27 בדצמבר 2008

עונג שבת: חגיגות העונג ה-204!

    sofia_recording

  1. בצורה די טבעית, בשנה שעברה אף אחד מאלבומי השנה שלי לא הגיע לרשימת האלבומים המיותמים, אלו שזכו למצביע אחד בלבד בסיכום ההצבעות של אלבומי השנה. זה טבעי, כי אלבומים שאני אוהב מאוד אני דואג לפמפם כאן בתדירות כזו, שרבים מקוראי העונג הסקרנים הולכים לטעום מהם ולשמוע אותם, ומכיוון שאלה אלבומים באמת טובים (שוב, לטעמי), חלק מאותם קוראים נשבים בקסם וגם מצביעים להם. כך קרה, למשל, עם The Middle East – להקה קיקיונית להפליא בה נתקלתי לפני כמה חודשים. כתבתי עליה בעונג, כתבתי עליה בוויינט, ולחוף סיכום השנה שלי נשטפו כמה הצבעות מעודדות. המצעד הסופי יפורסם כאן ברביעי, ועד אז אתם מוזמנים להציץ באלבומים המיותמים של 2008. באות S תוכלו להבחין שם בלהקה Secret life of Sofia [חלל, בית] עם אלבומם המושלם Seven Summits. כן, מושלם. מושלם ברמה של שני אוקרביל ריבר האחרונים מינוס השירים החלשים, נגיד. מושלם ברמה של The sophtware slump של גראנדדי, אלבום שעוסק באותם נושאי-גג: התקדמות האנושות מול הטבע, המחיר ששניהם משלמים במירוץ הזה, הכוח של שניהם להרוס זה את זה והפוטנציאל המפוספס לבנות זה את זה. "Fifty fourteeners" הוא השיר המעולה שפותח את האלבום הזה, שהפך להיות אחד מאלבומי השנה המוחלטים בהחלט שלי. רגע לפני שהשנה נגמרת, ובניסיון נואש להציל אותו מרשימת האלבומים המושלמים שבאמת נותרים מיותמים מאוזן קשבת, החלטתי לפתוח איתו את העונג האחרון של השנה. חפשו את האלבום המלא, שמעו אותו. מגיע לכם. [מפ3]
  2. כן, נו, אז קצת ריחפתי ובכלל לא שמתי לב שלפני ארבעה שבועות הגענו לאבן דרך – העונג המאתיים (או מאאתיים, כפי שהוגים זאת הירושלמים שבינינו). איך זה קרה? לא ברור, מחדל אמיתי. תכננתי לעשות פה חגיגות גדולות ונצורות כשאגיע למאתיים, אבל איכשהו פשוט פספסתי את זה.
    אבל לא נורא, גם 204 זה טוב. לפני יותר מעשור הייתי באיזה סמינר נוער ובבוקר אחת ממדריכות הסמינר עברה בחדרים והעירה את כולם, עד שהגיעה לחדר 204. שם היא עמדה דקות ארוכות וצעקה, ובעצם העירה את כולנו גם בחדרים האחרים. "חדר מאתיים וארבע! אני יודעת שאתם שם, קומו!!! חדר מאתיים וארבע! כבר שבע וחצי! חדר מאתיים וארבע!!!" – אתם יכולים לנחש, כמובן, שהחדר היה ריק ושהסיפור הפך למיתולוגיה באותו סמינר. כך או כך, מאז המספר 204 הוא חגיגי בעיניי יותר מ-200 העגול. אז מזל טוב לנו, לכם ולי, שמחזיקים מעמד כבר 204 שבועות של עונג שבת (אפילו קצת יותר, כי היו כמה פספוסים באמצע).

    במקום חגיגות, רגע של נוסטלגיה: הנה מה שקרה כאן בשבוע האחרון של 2007, 2006 ו-2005. רגע, וגם 2004, עם 9 אייטמים בלבד! בחיי שהעונג שבת זקן.
    וסיכומי שנה גם כן היו. ב-2006 בחרתי לבד את שירי השנה (חלק א', חלק ב') ואתם מיהרתם לעזור לי ובחרתם את שלכם, ב-2007 כבר בחרנו ביחד את אלבומי השנה, כפי שאנחנו עושים גם עכשיו.

  3. ועוד שתי מילים:
    א. אם אתם פנויים בשבת בערב בירושלים או שלישי בערב בתל אביב, בואו לפגוש אותי וליהנות ממוזיקה טובה באחד משני האירועים המשמחים האלו.
    ב. השבוע שידרגתי, תודה לאל, את העונג לוורדפרס 2.7. עד עכשיו הכל זורם חלק לגמרי, אבל אם אתם נתקלים בבעיות, תקלות או שיגועים כלשהם, עשו טובה ודווחו לי במייל, ואנסה לתקנם במהרה. תודה מגיעה גם לרן יניב הרטשטיין ולשרון גפן על הסיוע הקל והכבד.
  4. בוואלה תרבות מגדילים ועורכים מדריך מקדים ונפלא לפסטיבל פולק'לה הנערך בסופהשבוע הזה. ומה במדריך? שירים להורדה ממלא אמנים שווים: נגה שלו, עידן רבינוביץ', נדב אזולאי, The Aprons, ועוד בחלק השני. [עברית]
  5. אור ברנע מתגעגע לפרנק זאפה ומביא כמה מרגעיו הלא-מוזיקליים היפים ביותר. [עברית]
  6. קומיקס וירקות, חנות הקומיקס האהובה עליי ביותר מחוץ לאינטרנט חוגגת שמונה שנים (ועדיין לא מוכרים שם ירקות!) [עברית]
  7. שני לינקים גרפיים שקשורים לאלפבית האנגלי – נושא שמרתק גרפיקאים מאז שהמציאו את הפונט. יוהאן סטיינגרובר, שאלוהים יודע איך הוא חי עם שם משפחה כזה, מעצב בניינים וארמונות בצורת אותיות אנגליות. אריק טאבוצ'י, לעומתו, בוחר במשהו יומיומי ופשוט הרבה יותר ומצלם אחורי משאיות הנושאות אות גדולה. כך הוא יוצא את כל האלפבית במשאיות. [אנגלית, פיקסלים]
  8. המלצת הרדיו השבועית: הזמר הישראלי הגדול מכולם, אריק איינשטיין, יציין בשבוע הבא 70 שנה. רדיו תל אביב יחגוג את המאורע בשידור בן 12 שעות עם המאסטר יואב קוטנר. כך ראוי לחגוג זמר כזה. מה עם פרס ישראל? [עברית]
  9. המלצת הרדיו העצמית: ביום חמישי, ה-1.1 בשעה 20:00 אצטרף ליונתן קוטנר ותמר אפק לשעתיים של סיכום השנה הישראלית בקול הקמפוס. אין לי מושג למה לצפות, אבל בטח יהיה שמח! [רדיו]
  10. הווידאו שהעיף לי השבוע את הראש לקיבינימט: מיודענו דיגיטל_מי עושה שמות נהדרות באריאל זילבר וזה פשוט נפלא. איזה כיף שיש דברים כאלה בארץ. ליברובסקי, אתה גאון. גאון. [טיוב]
  11. מיודענו רי"ה סוקר בכלכליסט דברים שאפשר לעשות עם iTunes: לסחוט ממנו את המיץ, להרכיב את רשימת השירים המושלמת וקצת על התוספות הקטנות. עמיר מהבלוג Mypsick מחזיר לו עם רשימת דברים ש-Songbird עושה ו-iTunes יכולה רק לחלום עליהם כרגע (ויש גם פירגון לעונג!). יאללה מכות. [עברית]
  12. conoroberstflowery
    אנחנו בקטע של פורטרטים משונים היום

  13. אני לא נוטה לקשר כאן להופעות של אמנים בתכניות לייט נייט, אבל אני פשוט מת על הביצוע הזה של קונור אוברסט ל-"Cape Canaveral" אצל קרייג פרגוסון. [טיוב]
  14. [תודה לשגיא] אלכסנדרה ברק, אחת מהמתחרות באקס פקטור, מעין אמריקן איידול בריטי, נתנה ביצוע גדול ומפואר ל"הללויה" של לאונרד כהן בפרק הגמר וזכתה בענק אף כי רגש אותנטי, בעיניי, לא היה שם. הפקה ראוותנית ומהוקצעת, לטוב ולרע, כן הייתה וזה עובד (תנו ב-HD ביוטיוב). היא הביאה גם לנסיקה מחודשת במכירות השיר (המקורי, וגם שלה) בבריטניה. הטלגרף חגג עם עשרים עובדות על השיר, ובעכבר אונליין פיתחו את הרעיון לכתבה של ממש. בטלגרף כתוב כי כהן עתיד להרוויח כמיליון ליש"ט בתמלוגים בזכות הביצוע של ברק. חבל שהוא מכר את כל זכויותיו לסוני. כל כך, כל כך חבל. [אנגלית; עברית]
  15. יש איזה עניין לאחרונה עם בובות עץ קטנות בקליפים, ראיתי את זה בכמה וכמה מקומות (בין השאר בקליפ המטריף של פליט פוקסז). "The whole world and you" של Tally Hall הוא אולי לא שיר ענק, אבל הקליפ בהחלט מקסים. [טיוב]
  16. וזה הקליפ של Fleet Foxes אליו התייחסתי, האנימציה היפהפיה של "White winter hymnal" (לכו על HD, זה ישתלם לכם!). [וימאו]
  17. [תודה לענת] איך נכין סורבה? נלמד מבובת הקוף, כמובן. [פיקסלים, אנגלית]
  18. מי שהתגעגע לאלביס פרקינס, שהקליט את אחד האלבומים האקוסטיים הכי יפים של 2006 (נדמה לי, או 2007?), מבשר בהתרגשות באתר הבית שלו כי סיים להקליט את האלבום החדש עם להקתו היחסית-חדשה, ואפשר אפילו לשמוע שם כמה שירים. [אנגלית, סטרימינג]
  19. Louchelink היא גלריית אמנות אינטרנטית של האמנית הישראלית איה רוזן ובעלה נד. מה פשר גלריית אמנות אינטרנטית? קצת כמו גלריה אמיתית, בכל פעם מוצג בעמוד הראשי אמן אחר, מציג יצירותיו ומספר על עצמו. בואו להציץ ולהתרשם, ואם אתם אמנים – הציעו עצמכם, אל תתביישו! [אנגלית]
  20. Antony and the Johnsons - Another World EPאלבום השבוע 1: אני אוהב EPים, אני מת עליהם. יש לזה הרבה הסברים ואף אחד מהם לא משנה, EP זה פשוט תענוג. קשה מאוד לכלול שירים מיותרים ב-EP (ואני לא מדבר על סינגלים + מלא רימיקסים, זה לא EP ראוי בעיניי), וגודל המנה אף פעם לא גדול מדי, מקסימום משאיר תיאבון לעוד. במקרים נדירים, ה-EP שמקדים אלבום מעפיל על האלבום עצמו. זה קרה, לטעמי, עם ה-EP של TV on the radio מול אלבומם המלא הראשון, ויש סיכוי גבוה שזה מה שקורה עכשיו עם Another World, ה-EP החדש של אנטוני והג'ונסונז [האזנה מלאה] מאיים לעשות זאת לאלבום המלא שדלף השבוע, The Crying Light. רק חמישה שירים יש כאן, אבל זה כל מה שצריך. אנטוני בשיאו, כל שיר פועל בתדר המדויק שמרעיד את העצמות שלי. "Another world", שנמצא גם באלבום השלם, שובר לב. אנטוני תמיד היה אמן של אאוטסיידרים, והשיר הזה הוא המנון האאוטסיידר האולטימטיבי, החריג שהבין שהעולם הזה לא מחכה לו, לא מתאים לו ולא מקבל אותו – והרים ידיים. "אני צריך עולם אחר", הוא שר, "העולם הזה כמעט נגמר". שיאו המוחלט של ה-EP הוא בלי ספק "Shake that devil". כמו הביצוע המשותף של אנטוני ומריאן פיית'פול ל-"Ooh baby baby" גם השיר הזה משתנה לגמרי ברגע שהקצב מתחלף באמצעו. זה גם השיר שמכתיר את אנטוני סופית כיורש הנוכחי לנינה סימון. המחצית השנייה שלו כולו נינה: בהגשה, בעיבוד, בתחושה של שיר עבדים שהוקלט על ידי מאסטר ווקאלי. (אני לא אומר שאנטוני הוא נינה סימון. אף כי הוא רוצה מאוד נינה הייתה ותהיה רק אחת). "Sing for me" נשמע כמו חלק אורגני לחלוטין מהאלבום הקודם, ועל "Crackagen" כבר קשה לי לדבר כי גרוני נשנק. ובסוף, עברו רק 14 דקות ומתחיל השיר האחרון והיפהפה, "Hope mountain", שנועל את ה-EP הזה ומפיח תקווה בכל מי שחשב שהשיר בצורתו המסורתית, העממית, מת. איזה יופי, איזה כאב – איזה מזל שיש אנטוני. [מפ3]
  21. בין אם אתם כבר מכירים ומכורים או לא, הנה 15 השירים הכי טובים של Flight of the Conchords. [טיובז]
  22. [תודה לשיר] קצת חמידוּת חייתית לטובת החיוך שלכם. [פיקסלים]
  23. זה לא כריסטמס בלי דיסק ביתי של שירי כריסמס, שמקליט סופיאן סטיבנס ומוצא את דרכו לרשת. [אנגלית, מפ3, זיפ]
  24. [תודה לאופק] "Under the bridge" של RHCP ("ריכפה", כפי שאני אוהב לקרוא להם), עכשיו בגירסה המילולית. קורע, קורע, קורע מצחוק. [וידאו]
  25. קטע פרומו חדש מתוך Dollhouse, הסדרה החדשה של ג'וס ווידון, הוא… לא מי יודע מה. לא ממש וידוני, לא נראה מבטיח מאוד, אלמלא ידעתי שהג'וס מעורב שום דבר כאן לא היה מושך אותי להמשיך לצפות. מצד שני, הוא אף פעם לא היה טוב באקספוזיציות. [טיוב]
  26. חדש דנדש לבלאק ליפס, "Starting over". [מפ3]
  27. [תודה לשיר] איך נראים חייהם האמיתיים של Superheroes, אבל כאלה שחיים באמת ולא נלחמים בפשע רק בקומיקס? [אנגלית]
  28. חברות תקליטים ישראליות, אנא קראו, הפנימו וישמו בשטח: בשנה האחרונה נתן בלוג המוזיקה המצליח ביותר ברשת האנגלית, Stereogum, עשרות שירים חדשים להורדה חינמית שאושרה ע"י הלייבלים. עכשיו הוא מפרסם את 50 השירים שזכו להכי הרבה הורדות, ונותן אותם ארוזים בזיפ יפה ונוח להאזנה חופשית. למה? כי כשמדובר באינדי ובקהל סקרן מוזיקלית מראש (בדיוק כמו כאן בעונג!), הורדה מבוקרת וחופשית של שירים חדשים מקדמת את האמנים, את המוזיקה שלהם ואת הרכישה שלה. אין סיבה שלא. תפסיקו לפחד, אלה רק שירים. [אנגלית]
  29. הטוקבק היפה בעולם. [עברית]
  30. [תודה לנועה] שישה מוזיקאים שחזו את מותם בשיריהם. קריפי? לא, דווקא די מצחיק. [אנגלית]
  31. Q-tip - The Renaissanceאלבום השבוע 2: שמישהו ירים טלפון ל-Nas וימליץ לו לשמוע את האלבום החדש של Q-Tip. אני מבטיח לכם שהאלבום הבא שלו ייקרא "טעיתי, ההיפ-הופ חי בטירוף". באלבום החדש של קיו-טיפ, The Renaissance [האזנה מלאה], יש את כל מה שאני אוהב בהיפ-הופ, ועוד. ההפקה עשירה בסול וג'אז (קיו-טיפ עצמו אחראי גם על ההפקה), ביטים גרוביים (רובם מסומפלים מתופים חיים, כך זה נשמע לי), טקסטים מעניינים וכנים, ומעל הכל: פלואו שיכול לגרום למחצית מהראפרים פשוט להתייאש ולפרוש. הראפ של קיו-טיפ זורם מהפה שלו בטבעיות גמורה כאילו הוא מדבר ככה גם עם סבתא שלו, יושב בדיוק על הביטים, נותן לאגן את הקצב המדויק להתנענע. והכי טוב: כל השירים פה נעים מנהדר למושלם. הסינגל "Move" נשמע לי בשמיעה הראשונה כמו עוד להיט היפ-הופ מלוטש ומשעמם, אבל חילחל כאחד הדברים הכי מקפיצים ששמעתי השנה, עם הפקת קצוץ-וערבב אופיינית של J-Dilla המנוח. "You" כל כך טוב שהוא דלף מאלבום השבוע לשיר הסיום. "We fight/we love" עם רפאל סאדיק הוא שותף תמאטי מושלם ל-"You" ומושלם בפני עצמו. בהמשך מתחבא השיר הטוב ביותר שנורה ג'ונס הקליטה מזה שנים, ועוד ניסים ונפלאות. את "Dance on glass" תשמעו אם תגיעו לתיקלוט שלי ביום שלישי, ואצטרך להתאפק מאוד כדי לא לשים את כל האלבום הזה ברצף וללכת לדבר עם חברים. לו הייתי מכיר את The Renaissance לפני חודשיים ולא שבועיים, הוא היה נכנס לאלבומי השנה שלי בלי מחשבה שנייה. בינתיים, הוא שוטף את ימיי בגרוב בלתי נגמר. אלבום ההיפ-הופ שלי השנה, בלי שום בעיה, בטבעיות. [דברים]
  32. איך לצייר כל דבר בעולם, בצעד פשוט אחד. גאוני. [אנגלית]
  33. millhouse-watchmen

  34. [תודה למגיב מסתורי במייל] ואם מדברים על ציורים (אלוהים, איזה דברי קישור גרועים), אלן מור התארח אצל הסימפסונז, יחד עם דניאל קלאוז וארט ספיגלמן. עצום! [אנגלית, אין וידאו]
  35. בועז כהן בדאבל פוסט על קאברים. הנה הראשון מביניהם, הנה השני. [עברית]
  36. [תודה לרוזה הגולשת] דניס לירי כל כך רוצה לקדם את ספרו החדש, שהוא מוכן לעשות צחוק מהסרטים הישנים והמחורבנים שלו. למרבה השמחה, שום דבר לא מפדח את לירי. [וידאו]
  37. איך להיות הלהקה הכי מצליחה בבריטניה בשנה הבאה? הסודות פשוטים משחשבתם: אל תופיעו, למשל. [אנגלית]
  38. [תודה לעידו שחם] מסכן דג החרב היפהפה שנתקע במתקן לקידוח נפט באוקיינוס. למזלו, רובוט אחד היה שם וחילץ אותו. [טיוב]
  39. My second surprise, הלהקה-של-איש-אחד המצוינת של אייל ניסטור,בדרך לאלבום חדש. ההקלטות כבר נגמרו, ועכשיו ניסטור בשלב המיקסים. באתר הבית היפה שלו אפשר להאזין לשלושה מיקסים ראשוניים לשירים החדשים. [סטרימינג, אנגלית]
  40. אלכס, האם שומע? תומר ליכטש מחפש אותך. [עברית]
  41. [תודה לשיר] המדע בהלם: אקסטזי ומוזיקה חזקה השפיעו על חיי המין של עכברושים. האקסטה מדכאת להם את המין, המוזיקה מגבירה את היצר.מזל שלעכברושים אין גישה חופשית לשני הדברים האלה, שלא יתחילו להתרבות לי פה כמו… עכברושים. [אנגלית]
  42. חדי העין ביניכם אולי שמו לב לתוספת חדשה בתפריט השמאלי של העונג: חדשות חוק האח הענק. "האח הענק" הוא כינוי לחוק ליוזמה להקים בארץ מאגר מידע ביומטרי (טביעות אצבע) אליו יחויבו כל האזרחים להירשם על פי חוק (העונש על סירוב הוא שנה מאסר!). בעוד יתרונותיו של המאגר ברורים (יתרון בלכידת פושעים, ו… זהו, בעצם), הסכנות הגלומות במאגר כזה הן עצומות ולרוב מוסתרות מהציבור על ידי נבחריו, שהעבירו את הצעת החוק בקריאה ראשונה עם מתנגד אחד בלבד (!). בין הסכנות החמורות שמציב החוק החדש הוא הקלות המפתיעה של גניבת זהות והיעדר האפשרות לאפס את רישומיך במקרה וזהותך נגנבת (טביעות אצבע אי אפשר למחוק או לשנות!): "לא באמת צריך לפרוץ למאגר המידע הביומטרי שמפחיד את כל העולם ואחותו בשביל לגנוב, לצמיתות, ובאופן בלתי ניתן לתיקון, את זהותו של אדם שבסך הכל החזיק כוס זכוכית" כותב אפי פוקס. כמו כן, כל מי שאי פעם נתקל בתכנת שיתוף קבצים בקובץ אחד שמכיל את פרטי כל האזרחים הרשומים כמצביעים, יודע כמה מאגרי מידע כאלה פרוצים לכל רוח במדינת שוק הכרמל שלנו. אלה רק כמה מהסכנות והבעיות בהצעת החוק הזו, שכמה שרים נחושים להחיש ולאשר בתקופת מעבר פוליטית בעייתית מאוד. אני ממליץ לקפוץ למטה המאבק במאגר הביומטרי, לקרוא ולשאול שאלות. אם גם אתם השתכנעתם שמדובר בחוק רע, באשליה מסוכנת של קידמה שטומנת בחובה סכנות מרחיקות לכת לפרטיות, לשמירה על זהות וחוק ואפילו לבטחון המדינה, עשו משהו בעניין. התחלה טובה תהיה להגדיל את המודעוּת ולשתול ווידג'ט חדשות דומה בבלוג שלכם. המשך טוב יהיה אחת או כל האפשרויות שמציעים במטה: "גייסו חברות וחברים למאבק, שכנעו חברי כנסת (פרטי קשר) להתנגד, ושילחו מכתבי מחאה למערכות העיתונים והתבטאו בפורומים, בטוקבקים, ובכל שיח אינטרנטי אחר". שווה להיאבק על זה. [עברית]
  43. השבוע האחרון של השנה מביא עמו שטף סיכומים משמחים ומעניינים במיוחד, בעיקר מהרשת העברית על בלוגיה המוצלחים. וזה אומר שהגענו לשלב הזה באיסוף סיכומי השנה, השלב בו מחלקים לקטגוריות:

    מוזיקליים בעברית
    חייש בוחר את עשרים אלבומיו. [עברית] יאיר רוה בוחר את שלל שירי השנה שלו: חלק א', חלק ב', חלק ג'. רק אני מעדיף רשימה גדולה אחת? [עברית] סוף סוף! Elbow מקבלים את הכבוד הראוי על האלבום המהמם שהוציאו השנה, אצל בועז כהן שבוחר בהם ללהקת השנה. [עברית] קנדי בוחרת את אלבומי השנה שלה (הנה חלק ב') נזכרת במיקסטייפים שערכה השנה
    אייל מרדיו פרימיום להמונים נכנס לקדחת הסיכומים: הרגע של השנה, מצעד הדאנס, מצעד הקליפים, מצעד הלהיטים והיד עוד נטויה. [עברית] נמרוד מטאפאס וטאפאס מגלגל את רשימת שירי השנה שלו היישר להארדיסק שלנו. [עברית, מפ3] אסף מ-40 אחוזי הנכות שלי בוחר את הופעות השנה שלו, והבנזונה היה בוורכטר. בנוסף, אסף בוחר גם את הדברים הכי טובים של השנה. [עברית]

  44. מוזיקליים באנגלית:
    מלא מוזיקאים בוחרים את השירים והאלבומים החביבים עליהם, וסטריאוגאם נמצאים שם כדי לאסוף ולתעד. [אנגלית] ב-NME עשו רשימה של רשימות: 32 הרשימות המוזיקליות הכי טובות של 2008. [אנגלית] סיכום לעתיד: סטריאוגאם מספרים לאיזה אלבומים הם מחכים ב-2009. [אנגלית] The Yellow stereo, בלוג מצוין למוזיקה חדשה, מציג את שירי השנה שלו. [אנגלית, מפ3] עוד בלוג מוזיקה מצוין, I guess I'm floating, בוחר את 25 אלבומי השנה שלו (#1: השועלים הארורים ההם). התצוגה הגרפית של האלבומים דומה מאוד למה שעשיתי ואעשה כאן בסיכום השנה, רק שהוא השקיע במיוחד בעיצוב המספרים. [אנגלית, מפ3] בלוג הקליפים הקולקטיבי של Antville מציג את הקליפים הטובים ביותר של השנה בשלל קטגוריות (בדומה לאוסקר). הבחירה בקליפ השנה המוחלט בהחלט מוצדקת בטירוף. [אנגלית] תודו שרק חיכיתם לגלות מהם אלבומי השנה האיריים של הבלוג Nialler9. בעצם למה לזלזל? האירים תמיד היו מצוינים. [אנגלית, מפ3] [תודה לנועה] Idolator מוכרחים לצאת שונים ועורכים רשימה מוצדקת דווקא: הבי-סיידז הכי טובים של השנה. מעניין. [אנגלית]
  45. לא מוזיקליים באנגלית:
    הסיכום לו חיכיתם כולכם: המוצרים הכי מטומטמים של 2008, מחולקים לפי קטגוריות: קקי, ציצים, מלחמת הכוכבים, פיראטים ונינג'ות, וכמובן: דברים שנראים כמו דברים אחרים. לגזור ולשמור. [אנגלית] Wired מציגים: התמונות הכי טובות שלא ראיתם ב-2008. [אנגלית, פיקסלים] [תודה לשיר] החלק השלישי בתמונות השנה של בוסטון.קום פשוט עוצר נשימה. תמונות מדהימות, מהממות, אוקיינוס של ממתקי עיניים. גם החלק השני נאה ביותר (הראשון היה כאן בשבוע שעבר). עדיף לפתוח את הדפדפן על מסך מלא. [פיקסלים]
  46. שלושת הספרים הכי מוזרים שיצאו השנה על פי טיים אאוט שיקגו, מקאמה סוטרה למתים-חיים ועד היפ-הופ לכלבים. [אנגלית]

