1. דווקא בשבועיים שהתרכזו עבורי כולם במוזיקה ירושלמית מצאתי את עצמי מתפזר לכיוונים לגמרי בלתי צפויים. בזמן העבודה על סדרת תכניות "המפץ" ברדיו "החזית" שסגר היום את שעריו הזמניים, הייתי מרענן את החיך מדי פעם עם תחנת הרדיו השנייה הכי טובה באינטרנט, ערוץ ה-24/7 של NPR (מפעילים כאן בצד ימין) וכתמיד נתקל שם בהפתעות בלתי צפויות שהריצו אותי ליוטיוב או לסולסיק: שיר גוספל ישן, קטע פסייך מופלא, שיר ניגרי מוזר או הרכב פ'אנק-הודי מברוקלין. ובזמן שבוע "החזית" שמעתי לא מעט שדרנים אחרים מנגנים כל מיני דברים, כולל קטעי דאבסטפ ומוזיקה צרפתית ופולק ארגנטינאי ומה לא. בקיצור, האוזניים שלי נדדו לכל קצוות תבל השבוע. הקטע שתפס אותן הכי חזק – והריץ אותי לשזם את השיר מיד – היה "Baianá" של Barbatuques, הרכב ברזילאי של תיפוף-גוף (body percussion; חייבים למצוא לזה שם מגניב בעברית), מין מיומנה מגניב הרבה יותר. אני מזהה שם בעיקר נבל-פה, שירה שהייתי מת להגיד לכם איך קוראים לה אבל אני לא יודע, וגופים אנושיים. זה בעיקר קטע מטריף לגמרי בכל הנוגע לריקודים. מזיז לי ת'תחת לכיוונים בלתי צפויים. בא לי לתופף על איזה גוף. [מפ3]



2. Youth Lagoon יופיעו בבארבי בתל אביב ב-5 בנובמבר! הנה מיקסטייפ למתחילים. [עברית; סטרים]
3. היום נפתח פסטיבל הקומיקס אנימיקס בתל אביב! בואו! נסגר ביום שלישי! [עברית]
4. אחרי שארזנו את אירועי החזית, שהיו פסיכיים, בשבוע הבא נפתח פרק מסעיר נוסף בעונת התרבות בירושלים, והפעם מדובר בפסטיכנס השני WE לקולקטיבים יוצרים! בשנה שעברה הייתי שם עם קולקטיב We are ghosts וזו הייתה חווייה באמת מדהימה, פותחת עולמות ומעוררת השראה – חבורה של קולקטיבים יוצרים בתחומי מוזיקה, אמנות פלסטית, פרפורמנס, ספרות, אדריכלות, מחול וקולנוע מתקבצים במתחם אחד (בשנה שעברה זה היה בית החולים הנטוש "הנסן", הפעם זה בעמק המצלבה) ויוצרים אמנות שיתופית, מעבירים סדנאות, עורכים סיורים ופותחים לקהל (בחינם!) את האפשרות להסתובב בתוך היצירה, להשתתף, ליצור בעצמו. זה יקרה השנה ב-14 וב-15 באוגוסט, כלומר רביעי-חמישי הזה, וזה בחינם לגמרי, וכל הפרטים כאן, ואם אי פעם נדלקתם על עשייה אמנותית, על ליצור ביחד, על להיות מופתעים – אתם חייבים לקפוץ לשם. מתחת לפרטים היבשים באתר יש מלא קוביות עם פרטים על כל אחד מהקולקטיבים והאירועים בפסטיכנס הפסיכי הזה. אל תחמיצו. [עברית]



5. כבר כמה שבועות שקשה לנשום מרוב חום, אבל באוזניים שלי הקיץ התחיל רשמית רק השבוע, עם אוסף הקיץ הכפול השנתי מבית מורפלקסיס, Summer Madness. כרגיל, מדובר באוסף צלילים אבודים ונדירים שלא מגיעים לרוב האוזניים, וכתמיד מדובר בממתק אדירים. האוסף של יום הקיץ הוא יותר קליל ומרענן, האוסף של ליל קיץ הוא יותר סמיך ומחרמן. המלצת הבית היא להוריד את שניהם, ולהחליף לפי השעה ומצב הרוח. [עברית, מפ3, סטרים]
6. 10beats הוא סטארטאפ ישראלי חדש שמציע שירות פשוט למוזיקאים בעידן שבו כולם מפיקים עצמאית את האלבומים שלהם, וחלקם הגדול מקליט בבית. חסר לך קטע חצוצרה נהדר לשיר אבל אתה לא מכיר אף חצוצרן? סבבה. ב-10beats תוכל לבחור משלל חצוצרנים מעולים בכל העולם, לשלוח להם תווים והנחיות והם יקליטו לך את הקטע שאתה צריך. לחילופין, אם אתה מתופף רוצח או טכנאי מיקס מדהים, כאן תוכל להציע את שירותיך ולתמחר אותם איך שתרצה. הרעיון הוא שוק עולמי למוזיקאים אונליין. בהצלחה! [אנגלית]


