21 ביולי 2012
עונג שבת: החלונות הפתוחים
כל התמונות בפוסט השבוע (חוץ משיר הפתיחה והסיום) הן מתערוכת הסיום "מוסיקוגרפיה, קומפוזיציות ליומן מוזיקלי" של שיר בגר, בוגרת בית הספר לעיצוב בסמינר הקיבוצים. התערוכה שלה מתבססת על יומן אישי של מכורה למוזיקה (don't I know it!) שהולכת להופעות, מתווכחת על מוזיקה ומחפשת תמיד את הדבר המלהיב הבא. תערוכת הבוגרים פתוחה עד ה-26 בחודש, קפצו. תודה, שיר!
- נדמה שהשם מוריס אל מדיוני פשוט תמיד היה שם, מרחף איפשהו באוויר. עובדה: כבר בפעם הראשונה ששמעתי אותו הוא נשמע לי מוכר. לאור העובדה שמדובר במוזיקאי בן 84, התחושה שהוא תמיד היה פה היא פשוט נתון פיזיקלי עובדתי עבור כולנו (אם קורא כרגע בעונג מישהו מבוגר יותר מ-84, אני רוצה לתת לך חיבוק ברגע זה). ועם זאת, אני הגעתי אליו באיחור, מה זה איחור, פיגור רציני. ראיתי ושמעתי אותו בפעם הראשונה באחד מערבי "גלוקאלי" של הבלוג השכן קפה גיברלטר, אולי אפילו הערב הראשון בסדרה. הוא הגיע עם יד אחת שבורה והתארח בהופעה של מישהו אחר, ובכל זאת גנב בלי שום בושה את ההצגה כולה. לאחרונה שמו עלה שוב בשיחה עם חבר, ונזכרתי שבאמת אהבתי מאוד את מה ששמעתי, אז יצאתי לחפש מוזיקה שלו. לא היה קל למצוא, אבל תמיד אפשר לסמוך על הציפור הכחולה. Cafe Oran שלו מ-1996 נפתח במעין מחרוזת בין שני שירים, "Bienvenue/Abiadi", שאני שומע כל ערב כבר שבועיים, עם הקיץ הים תיכוני הלוהט הזה, שהופך את הערבים עם החלון הפתוח למעדן חושני של ממש. אל מדיוני מנגן בפסנתר מוזיקה שאומרים לי (אני לא מבין כמעט כלום בתחומים האלה) שהיא נקראת ראי, מוזיקה אלג'יראית שמערבבת השפעות צרפתיות, ספרדיות, ערביות ואפריקאיות. אצל אל מדיוני יש אלמנטים חזקים להפליא של ג'ז (וג'ז צועני), ואת הערבוב הבלתי נמנע של מוזיקה ותרבות צרפתית וצפון אפריקאית. Oran שבכותרת הדיסק היא עיר באלג'יר שבה נולד הראי, ואל מדיוני פתח לי צוהר בלב אל מוזיקה שמכניסה לתוכו הרבה מאוד שמחת חיים וגם קצת עצב, שימהל את העניין כדי שיהיה מעניין. אל מדיוני, אגב, חי בארץ. הוא מופיע כל הזמן בחו"ל, גם בגילו המתקדם, אבל ב-22 באוגוסט יתן הופעה בצוותא בתל אביב. אני אהיה שם. [מפ3]
- Jesus and the Mary Chain יופיעו בבארבי בתל אביב, ב-18 וב-19 באוקטובר! [עברית]
- חדשות לא מפתיעות: המופע של הקרדיגנז בישראל בוטל, בשל מכירת כרטיסים דלה. [עברית]
- אז רז ישראלי פרסם בנרג' טור על מחאתו של דודו אהרון כנגד גלגלצ, בטענה שלא משמיעים אותו שם ולא בצדק. קראתי את הטור והרגשתי אי-נוחות רבה מהטענות והנימוקים שבו, אז פרסמתי כאן בעונג טור תשובה, והתפתח בו גם דיון מעניין. הדיון גלש גם לבלוג "אפס אחד" שהציע זווית אחרת, רפלקסיבית ורחבה יותר לדיון בין ישראלי לביני. [עברית]
