מצגת זאת דורשת JavaScript.

1. אני באמת לא מבין את המילים של "Tearin' up my heart" של 'N Sync, אחד משירי הפופ הגדולים של שנות התשעים (הוא מופיע בהיטמן 8 מ-1997!). כאילו, זה קורע לו את הלב כשהוא איתה, וגם כשהוא בלעדיה הוא חש את הכאב. כלומר, רע לו איתה וחרא לו בלעדיה. ואז הוא מפציר בה שתגיד לו אם היא בעניין שלו. ואני לא יכול שלא לחשוב: חבוב, מה המטרה שלך בכל הסיפור הזה? אני לא חושב שאתה רוצה להשיג אותה בחזרה, כי כבר ביססנו שזה קורע לך איבר חיוני. ואם "לא משנה מה אני עושה אני מרגיש את הכאב, איתך או בלעדייך", אז נראה לי שזה לא ממש משנה אם אתם ביחד או לא. אני חושב שאתה צריך להירגע קצת, אולי לשבת לשיחה טובה עם חברים או מטפל מוסמך לפני שאתה מתדרדר למשהו קיצוני, כי יש לי תחושה ששיר ההמשך של השיר הזה הוא משהו כמו "Every breath you take", שיר די מצמרר מנקודת מבטו של סטוקר.

   אה כן. אתם בוודאי שואלים את עצמכם מה פתאום פותח את העונג שיר מצוין של להקת בנים שאחד מחבריה היה ג'סטין טימברלייק (אף אחד לא יודע מי היו שאר החברים, זה כמו האילומינאטי). והתשובה פשוטה, ואפילו קצת מרגשת (אותי): מתישהו בשבועות הקרובים – אין תאריך מדויק – נציין 9 שנים לעונג שבת. בחיי שאני לא ממציא, האתר הזה קיים כבר 9 שנים, מ-2004. בשנה הבאה אני מתכנן פסטיבל קטן של חגיגות לכבוד 10 שנים, ולכן צריך לשמור אנרגיה ולעשות השנה משהו צנוע. הפעם לא התחשקה לי הופעה אלא מסיבה, ומה שמתחשק לי כבר המון זמן, בתור יליד 1982 שפיתח תודעה מוזיקלית בערך בגיל 9, זו מסיבה הגונה של מיטב להיטי הניינטיז, אוצרות אדירים שלא רקדנו מזמן, אוצרות נשכחים שלא שמענו מזמן. הדיל הוא פשוט: אני אתקלט ערב שלם להיטי ניינטיז בלי בושה – פופ חסר בושה, להיטי אלטרנטיב מיתולוגיים וגם ממיטב האלקטרוניקה שהעשור המפואר הזה ניפק – ואתם תבואו לרקוד. קול?

   במילים אחרות: עונג שבת בן 9, ואני עושה מסיבה. בואו! כל זה יקרה באוזןבר בתל אביב, ביום חמישי 1 באוגוסט (תבואו קודם, יש לפנינו הופעה של רותם אור המצוינת!). הנה לינק לכרטיסים בהנחה, והנה לינק לאיוונט בפייסבוק שממש אודה לכם אם תפיצו, כי בתור עמוד פייסבוק ולא פרופיל יכולות ההפצה שלי מוגבלות, וזו לא מסיבה בלעדיכם (ובלי החברים שלכם). מזל טוב לנו! [כיף]



2. דילגתם על שיר הפתיחה? הנה החדשות: עונג שבת בן 9, אני עושה מסיבה וכולם מוזמנים. [!]
3. זה נחשב חדשות? בשבילי אלה אחלה חדשות. אמנדה פאלמר צייצה השבוע את זה:
   

   TEL AVIV – no promises, but let's just PRETEND i was going to do a solo gig this october in tel aviv. what venue? barby? tmuna? hit me…

   — Amanda Palmer (@amandapalmer) July 8, 2013





4. חיה מילר, בקלות אחת מ-3 הלהקות האהובות עליי של העשור, עומדת להוציא סוף סוף אלבום בכורה, "חיי מדף". הנה הסינגל הראשון, "לא רוקדת כשאף אחד לא מסתכל". פופ מרושל הוא ז'אנר חדש. תשמעו עד הסוף. בחמישי הזה הם ישיקו את האלבום החדש בלבונטין 7 (שגם מוציאים את האלבום בלייבל שלהם), עם אורחים נהדרים מהבילויים ומבאר שבע! [טיוב]
5. [תודה ליעל ולפאשה] כל מי שיש לו חבר ממוצא רוסי מכיר את הרגע שבו החבר נתקע באמצע משפט, מהרהר לשנייה ואז אומר "ברוסית יש ביטוי…" – "ואז השיחה מאבדת את הכיוון המקורי ועוברת לתיאורים ציוריים על חיות, מאכלים, קומוניזם ועוד כל מיני", כפי שניסחו את זה בדיוק רב אנשי ביה"ס לשפות דאלוויי בעמוד שאוסף שלל ביטויים רוסיים נפלאים, מתרגם ומסביר אותם. מנווטים עם החץ הקטן בפינה השמאלית בתחתונה, שזה לא הניווט הכי אינטואיטיבי אבל נחזור לכבשים שלנו. היה יכול להיות מושלם אם היו מסבירים גם את המקור התרבותי של הביטויים ולא רק את משמעותם כיום. [עברית]
6. [תודה לאביטל] דרך מספר #543,917 שבה ויקיפדיה שיפרה את חיינו: גילינו שיש אי אמיתי, מרוחק ונידח, שהשם הרשמי שלו הוא Inaccessible Island. בחיי, נו. [עברית]
7. עוד חודש, עוד אלבום חדש ומעניין לדורון בוטניק, מוזיקאי מבריק שהבעיה היחידה איתו היא שאני לא מספיק לשמוע כמו שצריך את הכמות הפסיכית של המוזיקה הנהדרת שהוא מקליט ומוציא. [בנדקאמפ]
8. [תודה להלל] היסטוריה של הטיפוגרפיה, בווידאו סטופ-מושן מצוין. [וידאו]
9. אתם חייבים לראות את הקליפ ל"שני חדרים" של דוד לביא, פשוט כי זה אחד הקליפים הכי פשוטים, יפים ומרגשים שראיתי השנה, בארץ ובכלל. הכוח האדיר של מבט, וסיפור שאינו מסופר. [טיוב]
10. [תודה לאסא] הרכב הפאנק-כלייזמר-אוונגארד-שמח הישראלי אוי דיוויז'ן + פסוי קורולנקו = פסוי דיוויז'ן, אלבום משותף חדש! [בנדקאמפ]
11. [תודה שוב לאסא!] אלבום בכורה מלא ל-Layerz, הטריו עם הלוגו הכי טוב בארץ, שמנגן פוסט-פרוג-אלקטרוני-פסיכדלי-אני-לא-יודע-איך-לקרוא-לזה אבל זה נשמע טוב. [בנדקאמפ]
12. ועוד אלבום ישראלי חדש ומבטיח בבנדקאמפ – איזה כיף המבול הזה – Crunch 22 שיחררו סוף סוף את האלבום המלא, נוטף הגרוב. [בנדקאמפ]



13. [תודה לירון] הווידאו היפה ביותר של השבוע, בלי שום תחרות, הוא Adrift, ארבע דקות שמימיות של ערפילי הבוקר במפרץ סן פרנסיסקו, בהילוך מהיר מאוד. זה מפעים, וזה בא עם מוזיקה של The album leaf, שזה תמיד פינוק. מדהים לראות איך בהילוך מהיר, ערפל מתנהג וזורם בדיוק כמו מים, ואז להיזכר שהיי, ערפל זה בעצם מים. [וימאו]
14. בר חיון כותב טור יפה באלכסון, שמעלה את השאלה שמציקה לי לא מעט – האם הגישה הנוחה והקלה לאינטרנט מבטלת את מסע החיפוש שלנו, את הגילויים שבאקראי, את המפגשים המקריים המבורכים ונטולי היעד? "אולי התחושה שבעידן הדיגיטלי, פעולת החיפוש נעשית נדירה, נובעת מכך שחיפוש הוא מושג שנע בין שוטטות לאיתור. את השוטטות עשויה להניע סקרנות טהורה או שעמום סהרורי, כי היא למעשה היסחפות בזרם חסר יעד: מסיחי דעת עשויים לאסוף את המשוטט אליהם לשעה קלה, אך הם אינם אלא פתח, קישור להמשך הדרך שאינה נגמרת. בקיצון הנגדי, נמצא האיתור – מציאה וזיהוי ללא מאמץ – פעולה תכליתית, מעשית, פרוצדוראלית ומהירה ככל הניתן". את העיקר קיבלתי, אני מודה, בפסקאות הראשונות, ולא הייתה לי סבלנות לקרוא את כל הדוגמאות והציטוטים שבהמשך הכתבה, שנראה לי רק מכבידים על הרעיון המרכזי. [עברית]
15. ב-4 באוגוסט תיפתח החזית – שבוע שידורים פסיכי של עונת התרבות בירושלים ושל רדיו תדר. אני לא יכול לגלות לכם עדיין את לוח השידורים, אבל אם אי פעם מוזיקה מירושלים תפסה לכם את האוזן – מנושאי המגבעת ודיוולט דרך יאפים עם ג'יפים וסאבסוניק ועד רייסקינדר וקיצו – צפוי לכם שבוע די בלתי נשכח. הנה האיוונט, הנה האתר, הנה החיוך האצילי גילוי נאות: אשתתף שם ברצועה יומית של תכנית תעודה מושקעת, ואנחנו עובדים קשה כדי שיהיה לכם ממש מעניין לשמוע אותה. [עברית]
16. אופנוענים, שימו לב: זה מה שעושים כשמגלים שמישהי שכחה כוס קפה על הפגוש. איזה וידאו פסיכי. [טיוב]
17. Slow Focus, האלבום השלישי החדש של Fuck Buttons, הוא אלבום אדירים!!! אני מת על הדרון-נויז-האלקטרוני של פאק באטנז, הוא מצליח להיות מהפנט בלי להיות משעמם, לדרוך במקום אבל בכוח שמעביר רעד וגלי הדף בכל הסביבה. זו מוזיקה מרתקת בעיניי, ועדיין לא מצאתי מישהו שמנגן אותה בצורה שלופתת אותי יותר מהצמד הזה מבריסטול (אלא מאיפה). תקשיבו לכל האלבום החדש בפיצ'פורק, ועשו זאת בסבלנות. הוא ראוי שיגלו את כל שכבותיו. [סטרים]
18. סט די-ג'יי של היפ-הופ ודאבסטפ יש הרבה, אבל אחד שערכו וניגנו סיגור רוס יש רק אחד. האזינו לו באתר של FACT. [סטרים]
19. לפעמים קשה לבחור את הטקסט הכי טוב שקראת השבוע, כי לך תבחר בין זה שכתוב הכי טוב, לזה שהכי נגע בך, לזה שהמסר שלו הכי חשוב. השבוע לא הייתה התלבטות אפילו לרגע, כי הטקסט הכי טוב שקראתי השבוע הוא שלושת הדברים האלה גם יחד, והרבה יותר. יש לי אהבה גדולה לכתיבה מגזינית מעולה, שמהלכת על הגבול הנדיר, החמקמק, הדק כנייר בין עיתונות מעולה לספרות יפה, וברוב השבועות יגאל סרנה הולך על הגבול הזה לבדו. הולך עליו במאבק תמידי, בטבעיות, במאבק תמידי שהוא טבעי לו. הטקסט שפרסם השבוע בבלוג שלו, על הבחירה להוציא את אמו בת ה-96 מבית האבות ולתת לה לחיות את ימיה האחרונים ולמות בביתו, כשהיא מוקפת אנשים שאוהבים אותה, "לשבת עליה שבעה הפוך", לא אחרי מותה אלא לפניו, הוא טקסט שאתם פשוט חייבים להפסיק מה שאתם עושים כדי לקרוא. תודה, יגאל, על הטקסט הזה. תהיה חלש. [עברית]
20. באותו הקשר, הנה כתבה הרבה פחות יפה אבל לא פחות מעניינת מהאטלנטיק האחרון, על הבחירה וחוסר הבחירה שנותנים לך הרופאים בשאלה איך למות. [אנגלית]



21. [תודה לזהר] קצת לפני שהיא מגיעה להופיע בארץ, לרג'ינה ספקטור יש שיר חדש, "You've got time", שמקרב אותה בצורה מפתיעה ל-Yeah yeah yeahs. [טיוב]
22. [תודה לחן] "Fugitive air", שיר חדש מתוך אלבום חדש לאוף מונטריאול. [זאונטקלאוט]
23. ניק קייב מתארח לשעה בפודקאסט של הקומיקאי האמריקאי מארק מארון. [סטרים, מפ3]
24. Blind Kick EP של Nomok הוא ריליס קצרצר ופנטסטי נוסף של Raw Tapes, קולקטיב הביטים הישראלי הלוהט. אני מפרסם פה כמעט כל ריליס חדש שלהם, כי כולם מעולים. אז אם התעלמתם עד עכשיו כי אמרתם לעצמכם "פחח, היפ הופ ישראלי" או "מה, רק ביטים? לא מעניין" – זה הזמן להודות בטעותכם, ללחוץ פליי ולהבין מה קורה פה מתחת לאף של כולנו. [בנדקאמפ]
25. איך לדבר לילדה קטנה. וחשוב לא פחות: איך לא. נהדר. [אנגלית]
26. "Mind your manners", סינגל חדש לפרל ג'ם, מתוך אלבום חדש!!! Lightning bolt יצא באוקטובר. [טיוב]
27. האמן דאגלס גורדון ו-Mogwai משוחחים על Zidane: a 21st century portrait, סרט די מדהים שמוצג ממש בימים אלה במוזיאון תל אביב לאמנות (ובטח גם ניתן להורדה פה ושם, אבל ממש מומלץ לראות אותו על המסכים הענקיים במוזיאון). [אנגלית]
28. [תודה לאיתי] שהפנה את תשומת לבי לאלבום מסקרן שפספסתי לגמרי: Perils from the sea של הזיווג המעניין The Album Leaf + Sun Kil Moon. אפשר לשמוע כמה שירים בסאונדקאוד. [זאונטקלאוט]
29. בבנדקאמפ אפשר למצוא בחינם את כל הדיסקוגרפיה של גלברט, אחד האלקטרונאים היצירתיים והמוכשרים ביותר שההסתובבו בישראל. [בנדקאמפ]



30. הנה עוד שיר על אוהב מסוכסך, רק שהפעם הסיטואציה אחרת לגמרי. אוטיס רדינג, אולי גדול זמרי הסול באשר הם, שר "I've been loving you too long", וההמשך של המשפט הוא "to stop now". הם ביחד כבר זמן, הימים חולפים, ובזמן שהאהבה שלו הולכת וגוברת, שלה הולכת ונחלשת. ומה הוא בוחר לומר לה? זה לא שהאהבה שלו גדולה מכדי שתעזוב אותו, זה לא שאולי הוא מקבל את בחירתה המכאיבה. מה שהוא אומר לה הוא משפט של סוחר: תקשיבי, השקעתי כבר יותר מדי זמן, אני לא יכול להפסיק לאהוב אותך עכשיו. אבל הוא לא מניאק. הוא לא אומר "אני אוהב אותך יותר מדי זמן מכדי שתעזבי אותי". הוא לא עומד בדרכה, הוא רק מספר לה על הכאב הצפוי לו. כי הוא לא יכול להפסיק לאהוב. וככל שהחצוצרות חוזרות שוב ושוב, חזק וחד יותר בכל פעם, כמו ההודעה החותכת של האהובה, אוטיס – שהתחיל את השיר בטון שקול, כמעט שגרתי – הולך ונשבר, זועק בייאוש, בתחינה. איזה שיר ענק, שלא נדע מצרות. [מפ3]

שתהיה שבת שבוגי! בואו לרקוד!

זה לא שאני כזה קול ונונשלנט, כמו שפשוט לא שמתי לב שבשבוע שעבר פרסמתי כאן את העונג ה-400 במספר. חישבתי מהר וזה יוצא איזה עשרים שנה, אני חושב. לא בטוח, אני לא חזק עם מספרים. אולי זה קצת יותר מעשרים שנה.

כך או אחרת, היות שבאינטרנט אנו חיים, מספרים עגולים לא עושים עלינו רושם, ואת החגיגות הגדולות נשמור לעונג… 404. עד אז, מתעלמים וממשיכים כרגיל. היי, תיהנו מהעונג!

1. אני מת על השיר החדש של ארקטיק מאנקיז. אני מת על הווידאו המשובח מההופעה האדירה שלהם בגלסטנברי לפני שבוע [הוא עולה ומוסר ביוטיוב שוב ושוב – חפשו אחריו]. אני מת על אלכס טרנר. אני מת על המבטא של אלכס טרנר. אני מת על הדרך שבה הוא בחר לספר את סיפורה של בחורה שנעוריה המלהיבים נגמרו, ב-"Fluorescent adolescent", עם החרוזים שרק עם מבטא משפילד הם חרוזים. אני מת על חצי הדקה האחרונה של השיר הזה. אני מת על זה שהוא אפילו לא שלוש דקות. אני מאמין בכל לבי שכל כותב שירים צריך להקשיב לשיר הזה ואז לנסות לכתוב אחד כמוהו, רק בשביל התרגול. ונהיה לי קשר בלשון כשאני מנסה לשיר את כל המילים האלה כל כך מהר. אבל זה בסדר, לא אני צריך לשיר אותן. בשביל מה יש לעולם את אלכס טרנר? [מפ3]



2. הנה משהו שלא היה לנו הרבה זמן, אולי אף פעם: שתי להקות אינדי אמריקאיות בערב משותף אחד בארץ! The Soft Moon ו-Ringo Deathstarr יופיעו ביחד בבארבי ת"א ב-28 באוגוסט. דה סופט מון עושים משהו רועש ונהדר במרחב שבין פוסט-פאנק לקראוטרוק ונויז ומקבלים ציונים יפים בפיצ'פורק, ורינגו דת'סטאר (איזה שם ענק!) מתקרבים יותר לפאנק אמריקאי עם זמרת שוגייז. קוואמי יתקלט בין ההופעות, והנה עוד משהו חדשני: מחיר הכרטיס נתון לבחירתכם, בין 100 ל-180 ש"ח. מגניב! [טיוב; עברית]
3. הזמר האורגוואיני חורחה דרקסלר, שזכה באוסקר על השיר שכתב במיוחד ל"דרום אמריקה באופנוע", מגיע להופעה בבארבי בת"א. [עברית]



4. טומאהוק בדרך להיכל נוקיה, וברדיו הקצה מציעים כרטיסים בהנחה, ומזמינים אתכם לבחור את שירי מייק פאטון האהובים עליכם לספיישל פאטון בן 5 שעות! [עברית בפונט יפה]
5. קליף חמוד ל-"Sail song" של קמה ורדי, שנשמעת פה כמו הכלאה בין The Finches ללורה גיבסון של אלבומה הראשון. השיר הזה לקוח מתוך אלבום הבכורה של ורדי, שיצא בשקט בשקט לפני חצי שנה, ואפשר לשמוע פה. מת לשמוע אותה בעברית. [טיוב]
6. [תודה לשיר] יש סיכוי שמארק לנאגן עומד להוציא את האלבום שלו שהכי אוהב בעולם. בטוויסט לא צפוי בעלילה, אבל בעצם לא לגמרי בלתי אפשרי כשמדובר בלנאגן, הוא הקליט אלבום קאברים בהשראת פרנק סינטרה, אנדי ויליאמס, דין מרטין ואותה תקופה נפלאה של בלדות מהממות בעיבודים תזמורתיים קלים ושוברי לב. לפי הסינגל הראשון, "I'm not the loving kind" (במקור של ג'ון קייל), מסתמן ש: 1. זה הולך להיות יפהפה. 2. אין דבר שהבחור הזה לא יכול לעשות אם הוא רק רוצה. עוד באלבום – קאברים לניק קייב, לטוויילייט סינגרז, ולא פחות משלושה קאברים לאנדי ויליאמס. [סטרים]


שתי התמונות האלו צולמו בהפרש של עשור. איפה פארל זקן יותר?

7. מסתבר שפארל ויליאמס לא מזדקן לעולם. לא מאמינים? נסו לקבוע איזה פארל מבוגר יותר בכל זוג של תמונות. זה עובד אותו הדבר גם עם פול ראד, רק שאצל ראד השיער מסגיר אותו לא מעט פעמים. [אנגלית]
8. [תודה לרוי] 21 בדיחות שרק חנונים יבינו. הרוב די מצחיק! כלומר מה שהבנתי. [אנגלית]
9. אורי דרור חוגג יומולדת – מזל טוב אח יקר! – ולרגל המאורע הוא נותן לכם במתנה את אלבום הבכורה שלו, "נול", להורדה בחינם או בכמה שתרצו. [בנדקאמפ]
10. "Bagboy" הוא שיר חדש לפיקסיז – תנו לי להגיד את זה שוב – שיר חדש לפיקסיז!!!!!! בעוד הקליפ בהחלט אחד המעולים, השיר הוא הרבה פחות פיקסיזי ממה שקיוויתי שהוא יהיה. אבל הוא מאוד בכיוון של SVN FNGRS, האלבום האדיר של בלאק פרנסיס מ-2008, וזה לא דבר רע בכלל כשלעצמו. באתר תוכלו לצפות בקליפ ולהוריד את השיר בחינם. [טיוב וזה]
11. [תודה לרותם] שהפנתה את תשומת אוזניי להרכב אירי בשם O Emperor. הוא מזכיר לי כמה דברים טובים שאני אוהב, אמריקאיים בעיקר, ויותר מכל אני ממש אוהבינג את הסינגל "Contact", שאפשר לשמוע ולהוריד בחינם בבנדקאמפ. האלבום החדש שלהם יצא לפני שבועיים וכולו בבנדקאמפ. [בנדקאמפ]
12. עפתי פה בשבועיים האחרונים על אלבומים ישראליים חדשים מעולים שיוצאים, ומסתבר שפספסתי אחד. רועי פלד ויניב הורוויץ הוציאו אלבום משירי נעם שפירא. אף אחד מהשמות האלה לא אמרו לי כלום, אבל זה לא משנה, כי בדיוק ככה מכירים מוזיקה חדשה – שומעים דברים מאנשים שאתה לא מכיר. לא כל האלבום מופלא, אבל השיר הראשון, "ראיתיך", מאוד מאוד יפה, עשוי היטב וברגישות (ועם חליל!). קחו את זה. [בנדקאמפ]
13. ציפיתי של-"באסים בבגאז'" הטראפי של פלד יהיה קליפ מגה-ערסי, כמתבקש. יצא רק סמי-ערסי, כי מה לעשות שחרקות במכוניות יוקרה מצטלם פחות טוב בתל אביב. זה עדיין שיר בנזונה. [טיוב]
14. סוג של איחוד של פלטפוס בגיל 40, בקליפ החדש והמצוין של תומש, "המלכה". עידן אלתרמן הרג אותי שם. [טיוב]
15. אלבום חדש להרכב הניו אורלינסי המופלא Preservation hall jazz band, שמחליף את חבריו אך לא את רוחו כבר 50 שנה, הוא סיבה נפלאה לחגיגה. העובדה שהאלבום הזה מוזרם כולו בחינם ב-NPR עד יציאתו ב-9 ביולי הוא כבר סיבה לריקוד עליז! [סטרים]


דוסטוייבסקי היה השיט, דוג!

16. [ויה הקורא בספרים] Thug Notes מתקצר ספרים קלאסיים כמו "החטא ועונשו" או "1984" בעזרת גנגסטא-ראפר מהסטריטס. ריספקט. [אנגלית, טיוב]
17. דאבל-חנוניזם! מלחמת הכוכבים, כפי שהייתה נכתבת על ידי ויליאם שייקספיר. [אנגלית, PDF]
18. [תודה לאביטל] במגזין של הניו יורק טיימס כותבים על ג'ייסון אברמן, שהיה חבר בנירוונה ובסאונדגרדן ועזב את שתיהן רגע לפני שהתפוצצו על כל העולם. [אנגלית]
19. הסרט הקצר שזכה בפרס האוסקר לסרט התיעודי הטוב ביותר ב-1959 הוא הסרטון המהמם ביופיו הזה, על נפחי זכוכית. המוזיקה נהדרת, והכל נראה כמו ריקוד מהפנט. [טיוב]
20. "I won't be long", שיר חדש של בק, ואני מקווה מאוד שהכותרת מדויקת כי קשה לי כבר לחכות לאלבום חדש שלו. [טיוב]
21. "Rattling bone", שיר חדש של Iron & Wine מתוך הפסקול של "הפרש הבודד". [טיוב]
22. וואו, איזה סאונד ועיבוד נהדרים יש ל-"Starline enemy", השיר החדש של ההרכב הישראלי Snow Clerks, שעד עכשיו הוציא קטעים סינתפופיים איטיזיים ומפתיע בקטע יפהפה עם עיבוד כלי מיתר נהדר. הקליפ, אגב, מורכב מצילומי 8-מ"מ אמיתיים משנות השישים בישראל, שצילמה משפחתו של אחד מחברי הלהקה. [טיוב]
23. לו ריד כתב ביקורת על החדש של קנייה ווסט. [אנגלית]
24. המחצית הראשונה של 2013 נחתמה השבוע, והוכרה רשמית על ידי כל אדם עם אוזניים פועלות כחצי שנה פסיכית במוזיקה. כל כך הרבה אלבומים מעולים יצאו בחצי השנה הזו, גם בארץ אבל בעיקר בחו"ל, שהאוזניים שלי מסתובבות על צירן מרוב עונג על בסיס שבועי. וכאילו שכל הטוב הזה לא מספיק, וכאילו שסיכומי המחצית שפשו בבלוגייה העולמית לא מספיקים כדי למלא לנו את רשימת ההאזנה – הנה מגיעה רשימת האלבומים שפספסנו ב-2013, באדיבות פיצ'פורק. גם בקווייטוס בחרו את אלבומי השנה עד כה, ואצלם זה באופן טבעי רשימת אלבומים-מעולים-שכנראה-פספסתם. [אנגלית]
25. סטארט-אפ אמריקאי רוצה לעשות דיגיטציה לכל הדואר הפיזי שלכם (כלומר, אם אתם אמריקאיים). האמת? רעיון מגניב. ומעלה הרבה שאלות מעניינות לא פחות על דיגיטלי ואנלוגי. [אנגלית]
26. בבואו לכתוב על ג'פרי לי פירס, יצא לקוואמי יופי של הרהורים על הסחות דעת דיגיטליות וההשפעה שלהן על המוזיקה שנוצרת, ובעיקר לא נוצרת, בימינו. [עברית]


אני לברון ג'יימס, דוג!

27. [תודה לירון] במאי פרסומת מחוכמת לאוכל לכלבים בנו מכונת רוב-גולדברג לכלבים. נייס. [טיוב]
28. סצינה נהדרת שלא נכנסה בסופו של דבר ל"כמעט מפורסמים", וכוללת את Stairway to heaven" במלוא הדרו. האמת? טוב שהסצינה לא נכנסה לסרט, הוא לא זקוק לה. אבל זו עדיין סצינה נפלאה. [טיוב]
29. יוחאי וולף פוצח בסדרת פוסטים על שירים עבריים פוליטיים, ומתחיל עם "פרחים בקנה". [עברית]
30. [תודה לבני] סרט תיעודי על יוצר הקומיקס הגאון, אלן מור (Watchman, V for Vendetta) ועוד). [טיוב]
31. [ויה הקורא בספרים] עדנה אברמסון פירסמה מדריך לחנויות הספרים ברח' אלנבי בת"א, שלאורכו פזורות כמה מהחנויות הכי טובות לספרי יד שנייה וראשונה בת"א. [עברית]



32. גיבורים סופם למות. ואז הם מקבלים כותרת בעיתון, או אוסף לזכרם, או במקרה הנעלה ביותר – גוגל דודל. אבל סוף כולנו למות. גם הגיבורים וגם הלא גיבורים, ובטח שזה סופם הצפוי של הגיבורים הלא-מושרים. לפני חודש הלך לעולמו, בלי שרובנו שמנו לב, בחור בשם ויליאם דארון פוליאם, זמר סול ופ'אנק קליפורני שאת מעט הפירסום שאסף, אסף תחת הכינוי Darondo. הוא הוציא כמה סינגלים מצוינים בסבנטיז, ומאז נשכח כמו רוב הזמרים שהוציאו כמה סינגלי סול מצוינים בסבנטיז. בסוף הסבנטיז הוא זנח סופית את המוזיקה, והנחה תכניות לייט נייט בתחנות טלוויזיה מקומיות באיזור סן פרנסיסקו. הוא עבד כשרת בבית חולים, ואחר כך למד פיזיותרפיה וחי חיים שקטים בפרברים. בשנים האחרונות התחילו להיזכר בו, במיוחד אחרי שג'יילס פיטרסון התחיל לסובב את "Didn't I" הפנטסטי שלו בתכנית הרדיו שלו ובאוספים שהוציא. משם הוא הגיע לפסקולים של סדרות (Braking bad, Life on mars) וגם חזר לבמות לתקופה קצרה. בחודש שעבר הכל נגמר – הלב שלו נכנע. יש לנו יותר מדי גיבורים, ויותר מדי מתים, ויותר מדי כותרות. אני לא מצפה שיקימו פסל לזכרו של אחד מני זמרי סול נפלאים רבים שנשכחו. אני רק מקווה שימשיכו לשמוע את המוזיקה שלו. השיר הנפלא הזה יהיה התחלה טובה. [מפ3]

שתהיה שבת שבוגי!

1. כתבתי ודיברתי הרבה מאוד בשבועיים האחרונים – וגם עכשיו – על מבול האלבומים המדהים שמציף אותנו. דיברתי על זה עם ידידי רום, והוא סיפר לי שגם בהיפ-הופ קורים דברים נהדרים. נכון, אמרתי, יש את האלבום האדיר של פלד משנה שעברה. וגם לנצ'י נצ' יש אלבום חדש, סיפר לי רום ושלח אותי להיות ילד טוב ולהאזין. מה אגיד ומה אומר – דברים נהדרים קורים גם בהיפ-הופ. האלבום החדש של נצ'י נצ' הוא אלבום מעולה, שבהחלט נכנס בלי שום בעיות לגל האלבומים הפנטסטיים שיצאו בשבועות האחרונים בארץ. יש בו המון שירים מצוינים, אבל בחרתי להביא דווקא אחד שהוא על גבול הדאחקה כי זה היה משהו שחסר לי בכל האלבומים בגל הנוכחי, כולל בזה של הבילויים, שהם אנשים מצחיקים בדרך כלל. "שלמה!" התברך בהפקה אופיינית של Plusga מקולקטיב הביטים הנערץ Raw Tapes, וכמו הרבה שירי האדרה-עצמית בהיפ-הופ, הוא לא אומר הרבה, אבל הוא כתוב אדיר והוא טבוע עמוק במוזיקה הישראלית, ובמיוחד באיזה אחד, שלמה! שלמה! שלמה! שלמה! והכי חשוב – באמת הכי חשוב – הוא נורא נורא מצחיק אותי. [סטרים. אבל תאזינו לכל האלבום, הוא אדיר, במיוחד המחצית השנייה שלו (צד ב', נגיד). "בלוז הלב השבור" הוא יציאה פנטסטית ומפתיעה]



2. Beach Fossils יופיעו בארץ ב-17 בספטמבר. לא מכירים? הנה מיקסטייפ ממיטב שיריהם, במיוחד בשבילכם. [עברית]



3. בשבוע שעבר התפייטתי כאן על מבול האלבומים הישראליים האדיר ששוטף אותנו, ורק אחר כך הבנתי שכמו אידיוט שכחתי שלושה אלבומים חדשים מבורכים. איכשהו יצא ששלושתם מגיעים אלינו מבאר שבע, אז אולי אני סתם אשם בקוצר רואי גיאוגרפי. מריונטה סול הוציאו את ארבע רוחות, אביב נוימן הוציא את דוד, ויוחנן קרסל הוציא את מילים לרוח. שני הדברים היחידים שמשותפים לשלושת האלבומים האלו הם שהקליטו אותם בבאר שבע, וששכחתי אותם בשבוע שעבר. אלה אלבומים שונים מאוד זה מזה מזה (למרות שמריונטה סול משתתפים באלבום של קרסל), ושלושתם ראויים לזמנכם. אל תגידו אחר כך לא ידענו. [בנדקאמפ]
4. ואלוהים יודע מתי הוא מספיק, אבל הנה עוד אלבום חדש לדורון בוטניק, חודשיים אחרי "חירבנתי לעצמי את החיים". [בנדקאמפ]
5. תעשו לעצמכם טובה, ותקראו את הראיון בישראל היום עם איה כורם. זה אפילו לא משנה אם אתם מתחברים למוזיקה של איה כורם, זה ראיון שרלוונטי לכל מי שמתעניין במוזיקה עצמאית, בנקודת המבט של האמן, בשאלות על איך מרוויחים כסף ממוזיקה (ומי), בשתי היבשות המתנגשות אמן-תעשייה. [עברית]



6. התמונה הזו היא תצלום אחד בודד, לא ארבעה. הא? ככה עשו את זה. והנה אותה תמונה מזווית אחרת. [טיוב]

קרא/י את המשך הפוסט

שירה ז' כרמל המופלאה הרימה במו ידיה את הערב האדיר של שירים משומשים לייב, שנערך לפני שבוע וקצת.
אם הייתם ואם לא הייתם, הנה מה שהיה במילותיה של שירה, שאף על פי שהיא מודה לי שוב ושוב, התודה כולה מגיעה לה על הרמת הכפפה ועל הרמת הערב המורכב והכבד הזה בקלילות ובחינניות, עד כדי כך שמבחוץ זה נראה כאילו העניין פשוט קרה מעצמו.

אלייך, שירה:

לפני כמה חודשים קיבלתי מייל מפתיע מגיאחה – האלבום "שירים משומשים" מוכן!

אחרי כמעט ארבע שנים של ציפייה מהולה בשכחה, שבהן בחש גיא מאחורי הקלעים בקלחת בלתי נראית של זכויות יוצרים וחברות תקליטים, חשבתי שכבר לא אזכה לראות ולשמוע את היום. אבל כמו שיר טוב של טום ווייטס, שמפתיע אותך כל פעם מחדש, הכל פתאום נפל למקום והותיר אותנו מעט פעורי פה. הכל חוץ מהליטוש האחרון – המאסטרינג. מה עכשיו?

גיא, בתושייה אופיינית, הציע שנבקש את המימון מקהל המאזינים, והעלה את הפרויקט להדסטארט. פינו נשאר פעור כשכל ארבעת אלפי השקלים שהיינו צריכים מומנו תוךשעות ספורות. רשימת התפוצה שלנו– האמנים המשתתפים, התמלאה במיילים נרגשים, ותודות לחריצותו של גיא, לא עבר זמן רב והאתר היפהפה של ״שירים משומשים״ עלה לאוויר.

אי אז ב-2009, אחרי שנאספו כל השירים לאלבום והבנו שזכויות היוצרים מתעכבות ואולי לא יגיעו לעולם, החליט גיא להעלות את השירים על הבמה, בלייב, בלי לחכות יותר לאלבום. הערב – על שני חלקיו – עלה באוזןבר, שהיה עוד בחיתוליו, ונחל הצלחה מרובה ושמחה גדולה.

והנה התממש החזון במלואו, וכשזיכרון מעומעם של הערב הנהדר ההוא מנצנץ בראשי, החלטתי לעשות מעשה. אחרי שרשרת הודעות אלקטרוניות מסוגים ואתרים שונים, אנד וויז א ליטל הלפ פרום מיי פרינדז: יובל הרינג המגניב באדם, שותפי לצמד הטעכניקאליטיז ולחיים אלון דיאמנט וכמובן גיאחה הבלתי נלאה, היה לי קונספט – ערב ״ביאת ברים״ (כפי שתרגמתי בחופשיות את המונח bar crawling) לכבודו של האהוב והנערץ טום ווייטס, שאמנם לא שתה אלכוהול כבר למעלה מ-15 שנה, אבל הנציח בשיריו כל כך הרבה רגעים מופלאים ומצ׳וקמקים שקרו בתוך כוסות שוט ומאחורי דלפקים אפלוליים ובתוך לבם של האנשים שהיו שם, שנראה היה שאין רעיון מוצלח מזה – שיטוט בין צלילים וצללים וכוסיות וויסקי.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

או אז תהיתי באוזניו של גיא איך נצליח לממן את כל זה (מישהו צריך להאכיל גם את ילדיהם של המוזיקאים אחרי הכל) והוא העלה רעיון מעולה – החבר׳ה מוויסקי באלנטיינס ודאי ישעו לקריאותינו אפופות אדי האלכוהול! וכך היה!

והנה כי כך התכנסנו לנו ב-13.6.13, תאריך יפה לכל הדעות, חמישה ברים, תריסר מוזיקאים והרבה וויסקי באלנטיינס, ללילה של שכרון חושים והכרת תודה לגאון שכינס אותנו שם, והאיר בשיריו את הפינות האפלות של כל בר וכל לב שנכנס בהם.

טום ווייטס נשמע קצת אחרת בעברית, יותר מחוספס, לפעמים יותר רך, וכל אחד מהאמנים הנהדרים בפרויקט מצא בו את קולו שלו, ושר אותו החוצה ממש כך.

מתגובות האנשים נוצצי העיניים בחמישי בערב – וויסקי בידיהם ושיר על שפתיהם, ראיתי שהצלחנו להביא ולו מעט מרוחו של ווייטס ארצה, והשמחה הייתה ועודנה רבה. ורק שתדעו שערבים דומים (במתכונת כזו או אחרת) מתכננים לצוץ ברחבי הארץ בקרוב, אז הישארו עמנו להתפתחויות!

אני רוצה להודות מקרב לבי לאנשים היקרים שעזרו ואפשרו את הערב הנהדר הזה –
לגיא היקר, שבלעדיו דבר מכל זה לא היה קורה,
למוזיקאים המופלאים שהיו גופו ולבו של הערב, יחד עם הגדול מכולם – מר ווייטס,
לאנשי באלנטיינס שהשקיעו באמנות איכותית ובלתי מתפשרת, ואפילו נתנו לכל אמן פלאסק במתנה (בואו נודה שבתקופת היובש של ימינו מדובר בשי שימושי בהחלט)
לגפן רפאלי שאיירה את האיור המופלא שליווה את הערב עוד מראשיתו, ולבסוף גם עיצבה את הפוסטר היפהפה של הערב,
לאהובי אלון שניגן איתי וצעד לכל אורך התהליך גם בשעות הקטנות והמאתגרות יותר של הלילה והלילות שלפניו,
לבעלי המקומות ובעלי המקצוע שהשתתפו בערב המיוחד והמקסים הזה,

ותודה ענקית לכם – המאזינים, חלקכם אוהדים שרופים שיצלחו ערים ומדינות בשביל פיסה מהמתוק המריר הזה, חלקכם סקרנים ופתוחים למוזיקה חדשה ומחדשת, חלקכם נקלעתם אולי במקרה, ובכל אופן – תודה רבה על ההקשבה!

נתראה בפעם הבאה!

צלמים:
מרגוזה ומיין בזאר – יולי גורדינסקי
מרסנד, א לה רמפה ופסאז' – גלעד אילוז

1. עזבו ז'אנרים, עזבו אינדי VS פופ, עזבו חדשנות VS שמרנות, עזבו עזבו, פשוט עזבו – פשוט תגידו לי – היש הרבה שירים מושלמים יותר מ-"Can't get it out of my head" של ELO? הרי ברור לכל אדם בעל אוזניים שהתשובה היא לא. אבל התשובה היא החלק הקל. החלק הקשה הוא השאלה: למה? למה השיר הזה כל כך נפלא? האם זה כי הוא נבואה שמגשימה את עצמה, ובכל פעם שאני שומע אותו הוא אכן לא יוצא לי מהראש במשך ימים ולפעמים אף שבועות? האם זה בגלל התזמור הפנטסטי? בגלל הסאונד הנרחב? בגלל הלחן? בחיי שאני לא יודע. אני רק יודע שבכל פעם שאני שומע את השיר הזה אני מרגיש שהחיים שלי התרחבו ממסך של אייפון ל-IMAX מלכותי ונרחב, הרבה יותר גדול מגבולות התודעה האנושית. ELO תמיד ידעו להטיס את האוזניים שלנו לחלל בשיר פופ אחד. ונכון, מיסטר בלו סקיי לוקח את השיר הזה בהליכה, אבל תחשבו כמה גדול צריך להיות כדי לקחת שיר כזה ענק בהליכה, ותחשבו כמה גאון צריך להיות כדי לכתוב את שניהם. [מפ3]



2. זו אולי לא "חדשה", וגם כתבתי את זה גם בפייסבוק של העונג, אבל אני חייב לומר את זה פה בקול גדול – תעצרו רגע ותסתכלו מה קורה סביבנו. בשבועות האחרונים קיבלנו אלבומים חדשים של [הקליקו ותגיעו לאלבום] אביב גדג', יהוא ירון, נדב אזולאי וגיל נמט, טליה אליאב, כלבי רוח, אליוט, אבי עדאקי, הבילויים, צביקה פורס, שי נובלמן… והקטע הבאמת פסיכי הוא שכולם אלבומים נהדרים לכל הפחות, וברוב המקרים ממש מעולים. שלא לדבר על כך שבשבועות הקרובים נקבל אלבומים חדשים של חיה מילר, תעני אסתר והאחים רמירז, טו ניים ג'אסט אה פיו. גבירותיי ורבותיי, זה תור זהב, מה שקורה פה. אל תיזכרו בו רק בדיעבד, תיהנו ממנו כבר עכשיו. לכו להקשיב לכל האלבומים האלה – הם כולם מחכים לכם במלואם ובחינם, שזה מדהים בפני עצמו. וכמובן, אם אהבתם – תנו כמה שקלים, ברוב המקרים הם ילכו ישירות למוזיקאי וללהקה. ואין חשוב מזה. [בנדקאמפ]
3. מה נשתנה העונג הזה? שבכל העונגים אנו בעיקר שומעים מוזיקה. העונג הזה, העונג הזה, התחשק לי מאוד לקרוא כתבות מגזין מעולות, ארוכות, מעמיקות, ולכן תמצאו כאן כמה כאלו, ואפילו כתבות שהתרחבו לספרים שלמים שזמינים אונליין לקריאה. כי אף שבת אינה מושלמת בלי להשתרע על הספה לשעתיים ולקרוא משהו ממש מעניין. [תיהנו]



4. אלבום חדש #1: חיכינו וציפינו וקיווינו וגם שמנו כסף בקמפיין – והנה זה הגיע: אלבום שני של יהוא ירון, "אמן השכנוע העצמי". לא ארחיב כי כתבתי עליו בחלוקת האלבומים בעונג (שעדיין פתוחה), וכאן אפשר להאזין לכל האלבום. ואוי, כמה שזה טוב. אומרים לי פה באוזנייה שמי שקנה מהדורה מוגבלת דרך הקמפיין יקבל גם כמה שירים שהוקלטו לעונג סשנז ב-2008. קוואמי אירח אותו למפגש ענקים ברדיו הקצה. והנה גם קליפ ל"היא". היי, רק עכשיו הבנתי ששיר הנו-גוספל הראשון ששמעתי מיהוא, "כולם כל כך שקטים פתאום", בכלל לא באלבום אופס, טעות שלי, הוא לגמרי שם. [עברית; בנדקאמפ]
5. אלבום חדש #2: חיכינו וציפינו וקיווינו וגם שמנו כסף בקמפיין – והנה זה הגיע: אלבום שני של אבי עדאקי, מהשנונים והמרגשים שבכותבינו. גם הפעם אקצר במילים כי בתחילת השבוע הבא יפורסם כאן פוסט עם חלוקה שירחיב על האלבום. רק אגיד שזה מעניין שבאלבום הראשון הוא היה "מודע אני" והפעם הוא "אסיר תודה" (כשם האלבום). האזינו בבנדקאמפ לכל האלבום, שמורכב משירי אהבה לפי הסדר הכרונולוגי שבו נכתבו (רק הפוך, מהסוף להתחלה). [בנדקאמפ]
6. אלבום חדש #3: אני זוכר בתחילת האלף, כשקוואמי ועוד כמה אנשים עפו על How to be shy, אלבום הבכורה של שי נובלמן, ואני לא הבנתי מה הם רוצים. לא מעט דברים קרו מאז, כמו אלבום שני לשי נובלמן ואז, השבוע, אלבום שלישי ועוד בעברית. בדרך גם הטעם וההקשר המוזיקלי שלי הלכו והתרחבו, הלכו והסתקרנו, והאלבום החדש של שי נובלמן תפס אותי בדיוק בזמן וחזק מאוד באוזניים. יומי הוא חלום, שזורם כולו בבנדקאמפ, הוא אלבום יפהפה מבחוץ (עם עטיפה מרהיבה בקליגרפיה של גיתית רפאל) ועוד יותר יפהפה מבפנים, עם לחנים מסחררים, עיבודים שהם הרבה יותר מעוד מחווה לסאונד של פעם (עוזי פיינרמן שותף להפקה ולעיבודים) ובעיקר עם זמר שבחיים לא שמעתי אותו שר ככה. העברית, אני טוען בכל פעם שאני שומע אמן ישראלי שרגיל לשיר באנגלית ומנסה פתאום שיר בשפת האם, העברית מוציאה משהו מעומק הבטן. "פופ סיקסטיזי פסיכדלי מתוזמר", הוא קורא לזה בבנדקאמפ, ואני מוסיף: ובעברית! וכמה שזה ממלא את הלב. [בנדקאמפ]
7. אינדי סיטי העלו שלל קליפים חדשים ליוטיוב, שכוללים את הבילויים, רותם אור, אסתר ראדה, התפוחים ועוד. [טיוב]
8. אני בעצמי מופתע שזה בעונג, אבל מצאתי את עצמי מחבב למדי את "ישראבלוז", שיר חדש של חמי רודנר, זמר שלא עושה לי את זה בדרך כלל. וואלה, כשזה מגיע זה מגיע. [טיוב]



9. כמה שזה יפהפה: פורטרטים על מפות, לא כאלה של אוכל, כאלו שהולכים בלעדיהן לאיבוד. [פיקסלים]

קרא/י את המשך הפוסט