חיה מילר. אוהב אותם

7. "טקסטים מתוחכמים שתופסים את רוח הדור, רגישות למלודיה ואנרגיית נעורים. “חיי מדף”, אלבום הבכורה של להקת “חיה מילר”, הוא אחד הדברים הטובים שקרו לאחרונה ברוקנרול הישראלי", כתב בן שלו בדבר הכי קרוב שיש בארץ ל-Best new music של פיצ'פורק. אז תקשיבו כאן לאלבום הבכורה המעולה של חיה מילר. [עברית; בנדקאמפ]

קרא/י את המשך הפוסט

מסתבר שלנגן במסיבה עד חמש בבוקר זה לא צחוק, בטח לא כשהכלב שלך מחליט להעיר אותך למחרת אחרי לא מספיק שעות שינה. אז מפאת תשישות וצורך עז בבטלה מבורכת, עונג ממש קצרצר השבוע. בשבוע הבא יהיה עונג ראוי, ואחר כך קצת שיבושים בגלל שמחות משפחתיות כאלה ואחרות, אז אוגוסט שהתחיל היום יהיה קצת בלגן בעונג. מבטיח לכם שנשרוד את זה. תהיו חזקים. שתו הרבה מים קרים עם לימון. אנחנו נצליח.
מתחילים.

1. ככה זה מתחיל.
   מישהו כתב בתגובות: "ההימנון האלטרנטיבי של מדינת ישראל!"
   ופישוף כתב: "אז בקשר לזרעים, הם עומדים לנבול.
   זה לא נורא בשביל כל השנים האלה, יכולה להיות איזו תנופה בערוגה שלך, בגינה שלי.
   העולם מושלם, האנשים רעים.
   זו עיר משעממת, כן משעממת, אפשר לצפות את השמש, להיעלם באש.
   הבני זונות, האדמה מקולקלת!".
   מישהו כתב בתגובות: "ההימנון האלטרנטיבי של מדינת ישראל".
   [טיוב]
   