- אני לא מסתיר את התלהבותי האולי-מוגזמת מאלון עדר, שבעיניי הוא אחד הדברים הכי טובים שקורים עכשיו במוזיקה הישראלית. יש בו יכולות הלחנה חריגות (תחשבו בכיוון הרכטרי), חוש טבעי לגרוב ולהוּקים פופיים ממכרים, ואיזה נונשלאנט מוצלח שמשווה אופי זרוק לכל הסיפור. בן שלו קלע בול כשכתב משהו כמו "מוזיקאי מחונן שעושה מוזיקה זרוקה". השבוע הוא שלף מהכובע עוד ארנבון, בדמות EP קטן וחינמי שמנוגן כולו על קסיו. אפשר להסתכל על זה בתור הצד הבהיר לאי-פי הקסיו האפלולי של מורפלקסיס (ואפשר לא). [בנדקאמפ]
- אנג'ל הייז, שבשבוע שעבר פתחה את העונג עם "New York" שלה, נותנת להורדה חינמית את כל המיקסטייפ החדש שלה, או האלבום החדש שלה, איך שתרצו לקרוא לזה. [מפ3]
- שני אבירם, מחביבות העונג הוותיקות ביותר (עוד מימי השרת העיוור) כתבה בקפה גיברלטר על מוזיקת הגמלאן האינדונזית המשגעת והברזלית. איזה כיף שהיא הכירה לנו את זה, זה יפהפה. [עברית]
- מנהל חנות תקליטים משומשים גילה, לאחר מעשה, שהוא קנה את אוסף התקליטים של J. Dilla. [טיוב]
- נועה לוי מעדכנת בקפה גיברלטר על ערימה של מוזיקה מצרית עכשווית נפלאה. [עברית]
- דיס איז סו פאקינג קול! סדרת הקומיקס Y: The last man, שהצליחה בטירוף כשיצאה במהלך העשור הקודם, היא אחת האהובות עליי וכבר מזמן היו דיבורים על סרט. הדיבורים האלה לא התממשו לכלום, עד שכמה מעריצים החליטו לצלם את הסרט בעצמם, ואפשר לצפות בו ביוטיוב. הוא רק 20 דקות, והוא מתבסס על תחילת הסדרה. ההתחלה מעולה, ההמשך טיפה פחות, אבל יחסית לסרט מעריצים זה פאקינג מרשים. רוצו לראות, ואם לא קראתם את הקומיקס, טוסו לקרוא. [טיוב]
- [תודה לחן] ה-AV Club מזמינים קומיקאים לספר סיפורים אמיתיים ולאו דווקא מצחיקים, ואז מנפישים אותם. הנה פאטון אוסוולט הנהדר. [וידאו]
- בשנה שעברה השתתפתי בעריכת אוסף שירי המחאה "אוהלים אדירים", אבל שיר המחאה החברתית הכי טוב ששמעתי בישראל בשנתיים האלה הוא "אני בעל הון" של יומולדת, שמגיע עם קליפ מצחיק אבל הוא לא שיר מצחיק (טוב, הוא קצת מצחיק, אבל הוא על נושא מאוד רציני ילדים!). [טיוב]
- אני אוהב את הקומיקס הקצר Time Travelling של קווין הוויזנגה. שימוש יצירתי במבנה של קומיקס ובתפיסת הזמן הייחודית של הקומיקס. [אנגלית]
- פתק ששלח איאן קרטיס למנהל של ג'וי דיוויז'ן, אחרי שסיימו להקליט את Closer. [אנגלית]
- איה כורם, בחורה שמתראיינת לא מעט, מציעה מדריך למתראיין\ת. [עברית]
- דויד פרץ שיחרר אלבום נוסף בסדרת "הפרעת קשב" שלו, אלבום אינסטרומנטלי מהורהר ויפה בשם Concerta. האזינו בבנדקאמפ. [בנדקאמפ]
- אחת מסדרות הספרים האהובות עליי כילד הייתה "דני ידעני", על ילד פיקח וחד, שפתר תעלומות בלשיות בזכות היגיון פשוט וידע כללי נרחב. אל תשאלו כמה שעות העברתי עם קלפי טריוויה בניסיון לשנן פרטים שיום אחד יעזרו לי לפצח את התעלומה השכונתית. דונלד סובול, שהמציא את דני ידעני (Encyclopedia Brown, במקור האמריקאי) ב-1963, וכתב מאז 80 (!) ספרים בסדרה, הלך לעולמו השבוע בגיל 87. [עברית]
- האפגן וויגז שיחררו השבוע גרסת אולפן לקאבר שלהם ל-"Lovecrimes" של פרנק אושן, שהם מבצעים בהופעות. סאונדקלאוד, הורדה. [מפ3]
- בסתיו יגיע סוף סוף Coexist, האלבום השני והמיוחל של The XX. הנה שיר חדש מתוכו, "Angels". הוא מאוד מאוד אקסאקסי, ומאוד מאוד יפה. [טיוב]
- מצאתי את עצמי אוהב את האלבום החדש של Purity ring, וזה הפתיע אותי כי על פניו הם נשמעים כמו סתם עוד להקה שמשתמשת בכל הסאונדים הכי חמים עכשיו, להקה שתתיישן תוך שנייה ואין בה שום דבר מלבד אסתטיקה. אבל מצאתי את עצמי נהנה בטירוף, ומצאתי שם שירים, ממש שירים, טובים. זה מה שחסר לי ברוב האלבומים שמביאים אסתטיקה עדכנית ומדויקת אבל פשוט לא מכילים שירים שאתה יכול להיאחז בהם. פה זה נמצא, וזה כיף. האזינו לכל Shrines ב-NPR. [סטרים]
- הנה, למשל, אלבום האאוט-טייקס החדש של Com Truise הוא בדיוק כזה, רצף של סאונדים סופר-אופנתיים כרגע, מהנים לרגע ונעלמים ברגע שהם נגמרים. עדיין, נעים וכיף והאזנה מומלצת, אבל לא אם אתם מחפשים אלבום להתאהב בו לכל הקיץ הקרוב, נגיד. או שאני טועה. [סטרים]
- Azure ray, צמד נשי שלאיזה ארבע דקות לפני עשור היו הבטחה גדולה מאוד, חוזרות, ואלה חדשות מסקרנות. אני אהבתי מאוד דווקא את עבודות הסולו, הן של מאריה טיילור והן של אורנדה פינק, ואף פעם לא התחברתי ממש לשירים של ההרכב. "Scattered like leaves", השיר החדש מתוך האלבום החדש, לא מציע חידוש אבל הוא כן מעניין, וכמה התגעגעתי לקול הזה. [סטרים]
- אני לא כל כך אוהב את הווידאו החדש של "Look at where we are" של Hot Chip, אבל השיר כל כך יפה שזה תירוץ טוב להביא אותו. [טיוב]
- ג'ואנה ניוסם מתארחת בסדרת הרשת 7 דקות בגן עדן עם מייק או'בריאן מ-SNL, סדרה בה הוא מארח בכל פעם מפורסם אחר ל-7 דקות בארון בגדים (בסופן הוא מנסה תמיד לנשק את האורח). נהדר. איפה הקליפ שלה, שקיבלנו טעימה ממנו כבר לפני חודשים? [וידאו]
- כשיצא האלבום (המוצלח!) Tamer Animals של Other lives, היו לא מעט דיבורים והשוואות לנשיונל ולרדיוהד. עכשיו הקישור הזה התחזק, כש-Atoms for peace, הרכב הצד של תום יורק, פירסם רימיקס לשיר הנושא מהאלבום, "Tamer animals". [סטרים]
- אולימפיאדת לונדון לא מעניינת אותי מבחינה ספורטיבית, אבל אין ספק שמבחינה מוזיקלית האולימפיאדה הזאת פאקינג רוקס! מיוז כתבו את השיר הרשמי, במופע הפתיחה בעוד שבוע (שדני בויל יביים) יופיע פול מקרטני, ובמופעי הסגירה יופיעו הסקס פיסטולס, קווין, בלר, ניו אורדר, ג'ורג' מייקל, פט שופ בויז, מאדנס, קייזר צ'יפס, אלבו ו-The who. יהיה טירוף. הנה השיר שכתבו כמיקל בראדרז לאחד ההיכלים החדשים של האולימפיאדה. [טיוב]
- הנה מאמר שלא חשבתי אי פעם שאקרא, לא חשבתי שהוא יהיה כתוב נהדר, ובוודאי לא חשבתי שכל כך אהנה ממנו שאמליץ עליו כעל מאמר השבוע פה בעונג. ההיסטוריה המפתיעה של ההיי-פייב, כן הכִּיף שנותנים גבוה ולא נמוך. נסו לנחש, למשל, מתי הוא הומצא. בימי הביניים? במאה ה-19? בשנות השבעים? אחת מהתשובות האלו נכונה. האם המציא אותו אדם אחד מסוים? אם כן, איך ולמה, ובדיוק באיזו סיטואציה? האם ניסו להשתיק את הסיפור האמיתי? הסיפור מרתק, מפתיע, מותח, מאכזב, מעורר מחשבה – כל אלה דברים שלגמרי לא הייתי מצפה להם מכתבה במגזין ESPN על מחווה פיזית קטנה ושגרתית. אבל כותבים טובים יכולים להפתיע אותך. זו גדולתה של כתיבה מגזינית טובה באמת. [אנגלית]
- מוזיאון המדע בלונדון מציע לכם לנגן בכלי הנגינה שבו, דרך הרשת, או בגירסת הווב של תערוכת כלי הנגינה. פריקי. [אנגלית]
- "Heavy is as heavy does", שיר חדש של Menomena! [סטרים]
- Infinite Boston הוא בלוג שסוקר אתרים בבוסטון שנכללו בספר Infinite jest של דיוויד פוסטר וואלאס. לידיעת חובבי וואלאס ו\או שוכני בוסטון. [אנגלית]
- איזה קליפ נהדר! פרחים מחליפים את תפקידי השירה והנגינה בקליפ "Blind lightnin' floor" של Lord Cry Cry. [וימאו]
- אוהבינג את Two wounded birds, הרכב שלא טרחתי עדיין לברר עליו כלום, אבל שניים מתוך שלושת השירים שהוא פירסם בסאונדקלאוד שלו (מתוך אלבום בכורה שכבר בחוץ) שבו את לבי, עם גיטרות הסרף האפלוליות שלהם. [סטרים]
- רן לוי (לא זה שמנחה את "עושים היסטוריה", השני) הוציא אלבום בכורה באנגלית והוא לא רע בכלל (ואותי הוא גם הפתיע, בתוכנו המוזיקלי). הנה, תשמעו בעצמכם. בין היתר מתארחים קוואמי, שלומי שבן, רננה רז, אורן ברזילי ושי צברי. [בנדקאמפ]
- No Panic הם צמד תופים+גיטרה (אף על פי שבשיר הפתיחה יש פסנתר) של יואב רביד ואמיר (עמיר?) רייך. את האלבום שלהם, Do_it_yourself, שאכן נעשה בצורה עצמאית בבית, אפשר לשמוע במלואו בבנדקאמפ. לא רע בכלל. מעט מאוד יומרה וליטוש, וכיף של האזנה. [בנדקאמפ]
- חלוקת תקציב המדינה העצום נקבע על ידי אנשים ש(בחלקם הגדול)מנותקים מצרכיהם המיידיים של בוחריהם, או בוחרים להסתכל לטווח הקצר או על האינטרסים האישיים שלהם בלבד, במקום לחשוב על הטווח הארוך, על שיפור החברה הישראלית, צמצום הפערים והפיכת המדינה הזו לכזו שטוב יותר, ולא רע יותר, לחיות בה. מיזם חדש בשם המשאל הכלכלי מזמין אתכם לתת את קולכם בצורה מפורטת יותר מאשר פתק אחד בקלפי פעם בארבע שנים. לו תקציב המדינה היה בידכם, איך הייתם מחלקים אותו? פשוט היכנסו בעזרת חשבון הפייסבוק שלכם, והתחילו לבחור ולשבץ. כל הפרטים, המינונים, הסכומים והמשאבים חושבו ופורטו בידי צוות של כלכלנים מנוסים, וההצעות הועלו על ידי עמותות ותנועות המחאה החברתית. התקציב הוא עכשיו בידיים שלכם, ומההצעות וההחלטות שלכם יהיה אפשר להציע תקציב מאוזן, חכם ודמוקרטי יותר. קחו חמש דקות. [עברית]
- אלה רונן הישראלית פירסמה ביוטיוב קליפ מקסים לשיר מפתיע בלבביותו, "Sing us a song". [טיוב]
- [תודה לעופר] Quirky הפך לי את הראש! או במילותיו של עופר היקר: "קווירקי הוא אתר שבו אתה, אדם יצירתי, יכול להעלות רעיונות למוצר חדש. בהתאם לרוח הגבית שאתה מקבל מקוראי האתר, קווריקי יכולים להחליט לפתח את המוצר (עם מיתוג, תכנון, עיצוב, ייצור, סקרי שוק והכל) ולמכור אותו, בעוד שאתה מקבל תמלוגים מהמכירות. לא חושב שראיתי את הקונספט הזה ברשת עד היום בצורה כזאת סימפטית, בעיצוב נקי, והאמת שיש שם כמה מוצרים לא רעים בכלל שלא הייתי מתנגד להעניק לעצמי". נפלא! [אנגלית]
- אוהבינג את הקליפ והשיר "Lady's man" של ההרכב הישראלי The wake up Suzzys (כולל הקריצה לקיור בסיום). [טיוב]
- כבר יותר משנה שעופר שדמי מ"סיפור, כיסוי" ואני מתכתבים במייל, מחליפים לינקים וממליצים זה על זה, ואיכשהו, אף פעם לא נפגשנו. אז השבוע קבענו בליינד דייט בהופעה של דניאלה ספקטור, הופעה אחרונה בסיבוב הופעות הסולו שלה, ממש סולו, רק היא, גיטרה ופסנתר (טוב, ויוקליילי). ההופעה התקיימה ב"איזור", המקום שפעם היה המועדון הזבלי "הברזילי" והיום הוא אחד המקומות הכי יפים לראות בהם הופעה. כל המקומות היו תפוסים, אז עופר ואני נדחקנו קדימה והתיישבנו על הרצפה, במקום שהסתבר כאחד המקומות הכי טובים בכל המועדון (כלומר, סנטימטרים מכפות רגליה המסונדלות של ספקטור). ההופעה הייתה מוצלחת, והאורח נעם רותם היה נהדר, והשירים טובים עוד מראש והחדשים טובים לא פחות. ההפתעה הגיעה כשספקטורותם ניגנו ביחד קאבר ללהקה אחרת. זה קורה בהרבה אירוחים, ובהופעות בכלל, שמנגנים קאבר, וספציפית קאבר לאמן ישראלי. אבל זה לא קורה הרבה, ובהחלט לא קורה מספיק לטעמינו (של עופר ושלי), שאמן ישראלי מנגן בהופעה קאבר לשיר מהשנים האחרונות, של אמן שוליים. ספקטורותם ניגנו את "עשור" של מריונטה סול, שיר כביר במיוחד, וזה היה אחד מרגעי השיא של המופע לא רק בזכות הביצוע המצוין (מאוחר יותר הסתבר לי שרותם מנגן את השיר בהופעות שלו) אלא בזכות ההפתעה המרעננת. הרי לא חסרים שירים ישראליים אדירים מהעשור האחרון. למה שברי סחרוף לא יכסה מדי פעם איזה שיר של שלומי שבן? שרונה קינן לא תבצע איזה שלום גד (הביצוע שלה ל"בס בבלון" של מאיר אריאל, שגם גד ביצע, לא נחשב)? למה שנערות ריינס לא ידפקו איזה קאבר לאלקטרה, או להיפך? אנחנו מוציאים כאן קול קורא לאמנים ישראליים: פרגנו בהופעה לשירים ישראליים חדשים שאתם אוהבים! זו דרך נפלאה לקדם מוזיקה שלא זוכה למספיק במה, לנכס שיר מצוין לרפרטואר הלייב שלכם, וגם לשמח ולהרחיב את אופקיו של הקהל. [זהו]
- מה אני אגיד לכם, לימדו אותי שלשקר זה פסול ורע, אז אני לא יכול להצטרף למקהלה ההולכת וגוברת של "איזה חום בא לי למות". אני מרגיש ככה כשקר בחוץ. עכשיו, כשחם, אני אמנם מרגיש כאילו סחטו ממני כל טיפת חיים אחרי שאני מסתובב שעה בחוץ, אבל בסך הכל אני מסתובב כשחיוך דבילי מרוח לי על הפנים. אני ממש אוהב שחם בחוץ, אני אוהב שכל הזמן חם, שחם בבוקר וחם בערב וחם בלילה. אני לא יודע מה לא בסדר איתי, אני מת על זה. זה עושה אותי שמח. זה גם מושך את האוזניים שלי למוזיקה כמו זו של מוריס אל מדיוני שפתח את העונג, מוזיקה שמבחינתי היא מוזיקה של ערבי קיץ חמים. אחרי שנעם רותם התארח אצל דניאלה ספקטור (ראו נקודת העונג), הלכתי להגיד לו שלום ושהיה אחלה. הוא שאל אותי על איזו להקה שפעם המלצתי עליה בוויינט, משהו עם זמר וזמרת והשפעות אפריקאיות, הוא לא הצליח לזכור כלום חוץ מכך ששם הלהקה היה מילה אחת בלבד, אפילו בלי The. הלכתי הביתה כשאני מגרד בראשי, אבל אחרי קצת פשפוש בזיכרון הפומבי (תודה גוגל!) הסתבר לי שהוא נדלק על Givers, שאלבום הבכורה שלהם In light באמת התחבב עליי מאוד כשיצא, וקצת שכחתי ממנו. אז חזרתי אליו, ומצאתי את עצמי רוקד על הספה. כמה שמחת חיים צבעונית של קיץ יש באלבום הנהדר הזה, וחלק גדול ממנה בהחלט מגיע מהמקצבים האפריקאיים שזורמים בעורקיהם של כל השירים. "Up up up" היה הסינגל המצליח והמקפיץ כשיצא האלבום, ואני אוהב במיוחד את "Ripe" שגורם לי לחייך ולנענע את הכתפיים בלי שום כוונה להפסיק לפני שמר צלזיוס ירד שוב מתחת לעשרים. [מפ3]
שתהיה שבת שבוגי, פתחו את החלונות!
אני בעל הון=מדליית זהב לגיא
הי גיאחה.
מעודד שאתה מתחיל לשמוע מוזיקה כמו אל מדיוני.
(הקטע לא משהו, רמז למשהו טוב קורה בערך בדקה הרביעית, עד הטיפה ריפה טי … שמקלקל).
כנראה שצריך לגדול בבית מרוקאי/אלג'יראי רווי פיוטים ובית כנסת כדי לשייף את האוזן.
לא שמעתי בקטע ג'ז או משהו כזה.
בכל אופן, מוזיקה כזו , במסורת של מאות שנים, כדאי לשמוע לפי הספר (נסה את סמי אל מגרבי, את חיים לוק) לפני שמתחילים עם כל המשחקים, הפיוז'ן והאינדי מגרב.
בכל אופן, ניסיון נחמד.
אחלה עונג! אחד הטובים שקראתי!!!
דיון מעניין מאוד – ותובנות עמוקות וחשובות על הזמר המזרחי ועל הגזענות האליטיסטית האשכנזית.
בתור אחד ששונא את הזמר הים תיכוני העכשווי בארץ, ואוהב עד כדי בכי את המוזיקה המזרחית, את צליל העוד והקאנון, ואת הזכרון של סבתא המצרייה קמה כל בוקר, שומעת אום קולטום, ונזכרת בימים אחרים לפני המעברה, לפני הציונות… לא פעם עולה השאלה על הפופ הים תיכוני – לאן? או למה? כאשר נזכרים בזמנים שמדינת ישראל עיצבה לעצמה עצמאות, וחיפשה את ה"אני" במוזיקה הישראלית, המקורות ישר הלכו לאירופה, המערבית והמזרחית.
תראו לאיפה היינו צריכים ללכת כדי לקבל את הלחן המושאל שלנו להמנון הלאומי שלנו: http://www.youtube.com/watch?v=kdtLuyWuPDs נכון – לפראג, שבאירופה.
התרבות המזרחית שהגיעה טיפה יותר מאוחר מהאירופאים נדחקה הצידה אל תוך מעברות מלוכלכות, ושם נשארה התרבות, מנגנת לעצמה בשקט, רחוקה מהלהקות הצבאיות, ואירופאים מושכלים מוזיקלית כמו ארגוב, וקיבוצניקים כמו נעמי שמר היו פסקול הילדות והציונות…
אבל – אין מה לעשות, התרבות שלנו היא סך כל התפוצות שלנו, ואנחנו יכולים לראות כבר איך בחתונות – אפילו של אשכנזי עם אשכנזייה, שמבקשים שלא תהיה הרבה מזרחית בחתונה – רוקדים את הריקודים הכי שמחים עם השירים הכי ים תיכוניים… (מי כמוך יודע, גיאצ'וק), והדג נחש מכניסים בוזוקי והשפעות ים תיכוניות חזקות צצות מפה ושם.
האחיינים שלי (על אף האשכנזיות הנראית לעין שלהם) שומעים באמ-פי 3 שלהם מוזיקה פופולרית ים תיכונית בלי שום דעות קדומות, (לצד שירים של נעמי שמר) כי זאת התרבות שלהם
היום. למזלנו, אחרי שלקח לנו יותר משישים שנה, אנחנו לאט לאט ניזונים מהשורשים שדחקנו לשולי החברה, והאיזון המוזיקלי שכרגע לא מורגש באוזניים, בעשרים שנים הקרובות, לדעתי – יורגש במוזיקה של המוזיקאי העתידי שהיום שומע את הכול… שבת שבוגי, חבר.
השיר של אלה מ-36 ממש מקסים 🙂 קצת מזכירה לי את יעל נעים.
באייטם 39, על ההופעה של דניאלה באזור, שמת לינק לפוסט שלי על הברזילי באטמי אוזניים (הו, הזכרונות), אבל לי הוא דווקא הזכיר פוסט אחר, על קאבר שאנטיביוטיקה ביצעו לערופי שפתיים בנסיבות הזויות למדי:
http://earplugs.haoneg.com/arufei-antibiotika
הייתי בערב ההוא בו הופיע אל מדיוני. מה שהרשים אותי מאוד, חוץ מהמוזיקה, זו הנונשלנטיות שבה הוא ניגש להופיע למרות שהיה עם יד אחת שבורה (אם אני זוכר נכון, בגלל שניגן ביד אחת, הוא נעזר במישהי שניגנה יחד איתו). נונשלנטיות של איש זקן שכבר לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד.
מס' 39:
הביצוע של דניאלה ספקטור, מתוך סרט בשם 'מסיבות אישיות':
http://youtu.be/zj_nybg6Y9M
libby – אדיר, תודה!!!
#27 – אמיר פיי גוטמן מתהפך בקיברו (ולא רק בגלל שמייקל הרפז שוכב מתחתיו…)
קאבר מהזמן האחרון http://www.106fm.co.il/tracks/20876 אלקטרה לנערות ריינס יצא מוצלח לטעמי. ויוסי בבליקי מיודענו שהופיע עם חיה מילר בעצמאות בעשן הזמן סיפר לי שהם עשו בהופעה קאבר לשיר של רייסקינדר "פרח שחור" אם אני לא טועה שווה לבדוק אם יש הקלטה זה נשמע לי מעניין. כן ירבו. ד"ש
לעונג הבא
ככה נעשה עולם טוב יותר
http://www.madregot-naot.info/
הלינק עם ג'ואנה ניוסום משעשע בטירוף, היא נסיכה קוסמית!
לא מצליח להתחבר ל Other Lives , יש בהם קורטוב רדיוהד אבל הנשיונל? ממש לא.
תודה שבזכותך פתחתי לפחות 8 טאבים הרגע 🙂