  47. לא מוזיקליים ולא באנגלית
    [בזכות פיראנה] ביאהו בוחרים את הרגעים הקולנועיים המגוכחים ביותר של השנה. מוצדק. [אנגלית]
  48. [תודה לשלומי] הלהקה בעלת השם המצער Dogs Die In Hot Cars נתקלה בקשיים בהקלטת והוצאת אלבומה השני. במקום להרים ידיים ולהשליך לפח חודשים של עבודה, הם החליטו להפיח חיים מחודשים באלבום הפוטנציאלי בעזרת…כם. באתר הלהקה אפשר להוריד גרסאות דמו לכל שירי האלבום, כולל את כל ערוצי ההקלטה המקוריים. הלהקה מעודדת את הגולשים להקליט את השירים מחדש, לשכתב אותם ולערוך אותם כטוב לבם הטוב עליהם, וטוב מכך: הלהקה תרכיב את האלבום הרשמי מגרסאות הגולשים החביבות עליה, ומחצית מהתמלוגים יגיעו לגולשים שתרמו את כישוריהם בהשלמת האלבום. ויקי-אלבום, כמעט. איזה רעיון נפלא. [אנגלית]
  49. וורנר טמבלים. [עברית]
  50. כפי שדווח פה לפני שבוע(יים?), ה-RIAA מפסיק לתבוע גולשים (תביעות שכבר הוגשו לא יבוטלו) ועובר להפעלת לחץ על ספקיות האינטרנט שידאגו לעקור את העשבים השוטים. למרבה ההפתעה, הרשת לא רוחשת כפי שציפיתי, אך יש פרשנויות ודעות. הוול סטריט ג'ורנל מסקר ומפרט את ההחלטה; Coolfer מנתח בזהירות; בבלוג המדיה הדיגיטלית של Cnet מציגים כבר דוגמה למכתב שישלח ה-RIAA לספקיות האינטרנט, וזה פשוט מגוחך. כל משפט נפתח שם ב"אנחנו מאמינים כי". עם אמונה לא הולכים לבית משפט. בארס טכניקה מדברים הן עם נציג ארגון זכויות האזרח והן עם נציג ה-RIAA. [אנגלית]
  51. ומעל כל זה שואל יוסי גורביץ': איך קרה שחברות המוזיקה הציבו עצמן מעל לחוק? [עברית]
  52. ועוד מהומה-זוטא ברשת, בעקבות דו"ח המבשר כי כאחוז גבוה מהשירים המוצעים למכירה דיגיטלית ברשת לא נרכשו ולו פעם אחת במהלך 2008. זה אולי מדהים, מעציב, מרגיז או מאכזב, אבל בעיניי אלה שטויות. אז מה? אז תיאוריית הזנב הארוך לא תמיד נכונה? ביג דיל. כשמסתכלים על המספרים עצמם זה הגיוני הרבה יותר: 10 מיליון שירים מתוך 13 מיליון הנגישים ברשת בצורה חוקית לא נמכרו (לפי החישוב שלי, אגב, זה קרוב יותר ל-75% ולא 85% או 90% כפי שפורסם בחלק מהמקומות). עדיין נמכרו כ-3 מיליון שירים שונים בפורמט שהמיינסטרים העולמי עדיין לא מפנים כאופציה חוקית ומועדפת. הרבה אנשים לא קונים מוזיקה בכלל, בין אם הם לא סקרנים מוזיקליים, לא סומכים על הרשת או פשוט מורידים וזהו. מתוך אלה שכן קונים, לרבים יש בבית מוזיקה בצורת דיסקים או תקליטים והם לא רוצים, צריכים או מכירים 99% מהשירים שנגישים ברשת. קחו בחשבון שאחוז לא קטן מהשירים שנגישים היום ברשת שייכים לאמנים אלמונים לחלוטין, שהקליטו בבית ושיחררו מוזיקה להורדה ברשת בלי שום קידום, בלי השמעה ברדיו, בלי פוסטים בבלוגים, בלי שום דבר מלבד עמוד מייספייס. עצם העובדה שהשירים "שם" לא הופך אותם לקיימים בעיני הרוב המוחלט של הגולשים. מצד שני, נתונים של נילסן מגלים כי השנה ממכרו דווקא מיליארד שירים. אז מה קורה פה? [אנגלית]
  53. צניחה של 23% תוך 3 חודשים בצפייה ב-MTV. ככה זה כשמשדרים רק זבל. ועם זאת, הרשת מתכננת 16 (!) תכניות ריאליטי חדשות, מדווח וראייטי. [אנגלית]
  54. email31126.JPG

  55. ובסוף, זו היא. שיר ההיפ-הופ הכי מרגש ששמעתי בשנתיים-שלוש האחרונות הוא "You" של Q-tip, שגם אלבום השבוע שייך לו. סיפור פשוט וצפוי מראש של אהובה בוגדנית. כמה פשוט המצב, כמה פשוט השיר, כך גדולים הכאב והמועקה. גדולים יותר משירי סגירת החשבונות האישיים של אמינם, למשל. הסוד הוא בקול הפשוט, הישיר והלא מתיימר, מהדרך האמיתית והלא מתחכמת בה מספר קיוטיפ את הסיפור הוותיק והידוע על אהוב(ה) שסרח(ה), סיפור של בגידה ואכזבה עם גרוב ממכר (שכל כולו סימביוזה נפלאה בין הביט וקצב הראפ של קיו-טיפ). תכננתי לסיים את העונג האחרון של 2008 עם איזה שיר סמלי או חובק כל, או פשוט עם השיר הכי טוב ששמעתי השנה (מי יודע אפילו איזה שיר זה, עם כל כך הרבה שירים טובים?), אבל כמו תמיד, פשוט הגיע שיר אחד שעשה לי את כל השבוע וחטף את הבכורה. שנה נפלאה שתהיה לכם, חמודים וחמודות. [מפ3]

שתהיה שנה שבוגי, וביום רביעי הקרוב – מצעד אלבומי השנה של עונג שבת! אתם בחרתם, אני קרעתי את התחת כדי לכתוב!

26 תגובות על “עונג שבת: חגיגות העונג ה-204!”

  1. מאת אודי ניב:

    כיף חיים איתך..כרגיל
    כולנו ביחד נזעק איתך בקול גדול עד שכול סצנת האינדי הקטנה והבועתית שלנו תבין:
    " הורדות חינמיות מקדמות את האמן"-במיוד שמדובר בסצנה הקטנה והאניטימית שלנו.. ובכך שהיא מסתכמת בכמה בלוגרים/ בלוגים טובים וקראיהם1מאזינהם

    לגבי השידור הסיכום שנה ב1.1.. יהיה כיף חיים .. אני אהיה איתך באולפן וגם לי אין מושג למה לצפות -מה שבטוח המון מוסיקה טובה וכמה דיונים על נושאים שבוערים לכולנו
    בי יו בו
    אודי

  2. מאת melquiadess:

    כבר חששתי שעקב פולקלה לא נזכה הלילה לעונג.
    וכמה שמחתי לגלות שחששותי היו מוטעים.

    "עונג שבת" זה בדיוק מה שהייתי צריך הלילה, בזמן שאני תקוע בתורנות בבסיס.
    אם כבר נגזר עלי להפסיד את פולקלה (וגם את ה"מסה קריטית" של החודש :( ), לפחות שיהיה עונג כדי להעביר היטב את התורנות :).

    אז תודה על פרסום של עונג בדיוק בעיתוי הנכון (בתחילת המשמרת שלי).

  3. מאת גיאחה:

    הייתי בפולק'לה השבוע, אמנם בפחות הופעות ממה שרציתי אבל אין מה לעשות, לערוך מרתון הופעות ביום שישי זה בעיה לכל מי שיש לו ארוחת ערב משפחתית. אבל היה נהדר, נהניתי במיוחד מאדם קומן, דיוויד בלאו ויהלי סובול (אף כי התקשיתי מאוד להבין את השירה שלו באנגלית). על זהר וגנר אני מעדיף לא להרחיב את הדיבור, אסכם רק במילותיו של חבר יקר שחלף לידי בתום ההופעה שלה והכריז: "אסור, אסור להשמיע וגנר בארץ ישראל".

    באמצע הפולק'לה קפצתי עם ידידי ניימן (בביקור מולדת!) לאולפן "המערבל" של איל שינדלר, איפה שמקליטים גם את העונג סשנז, כדי להציץ לחזרה של "שממל". בדרך לשם ראינו את "מסה קריטית" חולפים ברחוב, כך שיצא בעצם שביקרתי בשבילך בכל מה שרצית. תודה שאתה גם שומר במקומי, הרווחתי מהסידור הזה :)

  4. מאת melquiadess:

    עונג משובח ביותר.
    ותעיד על כך שורת הטאבים של הפיירפוקס שכבר מזמן לא נראתה עמוסה כל כך.

    נדמה לי שיש טעות בלינק באייטם 8. הלינק מוביל להרשמה להורדה של שיר חדש של רוברט וויאט משובח לא פחות :) ) ולא לספיישל רדיופוני על אריק איינשטיין, שיום אחד אני גם אצליח להחליט עם כמה יודים לכתוב את השם שלו.

    וכעת, ללכת להאזין לEP של אנטוני…
    איזה כיף.

  5. מאת jim:

    זה נראה כאילו עכבר העיר העתיקו את העובדות מהכתבה המקורית (בצורה נוראית ומוטעית) והוסיפו כמה קטעי צינור.

    בובת הקוף שמכינה סורבה פשוט מתוקה, רעיון אדיר!

    הגרסה המילולית ל"מתחת לגשר" מעולה! יש עוד כאלו?

  6. מאת melquiadess:

    משעשע שגם בטלגרף שמעו על גלגל"צ :)
    ומוזר לקרוא את שם התחנה כ-the Israeli defence force's radio channel
    לרוב אני נוטה לשכוח את הקשר בין התחנה לצבא, ופתאום כשזה נאמר מפורשות באנגלית זה מאוד ברור.

  7. מאת Gong:

    איך הלינק באייטם 8 קשור לאייטם עצמו?

    אכבר עונג!

  8. מאת yaddo:

    ג'ין, יש עוד. הראשון היה של א-הא עם טייק און מי. לא יאמן אבל יוטיוב הסירו אותו כי מישהו תבע זכויות יוצרים. כמה מטומטמים אנשים יכולים להיות. השני היה הכי מצחיק לדעתי, Head Over Heals של דמעות לפחדים:

  9. מאת yaddo:

    התכוונתי לג'ים, כמובן.

  10. מאת איתי:

    טוב זה קשור לפוסט של המיותמים
    וואוו , גיאחה, כמה השקעה.. זה כל כך כיף הרשימה הזאת
    אני יושב כבר יום שלם ושומע מוזיקה חדשה וטובה (כי לא סתם הם עשו למישהו את השנה) ואני רק באות H !!! זה באמת כיף אמיתי לחובבי מוזיקה איך שהשקעת עם הלינקים
    באמת שעשית לי את השבוע
    בינתיים רכשתי חברים חדשים כמו DAEDELUS ו ALICE RUSSEL ומי יודע אולי משהו ייקח את היתום שלי לבית חם: KASHIWA DAISUKE

  11. מאת Chandler Rulz:

    עונג מצויין, כרגיל :)

    רציתי רק לציין (בהמשך לאייטם 29 על המוזיקאים שחזו את מותם) שלפני כמה ימים צפיתי בקטעים מהסרט A Hard Day's Night של הביטלס ויש שם איזה מישהו (האמרגן שלהם? אני באמת לא זוכר) שאומר את השורה הבאה לג'ון לנון:
    "John, behave yourself or I'll murder you"

    מעניין, לא?

  12. מאת AP:

    יש לי עוד רגע קולנועי מגוחך במיוחד בשבילכם: איך, למען השם, הג'וקר מצליח לפוצץ לחתיכות בית חולים שלם? איך זה אפשרי? איך הוא הצליח לשנע את כל חומרי הנפץ וכח האדם הדרוש, לחבר את כל הקונסטרוקציה, לפוצץ את כל העסק לאור יום, ולעשות את כל זה בלי שיגלו אותו? יש עוד כמה רגעים כאלה בסרט, אבל הסצינה הזו , עבורי, בלטה במיוחד.

    ואל תבינו אותי לא נכון, הסרט מצויין. אבל מישהו צריך להגיד לכריסטופר נולן להשתלט על עצמו.

  13. מאת ronen:

    This year had some great music, though for me personally less so than last year.
    For me though the biggest change in 2008 was forsaking pitchfork and the other big sites and diving deeply into the sea of private blogs.

    Pitchfork now evokes in me the feeling of a stuckup kid, who has been there and done that. Having already heard tons of stuff it is no longer suffient for music to be "just" good it has to bring something new. which leads them to giving top reviews either to stuff that sounds to experimental, over trying and pompous. or to new editions of old classics which the editors have fallen in love with prior to cynicism and boredom has corroded their veins.

    While the multitude of bloogers that write for the simple pleasure and joy of love of music, just wish to share there excitement of finding something that they had fallen n love with. much more naive naive simple it all about music that gets you from the inside and just gushes through you.

    Reading some comments on pitchfork in talkbacks, I guess this is a transition I am not alone in. the large number of albums that got a single pick is possibly also an indication of this (I had about 4 albums nobody else seemd to have heard or cared for, including the teenagers, who at list one other talkbacker seemd to have heard).
    I havent checked stats but I doubt if 2008 saw more albums published than 2007, it is just the diversification of the source of recommendations
    which may have led to readers of this blog to suggest a much larger pallet of names.

    Ronen
    p.s my own thoughts on pitchfork aside it was they were suggested more as an example, while There may be something rotten in the state of pitchfork, there is also much good they do there.

    p.p.s
    seems like there is one of us in sterogum,
    the zip was posted not in honour of the new year or christmas but as
    "It's Hanukkah after all"
    :)

  14. מאת לזרבוי:

    מזלטובמזלטובמזלטוב!!!

    ואם כבר זאפה, הספיישל שערכתי עם אחי חגי ב-106FM, בתוכנית של ברק חיימוביץ', עלה לרשת.
    אז מי שרוצה קורס זאפה מזורז, או מי שכבר מכיר וסתם רוצה להנות משירים וסיפורים על הגאון המשופם, שיקפוץ להוריד או לשמוע:
    http://icast.co.il/default.aspx?p=Podcast&id=44145

    וגיאחה, לא נחפזת קצת לסכם את הסיכומים? הרי יש כמה אנשים שטרם סיכמו, כמוך למשל, וגם כמוני.

  15. מאת ADI:

    to ronen
    i must say about pichfork that they are realy for begginers kids. i just changed my music mission from just hear ton of music to ind realy the selected ones that can tuoch me.
    i must say that i didnt find almost nothing from the endless list from pichfork.

  16. מאת ליירה בלאקווה:

    לא הבנתי את הענין עם הטוקבק היפה ביותר בעולם. מישהו מוכן להסביר לי?

    ונ.ב – אולי מישהו מכיר קומיקס אינטרנטי שיכול להתאים לילדים (ביסודי)?

  17. מאת moneypenny:

    אם הייתי מקבלת את אימייל העדכון הרגיל על פרסום פוסט חדש בעונג, זה היה חוסך ממני את הצורך להתלכלך אתמול על זה שבבלוגים מוזיקלים לא מתייחסים לאלבום של Q-Tip.

    ובאותו עניין- גם האלבום של ה Roots השנה היה מצויין והוא לא זכה לאף אזכור בשום מקום, לדעתי…

  18. וואו, הטוקבק היפה בעולם באמת מרגש.

    ליירה, מדובר בבחור שידע שהאקסית שלו תכנס לקרוא כתבה על הפינטר הזה, ונכנס לתגובות ובמקום לכתוב "ראשון!!1" כמו איזה אידיוט, הוא כתב לה שהוא מתגעגע.
    זה יפה בטירוף.

  19. מאת גיאחה:

    לזרבוי – אני מסכם את הסיכומים כבר כמה שבועות, וזה לא האחרון שבהם.

  20. מאת עידו שחם:

    סחטיין על העונג, עמוס באיכות. אולי הגיע הזמן שאתגבר על מאסות ההייפ ואאזין לפליט פוקסז?

    אגב, (דוקטור) דניס לירי גאון! מי שרוצה פצצת נוסטלגיה מהניינטיז שיקליק כאן: http://www.youtube.com/watch?v=mKXNAp8Q13A

  21. מאת שי:

    Fleet Foxes חדרה ישר, תודה על עוד הכרה
    להקה נפלאה.

  22. מאת מאריה:

    חלמתי לפני יומיים שאנטוני האגרטי שר שיר עצוב עצוב על ילדותו העשוקה בפרבר אמריקאי,
    כשהילדים היו מתקבצים ליד חצרות ביתם, זורקים עליו אבנים וצועקים "FAGGOT!"
    אני לא יודעת אם הוא באמת גדל בפרברים.

  23. מאת ג'יימס:

    אני קורא את העונג כבר שנה (כל 2008, למעשה) ומעולם לא הגבתי. רציתי לומר תודה על שנת עונג נפלאה עם המון מוזיקה מצוינת. אין לי מושג איך אתה מצליח לרתק אותי כל שבוע מחדש, אבל באמת כל הכבוד, וישר כוח על כל היוזמות המבורכות. לחיי עוד שנה מעולה!

  24. מאת אלון:

    לגבי 49 – אין סתירה בין 2 הנתונים. אכן הורידו 3 מיליון שירים שונים מה 10 מיליון האפשריים אבל הרי ברור שכל שיר שהורד הורד יותר מפעם אחת ע"י רוכשים שונים. את השיר של לאונה לואיס למשל, כפי שכתוב בלינק שצירפת, הרידו 3.3 מיליון פעם כך שבהחלט תיתכנה מיליארד הורדות בסך הכל.

  25. מאת זוהר:

    שיר הפתיחה הזה. אחלה דבר.

כתיבת תגובה