ערב טוב,

אני גיא, ואני אהיה המנחה שלכם הערב.

איזה כיף לראות שגיהצתם את הטוקסידו ודפקתן את השמלה הכי מנצנצת – ברוכים הבאים למצעד השנתי של עונג שבת, ובו נגלה איזה אלבומי 2013 הכי נענעו לכם את האגן, האיצו לכם את דפיקות הלב, סחטו לכם את שקיק הדמעות ומתחו לכם את השפתיים לחיוך.

בשבילי, זאת הייתה שנה ענקית כמעט בכל פינה מוזיקלית שאני מצליח לחשוב עליה – פופ המצעדים היה פנטסטי השנה, הרוק נתן בראש והתרענן, ההיפ-הופ הרעיש ואיתגר, כל עולם הבאס והביטים התרחב וכבש עוד שטחים לא ממופים, והניינטיז התחילו לחזור! אח, איזו חגיגה.

אז יאללה, מתחילים. יישרו את הפפיון, תנו איזה צעד ריקוד קטן, כוונו את הרמקולים או האוזניות לטיפה מעל הווליום הרגיל – מצעד אלבומי השנה של קוראי עונג שבת לשנת 2013 יוצא לדרך.

הערה צרכנית
אני יודע, אני יודע – אתם כבר לא קונים דיסקים. וחלקם מגחכים עכשיו כי מילא דיסקים, אבל גם קבצים דיגיטליים אתם לא קונים. ובכל זאת, אנחנו כאן בשביל המוזיקה, ואנחנו אוהבים ומעריכים את האמנים שיוצרים אותה. אם אהבתם את האלבום – תמצאו דרך לרכוש אותו, דיגיטלית (בבנדקאמפ, באייטיונז או איפה שתרצו) או פיזית (ויניל זה הכי!), או שתקפצו לאתר של האמן ותקנו חולצה או מה שתרצו. זה חשוב. תשקיעו בתרבות שלכם.

אלבומי השנה הקודמים של עונג שבת:
2012: אלבומי השנה של קוראי עונג שבת 2012
2011: אלבומי השנה של קוראי עונג שבת 2011
2010: אלבומי השנה של קוראי עונג שבת 2010
2009: אלבומי השנה של קוראי עונג שבת 2009
2008: אלבומי השנה של קוראי העונג שבת 2008
2007: אלבומי השנה של קוראי העונג שבת 2007

קרא/י את המשך הפוסט

האם זאת הייתה שנה מוזיקלית "טובה"? כלומר, האם יצאו השנה יותר שירים יותר טובים מבכל שנה אחרת, או מאיזה ממוצע רב-שנתי, כמו בתחזית הגשם?

חברי בבליקי שאל אותי בעניין הזה בפתיחת חלק א' של סיכום השנה הרדיופוני שלנו [להאזנה. חלק ב' ישודר ביום ראשון הקרוב, 14:00, קצת אחרי שאשדר שעתיים במצעד השנתי של רדיו הקצה (11:00-13:00)]. התשובה שלי הייתה נחרצת. אין שנים טובות יותר או טובות פחות. בכל שנה, בטח בעשור האחרון, יוצאת כמות לא הגיונית של שירים. סטטיסטית, אם תחפשו מספיק טוב, תמצאו כמה עשרות שירים מדהימים שיהפכו לכם את הלב והאוזניים, שירים שתחשיבו כמדהימים.
מי שיצא מאוכזב מ-2013 פשוט לא הסתכל במקומות הנכונים.

בדרך כלל זה לאו דווקא באשמת המאזין. אם בכל מקום מדברים על האלבומים של דאפט פאנק וארקטיק מאנקיז וארקייד פייר, ונניח שאלה לא עשו לך כלום, תוכל בקלות להרגיש שזו הייתה "שנה בינונית". אבל השנה שבה יצאו, אני לא יודע, איזה מושצירגיליארד אלבומים. לאלה פשוט היה הכי הרבה יח"צ.

אני מאמין גדול מאוד בלמצוא את הדובדבנים בכל הקצפות. קשה לי לחשוב על ז'אנר מוזיקלי שאני לא יכול למצוא בו אפילו שיר אחד שאני ממש, ממש, ממש אוהב. קשה לי לחשוב על שנה שלא מצאתי בה – הרבה פעמים רק בדיעבד – עשרה אלבומים שממש מילאו אותי בהתרגשות ופליאה ועונג. גם 2013 הייתה כזו. ואם היא לא כזו עכשיו, היא תתגלה ככזו עם הזמן, כשאלבומים ושירים עלומים יתחילו לצוף או יגיעו אליכם במקרה בזרמים המתפצלים של הזמן.

מה אני רוצה לומר? שהנה 41 השירים שהכי הכי עשו לי את השנה. זו רשימה שתלויה במאזין (במקרה הזה אני) ובזמן (עכשיו). בעוד שנה, רשימת 2013 שלי תיראה אחרת לגמרי. אני בטוח שלאסופה הזו יש חלק שני, נסתר, שיתגלה לי בחודשים הקרובים ויגרום לי להתחרט על כל כך הרבה שירים שלא הכנסתי לרשימה הזו. אבל בואו נחייה בהווה (ונשמע את העבר, כי כל מה שאנחנו שומעים מגיע מהעבר), בואו נחגוג את השנה המוזיקלית הפנטסטית הזאת, את 2013.

כתמיד, ההמלצה היא להוריד את כל אסופת השירים, לשים על Shuffle ולנגן עד שמשהו תופס לכם את האוזן ואתם אומרים "היי! אני רוצה עוד מהדבר הזה". התקווה היא שבמקרה כזה תלכו ותחפשו את האלבום.

הכל מתחיל בלחיצה על הלבבה:

צריכים עזרה לפתוח קובץ zip? הורידו את 7zip החינמית שפותחת הכל

קרא/י את המשך הפוסט

קצת לא נעים להודות, אבל אחד הסיכומים האהובים עליי ביותר מדי שנה הוא רשימת האלבומים המיותמים. זה לא נעים כי הרשימה זו נולדה מכך שקצת לא נעים לי מהאלבומים האלה. אלה הזנב הארוך של ההצבעות שלכם. בשיקלול ההצבעות לאלבומי השנה, במרחק רב מאוד מהעשיריה הפותחת (שאלבומים בה יכולים לזכות במאה נקודות ויותר) משתרך זנב ארוך מאוד של אלבומים שקיבלו נקודה 1 בלבד.

במילים אחרות: רק מצביע אחד טרח לאהוב אותם, והוא אפילו לא אהב אותם במיוחד כדי לזכות אותם בכוכבית! אלה האלבומים העזובים, שנשכחו בצד הדרך, אבל הם בכל זאת זכו להצבעה אחת של חסד, מה שאומר: מישהו אהב אותם השנה מספיק כדי להכניס אותם לרשימה הקצרה שלו – האלבום הזה הוא אחד האלבומים הכי הכי הכי טובים שהוא שמע השנה.

עד כאן למה לא נעים לי.
עכשיו למה זאת בכל זאת אחת הרשימות האהובות עליי: לא רק מתוך החיבה לאנדרדוג, ולא רק שכמעט בכל שנה מופיעים פה גם אלבומים שאני בחרתי בהם (השנה לא), אלא כי בכל שנה ושנה אני מוצא פה אוצרות נהדרים שבחיים לא הייתי מוצא אלמלא מצביע אחד טרח לתת להם נקודה.

אז רגע לפני שאנחנו פוצחים כאן בפירסום שירי השנה ואלבומי השנה ומתווכחים עליהם – בואו ניתן רגע של אהבה לאלבומים המיותמים, ולא נשכח אותם.

קליק על כל אלבום יוביל אתכם לתוצאות שלו ביוטיוב – פעמים לא מעטות תמצאו שם את האלבום כולו להאזנה. אני ממש ממליץ לגלול, להציץ, לבדוק – באקראי, או לפי מה שנראה לכם מעניין – ולהאזין קצת. מבטיח לכם שלא תתאכזבו.

כמדי שנה, הרשיתי לעצמי להוסיף הערות משלי ליד חלק מהאלבומים.
קרא/י את המשך הפוסט

1. אני לא בטוח איך, אבל את השבוע האחרון העברתי בהאזנה כמעט אינסופית לאחד מאלבומי השנה שלי – אבל של 2012! כן, זה קורה לי בכל סופשנה, לצד בולמוס ההאזנות לדברים שפספסתי השנה, אני מוצא את עצמי חוזר לפייבוריטים שלי מהשנה שעברה, שאהבתי אליהם רק הלכה וגדלה מאז הצבעתי להם בכל מקום אפשרי. הפעם זה היה ל-The silicone veil, האלבום המדהים של סוזאן סאנדפר הנורווגית. די מדהים בעיניי ש-"White foxes" שלה היה שיר השנה ברדיו הקצה, ושהאלבום הפנטסטי הזה צעד גם אצלנו במקום ה-11. זה באמת אלבום ענק בעיניי, והשבוע כששמעתי אותו שוב ושוב ניקרה לי בראש מחשבה מעצבנת: למה זה לא קורה אצלנו? קחו למשל את שיר הנושא, האזינו לו היטב ותשאלו את עצמכם: מתי בפעם האחרונה שמעתם שיר ישראלי שנפתח בצביטות נבל ושירה שקטה אך מהדהדת, שירה שלא מפחדת לנסוק ולצנוח בגובה; שמתפתח בסבלנות; שהביט שלו נכנס אחרי כמעט שתי דקות; שהבייס ליין שלו הוא סינתיסייזר אייטיזי לא צ'יזי; שיש לו ברייקים של שירה ונבל בלבד לפני שכל האלקטרוניקה חוזרת; ששתי הדקות האחרונות שלו מלווים בכלי מיתר מהחלומות וקרשנדואים קטנים לכל אורכו כמו זיקוקים; שנגמר בחצי דקה של ביט אלקטרוני נטו? אם אמן ישראלי מעיז כבר לעשות אחת מהבחירות האלו, ברוב הגדול של המקרים הוא "יפצה" על כך בשיר שכל שאר העיבוד שלו צפוי ומשומש ו, מה ההיפך מנועז? אני יכול לשאול את זה כמעט על כל שיר באלבום הזה. כמעט כל הבחירות כאן אינן מובנות מאליהן, הצלילים רעננים גם כשהם מגיעים מכלי נגינה מוכרים, הדינמיקה לא מתייצבת לרגע. לא צריך קול אדירים כמו של סאנדפר כדי להעיז, כדי להיות יצירתי, להתנסות, להרשות לעצמך להתנסות שוב ושוב ושוב ולהיכשל מאה פעם כדי למצוא את הזווית הקטנה להסתכל על עיבוד השיר כך שיואר פתאום באור חדש, מרענן, מעניין. בעצם, יש זמרת ישראלית אחרת שעושה את זה. תמצאו אותה בשיר הסיום. [מפ3]



2. Junip, להקתו של חוזה גונזלס שהוציאה השנה אלבום שזכה לשבחים, תגיע להופעה בארץ ב-15 בפברואר. [עברית]
3. זהו! ההצבעה לאלבומי השנה של עונג שבת לשנת 2013 נ-ס-ג-ר-ה. מעכשיו נשאר רק להתחרט: שלא הספקתם, שלא הצבעתם לאלבום ההוא שכל כך אהבתם, שכן הצבעתם לאלבום ההוא שבמחשבה שנייה הוא לא כזה ענק… או, במקום להתחרט – לצפות! ב-31 בדצמבר יפורסם כאן המצעד הגדול שלנו, עם הבחירות שלכם. עד אז יקרו עוד כמה דברים, להלן:
4. הימים הקרובים יהיו עמוסים כל טוב, אז תכניסו ליומן:
   יום ראשון, 22.12 – חלק א' בתכנית סיכום השנה שלי ושל יוסי בבליקי, רדיו מהות החיים, 14:00.
   יום שני, 23.12 – רשימת האלבומים המיותמים המסורתית!
   יום שישי, 27.12 – במקום עונג שבת – יתפרסמו כאן שירי העונג של 2013
   יום ראשון, 29.12 – חלק ב' בתכנית סיכום השנה שלנו ברדיו מהות החיים' 14:00. באותו יום,, מ-10:00 בבוקר עד 20:00 בערב, ישודר המצעד של החברים היקרים ברדיו הקצה!
   יום שלישי, 31.12 – במהלך היום יתפרסם פה… מצעד אלבומי השנה!
   יום שלישי, 31.12, 22:00 – מסיבת הניינטיז שלי באוזןבר, לרגל הסילבסטר! [2013]



5. כתבה במגזין המצוין "אודיסיאה" שואל: האם למוזיקה יש בסיס ביולוגי? "התרבויות המוזיקליות נבדלות זו מזו בכל היבט: באופן מיזוג הקול וכלי הנגינה, בסולמות, בתחביר ובצירופי הצלילים. האם יש להן מרכיב אוניברסלי משותף?" [עברית]
6. ב-reddit שיחקו "גמדים וענקים" aka secret santa לחג המולד. בחורה אחת גילתה שה"ענק" שלה היה ביל גייטס. [אנגלית]
7. Between two ferns של זאק גאליפיאנקיס במהדורת חגים מיוחדת עם טובי מקגווייר, סמואל ל' ג'קסון וארקייד פייר. [וידאו]
8. המתנה הכי גדולה של השבוע: כל כתביו של חנוך לוין, בחינם, במלואם, בצורה חוקית. אושר. [עברית]



9. איזה מגניב: המוציא לאור וחובב הצילום איאן סטרנהל מצא בתל אביב צלמניה ישנה – מה זה ישנה, עתיקה. בעלת החנות הקשישה עדיין עבדה שם, ועדיין שמרה את כל הנגטיבים המקוריים משנות החמישים – ראשי ממשלה, זוגות צעירים, כל מי שאי פעם נכנס להצטלם. סטרנהל נדהם, והתחיל לעבוד יחד איתה בשימור ודיגיטציה של כל התמונות. עכשיו הוא רוצה להוציא מאוסף התצלומים האדיר הזה ספר, תערוכה וספר דיגיטלי, והוא מגייס כסף בקיקסטארטר (הוא כבר ממש כמעט שם!). גם אם לא מעניין אתכם לשים כסף, שווה לצפות בסרטון, ולקרוא את הכתבה על הפרויקט בהאפינגטון פוסט. [אנגלית]

קרא/י את המשך הפוסט

1. אתם יודעים מה גיליתי היום? שיוצאים לי אדים מהנחיריים. עד כדי כך קר. גדלתי בגליל העליון, ממש קר שם, אבל לא זכור לי שהיה לי כל כך קר. זה היה קור שהייתי רגיל אליו, לא ממש ייחסתי לו חשיבות. עכשיו אני במקום אחר, והתרגלתי למעלות אחרות, ופתאום אני הולך לי ברחוב צרוּר בסוודר ומעיל וצעיף וכובע (!) ולפרקים אפילו כפפות (!!!), ואז אני נושם ויוצאים לי אדים מהנחיריים. מה זה? זה תקין? לראות רופא? בני אדם אמורים להעלות אדים מהאף?
   ועוד שאלה – בכל פעם שתוקף אותי יום סגריר שכזה שרק מתחנן שלא אצא מהבית, אני אכן לא יוצא מהבית אבל תמיד נתקף מצב רוח נוסטלגי כלשהו. אני שם לב שאני מנגן בעיקר תקליטים בימים כאלה, וגם לא מהחדשים. אני מוצא את עצמי נזכר בימים עברו, בחוויות מלפני חמש, עשר, עשרים שנה. אני לא יודע אם זו הישיבה הממושכת בבית או שיש משהו במזג האוויר הזה, בתחושה שביתך הוא באמת קצת מבצרך היום, שמזמין, יותר מאינטרוספקציה, איזו רטרוספקציה.
   השבוע שמעתי כמעט רק מוזיקה מ-2013 ומצד שני הכרזתי כאן שעד סוף ההצבעה שלכם לאלבומי השנה, שירי הפתיחה והסיום לא יהיו מהשנה החולפת כדי לא להטות את דעתכם, חלילה. אז שלפתי את הכונן הנייד והתחלתי לחפור בכל מיני מיקסטייפים ישנים שעשיתי, עד שצץ לו פתאום אחד השירים האהובים עליי בשנות האלפיים – "If I ain't got you" של אלישיה קיז. פתחתי אותו ביוטיוב וגיליתי שהוא נפתח בשוט מושלג של העלמה קיז מנגנת בפסנתר ו – לא תאמינו! – נושפת אדים מהנחיריים משל הייתה שור זועם אל מול גלימתו המתנפנפת של גנרל חורף.
   באותו רגע הכל התחבר לי. הנוסטלגיה לשיר פעם הייתי שומע המון, החורף, הגעגוע, הקיטור. ואמרתי נו, הנה לי שיר פתיחה. ללמדך שלפעמים לא אתה בוחר את השיר, אלא כל מה שמסביבך ברגע מסוים. אגב, הביצוע מהגראמיז נפלא אפילו יותר. קיטש? אולי. אבל אני מעדיף שיר פופ מושלם עם קצת קיטש מאשר שיר שיאבד מיופיו אם יוותר על הקיטש. חורף נעים. [מפ3; טיוב]



2. Son Lux מגיע לישראל!!!!!!!!!!!!! איך אני אוהב את סאן לאקס! איזה חלום שמתגשם! אושר אושר. ב-2 בפברואר הוא יעלה על הבמה בבארבי ואותי תראו בשורה הראשונה בעיניים נוצצות. השתפכתי עליו כאן בעבר לא מעט, אז פשוט קפצו לשמוע את המוזיקה שלו ותבינו למה בעיניי הוא אחד האמנים הכי מרגשים של העשור. [עברית; בנדקאמפ]
3. מה אתם עושים בסילבסטר? נשארים בבית כי כל המסיבות מסריחות? לגמרי. כלומר, לא עוד! מסיבת הניינטיז ההיסטרית של עונג שבת חוזרת למהדורת סילבסטר חגיגית ורועשת, כדי שסוף סוף נוכל לצאת למסיבה נורמלית בלילה הזה. בואו לרקוד כמו ב-1999! אה ותהיו חברים, תזמינו את החברים שלכם לאיבנט, אחרת איך הם ידעו? [פייסבוק]
4. רעשי רקע הוא בלוג חדש על היפ הופ ישראלי. [עברית]
5. שבוע אחרון בהחלט להצביע לאלבומי השנה שלכם בעונג שבת, אם עדיין לא הצבעתם. [שם]



6. Sad YouTube הוא בלוג מבריק שאוסף תגובות מלנכוליות, עצובות ומרגשות לאללה לסרטוני יוטיוב. יותר מכל דבר שהוא עשה למוזיקה, האינטרנט חשף יותר מכל מדיום אחר את החשיבות העצומה שלה בחיים שלנו. [אנגלית]
7. "לא הספיקה שמש", סינגל ראשון מתוך אלבום ראשון לאחת הזמרות האהובות עליי בארץ, טל אורן. לכו לראות אותה בהופעה, סמכו עליי. [בנדקאמפ, חינם]


אני מתחיל לזהות פה דפוס

8. בעידן שבו רוב האנשים לא מסתכלים על עטיפת האלבום כי אין להם אחת כזו להסתכל עליה, המאזין הקשוב גיל שם לב לקו גרפי מקשר בין הרבה מהאלבומים האהובים עליו: העיצוב שלהם מבוסס על עיגול במרכז התמונה. מפה לשם הוא התחיל לחקור ומצא עשרות אלבומים מעולים עם אותו מוטיב עיצובי (שמתאים מאוד לצורה של הדיסק והתקליט) והקים את הטמבלר הגרפי המעולה עטיפות אלבומים מעוגלות. וזה סיכום 2013 שלו. [עיגול]

קרא/י את המשך הפוסט