8 באוקטובר 2010

פטיפוניזם: משיגים פטיפון (פרק 2)

פטיפוניזם: להתחיל עם ויניל
1. למה ויניל?
2. משיגים פטיפון
3. בונים תקליטייה (יתפרסם בקרוב)
4. המדריך המלא לחנויות תקליטים ופטיפונים

בחלק הקודם של "פטיפוניזם" דיברנו על כך שוויניל זה כיף ואכן, ויניל זה באמת כיף. אם אתם קוראים גם את החלק הזה, סימן שקצת השתכנעתם ואתם רוצים לדעת מה עושים עכשיו. או שסתם חיפשתם משהו משונה בגוגל ובטעות הגעתם הנה. תישארו, זה מעניין.

הדרך העוברת משלב ההחלטה לשלב בו תוכלו להתהדר בתקליטייה פעילה וקולנית בחדרכם היא קצרה, ובנויה משני שלבים פשוטים. השלב האחרון מביניהם הוא להשיג את התקליטים, ועליו נדבר בחלק הבא של הפרויקט הזה. השלב הראשון הוא, מן הסתם, להשיג לעצמכם פטיפון – כי מלבד השואה, אין דבר עצוב יותר מערימת תקליטים משובחים שאין איך להאזין להם.

אם כבר יש לכם פטיפון – הידד לכם! אתם רשאים להשאיר תגובות מלגלגות על כל אלה שכן צריכים לקרוא עכשיו את הכל, ולחכות בסבלנות לחלק הבא.

אם אתם רוצים להשיג פטיפון, נא להצטייד מראש בסבלנות (מעט!), וכסף (אופציונלי), אבל לא הרבה מאוד מאף אחד מהם. בואו נתחיל.

חשוב להזכיר: מטרת המדריך הזה היא קודם כל להיות נגיש ככל האפשר לאנשים שאין להם שום ידע מוקדם – לכן אני פוסח כאן על כמה דברים שאולי קריטיים לאודיופיליים ולמקצוענים. עם זאת, אשמח מאוד אם תוסיפו בתגובות הערות, תיקונים והצעות לשיפור המדריך. אני מתאר לעצמי שבאופן טבעי, חלק מהתגובות שלכם ייטמעו מאוחר יותר בגרסה האחרונה של הטקסט. תודה ענקית לעומר סנש שהעיר הערות מאירות עיניים לפוסט הזה, ואף היה שותף לכתיבת כמה מפסקאותיו.

א. מושגי יסוד
תמונה מכאן: cc-by

על החלק הזה אפשר לפסוח אם אין לכם עדיין פטיפון זמין ביד – אבל כדאי לקרוא מתישהו כדי לדעת.

RPM – סל"ד, או בעברית צחה סיבובים לדקה, כלומר מהירות סיבוב הצלחת של הפטיפון. רובם המכריע של התקליטים כיום מנוגנים במהירות של 33 ושליש סיבובים לדקה אך סינגלים, תקליטים שונים ואלבומים ישנים מאוד (או כל מיני מהדורות חדשות ומיוחדות כמו האלבום השלישי של פורטיסהד) מנוגנים לרוב במהירות של 45 סל"ד. כמעט כל הפטיפונים מציעים בורר בין שתי המהירויות האלו. נדירים אף יותר הם תקליטים שמנוגנים ב-78 סל"ד, אך מדובר בעיקר בתקליטים שיוצרו לפני מלה"ע השנייה, ולכן מעטים הפטיפונים שמסתובבים במהירות הזו.

סטיילוס (Stylus) – מלבד היותו שם של מגזין מוזיקה מקוון נהדר שנפח את נשמתו, הסטיילוס הוא פשוט המחט שחורשת את התקליט וממירה את הוויברציות שהיא קולטת בחריציו לאות חשמלי קלוש למדי, שבסופו של דבר מגיע לאוזנינו כמוזיקה. איך הוא מוגבר? מיד נגיע לזה. כשאתם קונים מחט חדשה, שאלו את המוכר לכמה שעות נגינה היא אמורה להחזיק, וכשמגיעה העת, זכרו להחליף מחט – מחט שחוקה תזיק לתקליטים ולאיך שהפטיפון שלכם יישמע.

ראש – הראש הוא החלק בקצה הזרוע שאוחז במחט, קולט את הויברציות העדינות שלה, וממיר אותן לאותות חשמליים. קצת כמו דינמו של אופניים, רק במיליונית העוצמה. בדרך כלל רוב האנשים מסתדרים עם הראש הקיים בפטיפון שלהם, מצד שני, יכול להיות שהוא ישן, מחורבן, או סתם לא מתאים למה שאתם מחפשים (אם כי ברמת ההאזנה הביתית הבסיסית עליה אנחנו מדברים כאן, לא נהיה בררנים).

Pre-amp – כפי שהוסבר כאן, האות החשמלי שמייצר הפטיפון הוא חלש, בערך מאית מעוצמת האות שמייצר קומפקט דיסק. כדי להשוות את העוצמה המזערית הזו לעוצמה שתישמע לנו נורמלית, נחוץ קדם מגבר, יחידת הגברה חיצונית חשמלית, שמתחברת בין הפטיפון למערכת הסטריאו ומגבירה את האות החשמלי החלש שפולט הפטיפון, כך שנוכל לשמוע אותו בלי להגביר עד התקרה. פריאמפים חיצוניים נדרשים כשהמגבר שבידיכם אינו כולל כניסת Phono (שכבר כוללת בתוכה יחידת קדם-מגבר). בימינו אפשר למצוא גם מעט פטיפונים עם פרי-אמפ מובנה, אבל זה לא נחשב למומלץ. מחירו של פרי-אמפ נע בין 300 שקל ופחות לדגמים הפשוטים ועד אלפי ועשרות אלפי שקלים לדגמים האודיופיליים. קחו בחשבון שפרי-אמפ זול נותן גם תוצאה פחות טובה מבחינת סאונד, ואיכות הסאונד הסופית של כל קומבינציית מכשירים תיגרר תמיד לאיכות החוליה המחורבנת ביותר שבה. אבל הכל תלוי בתקציב שלכם וברגישות האוזניים. לרוב המאזינים המתחילים יספיק פרי-אמפ זול למדי שפשוט עושה את העבודה.

הארקה ו-RCA – אני יודע שאתם מתים על כבלים. כבלים מחברים את העולם. לפטיפונים יש כמעט בכל המקרים שתי יציאות עיקריות: א. יציאת RCA סטריאו (כלומר כפולה): אחת לימין ואחת לשמאל. די פשוט. כמעט בכל המקרים, תזדקקו לכבל מהסוג הזה (עם שני פלאגים בכל קצה, לא שלושה כנהוג בווידאו).
ב. בנוסף, פטיפונים כמעט תמיד צריכים יציאת Ground, או בעברית, "הארקה". מדובר בכבל היוצא מהפטיפון ומתחבר לכניסה מתאימה במגבר. הסיבה היא, כפי שמסביר המומחה המקומי שלי עומר סנש: "כאמור כאן, האות החשמלי שמייצר הפטיפון מאד חלש (הוא מוגבר בקדם מגבר בערך פי מאה) וחשמל סטטי, או השראה חשמלית לסוגיה, שהם לא בעיה גדולה ברוב מערכות הסאונד הביתי, גם הם מוגברים פי מאה יחד עם המוסיקה. לכן, אם החשמל הסטטי אינו נפרק, הפטיפון שלכם ישמיע במקרה הטוב המהום נעים אבל לא מאוד מוזיקלי, או במקרה הרע מבחר סוגי דיסטורשן ורעשים, בהתאם לסוג ההפרעה החשמלית הקיים בסביבתו של הפטיפון". הנה הסבר פשוט וקצר לגבי הארקת פטיפונים.

משקולת – אנחנו נכנסים כאן לרזולוציה קצת גבוהה יותר ממה שאני מקפיד עליה בסדרה הזו, אבל זה עניין די קריטי. הזרוע, שבקצה המפורסם יותר שלה נחה המחט, אוחזת בקצה האחר משקולת, שנועדה לאזן את הזרוע. למה? כי אם הזרוע לא תהיה מאוזנת, היא עלולה להיות קלה מדי ולקפוץ מכל דבר קטן, או גרוע מכך – להיות כבדה מדי ולהזיק לתקליט שלכם. ישנם סוגים שונים של משקולות, תלוי בן כמה הפטיפון שלכם. לרוב הפטיפונים יש משקולת מוברגת, שמאפשרת לשלוט על המשקל שהיא מפעילה בעזרת הברגה פשוטה פנימה או החוצה [הנה וידאו שיבהיר לכם איך עושים את זה, והנה הסבר טקסט], אבל כבר נתקלתי בפטיפונים ישנים עם משקולת זעירה תלויה בחוט. עומר סנש היקר מוסיף:

"אפשר "לשחק" מאד בקטנה עם משקל המחט. הפעלת משקל מעט גדול יותר (בטווח של עד חצי גרם) ייתן לפעמים סאונד יותר "בריא" ועשיר בתקליטים שחוקים, אבל אם ברצונכם לשמור על התקליטים הנדירים ויקרי המציאות שלכם, כדאי להקפיד על משקל נכון. אם אתם קונים מחט חדשה, המשקל אמור להיות מצויין בניירת. אם המחט שברשותכם משומשת, שאלו מישהו שמבין, או שתחפשו את הדגם באינטרנט. חשוב לציין כי לפני שמכוונים את המשקולת, צריך לאפס את הזרוע – להביא אותה למצב בו היא מרחפת באופן מאוזן (בחלק מהפטיפונים אפשר להזיז לצורך כך את סימון האפס שעל המשקולת). מכאן, נסובב את המשקולת על פי השנתות, כך שתפעיל את המשקל המדוייק הנחוץ. לרוב הטווח נע בין חצי גרם לשני גרם".

מה אנחנו צריכים לפני שמתחילים?
תמונה מכאן: cc-by-nc-nd

מערכת כלשהי כדי לחבר אליה את הפטיפון, כאילו, הלו?

המלצת הבית היא מגבר אנלוגי ישן (ולצורך העניין, בפוסט הזה מגבר ורסיבר הם אותו המכשיר, כי אין לי זמן ומקום לדקויות), מכמה סיבות: ראשית, בזכות הסאונד האנלוגי שעליו דיברנו בחלק הקודם. שנית, מגברים ישנים, כלומר מסוף שנות השמונים וקודם לכן, מתהדרים בכניסת Phono, והם גם זולים יותר, בדרך כלל. שלא לדבר על כך שהם נראים מצוין.

זה חשוב מסיבה פשוטה מאוד, שכבר הוסברה ב"מושגי יסוד" לפחות פעמיים (ולכן נסבירו בקיצרור נמרץ): הסיגנל של הפטיפו הוא אות חלש ביותר, שמופק מהחיכוך המזערי בין המחט לפני התקליט. מגברים בעלי כניסת Phono מאובזרים בהגברה פנימית נוספת בתוך המגבר, ו"יודעים" להגביר את הסיגנל החלוש הזה לרמה שמיעה (ראו גם "הארקה", לעיל).

אבל מה עושים אם כבר יש לכם מערכת קיימת בלי כניסה כזו, ואתם לא רוצים להחליף אותה או להוסיף עוד מגבר לחדר הצפוף שלכם? אל חשש. בשביל זה המציא לנו אלכסנדר גרהאם פטיפון את החידוש הטכנולוגי המכונה Preamp, אשר כשמו כן הוא: קדם-מגבר (ראו לעיל). מדובר במכשיר חשמלי קטן שמתחבר מצד אחד לפטיפון, מצד שני למערכת, ומצד שלישי לידידנו הטוב – החשמל. כך הוא משמש כיחידת הגברה הכרחית בדרך, ומגביר את הסיגנל החלש כך שעד שהוא מגיע למערכת שלכם, הוא פחות או יותר שווה בעוצמתו לסיגנל של קומפקט דיסק או נגן אלקטרוני אחר שתחברו לשם.

קפיש?

מגברים אנלוגיים או לא אנלוגיים, פלוס רמקולים, זה כבר נושא לפוסט או פרויקט אחר לגמרי, אבל באופן כללי ניתן למצוא כאלה יד ראשונה ויד שנייה בשלל חנויות אלקטרוניקה ברחבי הארץ. אני ממליץ לרכוש מכשיר טוב יד שנייה ולא להוציא אלפים על מגבר שהוא Over-qualified ומציע סראונד 809 רמקולים כשכל מה שאנחנו רוצים הוא לשמוע קצת סטריאו ישן וטוב מתקליטים. יש לנו לוח מקומות בהם אפשר לקנות פטיפונים, ובמקום בו אפשר למצוא פטיפונים אפשר כמעט תמיד למצוא גם את חבריהם הטובים, הרסיברים.

איך משיגים פטיפון?
תמונה מכאן: cc-by-nc-nd

אז יש לנו את כל הבסיס, אבל חסר לנו פטיפון. כמו כל דבר בדוגמאות מתחכמות, גם הדרכים להשגת הנגן הנכסף מתחלקות לשלוש אפשרויות בסיסיות:

1. לגזול מאבא

זו צריכה תמיד להיות הדרך הראשונה, והמומלצת מכולן. לפני שאתם רצים לחנות או לאינטרנט, תשאלו את אבא, תרימו טלפון לדודה, תדפקו בנימוס על דלת השכנים, תעירו את סבתא (אבל לאט ובזהירות, היא כבר לא צעירה), חפשו בבוידעם. להרבה מאוד אנשים שוכב בבית פטיפון טוב להפליא, לרוב פעיל לגמרי או במצב שדורש החלפת רצועה או מחט בלבד (עניין זול למדי ברמת הבסיס שבה אנחנו עוסקים), שסתם משמש את תושבי הבית כמדף במקרה הטוב, או תופס מקום ואבק במחסן במקרה הרע. לי קרה כבר שלוש פעמים (!) שקיבלתי מקרובי משפחה פטיפון פעיל לגמרי, או כזה שרק דורש החלפת רצועה זולה. כמה מחבריי מודים לי עד היום על המתנה. אז יכול להיות שבמקום להוציא כמה מאות שקלים תוכלו להרוויח פטיפון תקין לגמרי, ועוד עם מראה וינטג' אותנטי, במחיר שיחה מביכה אחת על כוס תה עם סבתא. נצלו את מכריכם.

2. לקנות משומש

זו הדרך המומלצת למי שלא מצליח להשיג פטיפון בחינם. בלוח שלנו יש רשימה הולכת ומתעדכנת של מקומות בארץ בהם אפשר לרכוש פטיפון משומש. ברוב המקומות האלה אפשר גם לתקן פטיפונים ישנים, במקרה שמצאתם אחד חינמי שדורש שיפוץ.
החסרונות בפטיפונים משומשים מעטים, אך חשוב לדעת אותם: כמו כל דבר ישן ומשומש, אין אחריות והסיכון לתקלות גדול יותר, וסביר להניח שהאיכות לא תהיה אידיאלית, שהרי המחט ודאי שחוקה יחסית והרצועה (המסובבת את המגש) עייפה יחסית – שני אלה דברים ברי תיקון זול. היתרונות הן שמדובר בפיתרון זול משמעותית, ולרוב אפשר למצוא פטיפונים באיכות יפה ובמחיר נמוך הרבה יותר ממכשירים חדשים לגמרי שמוצעים בארץ לרכישה. לרוב, המוכר גם ישמח להסביר לכם איך מכוונים את המשקולת, איך מנקים את המחט ואולי אפילו יזמין אתכם לעלות אליו לשמוע תקליטים. אל תלכו הביתה עם זרים! בחרתם באופציה הזו? קפצו לסעיף ג' כדי לדעת מה חשוב לדעת במקרה כזה.

מיטיבי לכת מוזמנים לחפש לעצמם מכשיר משומש או חדש ב-eBay, תחת האזהרה החשובה שבמקרה של פטיפון לא כדאי לרכוש מה שאי אפשר לבדוק קודם אם ואיך הוא פועל (ובכל מקרה, זיכרו שברכישות מעל 50$ אתם עשויים להיתקל בזרועו הארוכה של המכס הישראלי, שידרוש מכם דמי ערבות כדי לשחרר את הטובין שלכם).

3. לקנות חדש

זה המפלט האחרון, או האופציה הראשונה אם אתם הולכים על מערכת מנקרת עיניים ומתפשרים רק על החדש והיקר ביותר, שזה לגיטימי כל עוד זה לא הארנק שלי.
האופציות לרכישת פטיפון חדש לגמרי בארץ הן לא רבות. רשת חנויות קילומבו DJ Shop (ראו לוח) מוכרת בעיקר פטיפונים מקצועיים או חצי מקצועיים, שמיועדים יותר לתיקלוט ופחות להאזנה ביתית, אך מחזיקה גם מלאי ביתי. עם זאת, ההיצע הביתי שלהם הולך ומצטמצם בשנים האחרונות, והפטיפון הביתי היחיד שלהם שמחירו פחות מאלף הוא השרווד 9805, שעולה אצלם 890 ש"ח. אם אתם בדרך להיות די-ג'ייז, אולי כדאי שתבדקו את המלאי שלהם, אבל גם במקרה של תקליטן מתחיל הייתי ממליץ על יד שנייה (למשל, רדיו כוכב בת"א). פטיפונים מקצועיים ומקצועיים למחצה אפשר למצוא גם בחנויות כמו כלי זמר (בלעעע), וחנויות מתמחות אחרות בארץ.
מלבד השרווד, בארץ נפוצים מאוד גם פטיפון Dynavox 420, שנע בין 600 שקל ל-1,000, ומודלים של Thorens שמגיעים לאלפי שקלים.
המגוון הדל כל כך של פטיפונים ביתיים בארץ נובע בעיקר מכך שאין יותר מחברה וחצי שמייבאת את המכשירים האלה. זה חבל נורא, אבל כנראה שזה עונה על דרישותיו הדלות של השוק הישראלי בתחום הזה.
לי, אגב, יש בבית דווקא פטיפון כזה (יחד עם עוד אחד, יד שנייה, שקיבלתי במתנה מהדודה ועדיין לא חיברתי).

אל תשכחו לבדוק
תמונה מכאן: cc-by-nc-sa

אז החלטתם לקנות פטיפון משומש – ברכותיי! החלטה קצת מאוחרת לאור העובדה שאנחנו מדברים על זה כבר שני פוסטים ארוכים למדי, אבל מוטב מאוחר מאשר ממש ממש מאוחר.
אל תרוצו לקנות את הפטיפון הראשון שתראו בחנות. יש כמה דברים שחשוב לזכור, לוודא, ולשאול בחנות:

1. האם מה שאתם קונים מתאים למערכת שיש לכם בבית? האם דרושים כבלים מתאימים? הציצו על היציאות של הפטיפון, ודאו שהכל תקין.
2. האם הכל עובד? בקשו לחבר לחשמל, ודאו שהמגש מסתובב, שהכבלים שלמים, והכי חשוב:
3. בקשו להאזין. כדאי מאוד להביא תקליט שאתם מכירים את הצליל שלו ושמעתם מיליון פעם. ודאו שהמגש מסתובב במהירות הנכונה, שאין קפיצות או עצירות, שהזרוע יציבה, שהכפתורים לא נופלים כשלוחצים עליהם, שהצליל יוצא כמו שצריך, שהכבל החשמלי לא קרוע, שהיציאות של הסאונד תקינות, ובעיקר – שזה נשמע לכם טוב ("טוב" הוא מושג מאוד יחסי. הכי חשוב שזה יישמע *לכם* טוב).
4. האם הפטיפון עוצר אוטומטית בסוף צד התקליט? זה נשמע זניח, אבל אם תתחילו לשמוע הרבה תקליטים, ואני יוצא מנקודת הנחה שרוב ההאזנה תהיה ביתית, תודו לאלוהים אם לא תגלו למחרת בבוקר שהתקליט עדיין מסתובב מאתמול בערב על סוף הצד ושוחק לכם את המחט. פטיפונים המיועדים לדי-ג'ייז ימשיכו לנגן עד דלא ידע. פטיפונים שפוסקים מסיבובם ומרימים את המחט בסוף הצד נקראים פשוט אוטומטיים. ודאו שאתם קונים את מה שמתאים לכם.
5. שאלו את המוכר: האם הרצועה חדשה? האם הפטיפון עבר טיפול? האם יש אחריות? האם יש דברים שאני צריך לדעת? האם אתה שקרן, אדוני? האם תסכים לתת לי הנחה משמעותית תמורת טובות הנאה מיניות בדיסקרטיות, בביתך או במלון?
6. האם יש לו מכסה? בסיסי, לא תמיד הכרחי, אבל חשוב לזכור.

שמרו על הפטיפון!
תמונה מכאן: cc-by-nc

פטיפון, בדיוק כמו מערכות יחסים, דורש תשומת לב, עדינות, אהבה וניקוי אבק זהיר מדי פעם במקומות הרגישים. רגע, המטאפורה הזו כרגע התקלקלה.

1. אבק הוא אויבו הידוע של הפטיפון, דאגו לנקות אותו. אם יש מכסה – זכרו לסגור אותו.
2. אל תשתמשו בפטיפון בתור מדף. הכבדה אינה מועילה, וגם לא תוכלו לראות את התקליט מסתובב דרך המכסה (שזה הכי סקסי).
3. דאגו להעמיד אותו במקום מאוזן ויציב, פן התקליט יקפוץ ושאר מערין בישין. המהדרין בודקים באמצעות פלס שהמשטח אכן ישר, אופקית ואנכית.
4. תהיו עדינים, ראבאק! זה פטיפון!

קריאה נוספת
אודיו פידליטי: מבוא לפטיפון [עברית]
"מגברי וינטג´ – למי זה טוב?", תום הרשליקוביץ, hometheater.co.il [עברית]
כל הסטריאו הזה, יובל גולדשטיין, מגזין אקט מוזיקלי [עברית]

בפרק הבא: בונים תקליטייה!

תודה
פונט: "שטנגר" מאת מאיר סדן, "העוקץ"
עזרה: תודה לעומר סנש האדיר, על ההערות והתיקונים, ובכלל

23 תגובות על “פטיפוניזם: משיגים פטיפון (פרק 2)”

  1. צבי הגיב:

    נחמד.
    לא יודע בן כמה אתה.
    הכל עניין של גיל.
    אם חווית תקליטים בזמן אמת, כשלא היתה אופציה אחרת, אז העניין הוא אחר לגמר.

    כך או כך, האישו הוא סביב התקליטים.

    תקליטיזם.

    ואוספיזם.

    אז, בזמן אמת, היינו מסתכלים "למי יש יותר גדול" , והפוקוס היה סביב הרמקולים.
    היה חשוב שמערכת תהיה בחלקים, מגבר, רסיבר …וכולי , כי המוכר אמר שאם חלק אחד דפוק, אז הוא דופק את כל השרשרת, ולא יכול להיות שמערכת משולבת תתן תוצאה טובה. כל חברה חזקה בתחום אחד.

    היו פטיפונים ששמת מספר תקליטים במכה אחת. היה משמיע את כולם בצד אחד, ואחר כך היה צריך להפוך את כל הבוחטה.
    הפטיפון היה מפיל את התקליטים זה על זה, וגורם לשחיקה.
    למשל, פטיפון BSR הזול, והמצ'וקמק היה כזה. זה מה שדחפו לאנשים בסביבות 1975/6 כאן בארץ.
    אני מאוד מאוד אהבתי את הפרוספקטים. איזה פנטזיות הרצתי על זה … פשששש.

    אלא היו הדברים.
    בתור משקולת, אני אפילו שמתי מטבע על הראש, לא שלי, של הפטיפון.
    רצועות היוו בעיה. היו מתישנות, נעשות רפויות.
    היו פטיפונים עם הנעה ישירה, שזה היה פחות טוב.
    היו פטיפונים עם סטרובוסקופ, לכיול ה 33 ו שליש.
    חוץ מלהתרגל לשריטות שבתקליטים שלך, אני למשל התרגלתי ל 33 ושליש שלי. אצל חברים הייתי מזהה אם זה מהר או לאט לפי הרפרנס של הפטיפון שלי.

    לא יודע מה ה"פטיפוניזם" היום.
    בעיקר קטע.
    יש לי שני פטיפונים עובדים. שניהם המקוריים שלי, וכך גם כמעט כל המערכת המקורית … אבל לא שומע התקליטים.
    שומר עליהם מכל משמר.
    כמו ספרים, אבל לא קורא אותם.
    תקליטים הם כמוסות זמן אצורות בעטיפה, בפלסטיק.
    לאותו תקליט יש משמעות אחרת אצל שני אנשים שונים.

    החוויה היא אחרת.
    לא בפטיפון.
    העיניין הוא בתקליט, בזמן ובמקום קנייתו.
    קשה להסביר את זה, כי העיניין פה הוא הקשר האירוע, לא חווית הסאונד והאיכות.
    זה אצל הצעירים, מתלונני המפ3.

    יכול להיות שאני מכליל, כי מי שהיה אז בן 13-17, היום נשוי/ילדים או צרה אחרת, והפנאי כבר בנוי אחרת.
    זמן למוזיקה מתממש בדיסקים, באוטו, במחשב.

    אין מה להשוות.
    או שיש, תלוי איך מסתכלים על זה.

  2. עודד וחבריו הגיב:

    תקראו את סעיף 1.
    הוא אומר במפורש שאתם אמורים לקחת את הפטיפון מההורים. כן, כי כולנו יודעים שאתם בני 20-35 ולא שמעתם וניל בתקופה שלאנשים נורמליים היה אכפת ממנו.
    אממ'ה, אם תקחו פטיפון מסבתא אוליי תקבלו אחד "עם מראה וינטג' אותנטי", וכולנו יודעים שזה כל הקטע – הפוזה. איך אנשים יראו אתכם. להיראות מיוחדים.
    פאק, בגלל זה אנשים שונאים היפסטרים. כי במקום שבאמת יהיה אכפת להם מהמוזיקה, מאומנות, מספרות, מאופנה, הם החליפו את זה ברדיפה אחרי מוצרים "אותנטיים" שיתנו להם תחושה שהם מיוחדים. כי לא חשוב מה המוזיקה שאתם מקשיבים לה, חשוב רק מה יגידו עליכם: שיש לכם טעם מיוחד – כי עובדה, אתם שומעים מוזיקה מפטיפון בזמן שהעמח'ה שומעים מ-MP3 כמו קופים. מה, הם לא שומעים את ההבדל? הם לא מבינים באיכות, הם לא באותה רמה כמוני.

    זה הכל רק פוזה מחורבנת של חבורת ילדים מפונקת, שההורים פיצצו אותה בכסף מיותר, ובמקום לתת אותו למוזיקאים הם מעדיפים לקנות חתיכות פלסטיק ולהעמיד פנים שיש הבדל קסום בין זה למוזיקה מדיסקים / אינטרנט.

    צבי אומר את האמת – אם הייתם חיים בשנות ה-70 אז יש למה להתחיל את האספנות הזאת. אחרת, אין.

    נראה לי שיש כאן בלבול בין העיקר – המוזיקה, למאוד מאוד תפל – הקנקן שבו היא נמצאת במקרה, כשהיתרון היחיד שבולט באיסוף תקליטי וניל לעונת דיסקים זה התחושה שאתה ילד מיוחד.
    אספנות קנקנים היא בסך הכל עוד צורה של בורגנות חומרנית, ואין לה שום קשר לאהבה למוזיקה. דיי עם תירוצים.

  3. איל הגיב:

    פרוייקט יפה מאוד ומועיל. תיקון לתאור מציאות שאינו מדויק. אין מעט פטיפונים ביתיים שמיובאים לארץ. יש הרבה!! והרבה יבואנים. אלא שהעלות שלהם היא בדרך כלל בכיוון גבוה יותר מאלו שלתקליטנים.

  4. לאקי לוק הגיב:

    יצא האלבום החדש של סופיאן סטיבנס ואפשר לשמוע אותו באינטרנט

    http://www.npr.org/templates/story/story.php?storyId=130049247

    הוא כל כך מדהים שאפשר לשמוע אותו אפילו בלי פטיפון

  5. אני מזדהה עם צבי. גם לי יש עדין את הפטיפון והתקליטים שקניתי. אני לא מסתכל אל זה ברומנטיקה, היתה חוויות קניה, ואירוע וכו" שזה חשוב, אבל שמענו פחות מוזיקה וגם היינו מקליטים יותר מהרדיו, והכל היה באיכות פחות טובה, כולל התקליטים תוצרת הארץ שהיו די מחורבנים.
    מצד שני לא מוכן לוותר על האוסף שלי, למרות ש אני גם לא משתמש בו.
    אני חושב שהעיקר בנושא התקלטים היום, או בפטיפוניזים או בוניל זה לא רק הפוזה, אלא גם החזרה למוזיקה מוקדמת יותר, שזה מאד מאד חשוב. אני חושב הביטלס ולד זפלין ומוזיקה עברית משנות השבעים כבסיס להשכלה מוזיקלית רצוי מאד

  6. C4 הגיב:

    עבור אלו שמתעניינים לקנות פטיפון לצורכי תקלוט, כדאי לציין שהדגשים לקנייה ובדיקה הם שונים, באופן ההנעה, בפיצ'רים שיש או אין על בפטיפון, סוגי מחטים וכו'.

  7. רועי הגיב:

    כתבה נהדרת.
    כמה הערות ותיקונים:
    עודד וחבריו – לא תמיד מדובר בהייפ או בטרנד, ובוודאי לא במקרה של פטיפונים ושמע אנלוגי. מומלץ להתענין ולברר לפני שמשמיצים. אם יצא לך פעם להאזין לתקליט במצב טוב במערכת אנלוגית טובה, גם אתה תבין למה אנשים, ובמיוחד תעשיית ההי-אנד מתענינת כל כך בפטיפונים.
    תקליטים רבים נשמעים פשוט כאילו "חמאה נוזלת מהרמקולים" ואין כמעט צליל דיגיטלי שיכול להשתוות לכך (אפשר להגיע לתוצאות דומות גם בכלים דיגיטליים אבל זה דורש גם ציוד מיוחד). אין פה ענין של טוב יותר או פחות זה פשוט צליל מסוים שנשמע אחרת. כידוע לך סאונד הוא חלק אינטגלי מהמוסיקה, והסאונד האנלוגי כשהוא מופק כראוי הוא גן עדן. אני מבטיח לך שאם היית מאזין אצלי לצד האפל של הירח בתקליט היית מרגיש בהבדל. גם החרשים והספקנים שבחבריי הרגישו. ולא, אני לא ילד שמנת מפונק, אני עובד קשה מאוד בשביל הכסף שלי, ותורם לאמנים ולתעשית המוזיקה את רובו.

    כמה תיקונים:

    בנושא המשקולת – המשקולת הקטנה על החוט היא לא משקולת, זהו רכיב חשוב מאוד בפטיפון שנקרא אנטיסקייטינג. כשהמחט רצה על התקליט, הסיבוב מפעיל כוח שדוחף את הראש לכיוון מרכז התקליט. תפקידה של משקולת האנטיסקייטינג לאזן את הכוח הזה על ידי הפעלת כוח נגדי. חשוב מאוד לכוון כראוי את האנטיסקייטינג בכדי לשמור על יציבות הראש ולמנוע עיוותים בהאזנה.

    בנושא כיוון המשקולת והראש – בניגוד לכתוב, משקל קל מדי עלול להזיק לתקליט יותר ממשקל כבד מדי. ברמת העיקרון, כל ראש מגיע עם משקל שדרוש לו על פי הגדרות יצרן וטווח מותר למעלה ולמטה. תכוונו על פי הגדרות היצרן למשקל המומלץ ואז תתקנו לפי האוזן אבל במסגרת הטווח המותר. כיוון הראש על הזרוע גם הוא חשוב מאין כמוהו וצריך להעשות על ידי איש מקצוע מיומן. ההבל בין ראש מכוון לראש לא נכוון הוא שמיים וארץ. ראש לא מכוון יעוות את הצליל וגם עלול לגרום נזק לתקליטים.

    בנושא קנית פטיפון – אל תקנו משומש לעולם!!! אתם לא יודיעים מה עבר עליו ומה מצב המכניקה. עדיף לחסוך ולקנות באלף וקצת ש"ח פטיפון ברמת כניסה של פרוג"קט עם ראש מורכב ובאמת להנות מצליל משובח ולא להזיק לתקליטים. בניגוד לכתוב, יש מותגי פטיפונים רבים הנמכרים בארץ פשוט צריך לקרוא ולהתענין, והמחירים לא נוראים ברמת הכניסה. ועוד דבר, בפטיפונים "פחות זה יותר" המערכת עדינה מאוד וככל שהיא פשוטה יותר כך טוב יותר, לכן אין פטיפונים מקצועים שהם אוטומטים!!! המנגנון שמחזיר את הזרוע למקומה גם מפעיל לחצים ותנודות מיותרות שמעוותות את הצליל בעיקר לקראת סוף התקליט. וותרו עליו!!! קנו פטיפון ידני לחלוטין.

    לסיכום: בשביל שהאזה לתקליטים באמת תשתלם ותהיה מהנה צריך סבלנות רבה ולעיתים גם נכונות להשקיע כסף. זה תחביב כייפי, נהדר ומתגמל ביותר, אבל בהחלט לא מתאים לכל אחד. אם אין לכם כח להשקיע, זה בסדר גמור פשוט תשארו עם הדיסקים, או הפלאקים זה אחלה גם!
    והעיקר באמת ותמיד זו כמובן המוזיקה 🙂

  8. טל הגיב:

    חברים יקרים שלום

    בתור אספן צעיר שלא חזה בימי הויניל

    אני אציין ארבעה דברים חשובים:
    1.העטיפה-בעטיפת תקליט יש מקום למשחק אומנותי, מסר גם על העטיפה שמתחבר למסר המוסיקלי-זהו ייתרון אדיר אל מול כל עטיפת דיסק.

    2.ההתעסקות-עצם הצורך להפוך את התקליט מחייב אותך להיות קשוב למוסיקה ומחייב אותך להתחבר תודעתית לכל אקט של האזנה-אין כאן אוסף אדיר של מוסיקה דיגיטלית על המחשב (FLAC-לא לשפוט) או לחילופין של דיסק המנגן 80 דקות-המוסיקה לא עוברת ביעף אלא מחייבת אותך להאזנה.

    3.כורח הרצף-מי שאין לו פטיפון אוטומטי משנות ה-80 שאיפשר לו להעביר רצועות מחוייב לשמוע את היצירה (ניתן לשחק עם מיקום המחט אבל זה מיותר ולא נוח ומדוייק כמו בדיסקים) מתחילתה לסופה, המסר אותו האמן נטע בתקליט מועבר במלואו מתחילתו לסופו-לכן המוסיקה של שנות ה-70 נטתה פעמים רבות ליצירה ארוכה המחולקת לרצועות ולא כמו בימינו כמוסיקת אינסטנט.(אני מתייחס לז'אנר הפרוגרסיב בעיקר)

    4.הצליל-בהנחה שאיכות הפטיפון טובה, המחט והראש איכותיים, החיבורים תקינים, המערכת שלך ראויה והרמקולים שלך מגיעים לרמת פיזור במה ובהירות מסויימת(אני אישית ממליץ על Tannoy ישנים משנות ה70-איכות שאין היום כמוה במחירים נורמליים ואם מדברים על הברקלי או הרד מוניטור מדובר בדברים שכיום אין להם מתחרים מתחת ל-30 אלף ש"ח) ומעל הכל שהתקליט איננו שחוק, מהדפסה איכותית או ראויה אתה תקבל צליל שבמילה אחת פשוטה מדהים.
    בשביל להוציא צליל זהה לזה שיצא מפטיפון בן 30 של טורנס עם זרוע ומחט ברמה טובה שיעלה-3000 ש"ח אתה תצטרך להשקיע יורת מרבבה בנגן תקליטים בעל באפר פנימי של נורות….
    יש לי אישית תקליט נדיר, מהדורה ראשונה של החיפושיות מיפן ואני ערב לכם שעד היום לא שמעתי דגימה דיגיטלית שהיא שמגיעה לרמתו כשניגנתי אותו אצל חבר במערכת איכותית…רמה שונה לחלוטים של סאונד….
    אז לכל מהנדסי החשמל-מישהו ניסה פעם לנתח את ההיסטוריה ע"פ סטטיסטיקה ויצא לו שאירופה לא השתנתה ב500 השנים האחרונות-צאו מהקופסה המתודולוגית שלכן ותהיו קצת יותר פתוחים.

  9. מיר-ים הגיב:

    שאלה קטנטנה צעד לפני קניית פטיפון חדש ('צטערת) האם העובדה שהזרוע אוטומטית, מחייבת אותי לשמוע תקליט מתחילתו ועד סופו או שאפשר להניח את הזרוע בכל נקודה שרוצים ולשמוע משם?

  10. גיאחה הגיב:

    היי מיר-ים,

    גם בפטיפון אוטומטי את יכולה להתחיל את הנגינה מכל מקום שבו תניחי את הזרוע.

  11. מיר-ים הגיב:

    חן חן גיאחה, ומבקשים ממני לחדד את השאלה, לא מדובר בזרוע אוטומטית אלא בפטיפון אוטומטי מלא (DENON DP-200USB לצורך העניין)
    תודה שוב.

  12. גיאחה הגיב:

    היי מיר-ים,

    אני לא מכיר את הדגם הזה ספציפית, אבל קשה לי להאמין שייצרו פטיפון שאי אפשר להזיז בו ידנית את הזרוע לאן שרוצים 🙂

  13. מיר-ים הגיב:

    🙂 ב-ד-י-ו-ק מה שטענתי, ליל מנוחה.

  14. SAM הגיב:

    עודד וחבריו
    כל התפיסה שלך מוטעת.פוזה קיימת אל בעלי פוזה .
    פטיפון זה לא רק סטייל אלא אייכות . היום אנשים אפילו הספיקו לשכוח מה זה דיסק (ששם הקובץ המוקלט הוא דיגיטלי אבל לפחות באייכות של WAVE) והP3 המכווץ והמזעזע שולט , אז האם באמת המוסיקה והסאונד שלה הוא האישיו ? ממש לא !
    היום זה כאן ! עכשיו ומהר ! מחר יש כבר שיר חדש להוריד מהרשת .
    לכמה "דיסקים" יא לך להקשיב לאחרונה מההתחלה עד הסוף ?
    פה מגיע היתרון האמיתי של הפטיפון ביחס לחשיבות למוסיקה בכלל …אתה צריך ל"עבוד" בשביל לשמוע מוסיקה , אתה צריך ליהיות מרוכז ואז להנות פי כמה מחווית ההקשבה .
    צריך להוציא את התקליט , לנקות אותו , להניח , לשים את המחט ולהקשיב . לאחר כעשרות דקות להחליף צד .
    אתה מקשיב למוסיקה . נותן לה את הכבוד האמיתי שלה . לקח ליוצרים לא מעט זמן להכינה – זה המעט שאתה יכול להחזיר לו .
    לצרוך מוסיקה בפלאפון , אוטו אובנגן סיני זה נקרא לתת כבוד למוסיקה ? הי הכי חשובה ?
    כנראה שיש לך טעות עקרונית בהבנת מהות המוסיקה באמת .
    פעם כשתקליט חדש היה יוצא , אחד החברה היה קונה אותו והשאר היו באים אליו להקשיב …
    מפגש חברתי שלעולם לא יחזור ואין להעריכו בפז !

  15. אלון הגיב:

    סליחה על הבורות, פאוט אני לא מבין גדול בכל העניין הזה של מגברים
    אבל מגבר לפטיפון זה מגבר רגיל לגיטרה, נכון?

  16. אלון הגיב:

    סליחה על הבורות, פשוט אני לא מבין גדול בכל העניין הזה של מגברים
    אבל מגבר לפטיפון זה מגבר רגיל לגיטרה, נכון?

  17. גיאחה הגיב:

    חלילה! מגבר גיטרה יכול כמובן להוציא סאונד אבל הוא מותאם לסאונד ולדרישות של גיטרה. כשאני כותב מגבר אני מתכוון לרסיבר ביתי רגיל כמו שיש ל(כמעט) כולם בבית כדי לשמוע מוזיקה.

  18. ליאור הגיב:

    אם במקום רסיבר אני מחבר את הרמקולים של המחשב למשל בגלל בעייה בתקציב עד שיהיה לי כסף לרסיבר?

  19. מיכאל הגיב:

    שלום
    השגתי מהבית של סבא פטיפון SCOTT, servo belt drive turntable PS 48 A. בנוסף, יש לי מגבר NAD 712 Stereo Receiver (מפרט להורדה באתר NAD (להורדה): http://nadelectronics.com/products/hifi-receivers/712-Stereo-Receiver). אני לא מבין בתחום אבל הבנתי שכיון שאין לי כניסת PHONO למגבר, אני צריך קדם מגבר. הבעיה היא שהיציאה של הפטיפון היא מסוג 5 DIN. מצאתי באינטרנט רק קדם מגבר אחד שלמיטב הבנתי יש לו כניסת 5DIN
    (http://www.newline-el.co.il/topics.php?id=5&productId=663&topicId=89). מישהו יכול להסביר לי מה בדיוק אני צריך (אולי כבל 5 DIN נקבה ל 2RCA עם יציאת הארקה (ולאן מחברים את ההארקה?)?, או אולי יש לכם עוד הצעות לקדם מגברים עם הכניסה המתאימה?) תודה מראש

  20. הלל הגיב:

    היי, אני רוצה לקנות פטיפון מאתר שמוכר ושולח לארץ. אבל רשום שם שיש כבל של usb, זה הגיוני שבפטיפון יהיה כבל כזה ? יכול להיות שלא באמת אפשר לשים בפטיפון תקליטים ? אשמח אם תוכל להגיד לי מה אתה חושב עליו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *