"המוזיקאים הגדולים האמיתיים לא נבדלים מהאחרים מפני שהם נבדלים מהמוזיקה המיינסטרימית. הם נבדלים מהאחרים מפני שהם לא יודעים איפה המוזיקה המיינסטרימית נמצאת בכלל" – אורן ראב

לפני הכל:
א. תודה לכל מי שעזר בניסיון להציל את ערוץ MTV2, שצפוי לרדת מממירי yes ב-16 בחודש. בקרוב נדע אם מאמצינו נשאו פרי או לא.
ב. קשה מאוד לבחור שם לעונג שעולה ב-6.6, ועוד השנה. הכל מתנגש: הרפרנס ל"מציצים", פרוץ מלחמת לבנון, הפלישה לנורמנדי, השריפה הגדולה בסיאטל, מצעד הגאווה, יורו 2008 (שמתחיל השבוע), חג שבועות האהוב עליי וגם יום ההולדת של בת דודי האהובה, מעיין (מזל טוב, מותק!). אין ברירה, צריך לחבר הכל!

1. נמצא שיר אבוד של אליוט סמית'! אה רגע, היי, לא. טוב, אפשר לומר ש-Earlimart רואים את עצמם כממשיכי דרכו, או לפחות כלהקה הקרובה והמושפעת ביותר. ארלימארט נוהגת ליפול בין הכיסאות, למרבה הצער. משהו בהתנהלות שלה מזכיר לי את Elbow – ברגעיהן הטובים ביותר (ולאלבו יש יותר כאלה), שתיהן יוצרות יצירות פאר קטנטנות בתוך שירי רוק-גיטרות מרוככים של שלוש דקות. ההשפעות שונות, אבל הזהות דומה: אף אחת מהן לא מנסה ליצור דרמה בכוח, לא צועקת קולית או מטאפורית (הסולן של ארלימארט כמעט לוחש ברוב השירים), וככאלה הן לא מתבלטות בים יחסי הציבור שאנו קוראים לו עיתונות מוזיקה. אבל מי שצולל פנימה לאלבום שלהן, לרוב יוצא מאוהב. כשמגיע "The little things" באלבום האחרון של ארלימארט, Mentor Tormentor משנה שעברה, אני בדרך כלל שומע אותו שלוש פעמים ברצף. הוא קצרצר, והקסם שלו שוקע בהאזנה קשובה. הלחנים לא כובשים ומקסימים כמו של אליוט סמית', אבל הדמיון מיד זועק לאוזן. עם זאת, הן Earlimart והן אתם תפסידו אם הם יישארו במשבצת ה"נשמעים כמו". זה אלבום יפהפה, וגם הקודם שלהם, Treble & Tremble, הוא נפלא לחלוטין (וכן, תמיד יש להם איזה משחק מילים חצי-צולע בשם האלבום. הבא ייקרא Hymn and her וייצא ביולי). [מפ3]



2. לפני שבועיים פרסמתי כאן את "Suzanne" של לאונרד כהן, מתוך הקלטה של הופעה שלו בארץ ב-1972. לאור הבקשות הרבות שהומטרו עליי במייל, הנה ההקלטה המלאה של ההופעה (בערך מלאה, היא מתחילה באמצעו של שיר) להורדתכם המהנה. תיהנו ושלחו לחברים. [קובץ Zip, שבתוכו מפ3]
3. להקת המטאל המסתבר-משובחת (אני חלש מאוד במטאל ומעולם לא שמעתי עליה) Down [בית], כולל שני חברים מפאנטרה, מגיעה להופעה בישראל בבארבי ב-29 ביולי (מול מוריסי!), וכרטיס יעלה לנו 160 ש"ח. עוד על ההופעה, גם בנרג'. [עברית]
4. אור זובלסקי מ"דפנה והעוגיות" ושלל פרויקטים, מופיע ומקליט תחת הכינוי Juviley. עכשיו הוא גם פותח אתר בוורדפרס, ומציע לכם להאזין ולהוריד בחינם לגמרי אלבום שלם שלו. איך אפשר בכלל לסרב? אי אפשר. [אנגלית]
5. ביום שישי ה-13, כלומר הקרוב (13.6), בשעה 12:00 בסלונה (רח' תרצה 17, יפו) תיערך מסיבת השקה קטנה וכייפית לספר השירים בקומיקס אל תפני מבטך לאחור, שזוכה השבוע לפרסום ב"הארץ" וב-ynet, בהשתתפות שלל ציירי ואמני הספר. על הבמה הקטנה יופיעו נעם רותם, דודי לוי, אסף ארליך, ג'וני שועלי, דן תורן, חמי רודנר, להקת "בין השמשות", ומובטחות גם "עוד הפתעות". תבואו להגיד שלום, הכניסה חופשית! [פלאייר]
6. נפרד מעמנו: בו דידלי, אחד האנשים שבנו את הגשר בין הבלוז לרוקנ'רול, ובכך היו אחרים, ובכן, לרוב המוזיקה שאתם שומעים היום. יהי זכרו ברוך. [עברית]



7. דויד פרץ חוזר ממעמקי האופליין רק כדי להטיל עלינו פוסט נהדר על "מוזיקת הקומיקס" של E, הלא הוא מארק אוורט סולן ה-Eels. [עברית]




8. שרה פולי בארץ! שמוליק דובדבני ישב לדבר איתה, וגם אורי קליין בתוספת תמונה מהממת של פולי ממצלמתו של דניאל צ'צ'יק, אבל בעכבר העיר החליטו להחליף את הלינק. [עברית]
9. הבמאי המעולה מייקל וינטרבוטום (או מיכאל ישבנחורף, בשמו העברי) רוצה לצלם סרט בישראל. [עברית]
10. בן סטילר, ג'ק בלאק ורוברט דאוני ג'וניור מתלבטים איך לשווק ויראלית את "Tropic Thunder", מתוך טקס פרסי הקולנוע של MTV. בעלי הסבלנות יקבלו מיד אחרי הקטע המעולה הזה שני קטעים נחמדים של מייק מאיירס מתוך הטקס. [נגן קטן נחמד]
11. טרנט רזנור עדיין לא נרגע מהגילוי שהוא יכול לתת מוזיקה בחינם ברשת. עכשיו הוא הרכיב להקה חדשה להופעות, ומתוך חשש שמא מעריציו לא יכירו את כל הלהקות שיחממו את NIN בסיבוב הקרוב, הוא הכין להם מיקסטייפ של הלהקות האלו. האמת? הברקה שממנה כולם מרוויחים. [מפ3]
12. ואחת הלהקות הללו היא A place to bury strangers [בית, חלל]. שליחתנו בתפוח הגדול, יעל, בדיוק המליצה לי עליהם במילים הללו: "דמיינו את הסיטואציה הבאה – קמים בבוקר עם הנג אובר עצבני כדי לנקות את הבית שלכם מכל בקבוקי הבירה ובדלי הסיגריות מהלילה הקודם, לאחר מכן מתחילים עוד יום של עבודה במפעל הפרטי שלכם לייצור פדלים מגניבים ואז עושים עוד חזרה קטנה עם הלהקה הנותנת בראש שלכם ומסיימים בזמן לראות את ההופעות שנותנות הלהקות הכי אנדרגראונד באזור – וכל זאת (ועוד) בבית שלכם! כן, אלו הם חייו של המוזיקאי, מייצר הפדלים, מייסד מועדון ההופעות Death by audio וגאון באופן כללי – אוליבר אקרמן. יחד עם ג'ייספייס וג'ונו, הלהקה מייצרת רוק פסיכדלי עמוס דיסטורשנים והום-מייד אפקטס, כשכנראה הגימיק הכי אדיר הוא שאת הפדלים ניתנים לרכוש!" הנה הקליף ל-"I know I'll see you". קל להבין למה NIN מחבבים אותם. [שלל דברים]
13. עידו שחם מכריז ללא כחל ושרק: "די למיוזיקלי קורקט, כל אחד והטעם שלו, וכל השייט הזה. Oceansize היא הלהקה הכי טובה בעולם". [עברית + נימוקים]
14. אבי מקיוב בוחן שישה אלבומי המשך של הרכבים ישראליים, שרובם כנראה חמקו מהרדאר שלכם. מה שווה שמיעה ומה שווה לזרוק לפח? התשובות אצל הקיוב. [עברית]
15. רן היה בהופעה של קרן אן בסין, קרא את הטרוניות שלי על הבארבי ואת התשובה של מנהל המועדון שאול מזרחי, ויש לו כמה נקודות להשוואה. [עברית]
16. [תודה לאוהד] פיצ'פורק.טי.וי מעניקים לקהל האינדי האמריקאי הופעה שלמה בווידאו של המונוטוניקס וממליצים: להגיע עם ערכת עזרה ראשונה ומגבת. [נגן]


כן, בכוונה השארנו את ויל שף מחוץ לפוקוס. Shearwater

17. Shearwater היא אולי הספין-אוף של Okkervil River, אבל לעזאזל! כמה כישרון יש בשני אנשים. ויל שף, המאסטרמיינד של אוקרביל, חבר לג'ונתן מייבורג שפרש מלהקת האם כדי להקים את שירווטר, ובימים אלו הם מוציאים תחת ההרכב הזה אלבום חדש ופשוט מעולה בשם Rooks, שביומיים האחרונים נטחן אצלי עד דק מרוב שהוא יפה. חכו שתשמעו את "The snow lepoard" ואת "Leviathan bound". אל תדלגו הלאה, מדובר באחד המועמדים החזקים לתואר אלבום השנה וזה אלבום מרגש, מרתק ומעמיק שעשוי פשוט לחמוק לכם מהמכ"מ. עוד שני שירים כאן. אלמלא המחטף של טיפקס, זה היה אלבום השבוע שלי. [מפ3]
18. איך נראות מודעות פרסומת ספורטיביות בסין ההו-כה-עממית, מוכת קדחת האולימפיאדה? כצפוי, מצמררות. [עברית]
19. Menomena המצוינים מעלים אוסף בי-סיידז וקטעים נדירים, היישר למוקסטייפ להאזנה נוחה וחופשית. [מוקסטייפ]
20. שחר ממונוקרייב מפנק עם ערימה של אלבומים חדשים ונפלאים שמנעימים את זמנו ויכולים להנעים גם את זמנכם, אם רק תואילו להוריד שיר או שניים ולתת להם האזנה קשובה. תמצאו שם את Vetiver, Why?, Fleet foxes וגם כאלה שאתם מכירים אפילו פחות. [עברית, מפ3]
21. [תודה לרוזה הגולשת] ששת המקרים בהם אלבום דולף לרשת. [פיקסלים, אנגלית]
22. דברים טובים קורים למחלקת התרבות של nrgמעריב מאז ניעור הרענון הגרפי שעבר על האתר. כאמור בשבוע שעבר, העורכת נועה רובין הביאה את ליהיא לסלו מהבוטיק, שסוקרת בעיקר מטאל ורעש על סוגיו (מה שמזכיר לי את החולצה הנפלאה הזו). השבוע היא סוקרת בידענות ובהבנה אלבומי מטאל חדשים (האם זה מדור קבוע?), ונותנת פייט ראוי לזירת המטאל של ynet. רק בקשה אחת מהעורכים בשני המקומות: בשנת 2001, כשכל ילד בן עשר יודע למצוא סרטים באי-מיול, אין שום סיבה להשתמש בתעתיקים מביכים לשמות הלהקות. חובבי "וואן נטינג", "סיק אוב איט אול", "קינדום אוף סורו" ואחרים יודו לכם אם תרשמו את שמם בשפת המקור אנגלית. תירוצים כמו "זה משבש את העברית בדפדפן" לא צריכים לעניין אותנו, במיוחד שהקוד החדש והנקי של nrg לא צריך להיתקל בבעיות כאלה. חוץ מזה – הידד למטאל באתרי התוכן הגדולים! [עברית]


הייתי מרים את הראש, אבל אני מה זה בסאטלה עכשיו. מלכות תקופת האבן

23. "Slow, deep, hard and often chemically altered" – סקס מעולה או פשוט סטונר רוק, עשרים האלבומים הגדולים של תת-הז'אנר. [אנגלית]
24. [תודה לשיר] צפיתם בתכנית הנהדרת Later… with Jools Holland ב-BBC, וראיתם שם ביצוע בלתי נשכח של ארקטיק מאנקיז, פורטיסהד, ביורק או MGMT? אל חשש, קפצו מיד לאתר הזה, ואולי תגלו שם קובץ מפ3 טרי ושמנמן של הביצוע שמחכה רק לכם. [אנגלית, מפ3]
25. מזל טוב ואיחולים לטורי איימוס, שסיימה את החוזה שלה בחברת Epic, וכפי הנראה תוציא את האלבום הבא שלה בצורה עצמאית. [אנגלית]
26. [תודה לאביב] נוסע תמים לא הורשה לעלות לטיסה בשדה התעופה הית'רו בלונדון, כי לבש חולצה של אופטימוס פריים, הכוללת רובה-זרוע משוכלל. גם שיחה עם המנהל לא עזרה. אולי גם הם חושבים ש"רובוטריקים" הוא חרא סרט. [אנגלית]
27. מקסים בחרו את סצינות הראי הטובות ביותר בקולנוע – אתם יודעים, אלה שבהן הגיבור מדבר למראה – ואהרן קשלס המלך מוסיף כמה משלו. [אנגלית; עברית]
28. [תודה לרוזה הגולשת] Mission of Burma מפנקים עם B-side ישן להורדה, באיכות מופלאה (וגם WAV למי שבאמת רוצה איכות). [מפ3, wav]
29. "כשגרתי בה לא הבנתי אותה. לא ידעתי אז שערים, במיוחד ערים עם הרים, הם כמו שירים – לא צריכים להבין, מספיק להרגיש"- רק שנים אחרי שתימורה עזבה את ירושלים, היא התאהבה בה. לכבוד יום ירושלים, היא מקדישה לעיר שלושה שירים. [עברית]
30. התנגן לי שיר בראש. נדרשו כמה דקות עד שנזכרתי מהן המילים ואיך הן יושבות על המנגינה, וכשנשמע ה"קליק" המוחי כשהשיר קפץ במלואו לראשי, הושטתי את היד אל המדפים ושלפתי את העצב עבר לגור כאן, EP בן חמישה שירים שהוציאה טיפקס ב-1998, וכיום נמכר יחד עם דיסקו מנאייק, האלבום הבא בתור שלה. בימינו, כשטיפקס התרדדה לשטויות כמו "Push the button", וכבר תשע שנים לא מצליחה להוציא אלבום ששווה את הכסף, קל מאוד לשכוח כמה הלהקה הזו והעומד בראשה הם מוכשרים, ולפרקים אפילו מבריקים. הם ידועים בשילוב שלהם בין מוזיקה מזרחית וערבית לרוק ופופ, אבל זו הגדרה שעושה להם עוול. כי אוז וחבורתו לא שילבו מזרח ומערב, גבוה ונמוך, חדש וישן רק במוזיקה אלא בהכל: בבגדים, בעטיפות, בטקסטים, בהגשה. בשיר הנושא, "העצב עבר לגור כאן", אוז מדבר בדיוק לאחרון בעשירון התחתון, כשם אלבומם השני. "העצב עבר לגור כאן, אצלנו בשכונה. והוא שכן די טוב, דופק בדלת מעוניין: לדעת מה שלומנו, נגמר לו הסוכר. תמיד הוא מתקשר, אפילו מאוחר. העצב גר כאן כבר הרבה שנים, אפילו יש לו ילדים קטנים. אחד קוראים לו כעס והשני אשמה, והם גרים אצלנו בדירה שכורה". אני לא זוכר שיר שמתאר בצורה כל כך קומפקטית ומשכנעת את החיים של משפחות עוני בשיכונים, רובן מזרחיות (וכיום גם לא מעט רוסיות), אלה שקונים בשוק לא בשביל החווייה האותנטית אלא כי זה מה שהם יכולים. אוז (כמעט) תמיד כתב בשמם, בשבילם, בזכותם. מצד שני, מהבחינה המוזיקלית הוא וחבריו תמיד היו שאפתנים יותר, והאי-פי הזה הוא הקדמה מעולה להתפרצות הכישרון והדמיון של "דיסקו מנאייק", שהוא לא פחות מדיסק חובה בכל בית ישראלי. אבל לעומת העומס של דיסקו מנאייק, "העצב עבר לגור כאן" הוא מינימליסטי כמעט, רובו ככולו סובב סביב אוז והוקלט בתקופה שבה הלהקה, בפועל, לא ממש הייתה קיימת. ניסיונות אלקטרוניים, חברים מלוא החופן (חיים אוליאל, כנסיית השכל), וטקסטים הרבה יותר אישיים והרבה פחות מצחיקים מטיפקס שאנחנו מכירים – מעין הקדמה לאלבום הסולו של אוז, שייצא שנים מאוחר יותר. יש פה שיר אהבה נוגע ללב ("בואי אליי הלילה, אני אפעיל את התנור, בואי אליי הלילה, נתכרבל כמו כדור (…) את גופך אני אלמד בעל פה כמו תנ"ך"), שיר געגועים מתוק "עם היד על הטלפון"), ושני שירי תיסכול רציניים ("אני מתמודד" ו"את לא מנסה"). בקטלוג הנהדר של טיפקס, זה הריליס שאני חוזר אליו יותר מכולם – שיר הנושא הפותח הוא תמיד זה שגורם לי להתחיל, וארבעת המצוינים האחרים גורמים לי להישאר. ועל דיסקו מנאייק נדבר כבר בפעם אחרת, הוא שווה ספר בפני עצמו. [עברית]
31. Adem מוציא את Takes, אלבום קאברים מלבב, ובין המכוסים אפשר למצוא את דאוס, פי-ג'יי הארווי, יו לה טנגו, אפקס טווין, ביורק, סמשינג פמפקינז, לואו, ליסה גרמנו וגם את הברידרז עם "Invisible man". קחו עוד! [מפ3]
32. רשת הבגדים המאגניבה Urban Outfitters מארגנת אוסף קיץ להורדה והאזנה עם אמנים לוהטים (מה שזה לא אומר) כמו Holy fuck, M83, No age, Wolf parade, Wolf Parade ועוד רבים מאהובי פיצ'פורק והסביבה. נייס. [פלאש, זיפ]
33. יששכר נזהר אבל זה פשוט לא היה תלוי בו – בסוף גם הוא התאהב לגמרי בלורה מרלינג. [עברית]
34. פרויקט הגיבור הלא מושר של הארץ ספרים הניב המלצות של שלל אישים על ספרים שאולי נעלמו מעיניכם. אהבתי במיוחד את מילותיו של יורם קניוק על יצחק לאור. ככה כותבים. בכלל, מוסף הארץ ספרים של שבוע הספר הוא עושר ואושר. [עברית]
35. מיקסטייפ השבוע: Wale הוא ראפר עם טעם של פעם, ולי זה מספיק כדי להוריד את המיקסטייפ על כלום שלו, בהשראת ובעזרת "סיינפלד" הכה-ניורקית, שהיא וגיבוריה מתחבאים באינספור סימפולים לאורך המיקסטייפ. אפשר גם להאזין אונליין כאן, למרבה ההנאה המשובחת (נהניתי במיוחד מקטע מס' 5, "The perfect plan", ובמיוחד את הקטע הבא, "The Kramer"). [דברים]
36. הנה ארבע סיבות לכך ש-Drowned in Souned הוא כנראה מגזין המוזיקה המקוון הטוב ביותר שקיים כרגע. הראשונה היא השאלון שלהם עם Kele Okereke (אני אפילו לא מתכוון לנסות להגות את זה) מבלוק פארטי, להקה שלא ממש עושה לי את זה אבל נו, אני יודע מה אתם אוהבים. (איזה אדם אחר היית רוצה להיות, בין אם אמיתי, בדיוני, או מת? -"בריטני ספירס, מתה"). [אנגלית]
37. סיבה שנייה? מארק פוטר, הגיטריסט של Elbow, שהוציאו השנה אלבום פשוט מעלף, עונה לשאלות הגולשים בחוש הומור מפתיע. [אנגלית]
38. סיבה שלישית? דיוויד ברמן מהסילבר ג'וז מתראיין ברוחב לב. [אנגלית]
39. וסיבה רביעית – עורכי DiS בוחרים את עשרת הקטעים הטובים ביותר של נירוונה אי פעם, ואני בהחלט בשורה הראשונה, מריע לחמש הבחירות הגבוהות ביותר. וכל ארבעת הסיבות האלו לאהוב את DiS – בשבוע אחד. לו רק היה להם RSS. [אנגלית, טיוב]


תקשיב, החוק הראשון: אל תספר על זה לאף אחד. שיט, צילמו אותנו לאינטרנט

40. מועדון קרב: עכשיו באמת, במציאות, בכיכר בניו יורק. ג'יזס. [אנגלית, טיוב]
41. אהובי העונג Why?, כלומר יוני וולף שהוא הלב הפועם והחי של הלהקה (החלמה מהירה מהשפעת, יוני!), התראיין לפיצ'פורק כבר די מזמן, אבל עכשיו הם מצאו זמן לפרסם את הראיון. תיהנו. [אנגלית]
42. עשו לעצמכם טובה, ורוצו למייספייס של My Morning Jacket, שם תוכלו לשמוע את כל האלבום החדש Evil Urges, לזמן מוגבל. גם אם האלבום לא מצליח לשמור על הגובה לכל אורכו, השיר הפותח כל כך אדיר שקשה לעזוב. [חלל]
43. מסתבר שלא הפסדתי כמעט כלום כשלא חידשתי את המנוי שלי למגזין Paste המעולה כשהוא הסתיים, כי הנה הם העלו גירסה דיגיטלית א-לה טיים אאוט – ואפשר לקרוא את כל הגיליון הנפלא בחינם! יאי!!! אח, איזה תענוג. אני ממליץ לכולכם לקפוץ ולהבין למה אני כל כך אוהב את המגזין הזה (אם כי העיצוב המופלא הרגיל שלו קצת נעדר הפעם, לטעמי). זה לא סתם מאמר השבוע, זה גיליון נפלא מלא במאמרי השבוע. בעמ' 32 תמצאו את הסמפלר החודשי (לחצו על השירים כדי לנגנם), בעמ' 36 מתחילות הכתבות (אחרי עמודים רבים של מאמרים וטורים), עם ראיון עם פורטיסהד. כתבת שער גדולה עם סקרלט ג'והנסון בעמ' 52, ומעמוד 59 ואילך תמצאו את אגף הביקורות המעולה – מוזיקה, ספרים, סרטים ואפילו משחקי וידאו (מסתבר שבגיליונות שפספסתי הם העלימו את ציוני הכוכבים, לטוב ולרע). [אנגלית]
44. Tilly and the wall, מהמשמחות שבלהקות ארה"ב, מוציאים שיר חדש, "Pot kettle black" (אין קשר לווילקו), ויש לו גם קליף חדש. [מפ3, קליף]
45. [תודה לעידו שחם] זה מגניב: במדינות כמו ארה"ב ובריטניה, כמעט כל מקום – בטח ציבורי – מוקף מצלמות אבטחה במעגל סגור. ללהקה המנצ'סטרית The Get Out Clause לא היה כסף למצלמה (כביכול), אז מה הם עשו? ניגנו מול 80 מצלמות כאלה ברחבי העיר, ואז דרשו מהגופים המצלמים את הווידאו, בכפוף לחוק חופש המידע (לא בטוח שיש כזה אצלנו בארץ, כפי שמוכיח הסקנדל האחרון בכנסת), כדי ליצור מהחומר קליפ. זה עבד להם – הנה הם מגיעים גם לידיעתכם, לא? [אנגלית]
46. חייבים להיכנס לחדר ברגל ימין? לא יכולים להשתין כשיש מוזיקה? מרגישים שהשירים של דיוויד בואי נכתבו ספציפית עליכם? אל תיבהלו, לכל אחד יש שיגעון סודי כלשהו, ובאתר אחד תוכלו להתוודות עליו, ואולי למצוא שיגעונות אחרים שיתחשק לכם לאמץ (אני אהבתי במיוחד את "בכל פעם שאני נכנס לחדר, אני חייב להגיד 'שלום, חדר'. לא משנה אם יש בו אנשים או לא"). [אנגלית]


איור של דוד פולונסקי, מתוך "לילה בלי ירח" המרהיב והמומלץ, של אתגר קרת ושירה גפן

47. דוד פולונסקי, מהחביבים עליי במאיירי ארצנו, מתראיין למוסף הארץ. [עברית]
48. 40 שנה לאחר יציאתו של סרג'נט פפר (ארבעים שנה!!! והוא עדיין עוצר נשימה, בדיוק השבוע שמעתי אותו והתענגתי מכל רגע, אולי מלבד השניות המסיימות), פול מקרטני מבצע את "A day in the life" לראשונה על במה, ובאמת שמותר לו להתבלבל בשורה או שתיים. [טיוב]
49. יואב קוטנר בראיון מעניין במיוחד לדודו כהן. [עברית]
50. [תודה לשיר] הקפטן המת ממליץ על אלבומי קיץ נצחיים, חלק 1 וחלק 2. יופי של המלצות! מה אלבום הקיץ האהוב עליכם? [אנגלית]
51. [תודה לתומ] יו לורי (ד"ר האוס, בשבילכם) וחברים מהסדרות "גיבורים", "עקרות בית נואשות" ואפילו "הרווק" – כל אלה התאגדו ליצירת Band from TV, להקה מוזיקלית על אמת, שמנגנת באירועי צדקה וכדומה. יפה, ומזכיר לי שיש גם להקה של סופרים, נכון? [אנגלית]
52. "אני חושבת שביורק היתה מצליחה להביא את ההמונים לפארק עם שיווק נכון וקצת סבלנות – אם היו מרווחים בחודש את התאריך מזמן ההופעה היקרה של מוריסי, בתוספת להקת חימום אטרקטיבית, יותר יחסי ציבור, ובעיקר, מבצעים. לביורק לא פורסם שום מבצע, והקהל לדעתי פשוט המתין בשקט לבואם. כך, אגב, עשיתי אני וכן חלק ניכר מחבריי. בנוסף, הקהל הישראלי אוהב לדחות הכל לרגע האחרון. הייתי השנה בהופעה כלשהי באמפי רעננה שנמכרו אליה כ-1,500 כרטיסים בלבד והמארגנים כבר התכוננו לפיאסקו, אלא שביום ההופעה עצמו נמכרו לפתע 5,000 כרטיסים נוספים". יעל רגב מציעה תרחיש אחר, בו ההופעה של ביורק מתקיימת לשמחת כולם. [עברית]
53. [תודה לקסטה] ככה נראית שקיעה על מאדים. באדיבות NASA. [אנגלית]
54. ואם כבר חלל, הנה טבלת טעויות מדעיות בסרטי מדע בדיוני, וכולם חוטפים שם, מהנוסע השמיני ועד סרניטי. רק "אפולו 13" יוצא זכאי. [אנגלית + הטיית ראש]
55. [תודה לניצן] הכירו את WuChess של הוו טאנג קלאן: "השילוב המושלם (?) של שחמט והיפ-הופ. מעבר ליישומים הטריוויאלים (משחק שחמט אונליין ופורומים), ניתן גם לצפות במשחקי ראווה של שחמטאים נודעים כמו RZA. הייתי שמח דוקא לראות את ביג בייבי ג'יזוס (זצוק"ל) בפעולה", כותב ניצן. [אנגלית]



56. חנות המוזיקה המקוונת הגדולה Insound החליטה להפריש 0.25$ מכל קנייה למימון מסעי ההופעות של שש להקות לפי בחירתה (ביניהן הטוויילייט סאד), כשהקונים יכולים לתרום יותר לפי בחירתם. הרעיון הוא לקשור בין רכישת אלבומים להופעות אלבומים, בצורה שתיטיב עם האמנים והלקוחות בשני המקרים. לגלן פיפולז מ-Coolfer זה נראה מוזר, אפילו מקומם. תמיד שווה לקרוא את פיפולז, והמקרה הזה אינו שונה. [אנגלית]
57. [תודה לרוזה הגולשת] "תחרות שהיא לא ממש חופשית, עלייה במחיר הקטלוגי של הספרים, פגיעה בחופש הבחירה של הצרכנים, היעלמות החנויות הקטנות, סכנה מוחשית לקיומן של הוצאות ספרים קטנות ובינוניות, איכות ירודה של תרגומים, עריכה והוצאה לאור שבהכרח תלך ותידרדר, ירידה בהכנסות הסופרים שממילא אינן גדולות מלכתחילה וכפועל יוצא – עולם תרבותי עני יותר" – כל אלה מחכים לנו בעתיד הקרוב אם תימשך קדחת המבצעים וההנחות בחנויות הספרים, טוען מנכ"ל עם עובד, ירון סדן. כמה מזה נכון לחנויות הדיסקים? מעט, בעיקר כי לא תמצאו שם הנחות גורפות. אבל יש בהחלט קווים מקבילים. מנכ"ל צומת ספרים עונה לטענות. [עברית]
58. [תודה למרקוביץ'] בימינו, עם תיאוריית הזנב הארוך והאולטרה-מגה-פלורליזם תרבותי ברשת, מה צריך אמן כדי להחזיק את עצמו בכבוד מאמנותו? אלף מעריצים אמיתיים, זה הכל. [עברית]
59. אפילו הרולינג סטון מבינים שהוויניל נוסק, בכתבה מהעתיד. (באמת, תראו את התאריך!). [אנגלית]



60. כשמעריץ, ולו הטוב והמוכשר ביותר שבהם, מקליט את עצמו שר שירים של הלהקה האהובה עליו ומעלה לרשת, הוא מקבל התעלמות במקרה הטוב, תביעה על הפרת זכויות יוצרים במקרה הרע. אלא אם כן אתה ג'ון פרושיאנטה, שהצטרף לרד הוט אחרי שהיה, בעצם, מעריץ חרוך שלהם. טומי דה-קרלו האלמוני העלה למייספייס ביצועים שלו ללהקה האהובה עליו, Boston, ואני לא לגמרי מאמין בעצמי שאני עומד לפתוח את העונג עם שיר שלהם. אבל בצירוף מקרים קטן, כמה ימים לפני שקראתי על גורלו של דה-קרלו, הבנתי כמה "More than a feeling", שתמיד החשבתי לטראש רציני (ולא במובן של טראש מטאל, אלא במובן של תרבות טראש), הוא שיר פשוט עצום. זה אולי נחשב בימינו לגילטי פלז'ר, אבל חי נפשי – זה שיר פופ מושלם. אל תחשבו על מה נחשב מגניב ומה לא, שלפו את האייר-גיטאר (או את הגיטאר הירו) וקרעו לה ת'צורה בצלילים גבוהים יותר מהקול של הסולן. הסולן של בוסטון התאבד לפני כשנה ועכשיו, אחרי שנתקלו בעמוד המייספייס שלו, חברי בוסטון הנותרים לקחו את דה-קרלו הנדהם אל שורותיהם. מזל של מעריצים. [מפ3]

תודה לכל הממליצים על הנגנים למיניהם! עצותיכם עזרו לי מאוד (אם כי עדיין לא החלטתי בעניין). אחרי שתהיה לכולנו שבת שבוגי, מי מכם מגיע לדינוזאור ג'וניור ובאיזה יום?