אני חושב הרבה השבוע על תיקלוט. זה מדגדג לי באצבעות. חוץ מלייב סטרימז ביוטיוב וחתונה אחת כאן בוונקובר, לא תיקלטתי כבר שנתיים מול קהל גדול יותר מזוגתי והכלב. לפני שנתיים, כמעט בדיוק, תיקלטתי באינדינגב עם חברי ושותפי תום, במה שהיה אחת הרחבות והמסיבות הכי מעיפות שיצא לי להזיז בהן אנשים. בעולם אידיאלי, הייתי רוכב על הגאות של אותו ערב לתיקלוטים נוספים, לקהלים נוספים. במציאות, אני מתקלט בעיקר לקיר הלבן שמאחורי עמדת התיקלוט שלי. ועד כמה שהמוזיקה עדיין יפהפיה, מרגשת, דוחפת, מרוממת, מבריאה – חסר לי עדיין האלמנט הקריטי של קירוב הגופים, קירוב הלבבות אפילו: לגרום לא.נשים להתקרב: למוזיקה, אחד/ת לשני/יה, לעצמם, בזכות האירוע המשחרר הזה של התמסרות לגוף ולצליל בין עוד אנשים. זה עוד יחזור לחיי, אני יודע. בשבועות מסוימים אני לא דואג. אבל בשבועות אחרים, כמו השבוע, אני חושב על זה כל הזמן. במיוחד כשמגיעים לחיי שירים כמו "Otomo" של Bonobo ומהרגע ששמעתי את הברייקדאון האפי הזה, שמתחיל ב־00:47, כל מה שאני יכול לחשוב עליו הוא להמיט את הדרופ היפהפה הזה על קהל חם וצמא. אלוהים, תן לי רק טיפת מזל, תן רחבה בלבבי. [סטרימים]

---

וואו, איזה חמישי בחצות! אם הייתי אני, הייתי מפנה את הסופ״ש להרבה מאוד האזנה – כן, במיוחד לאלבום החדש של סילק סוניק על ריפיט, אבל ממש לא רק , כי יש לנו פה השבוע מוזיקה חדשה של…

(אלפבתית הפעם, אבל לפי האלפבית באנגלית כי ככה סידרתי בספוטיפיי)

אייסופ רוק, אלמה גוב, אבריל לוין (כה!), Beach House, ביונסה, ביל קלהאן ובוני פרינס בילי, Bonobo, קאס מקומבס, Confidence Man, קורטני בארנט, Fred Again, Fruit Bats, Gabriels, IDLES, ג׳וני מאר, ג׳ון הופקינס, ג׳וני מיטשל, חוזה גונזלס, קיילי מינוג עם גלוריה גיינור(!), Let's eat grandma, לוסי דייקיס, מרגו פרייס, מיצקי, MØ, מוזס סאמני, נילופר יאנייה, ניר שלמה, נומקה, עמרי סמדר, Placebo, Rejoicer, רוזליה עם דה וויקנד, שאמיר, סיון טלמור, Sterephonics, יומי זומה… ועוד כל כך הרבה! [ספוטיפיי]

---

אני עדיין מחכה להאטה של סוף השנה, אבל נראה שהקדמתי. אלבומים חדשים ומרתקים ממשיכים לצאת כל שבוע, ורק תראו את היבול הזה:

◼︎ סופסוף! האלבום המיוחל, החלקלק והקצרצר של Silk Sonic, הם ברונו מארס ואנדרסון פאק, נחת אצלנו הלילה ויש בו 8 שירים ופתיח שיתפסו חצי שעה בלבד מהחיים שלכם/ן. האופציה היחידה כשהוא נגמר היא לעשות מיד פליי שוב.

◼︎ ארכיטקט האלקטרוניקה המרהיבה ג׳ון הופקינס מתחזק לצד המקסימליזם הדיגיטלי שלו קריירה של מוזיקת אמביינט מינימליסטית, פסיכדלית, מדיטטיבית. זה קשור מאוד לעניין העמוק שלו בחוויות פסיכדליות ככלל, ולמטרות ריפוי בפרט. האלבום החדש שלו הוא שעה של מסע סאונד עצום ונטול ביט, שנקרא Music for Psychedelic Therapy. עוד על האלבום המהמם והמרתק הזה בהמשך העונג.

◼︎ IDLES חוזרים באלבום חדש – חמישי בחמש שנים! Crawler מוצא את להקת האינדי־פוסט־פאנק הזו עובדת, אולי בקטע מפתיע ואולי לא, עם מפיק ההיפ הופ המבוקש Kenny Beats (שהפיק למשל את כל האלבום האחרון של וינס סטייפלס).

◼︎ Things take time, take time הוא שם מצוין לאלבום החדש של קורטני בארנט. יש לי תחושה ממה ששמעתי עד כה שהוא אולי יהיה האלבום שיגרום לי ממש להתאהב בה.

◼︎ ואם שמות ארוכים אלבומים עושים לכם/ן את זה, קבלו את The nearer the fountain, more pure the stream flows, אלבום הסולו השני של דיימון אלברן (יש שיטענו שיש לו כבר ארבעה אלבומי סולו; אני אטען שאחד הוא אלבום משותף עם מוזיקאים ממאלי והשני הוא מוזיקה לאופרה).

◼︎ המפיק הישראלי הכביר Rejoicer חוזר באלבום סולו חדש, Voodoo at home, שיוצא כמובן בלייבל המעולה שהוא מנהל מזה זמן רב, Raw Tapes.

◼︎ ועוד אלבום ישראלי שחיכיתי לו: מאוחר מידי, אי־פי הבכורה של עלמה גוב.

◼︎ הצמד הלא צפוי ריק וילסון ו-Yellow Days הוציאו אי־פי משותף, Disco Ric in London Town.

◼︎ וגם ◼︎ Forever, אלבום חדש של Flight Facilities ◼︎ הצרפתי המוכשר Agoria הוציא אלבום חדש ◼︎ Aesop Rock באלבום חדש עם Blockhead ◼︎ דייב גהאן חובר שוב ל-Soulsavers באלבום משותף חדש ◼︎ השישייה השווייצרית הנהדרת L'eclair באלבום שלישי ◼︎ באנופי חוזרת באלבום שני! ◼︎ אי־פי חדש לאלקטרונאית Logic1000 ◼︎ טיילור סוויפט ממשיכה בפרויקט המדהים שלה להקליט מחדש את כל אלבומיה (כדי שכל הזכויות שלהם יהיו בידיה) ושיחררה את הגרסה שלה ל-Red, האלבום שבו הפכה סופית לכוכבת פופ כל אמריקאית ◼︎ וגם ביצ׳ווד ספארקס, פרוט באטס, ג׳ונתן רייס, היס גולדן מסנג׳ר, וטיוור, ג׳יי מסקיס, סטיב ארל, טים היידיקר ועוד מלא (טוב לא רק גברים, אבל בעיקר) באלבום מחווה משולש לניל קאסל, מוזיקאי שלא הכרתי אבל היה חבר בקרדינלס של ריאן אדאמס (טפו), Skiffle Players המצוינים, וניגן עם המון מוזיקאים ◼︎ מה פספסתי?

---

אז אמנם ההאטה של סוף השנה בשיחרור תקליטים טרם הגיעה, אבל סיכומי השנה בהחלט התחילו! לכן, מעכשיו ועד סוף 2021 תוכלו למצוא כאן מדי שבוע צרור של סיכומי שנה מעניינים בנושאים שמעסיקים אותי. בואו נתחיל:

כתבות המגזין עם הסיפורים הכי מעודדים של 2021. [אנגלית]

ריק רוס בוחר את הספרים האהובים עליו של 2021? כן. האם הוא בוחר את הספר של עצמו? כן כן. [אנגלית]

מגזין האוכל בון אפטיט בוחר את ספרי הבישול של 2021. [אנגלית]

ההמצאות הכי טובות של 2021, על פי מגזין טיים. [אנגלית]

Rough Trade בוחרים את ספרי המוזיקה של 2021. [אנגלית]

---

כנראה שמעתם/ן על האסון המיותר בפסטיבל Astroworld שהתרחש בסופ״ש שעבר ביוסטון, טקסס, ובו נהרגו 9 מבאי הפסטיבל באותה הדרך שבה מתו אנשים בהופעה של משינה בפסטיבל ערד. אנשים תובעים את טראוויס סקוט, מארגן הפסטיבל. בניו יורקר הציפו כתבה מ־2011 שמנסה להבין איך ולמה אנשים עדיין נמעכים למוות בכינוסים של קהלי ענק ואיך מונעים את זה. אחד המופיעים בפסטיבל, Toro y moi, הודיע שהוא תורם את השכר שלו מההופעה בפסטיבל למשפחות ההרוגים. [אנגלית]

---

תכנית חדשה שלי ברדיו הקצה עם שעתיים של המוזיקה הכי טובה בעולם באותם שבועיים. [סטרים]

---

מייקל סטייפ כותב על המוזיקה שהוא אהב בגיל 5, 10, 15, 25, וכן הלאה עד 60. זו רשימה מגוונת ומרתקת עם מחשבות וזכרונות קטנים של סטייפ מאחורי כל אחת מהבחירות. תענוג ממש. [אנגלית]

---

בריטני ספירס חופשייה! זה סופי! [אנגלית]

---

הופתעתי לגלות שהניו יורק טיימס הקדישו כתבה למוזיקאי אהוב עליי מאוד, שבטעות חשבתי שלא נסק עדיין לרמה של ״כתבה בטיימס״ – ג׳ון הופקינס. בכתבה קצרה אבל מרתקת, הופקינס מספר על רצף החוויות המקריות והסמי־מקריות שהובילו לאלבום החדש והמרתק שלו, החל מילדים שהרביצו לו בילדותו, דרך חווייה פסיכדלית וכלה ברזידנסי בבטן האדמה. הכתבה המצוינת הזו כוללת גם דוגמאות לסאונדים מיוחדים שהוא הקליט לאלבום, כמו נקישה על כוס בירה שהפכה לפעמון, או תקלה בתוכנת סאונד שגילתה לו סאונד שהוא דמיין מאז ילדותו ולא הצליח להפיק. [אנגלית, סאונד]

---

כחלק מההקלטה המחודשת של טיילור סוויפט לאלבום המצוין שלה Red, שכוללת לא רק הקלטה מחדש של כל השירים (בצורה נאמנה מאוד למקור) אלא גם ביסיידס וגרסאות מיוחדות, סוויפט הזמינה את פיבי ברידג׳רס לשיר איתה את "Nothing new" (סוויפט סיפרה בראיון שכשהיא שלחה לברידג׳רס הודעת טקסט ושאלה אם תרצה לשיר איתה את השיר הזה, ברידג׳רס ענתה ״אני מחכה להודעה הזו כל החיים״). [טיוב]

---

ל-M.I.A יש שיר חדש בשם "Babylon" שלא נמצא בחמישי בחצות, כי הוא לא נמצא בשום מקום כרגע חוץ מאשר בעמוד הבית של האתר הזה, לעכשיו. זה נשמע מאוד מאוד כמו מ.י.ה., וזה מסמפל בנדיבות קטע מדהים שאני אוהב. [וידאו; טיוב]

---

אני מחפש מחברת חדשה לרישום מחשבות וטיוטות, וכמו רוב הא.נשים שאוהבים/ות לכתוב, אני מאוד ספציפי בהעדפות שלי לגודל, סוג כריכה, צבע הנייר וכמובן, מעל הכל, גובה השורה. לכן כל כך נהניתי לטבוע השבוע בסקירת המחברות המומלצות של אתר הערכת המוצרים המצוין Wirecutter (שנרכש לפני כמה שנים על ידי הניו יורק טיימס אחרי שעשה לו שם מוצדק). גם אם אתם/ן לא צריכים/ות מחברת חדשה, אם כמוני אתם/ן נהנים טו גיק אאוט לגבי מחברות, זה יזין את האובססיה. [אנגלית]

---

(מה שקרה בינתיים, כמובן – ויבינו אותי כל מי שהזדהו עם הפסקה הקודמת – הוא שמצאתי מחברת ששכבה בבית מזמן ולא הגעתי להשתמש בה, והפלא ופלא היא בדיוק הטעם שלי)

---

רוזליה חוזרת! והיא כל כך נדירה ונהדרה, שהיא מצליחה להצליח אפילו ב-"La fama", שיר חדש עם האורח הכי פחות רצוי של התקופה בעיניי, The Weeknd (סורי הוא סבבה אבל הופעות האורח שלו נוטות להיות יותר הפרעה מאשר עזרה, בעיניי). [טיוב, עם הופעת אורח של דני טרייחו!]

---

מפיק התקליטים הוותיק – ובהחלט במידה לא מבוטלת האגדי – סטיב אלביני התחיל לחשוב מחדש על הנזק שבעמדותיו והצהרותיו הפרובוקטיביות לאורך השנים. [אנגלית]

---

מרכז המיחזור בעיר קמיקצו, יפן, עשוי כולו מחומרים ממוחזרים. [אנגלית]

---

כתבות עצמאיות בעברית על מוזיקה כן! המגזין הכתוב של הקצה הולך והופך למגזין המוזיקה העברי שחלמתי לקבל בתור קורא בשנים האחרונות, ורק בשבוע האחרון התפרסמה שם כתבה מצוינת של ירדן אבני על לאנה דל ריי, וגם כתבה שלו על השירים הכי טובים בספר האקורדים החדש של האינדי העברי (יוזמה והפקה של חן ליטבק מהקצה). בקולומבוס, רועי ויינברג מציע האזנה מודרכת לאלבום הקצר והעמוס של עילי אשדות. [עברית]

---

בהארץ, בן שלו מתמוגג מחזרתו של הנבל למוזיקה העכשווית שאיננה קלאסית, או לפחות לשוליים שלה, וממליץ על חמישה אלבומים שעושים בו שימוש מעניין. אני מצטרף להמלצות על ארוג׳ אפטאב ועל מרי לאטימור הנפלאות! [עברית; מאחורי חומת תשלום]

---

הסיפור החמוד והבלתי סביר של מכונית שהוחנתה ב־1974 ברחוב באיטליה ולא זזה מאז. כמו באיטליה, במקום לפנות אותה, המכונית הפכה לאטרקציה תיירותית. [אנגלית]

---

הצמד האוסטרלי התזזיתי Confidence Man, שהביא את אחד האלבומים הכי מרימים ומשמחים של 2018, מתחיל לחזור לקראת אלבום שני, עם סינגל חדש בשם "Holiday", שאיננו קאבר למדונה. [טיוב]

---

ברזידנט אדווייזר, מגזין בכיר של אומת הקלאב, מתחילים להתעסק בגילנות וסקסיזם על עמדת הדיג׳יי. [אנגלית]

---

כתבה מאוירת ומונפשת על ההיסטוריה המפתיעה של הסושי באמריקה! [אנגלית]

---

דוקותיים של כאן עם דף צ׳ונקי! [וידאו]

---

לא מזמן חזרה לחיינו דיאנה רוס, והנה השבוע נפגשות להן מלכת דיסקו ונסיכת דיסקו – או מלכת דיסקו מהדור הבא – לשיר משותף. אני מדבר על קיילי מינוג וגלוריה גיינור, ששילבו זרועות או קולות בשיר חדש, "Can't stop writing songs about you", כחלק מהגרסה המורחבת לאלבום האחרון של קיילי, Disco. במפתיע, זה לא לגמרי שיר דיסקו, אבל בהחלט יש לו מאפייני דיסקו רבים והוא בהחלט נוצץ כמו כדור דיסקו. [סטרימים]

---

כחלק מההתרגשות לקראת צאת האלבום של Silk Sonic, רגע לפני צאתו פירקתי באינסטגרם שלי 3 רגעים אהובים עליי מהסינגל "Smoking out the window". הרצף שלי נשמר בהיילייט שנקרא פופ אפ אודיו, אבל הם מתחבאים שם בסוף הרצף אז תצטרכו לעבור את כל מה ששמור לפניהם, כולל רצף שירים אדירים שדגמו את "When the levee breaks" של לד זפלין (אני מקווה שזה יהיה כיף גם). [אינסטגרם]

---

בתור מישהו שעוקב אחרי תקשורת המוזיקה בעולם ויודע שאחד הדברים האהובים על תקשורת המוזיקה הוא חגיגות איקס שנים לרגעים מכריעים בהיסטוריה המוזיקלית, אני מודה שהתאכזבתי למדי מהחגיגות הדלות שראיתי השבוע במלוא 50 שנה לאלבום הרביעי של Led Zeppelin – כן, האלבום *ההוא*. ההוא עם הזקן הכפוף על העטיפה. ההוא עם "Stairway to heaven". ההוא עם "Rock and roll", ההוא עם "Black dog", ההוא עם "Going to California". ההוא שאין לו שם והוא יצא עם 4 סימנים מוזרים, אחד לכל חבר להקה. האלבום שכולם מסכימים שהוא האלבום הכי גדול של הלהקה שרבים מסכימים שהיא להקת הרוק הכי גדולה. במיוזיק ריידר משוחחים עם אנדי ג׳ונס, טכנאי ההקלטה של האלבום, על יצירת הסאונד המדהים שלו – בין היתר, על הסאונד של ביט התופים של בונהאם בשיר האחרון, שהתייחסתי אליו באייטם הקודם. ובאחד מאתרי הרוק הקלאסיים שהוא בטח ההומפייג׳ של בן רד או משהו, מספרים קצת על כל שיר ושיר באלבום. [אנגלית]

---

״השקרן המושלם״ הוא שיר מעולה חדש של ניר שלמה התמיד מצוין. [סטרימים]

---

עכשיו כששנת 2021 מגיעה לסיומה, בכאן 88 מזמינים אותנו לבחור את השירים הכי גדולים של 1991. [עברית]

---

ועוד קצת מאותו רדיו: איזה גאון/ה יצר/ה פלייליסט ספוטיפיי שמכיל בכל רגע נתון את 100 השירים האחרונים שנוגנו בכאן 88 (או לפחות את אלה שזוהו, כך נראה). מעולה! [ספוטיפיי]

---

קליפ חדש וחבול ל-"Famous Last Words" של ג׳יימס בלייק. [טיוב]

---

אחד האלבומים המפתיעים והיפים של העשור הראשון של האלפיימז היה האלבום של רוברט פלאנט ואליסון קראוס, Raising sand. יחד עם המפיק הפנטסטי טי בון ברנט הם החיו שירים ישנים ועלומים, ויצרו אלכימיה מהפנטת מהחיבור הלא צפוי ביניהם – קולות שונים, גילאים שונים, רקעים מוזיקליים שונים וסגנונות שירה שונות. עכשיו הגיעו החדשות הנפלאות, שאלבום משותף שני עומד לראות אור בשישי הבא. עורו אחים בלב שמח! איזה יופי, ושלושה שירים כבר בחוץ (אחד מהם הוא שיר אהוב עליי מאוד של לוסינדה ויליאמס). לא רק זה, אלא שאחד השירים בו יהיה "Quattro" של Calexico! אני מת לשמוע את זה כבר. ג׳ון פרלס מקדיש לשניים, להיסטוריה שלהם ולעתיד שלהם, כתבה יפה מאוד בניו יורק טיימז. [אנגלית, מספר מוגבל של מאמרים]

---

מגזין הטכנולוגיה The Verge קיים כבר 10 שנים, וכדי לחגוג הם פרסמו את רשימת 10 הגאדג׳טים הכי גרועים שהם נתקלו בהם. [אנגלית]

---

דיוויד גטה (לא, נוווו, לא גואטה) יושב באולפן שלו בסבלנות ומלמד אתכם/ן – מפיקי/ות מוזיקה – איך הוא מרכיב באייבלטון רימיקס כמעט מאפס (אי אפשר להרכיב רימיקס מאפס). זה ממש חמוד, והמבטא שלו שובה. [טיוב]

---

דייב פל, שכותב את אחד הניוזלטרים היומיים הכי פופולריים ברשת, Nextdraft, בכתבה באטלנטיק על הניוזלטר, שנולד לפני אלפי שנים ולמרות כל התמורות אף אחד עדיין לא הצליח להרוג. [אנגלית]

---

[תודה להילה] בילי אייליש שרה יחד עם הרוזן של רחוב סומסום, וזה אפילו יותר מתוק ממה שזה נשמע. [טיוב]

---

הסיפור המדהים על פסנתרן בעל שם עולמי שסדרה של פציעות, בעיות בריאות והיעדר מזל מנעו ממנו לנגן בפסנתר במשך שנים… עד שהוא קיבל כפפות! ביוניות! כפפות ביוניות לנגינה בפסנתר! שבעזרתן הוא חזר, בגיל 80, לנגן בפסנתר. מגזין GQ הולך מעבר לסרטון המרגש ומספר את הסיפור המרתק של הפסנתרן, וגם של המדען, שהמפגש ביניהם הוליד את הנס הזה.

---

הבוילר רום הראשון אי פעם בפילדלפיה מארח אגדה מקומית – דיג׳יי ג׳זי ג׳ף! [טיוב]

---

בזכות חברתי יערה הפכתי למאזין כמעט קבוע של ערוץ היוטיוב My analog journal, שמארח דיג׳ייז ואספנים מכל העולם לשעה בכל פעם של תיקלוט שלא נועד בהכרח למועדון ולפעמים אפילו לא לריקוד, אלא להאזנה כייפית ממש. כל דיג׳יי מביא/ה את המומחיות שלו/ה, בין אם זה קומביה מארץ מסוימת, ג׳ז מלבנון, או ניו וייב מטורקיה. תמיד יש שם אוצרות ותמיד יש שם גוד וייבז. המהדורה החדשה שעלתה השבוע מארחת את אדנה מרטינז ל־45 דקות של מוזיקה אפרו־קריבית מקולומביה! [טיוב]

---

מי יכול/ה להרכיב מגדל קטן מהאבנים האלה? [משחק בדפדפן]

---

[תודה לאסף] אני מודה, עדיין לא הספקתי להאזין לפרק הפודקאסט הזה, שחברי אסף המליץ לי עליו לפני כמה שבועות, אבל אני מתכוון לעשות את זה השבוע כי הגיע הזמן ואני אוהב מאוד להאזין לאנשים שבילו חיים שלמים במחשבה על מוזיקה, כמו מבקר המוזיקה קלפה סאנה, שכותב לניו יורקר ולניו יורק טיימס, שמדבר פה עם על הדרך שבה ז׳אנרים מעצבים את המוזיקה, ולא רק להיפך(!). [סטרים, אנגלית, 60 דקות]

---

קפלה סאנה מתארח גם לשיחה עם מארק מארון (יש לו ספר חדש, הוא בכל מקום כרגע), והחודש התארח אצל מארון גם בוב ספיץ, הביוגרף של כוכבי הרוק. [סטרימים]

---

מזה שלוש שנים שאני מאוהב קשות, כלומר מאוהב בעדינות רבה, בהרכב Gabriels. מאז השיר הראשון שההרכב הזה הוציא ב־2018, "Loyalty" – שיצא במפתיע בלייבל בלגי ותיק שמזוהה עם הפקות אלקטרוניות והיה ההיפך הגמור והאורגני לגמרי – האוזניים שלי הלכו שבי אחריהם. מה הלכו, ריחפו באוויר כסהרורים בסרט מצויר. ולא רק אני. אלטון ג׳ון קרא לאחד השירים שלהם ״אחד התקליטים הכי מכוננים ששמעתי בעשור האחרון״. מאה אחוז מהשירים שההרכב הזה הוציא עד כה – בסך הכל שבעה – היו מושלמים , מהפנטים, ונשמעו לחלוטין לא שייכים לזמננו. ובכל זאת בתוך הזמן אנחנו חיים, וההווה קרוב מאוד. בפברואר השנה סגרתי את העונג עם שיר שלהם, ואני חש שלסגור את העונג השבוע עם שיר חדש שלהם יהיה סגור־סוגריים נאה לשנה המשונה הזו, שבה הרגשתי לא מעט פעמים מחוץ לזמן, בתוך הווה שמרחף כמו בועה במקום להיות חלק מרצף. השיר החדש שלהם, "Bloodline", הוא כצפוי אצלם עוד שיר מושלם, והפעם הוא נשען אפילו יותר בבירור על כלים ותפקידים שלקוחים מג׳ז ישן. הזמר ג׳ייקוב לאסק נשמע כאן כאילו הוא שר מתוך תמונת סטילס עתיקה מ״הניצוץ״ שפתאום מתחילה לזוז. [סטרימים]

---

עוד מזה? הירשמו ותקבלו כל עונג חדש ישר למייל. עדכונים כמעט יומיומיים אפשר למצוא בטלגרם של העונג ובסטוריז באינסטגרם שלי. נתקלתם בלינק נפלא? הפליאו לי אותו למייל.

שתהיה שבת שבוגי! איזה כיף.