עונג במה: 10 דברים שקילקלו לי את ההופעה של קרן אן
לרגל חניכת המדור החדש "עונג במה", שאפשר להסיק משמו מה פשרו, הנה עשר סיבות לכך שלא נהניתי בהופעה של קרן אן בבארבי במוצאי שבת:
[זו לא תמונה מההופעה בארץ, כי לא מצאתי תמונות משם. מקור]
1. האיחור של הבארבי
לפני הכל, הבעיה היא שלהתחיל הופעה ב-23:00 בלילה זה לא נחשב לאיחור.
תראו, אני לא מבוגר אחראי עם עבודה על הבוקר, ולשמחתי, כעצמאי אני יכול לקום מתי שבא לי ולעבוד מתי שבא לי אבל רבאק, איזו סיבה הגיונית יש להתחיל הופעה ב-23:00 בלילה, כשלמחרת העולם מצפה מהקהל לקום בבוקר לעבודה, ללימודים, לצבא?
שלא לדבר על הבעיות שזה מציב בפני קהל לא-תלאביבי שמגיע לראות את קרן אן ומאבד את הסיכוי לתפוס את האוטובוס האחרון צפונה או דרומה. שעה מוקדמת יותר הייתה פותרת גם את בעיה מס' 6 (ראו בהמשך). אין שום בושה או חיסרון בהתחלת מופע בשמונה או תשע בערב. זה לא שאנחנו צריכים להגיע מהעבודה במוצאי שבת, זה לא שהיה מופע קודם שלקח זמן לקהל שלו לצאת. הבארבי היה ריק במשך כל יום שבת. זה לא שהם לא היו יכולים, פשוט לא היה בזין שלהם.
2. האיחור שלי
אז במוצאי שבת ב-23:00 הלכתי עם החברה שלי להופעה של קרן אן.
הציפיות שלי לא היו בשמיים, בסך הכל קיוויתי לקצת גוד טיים מזמרת שאני אוהב. איכשהו, בגלל נסיבות שקשורות בי, בקרן אן ובעיקר בבארבי, יצא שכל החווייה הזו קיבלה אצלי ציון נמוך למדי. זה התחיל כי איחרתי, שזו באמת לא אשמתה של קרן אן החמודה. פשוט הגעתי לבארבי שתי דקות לפני שהיא עלתה לבמה. חברתי הטובה עידית הייתה בהופעה ביום שישי ואמרה שהיה מצוין ושאן עלתה ממש בזמן, אז ידעתי ששווה להגיע מאוחר. אבל לא ציפיתי שאתקל בכאלה מכשולים.
3. הג'ינג'ית בכניסה
הכרטיסים שלי היו כרטיסים בהנחה, ולא מספיק ששלחו אותי לקופה אחרת ומיד אחר כך קראו לי שאחזור, אותה ג'ינג'ית, שישבה בניחותא עם סיגריה ביד והבעה שונאת-אדם על פרצופה, עוד העזה לצעוק עליי (!) שלא שמעתי שהיא קוראת לי. בתיעוב כללי היא שאלה לשמי ופקדה על הקופאית השנייה לשלוף את כרטיסיי (בעוד היא עצמה לא משה מהכיסא והסיגריה). כששלפתי את האשראי שלי הסתבר שלא מקבלים כרטיסי אשראי.
אותה ג'ינג'ית הייתה מוכרת הכרטיסים הכי אנטיפתית וגרועה שאי פעם נתקלתי בה, וכבר נתקלתי בכמה מוכרות אנטיפתיות, איטיות, או חסרות כל תודעת שירות מינימלית (יצויין לרעה השירות בצוותא). לא ברור לי איך מועדוני הופעות מרשים לעצמם להחזיק צוות חמוץ פנים שפשוט לא עושה את העבודה שלו כמו שצריך. איך מועדון ותיק ומרכזי כמו הבארבי מקבל כרטיסי אשראי בהזמנה טלפונית אבל לא בקופה של עצמו? נשגב מבינתי. אז נשלחתי להוציא כסף מהכספומט הקרוב.
4. הכספומט הקרוב
השעה הייתה כבר 23:00, ואן עמדה לעלות בכל רגע. הכספומט הקרוב לא כזה קרוב, והוא נמצא בבנק דיסקונט ברחוב הסמוך. רצתי בכל כוחי המועט רק כדי לגלות שהוא כבוי. לא "לצערנו, לא נוכל לספק כעת שירות", הוא פשוט היה כבוי, כאילו ניתקו אותו מהחשמל. אחלה. כשחזרתי לחברתי שעמדה ליד הקופה הסתבר שאן כבר עלתה לבמה.
בפרצוף נואש מחלתי על כבודי והצעתי לג'ינג'ית המאוסה את מעותיי האחרונות (200 שקל במקום 220 שקל שעלו הכרטיסים). בפרצוף חמוץ מתמיד היא הואילה בטובה הרב לנטוש את הסיגריה ולשלוף דף בו נרשמו המשלמים בכרטיסי אשראי, ולהחתים אותי. מבינים? זה לא שהיא לא יכולה לחייב, זה פשוט לא בזין שלה, ומצידה שהקהל יפסיד את תחילת ההופעה. תודה רבה, בארבי.
קהל מוכה אדישות, תצלום אילוסטרציה (מהמופע של טוויילייט סינגרז)
5. אדישות הקהל
הבעיה שדשתי בה כבר רבות עם חברים תקפה אותי מיד כשנכנסנו למועדון הדחוס. אמנם נכנסנו בשיר שקט, אחד מני רבים שגרמו להופעה הזו להיות מנומנמת למדי ולגרמו לי לתהות למה, לכל הרוחות, זה לא מופע ישיבה (כנראה מהסיבה הפשוטה שבמופע עמידה נכנסים יותר אנשים למועדון כי אין שולחנות), אבל נראה היה שנכנסנו לאולם ריק.
הקהל בבארבי, בין אם האשמה היא בתלאביביותו או סתם בישראליותו, מפתיע אותי בכל פעם מחדש. מילא בהופעה של קרן אן, מילא בחצי הראשון והשקט בהופעה של דבנדרה, אבל גם בהופעה של הטוויילייט סינגרז לפני שנתיים, ברגעים הכי מפוצצים כשהלהקה נתנה בראש ו"חישמלה את הבארבי" כמו שאוהבים לכתוב בביקורות, מי שעמד בשורה השלישית וקפץ והשתולל היה יכול לסובב את ראשו אחורה ולראות 300 איש עומדים ובוהים בחלל כמו נציבי קרח, בלי להזיז אפילו את הרגל. מה העניין הזה?
6. זליגה מהמועדון הסמוך
אני חושב שזה היה הקולטורה הסמוך שהפציץ מוזיקה גרועה נורא כל הערב. בהופעה שקטה יחסית כמו של קרן אן זה ממש מורגש. זה בלט במיוחד ב-"Harder ships of the world", אחד השירים הכי יפים מהאלבום האחרון, שלווה באומצה-אומצה עיקש מעבר לקיר.
אן יצאה מלכה כשמיד לאחר השיר הכריזה שהם צריכים "To rock out" כדי להתגבר על הסאונד הזולג ועברה לשני שירי רוק משובחים שעשו את העבודה. ובכל זאת. הופעה של שירים שקטים לא יכולה להיכנס ללב המאזין הבוהה כשהוא שומע שירים של איפה הילד ברקע, וזו לא הפעם הראשונה שזה קורה בבארבי.
7. תאורה אחורית
עוד המצאה מהפכנית מבית הבארבי. יעל רגב כבר קבלה על כך: "לאחרונה פשטה תופעת התאורה הלא מאירה. פנסים אחוריים למשל שצורבים את העין ומטילים צל על פני המופיעים הנותרים בחשיכה מוחלטת. איני מצפה מכל הפקה קטנה לארגן לי פנסים מסתובבים ותצוגת קרני לייזר. כן, הופעה יכולה להיות הכי מרגשת בעולם גם עם תאורה של פלורסנט, כי המוזיקה היא העיקר. ועם זאת, הקונספט של ללכת לראות הופעה יעבוד טוב יותר אם נצליח לראות משהו. מה הטעם בהופעה אינטימית אם אינך יכול לראות את פני המופיעים? את הבעות הפנים, המחוות הקטנות, האינטרקציה בין הנגנים. פנס קדמי, זה הכל. תדליקו את האורות בבקשה".
בבארבי יש שני פיגומי תאורה, אחד לפני הבמה ואחד מאחוריה. יש עליהם בערך אותו מספר זרקורים, ועם זאת, התאורה האחורית פעלה כמעט כל המופע בצבעי כחול ואדום, פלוס פנס לבן מתחת לתופים – כולם הופנו לעיני הקהל, בעיה שרק החמירה כשעברנו לעמוד קרוב לבמה והוכינו סנוורים. שוב אני חוזר ואומר: רבאק, זה לא שאין להם את היכולת, זה פשוט לא בזין שלהם להשתמש בתאורה הקדמית. למה? ככה.
8. שירה בציבור
שני קדר קבלה על כך אחרי ההופעה של רג'ינה ספקטור. היא אמרה משהו כמו "הקהל שר כל מילה כל כך חזק, שלא הרגשתי שאני בהופעה אלא בערב שירה בציבור" (וסליחה אם ציטטתי לא נכון). גם בקרן אן הייתה תחושה שהקהל לא בא לראות הופעה אלא לשיר עם הדיסק. הוא אפילו התעקש למחוא כפיים ב-"Lay your head down", אפילו שהלהקה ניגנה גירסה אחרת, רוקיסטית יותר ונטולת ההפסקות הקצרות של מחיאות הכפיים מהדיסק. גם צעקות ביניים כמו "יש לך קול של מלאך!" בין שירי ההדרן גרמו לי בעיקר להתכווץ במבוכה במקומי. אולי אני סתם סנוב, אולי סתם לא נכנסתי לאווירה אם הייתה כזו, אולי ההופעה של יום שישי הייתה פשוט טובה יותר משבת. אבל או שהקהל אדיש מצד אחד, או שהוא בבר מצווה מצד שני.
(cc)
9. תומא
כן, זה מוזר להתייחס למשהו חיובי במיוחד בהופעה כשמדברים על החסרונות שלה, אבל תומא, הגיטריסט\בסיסט של קרן אן, היה הדבר הכי טוב בהופעה. הוא היה מלא חיים וכישרון, הרביץ סולואים קטנים ויפהפיים והשתמש בתבונה באפקטים שלמרגלותיו. הוא גם חתיך, שזה אף פעם לא ממש מזיק לנוכחות בימתית. אז למה אני מציין אותו כאחד הדברים שקילקלו לי את ההופעה? כי כשהגיטריסט שלך מאפיל עליך כל ההופעה, משהו כאן לא פועל.
קרן אן, עם כל החביבות שלה וקולה היפה ושיריה היפים, היא חתיכת צנון על הבמה. היא נטולת כל כריזמה וגם חיוכיה הרבים לא הצילו את המצב. בכמה שירים היא ותומא החלו לקפץ זה מול זה תוך כדי נגינה. מבט סביבי הבהיר שהם היחידים בבארבי שקופצים. כשעל הבמה שמח יותר מאשר בקהל, משהו כאן פשוט לא עובד.
גם ההחלטה להפסיק ממש בין כל שיר לשיר ולהגיד תודה ועוד כמה מילים לא ממש עזרה לזרימת הערב. מוטב היה לחבר בין כמה שירים, אולי אפילו לשתוק קצת ולתת לסוף של שיר להדהד רגע לפני השיר הבא. האנרגיות המעטות שהצטברו פשוט נעלמו לחלוטין עם כל הפסקה כזו, וחוסר הכריזמה של אן רק התחדד לאור העובדה שלצידה עמד גיטריסט מצוין וכריזמטי.
(cc)
10. הרגעים הכי טובים היו הקאברים
כל הקיטורים שלי כאן היו מסביב: האירגון, הקהל, המקום, התאורה, האיחור שלי עצמי. אבל על כל הבעיות הקטנות בדרך להופעה יכולה לפצות הופעה טובה באמת, וזה מה שהיה הכי חסר במוצאי שבת. עצם העובדה שהרגע הכי טוב של ההופעה כולה היה שני קאברים ברצף רק עוזרים לחדד את העניין, בדיוק כמו בעניין תומא.
כל הערב חיכיתי שהשלישייה שעל הבמה תנגן כמו להקה, אולי אפילו תכניס קצת אנרגיות לעניין, וזה קרה כל כך, כל כך מעט. אבל הרגע היפה ביותר היה קאבר מפתיע ל-"Burn the witch" המעולה של Queens of the stone age. תומא היה בשיאו עם קטעי גיטרה מעולים, והקפיצות הזוגיות על הבמה תאמו סוף סוף את מה שקרה גם בקהל (לפחות מקדימה. מאחורה הקהל המשיך לעמוד באדישותו). מיד אחר כך הגיע החידוש היפה ל"רחוב הנשמות הטהורות", שדווקא הקונטרסט החזק שלו עם הרוק המרקיד שלפניו עשה לו רק טוב, והוסיף עוד רוך לשירה הרכה מלכתחילה של אן.
אלה היו שני שירים נפלאים שבוצעו בצורה נפלאה, ומוקמו במקום הנכון ברשימת השירים. אבל הם היו שם כמעט לבד. סביבם היה ים ארוך ומפוהק של שירים שקטים שבוצעו ללא כריזמה או עניין מיוחד, וקהל שנותר אדיש ומנומנם או שר כאילו הוא מנסה בכוח להכניס חיים להופעה.
עצם העובדה ששני השירים הכי טובים בהופעה לא היו בכלל שירים של קרן אן, גרמה לי להבין שמדובר ביופי של זמרת ויופי של יוצרת, כל עוד היא באולפן. השירים שלה יוצאים מחדרי השינה ונכנסים לחדרי השינה של המאזינים שלהם. הם עובדים גם מצוין בבתי קפה או בהופעות קטנות אבל כמו חובב מוזיקה שצריך גם לקום בבוקר או מתכנן ליהנות כשהוא יוצא להופעה, לשירים האלה אין מה לחפש בבארבי בתל אביב.
או, סוף סוף מישהו אומר את האמת, ושהמלך הוא עירום! הבארבי זה אחד המקומות המשוקצים ביותר שיש למדינה הזו להציע! הסאונד לעולם, אבל לעולם יהיה מזעזע; התאורה לעולם, אבל לעולם, תהיה פומפוזית ולא תואמת. הדחיסות של האנשים וכל אוכלי החינם שבאים כי "הם חברים של", יחד עם פלגמטיות של אנשי הצוות והבירה שתמיד יש לה טעם של פג-תוקף, כל אלו גורמים למקום הזה להיות מפלטם של הברביים. וכשאני שואל את עצמי למה ניק קייב לא מגיע לישראל בסיבוב הקרוב שלו, אני צובט את עצמי ומבין שהמקום היחיד הקיים (ולא הראוי) בישראל הוא הבארבי. ואם זה המצב, רצוי לחסוך לקייב ולאחרים את הביזיון הזה. תשאלו את גרג דולי עם אילו בעיות סאונד הוא נאלץ להתמודד בהופעה השנייה שלו. ב-י-ז-י-ו-ן. ולגיאחה, צר לי עלייך שלא נהנית. עכשיו באמת צריך לקוות ששוקי וייס יביא את ניל יאנג לקיסריה, הא?
לא הייתי בהופעה הזאת, הייתי לפני שנתיים במעבדה בירושלים. גררתי חברה שבכלל לא הכירה את קרן כי הבטחתי שהיא נפלאה וההופעה הייתה משעממת בטירוף.
קודם כל – אנשים ישבו עך הרצפה באמצע, איפה שהיה צריך לעמוד כדי ששאר הקהל יוכל להיכנס, אבל אפילו אחרי שמישהו הרים צעקה לפני ההופעה הם לא טרחו לקום מה שגרם לכך שאת ההופעה [ששילמתי עליה בדיוק כמו כך השאר].
חוצמזה כל מה שכתבת על הכריזמה הבימתית של קרן פשוט קולע! היא הפסיקה לומר תודה, בקול עלק מבויש, בין שיר לשיר ושום דבר לא זרם חוץ מהחידוש של ג'וני מיטשל בהדרן.
"המלכה היא ערומה" ותודה שקמת לומר את זה.
א. עונג במה – מדור מבורך
ב. אם אתה מונה כל כך הרבה בעיות של סאונד, תאורה ועייפות מהשעה המאוחרת וכו' -אז מה נלין על הקהל מאחור? התשובה בגוף השאלה. הם חוו את מה שאתה מתאר לא? (לא הייתי בהופעה, רק בגדר השערה)
ג. שירים שיוצאים מחדרי שינה זו הגדרה נכונה בעייני. גם אם יש לה שירים שעשויים היטב קרן אן עושה לי קר ומנוכר גם בדיסקים, אין סיכוי שהייתלי מצפה ממנה לרגש והלרעיד לבבות בהופעה.
ד. הבארבי מקום בעייתי מאוד אבל אני חייבת לציין שגם בהופעה של רדיוהד בקיסריה שמענו היטב בשירים השקטים מוזיקה מהחתונה של גן אירועים סמוך.
ה. "תלאביביותו"….מממ…מי הוא התל אביבי? במקרים רבים מאוד (רבים מאוד מאוד) אדם שנולד וחי עד גיל 22 לפחות ביישוב אחר בארץ. (התשובה זהה גם לגבי מי שמאכלס את המועדונים והברים בימי ששי, הרכב הקהל בהופעות ובתאטרון, אלפי המכוניות שנכנסות לעיר בכל יום ומזהמות אותה, הלקוחות של הזונות בעיר הזאת, מבקריי קניון עזריאלי ודיזינגוף סנטר, הנוער שמסתובב בשנקין וכיו"ב). ולכן אולי עדיף להסתפק במושג השני שכתבת – "ישראליותו".
אני דווקא הייתי בהופעה של היהודים במעבדה בחמישי שעבר.
היו נחמדים מאד בקופה, הם התחילו ב 23:00 וקצת במקום ב 22:00, אבל הסאונד היה משובח, התאורה מאממת, הסטלה צוננת, פינת העישון מאובכת, כל מיני צוציקים ששוקלים חצי ממני חשבו שזה רעיון חכם למשוך אותי לפוגו, הכרתי רק את השירים משני האלבומים הראשונים, אבל היהודים נתנו 110% בהופעה. היה מעולההה.
נשמע טוב, קאלווין! המעבדה זה בירושלים, אני זוכר נכון?
תתחדש על המדור החדש…
יש אנשים שמתגעגעים לרוקסן, אני מתגעגע לסינרמה. כל כך חבל שהמקום כבר סגור(?).
אידאלי מבחינת כמות אנשים, טוב לצפייה, ואם הסאונדמן עושה עבודה טובה, גם סאונד מוצלח, מה צריך עוד?
והרשימה שהופיעה שם: ניק קייב, סוניק יות', סוויד, רדיוהד (איך לא הייתי??), ביורק (איך לא הייתי??), פרודיג'י (רבאק פיספסתי לא מעט הופעות בתירוצים דלוחים) ועוד אחרים שלא מניתי.
ואגב, גם בניכר הסאונד לא תמיד טוב, כמו שהיה עם מוריסי בלונדון.
http://www.escapedia.com/london2008/morrissey.html
ואגב מוריסי, מתי הוא כבר מגיע? קהל בהופעה כזו לא יהיה אדיש.
וואו גיא, אני לא זוכר אותך ממורמר ככה מעולם…
קסטה.. אני דווקא כן חושב שזה תל אביביותו, גם אם הקהל לא נולד+חי+נפטר בתל אביב, אבל זאת פשוט האווירה הזאת שיש בהופעות בתל אביב. במקומות אחרים בארץ זה קצת שונה.. לא שחרשתי את ההופעות בכל הארץ אבל בכללי…
אוחח, זה מה שקורה כשמקלידים על מקלדת בלי עברית ונחשים את האותיות, חוט המחשבה אובד לו..
בכל מקרה גם אני חושבת שמתאים לומר "תלאביביותו" – הייתי בלא מעט הופעות של הדג נחש כמעט בכל הארץ – באר שבע, שדרות, ירושלים ותל אביב, ואין לי ספק שההופעה הכי מאכזבת הייתה בתל אביב ואין ויכוח שהדג נחש הם להקה שנותנת הופעות לפנים.
רוב ההופעות שהלכתי אליהן בתל אביב היו די יבשות מבחינת הקהל, לי נראה כאילו הוא יותר בא להראות את מגניביותו מאשר ממש להנות מהמוזיקה. אין ספק שבפריפריה [מניסיוני כתושבת קצה] ההופעות הרבה יותר טעונות וכיפיות. ממליצה במיוחד על באר שבע [ברקה ועשן הזמן] וירושלים [המעבדה והצוללת] לא יודעת מה בקשר לצפון, רחוק לי מידי.
אני הייתי בהופעה שלה בהיכל התרבות לפני שנה + (לא זוכר)
היתה הופעה מצויינת, אולי היא יותר מתאימה להופעה בישיבה באמת, אולי הסדר של המקום (מול בכאוס של הבארבי), לא יודע.
בכל מקרה אנחנו נהננו מאוד.
