כרטיסים במתנה: ניקולה קרוז

לפני כמה שבועות קיבלתי מייל מעמרי שריר, שמכונה גם BushBeats, די-ג׳יי ומפיק שמעורב באירועים מרחיבי תודעה ועולם כמו פסטיבל מוזיקה מקודשת, פסטיבל Sunbeat ואחרים. האוזן של עמרי מכוונת למוזיקה שיש בה קצב אבל יש בה גם הרבה מאוד לב, ובעיקר הרבה מאוד רוח, במובן הרוחני של העניין, הפסיכדלי, הדתי – נו, מרחיב התודעה.
אז כשעמרי שולח לי המלצה למישהו שאני לא מכיר, אני מקשיב. הוא שלח לי לינק לאלבום החדש של ניקולה קרוז בבנדקמאפ, ומאז אני די מכור. בתור מאזין אני פשוט עף עם זה. בתור די-ג׳יי אני לא מפסיק לחשוב במה הקטעים המהפנטים האלה יכולים להשתלב. הם מלאכת מחשבת של טוויית צלילים אורגניים ואלקטרוניים, אבל הם גם נשארים פתוחים, מזמינים חיבור.
בקיצור, הנה החדשות הטובות: עמרי מביא את ניקולה קרוז (זה בחור, הוא מאקוודור) להופעה בארץ במוצ״ש הזה. בא לכם כרטיסים? ברור שבא לכם. אז תשאירו תגובה ואתם עשויים לזכות.
בא לכם לשמוע קצת קרוז ולהבין מה הדיבור? תלחצו כאן.
בא לכם לשמוע קצת קרוז אבל להבין גם את הסביבה המוזיקלית שממנה הוא בא? תנו פליי במיקסטייפ הזה שעמרי רקח, ותקראו את מה שהוא כתב מתחתיו:
הזרם הנטורליסטי
מאת עמרי BushBeats שריר
הגל המוערך של שימוש באלמנטים מסורתיים/פולקלוריסטים במוסיקה האלקטרונית העכשווית תופס תאוצה בעשור האחרון ברחבי העולם, וכמובן שהגל לא פסח על דרום אמריקה. אין זה סוד שבשנים האחרונות יש פריחה והתפתחות של תנועה מוסיקלית-אלקטרונית ברחבי מרכז ודרום אמריקה, ששואבת השראה מסגנונות ופולקלור מוסיקלי מקומי מרחבי היבשת ומעניקים לה פרשניות חדשות ומסקרנות. הגל הגואה של סצנת האלקטרו-פולק הדרום אמריקאי מורכבת ממיני תת־ז׳אנרים עם השפעות של סגנונות שונים ואסתטיקות מגוונות.
חלק משמעותי מהם שואב השראה ומושפע ברמה כזו או אחרת השראה מהצ׳יקה (פרו) והקומביה (קולומביה) – סרף רוק ופסיכדליה בשילוב אלמנטים מקומיים וכלים שהיו בשימוש באיזורים אלה, שהתפתחו בעיירות כורים בדרום אמריקה בשנות ה־60 וה־70 והיוו משקל בסצנות בפרו, קולמביה, ארגנטינה, צ׳ילה ומדינות נוספות ברחבי היבשת. נהוג לכנות את הפרשנויות החדשות לסגנון קומביה־דיגיטל.
אחד האחים החורגים לקומביה־דיגיטל, תת ז׳אנר חדש(־ישן) מבעבע ומסקרן, המקבל תשומת לב עולמית ומשבצות ברוב הפסטיבלים הנחשבים: אני קורא לו הזרם ה״נטורלסטי״.
מדובר בתנועה של מוסיקאים־מפיקים אלקטרוניים מאמריקה הלטינית, המשלבים את הביט/סאונד/הפקה של היום עם פולקלור מקומי קדום שצמח שם במשך אלפי שנים של תרבויות שמאניות-שבטיות מהאנדים/ומהאמזונס. את עיקר השראתם הם שואבים מהטבע הפראי, שהם רואים את עצמם כחלק אינטגרלי ממנו ומתמזגים עימו (להבדיל מהתפיסה המערבית של אדונות ובעלות). שימוש במרחיבי תודעה כחלק מתקשורת אוניברסלית יותר עם הסביבה הן טבע ראשון לחלק מהתרבויות הללו וזה נשמע היטב במוסיקה הזו.
בין המאפיינים הבולטים של התת־סגנון: מקצבים היפנוטיים, לרוב במיד טמפו, כלי הקשה שונים, אקזוטיקה, סאונדסקייפס וטקסטורות יייחודיות, השפעות של הקומביה־דיגיטל כמובן והתפתחות איטית למדי, תת ז׳אנר מינמליסטי ואחד המעניינים בעיניי. מעבר לסאונד מובחן אנלוגי, הרבה הקלטות ודגימות של כלים חיים, המאפיין אולי הכי חמקמק בסגנון הזה הוא העובדה שהאווירה יכולה להיות ממש ״רגועה״ מחד גיסא והיפנוטית־טקסית מאידך, בו זמנית! מוסיקה שבאותה הקלות שניתן להאזין לה, ניתן לרקוד ולהזיז את הגוף איתה, היא לא מובנת מאליה בכלל. כעורך מוסיקלי אני יכול לומר שזה כמעט שני קצוות, וכשהן מתרחשות בו זמנית זה פלא שאין להקל בו ראש.
ואפרופו פלא, אחד ממובילי החונטה הנטורליסית, ניקולה קרוז שמו, מגיע מאקוודור לתל אביב, להופעה לייב במועדון הברקספט ב-30.4, צאת החג השני, ערב המימונה!
רוצים עוד?
מוסיקאים מובילים בז׳אנר:
Nicola Cruz // Chancha via Circuito // El Buho // Pigmaliao / SidiRum
אז מה צריך לעשות כדי לזכות בכרטיס?
השאירו תגובה. זה כל מה שנדרש מכם. (אם אתם רוצים להיות יצירתיים, ספרו איזה אמן או שיר משלב בעיניכם מעולה בין אלקטרוניקה לצלילים מפתיעים). הקפידו להשאיר את כתובת המייל שלכם בשדה המתאים (אל תדאגו, היא לא חשופה לאיש מלבדי), והזוכים, שייבחרו אקראית, יקבלו במייל הודעה על הזכייה. איזה כיף לקבל מתנות! תודה לעמרי!
שימו לב: ההגרלה תהיה פתוחה עד חמישי בערב בלבד!
האם זה באמת תלוי בך, כששיר תופס אותך, כשאתה מתמכר אליו? לכאורה, התשובה היא לא. הרי תולעי־אוזן, כמו 



