שירים משומשים לייב – הסיכום
שירה ז' כרמל המופלאה הרימה במו ידיה את הערב האדיר של שירים משומשים לייב, שנערך לפני שבוע וקצת.
אם הייתם ואם לא הייתם, הנה מה שהיה במילותיה של שירה, שאף על פי שהיא מודה לי שוב ושוב, התודה כולה מגיעה לה על הרמת הכפפה ועל הרמת הערב המורכב והכבד הזה בקלילות ובחינניות, עד כדי כך שמבחוץ זה נראה כאילו העניין פשוט קרה מעצמו.
אלייך, שירה:
לפני כמה חודשים קיבלתי מייל מפתיע מגיאחה – האלבום "שירים משומשים" מוכן!
אחרי כמעט ארבע שנים של ציפייה מהולה בשכחה, שבהן בחש גיא מאחורי הקלעים בקלחת בלתי נראית של זכויות יוצרים וחברות תקליטים, חשבתי שכבר לא אזכה לראות ולשמוע את היום. אבל כמו שיר טוב של טום ווייטס, שמפתיע אותך כל פעם מחדש, הכל פתאום נפל למקום והותיר אותנו מעט פעורי פה. הכל חוץ מהליטוש האחרון – המאסטרינג. מה עכשיו?
גיא, בתושייה אופיינית, הציע שנבקש את המימון מקהל המאזינים, והעלה את הפרויקט להדסטארט. פינו נשאר פעור כשכל ארבעת אלפי השקלים שהיינו צריכים מומנו תוךשעות ספורות. רשימת התפוצה שלנו– האמנים המשתתפים, התמלאה במיילים נרגשים, ותודות לחריצותו של גיא, לא עבר זמן רב והאתר היפהפה של ״שירים משומשים״ עלה לאוויר.
אי אז ב-2009, אחרי שנאספו כל השירים לאלבום והבנו שזכויות היוצרים מתעכבות ואולי לא יגיעו לעולם, החליט גיא להעלות את השירים על הבמה, בלייב, בלי לחכות יותר לאלבום. הערב – על שני חלקיו – עלה באוזןבר, שהיה עוד בחיתוליו, ונחל הצלחה מרובה ושמחה גדולה.
והנה התממש החזון במלואו, וכשזיכרון מעומעם של הערב הנהדר ההוא מנצנץ בראשי, החלטתי לעשות מעשה. אחרי שרשרת הודעות אלקטרוניות מסוגים ואתרים שונים, אנד וויז א ליטל הלפ פרום מיי פרינדז: יובל הרינג המגניב באדם, שותפי לצמד הטעכניקאליטיז ולחיים אלון דיאמנט וכמובן גיאחה הבלתי נלאה, היה לי קונספט – ערב ״ביאת ברים״ (כפי שתרגמתי בחופשיות את המונח bar crawling) לכבודו של האהוב והנערץ טום ווייטס, שאמנם לא שתה אלכוהול כבר למעלה מ-15 שנה, אבל הנציח בשיריו כל כך הרבה רגעים מופלאים ומצ׳וקמקים שקרו בתוך כוסות שוט ומאחורי דלפקים אפלוליים ובתוך לבם של האנשים שהיו שם, שנראה היה שאין רעיון מוצלח מזה – שיטוט בין צלילים וצללים וכוסיות וויסקי.
או אז תהיתי באוזניו של גיא איך נצליח לממן את כל זה (מישהו צריך להאכיל גם את ילדיהם של המוזיקאים אחרי הכל) והוא העלה רעיון מעולה – החבר׳ה מוויסקי באלנטיינס ודאי ישעו לקריאותינו אפופות אדי האלכוהול! וכך היה!
והנה כי כך התכנסנו לנו ב-13.6.13, תאריך יפה לכל הדעות, חמישה ברים, תריסר מוזיקאים והרבה וויסקי באלנטיינס, ללילה של שכרון חושים והכרת תודה לגאון שכינס אותנו שם, והאיר בשיריו את הפינות האפלות של כל בר וכל לב שנכנס בהם.
טום ווייטס נשמע קצת אחרת בעברית, יותר מחוספס, לפעמים יותר רך, וכל אחד מהאמנים הנהדרים בפרויקט מצא בו את קולו שלו, ושר אותו החוצה ממש כך.
מתגובות האנשים נוצצי העיניים בחמישי בערב – וויסקי בידיהם ושיר על שפתיהם, ראיתי שהצלחנו להביא ולו מעט מרוחו של ווייטס ארצה, והשמחה הייתה ועודנה רבה. ורק שתדעו שערבים דומים (במתכונת כזו או אחרת) מתכננים לצוץ ברחבי הארץ בקרוב, אז הישארו עמנו להתפתחויות!
אני רוצה להודות מקרב לבי לאנשים היקרים שעזרו ואפשרו את הערב הנהדר הזה –
לגיא היקר, שבלעדיו דבר מכל זה לא היה קורה,
למוזיקאים המופלאים שהיו גופו ולבו של הערב, יחד עם הגדול מכולם – מר ווייטס,
לאנשי באלנטיינס שהשקיעו באמנות איכותית ובלתי מתפשרת, ואפילו נתנו לכל אמן פלאסק במתנה (בואו נודה שבתקופת היובש של ימינו מדובר בשי שימושי בהחלט)
לגפן רפאלי שאיירה את האיור המופלא שליווה את הערב עוד מראשיתו, ולבסוף גם עיצבה את הפוסטר היפהפה של הערב,
לאהובי אלון שניגן איתי וצעד לכל אורך התהליך גם בשעות הקטנות והמאתגרות יותר של הלילה והלילות שלפניו,
לבעלי המקומות ובעלי המקצוע שהשתתפו בערב המיוחד והמקסים הזה,
ותודה ענקית לכם – המאזינים, חלקכם אוהדים שרופים שיצלחו ערים ומדינות בשביל פיסה מהמתוק המריר הזה, חלקכם סקרנים ופתוחים למוזיקה חדשה ומחדשת, חלקכם נקלעתם אולי במקרה, ובכל אופן – תודה רבה על ההקשבה!
נתראה בפעם הבאה!
צלמים:
מרגוזה ומיין בזאר – יולי גורדינסקי
מרסנד, א לה רמפה ופסאז' – גלעד אילוז
אנד איי סיי תנק יו פור דה מיוזיק. יאללה שירה יאללה