חבל לי לשמוע שהפעם לא היה טוב, אבל אולי יצא לי טוב שלא הצלחתי להגיע
ניתחת את המצב במילים כל כך מדויקות שלא נותר לי אלא להסכים איתך- גם לגבי הברבי וגם לגבי קרן אן (שראיתי אותה כבר ב 3 סיטואציות שונות).אני באמת לא מבינה איך זה שבכל תל אביב הברבי הוא היחידי שמביא הופעות חו"ל–למקום שלא ראוי להופעות כאלה בכלל.
אני בכלל תהיתי איך אתה לא הולך לקותימן בהופיע בברזילי באותו הערב..:)
וואי! הג'מוס הזו בכניסה פשוט נוראית!
כולה צריכה לגזור כרטיסים ולהכניס כסף לקופה, וכל פעם שמגיעים אליה היא מעקמת את הפנים כאילו ביקשו ממנה לבנות פירמידה!
הבארבי (ובכלל, רוב המקומות בארץ) מרשים לעצמם לפתוח הופעות באיחור נוראי כל הזמן.
אני לא אשכח הופעה של אלג'יר לפני שנתיים בבארבי, שחיכיתי שעה וחצי בעמידה עד שהם עלו לבמה. ובהכרותי (המעטה, יש לציין) את האחראים על ההופעות בארץ – האיחור הזה הגיע רק מטעם מנהלי המועדון, מתוך מטרה ברורה של מכירת יותר כרטיסים.
זה דוחה.
ביום שישי האחרון הייתי במופע צהריים של שלומי שבן בזאפה, ודווקא פה הופתעתי, והופעת החימום הקצרה (לירון משהו. מופיעה בלבונטין 7 ב-29 לחודש. אתם חייבים לראות אותה!) התחילה בדיוק בשעה שהייתה נקובה על הכרטיס. הפתעה חיובית לחלוטין.
אני חושב שההערות שלך לגבי הקהל התל-אביבי קצת לא במקום. כי התגובות של הקהל לרוב מגיעות מהאמן שמולו. קח את אותו הקהל, שים מולו מישהו קצת יותר… אמממם… מקפיץ, ותראה תגובות שונות לחלוטין.
מה גם שלפעמים קהל מגיע להופעות למרות שהוא לא מכיר את האמן בכלל, ואז יוצא שהוא פשוט יושב (או עומד) ורק מקשיב. וגם את זה צריך לכבד, כי גם זו מטרה של ההופעות: לחשוף את הקהל למוזיקה שלך. אתה לא תמיד תקבל אולם מלא במעריצים שמכירים כל שיר.
שז – לא יודע באיזה חוגים כבודו מתרועע, אבל אני לא מכיר אישית אפילו בנאדם אחד שחושב שהבארבי הוא מקום ראוי. להפך, יש קונצנזוס לגבי כך שמדובר במקום נוראי.
מה שיותר חשוב כאן זה מה שגיאחה כותב על הקהל הישראלי, לדעתי זה לא רק התל-אביבי…זה הדבר הכי מתנשא ויומרני להגיד, אבל אין מה לעשות שברוב ההופעות בארץ יש קהל איום: או שהוא נלהב ומחבק מידי ולא מזהה את הגבולות של עצמו עד כדי כך שהוא חושב שהוא עיקר ההצגה, או שהוא שיפוטי, קר וממורמר, או שהוא פשוט ברברי ואלים (בהופעות מטאל, למשל). נדירים המקרים בהם יש איזון והקהל הוא פשוט אוהב ותומך, מקבל את מה שהמופיע/ה/ים נותן ומעניק בחזרה. כשזה קורה זאת חוויה מדהימה, הבעיה היא שמבין בערך 40 הופעות שראיתי בשנה האחרונה זה קרה בדיוק ב-2, בעוד שבאירופה זה הסטנדרט פחות או יותר, ואם הקהל לא משולהב או שהלהקה לא משלהבת אז לפחות יש את הנימוס המינימאלי.
גיאחה:
המעבדה היא אכן בירושלים, הייתי שם גם בהופעה של מתיסיהו והיה מעולה.
יש שם גם רחבה לעמידה/ריקוד, וגם כסאות רחוקים יותר ב"חצי גורן" וזה שילוב מוצלח.
(איך אפשר לשבת בהופעה של היהודים אני לא יודע, אבל הם קנו כרטיס, שיעשו מה שטוב להם…)
ארז:
גם אני ראיתי בזמנו את רדיוהד בסינרמה (הלוואי שיבואו שוב במהרה) והיה סבבה.
אני מסכימה עם קסטה בקשר להיותה של תל אביב עיר של מהגרים מערים אחרות, מה גם שהקהל בהופעות בעיר מורכב מחלק גדול של צופים מערי השינה שסביב לה (שאר יישובי גוש דן והשרון). מה שכן, מאחר וזהו קהל שבע הופעות בחלקו בשל השפע שהעיר מציעה, היחס יותר קריר לעתים. בנוסף, שמתי לב שהופעות של קהל צעיר – קחו למשל את מוניקה סקס – הקהל הרבה יותר פסיבי ממה שהיה כשאני הייתי בגילו, בתחילת הניינטיז. ראיתי גם כמה מקרים שמיד אחרי ההדרן הראשון הקהל מתפזר, כמו לא מודע לאופציה לקרוא להדרן נוסף. אולי זה נובע מכך שהדור הזה התרגל לצרוך את התרבות שלו באופן פסיבי, בבהייה בטלוויזיה ובישיבה מול מחשב, וכשהוא מגיע להופעת רוק הוא פשוט ממשיך לבהות ומצפה שיבדרו אותו ולא מנסה לקחת חלק פיזי בחוויה.
באשר לתאורה, בהחלט. ביום שישי הייתי בהופעה של פורטיס בלבונטין. בדרך כלל כשמתחילים הופעה מכבים את האור מעל הקהל – הפעם לא היה אור לכבות, היות והיה חשוך ממילא… שניים ורבע פנסים על פורטיס, רובם אחוריים. כל הבעות הפנים כמעט ולא נראו, ומדובר בהופעה שבה ההתנהלות של פורטיס על הבמה היא-היא העניין. באיזשהו שלב הסרתי את המשקפיים כי הבנתי שזה ממילא אבוד. כל זה בלי קשר לכך שהגעת להופעה עם מעיל אבל יצאת עם גופיה נוטף כאילו זה אתה שחית חמש בריכות אפילו אם לא רקדת כי במרתף אין מערכת אוורור נורמלית, והמוניטור שנפל על רגלי הקהל, הבמה הנמוכה מדי שאם לא עמדת בשורות הראשונות או התנשאת לגובה מטר תשעים לא ראית כלום (כלומר, לא ראית את מופע הצלליות של התאורה) וכן הלאה. מרגיז שבמועדון שנחשב לאחד ממעוזי המוזיקה בתל אביב יש תנאים של מועדון קיבוצניקי בחור עלום. אז נכון שבהופעות אינטימיות בישיבה או דלילות קהל הלבונטין הרבה יותר סימפטי, אבל בהופעות עמידה צפופות זה עונש.
כשרק התחלתי ללכת להופעות בת"א (לפני שנים ספורות למרות גילי המתקדם), הגעתי בטעות לבארבי בשעה הנקובה. כמובן שלא היה עם מי לדבר, ואפילו להכנס לבירה אי אפשר היה.
כשניסיתי לברר עם מישהוא מה קורה, אולי טעיתי ביום, זכיתי לתגובה מזלזלת.
מאז, למדתי את הלקח, אני מגיע להופעות בערך 45 דקות אחרי הזמן הנקוב, וגם אז מחכה.
לבארבי לא חזרתי ואני לא מתכונן לחזור, לא בגלל האיחור (כאמור לא נדיר) אלה בגלל הזילזול.
היה ממש נחמד. בין אם הקופאית אנטיפתית או לא, זה לשון הרע. אתה (ושני) שניכם סנובים, איכסה! אנשים שרים! זה כיף! ניסית להצטרף ולחייך קצת?! בעעעע
אז אתמול הייתי בהופעה של "התפוחים" בצוללת בירושלים.
אני מחכה להופעה שלהם כבר שנה (!!), חיכיתי וחיכיתי.
הצוללת ידועה כמקום עם סאונד בעייתי והוא קטן וצפוף בדרך כלל, אבל ההופעות שם לרוב מעולות.
אבל אתמול- איזו אכזבה!!!
נתחיל באיחור בתחילת ההופעה- קבעו ל21:30 והתחילו לנגן רק ב23:00!! מה זה הקטע הזה? אמצע השבוע בחייאת ראבק. תתחשבו. סתם התייבשנו שעה וחצי.
אחר כך בוא נדבר על החנק וחום הגיהנום ששרר בפנים (וזה אמצע מרץ. בירושלים!!) כך שהמון אנשים שזלגו פנימה והחוצה, מה שגרם להופעה קצת להיראות יותר על הסמך בחוץ מאשר ממש ליהנות מהופעה לייב בפנים. כשסוףסוף הוציאו מאווררים, זה היה לחלל המרוחח שבחוץ… חלמאות.
ולבסוף- התפוחים נורא בהתלהבות על הדיסק החדש שהם מוציאים. אז רוב ההופעה הם ניגנו קטעים ממנו ולא קטעים ישנים. כל הבעסה. אחלה דיסק אבל מה עם קצת דברים נושנים לשמוע?
מבאס. אנחנו כצופים מוציאים ממיטב כספנו, מפנים זמן מהלו"זים הצפופים שלנו של עבודה-לימודים וכו' כדי להגיע להופעה. נראה לי מינימום של תנאים זה לא דרישה גדולה!
תוחזר הסינרמה לאלתר!
נראה לי שגם ההאנגר 11 לא כל כך נורא…
כשתקפתי את הבארבי בזמנו ( http://stagemag.co.il/Articles/642 ) צעקו עלי שאני מתנשא, אני (לא ) שמח שאנשים נוספים צועקים יחד איתי שאין מקומות ראויים להופעה בישראל.
לבונטין 7 זה לא מקום להופעות ובזאפה אני מרגיש בן 40. בסינרמה ראיתי בזמנו את הפרודג'י ואת בודי קאונט והיה נחמד בהאנגר 11 ראיתי את טריקי והיה הזוי אבל אני מנסה לדמיין את ההופעות האלה בבארבי ועור שלי נעשה חידודים חידודים.
ווי, הסינרמה זה באמת מקום מעלה געגועים.
יש סיבה אחת למה ההופעה חרא.
עוד לפני 10 הסיבות הספציפיות שלך.
יש לה מוזיקה חרא, שירים חרא.
זו הסיבה.