2. אמרתי זאת גם בפייסבוקונג אבל חייבים לומר זאת גם פה: תודה תודה תודה תודה תודה לכל מי שהגיע אתמול לאוזןבר לחגוג את יומולדת 9 של עונג שבת במסיבת ניינטיז, ובכן, steamy כנראה תהיה המילה המתאימה לאור כמות הזיעה שנשפכה שם. תודה ענקית לכל מי שבא ורקד, תודה גדולה מאוד לאוזןבר שאירחו בכייפיות האופיינית, אקסטרה תודה לברק שעזר בכל רגע ולאורי והדס שהיו הזרע שהנביט את כל הטירוף הזה.
   מי שהיה בתחילת הערב בוודאי זוכר שתכנת התיקלוט שלי פשוט נפלה באמצע שיר – רגע מפחיד מאוד עבור די-ג'יי. הייתם מדהימים שהמשכתם לשיר את השיר עד שחזרנו. תופעת הלוואי של הנפילה הזו היא שאין לי רשימת שירים של השעה הראשונה, שהייתה די פנטסטית. עם זאת, הנה רשימת 63 השירים שנוגנו בהמשך המסיבה, בערך מאחת וקצת בלילה עד שהלכנו הביתה ב-4:30 בבוקר. אה, ותודה לבנות שממש התעקשו שאנגן את "MMMBop". זה היה שווה את זה. [עברית]
3. ביום ראשון מתחיל הטירוף. ביום ראשון נפתחת תחנת הרדיו הזמנית הכי מושקעת ומרתקת שנפתחה כאן: החזית, עם כותרת המשנה המוצלחת "ירושלים נגד העולם בשבוע של שידורי רדיו, הופעות וחפירות". עונת התרבות בירושלים, רדיו-בר תדר והרדיו-בר הירושלמי הפנטסטי רעש האוור חברו לשישה ימי מחווה לסצינה האלטרנטיבית בירושלים מכל הזמנים ומכל הכיוונים. מדובר בלוח שידורים פ-ס-י-כ-י, שנגמר כל יום בהופעה ואז מסיבה במקום אחר בעיר.
   יחד עם רוי רגב ורום אטיק אני אפתח כל יום ב-12:00 עם "המפץ", סדרת תכניות רדיו תיעודיות על מוזיקה אלטרנטיבית ירושלמית, מנושאי המגבעת ועד FOLO [ביום ראשון יפתח את "המפץ" קוטנר, עם שעתיים של אינדי ירושלמי משנות השישים, השבעים והשמונים, כולל אוצרות מארכיונו הפרטי וזכרונו הירושלמי האישי!]. עוד לא נעשה כאן משהו כזה; חוץ מאתנו יש לוח שידורים מדהים, שבלינק הזה אפשר לראות אותו במלואו ואני מביא כאן רק כמה היילייטים אישיים שאני ממש מחכה להם:
   * נדב רביד בשעתיים של שיחה אישית עם אהד פישוף (רביעי ב-13:00).
   * די-ג'יי E, שהיה הסאונדמן של הפרגוד, בתכנית עם הקלטות סופר-נדירות מתור הזהב של נושאי המגבעת, 3ח', להקת ישראל ושאר הכנופיה.
   * הופעת איחוד של דיואלט!!! (רביעי ב-22:00)
   * השקת פרויקט המיני-אלבומים של הלייבל האמיץ נו_קואסט
   * מסיבה של מאה מטר במערות מתחת למצודת דוד (!!!!!)
   * ספיישלים על אק-דק ומקלטתקליטים
   ועוד מלאאאא דברים. אז חוץ מזה שאני עורך ומשדר שם ואני גאה רצח בתחקירים ובראיונות ובתכניות שהרמנו שם, אני גם מתרגש לאללה כמישהו שאוהב מוזיקה ישראלית, אוהב מוזיקת שוליים וחושב שיש משהו מיוחד במוזיקה שיוצאת מירושלים. התחנה הזו, כמו שאוהב לומר איתי מאוטנר שמנהל אמנותית את עונת התרבות, היא תחנת הרדיו הראשונה בעולם עם שאלת מחקר: מה יש במוזיקה הירושלמית שהופך אותה לכל כך שונה? והאם בכלל יש בה משהו כזה? במהלך שידורי החזית השאלה הזו תיבחן דרך מוזיקה דתית ביידיש, אלקטרוניקה קשה, רר-גרוב וגם רוק גיטרות. הכל יהיה שם והכל לא יישמע כמו שום דבר אחר.
   לאורך העונג הזה תמצאו עוד כמה אייטמים שקשורים לחזית, והעושר האדיר הזה שמתחיל להציף את הרשת בימים האחרונים יהיה עושר רדיופוני שחבל לפספס. כאמור, מראשון ב-12:00, ממש כאן. [עברית]



4. שני קדר הנהדרת התארחה ב"קול שני וחמישי", פרויקט ההקלטה האנלוגי והחי של אולפני מצלול. היא השאירה שם ביצועים נהדרים (עם קונטרבס ואפקטים!) לארבעה שירים מהאלבום האחרון שלה, ניהול מצבי משבר. [סטרים]
5. זה לא היה מעשה אחראי, אבל בתוך כל ההכנות הקדחתניות למסיבת הניינטיז ולפרויקט החזית (ראו את שניהם ב"עיקר החדשות", למעלה) בזבזתי שעתיים בהכנת מיקסטייפ חדש בסדרת Monsterism, סדרה שחברי מורפלקסיס (שמארח אותה בבלוג המיקסטייפים הכביר שלו) הגדיר כ"מוזיקה עם זוויות חדות שלאו דווקא תעשה לכם חמים באוזניים – אלא תבעט לכם בעכוז המנטלי". תיהנו, זה שם להאזנה והורדה. [סטרים, מפ3]

קרא/י את המשך הפוסט

זה קורה! זה כאן! עשינו את זה! סימן קריאה!

ארבע מאות
וארבעה
עונגים.

