגעתי להחלטה סופית בעניין.
פפואה גינאה החדשה. כי למה לא.
לא הייתי מתנגדת לעבור לאיטליה לתקופה בגלל האוכל, הו האוכל או הארכיטקטורה, או לספרד בגלל השמייח או א-פריז בגלל היין והשנסונים! או לונדון בגלל התרבות! אבל הכי הכי בא לי זה לנסוע ללמוד בניו יורק. עיר כמו שעיר צריכה להיות- מלאת גוונים וצלילים. וממש ממש ממש הייתי שמחה להיות בהופעה של רביד כחלני עם ריף!
גם אותי לבנון מרתקת… אולי מצרים. בנתיים הדבבר היחיד שעולה באופק זה לטוס לאומן.
איי יאיי מקסיקו
ניו יורק ניו יורק
יוון- תקופת אפלטון
צ'כיה (פראג)
אנגליה.
לונדון, יותר נכון. המפסטד, יותר מדוייק.
me me me!
אני רוצה לגמביה
אמסטרדם!
הפעם תורי…
רוסיה
אירלנד, בגלל הנוף והבירה!
קופנהגן. (קרוב לרוסקילדה).
Stockholm in the fall
אמסטרדם או לונדון
קלישאה אבל נכון
מדבריות אפגניסטן-פקיסטן.
יאפ.
ממש ממש לגור – ניו יורק
הייתי גר בכיף בברלין גרמניה אוכל נקניקיות ושומע ג'אז
הייתי רוצה לגור בכפר הודינידח למדי. להתמכר שוב לקצב. ללמוד את השפה והתרבות. להעיז לרחוץ בגנגס פעם ביום ולפתוח כל בוקר בצ'אי ותבשיל ירקות חם. אבל בינתיים אסתפק בליהנות מהופעה מסקרנת.
בעמק המומינים או נתניה
אוסטרליה.
צרפת,
פטיסרי ובולונז'רי מה צריך יותר….
צרפת,
פטיסרי ובולונז'רי מה צריך יותר…..
ג'מאיקה
רומא
יכול להיות מעניין לגור בקוסטה ריקה איזו תקופה.
סינגפור
הייתי מת לעשות סמסטר או שניים בביירות. אבל עד שזה יקרה אני יכול להסתפק בליסבון או בבולוניה
קייפטאון – דרו"א
או יה
הייתה תקופה שרציתי לגור בברזיל – בריו,
עכשיו אני לא בטוחה…
ברלין
אני הולך על פפואה ניו גינאה
טוקיו כמובן
תגובה.
אולי זה יהיה קצת בנאלי.אבל אני בכל זאת יכתוב ברלין,כי כולם מפחדים.
איסלנד
נראה לי שבעזה
וואו, נשמע אירוע מעולה!
הייתי רוצה לגור בפריז… או איפשהו בצפון איטליה.
במאדים כמובן!
נשמע מעולה!
תבקשו מאופיר שישים יותר פלייסטים..
בעניין המגורים – ברור שבאירלנד!
המוזיקה הזאת מעיפה אותי לגבהים. הייתי עוברת לרוסיה לאיזה שנה. מדינה מדהימה. או לאיסלנד להבין מאיפה ביורק לקחה את הטירוף שלה. או לאסטוניה כי שמעתי שהם מחבקים עצים שם. קיצר מקום רחוק וקר עם טבע פראי.
דרום ספרד, שם למטה ליד גיברלטר. כפר קטן על הים. עם האשה ולהקת כלבים.
לונדון היא הבחירה שלי
אי ירוק בים
אמסטרדם, בוודאות.
הודו… בלי ספק הודו…
תודה, אחלה פלייליסט!
הו! לגור, ולו לזמן קצר, בברצלונה שבקטלוניה.
גם סן פרנסיסקו הולך 🙂
הייתי שמחה לגור לתקופה במקום כפרי באיטליה… בקצב חיים אחר.
תאילנד – קופיפי
כרגע אני גרה במדינת תל אביב, ומבחינה תרבותית זה נפלא! בעתיד היותר רחוק אני רוצה לגור תקופה בנפאל בפרוייקט החצי שנתי של תבל בצדק:) אינשללה!
שלום שלום,
הייתי מאד שמח לקבל כרטיס לגלוקאלי 2!
לסוטו תמיד נראתה לי כמו אופציה מגניבה לאיזו תקופה.
אוי מגניב
Comment
יפן
גמני רוצה כרטיסים!
אני הייתי חוזר וגר במקסיקו, איפה שהשמיים פתוחים יותר, האוכל נפלא, המוזיקה מקפיצה את הרגליים גם כשאתה ישן וגם אם אתה מת, לפחות חוזר הביתה פעם בשנה.
אתיופיה!
מתנגש לי עם יהוא ירון בתמונע, אבל בהחלט נראה ערב מעניין
אפשר להוריד את הפלייליסט?? אם כן – איך?
אה ו – ספרד/ארגנטינה/איטליה. לדבר כל היום בשפה יפה
אמנם אין בתגובה הזו בקשה לכרטיסים (זכיתי בכרטיס להופעת ההשקה המקסימה של ריף כהן בבארבי ואת אוי דיוויז׳ן וימן בלוז ראיתי פעמים רבות וטובות) אבל סתם, רציתי להביע התלהבות מהפליילסט ומהמתרחש בהקשר זה באופן כללי 🙂 וגם לומר שמגניב לראות את במה בחרו חברי אוי דיוויז׳ן, יכול להיות שהקרעכץ מתחיל לעייף אותם? 🙂
ואם אני כבר כאן, אשמח לשהות תקופה בניו זילנד כי תרבות המאורי מרתקת אותי מהמיתולוגיה ועד לקריאות הקרב הקצביות (שלא לדבר על הנופים… גרררר פיטר ג׳קסון).
מה רע בישראל?!
וונציה – לראות אותה בגאות – מפחיד!!!
כנראה שבהודו…
יו
כל מקום חם
הייתי גרה שם בארץ לימבובו בינות עצי בננה
אחרי הקור של רוסיה, כיף לי בישראל!!!!
מדגסקר מקום מסעיר…..
מדגסקר מדגסקר
מונגוליה.
הכי קרוב לחו"ל שאני יכולה להרשות לעצמי זו הרכבת לחיפה.
חיפה טובה יותר מצפון קוריאה
והיא נוגעת לליבי.
עונג שבת היקר-
אני אשמח לזכות בכרטיס זוגי.
גרמניה
אתיופיה, כי אני מתגעגת.
אייאייאיייאיייייייי
היתי שמחה לעבור לאי פוקלנד
זוכר את הקיץ ההוא בקניה, והחיים מתנגנים ברקע כמו פסקול, והכלבים נבחו והשיירה עברה והגעגוע נשאר. אז שם.
או חדרה, תופס גם לחדרה.
איטליה או גרמניה, וגם יש לי חלומות ניו יורקיים.
ציון הרוחנית – הלא היא ברלין
מבחינתי, איזה כפר קטן בפרו.
הייתי גר בפריז, איפה שאין חניה ויש תיקי יד יפים ובשמים טובים ולפעמים עוברים כמרים!
הייתי רוצה לגור בספרד כי אין על ברצלונה !!
הייתי בכיף גר בקירגיסטן תקופה. גם זול וזו גם המדינה הכי יפה בעולם. הייתי מטייל בה עד זוב דם.
גם על איסלנד אני מוכן להתפשר, אבל זה לא בתקציב…
אין כמו פריז…. אחח פריז
מרוקו. ללא ספק.
איטליה או לונדון.
בנאלי, אבל נהדר 🙂
וי וי, הייתי מתה לגור בתורכיה. אני מרגישה שם בבית.
א- פריז (אפאט פרקינג)
ברזיל
מתפתה לגור בצרפת, בפריז הקסומה. לבן זוגי יש אזרחות צרפתית ושלי בדרך 🙂
רק בייג'ינג בשבילי
אחת ממדינות מערב אפריקה, אולי סנגל, כי שם יש גם אחלה מוזיקה:
כמה אנרגיות הולכות להיות בהופעה הזו! ואלסקה כמובן לראות AURORA ולהקשיב לאלבום של אבישי כהן במקביל