19 בדצמבר 2020

עונג שבת: שנת הבלוב

    The Avalanches

  1. openlineלעזאזל, אלף אלפי עזאזלים על המוזיקאים האלה שמוציאים אלבום ענק, אלבום מושלם, אלבום מרהיב, שתי דקות אחרי שאנחנו גומרים לסכם שנה. לכל הרוחות! האלבום זורח למרחקים אבל היה יכול לתפוס בקלות אחד מחמשת המקומות הראשונים בסיכום השנתי שבדיוק נסגר ולא עשה זאת – ומצד שני, לכו תזכרו בדצמבר 2021 מה יצא באמצע דצמבר 2020. אח, חזיז ורעם. מזל שהחיים לא מורכבים רק מסיכומים (למרות שהחודש אני מרגיש ככה) אלא משירים. אני מדבר, כמובן, על האלבום החדש של The Avalanches, מסע מפואר ומרהיב בן 71 דקות שנקרא We will always love you. יש כל כך הרבה לומר על האלבום הזה, שבעיניי עוסק בפרידה, אובדן וגעגוע בצורה מלאת אהבה, חמלה ושמחת חיים – כבר דבר מאוד לא מובן מאליו – ועושה את זה דרך סיפור מסגרת או מטאפורה מרכזית של חלל. שליחת מסרים אל החושך והאין בתקווה שאולי איכשהו יגיעו ליעדם (באלבום דגומים ומרופררים שני תקליטי הזהב שנשלחו לחלל), מבט מרחוק מאוד על משהו בלתי מושג, אורות קטנים בחשיכה. זה גם אלבום שמראה ל-Gorillaz, למשל, איך אפשר לעשות אלבום עמוס אורחים (אני ספרתי 22!) ועדיין להישאר קוהרנטיים, לא לאבד את המסלול לרגע. חלק מזה קרה בזכות הקפדנות של האוולאנשז, שלא סתם הזמינו מוזיקאים לאולפן אלא התכתבו ודיברו איתם ארוכות על הכוונות לאלבום לפני שהאורחים התיישבו לכתוב את החלקים שלהם. אחד הרגעים היפים באלבום הזה, וכנראה הראשון שהם עבדו עליו ובנה את היסודות לשאר, הוא "Reflecting light", שיר שבו מסומפלות שלוש שורות נפרדות משיר ישן של ושתי בניאן בעלת הקול החלומי, וסביבן מתפתל סנאנדה מייטריאה (שנודע באייטיז ובניינטיז בשם Terence Trent D'Arby) במעין דואט בין רוח רפאים לאדם רדוף, שלא יכולים לראות זה את זה אבל שואפים ביחד למקום מואר יותר. בואו נמשיך לדבר על זה בשיר הסיום? [סטרים]
  2. איזה מזל אדיר זה, שיש לנו מוזיקה. אני מרשה לעצמי לנחש שכל אחת ואחד ממי שקורא פה בעונג שבת מצא במהלך השנה הדפוקה הזו אחיזה ונחמה במוזיקה. המוזיקה הייתה שם כדי להסיח את דעתנו, כדי להרים אותנו גבוה יותר, כדי להחזיק אותנו כשאנחנו נופלים. בשבילי היא עשתה את זה יותר מסרטים וסדרות וספרים ורשתות חברתיות. פניתי אליה פעם אחר פעם – לא משהו שאני לא עושה בשנים אחרות, אבל השנה נדמה לי שפניתי אליה בצורה יותר נואשת, תליתי בה יותר תקוות. והיא לא איכזבה אותי. לכן התמלאתי כל כך הרבה רגשות כשהרכבתי את 100 שירי השנה של עונג שבת לשנת 2020, רשימה שעבדתי עליה מאז תחילת נובמבר ועכשיו עלתה לאתר וגם לספוטיפיי וליוטיוב. יש שם בפנים עוד כמה תת־רשימות בסגנונות ומצבי רוח שונים, אבל אני לא רוצה להעמיס פה באייטם אחד יותר מדי כשיש כבר פוסט שלם, עמוס בכל טוב, כמה מילים על כל שיר ב־100 (מאה!) ופלייליסטים להאזין להם. חג סיכומים שמח, ואני מקווה שתמצאו ברשימה הזו דברים חדשים לאהוב לצד דברים שכבר אהבתם ויעלו חיוך על השפתיים. מגיע לנו חיוך. [עברית!]
  3. רגע לפני הרשימה הגדולה, שידרתי בקצה את החלק השני של תכנית שירי השנה שלי. אם בא לכם קצת הדרכה באוזן. [סטרים]
  4. [2020] זוכרות להצביע למצעד האלטרנטיבי השנתי של רדיו הקצה? עכשיו אחרי שפרסמתי את כל שירי השנה שלי ובתקווה הטיתי כמה דעות, זה הזמן להצביע לפני שההצבעה נסגרת ב־22 בדצמבר. [עברית]