ואבוי, אם ביצוע כל כך, כל כך גרוע כמו הקאבר לנשמות הטהורות, זה מה שהיה הכי טוב אז זה איום ונורא.
ממה שמריצים ברדיו, השירים שלה הם שעמום מוחץ, שעמום מוזיקלי שניזון מרצון להייפר מישהו על חשבון השיממון המוסיקלי של הזמן האחרון.
מה שלנו נשמע כמשהוא אקזוטי בצרפתית או השירים המנומנמים שלה באנגלית, לא עובד ברגעי האמת , נניח כמו ההופעה, או כשהיא מנסה לעשות משהו בעברית. היא הרי יותר גרועה מאיה כורם.
תתפכחו מהזבל הזה.
צודק לגבי כל מילה שכתבת על הבארבי. לא יודעת לגבי ההופעה עצמה כי לא הייתי, אבל לדאבוני יצא לי להיות בבארבי יותר מ- 20 פעמים בכמה חודשים האחרונים בגלל עבודתי החדשה (שלהגיע להופעות זה חלק ממנה…:-) ובגלל שמגיעים לשם אומנים מצויינים .אבבבל- כל פעם מחדש המקום מבאס אותי, באמת הגיע הזמן לפתוח במרד/עצומה או משהו כזה. זה מתחיל באנשי הצוות- שתמיד מזעזעים ואנטיפטים, נראה לי שאני יודעת מאיפה זה נובע- מהבעלים- שהוא עושה רושם של אנטיפט העשור, אז למה שיבחר עובדים נחמדים? וזה ממשיך בזה שההופעות מתחילות קבוע מאוחר גם באמצע שבוע, שהסאונד הרבה פעמים גרוע עם המוזיקה מהמועדון הסמוך כמו שכתבת. בקיצור- צריך למצוא דחוף תחליף לבארבי, או לפחות להעיר ולנער את כל הנוגעים בדבר שיפעלו לשינוי המיוחל.
גיאחה- ישר כוח! תענוג לקרוא אותך
ואפשר להוסיף גם את האיסור החמדני על הכנסת מים למקום. מקום מחורבן.
גיאחה, אולי תרים את הכפפות ותארגן איזו עצומה? לדעתי NRG ניסו פעם לגייס חותמים לעצומה בקשר לתחילת זמני ההופעות, לא יודע אם יצא מזה משהו (כנראה שלא…).
בואו נתחיל עם להעיף את הג'ינג'ית המגעילה מהקופה. לא נראה לי שבחיים זכרתי כל כך לרעה יחס של נותן שירות, ועד עכשיו הייתי בטוח שאני סתם מגזים. היא לא רק מוציאה לך את החשק מההופעה, היא גם מוציאה לך את החשק לחיות.
כשנסיים איתה, אפשר לארגן "מופע התרמה למען השעה 21:00" שנשארה זנוחה ובודדה בגלל האיחורים בהופעות (היי, לפחות ההופעה הזאת תתחיל בזמן).
הבארבי הוא עוד הוכחה לכך שאנו מדינת עולם שלישי. האנשים (דורון ה "סאונדמן" ושאול האימתני), המקום (נראה כמו מקלט סרבי אחרי הפצצה, אקוסטיקה גרועה יותר מבתוך התחת שלי) והאווירה הם כולם חלקים מהתמונה העגמומית והמבאסת של אוהבי המוזיקה המקומיים.
זו באמת בושה וחרפה שאמנים בקליבר של מלווינז, מייק פאטון מרק לנגן וגרג דולי, דבנדרה בנהארט ועוד ועוד צריכים לסבול את התת-תנאים האלה ועוד לרצות את הקהל שמשלם ממיטב כספו (יותר ממחירי הופעות בארה"ב, שם מועדון זה מועדון, ואם בכל זאת הוא מג'וייף, אז מחיר כרטיס לא עולה על $10).
בקשר לקרן אן, היא באמת מותק, אבל יותר הטייפ של "מיוזיק טו מייק לאב טו יור אולד ליידי ביי" כמו שנאמר, מאשר חיית במה.
גיא לא תרצה לפנות לבעלי הבארבי את מה שכתבת בצירוף התגובות ולקבל מהם תגובה? הרי בסך הכל המטרה היא לא מלחמה אלא לדרוש שיפורים לטובת כולם.
אני מצטרף למחאה נגד הבארבי ובמיוחד תומך בקמפיין להקדמת ההופעות בתל אביב. לי יש כבר משפחה קטנה ועבודה וללכת להופעה בבארבי שמתחילה במקרה הטוב ב-23:00 כבר ממש לא אופציה. שלא לדבר על התנאים הבינוניים להופעה.
אולי שאול מהבארבי יקרא את הפוסט ויזיז משהו (אין הרבה סיכויים שזה יקרה). אולי מישהו ירים את הכפפה ויקדם את הקדמת ההופעות. למה רק באירופה/ארה"ב חושבים שזה לגמרי בסדר לעלות לבמה ב-21:00 וזה לא פוגם ברמת הקוליות שלהם….
גיאחה תמשיך לנסוע
אני ראיתי את קרן אן ב-ביט בחיפה, כמה ימים לפני ההופעה בבארבי.
גם בביט היה צוות מחורבן ותור לא הגיוני בכניסה (לא פיצלו את התור לאנשים שהזמינו מראש ואנשים שבאו לקנות כרטיסים ברגע האחרון).
ההופעה עצמה, לעומת זאת, היתה לא פחות ממעולה. אולי כי זה בכל זאת אולם יותר קטן ואינטימי מהבארבי, ההרגשה היתה יותר טובה.
הדבר האחרון שהייתי מצפה לשמוע על קרן אן הוא שהיא לא כריזמטית על הבמה. אותי היא ממש הפתיעה לטובה, מבחינת הקול, העיבודים האנרגטיים גם לשירים השקטים יותר (עיבוד מגניב במיוחד ל You and I ), העובדה שהיא ניגנה lead guitar רוב הזמן – שלא לדבר על המפוחית – תוך כדי שירה, ובמיוחד בתקשורת עם הקהל, שבכלל לא הפריעה לדעתי לזרימה.
ההופעה הזו רק חיזקה בי את התחושה שקרן אן היא לא רק קול נעים, אלא אמן מוכשר ופרפורמרית מצויינת, שיודעת לחדש ולפרש את עצמה… אז מאוד חבל לי שזה היה הרושם שהתקבל אצלך.
הנה כמה תובנות/זכרונות שעלו לי בזמן קריאת הרשימה והתגובות:
1. הצוות בבארבי: לא כולו מזעזע, הברמנים בדר"כ מאוד נחמדים. במקרה אני מכירה שם את אחת הברמניות שלפעמים נותנת לי בקבוק חינם, אז אני משוחדת. שאר הצוות: זוועות. תוך כדי קריאה נזכרתי בכמה תקריות עם הג'ינג'ית מהכניסה: החל מהצעקות על אנשים עם שטרות גדולים (היא לא רוצה לשרוף עליהם את העודף ואת הכסף הקטן), דרך נשיפת עשן סיגרייה בפרצופך ועד זירוז מלחיץ של פעולותיך כמו הכנסת העודף לארנק והכנסתו לתיק.
2. התנאים של המקום: לפני בערך שנה דובר על כך שהבארבי "מתרחב" כדי שיהיה יותר מקום וכדי שיוכלו להכניס יותר אנשים. בפועל ה"הרחבה" היא מין בלקון מוזר שמתנשא בקומה השניה, ויכול להכיל (אם אני לא טועה) עוד לפחות 100 איש. אנשי הבארבי שכחו לציין שהסאונד שם מזעזע, שרק מי שעומד בשורה הראשונה ונשען על המעקה יכול לראות משהו ושזוהי כמובן – פינת העישון של המקום.
3. הקהל: קראתי בסוף השבוע בעיתון העיר, על הבלוג "דברים שאנשים לבנים אוהבים" (http://stuffwhitepeoplelike.wordpress.com/). אחד הדברים שהם אוהבים (חוץ מטישירטס, לשנוא תאגידים, ערבי מחווה וסרטים של ווס אנדרסון) זה לעמוד בלי לזוז בהופעות. נחנו לא שונים מהם.
4. בסופו של דבר: הבארבי בהחלט מקום מזעזע להופעות, אבל עולה בעשרות מונים על מקומות אחרים בעיר – הלבונטין (חנוק, קטן ובעל עמודים שמסתירים את הבמה), הגדה השמאלית (סאונד רע, קטן, אין במה), האנגר 11 (מעולה, אבל לא מתאים ל90% מההופעות בעיר מפאת גודלו, בנוסף על הסאונד המוזר וההדי שלו, במיוחד כשעומדים מאחור), הפאבים שעושים מדי פעם הופעות (אברקסס, שסק, ריף ראף – לא מתאים כפול 3) ובתי הקפה. המקום היחידי שבאמת ובתמים נהנתי בו והיה מתאים להופעות בצורה מושלמת היה הג'ה פאן זכרונו לברכה.
רגע, עכשיו שאני חושבת על זה, הקומפורט 13 לא כזה מקום נוראי להופעות.
הסאונד בבארבי מחריד והאיחורים מעצבנים, חבל שלא באמת לביט בחיפה יומיים לפניי כי היא נתנה שם הופעה מעולה!!!
אני חייבת לציין שהסאונד בביט מצוין, הוא מקום יותר קטן (300 איש בערך) , התאורה הייתה טובה ולמרות שקרן אן היא לא פרפורמרית מצטיינת בדר"כ, היא נתנה הופעה טובה ורוקיסטית יותר מהרגיל והקהל היה משולהב.
אגב, אני לא מבינה מה הבעיה לשיר ביחד איתה את הפזמון. מה הקשר לשירה בציבור? אני הולכת להופעה גם בשביל האנרגיות וזה חלק מהחוויה.
ושכחתי לכתוב שגם בביט ההופעה התחילה באיחור של שעה. אני שמה לב שיותר ויותר מקומות מציינים שההופעה מתחילה ב 22 ובפועל זה 23.
זה ממש נהפך לנורמה מעצבנת
רק נקודה קטנה- איך, אבל איך אתה לא מכיר את המעבדה בירושלים?
טוב, אתה מן הסתם מתל אביב או מהאיזור, אבל להכיר את המעבדה זה כל כך כדאי.
רק נקודה קטנה- איך, אבל איך אתה לא מכיר את המעבדה בירושלים?
טוב, אתה מן הסתם מתל אביב או מהאיזור, אבל להכיר את המעבדה זה כל כך כדאי.
הקהל שם תמיד תמיד מעולה ולא פחות מזה. ג'רוסלמים.
עם כל חוסר החיבה לבארבי, אני חייב להודות שעדיין נהניתי ברוב ההופעות שראיתי שם (ומדובר ביותר ממאה, אני מעריך).
גם הסאונד במקום סביר ביותר כשיש לך הרכב נגנים מנוסה וסאונדמן שמבין את הסאונד של המקום. ככה יצא שגם אם בהופעה האחרונה שראיתי של אביב גדג' הסאונד לא היה ממש מדוייק ואנליטי, הוא היה חי ובועט וכל העסק נשמע ונראה כמו שמוזיקה צריכה להישמע ולהיראות על במה בימינו. ואם כבר הוזכרה המעבדה בירושלים, הופעה של אותו אביב גדג' במעבדה לא השאירה עליי אימפקט גדול כמו ההופעה בבארבי, למרות שהמעבדה היא אולם הופעות טוב יותר בכל קנה מידה.
בסופו של דבר הופעה טובה היא סך כל החלקים (של המופיע, המקום והקהל), יותר משהיא החלקים עצמם. הופעה רעה היא רשימה ארוכה של כשלים ובעיות.
מן הראוי לציין שגם מוסיקת האולפן של הגב' אן לא בדיוק עשויה מדמעות של מלאכים. האסטתיקה האודיופונית המעתירה לא מצליחה להסתיר פריג'ידיות טבעית, אז קצת קשה לצפות שתפשיר על הבמה. בין הטקסטים הפסיכדליים ללהטוטנות ההפקה המהפנטת – פשוט אין מה שיבעט ויגיד "רבאק, הנה עוד מקום בקישקעס שהמוסיקה הצליחה להשתחל אליו."
ואגב, אולי הצלחתי לשטות בך לחלוטין, אבל אני מחובביה.
איך יוצרים מערום של פח זבל וחוסר עמידות מבנאדם שהגיע במחזור להופעה. עשרה סעיפים ולהלן:
1. האיחור של הבארבי – בארבי אף פעם לא איחר אלא תמיד אמר חד משמעית בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים שבשעה 23:00 מתחיל המופע. לשנות ב-180 מעלות שעת הופעה בשביל זקן נרגן כמוך, לא מקובל עליי. ויש סיבות: 85% מהזמן במועדון הבארבי מושתת על אמנים צעירים שעובדים למחייתם עד שעות הערב המאוחרות. רוב ההכנסה שלהם לא נובעת מאותן ההופעות, כך שלהתחיל מופעים בשעה המוקדמת זה בלתי אפשרית. האמנים עובדים למחייתם או עובדים לחילופין. וזה לא עניין שלא בזין שלנו, אלא עניין שנובע רק מהתחשבות גדולה הרבה יותר ממה שאתה מדמיין לעצמך.
2. האיחור שלך – אתה מגיע בשתי דקות ל-11, כמו שנאמר "בדקה התשעים". ועדיין יש לך טענות ותלונות? זוהי תרבות הבילוי שלך? לא באת לצוותא ולא באת להצגה. באת למועדון רוק.
3. הג'ינג'ית בכניסה / כרטיסי האשראי בכניסה – ידידי "האינטילגנט", המופע של קרן אן היה סולד אאוט. במשך חודש וחצי עונה פה צוות טלפונים מהבוקר ועד הלילה ולוקח הזמנות באשראי ללא עמלה (כמו במשרדים אחרים), ללא דמי ביטול, למרות שמבטלים בדקה התשעים עם הרבה מאמץ מ-11 בבוקר ועד לפעמים 4 לפנות בוקר. יש לך כל כך הרבה זמן לעשות את ההזמנה באשראי ושהכרטיסים יחכו לך בקופה, אבל לא, השתמשת בכוחך ככתב וביקשת מיחסי הציבור כרטיסים בהנחה. ניצלת את מעמדך ככתב לקבל כרטיסים בהנחה וזאת למרות שכבר לא היו. חבל שאת זה שכחת לציין באוזני הקוראים שלך. כמועדון, אין לנו נגיעה בנושא המוזמנים, דבר השנוא עלינו. אין לנו עניין בנושא כרטיסי ההנחה, זה דבר שלא נוגע לנו. אנו מקבלים אותו כדבר מוגמר מיחסי הציבור או לחילופין ההפקה בערב המופע בדקה התשעים. כשאתה מנסה לחסוך איקס מסוים של שקלים. כפי הנראה, אלה הבעיות שאתה נתקל בהם. לגבי הפרצוף החמוץ של הקופאית – אתה יודע איך זה, גם לה מותר להיות במחזור, היא גם בנאדם.
4 – הכספומט הקרוב – שוב פעם – תגיע בדקה ה-99 והסתברות של כל הדברים יקרו לך. כמה קטנוני אתה יכול להיות.
5 -אדישות הקהל – להזכירך, מועדון בארבי הוא חלל, וכחלל הוא מאכלס בתוכו אמנים ומשתדל לתת להם את מירב הכבוד ואת מירב השירות. אני מתנצל, אך באותו היום, צוות הווי ובידור של הבארבי לא יכול היה לצאת לקהל ולהזיז את איבריו. אתה באמת לא חושב שהגזמת הפעם?
6 – זליגה מהמועדון הסמוך – גם אני מבכה על הקולטורה לצידי. אבל מאידך, ככה זה כשפותחים פלאפל וזה עובד. רוחב שלם הופך להיות פלאפלאיות.
7 – תאורה אחורית – גיא חג'ג', מספר פרמטרים אלייך בנושא: התאורן הוא תאורן מטעם ההפקה של קרן אן, קונספט התאורה הותאם לבקשת הזמרת \ המופע. בנוסף, אם תואיל בטובך לספור שוב ושוב, תגלה שיש הרבה יותר מאיקה מסוים של פנים. לא לכל מופע מתאים פנסים חכמים ומסנוורים. לא כל מופע הוא מופע גרנדיוזי, ולא כל מופע אמור להאיר כל תו פנים בפניה של הזמרת או של המתופף. התאורן מקבל עמדת תאורה כולל פנסים ומתאים את זה לדרישות ההפקה. קוראים לזה קוראי שירות וזה לא המצאה שלנו. רק לסבר את אוזנך, בצבעי הכחול והאדום, לכל אחד מהם יש עשרה צבעים מתחלפים, על פי דרישת התאורן. מצטער שלא שיבטתי את התאורן שישחק לפי מצב רוחך העגום.
8 – שירה בציבור – תרשה לי לא להגיב על זה. נראה לי שחיפשת להוסיף עוד נקודה.
9 – אתה בטוח שאין לך תומא? אתה בטוח של במנשנשים?
10 – הרגעים הכי טובים הם הקאברים – נראה לי שפשוט הגעת ביום המופע בדיוק כמו שהקופאית של הבארבי הייתה ביום המופע. הגעת נטול חשק ואנרגיות ובהתאם לזו הגבת וכתבת. אני מניח שקל מאוד לעלות מערום של עשר קלישאות מעוותות ומטומטות ולא בכדי שיזדנבו אחריך אי אילו שהן תגובות של אנשים שבטוחים שהם יודעים לעשות את הכל יותר טוב. לבקר, אתה ועוד 35 התגובות שלך, יודעים הכי טוב. לעשות – עוד לא ראיתי אותך עושה שום דבר ועוד 35 אנשים שכמוך לא טורחים לעשות. אני מאוד גאה במה שאני עושה. אני עושה את כל מה שאני עושה – מהלב. אני בז על הדרך המחורבנת שלך לקטול, להשמיץ, לסלף. אני בז לאותם מתלהמים עלומי שם שלא מפחדים, שגברים כולם מאחורי המקלדת. אני, שאול מזרחי, הבעלים של מועדון הבארבי, עושה את עבודתי נאמנה, משתדל לנהוג ביותר ובהגינות. שם זין וקצוץ על אנשים ממורמרים ומתוסכלים שככל הנראה לא זיינו לילה שלם.
לגביי המכחפישים השוללים, "החכמים" – תודו לאל שיש מחשב שחוסך לכם טיפול פסיכולוגי. עכשיו בוא נכפיל את הטוקבקים ונעשה אותך פופולרי. זה מה שכנראת רצית. הדרך הכי טובה לנסות להגיע לפופלריות זו דרך ההשמצה וכמוך לא חסרים בעם.
שורה תחתונה – נראה לי שלא היינו באותה ההופעה.
איך אומרים? עלה והצלח.
שאול מזרחי,
בעלים גאה של מועדון הבארבי,
ולפחות עושה.
אהלן שאול,
קודם כל, טוב שהגבת. קיוויתי שמישהו מצוות הבארבי יגיע.
כמובן שהאשמה על קיטורים על האיחור שלי עצמי ועל הכספומט וכדומה מקורם בי, עניינים כמו שירה בציבור או קהל אדיש הם עניין סובייקטיבי, וגם ציינתי את הדברים האלה.
שנית, ולעיקר: אז התנערת, התכחשת, הסברת, לגלגת וסתרת.
יופי.
בסופו של יום, עדיין יש לך כמה עשרות אנשים שבאו לבלות במועדון שלך ויצאו עם טענות על השירות, הסאונד, הצוות והגישה. ואלה רק שלושים וחמישה מקוראי הבלוג הזה שטרחו גם להגיב. (הם גם ציינו שחלק גדול מהבעיות שעליהן אני התלוננתי חזרו גם במופעים אחרים, כך שלמרבה הצער, כנראה לא מדובר בפעם אחת שהג'ינג'ית באה לעבוד במחזור או שהסאונד היה מעפן. התירוץ הזה לא יעבוד). מועדון רוק או לא, אני לא חושב שצריך "עמידות" כדי לבוא להופעת רוק וליהנות בה.
בתור בעל עסק, ולא משנה אם זה פלאפל או מועדון הופעות, אני מצפה ממך לנסות לספק את הלקוחות שלך ולא להגיד להם "יאללה תשתקו יא בכיינים, בטח לא זיינתם לילה שלם\הייתם במחזור\אתם הומואים". לא יצאת גבר עם התגובה הזו, אלא בעל עסק שלא עושה את עבודתו נאמנה.
לגבי גישת "אתה לא עושה, אז תסתום את הפה" – זה תירוץ של גן ילדים. האם תהיה מוכן לשמוע תלונות על ההופעות בבארבי רק מבעלי מועדונים אחרים? נו, באמת. אתה רוצה שאתעלם מהתגובה שלך כי אתה לא כותב בלוג כמוני?
ולגבי שעת ההופעה: תסלח לי, אבל זה כבר באמת תירוץ מגוחך. אני בטוח שקרן אן ונגניה לא היו צריכים לסיים את עבודתם בפיצריה בתשע וחצי במוצ"ש ולכן המופע התחיל מתי שהתחיל. ואני בטוח שגם המוזיקאים המסכנים שגם עובדים במשך היום ולכן הופעתם מתאחרת צריכים לקום בבוקר אם יש להם עבודה. או שבדרך פלא כל מוזיקאי ישראל עובדים משמרות אחה"צ ומסיימים להופעה של עשר.
ואם אתם רוצים להתחיל הופעה ב-11, תפתחו את הדלתות ברבע ל-11. השעה השלמה שבה אתם מרוויחים על הבאר כי הקהל מתייבש ומחכה היא ביזיון של תודעת שירות גרועה.
בקיצור, אתה יכול להתנער מביקורת כמה שתרצה. התוצאה היא שלקוחות יוצאים מהמועדון שלך לא מרוצים, ובמקום להקשיב ולהשתפר אתה הודף ומתעלם. איך אומרים? עלה והצלח.
גיא
לקוח לא מרוצה, אחד מני רבים
גיא,
סאונד מתחלק לשניים 90% זה איך שהלהקות מנגנות וכל היתר זה היכולות של הטכנאי.במקרה של קרן אן רק במקרה, הטכנאי הוא איש צוות שעושה את עבודתו נאמנה כבר מספר שנים ומלווה את קרן אן. לגבי הנושא של תלונות לצד אותם תלונות לא מעט תשבוחות שמענו ולא מ"מבקרים" כמוך או מאנשים שמגיעים אחת לכמה זמן להופעות. אלא מהפקות בין לאומיות שיידעו לא פעם אחת לשבח ולהלל . רק במדינת ישראל כל אורח הוא טכנאי על, רק במדינת ישראל כולם מדברים על סאונד . אין אנו לוקחים את הדברים בקלות ראש, ככל וכלל לא. ממליץ לך להתעניין אצל טכנאים מהשורה הראשונה איזה תנאים יש במועדון. ובדוגמא אסיים בנושא הזה, בחברת השכרה נכנס פלוני אלמוני בעל ותק של 10 שנים ואף יותר בנהיגה והשכיר פונטו באותה מידה נכנס פלוני בעל שנה רישיון נהיגה והשכיר את אותו הדגם של פונטו שניהם ייסעו באוטו אותו דבר? מקווה שהבנת .
לגבי נושא של תלונות, בתור היותי בעלים של מועדון וחברת תקליטים עשיתי אי אילו שהן הפקות. גם בקייסריה אנשים התלוננו, גם באמפי רעננה אנשים התלוננו וגם בהיכל התרבות אנשים התלוננו ולא בהכרח על ההפקה. מתלוננים על המאבטחים, על כניסת קהל איטית על מקומות מרוחקים מהבמה (יציעים) מתלוננים על כך שלא השיגו כרטיסים (סולד אאוט) , על ריחוק הלוקיישנים על פקקים ועוד כהנה וכהנה . לרצות את כולם אי אפשר. להשתדל אני מאמין באמת ובתמים שאני משתדל. התחושה שלי לפעמים שאנשים שעוברים תלאות ומכשולים במהלך השבוע (בעבודה , מהבוס ,ילדים, מיסים מדינה לא קלה אנחנו) מחפשים סוג מסויים של שק אגרוף ובהרבה מקרים אנחנו נותני השירות שק האיגרוף של הציבור . תגובות ענייניות תמיד אבל תמיד יתקבלו באהדה אבל במדינה שהעין צרה אף פעם אינני יודע מתי התגובה היא אמיתית ובמקרה שלך אם רצית לייעל ולשפר מתוך "איכפתיות" יכול לפנות או בטלפון או אליי במקום ואני מניח שאתה יודע איך אני נראה כי אני נמצא במקום. אבל אתה חיפשת פשוט להעלות את הרייטינג של עצמך. לא ביקשתי בתור בעל עסק לסתום פיות לקהל "יאללה תשתקו יא בכיינים לא זיינתם לילה שלם \הייתם במחזור.." בזתי לאותם הולכי רכיל ש"קפצו על המרכבה" והתחליו לספר ניסים ונפלאות בעילום שם .בזתי לך על הדרך שלך על הקיטורים שלך על ההתבכיינות שלך והאיחורים שלך. בתור בעל מועדון שלא מעט הפקות נמצאים בו אחד המקומות עם מחירי הכרטיסים היותר שפויים במדינה. להגדיר אותנו כאלה שמעקבים הופעה כדיי לעשות קופה בבר נשמע קצת תמוה ומסריח. אני מניח שחלק מתרבות הבילויי במועדונים היא להגיע להתרווח לדבר עם החבר \ה ולשתות משהו אלא שאצלך זה להגיע בדקה ה 90 לשבת על כיסא ולשתות נס על לחב ויאללה קדימה ישחקו הנערים לפנינו. מאוד חכם מצידך להמליץ לי לפתוח את המועדון ברבע ל 11 ובשעה 11 לפתוח את המופע. מר חג'ג' היקר לסיכום, אני יותר מגאה במה שאני עושה אני יותר מקשוב לדברים שסביבי, אני חיי את המקום 19 שעות ביממה נושם אותו על הפלוסים ועל המינוסים שבו .במשך 14 שנה שמועדון בארבי קיים אנחנו רואים דברים יפים ודברים מחורבנים.להבדיל אלפי הבדלות ממך שבתפקידך אתה יושב ומבקר בביתך בצורה סטרילית דיסקים בינלאומיים.
כדיי לפתור את כל טענותייך ממליץ לך בכל לב לבקש מחברות התקליטים שישלחו לך די. וי. די לצפייה בבית ככה שתוכל לא להתקל בקופאית הג'ינג'ית לא לחיות בצפיפות לסדר את מערכת הסאונד שלך לא להתחכך בעם וברגעים הטובים שלך תוכל אף לקום לקפץ ולרקוד ולהרגיש את הקהל אנרגטי ,שלא נדבר על שאת אותו מופע שאתה מקרין בבית תוכל להתחיל בשעה 8 בערב ואף מוקדם יותר כיוון שאתה איש עובד.לגבי הנושא של תאורה תוכל לעמעם את האורות בסלון לשביעות רצונך.
שאול.
שאול,
אשתדל לא לחזור על דברים כי אני לא מתכוון ללכת במעגלים.
ראשית, טוב שהורדנו את הטונים ואני שמח שיש כאן שיחה ולא התכתשות.
שנית, יצוין כי לא התלוננתי הפעם על הסאונד. אבל שמעתי מצופים רבים בהופעות אחרות, ואף מזמרים שהופיעו במקום, תלונות רמות על הסאונדמנים.
שלישית – אם מתעלמים מעניינים סובייקטיביים שלי כגון הגעה מאוחרת ובעיות כספומט, ומכך שקרן אן עצמה לא נתנה הופעה טובה לטעמי, התלונות שנותרו על הבארבי הן בעניין התאורה, זליגת הסאונד, השעה המאוחרת ויותר מכל בעניין השירות (אני לא חושב שזו דרישה מוגזמת מצד לקוח לא לחטוף צעקות מנותני שירות. אדם כזה צריך לעוף ממקום עבודתו עוד באותו ערב) – ועל כל אלה אינני היחיד שמתלונן, עיניך רואות. תלונות זה מעצבן אבל זה גם לגיטימי והכרחי, במיוחד כשהן מגיעות ממגוון אנשים שראו מגוון הופעות.
רביעית, אני מחזיק בזכותי לחזור מהופעה ולכתוב על הדברים שהפריעו לי בה. זה בטח לא נעים לקרוא אבל זו האמת וזו החווייה שחוויתי, ואני אספר אותה לכל מי שבא לי ולא אלך ללחוש רק באוזנך.
חמישית, אתה מוזמן לטעון שעבר עליי שבוע גרוע, שאני לא הולך הרבה להופעות, שאני אוהב להתלונן, שאני לא מבין בסאונד, ועוד מיליון הנחות שאתה מתיימר להניח כלפי אדם שאינך מכיר.
ואתה מוזמן גם לטעון שיש לי דרישות גבוהות ממקומות שאני הולך לראות בהם הופעות, ובכך תהיה צודק.
למרבה השמחה, היו בארץ לא מעט הופעות מצוינות במקומות טובים עם שירות נעים ותנאים מצוינים. הבארבי, לפחות לפי חוויותיי, לא היה אחד מהם.
התוצאה הסופית היא אותה תוצאה: אני אינני היחיד שיוצא לא מרוצה מהופעות בבארבי ושיש לו ביקורת, לפעמים קשה, כלפי התנאים והשירות במועדון. אם אתה אכן קשוב היטב ללקוחותיך כפי שאתה אומר, אשמח לחזור מההופעה הבאה שאראה בבארבי ולכתוב רק תשבוחות ומילים טובות. זה יהיה לי לעונג.
גם אני לקוחה לא מרוצה של הבארבי ומחרימה את המקום כבר כשנה.
גיאחה אתה עוד בלוגר מיני רבים.
ממה שאתה כותב בוואי נט אתה ממש לא מציג ידע, לא כרונולוגי, לא היסטורי, לא פרשני.
חארטיונר, הייפר, חי מטרנד לטרנד, שלטעמי, אתה בעל טעם אישי גרוע, טעם של סיכומי פיצ'פורק לא מבוססים.
מתבכיין סדרתי על כן לקנות דיסק , לא לקנות דיסק, כן מפ3 , או לא.
בחיאת ראבאק
.
ותדע גם אתה לקבל ביקורת. (ואל תתלונן שאני כותב בשם בדוי, היה יותר גרוע אם הייתי כותב לא בשם בדוי. אז תשאיר אותי נמושה ותהנה)
חוצמזה,
לטעמי קרן אן סתם זמרת מרגרינה מחונטרשת, שבעברית היא תישמע כמו אייס קרים שנמס על הכביש ביום חם. והנמלים מסביב בשפת הנוזל.
אולי זה המענה ל 10 הסיבות.
גם אם שאול מזרחי פישל, והרי יש לו גירסה שהוא צדיק העולם, הלוואי והיו לנו עוד שניים כאלה. אחד בצפון ואחד בדרום.
בתור בלוגר, שיכול להתחרע על כל העולם, תעשה טובה, תשאיר הפעם לאנשי מעש כמו מזרחי, לעשות את העבודה (גם החרא) .
וכשיחסר לך, לך לאיזה פולקלה 298, שיבוא עלינו לטובה.
האמת הצטערתי לקרוא את התגובה של שאול מזרחי, כנותן שירות (תחת השם נדב טסלר) לא הייתי מצפה מאף אחד מהעובדים שלי (או המנהלים) לתירוצים אלא לאפשרויות לתקן או לשפר בעתיד.
הייתי שמח לחזור לבארבי אבל לאור התנסות שלי עם המקום בעבר אני שוקל כל הופעה מספר פעמים לפני שאני מחליט לרכוש כרטיסים.
פלורי, סתם הערה מהצד: מה הקטע עם "בתור בלוגר, שיכול להתחרע על כל העולם, תעשה טובה, תשאיר הפעם לאנשי מעש כמו מזרחי, לעשות את העבודה (גם החרא)."? אתה באמת חושב שבגלל שגיא הוא "בלוגר אחד מני רבים" אסור לו לבקר דברים שהפריעו לו בהופעה? ומה הקשר לזה ששאול מזרחי הוא"איש מעש"? רבאק, הוא בסה"כ מנהל מועדון. לא מעט אנשים עושים כל יום דברים הרבה יותר משמעותיים למען החברה האנושית וגם אותם מותר לבקר בצורה עניינית (כמה דוגמאות לביקורת לא עניינית: ידידי "האינטיליגנט", חארטיונר, מתבכיין סדרתי).
והערת אגב נוספת: עצם העובדה שבעל המועדון לא מנסה לטעון שאיכות השירות אצלו טובה, אלא מצדיק את זכות העובדים שלו לתת שירות גרוע, כבר מראה על בעייתיות בהתנהלות מול לקוחות באופן כללי.אני לא מתיימר לקבוע מי צודק כאן, ואני אפילו לא בלוגר אחד מני רבים, אבל גם אם כל שאר הטענות של גיא מצוצות מהאצבע (ועם חלקן אני גם לא מסכים באופן כללי), הזלזול הגלוי בלקוחות מאוד מרגיז.
ולחשוב שעוד התלבטתי האם ללכת להופעות בבארבי מתוך מחשבה שאולי סוף סוף הם ילמדו מטועיות העבר וישתפרו. התגובה של שאול מזרחי הראתה שאין סיכוי שזה יקרה. אי פעם. אנחנו צריכים להתרגל לרמה נמוכה של הופעות ולהודות לו על כך.
מעולה. מאוד מעניינת ההתכתשות הזאת, כשכל צד גם אומר דברים שקשה להתווכח איתם ומצד שני גם כמה שטויות מרתיחות.
בסך הכל באמת טיפשי להאשים את שאול בשעות שהופעות בכל הארץ מתחילות בהן. זה באמת מבאס אבל האמת שאם היתה תחבורה נורמלית בשעות הלילה זה לא היה ממש מפריע. אנחנו לא אירופאים עם הרגלי שתיה אחרי עבודה, ואנשים מאוד אוהבים טלוויזיה. אני לא שותה ולא רואה טלוויזיה, וחושב שייקח קצת זמן לשנות הרגלים לקהל, כל קהל. צריך לחשוב איך עושים את זה. זה לא תלוי (רק) בבארבי.
הדבר היחידי שאני יכול לחשוב שאפשר לבוא לשאול בטענות ושיהיה לגיטימי זה שאם הוא מודע לעובדה שיש זליגת סאונד מהקולטורה זה משהו שהוא חייב לתקן. זה באמת לא הגיוני לשמוע רעשים חיצוניים לאולם כשברור שאתה משלם בשביל לשמוע ספציפית את מה שמתרחש בתוך האולם. זה אפילו מריח כמו עילה לתביעה ייצוגית לגיטימית. לא שאנחנו רוצים שזה יגיע לשם, אבל זה באמת מסוג הדברים שבעל מועדון לא יכול לטייח. כל השאר זה באמת פרשנויות ודברים שאפשר להעריך או להפריך.
זהו, נראה לי
אפשר להיכנס באיחור? המשפט הזה של שאול מזרחי הפריע לי:
"בארבי אף פעם לא איחר אלא תמיד אמר חד משמעית בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים שבשעה 23:00 מתחיל המופע".
לאיודע בקשר למופע הספציפי אם קרן אן. לא הייתי בו, ואני לא זוכר את הפרסומים. אבל בתור אחד שקורא את האתר של הבארבי על בסיס שבועי (ואפילו שואב משם לא מעט מידע), לא זכור לי שרשומה שם שעת פתיחת דלתות ושעת התחלת הופעה. לכן, אשמח לדעת איפה הבארבי אומר חד משמעית מתי מתחילים מופיעים. באמת, זה נורא יועיל לי בעבודה בבלוג! :]
(ואם טעות בידי, אני מתנצל מראש)
לא צריך עשרה סעיפים בשביל לעמוד על ערכו של הבארבי, אפשר להגיע לסקנה אחת רק ממראה השירותים שלהם…
מסקנה
אוקיי
בבארבי הייתי רק מספר פעמים ספורות וכל הטענות שגיא העלה היו אכן מוצדקות ,וזכותו של כל לקוח להחליט על מה הוא כן רוצה לבזבז כספו עליו .
אבל שאול !! ראבק תגובה כזו קלוקלת מבעל עסק מזמן לא קראתי.
מה אתה מונופול?קח את שנאמר פה ונסה לברר באם אמיתיים הדברים הרי שמן ההגיון נובע שהערות לא נאמרות סתם כך.
ואם תגובתך הארסית משהו -רק חיזקת לי את כל שחששותיי.
יתאחדו כל הוירטואלים/ההומואים/שותי הנס על חלב ויחרימו הבראבי!!!
שאול, אם נקלף את שכבת ההתלהמות והעצבים מהתכתובת בינך לבין גיא נגלה כמה הערות בונות שבהחלט אפשר לתקן בקלות.
אני אישית אוהב את הבארבי, הייתי בהרבה הופעות שם, בחלקם נהניתי יותר ובחלקם פחות.
אני לא חושב שזה לא בסדר להודות שיש שם אי אלו חסרונות ולנסות לתקנם. בסך הכל כולנו רוצים לשפר את תרבות ההופעות בארץ בכלל ובבארבי בפרט – והכוח בידיך. במקום להתלהם, עליך לשמוח של"לקוחות" הבארבי כל כך אכפת מהמועדון. יש מועדונים שאנו לא חוזרים אליהם בגלל חוויית הופעה גרועה. אך הנה כאן, אנו מנסים להגיד מה לא תקין כדי שאפשר יהיה לשפר. זו מחמאה וזכות גדולה לך ולמועדון וכדאי לך לנצל את ההזדמנות ולהנהיג את השינוי.
להלן כמה הצעות קטנות שיכולות לעשות שינוי גדול. אתה יכול לקבל אותן או לזלזל בהן, אך אינך יכול להתעלם מכך שאנשים רבים חושבים כך, וזה בעצם מה שחשוב, לא?:
1. נושא אלמנטרי שאני לא מבין מה יש להתווכח עליו בכלל – השירות. תפטר את נותני השירות הגרועים במועדון שלך (ובראשם – זאת שנקראת כאן באקט פוליטיקלי קורקט מרשים "הג'ינג'ית", ושכנראה נמצאת במחזור תמידי, מניסיון)
2. כל כך פשוט וכל כך משמעותי – תקדים את שעת ההופעות (אפילו חצי שעה או שעה יותר מוקדם תהווה שיפור ניכר)
3. הטענה הכי מרתיחה שלך (שלדעתי נכתבה מתוך חוסר מודעות רגעי ואני מקווה שאתה מתחרט עליה, כי זו פשוט ירייה ברגל של עצמך): ההצדקה של זליגת הסאונד ממועדונים שכנים. אתה בעצם אומר בגלוי – "נכון, הסאונד זולג ומפריע למופע, אבל ככה זה כשאתה מצליח – תתמודדו עם זה". עזוב את הקהל, אני מקווה שאף אמן שעומד להופיע אצלך לא קרא את זה כי זו תעודת עניות עצומה לתודעת השירות במועדון ולחשיבות חוויית ההופעה. אז מה דעתך, אולי במקום "להתמודד" עם זה, תתקן את זה? יש דרכים לשפר אקוסטיקה ולאטום זליגת סאונד. תתייעץ עם אותם מומחי סאונד שהזכרת והם ישמחו לעזור.
לסיכום, ראיתי כבר מספר הופעות מעולות בבארבי (בזכות האמן שהופיע). החסרונות של המועדון היוו תמיד את "המחיר" שאני צריך לשלם בדרך כדי להנות מההופעה. טיפול בחסרונות אלו יהפכו את חוויית ההופעה לשלמה ועוצמתית.
דרך אגב, אין לי שום כוונה להתחבא מאחורי המקלדת ולהיות "גבר" בעילום שם, זוהי פשוט תרבות הבלוגים ולא בא לי שכל מי שמבקר פה ייחשף לפרטיי האישיים. אם תהיה מעוניין, אשמח להמשיך את השיחה איתך באופן אישי וגלוי, אתה מוזמן להשאיר כאן תגובה או לבקש את שמי וכתובת המייל שלי מגיא.
תודה, ירון.
הולי מאמא! מי אמר שהורמונים, שערוריות ומילים לא יפות אפשר למצוא רק אצל איימי וינהאוס?! מסתבר שגם אצלנו בשלולית המקומית שוכחים לפעמים לעסוק באומנות ופוזלים ויורקים לצדדים. חלאס חבר'ה – תעשו כבוד לאומנים ומקום לאומנות. אל תתעסקו בבקשה בתפל.
כמה דברים שהרתיחו אותי (ואני אפילו לא שותה "נס על לחב")
1. היי – לבחורה מותר להיות מעצבנת גם כשהיא לא במחזור. אני חלילה לא מצדיקה פרצופים חמוצים, לא של נותני שירות ולא של לקוחותיהם, אבל העניין עם המחזור הוא לא רלוונטי (ובמיוחד לא לגיטימי כשהוא בא מכל אדם אחר חוץ מהבחורה עצמה).
2. אנשי מעש הם האנשים החביבים עלי אבל זה גיא היקר הוא איש מעש בעצמו שכן כתיבת בלוג היא מעשה נפלא ומעבר לכך יש לו (יחד עם בנימין אסתרליס המופלא) לייבל, שבניגוד לאיך שלייבלים מנוהלים בד"כ, מתבסס על טעם מוזיקלי משובח, עקרונות נעלים ואי-כניעה לתכתיבי השוק הפופולרי, כלומר הוא לא רק איש מעש אלא אחלא של איש מעש
(נלחץ לי באמצע בטעות)
זהו בעצם, רק רציתי לציין לטובה את התגובה של ירון שמעלה כאן סוגיה חשובה –
הבלוג הזה נוצר מתוך אהבה כנה למוזיקה! (גיא – תקן אותי אם אני טועה, אני לא מתיימרת לדבר בשמך, זה פשוט הרושם שלי).
הדברים שנכתבים בו לא באים להרוס, (כמו שביקורת יכולה לעשות לפעמים, וזה עצוב, ובמקרים כאלה אכן מותר להתרגז על אנשים שאינם אנשי מעש ובכל זאת מכפישים וקוצצים את כנפיהם של העושים) אלא לעצב, לתקן, לשפר, לחלוק הגיגים והצעות לשיפור למען עתיד מוזיקלי טוב יותר (אני מתחילה להישמע כמו מתמודדת בתחרות יופי).
כולנו כאן בשביל המוזיקה ולכן יעשה מר מזרחי בשכל אם יקשיב באמת למה שנכתב כאן וייקח את הדברים לתשומת לבו (לפחות ייקחם לתשומת לבו ולא יהדוף מעליו אוטומטית במהלומה של מגננה). נכון – זה לא קל (לא להקשיב לביקורת ולא ליישם אותה, במיוחד כש"פרטים קטנים" כמו זליגת סאונד הם בעיה שתיקונה עלול לעלות המון-המון-כסף) אבל בסופו של דבר, גם בעלי מועדוני הופעות וגם הקהל (או בשמם כאן "נותני השירות" וה"לקוחות") הם אנשים שפשוט אוהבים מוזיקה (או לפחות היו פעם כאלה). אגב, מבחינת הפאלאפליות – הקדמת המופעים תוך תיאום עם הקולטורה יכול להפוך בעיה מטרידה לשיתוף פעולה פשוט ואפילו שיתוף של מאגר לקוחות פוטנציאלי (מתחילים בהופעה בבארבי ועוברים לקולטורה אח"כ).
הבה נתאחדה כולנו, בעלים, נשים, לקוחות ובחורות בכל שלבי המחזור, למען המוזיקה בארצנו צרת העין, עד שיתרחבו הלבבות וייפקחו העיניים והאוזניים בשמחה!!
(ותודה להורי שהביאוני עד הלום)
זהו.
🙂
גיא, אכן כל מה שאתה אומר נכון הוא
הסאונד במקום גרוע ביותר , שזה דבר ידוע – זה כי לא בזין שלהם
הקופאית גרועה בכניסה, – ידוע – זה כי הם יכולים להרשות לעצמם
ההופעות תמיד , בניגוד למקומות אחרים , אפילו בת"א , מתחיל מאוחר מדי אבל….
הבארבי באמת קיים המון זמן, אני אישית ראיתי שם המון הופעות שזכורות לי לטובה (טווילייט סינגרז למשל – וראיתי את הראשונה השנייה , הבנתי הייתה נוראית מבחינת סאונד ופאדיחות רגילות של הבארבי, כך נמסר לי) אין מה לעשות , אני לשם כבר לא ממש הולך , אבל זה המקום שכ"כ הרבה אנשים התחילו את דרכם – בכל זאת מגיע כבוד לשאול, וגם רמת ההתבטאות הנמוכה שלו לא מפתיעה אותי – גם אותך היא לא הייתה מפתיעה אם היית מכיר קצת את הבן – אדם
שאול, אני מבינה את העצבים של הקינטורים. גם אני עבדתי בשירות לקוחות, וזה נכון שאנשים יכולים להיות מעצבנים לפעמים. אבל מה לזה ומה לגיא? הוא לא רק יושב ומקטר כל הזמן. תקרא את הדברים שהוא כותב. הוא בהחלט יודע לתת מחמאות, והוא עושה את זה הרבה. הוא גם יודע להבליג.
הייתי יכולה אולי להבין את העצבים שלך טוב יותר אם הוא היה כותב על זה בווינט או משהו. אבל זה הבלוג שלו. זה זכותו להביע את מרת רוחו ואת העצבים שלו. זאת הדעה שלו. זה טוב ויפה שבחרת להגיב, וזאת זכותך המלאה, אבל בצורה שבה התנסחת הייתה ממש מעצבנת. אתה אומר לנו להתמודד עם הסאונד? עם היחס? למה, מי אתה? מה, אין מועדונים אחרים?
אני כל הזמן שומעת עוד מישהו שאומר שהוא יותר לא חוזר לבארבי (והם באמת לא חוזרים). לאנשים נשבר. ואם אתה זורק עלינו זין, אז בסדר, אנחנו יודעים להצביע ברגלים. הסיבה שהפוסט קיבל הרבה תגובות זה לא בגלל השלכת הבוץ. זה בגלל שאנשים מזדהים עם השלכת הבוץ. אף אחד כאן (לפחות כך נראה לי) לא חושב שגיא הוא אלוהים. ואנשים גם יודעים להתווכח איתו, ולהגיד לו שהוא טועה לדעתם. כנראה שכן הם פשוט הסכימו איתו.
גיא, אני מקווה שאתה יודע לסנן את כל השטויות שאומרים אליך. כמי שקוראת את הבלוג שלך כבר שנתיים וחצי בערך, אני חושבת שאתה בהחלט אחלה איש מעש.
יש אמת בכל מיני טענות שעלו, אבל סתם ככה, בכל הפעמים שנתקלתי בג'ינג'ית המדוברת (אם אנחנו מדברים על אותה אחת) היא הייתה אחלה.
הסאונד באמת בעייתי.
מאז ההופעה הראשונה של מתיסיהו בבארבי שבה אישתי נמחצה עד מוות מאחורה על הבאר….. המקום מוחרם אצלי ולצערי פספסתי המון הופעות מעולות….הזיכרון שלי הוא של מקום מוזנח(ובלי זיוני שכל-מקום של רוק יכול להראות כמו בית מרקחת כמו בחו"ל), סאונד סביר (באמת תלוי הרכב וסאונדמן), אבל שירות מזעזע. דרך אגב מר מיזרחי- להביא להקה מיותרת כמו בית הבובות לחמם את מתיסיהו זה סוג של עונש לקהל….
רק בישראל..בעל עסק שמצפצף שחור ע"ג לבן ועוד בלי בושה ובהתלהמות בקהל לקוחותיו שמעזים לבקר את מפעלו המהולל, ומצד שני אלה ממשיכים לשלם שוב ושוב, תרתי משמע, על הרשלנות והיוהרה.
מר מזרחי הנכבד , אם ירדת לפסים אישיים עם גיא (מה שלדעתי, עוד איש קטן מאחורי מקלדת, מעולם לא היה בכוונתו של גיא) ועם כל המגיבים, כנראה שבאמת אין פה עם מי לדבר.
אני מודה, אני בכלל צפוני ומספר הפעמים שביקרתי במועדון הזה הוא 0 עגול (וככל הנראה לפי כל זה גם יישאר) אבל מוזיקה זה החיים שלי ואני מאמין שגם של חלק נכבד מהמגיבים אז למה אתם ממשיכים לעשות את זה לעצמכם? ולמוזיקה ? אם זה ככ נורא למה אתם לא עושים מעשה ופשוט לא מגיעים יותר ? ואיך אפשר לקרוא לתל אביב בירת תרבות לאור כל זה , אם זו התרבות שאתם זוכים לה?
LOLz
אמנם בהופעה הזו לא הייתי (לא ממש בקטע של קרן אן)
בכל מראה חשוב לי כן להגיב ולא רק בגלל הסיגנון של שאול מזרחי.
ראיתי לא מעט הופעות בבארבי וברובן הסאונד היה חרא (למעט בהופעה של רגינה שהיה רק פסנתר והיה מעולה).
בכל מקרה בלי להוריד ממה ששאול עושה ועשה למוסיקה הישראלית (ולטעמי העבודה שלו מבורכת) אני חושב שאת עניין הסאונד במקום צריך לשפר ולא צריך להיות טכנאי סאונד בישביל לדעת את זה – אם זה נשמע חרא – זה חרא ובטח את הסיגנון צריך לשפר – אבל לא באתי לחנך אנשים.
לסיכום – גיאחה תמשיך לעשות עבודת קודש בישבילי העבודה שלך מקצועית, עניינית עושה טעם של עוד וגורמת לי לשמוע עוד מוסיקה – אני חושב שבשורה התחתונה אתה ושאול מנסים לעשות אותו דבר.
יללאה – לעבודה
LT
בבארבי יש הרגשה של פרה שמנסים לחלוב אותה
ואם לפרה אין חלב היא יכולה לחזור לעמוד ליד המדרגות
ולסתום את הפה…
אם הבארבי מסמל את תרבות הרוק שלנו
לא פלא שהמועדוני סוג ז' שולטים…
חבל.
🙂
א- חבר'ה, כמה שגיאות כתיב? די, אתם עושים לי פאדיחות.
ב- רוזה, איך את משווה בכלל? בלבונטין יש אחלה סאונד. בתמונע. בקומפורט. אפילו ברזילי. הייתי לא מזמן בפטיפון, הקטן וחסר האמצעים שיש לו הגברה אמנם רעה, אבל עדיין ביחד עם חבריו הנ"ל, עדיף לאוזניי אלפי מונים מהבארבי. בהופעה (האחרונה) שנכחתי בה שם, הופיע שלום חנוך, ונאלצנו לשים נייר טואלט באוזניים בשביל לנסות למצוא את המוזיקה.
ומתי כבר תכנס הג'ינג'ית לשפוך בפנינו כמה פנינות?
(וגיא, אתה גבר גבר. אז מה אם אתה שותה נס על חלב. יש אנשים ששותים נס בלי חלב?)
אני רק רוצה להבהיר שאני לא שותה נס קפה.
אבל אם כבר, אז שיהיה על חלב 🙂
אני קורא את השירשור הזה ובעיקר אני לומד ממנו על החברה הישראלית.
מתלהמת, לא עונה לעניין, חפיפניקית וומעל הכל – לא אכפת לה מזה.
ולמען הסר ספק – שאול מזרחי הפסיד אצלי הרבה מאוד מניות בתגובה שלו שמאפיינת יותר מכל את תגובותיהם של שחקני\מאמני כדורגל שכולם אשמים חוץ מהם. לא התוכן אלא הסגנון.
יובא ניל יאנג לישראל!
לפני כארבע שנים יצאתי עם חבר ונקלענו לאיזור הברבי בסביבות שמונה בערב, יום שישי. חשבנו לעצמנו למה לא? בוא נשתה משהו במקום, אולי תתחיל גם איזו הופעה במקרה. כשנכנסנו ראינו שהמקום ריק, כנראה בהתארגנות לקראת הופעה. פרצוף מוכר ניגש אלינו, משקפיים, אולי שותף, אולי מנהל זוטר.
עופו מכאן הוא אומר, עוד לפני שהוצאנו מילה אחת מהפה.
כף רגלי לא דרכה במקום הזה מאז וגם לא תדרוך.
אני לא מצפה משאול לעשות בדק בית:
הגסות והחוצפה של הממושקף- יש לה הורים.
תמשיך לעשות, שאול, שיהיה לך בהצלחה- אני כבר מצאתי את הפינות הקסומות שלי לראות בהן הופעה טובה.