ג׳יז! זה ממש הרבה.

כדי לחגוג את המאורע ה… משונה, הנה מוסף מיוחד-פעמי לעונג שבת: עונג 404 – אסופה של שירי פתיחה וציטוטי פתיחה, מתוך מבחר אולי-מייצג של שבועות לאורך 9 שנות העונג.

מקווה שתיהנו! ואל תשכחו שאנחנו חוגגים 9 שנים במסיבה מיוחדת ב-1 באוגוסט.

אוהב אתכם,
אבל ממש.
גיאחה

עונג קצר השבוע, כי אני הולך לעבוד על פרויקט מיוחד לשבוע הבא, עונג #404!

1. תכננתי בכלל לפתוח את העונג הזה עם שיר של 20 דקות, אבל אז הגיע איזה קטע ענק שהפיל אותי מהרגליים. שיר מדהים של 20 דקות עדיין מחכה לכם בסוף העונג, אבל אחרי ששומעים את "Electric PowWow Drum" של A Tribe Called Red – הרכב קנדי שמערבב אלקטרוניקה, היפ-הופ ודאבסטפ עם מוזיקה אמריקאית ילידית, מה שנקרא אינדיאנית – חייבים לעצור הכל כדי לשפוך פה את השיר הזה מיד ולקוות שתנגנו אותו ותרקדו סביב מדורה שתבעירו בסלון ביתכם. יש פה קצת מייג'ור לייזר, קצת לפטפילד, ובעיקר את האיכות ההיפנוטית של שירה שבטית עם האיכות האופורית של אלקטרוניקה במשקל ארבע טון. איזה קטע ענק. אלבום הבכורה שלהם משנה שעברה מעולה. השנה יצא אחד חדש שעוד לא הספקתי להגיע אליו, אבל שניהם היו מועמדים לפרס פולאריס היוקרתי, המקבילה הקנדית למרקורי. [מפ3]



2. הלייבל העיקש, המתמיד והמעניין תמיד פית\קית חוגג 7 שנים (!!!) ומוציא את אוסף 5 בחינם וממש כדאי לכם להאזין לו ולהוריד אותו אם אתם לא רוצים להגיד אחר כך "מה, בכלל לא ידעתי שיש רוק מעניין בתל אביב". לפית\קית אין מערך יח"צ משומן, אבל יש להם מוזיקה מצוינת ולא מתפשרת, וזה כל כך הרבה יותר טוב ממערך יח"צ, משומן או לא משומן. [בנדקאמפ]
3. היה לי משעמם, אז הנה כפתור שנות ה-90 הישראלי! [טיוב, עברית]



4. בוואלה משמיעים את חיי מדף, אלבום הבכורה המעולה של חיה מילר שיצא השבוע. פה שומעים עוד שני שירים שלא נכנסו לאלבום ואולי לוקחים עותק יפהפה הביתה. [סטרים; עברית]
5. "California", שיר חדש של Mazzy Star! כאילו הזמן עמד מלכת. [טיוב]
6. כל כך אוהב את הקליפ החדש של דיוויד בואי ל-"Valentine's day"! כמה עוצמה יש באיש הזה, גם כשהוא יושב לבד על כיסא. [טיוב]
7. סטרים לאלבום החדש של Edward Sharpe and the Magnetic Zeroes הוא סיבה רצינית לריקודים בסלון בסופ"ש! [סטרים]
8. והנה סיבה טובה הרבה יותר למסיבת ריקודים בסלון: חפרני התקליטים ערן דינר וסגול 59 שיחררו מיקסטייפ שני בסדרת אוצרות הוויניל הישראליים, והפעם – דיסקו כפר, אוסף שירי דיסקו ישראליים, מהגרובי המגניב ועד הקטעים הכי מגוחכים. מצחיק, מרקיד ו-100% ישראלי. [סטרים, מפ3]
9. "Sub Pop הצילו את חיי" הוא אוסף סיפורים אישיים קטנים של מאזינים שהלייבל הכי מפורסם בסיאטל השפיע על חייהם בצורה שהם לא שוכחים עד היום. איזה יופי של מכתב אהבה ללייבל. [אנגלית]
10. אני לא רוצה להגיד הרבה כי זו להקה שאני מנגן בה וקליפ שאני משתתף בו, אבל הנה הקליפ החדש, שבעיניי הוא נהדר, ל-"All alone" של We are ghosts. [טיוב]
11. אני מניח שלא פספסתם את הלפידומטור, מחולל הנאומים המפוברקים-אמיתיים של יאיר לפיד, יימח שמו. [עברית]
12. חלק ג' בסדרת הפוסטים של יוחאי וולף על שירי מחאה ישראליים מתמקד ב"ערבב את הטיח" של אהוד בנאי. ויש עיצוב חדש וקריא הרבה יותר! [עברית]


איירה גלאס, החיים האמריקאיים האלה

13. תכנית הרדיו האמריקאית המופלאה This American Life חוגגת 500 פרקים, ומכיוון שזה מספר שדי מרתיע מאזינים שעדיין לא האזינו לתכנית מעולם, ב-Slate בוחרים 10 פרקים בולטים שכדאי להתחיל עם כל אחד מהם. מומלץ בחום. [אנגלית, סטרים]
14. נסו לעצור את השעון בדיוק על 1:00! [גאוני]
15. מת על השיר, והקליפ החדש, של "פרנויה", שיר חדש של עידו מימון ופישי הגדול שזכה למחווה טרנטינואית משעשעת. [טיוב]
16. סוג של קליפ לסינגל החדש של צביקה פורס, "I believe". [טיוב]
17. בן ספקטור, שבן היתר הפיק את האלבום של צביקה פורס ושיתף פעולה עם אשתו דניאלה בפרויקט Love is, משחרר אי-פי בן 5 רמיקסים שרקח למוזיקאים חברים – שירלי קונס, פלורה, אורי אבני, עינב ג'קסון כהן ו-The raw men empire (שזכו בעיניי לרימיקס הכי מוצלח). העולם היה יפה יותר אם היו יותר רימיקסים בתוך זירת המוזיקה העצמאית בארץ (יש, אבל לא הרבה). [בנדקאמפ]
18. לקראת בואה של העלמה רג'ינה ספקטור להופעה בארץ, מיכל פאולינה וקרן דוניץ הקליטו קאבר נהדר ל-"Fidelity". [טיוב]
19. חשיפה הוא בלוג הצילום החדש של אתר הארץ. [עברית]



20. תום יורק ונייג'ל גודריץ' הסירו את המוזיקה שלהם מ-Spotify, במחאה על מדיניות התשלומים של ספוטיפיי לאמנים. הם הסירו את האלבום של Atoms for Peace ואת אלבום הסולו של יורק. מחאה קטנה ונחמדה, שאני בטוח שהייתה חזקה יותר לו היו מסירים אלבומים של רדיוהד (לפחות את אלה ששייכים להם ולא ל-EMI). [אנגלית]



21. על העטיפה של התקליט הזה כתוב "נסים חג'ג'". זה דוד שלי, שבשנות השישים והשבעים היה חובב מוזיקה נלהב ולפני כמה שנים, כשהוא כבר בשנות השישים לחייו, העביר לי פטיפון ישן מהבוידעם יחד עם ערימה לא קטנה של תקליטים. אחד מהם היה "Get Ready" של Rare Earth. הכרתי את השיר, כמובן, אבל בגירסה מקוצרת כלשהי. הגרסה המקוצרת היא ממתק רדיו מוצלח מאוד – קטע פ'אנק רוק מעולה מהסבנטיז. אבל הגירסה המלאה היא הדבר האמיתי. אינטרו איטי, עליית מדרגה, גרוב מדבק, ומשם הוא רק עולה ועולה, נוסק ונוסק, עד לרצף סולואים שלא מצליח להיות מחרפן אפילו בסולו התופים. על עטיפת התקליט מופיע טור קצר שכתב עיתונאי מוזיקה שביקר את הלהקה באולפנים של מוטאון. עצם העובדה שחבורה של לבנים הוציאה תקליט במוטאון ב-1969 אומרת המון על המוג'ו הכביר של החבר'ה האלה, שלא נופלים בכלום מכוחות הגרוב של ענקי מוטאון של אותה התקופה. בצד א' יש כמה שירים לא רעים בכלל, אבל צד ב' מוקדש כולו לסאגה הפנטסטית הזאת, שלפי צלילי הקהל אולי אפילו הוקלטה לייב (מה שיהפוך את כל הסיפור למדהים הרבה יותר). 20 דקות בגן עדן. [מפ3]

שתהיה שבת שבוגי!

"הרבה מהשירים באלבום נכתבו בתיכון, תקופה שבה אתה מובך מעצם הסיטואציה של להיות קיים. כתיבת שירים זאת הנקמה של כל אדם שלא יודע מה לעשות עם עצמו – אף אחד לא יכול להיכנס לך באמצע. אתה יכול ליצור תזה שלמה בשלוש דקות, ובמהלכן אתה יכול להיות בטוח שאף אחד לא ידחה אותך" – קוסטה קפלן בראיון לטיים אאוט של השבוע

תצלום: מיכל שני

אז בעצם זאת נקמת היורמים. לא שקוסטה קפלן, שכותב את כל השירים של חיה מילר, הלהקה שהתכנסנו כאן היום כדי לציין את אלבום הבכורה הפנטסטי שלה, חיי מדף, הוא חנון. רוב ידידותיי שהיו בהופעות של חיה מילר מסכימות שהוא יפיוף, ויש לו כריזמה רצינית של בחור מבריק שמתעקש לא להודות בזה. אבל כשמקשיבים לשירים שלו, על אי-נוחות ומבוכה, על להתבלגן עם עצמך בעודף של מחשבות וניתוח יתר של סיטואציות, ובמיוחד כששמים לב לתבניות החריזה שלו, מבינים שמדובר בסופו של דבר בכבש גיקית למדי בעור של זאב נבוך.

[audio:https://haoneg.com/bite/kostia/08%20Breathing%20Difficulties%20(V4%20mastered).mp3]
חיה מילר – קשיים בנשימה (מתוך "חיי מדף")

פגשתי את חיה מילר לראשונה בערב ההופעות של שירים משומשים, הרבה לפני שהאוסף יצא. לא הכרתי אותם, אבל מישהו אמר לי שהם עשו קאבר לטום ווייטס בעברית והם שלחו לי אותו והוא היה ממש, ממש טוב. אז הם הגיעו לערב וניגנו את "גשם רד", וגם עוד שיר שלא הכרתי קודם ("זה נכון אנשים"), ואני התלהבתי מספיק כדי ללכת לרוב ההופעות שלהם בתל אביב מאז ועד היום.

את רוב ההופעות האלו סיימתי כשאני תולש את שערות ראשי בתסכול. איך זה שהם מופיעים מול עשרים איש ולא אלפיים איש? איך זה שרוב הקהל שלהם מבוגר יותר מהם? הם אולי לא מנגנים הדוק, וקוסטה הוא לא הזמר הכי טהור-מיתרים וזך (בבליקי תיאר את השירה שלו כ"צבּית"), אבל זה רוקנ'רול וככה זה צריך להישמע: מרושל, מחוספס בקצוות, רופף, כאילו עוד רגע מגדל המילים שקוסטה בונה במומחיות יתפרק ויתפזר על כל הרצפה. וזה רוקנ'רול שנון, גם מהבחינה הלשונית וגם ממש שנון, עם שיניים.

הם לא נשמעים בכלל כמו הארקטיק מאנקיז, ועדיין יש כמה קווי דמיון מאוד משמעותיים באופי של שתי הלהקות האלו. בבליקי תיאר את זה הכי טוב בתכנית שלנו השבוע, כשאמר שזה אלבום רוק של אָפּרים, עם המון מילים, ויש בו תחושה שאי אפשר להכחיש, תחושה של היותך צעיר, או כמו שאמר מתופף הלהקה, סתו בן-שחר, "הייאוש שבלהיות צעיר". רוצים לשמוע את הייאוש שבלהיות צעיר? תשמעו את "עשרים שנה" המבריק ושובר הלב:
[audio:https://haoneg.com/bite/kostia/10%20Twenty%20Years%20(V4%20mastered).mp3]
חיה מילר – עשרים שנה (מתוך "חיי מדף")

ולעזאזל, מגיעה לנו להקה שתמלא את התפקיד של ארקטיק מאנקיז. שתהיה מצחיקה ומרירה, חדה ומזיזה, רועשת ושמחה. והנה, עכשיו יש לנו.

אני לגמרי לא אובייקטיבי. אני אוהב את השירים האלה, אני מכיר את חברי הלהקה וכשאנחנו נפגשים ברחוב אנחנו מתחבקים. קיבלתי תודה בחוברת (הממש יפה) של הדיסק. ניסיתי לייעץ להם תקופה מסוימת אבל זה לא ממש עבד כי אני לא טוב בלייעץ ואני לא בטוח שהם היו צריכים עצות. כן נתתי להם עצה אחת שאני שמח מאוד שהם הקשיבו לה – ללכת להקליט אצל נדב אזולאי וגיל נמט, אחרי שהקלטות של אלבום שלם נגנזו. משהו בשילוב בין כישרון אדיר לרוח חופשית מאוד, שילוב שמאפיין את אזולאי ונמט (כצמד, וגם כל אחד כשלעצמו) התאים בדיוק לחיה מילר.

חיה מילר עושים בעצם פופ רופף מאוד. הם היו יכולים לבחור ללכת לכיוון הפופ, להדק את כל הברגים, להבריק את הטאסות, להתקין פנסים חדשים. עם המילים והלחנים שלהם, יש סיכוי טוב שהם היו כובשים איזה מצעד או רשימת שידור. הם לא עשו את זה. הם גם היו יכולים ללכת עד הסוף אל הרישול, אל הלכלוך, להוציא אלבום פיתקיתי. את זה הם כן קצת עשו, ואני חושב ש"חיי מדף", האלבום, הוא הדבר הכי קרוב שיש לתיעוד משובח (כלומר, כזה שעבר השבחה) לחוויית הלייב הכל כך כובשת שלהם.

אני לא יודע מה קרה באולפן אבל זה נשמע כאילו הם ניגנו לייב את כל השירים אלפיים פעם ואז לקחו את הטייק הכי טוב של כל שיר. יש תחושה חיה באוויר, יש עיקומים, יש "טעויות". יש חיים. לא חנטו אותם בחליפה מעומלנת. מקסימום גיהצו להם את החולצה ושיפרו להם את התסרוקת.

[audio:https://haoneg.com/bite/kostia/06%20The%20Shift%20(V4%20mastered).mp3]
חיה מילר – המשמרת (מתוך "חיי מדף")

תקשיבו ל"חיי מדף". זה אלבום מצוין. הוא כנראה לא ישנה את חייכם, אבל רוב הסיכויים הם שהוא ייתן לכם זנב של תקווה. תקווה לרוק בעברית. תקווה לאינדי שלא מתמקד בקדרות ודכדוך או לחילופין בדאחקות. החל מהיום (חמישי) בבוקר אמור להיות סטרים של כל האלבום בוואלה.

אבל הנה שני שירים מצוינים שנשארו מחוץ לאלבום. אחד הוא קאבר לחוה אלברשטיין, והשני הוא שיר פנטסטי שמובא כאן בגרסה סופר מינימלית של קוסטה ופסנתר (ולפי שם הקובץ, כנראה הוקלט בטלפון). בהופעות הוא יותר טוב.

[audio:https://haoneg.com/bite/kostia/espresso.mp3]
חיה מילר – אספרסו קצר (קאבר לחוה אלברשטיין)

[audio:https://haoneg.com/bite/kostia/Hat%20Naked%20Phone.mp3]
חיה מילר – כובע ריק (דמו)

אה, והערב (חמישי), 22:30, לבונטין 7, הופעת השקה לאלבום עם אורחים מיוחדים: נועם ענבר וימי ויסלר מהבילויים, ונדב אזולאי וגיל נמט מנדב אזולאי וגיל נמט. בהמשך החודש יש גם בירושלים ובבאר שבע.

ויש גם עותקים מהאלבום!!!

"יש בהם חרמנות צעירה, היא מדליקה מאוד במקרה שלהם, כי היא לא לא-אינטליגנטית אבל היא קיימת. יש להם איזה אש שאני, ממרומי הקרחת שלי, אני מקנא בה" – יהוא ירון

מה צריך לעשות כדי לזכות בדיסק?
השאירו תגובה. זה כל מה שנדרש מכם. (אם אתם רוצים להיות יצירתיים, ספרו איזו להקת רוק גורמת לכם להרגיש צעירים יותר ממה שאתם). הקפידו להשאיר את כתובת המייל שלכם בשדה המתאים (אל תדאגו, היא לא חשופה לאיש מלבדי), והזוכים, שייבחרו אקראית, יקבלו במייל הודעה על הזכייה. איזה כיף לקבל מתנות!
שימו לב: ההגרלה תהיה פתוחה עד יום שלישי בערב!