  5. [2020] סיכום אחושילינג מומלץ: Bandcamp הם מזמן לא רק פלטפורמה שאמנים מעלים אליה אלבומים אלא מגזין יומי, שבועי, חנות למוצרים פיזיים, מנוע דיסקברי נפלא ובעיקר קהילה ששמה את המוזיקאים בחזית. עכשיו הם מסכמים את השנה עם אלבומי החובה של 2020 לטעמם. כל רשימה שנפתחת עם Against All Logic כבר מדברת בשפה שלי, אז אני הולך לצלול לתוך הרשימה! [אנגלית, אינסוף מוזיקה נהדרת]
  6. [2020] אני רוצה להתעכב עוד רגע על הסיכומים המעולים של בנדקאמפ, כי הם שונים מסיכומים אחרים שראיתי (וכי הם תמיד באמת באמת מעולים). הם החליטו לא לדרג השנה את האלבומים הנבחרים שלהם, אלא להציג אותם בקבוצות ובמקום לתת מקום במצעד לכל אלבום – לנמק! החלטה שאני אוהב מאוד והופכת את הסיכום מתחרות להצפה אוהבת ומוצלחת של מוזיקה טובה. שני הסיכומים האהובים עליי אצלם הם Silver linings, כלומר אלבומים שמעוררים תקווה, ו-Connecting the dots, אלבומים שחיברו בין ז׳אנרים, מקומות או דורות שונים של מוזיקאים. הנה כל שאר צרור הסיכומים. מדובר בדרך הנפלאה והנעימה ביותר ללכת לאיבוד: אל תשכחו שבכל רשימה שלהם אפשר ללחוץ פליי בראש העמוד, ושיר אחד מכל אלבום נבחר יתנגן לכם, ברצף, תוך כדי שאתם קוראים – איזה כיף זה. [אנגלית, עונג רב]
  7. [2020] אנטנות השמיימה הוא בלוג מוזיקה ותיק ממש פה ליד בשכונה. הטעם של ארז תמיד סקרני ונהדר, וגם בחירת 50 אלבומי השנה שלו ל־2020 היא תענוג, כמדי שנה. [עברית]
  8. [2020] מה השירים שהושמעו הכי הרבה בתחנות הרדיו הציבוריות בארה״ב? כצפוי, גם ברשימה הזו Tame Impala מגיעים גבוה מאוד, כי כמעט בכל מקום שבו הבחירה לא נתונה רק למבקרים אלא גם למאזינים, האלבום הזה זורח. את המקום הראשון והמפתיע לוקח אחד מגיבורי השנה שלי! [אנגלית]
  9. [2020] הגרדיאן בחרו את 50 אלבומי השנה שלהם. [אנגלית, אבל של המלכה]
  10. [2020] רובין פקנולד מ-Fleet Foxes מסכם את הדברים הטובים והרעים של 2020. [אנגלית, נו מה]
  11. [תודה לאורן] מאזיני NPR מפתיעים אותי ובוחרים למקום הראשון באלבומי השנה שלהם לא את פיונה אפל אלא את Punisher של פיבי ברידג׳רס. קצת מבאס שאין טקסט שמלווה את הבחירות, אבל יפה לראות ש־7 מתוך 10 הגדולים הם אלבומים של נשים. כפי שציפיתי, האלבום המעולה של Tame Impala שזכה להתעלמות יחסית בסיכומים ה״רשמיים״ זוכה לתחייה בבחירות המאזינים, ופה הוא במקום ה־12 (גם במשאל של פיצ׳פורק הם הגיעו גבוה). [אנגלית]
  12. [2020] בבלוגזין הוותיק BrooklynVegan מקדישים מדור נפרד לטהרני אינדי, שנקרא Indie Basement. הוא מיועד לכל מי שעבורו אינדי הוא עדיין רק אינדי רוק ופולק, כלומר בעיקר גברים לבנים עם גיטרות – בזמן שהאתר כולו, יחד עם רוב קוראיו, הרחיב את שטח השיפוט שלו גם להיפ הופ ואלקטרוניקה ופופ וכל הדברים שפעם נחשבו מוקצים עבור מאזיני אינדי ועכשיו הם דבר שבשגרה (וטוב שכך). בכל אופן, הנה 50 אלבומי השנה של מרתף האינדי ומדובר ברשימה מנומקת, ולכן נהדרת. [אנגלית]
  13. [2020] [תודה לאורן] מגזין המוזיקה האלקטרונית Mixmag בוחר (אך לא מדרג!) את אלבומי השנה של אמנים שונים מכל קצוות הסצינה. הנה אותו דיל גם בשירים בודדים. הרשימות שלו ושל Resident Advisor תמיד מעניינות. [אנגלית]
  14. [2020] הבמאי האהוב אדגר רייט בוחר מדי שנה את שירי השנה שלו. הנה החמישים הראשונים, הנה החמישים האחרונים, הכל בספוטיפיי. [ספוטיפיי]
  15. [2020] [תודה לאורן] The Quietus הוא המקום לאנשים שמחפשים מוזיקה טיפה יותר מאתגרת מהאינדי הרגיל, וכשהם בוחרים את שירי השנה שלהם, אני מתייצב לאתגר את עצמי. [אנגלית]
  16. [2020] הידד לסיכומי שנה מלהיבים שאינם מוזיקליים! והשבוע הגיע זמנם. לדוגמה, סיכום השנה של Mailchimp, שיעניין כל מי שאוהב ממשקים משמחים גם בלי קשר לשליחת אימיילים. (כמו כן, תזכורת, אם אתם לא מנויים עדיין לאחד או שניים מהניוזלטרים שלי – אחד מהם פשוט ידאג שתקבלו מדי שבת בבוקר את העונג החדש במלואו ישירות לתיבה שלכם; השני נקרא ״הפתעות מגיאחה״ והוא קפריזי, משתנה כל הזמן, ונשלח רק אחד לכמה שבועות או חודשים). [אנגלית]
  17. [2020] מגזין Nature, בסך הכל אחד משני כתבי העת המדעיים הכי חשובים בעולם, בוחר את 10 האנשים שעיצבו את המדע ב־2020. [אנגלית]
  18. [2020] מגזין Marker בוחר את 15 החפצים שהגדירו את השנה. כן, ברור, מסיכה. אבל מה עוד? [אנגלית]
  19. היה דצמבר חזק מאוד עד כה בכל הנוגע לריליסים, אבל בסופ״ש הזה כל העולם דובר האנגלית באמת מוריד הילוך לקראת חג המולד, שלא לומר יוצא הביתה מהמשרד ושם הודעת Away לשבועיים לפחות, אז האטה משמעותית מורגשת גם בריליסים של חמישי בחצות. יש לנו פה 39 שירים חדשים בכיף, אבל יש ביניהם יותר רימיקסים, תוספות ובוטלגים מתמיד. עדיין יש פה מוזיקה נפלאה, ואהבתי במיוחד את השירים החדשים של Little Dragon עם מוזס סאמני, עדי אולמנסקי, ריק וילסון, Yuksek והשת״פ החמוד בין שניים מהאנשים הכי חרוצים של 2020, ליאון ברידג׳ס ודיפלו. [ספוטיפיי]
  20. גזרת האלבומים החדשים דומה: יש דברים יפים, אבל ככלל יצאו השבוע פחות מכרגיל. עיקר החדשות: פול מקרטני הוציא אלבום חדש שהוא מנגן בו בכל הכלים, McCartney III, ומהמעט שהספקתי לשמוע נהניתי לאללה. אמינם, שהוציא מוקדם יותר השנה אלבום שהרגיש כמו אלבום קאמבק כי הוא סופסוף הסכים לעזוב את הסאונד המיושן שהוא נתקע עליו, הוציא השבוע את צד ב׳ לאותו אלבום עם ערימה מרשימה של שירים חדשים – אל תפספסו את "Gnat" המעולה. Disclosure, שמראש הוציאו השנה אלבום כפול, הפכו אותו השבוע למשולש עם דיסק רימיקסים שלם. חברה שלנו מגי רוג׳רס הוציאה מעין אלבום ארכיון שאוסף חומרים מוקדמים שלה. ליאן לה האבאס שיחררה אי־פי לייב מתוק. ובקטע לא סביר, הסרט המצויר החדש של פיקסאר, שגיבורו הוא נגן ג׳ז, רתם לא רק את ג׳ון בפטיסט הנהדר להלחין ולנגן את כל קטעי הג׳ז בסרט, אלא גם את טרנט רזנור ואטיקוס רוס להלחין את כל שאר חלקי הפסקול – שכעת בחוץ (הסרט יוצא בעוד שבוע). אני מודה: בחיים לא הייתי מאמין שטרנט רזנור יפסקל סרט של דיסני. [סטרים]
  21. Bandcamp Weekly היא אולי תכנית הרדיו השבועית האהובה עליי, בטח מאלה שמחוץ לרדיו הקצה. אני לא מספיק להאזין לה כל שבוע, אבל בכל האזנה אני גדל ומתרחב מוזיקלית, ותמיד נהנה בטירוף. בתכנית השבוע, המנחה הקבוע אנדרו ג׳ארוויס מסכם שנה, והוא לא רק מנגן שירים מעולים מתמיד אלא מראיין שניים מגיבורי השנה, ניקולס ז׳אר (שהוציא את אחד מאלבומי השנה שלי תחת הכינוי Against All Logic, וגם אלבום תחת שמו האמיתי) ואת אלבאסטר דפלום, ששירים שלו הופיעו גם בסיכומי השנה הפרטיים שלי. [סטרים]
  22. אופרת הבלובים!

  23. weeklink[תודה ליערה], שהיא בעצמה אחראית לפרויקט הבלובים הגדול של 2020 מבחינתי, Blob Art History שבו היא משחזרת יצירות מופת באמנות בעזרת בלובים, ושלחה לי השבוע לינק כל כך טוב שהוא מיד זכה בפרס לינק השבוע ומועמד חזק ללינק השנה. מקהלת הבלובים היא הכוכבת הגדולה של השבוע! פשוט שחקו עם זה: מעלה ומטה, ימינה ושמאלה. הכי כיף שהיה לי באינטרנט לאחרונה. מומלץ בטלפון, אגב. ואם עפתם והסתקרנתם: הנה קצת על איך זה עובד. [צלילים!]
  24. ג׳יימס בלייק מתארח בפודקאסט ״10 שירים שבנו אותי״, רבע שעה מתוקה ופופית להפתיע (שימו לב שיחד עם השירים מדובר בשעה וקצת, אבל זה בנוי בספוטיפיי ככה שאפשר לדלג קדימה על השיר או על הדיבור). אני מתנצל בפני מאזינים שלא מנויים לספוטיפיי – הם נכנסו בשנה האחרונה באגרסיביות לשוק הפודקאסטים ואחד הצעדים היה להפיק פודקאסטים בלעדיים לפלטפורמה. [ספוטיפיי]
  25. אשת השנה של כולנו פיונה אפל זוכה בתואר אלבום השנה גם בגרדיאן, ויושבת לשיחה מעניינת כתמיד עם לורה סנייפס. תמיד כיף לשמוע ולקרוא את אפל, שלא מרבה להתראיין כמו מוזיקאים אחרים, אז אני נוצר כל ראיון שלה. [אנגלית]
  26. Dirty Projectors הוציאו השנה 5 אי־פיז יפים ברצף ובסוף השנה אספו אותם לריליס אחד גדול. כששמעתי אותו חשבתי לעצמי: טוב, זה נהדר, אבל זה 20 שירים ולא כולם מושלמים, הלוואי שיכולתי לערוך אותם לאלבום מושלם של 10 שירים (בחיי, בדקתי וסימנתי 10 שירים בלבבה מתוך האלבום). אז לא רק שאפשר, אלא שהלהקה מזמינה אתכם לערוך את האלבום שלה לפי טעמכם. ויותר מזה: אפשר להעלות לאתר שלהם את הפלייליסט שלך ואולי לזכות באלבום לפי הסדר שלך, מוקלט על קלטת של טייפ כי אם אתה עושה את זה אתה כנראה מסוג האנשים שישמחו לזכות בזה? דיוויד לונגסטרת׳ גם מתראיין, שזה תמיד מעניין. [אנגלית]
  27. לפני שבועיים כתבתי פה על #ריצות_בוקר_ואלבומים_מהניינטיז שמפרסם אורן עמית בפייסבוק שלו, והנה מגיעה נטע עמית (אין קירבה לאורן), שכותבת לי: ״התלהבתי מהקונספט והחלטתי להעתיק אותו בלי בושה, רק עם טוויסט – #ריצות_ואלבומים_משנות_האלפיים. וגם עם רוב לאלבומים של נשים – מה שמצד אחד היה חסר לי בהאשטג המקורי (ספרתי 100% אלבומים של גברים ושל להקות בנים עד כה), ומצד שני גם ככה הקשבתי ליותר אלבומים של נשים בשנות ה-2000 כך שממש לא נדרשה העדפה מתקנת״. הקונספט פשוט: בכל ריצה, נטע לוקחת איתה באוזניות אלבום אהוב משנות האלפיים ומקשיבה לו היטב, ואז כותבת את מחשבותיה אודותיו. איזה כיף זה! עוד כאלה בבקשה. [עברית! אבל בפייסבוק]
  28. בפרויקט תקרית מלחין אלון בר שירים של דוד אבידן ומזמין זמרים לשיר אותם. עד כה התפרסמו שירים בביצוע יוסי בבליקי וגבע אלון, ואת כולם אפשר לשמוע בבנדקאמפ של הפרויקט לצד הסינגל החדש, ״עכשיו כבר כן״ בביצוע רועי ריק. [בנדקאמפ]
  29. פסיכייייי: Arca, שהוציאה השנה אלבום שזכה לשבחים (ואני מודה שלא שמעתי), הוציאה עכשיו 100 רימיקסים שנוצרו על ידי בינה מלאכותית ל-"Riquiqui" מהאלבום. באתר של Arca תוכלו להאזין לגרסה בהשתנות מתמדת של השיר, הודות לאותו מנוע AI של חברת Bronze. [ספוטיפיי, סטרים]
  30. icecreamאהלן לתומכי העונג החדשים שהצטרפו השבוע, רחל, נועם, אביב, עידו, רועי וברק ❤️ תודה ענקית בכל הצבעים על ההחלטה שלכם לשים כמה שקלים כתודה על מוסף השבת הקטן שלנו. אם גם את או אתה מרגישים שאתם מוצאים עניין וכיף בעונג שבת מדי שבוע, או בפלייליסטים שלי בספוטיפיי או בתכניות בקצה – את ואתה מוזמנים מאוד להציץ בפטריאון שלי ולהחליט אם בא לכם להצטרף, ואיך. זה תלוי אך ורק בך. כתמיד, תודה נרגשת באמת וגדולה מהרגיל לתומכי־העל של העונג, מעיין חיים, יניב יעקובוביץ׳, אייזק, דניאל, וגם תומך נוסף שבחר להישאר ללא שם. תודה תודה תודה תודה.

  31. הידעתם ש״אני חולם על נעמי״ של חדווה ודוד היה להיט גם ביפן? בסינגל כפול מחדשים אותו עכשיו החברים אוזו בזוקה של אורי כנרות, ו-RPS Surfers הלא הם גולשי האבן נייר ומספריים. כנרות גם מביא את הטוויסט היפני! [סטרים]
  32. עכשיו כשחנוכה נגמר, אין ברירה אלא להיסחף ברוח חג המולד. לא שזה חג מעניין, הוא די מסריח, אבל פורים רחוק מדי וצריך קצת חגיגיות בבית הזה. בכל מקרה! עיר קטנה בסקוטלנד החליטה לתת לתלמידי בית הספר היסודי שלה לעצב את תצוגת אורות החג של העיר. זה עלה יפה. [אנגלית]
  33. הדי דנגור ישכר בוחרת לאלבום השנה שלה לשנת 2020 את… מה! מה זאת אומרת יצא השנה אלבום להדלאי לאמה?! טור יפה, מחכים ומעשיר לאללה במגזין הקצה. [עברית]
  34. בנוסף לכל הצרות שהברקסיט מביא ועוד יביא לחיי האנגלים, הוא עשוי גם למוטט את תעשיית סיבובי ההופעות האירופיים עבור אמנים אנגליים. NME מפרטים בדיוק למה וגם מציעים דרך החוצה. [אנגלית]
  35. שי צברי אהוב לבנו הופיע השבוע במגדל דוד בהופעת פסנתר וסיפורים מיוחדת מול קהל מצומצם, אבל מול קהל מקוון בלתי מוגבל. אפשר לצפות בה ביוטיוב בשמחה. [טיוב]
  36. עוד הופיעו בסדרת ״תו השעה״ של מגדל דוד ומחכים לכם ביוטיוב עם הופעות פסנתר בנות שעה: שלומי שבן, עדן דרסו, מארק אליהו ואביתר בנאי. [טיוב]
  37. [תודה ליערה] כפי שתוכלו לראות בשירי הפתיחה והסיום השבוע, The Avalanches חזרו לחיינו ב־2016 אחרי 16 שנות שתיקה, ובשבוע שעבר הוציאו אלבום גאד דיים קרוב למושלם. כתבה נרחבת עליהם, על הסיפור שלהם ועל האלבום החדש שלהם בניו יורק טיימס מנסה להסביר איך זה קרה. [אנגלית]
  38. אני מקווה שלא פספסתם את 8 ימי החנוכה של דייב גרוהל וגרג קורסטין (סליחה גרג שאתה לא מקבל בולד, בכל זאת אתה ליד דייב גרוהל), שבהם הם ביצעו שירים של יהודים מוצלחים. כיבינו את הנר השמיני ועכשיו אפשר לצפות בהכל: הקאברים לביסטי בויז, לדרייק, ל-Mountain, ל-Peaches (הקאבר האהוב עליי), לבוב דילן, ל-Elastica, ל-The Knack ולסיום, The Velvet Underground. [אינסטגרם]
  39. ואם אחנו כבר עם Foo Fighters, השבוע הם הרימו הופעה קטנה לבקשת אמזון, וגם אם אין לכם אמזון פריים אתם יכולים לצפות בה ממש כאן. [וידאו]
  40. זוכרים ממש לא מזמן, כשדיון וורוויק ירדה בטוויטר על השמות של Chance the rapper ושל The Weeknd, והם הגיבו לה וכולנו שמחנו מכמה היא מלכה? אז עכשיו התעלול התגלגל, כדרכם של תעלולים, לשיר צדקה משותף של שלושתם. אבל האייטם הזה, שאין בו עדיין שיר כי הוא לא הוקלט, לא מצדיק את עצמו עדיין. מה שמצדיק אותו הוא הציוץ החדש של וורוויק על בילי אייליש. [טוויטר, אנגלית]
  41. מעולה או נוראי? תחליטו אתם: להקת הבנים Why Don't We מסמפלת בכבדות בסינגל החדש שלה, "Slow down", את ההמנון של סמשינג פמפקינס, ״1979״ (גם הקליפ מרפרר אליו מאוד). תכל׳ס, הזדעזעתי מהרעיון אבל אני נהנה מהתוצאה. [טיוב]
  42. בזכות סיכום השנה של מיילצ׳ימפ (ר׳ לעיל) גיליתי שכל הזמן הזה יש להם את The Jump, פודקאסט שמנחה שירלי מנסון (!!!) ובכל פרק שלו מתארח מוזיקאי אחר כדי לדבר על השיר ששינה לו את הקריירה. או לה, כמובן. כאן תוכלו למצוא את קארן או מדברת על "Maps" (עם שירלי מנסון! והמבטא של שירלי מנסון!), מאט ברנינג׳ר מדבר על "Fake empire", דיג׳יי שאדו על "Six days" (פרק שאני בדיוק שומע ומעריץ את שאדו אפילו יותר)… בואנ׳ה!!! איזה פודקאסט! וגם: בואנ׳ה, יחסית לחברה שעוסקת בלספר לאנשים על דברים שקורים, מדהים שפספסתי את זה שתי עונות שלמות. [סטרים]
  43. עוד דבר מהמם שקרה השנה במיילצ׳ימפ ופספסתי לגמרי (יופי מיילצ׳ימפ!) הוא שאחרי ביטול פסטיבל הענק SXSW בחודש מרץ המקולל השנה, מיילצ׳ימפ החליטו לארח ולפתוח אונליין את תחרות הסרטים הקצרים של SXSW, המגה־פסטיבל הזה. אז אתם יכולים לצפות פה בכל עשרות הסרטים הקצרים בתחרות, כולם, אנימציה, תיעודי, עלילתי, הכל. [וידאו]
  44. [תודה לנמרוד] וואלה! לא הכרתי את The set that never happened, פינה קבועה בתכנית של אנני מאק ב-BBC Radio 1, ובה דיג׳ייז מתארחים ומקליטים בגדול את סט החלומות שלהם. Duck Sauce הנהדרים התארחו החודש לסט, ושבוע לפניהם גם Fatboy Slim בא להרים! איזו חגיגה. אני גם מבסוט אש לראות ששני הדיג׳ייז האחרונים, Honey Dijon ופאטבוי, ניגנו שיר של צמד שאני עף עליו מזה זמן, Obskür. [סטרים לזמן מוגבל]
  45. קליפ חדש ל-"Breathe deeper" של Tame Impala. קחו גלולה וצללו לתוכו. [טיוב]
  46. אם לא הספיק לנו המאשאפ המעולה בין IGOR, האלבום האחרון של Tyler, the creator, לאנדרה 3000 שהיה פה לא מזמן – עכשיו מגיע סחטיין עצום לבחור שהקליט מחדש את כל האלבום בלי כלי נגינה בכלל אלא רק עם הקול שלו (של הבחור, שמתכנה Ruff Swami – לא של טיילר). [טיוב]
  47. פיבי ברידג׳רז היא בלי ספק אחת הנשים הכי מעניינות של השנה, גם מוזיקלית עם האלבום המצוין שלה Punisher, גם בראיונות וגם במדיה החברתית – בכולם היא אמיתית, כנה, מרתקת, בלתי צפויה ומלאת השראה. השבוע היא התראיינה ל-Dazed וכרגיל מדובר בחווייה. [אנגלית]
  48. מפיק ההיפ הופ המדהים Madlib הוא מאלה שמייצרים כל הזמן כל הזמן כל הזמן מוזיקה, ובמקרה שלו מדובר לא רק ב״שירים״ או בהפקות שלמות לשירים של אחרים, אלא הרבה פעמים, כמו הרבה ביט־מייקרז, מדובר בלופים או ביטים או סימפולים פזורים באלפיהם. לפני כמה שנים הוא הסתובב עם חברנו הטוב קיירן הבדן, א.ק.א. Four Tet, והבדן הציע לעזור ולארגן ערימה יפה מהפיסות הפזורות האלה לכדי אלבום שלם שנועד להאזנה ביתית ולא רק לפריקים של ביטים שמוכנים לשמוע 40 שניות ביט ואז דקה ביט אחר וכן הלאה. בינואר האלבום המלא יצא – אלבום של מאדליב בעריכת פור טט, בכל זאת, לא אלבום משותף של שניהם. הקטע הראשון, "Road of the lonely ones" כבר בחוץ והוא מעולה. [סטרים]
  49. The Avalanches

  50. closelineאחד הדברים המהממים באלבום החדש הזה של The Avalanches הוא הרצף. כמעט בכל שיר, דגימות מאמנים שונים, עשורים שונים, יבשות שונות, מתלכדות לכדי משהו אחד, שלם, אורגני, טבעי. דגימות מוזיקליות קיימות מתלכדות עם נגינה חיה, זמרים שחלקם מתו מזמן שרים שורות ישנות לצד זמרים חיים שכתבו שורות במיוחד. וגם: השירים עצמם גולשים בצורה חלקה מהאחד לשני. יותר משזה אוסף של שירים, זהו רצף, כלומר זה אלבום שנשמע ומרגיש כמו שיר אחד אדיר, עשיר. לא קובץ סיפורים קצרים, אלא רומן. הרצף מ-"Interstellar love" (אחד משירי השנה שלי) עד לסוף של "We go on" הוא אחד הדברים הכי מדהימים ששמעתי בעשור האחרון. הרצף, כמו החלל, לא מתקדם בכיוון אחד כל הזמן. הוא מתפצל ומתאחד, אבל הוא גם חוזר אל עצמו בלופ, כמו רבים מהסימפולים באלבום הזה. ליאון ברידג׳ז תופס את קדמת הבמה ב-"Interstellar love" וגולש גם לקטע המעבר שאחריו. אבל בסוף האלבום הוא פתאום חוזר, במפתיע. הוא כבר יצא מהאולפן, האוולנשז לא צריכים את נוכחותו כדי לרקוד איתו. הם עושים משהו שתפס אותי בהפתעה ודי שמט לי את הלסת. הם לוקחים דגימות מתוך "Bad bad news", שהיה אחד משירי השנה המובהקים שלי ב־2018, והופכים אותו על ראשו ברימיקס שהוא לא פחות ממרהיב. "Born to lose" עשוי ליפול בין האצבעות של רבים ממאזיני האלבום הזה. זה אלבום עמוס ויש בו לא מעט קטעים קצרים שנחשבים קטעי מעבר. זה לא אחד מהם, אפילו שאין לו בית ופזמון וזמר אורח. זה השיר הלפני אחרון באלבום שהוא ממש שיר, ולמרות הכותרת שלו והמנטרה החוזרת בו, הוא שיר ניצחון. הוא שיר שבו פורשים ידיים לצדדים ורוקדים בהתמסרות, הוא שיר שלקראת סופו הדגימה החתוכה והמבריקה של ברידג׳ז מתלכדת עם דגימת דיסקו מלאת שמחה: "Someone loves you always!", הם שרים. אנחנו נולדנו להפסיד, לאבד. אבל האהבה, אין לה סוף. כמו בכותרת האלבום. כמה יופי, מלאכת מחשבת מכל הסוגים, ותפיסת עולם מרגשת, נשפכים מהאלבום הזה. כמה אהבה. [סטרים]

עוד מזה? הירשמו ותקבלו כל עונג חדש ישר למייל. עדכונים כמעט יומיומיים אפשר למצוא בטלגרם של העונג ובסטוריז באינסטגרם שלי. נתקלתם בלינק נפלא? הפליאו לי אותו למייל.

שתהיה שבת שבוגי! איזה כיף.

18 תגובות על “עונג שבת: שנת הבלוב”

  1. הדי הגיב:

    תודה עונג!

  2. שחר הגיב:

    רשימה מעניינת של npr על האומנים הכי מושמעים ברדיו,
    לא קצת מוזר שאין אומנים ענקיים כמו דואה ליפה או בילי אייליש ברשימה?
    או שפיספסתי משהו ומדובר על תחנות שפחות משמעות מיינסטרים?

    ותודה גיא כרגיל

    • גיאחה הגיב:

      היי שחר! מדובר ברשת התחנות הציבוריות, כלומר לא אלה המסחריות. המסחריות בהחלט טוחנות בלי הפסקה קבוצה מצומצמת של שירים ואמנים. הציבוריות מנגנות מגוון הרבה יותר רחב ושמות הרבה יותר דגש על מוזיקה מהסוג שברשימה (אבל ממש לא רק!).

  3. תום הגיב:

    תודה גיא!!!

  4. ערן הגיב:

    איזה עונג מעולה בצורה יוצאת מגדר הרגיל!

  5. יעל ר. הגיב:

    לגבי 29: היינו בשוק יד שנייה מדהים ביפן, והסתכלנו שם על תקליטים. המוכר שאל מאיפה אנחנו, אמרנו ישראל והוא מיד התלהב ואמר "חדווה ודוד!" והתחיל לשיר…

    אגב, יש כמה וכמה שירים ישראלים עם גרסה יפנית, למשל לגלי עטרי יש אחד:
    https://www.youtube.com/watch?v=fJmpNB8Rnt8
    וגם:
    https://www.youtube.com/watch?v=BFjzOZwhUsQ
    וגם חדווה עמרני, אילנית ועוד.
    היי, אמרתי שאני מומחית לעובדות טריוויה מיותרות.

    (בשוק נמצא ונקנה תקליטון של YMCA ביפנית עם הוראות על העטיפה איך לרקוד את האותיות!)

  6. אורן הגיב:

    אינעל שורלק ואחותו איזה עונג מרהיב!
    כמו כן, העוולנצ'ס 😍😍😍

  7. מקס צ'פלין הגיב:

    הלהיט הישראלי הכי גדול ביפן הוא כנראה "ושאבתם מים".

  8. תמר הגיב:

    וואו איזה עונג.

  9. עודד הגיב:

    שיט. יש מצב שאני טהרן אינדי.

  10. אילן הגיב:

    אני חולם על נעמי הוא מהשירים ברשימת הקריוקי שלי במשרד היפני (כמובן שנעמי היא גם מנהלת המשרד).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *