9 בינואר 2021

עונג שבת: לא שבוע הספר

אני יודע, שאול אמסטרדמסקי יכעס עליי. אבל מה לעשות? אני אוהב מתוק. מתיקות הופכת את הלשון שלי לשמחה באותה הצורה שבה חצוצרות הופכות את האוזניים שלי לשמחות. אז שערו בנפשכם/ן כמה שמח הייתי השבוע כשנתקלתי במה שהפך מיד, עוד באמצע ההאזנה הראשונה לו, לשיר השבוע שלי. כי מה יותר שמח מההרכב הכי שמח במזרח התיכון, מארש דונדורמה? מה יותר שמח ממארש דונדורמה משתפים פעולה עם ריף כהן? אולי רק התרחיש הבלתי סביר והבלתי ניתן לעצירה שהתרחש השבוע: ריף כהן התמסרה לכלי הנשיפה של מארש לטובת גרסה עברית חדשה לשיר המצרי ״סוכר סוכר״! כמה מתוק, כמה שמח, כמה מרים! בקלות הדבר הכי שמח של ינואר 2021, לא שזה היה קשה במיוחד. [יוטיוב]


המוזיקאית האמריקאית נטלי מוזס פרסמה השבוע באינסטגרם סטוריז שבהם היא מספרת שעטר מיינר התעלל פה פיזית ונפשית בתקופה שבה חיה בארץ ויצאה איתו, וטענה גם שהוא השתמש ברעיונות מוזיקליים שלה באחד משיריו בלי לתת לה את הקרדיט המתאים. ניצן פינקו מביאה ב״הארץ״ את הסטוריז המאשימים של מוזס במלואם ואת התגובה שפרסם מיינר בפייסבוק. אם אין לכם גישה ל״הארץ״, במאקו עלתה כתבה מוזרה מאוד על העניין שלא חתום עליה אף אחד, ובו מוזס לא מוזכרת בשמה, ההאשמות שלה מובאות באופן חלקי בלבד, והפוסט של מיינר מצוטט במלואו. [עברית]


ד״ר דרה עבר השבוע מפרצת במוח והובהל לבית החולים. הוא ושאר הדוקטורים מוסרים שהוא מרגיש נפלא. היו מי שניצלו את הידיעות על אישפוזו כדי לנסות לפרוץ לו לבית. [אנגלית]


אם פספסת, הרשה/י לי לספר לך: החל מהשבוע, מותקנת בעונג שבת מערכת עבריתה של אאא, וזה התפריט החדש פה בצד שמאל. מעכשיו, בכל פעם שאכתוב כאן בגוף שני, תוכל/י לראות את זה באיזה מגדר שאת/ה מעדיף/ה. עוד פרטים כאן. [עברית]


למה העונג נקרא הפעם לא שבוע הספר?

מדי שנה בשבוע הספר בישראל, שהוא מזמן חודש הספר, הייתי מקדיש אקסטרה אייטמים בעונג לענייני ספרים, ספרות וקריאה. אנחנו ממש לא בשבוע הספר, אבל השבוע – אולי כי אני אוהב ספרים והשבוע היה יחסית דל מוזיקלית – הצטברו לי יחסית הרבה אייטמים שקשורים לספרים, כתיבה ושפה. אז הנה עונג ספרותי מהרגיל.


הסיכום השנתי האהוב עליי הגיע השנה באיחור, אבל הגיע: קבלו במחיאות עפעפיים מתפעלים את עטיפות הספרים הכי יפות של 2020! אפשר בבקשה לשלוח את הלינק הזה לכל הוצאות הספרים הישראליות, פשוט כתזכורת? [אנגלית]


צריכים/ות נחמה? כל מה שדרוש הוא ללחוץ פליי על הביצוע של מייקל קיוואנוקה ל-"Lean on me" של ביל ווית׳רס. [טיוב]


לפני 700 שנה מת המשורר האיטלקי דאנטה, שנתן לנו את הקומדיה האלוהית, וגלריה אופיצי המפורסמת בפירנצה לא תיתן לציון דרך כזה לעבור בלי לפתוח תערוכה מיוחדת. אבל מה? מגיפה. אז התערוכה עברה מקירות הגלריה אל קירות האינטרנט, וכולנו יכולים/ות להתפעל מאוסף של 88 איורים מהמאה ה־16 לקומדיה האלוהית. מהמאה ה־16! התערוכה מחולקת לשלושת חלקי הקומדיה, והכל יפה בהגזמה. [איטלקית, אנגלית, פיקסלים]


הכירו את סלין דיון, הבחור האנגלי השיכור. אנגלי אחד, שלא ברור לי איך הוא לא אייקון תרבות, מצא דרכים נפלאות להעביר את הסגר באנגליה: להשתכר. אבל להשתכר עד כדי כך שהוא עושה דברים נפלאים כמו להזמין באינטרנט זמרת מחופשת לאלזה מ״פרוזן״ שתשיר בכניסה לבית שלו, או להיכנס שיכור לאתר משרד הפנים הבריטי ולשלם את העמלה הדרושה כדי לשנות את שמו החוקי לשמה של הזמרת האהובה עליו, סלין דיון, לשכוח שכל זה קרה, וולגלות את העניין רק אחרי שבועיים כשהמסמכים הרשמיים הגיעו אליו בדואר. אגדה בחיינו. [אנגלית]


אני רוצה לבקש ממך טובה ממש קטנה. אם את/ה פה, אני מרשה לעצמי להרחיק לכת ולשער שאת/ה נהנה/ית לקרוא את עונג שבת. וואו! זה כאילו שאני יכול לקרוא את לך את המחשבות. אני יודע שבחלון אחר, בטלפון או במחשב שבו את/ה קורא/ת את זה, פתוח לך מסנג׳ר או ווצאפ או טלגרם או ג׳ימייל. ממש אודה לך מעומק הלב אם תיקח/י את שמונה השניות הבאות לשלוח את העונג שאת/ה קורא/ת עכשיו לאחד/ת (או יותר!) החברים והחברות שלך. העונג חזר לאחרונה מהפסקה של שנתיים, והמון אנשים עדיין לא גילו שהוא חזר. ממש ממש אשמח שעוד אנשים ייהנו ממה שאת/ה נהנה/ית ממנו.

כתמיד, תודה ענקית לתומכות ותומכי העונג, ובראשם תומכי־העל (אחד מהם קיבל השבוע פלייליסט אישי שהכנתי לו במיוחד ליומולדת) אייזק, טל, יניב יעקובוביץ׳, מעיין חיים, דניאל, יוסי שוקר ומעין ארביב. ❤️


קייסה ליימון, אחד הכותבים העכשוויים האהובים עליי, מתארח בפודקאסט Quarantine tapes לשיחה שכל כותב/ת צריך/ה לשמוע. [אנגלית]


אחד השירים האהובים עליי אי פעם הוא "On and on" מאלבום הבכורה של אריקה באדו. שמעתי ואהבתי אותו במשך שנים עד שיום אחד תהיתי על מה בעצם היא שרה, ונפלתי למחילת ארנב אינסופית. לבאדו יש מערך אמונות ספציפי מאוד, שכולל כמה עניינים תיאולוגיים איזוטריים וסמי־איזוטריים כמו Superme mathematics של אומת חמשת האחוזים. עכשיו מגיעה עדי קדוסי, זמרת ישראלית שיש לה לא רק את התעוזה לבצע מחדש את הקלאסיקה הזו, אלא מספיק ידע וחוכמה כדי לכתוב את השיר מחדש בעברית! אני מודה שמוזיקלית, הקאבר הזה קרוב מדי למקור בעיניי. אבל טקסטואלית, מדובר פה בהצלחה אדירה: קדוסי, יחד עם ארז בריקנר, הצליחה לתרגם ולחדש המון רפרנסים ומונחים לעולם העברי של הקבלה – וזה ממש הגיוני לאור זה שהמתמטיקה הנעלה הנ״ל שואבת בעצמה המון רעיונות מהקבלה היהודית. שווה לקרוא ביוטיוב את הליריקס שלה, שמצליחים לסובב ולגלגל מלא מונחים וציטוטים בלי לאבד את הביט או החרוז. [טיוב, עברית]


הנה מה שידעתי על החלקרח לפני השבוע: זה קורה במטולה, וזה הענף האולימפי המוביל בכל הנוגע לפאייטים. הנה מה שלמדתי השבוע: כמו כל סוג של ריקוד, זה יכול להיות גם אישי ויפהפה ומרגש. הנה חלק 2. לבחור הזה קוראים אלאדג׳ (כמו אלעד+ג׳) באלדה, והוא מחליקרח מקצועי. וכן, ברור שזה צולם באגם קפוא בקנדה, שלפרקים הוא אפילו יפה יותר מהריקוד. [אינסטגרם, וידאו]


[תודה לנמרוד] חביבתנו ליאן לה האבאס מתארחת להופעה קצרה בתכנית World Cafe. מת מת מת לראות אותה בהופעה יום אחד כשכל זה ייגמר. [סטרים]

חמישי בחצות חוזר בהדרגה לכושר, והשבוע תמצאו בו 28 שירים, וביניהם קאברים שלא שוחררו של דיוויד בואי לג׳ון לנון ובוב דילן, קאבר של דוראן דוראן ל-"Five years" של בואי עצמו (שהשבוע נציין את הולדתו ואת מותו) ושירים חדשים מ-Nao, טיילור סוויפט, Rhye, Poolside, אקו, Kings of Leon ועוד נהדרים ונהדרות. [ספוטיפיי]


הפוסט שאני הכי שמח שקראתי השובע הוא ״מתחת הקרח השקוף למחצה״, פוסט קצר בבלוג של הסופר דרור בורשטיין שבו הוא מחבר בין מותו הטרי של כותב הטבע המוערך בארי לופז לרומן אחר שבורשטיין בדיוק קרא במקביל לספר של לופז, וזה מביא אותו למסקנה מרתקת בעיניי:

כל הספרים האלה, לרבות הטובים ביותר, הם למען האמת ספרות אסירים, ספרות בית סוהר. המופתים של הסיפורת האירופית, האמריקאית והעברית, ברובם, מתרחשים בתוך הכלא נטול החומות שאנו קוראים לו עיר. הקאנון הספרותי הוא ברובו קאנון של ספריית בית הכלא.


[תודה ליונתן] מהרגע שהגיע, ״נסיכה״ של עוזי נבון ומכרים היה שיר מושלם, והשבוע קיבלנו גם קליפ מושלם שילווה אותו. הוא כל כך מדויק בסבנטיזיותו שהוא יותר סבנטיז מקליפים שבאמת צולמו פה בסבנטיז. ניב מג׳ר בתפקיד נפלא (אומרים לי פה שזה לא הוא), ואני כלב אם לא צילמו את זה בחדר אוכל של קיבוץ. [טיוב]


וואו, כמה הזעתי על תכנית הרדיו הראשונה שלי ל־2021 ברדיו הקצה. לא מוזיקלית – זה היה קל דווקא. אחרי חודש ומשהו של סיכומים, הצטברו המון דברים יפים שיצאו רגע אחרי שננעלו המצעדים, יחד עם אוצרות נפלאים מ־2020 שפספסתי וגיליתי רק בסוף השנה ואפילו כמה פנינים טריות מתחילת 2021. הזיעה הייתה כי הקלטתי את התכנית הזו לא פחות מ־3 פעמים, בכל פעם תקלה טכנית אחרת חירבה את הכל. אז אני שמח במיוחד שהיא בחוץ, ומאזינים/ות כבר שלחו לי תגובות משמחות.


סגול 59 נפרד במגזין קולומבוס מהראפר MF Doom בעברית, מבקר המוזיקה הנפלא הוא הסו (Hua Hsu) נפרד ממנו באנגלית בניו יורקר, והראפר המצוין Open Mike Eagle הקליט שיר קצרצר לזכרו של דום. [עברית; אנגלית]


[תודה לגיל] שמישהו/י ת/יסביר לי את התופעה המשוגעת הזו, מיד! מסתבר שמטרונומים, אם הם מונחים על אותו המשטח אבל מופעלים בזמנים שונים, מסתנכרנים באופן טבעי (בהנחה והם כולם מכוונים לאותה המהירות). אני… לא מצליח להבין את זה. [וידאו]

הפלא המוזיקלי המתוק ג׳ייקוב קולייר, שלנצח ייראה בפתח גיל ההתבגרות, מנגן את אותה המנגינה 18 פעם, כשבכל פעם הוא מתבקש ללא הכנה להעביר דרכה רגש אחר, החל מרגשות פשוטים מאוד (שמח! עצוב. כועסססס) ועד מורכבים יותר בהדרגה. אבל לבד זה לא יהיה מעניין. אחרי כל מקבץ רגשות, הוא עוצר ומסביר מה הוא עשה, איך ולמה. מרתק! [יוטיוב]


הפודקאסט הספרותי האהוב עליי הוא Bookworm, וזו בעיה כי יש לפחות שלושה פודקאסטים ספרותיים שנקראים ככה. אני מתכוון לאורגינל, שרץ כבר עשרות שנים ב־KCRW ומנחה אותו המראיין הספרותי הכי טוב ששמעתי בחיים, דיוויד סילברבלאט. יש לו סגנון דיבור מצחיק אבל הוא שואל את השאלות הכי עמוקות ולעניין. פספסתי לגמרי שבמרץ האחרון הוא ראיין את רבקה סולניט, אחת הכותבות האהובות עליי. בלינק אפשר להאזין לחצי שעת שיחה שלהם וגם לקרוא כמה עמודים מהספר החדש שלה. [סטרים, אנגלית]


בנדקאמפ מפרסמים מדריך מוזיקלי לקטלוג של אגדת הסלסה ישמעאל ריברה. מדהים כמה הפוכים היחס שלי למוזיקה המדהימה הזו ולריקוד הפופולרי שמלווה אותו. [בנדקאמפ]


שיר ראובן הולכת בצעדי תופעות אינטרנט כמו ההוא שהחליף אטב נייר עד שהגיע למכונית, ובמדור חדש במוסף הארץ היא התחילה עם גלעין אבוקדו ומתכננת להחליף אותו בכל שבוע בחפץ יותר ויותר יקר, עד שתשיג דירה. האם היא תצליח? זה משני לכמה שכיף לקרוא אותה. היי, הארץ, אם כבר יש שם ל״פרויקט הגלעין״ (מצחיק!), אפשר עמוד שמרכז את כל הכתבות שלו? [עברית]


יש לך 6 דקות? הדבר הכי טוב שתוכל/י לעשות בהן הוא כפי הנראה לצפות בסרטון המהמם הזה, שמתעד את כל החיות שנלכדו בעדשת מצלמה אחת במשך שנה שלמה, בסכר שבנו בונים (החיות) במינסוטה. [טיוב]


המוזיקאי אריאל פינק השתתף בהפגנת התמיכה בטראמפ שהפכה אחר כך לניסיון הפיכה אלים בקפיטול. לטענתו, הוא השתתף רק בחלק השקט של ההפגנה מול הבית הלבן ואז הלך לישון בחדר המלון שלו. והאמת היא שכמה קוראים/ות שלחו לי את הידיעה הזו אתמול ומשכתי בכתפיי: היי, זו דמוקרטיה, מותר למוזיקאי לתמוך באיזה פוליטיקאי שבא לו. אבל הלייבל שלו חשב אחרת, והודיע היום שפינק כבר לא בשורותיו. וואלה, מבאס בעיניי. [אנגלית]


ואם אנחנו כבר באייטמים ספרותיים, אז כשהעונג לא היה פה פרסמתי במגזין ״אודות״ 1,600 מילים על געגוע, הים, הכנסת אורחים, מגיפה עולמית ואיך קראתי מחדש את האודיסיאה. [עברית]


עזר קדים

ספרים יכולים להיות על דפים או על מסכים, אבל הם בהכרח מורכבים מאותיות. במגזין פורטפוליו כותבים על עזר קדים, גופן עברי חדש ומרתק מבית עודד עזר (שהכותרות בעונג הן בגופן שלו). הוא מרתק כי השורשים שלו נעוצים בכתב יד עברי מהמאה ה־13 בתימן, אבל הצמרת שלו כבר משתמשת בטכנולוגיה כל כך חדשה שהיא עדיין לא מותאמת לכל התוכנות. לעזר יש גם אתר פונטים חדש. [עברית]


[תודה ליערה] יודעים/ות לקרוא תווים? זה בשבילכם/ן: אלכסנדר ליברמן הוא מלחין ומרצה בבית הספר ג׳וליארד למוזיקה, ובזמנו הפנוי הוא מתווה קריאות של חיות! [אינסטגרם, וידאו, תווים]

והמלחין מאלסקה מתיו ברטנר המיר למוזיקה את הזוהר הצפוני. [סאונד, אנגלית]


כולם סיכמו את השנה במוזיקה, בסרטים, בספרים, בכותרות, בסקנדלים – אבל עד עכשיו, אף אחד לא סיכם את השנה בחיות המשונות והנפלאות ביותר של השנה. הסיכום המאויר הזה מהניו יורק טיימז יאיר לכם את היום. בין השאר תמצאו פה עכביש מזן חדש שנקרא לורידיה (על שם לו ריד) פיניקסי (ע״ש חואקין פיניקס). [אנגלית]


שנה חדשה, דף חדש – אולי גם דף דיגיטלי חדש? בלוגר הטכנולוגיה הוותיק אניל דש עם מדריך רדיקלי, אבל אולי בעצם לא רדיקלי בכלל, לאיתחול דיגיטלי של חייכם/ן הדיגיטליים בפתח השנה (הדיגיטלית) החדשה. מי שמעיז/ה – שי/תעדכן. [אנגלית]


[תודה להילה] אני משתייך לקבוצת האנשים שמתרגזים על שגיאות בעברית, אבל מנגד אני קורא לביטול האקדמיה ללשון עברית. ההבדל הוא שאני מקבל את העברית כשפה חיה, משתנה, עם גבולות נקבוביים שדברים חודרים דרכם – אז אני אשים לב אם מישהו/י ת/יטעה בדקדוק, אבל אני אשתדל לא לתקן (אני כן מתקן טעויות הגייה לפעמים). והאקדמיה מצדה מנסה להשליט חוק וסמכות במקום שאין בו שום מקום לחוק וסמכות. בכל אופן: כאן מושיבים כמה קפדני דקדוק ודקדקני הקפדה ונותנים להם לאוורר עצבים. חלקם חושבים כמוני, ובכל זאת אני די בטוח שלא הייתי רוצה לשבת עם אף אחד מהם לחומוס. [טיוב]

מתעניינים/ות בספרות אמריקאית אבל הייתם/ן עסוקים/ות בעיקר בהישרדות השנה? אתר הספרות המצוין Lithub סיכם את האירועים והסיפורים הספרותיים של השנה, והצליחו להקיף יפה גם סקנדלים, גם תהפוכות עסקיות, גם רכילות וגם ניתוח ספרותי – תזכורת טובה לכך שספר אף פעם לא חי רק בתוך הכריכה שלו. הלינק הזה כולל רק את הטופ 10, ואם בא לכם/ן להעמיק, בסוף הכתבה יש את החלקים האחרים. [אנגלית]


סדרת כתבות חדשה של תומר קריב במגזין הקצה החדש עוקבת אחרי הקריירה של פורטיס מההופעה הראשונה ועד ימינו. הפרק הראשון כבר באוויר. [עברית]


הנה רעיון שנתקלתי בו פה ושם אבל אף פעם לא נתקלתי במישהו שניסה להפוך אותו למציאות. אנחנו מקשיבים פחות לרדיו חי עם שדרנים חיים אלא לפלייליסטים – קטנים או ענקיים, שלנו או של אחרים, ערוכים על ידי בני אדם או על ידי אלגוריתמים. הם יכולים להזין אותנו בחוויית האזנה מוזיקלית דומה מאוד לרדיו, אבל חסר בהם משהו קריטי: שדרן הרדיו. דיוויד פרידמן תהה: בעולם שבו בינה מלאכותית מאפשרת לנו לכתוב טקסטים אוטומטיים וטכנולוגיית deep fake מאפשרת לנו לסנתז מראה וקול של אדם: האם הגיע הזמן לייצר מחולל שדרני רדיו דיגיטליים? הוא לא עצר בשאלה אלא ניסה ליישם את הרעיון ביכולותיו המוגבלות, כולל דוגמאות סאונד וטקסט שהוא חולל בעזרת כלים חופשיים ברשת. [אנגלית]


ואם כבר דיברנו על בינה מלאכותית שמחוללת דברים יש מאין: DALL·E הוא מודל בינה מלאכותית שמקבל קלט טקסט ומייצר תמונה ריאליסטית או ציור של מה שמתואר בטקסט. זה די מדהים, ואל תפספסו את ההזדמנות להרחיב כל דוגמה ולהחליף את המילים! [אנגלית]


השבוע הגעתי סופסוף להאזין ללינק שרבים/ות מכם/ן שלחו לי בחודשים האחרונים, ולא רציתי להמליץ עליו לפני שבדקתי. כפי שאתם/ן יכולים/ות לראות מעצם קיומו של הסעיף הזה בעונג, אני ממליץ בחום. הפרק The case of the missing hit הוא פרק פודקאסט מהזן החביב עליי: סיפור מוזיקלי בלשי. בחור קליפורני אחד נסע עם חברה שלו הביתה ממסיבה ונזכר באיזה שיר שהוא נהג לחרוש עליו בנעוריו, אבל לחברה לא היה מושג על מה הוא מדבר. הוא גיגל שורות שהוא זוכר, אבל לא מצא כלום. והוא דווקא זכר את השיר טוב, ממש טוב, טוב כל כך ברמה שזה כמעט חשוד. מכאן ואילך יוצאים עיתונאי הפודקאסט Reply all בניסיון לגלות אם יש עוד מישהו בעולם שזוכר את השיר הזה, האם השיר הזה בכלל היה קיים, האם מדובר במתיחה או המצאה או טריק משוכלל של הזיכרון, ואם זה שיר אמיתי שהיה להיט, אז למה אי אפשר למצוא לו זכר בשום מקום באינטרנט? פרק נפלא! [סטרים]


עוד פרק פודקאסט שהגדיל לי את המוח, אבל בצורה אחרת לגמרי, הוא השיחה של נעם פיינהולץ מ״פרויקט הגנום הסיפורי״ עם רוני קובן, שהוא מחזאי ובמאי אבל גם מראיין מדהים. הוא מדבר פה על הניסיון שלו להשתמש בתחקיר, הכנה, זרימה ושיחה כדי להגיע למה שהוא קורא לו ״רגע של אמת״ בראיון. וואלה, מרתק. [ספוטיפיי]


[תודה לאמיר] אני בוכה פה מצחוק: דיבוב מצחיק הגיעו ל״מסיבה״ של יסמין מועלם ואני לא יכול להפסיק: א. לצחוק; ב. לחשוק באכילת בצק. [אינסטגרם, וידאו]

הסופר האמריקאי המעולה ג׳ורג׳ סונדרס הוציא בדיוק ספר חדש על השיעורים שאפשר ללמוד על כתיבה מכותבים רוסיים, והוא מתיישב לשוחח על זה, ועל עוד דברים, בגרדיאן. [אנגלית]


אחרי שנה לחלוטין בלתי צפויה, מרכז המחקר לעיתונות NeimanLab הזמין ערימה של עיתונאים ממגזרים ורמות ניסיון שונות להתיימר לבלתי אפשרי: לחזות את שדה העיתונות ב־2021. הנבואה ניתנה לשוטים, אבל אפשר ללמוד הרבה על עכשיו מהרשימה הזו, שמקיפה שדה מאוד רחב, מהעיתונים הכי גדולים ועד הניוזלטרים הכי עצמאיים. [אנגלית]


ספיקינג אוף ניוזלטרים, רוקסן גיי המעולה, שכתבה את ״רעב״ ועוד ספרים מעולים, בדיוק השיקה ניוזלטר חדש. נרשמתי. [אנגלית]


היש דבר מלחיץ ויפה יותר מאשר תחרות הליכה סינכרונית של יפנים? [טיוב]


אוהבינג: ״הקפה ראשונה״, שיר וקליפ חדשים מדוד לביא. [טיוב]


הרגע הגיקי הכי חמוד של השבוע. [אנגלית]


נבהלתי כשהבנתי שאלבום הבכורה של אנטוני והג׳ונסונז, שהיום נקראת ANOHNI, יצא לפני 16 שנה. עשור וחצי?! אלליי, איך? הרי המפגש שלי עם האלבום הזה טרי בלב שלי כאילו זה קרה לפני שבוע וחצי. מזמן לא שמעתי אותו, ומפגש מחודש איתו השבוע הבהיר לי שבאמת, מדובר בשבוע וחצי. כל הפצעים שהוא פצע בי עדיין טריים, כל הנושאים שהאלבום פתח עדיין פתוחים, עדיין חיים מאוד במרכז התרבות של 2021. הסערה שהוא משרטט בעדינות ובכאב את גבולותיה עדיין סוערת, עדיין כואבת, עבור כל כך הרבה {א.נשים}. כמה התרגשתי והתפעלתי לפגוש מחדש את "My lady story" ב־2021, עכשיו כשאנטוני הפסיקה להיות גבר והחלה להיות אישה. זה שיר עדין מאוד מוזיקלית שנפתח באלימות אדירה: השמדה, קטיעה. אבל האישה שבפנים קוראת לצאת ולחיות. השיר עצמו נגמר בקינה על יופי אבוד, אבל השיר לא נגמר בסופו. הוא נמשך 16 שנה. אז, כשהוא יצא, הוא תיאר מציאות כה רחוקה, והנה היא פה. המציאות הפכה את השיר הזה, שיר יפה בצורה כמעט לא הגיוני, ליפה אפילו יותר. [סטרים]


עוד מזה? הירשמו ותקבלו כל עונג חדש ישר למייל. עדכונים כמעט יומיומיים אפשר למצוא בטלגרם של העונג ובסטוריז באינסטגרם שלי. נתקלתם בלינק נפלא? הפליאו לי אותו למייל.

שתהיה שבת שבוגי! איזה כיף.

 

5 תגובות על “עונג שבת: לא שבוע הספר”

  1. דביר הגיב:

    לגבי המטרונים,
    אז לא מספיק שהם ישבו על אותו משטח, זה צריך להיות משטח שיכול לנוע בחופשיות לצדדים.
    הנה הדגמה יפה עם סוג של הסבר של MythBusters:
    https://www.youtube.com/watch?v=e-c6S6SdkPo

    חוצמזה, זה הזכיר לי את המחקר הממש מגניב הזה, שבין השאר הראה שסנכרון בין אנשים (נגני כינור במקרה זה) לא מתנהג כמו סנכרון מטרונומים.
    https://www.haaretz.co.il/science/biology/.premium.HIGHLIGHT-MAGAZINE-1.9066514?utm_source=App_Share&utm_medium=Android_Native&utm_campaign=Share

  2. איתמר הגיב:

    למרות הדימיון הלא מבוטל, אני לא חושב שניב מג'ר משחק בתפקיד מאיר ב'חרב פיפיות'.
    וכנראה שזכי דנגור הוא לא שמו האמיתי, אז נותר לנו רק לתהות 🙂

  3. שרון הגיב:

    היי גיא,
    לא יודעת איך אצלך אבל כשלוחצים על הלינק של מתיו ברטנר מגיעים לכתבה על דום

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *