6 בנובמבר 2006

רק רגע: מצעד הגאווה

הקליקו לגודל מלא
תצלום: עדי סברן המלכה הקליקו לגודל מלא

בדרך כלל אני לא עושה את זה. אני לא מביע את דעתי בפומבי בעניינים ציבוריים/חברתיים/פוליטיים, ואם כן, אני לא פותח בשביל זה פוסט חדש ומיוחד. אבל כמו משבר הקצה, גם הפעם מדובר במשהו שלא יכולתי להתעלם ממנו.

כפי שבטח קראתם ועודכם קוראים בכל העיתונים, בשישי הזה, בבוקר, מתוכנן להיערך בירושלים מצעד הגאווה השנתי. חלק מהציבור החרדי מגיב באלימות חסרת גבולות כנגד קיום המצעד בעיר. אני לא באמת צריך ללנקק פה לידיעות בעניין, פשוט פתחו את וויינט או כל אתר חדשות אחר, אתם כבר תראו שם את הלהבות בעצמכם.

מיותר לפתוח פה בנאום מתלהם על כמה חשוב המצעד הזה וכמה נזק תגרום המשטרה אם תבטל את המצעד בגלל כניעה לפרעות הקרימינליות של המתנגדים לו. בשורה התחתונה, זכותם של ההומואים, הלסביות ותומכיהם לצעוד איפה שירצו. אין כאן חילול שבת, אין כאן עבירה על החוק, ולמיטב הבנתי לא מתוכננות משאיות דורסניות עם מוזיקת האוס ודראג קווינז שמתנפלות על ילדים קטנים. ולא צריך להיות חלק מהקהילה ההומולסבית כדי להבין שיש פה עוול. אני סטרייט, ואמנם לא אגיע למצעד (בגלל התחייבויות קודמות ליום שישי), אבל זה עדיין מצליח לעצבן אותי מספיק, ולגרום לי מספיק תסכול, כעס ותחושת אי צדק, כדי שאכתוב פוסט מיוחד.

עדי סברן, אני וכל מי שהדמוקרטיה עדיין חשובה לו, מפצירים בכם: הומואים, לסביות, תומכיהם וגם סתם ירושלמים בעלי ראש פתוח שיש להם זמן פנוי באותו יום – הראו את תמיכתכם בדמוקרטיה – לכו לצעוד בירושלים ביום שישי.
אנחנו לא מפסיקים לחיות, לצאת ולבלות כשיש איומים של פיגועי טרור, אין סיבה שנוותר על מצעד כה חשוב (הומנית, דמוקרטית ותרבותית) בגלל איומי אלימות מצד פושעים.

"רק רגע", רק לשם הבהרה, הוא שם המדף בו מתויקים הפוסטים הזמניים כאן, כמו חלוקת דיסקים, הודעות ושלל מזדמנים.

55 תגובות על “רק רגע: מצעד הגאווה”

  1. מאת shez:

    יופי של תמונה!!!!!!!

  2. מאת נמרוד ברנע:

    שמחתי מאוד לקרוא שגם "עונג שבת" המשובח הצטרף למאבק על צלמה של הדמוקרטיה הישראלית.
    כתל-אביבי, אגיע עד לירושלים החשוכה והרחוקה, ואני מפציר גם בך – לבטל את התחייבותיך, ולהגיע למצעד ללא מורא ופחד מאיומי החרדים, ולנקוט ביושר אינטלקטואלי של אדם הקורא לאחרים להגיע אך לא מגיע בעצמו.

  3. מאת ערן כץ:

    קטעים איתך. אני בדיוק מתיישב לפרסם פוסט על אותו נושא עכשיו.
    העניין הזה יצא מגבולות האדישות. זה חשוב, חשוב מדי.

  4. מאת אוהד:

    גם אני התייחסתי לזה כאן.

  5. מאת נועה:

    לעדי סברן יש גלריית תמונות במקרה? תמונה ממש יפה.

  6. מאת המתנחל:

    בתור ירושלמי כבר מס' לא מבוטל של שנים,הפעם אני בצד של החרדים.
    כל מי שמכיר את ירושלים יודע שיש איזון עדין שרצוי לא לערערו ושעד עכשיו נשמר החוק הקלישאתי "חיה ותן לחיות"(או בתכלס,אתם תעזבו אותנו בשקט אנחנו נעזוב אתכם בשקט),אל תסעו להם בשכונות בשבת ,הם לא יפגינו לנו ליד פאבים שפתוחים בשבת ומסעדות שמוכרות חזיר.כשיש לך עיר שהאוכלוסיה שלה בערך:רבע חרדים,רבע מסורתיים,רבע ערבים ורבע חילונים החוק הזה הוא מה ששומר על העיר סטטית.המצעד(לפחות הטווי הקודם שלו) עבר ממש על הגבול של השכונות החרדיות בעיר(רחוב אחד מהם ),ככה שהיה להם סיבה די טובה להתעצבן.
    יש אוכלוסיה לא מבוטלת של חרדים שחיו בארץ הרבה לפני קום המדינה ומבחינתם המדינה בעיקר פוגעת בהם(דבר שלא מפריע להם לקחת כסף מהמדינה,אבל זה כבר דיון אחר)ממש כמו הערבים.
    כשאני רואה הפגנות של "כך"אני חושב עליהם שהם קיצונים שמחפשים לעשות בלאגן,כש"נאמני הר הבית" מתעקשים להכעיס את כל המוסלמים בעולם ולעלות להר הבית סתם כדי להרגיז,אני חושב שהם לא שפויים.לצערי ההומואים והלסביות מתעקשים להתנהג באותה דרך ולהרגיז ולהכאיב לרבה מאוד אנשים.

    נ.ב
    אני ממש שונא להיות בעמדת הטוקבקיסט(וביחוד הטוקבקיסט שיוצא נגד) הכתבות היחידות שאני מגיב אליהם הם ביקורות לאלבומים או ספרים ,אך דווקא בגלל שאני מעריך אותך וחולה על העונג חשבתי שכדאי שתראה את הצד השני של המטבע.

  7. מאת עדי ס. - למתנחל:

    לצערי לא היה דואר, אחרת הייתי מעדיפה לדון לא כאן. אני רק רוצה לומר שאין איזון. אני יודעת שכתבת שיש, אבל אין. הסטטיות שאתה טוען לה זה סטטיות של דיכוי, לא של איזון. זה לא איזון שאם מחזיקים ידיים ברחוב מקבלים מכות, או שאם חרדים רוצים לעשות מה שבא להם זה בסדר אבל אם זה מישהו אחר זה לא. רק לא להכעיס את החרדים הקיצונים. מנטליות של בית אלים. זאת לא עיר חרדית, ופתאום כולם מעמידים פנים שכן. המצעד לא עובר באף שכונה חרדית, והם בוחרים פתאום, אחרי שלוש שנים שיש כבר את המצעד, לקום ולעשות פרעות ולשרוף את השכונות שלהם עצמם ולהוציא שנאה שלא תאומן, לא תאומן, מאיפה הם מוצצים את השנאה הזאת? האנשים היחידים שאשמים בפרעות הם אלה שעושים אותן. לא נכנעים לילדים קטנים בריונים שנותנים מכות כדי לקבל ממתקים, ולא נכנעים למבוגרים שמתנהגים כמו ילדים (זורקים ביצים ובלוקים, יא אללה, הילדותיות המגודלת הזאת). גם לי יש קול ואני חייבת להשמיע אותו בפורום פומבי.

  8. מאת אביטל:

    תמונה מעולה.
    מה שכן- לא מסכימה עם הצורך לצעוד דווקא בירושליים.
    ממש כמו שהתפרעויות החרדים לא צריכות להוות סיבה להעברת המצעד מי-ם, הן גם לא צריכות להוות סיבה לקיים אותו דווקא שם. מדובר בהתפרעות לא חוקית,אלימה ולא דמורטית – אלה השיקולים שמנחים את ראשי הקהילה בבחירת מקום המצעד? אין שיקולים ענייניים יותר?
    והדברים הראשונים שעולים לי לראש- עלויות אבטחה גבוהות יותר, התנגדות רחבה מצד הציבור, (ולא רק החרדי), העובדה שתל אביב מוכרת כמרכז תרבותי-פלורליסטי של ישראל בעולם הרבה יותר מי-ם, אבל בעיקר- העובדה שהמצעד הזה מפריע לאנשים.
    כלומר, המטרה היא לקדם סובלנות, נכון? סובלנות, פתיחות, הזכות להשמיע קול. איכשהוא זה לא מתיישב לי עם ההצהרות של הדווקאיות, של הללכת ראש בקיר ולצעוד דווקא בי-ם, למרות ההתנגדות, למרות שיש מי שרואה במצעד פגיעה ברגשותיו.
    וכל זה, כמובן, בלי להזכיר בכלל את הסכנה של פגיעה בגוף, שנראית די ממשית כרגע. אם מישהו ייפגע במצעד, אם כל הסוף שבוע נראה תמונות של צעירים מדממים וחרדים נגררים ע"י שוטרים- זה עדיין יהיה שווה את ההתעקשות? ואם מישהו ייהרג חלילה- זה עדיין ישרת את מטרת המצעד?
    לא יודעת. קטונתי. בסופו של דבר נראה לי צודק לצעוד בי-ם, פשוט לא נראה לי כל כך חכם.

  9. מאת המתנחל:

    אני במילכוד.כמוך כמוני,גם לי אין כוונה לדון על הנושא כאן ולכן לא אגיב לדבריך.קצת אחרי ששיגרתי את התגובה חששתי שהעונג ידרדר לקרב טוקבקיסטים ועד יותר חששתי שהוא ידרדר לקרב טוקבקסטים מהסוג הנחות ביותר(אחרי הכל אם לי יש זכות להביע דעה למה שלמישהו אחר לא יהיה?)אך הערכתי שאנשי העונג הם איכותים ולא ירדו לרמה הזו ומסתבר שצדקתי.ניפרד כידידים?
    גיאחה,אם בעקבות התגובה שלי הפוסט יגלוש למקומת שלא רצית שהוא יגלוש אליהם,אני מצטער.
    נ.ב
    אני די עסוק ולא ממש הואב להתכתב על נושאים כאלה ולכן אני לא מפרסם מייל.

  10. מאת גיאחה:

    מתנחל יקר,
    אני חושב שקצת נסחפת. לא בדעותיך, אלא בהודעה האחרונה הזו. דווקא פה נוצר איזה דיון פתוח ומעניין של יותר משורת כותרת אחת – כלומר, לא דיון טוקבקיסטי מהסוג הנחות שאינו דיון. יש פה אנשים שמתנגדים לדעתך, ויש כאלה שמסכימים איתה, אבל כולם מוכנים להקשיב לך ולהגיב.

    אביטל,
    אני מסכים איתך שיש משהו מרגיז בדווקאיות של תומכי המצעד (כולל אותי עצמי), אבל להזכירך, המצעד נערך בירושלים גם בשנים הקודמות, לרוב בשקט וללא שום בעיות. מקום המצעד (ירושלים) נבחר הרבה לפני שהתחילו התפרעויות אלימות ולא חוקיות.
    בעניין ת"א-ירושלים אני לא מוצא טעם לדיון עצמו. תל אביב היא תל אביב, ושם מצעדים כאלה עוברים בשלום כי היא ליברלית יותר. אבל יש הומואים גם בירושלים. הם אוהבים את העיר שלהם וגרים שם ורואים שם את ביתם, בדיוק כמו כל תושב ירושלים אחר. ויש להם שם קהילה פעילה שממוקמת בעיר עצמה. למה שהם יסעו לעיר אחרת כדי לצעוד את המצעד שלהם?

  11. מאת עדי ס. - למתנחל+אביטל:

    מתנחל – אכן ניפרד בשלום, שזה יותר משאוכל לומר לגבי רבים.
    אביטל – אנשים שכחו שמצעד הגאווה היה פעם הפגנה, הלא היא מעשה מחאה נגד מצב קיים ולא צודק, ולא המופע הראוותני והמרוצה מעצמו שנהיה בערים ליברליות. מצעד גאווה, או יותר נכון ההפגנה לזכויות הומואים ולסביות, צריך להיות במקומות בהם יש דיכוי של אלו אותן זכויות.
    אבל המשפט האחרון שאמרת היה חזק, והוא יישאר איתי.

  12. מאת המתנחל-לכולם:

    גיאחה-מיד אחרי שכתבתי את התגובה רצתי לראות Its Always Sunny in Philadelphia(הסדרה הכי מצחיקה בטלוויזיה לדעתי),כשסיימתי לראות שאלתי את עצמי :האם גיאחה שואל את עצמו :"מה המתנחל הזה כתב תגובה באורך הגלות ופתח דיון שלא יגמר" או האם זה היה המטרה?
    מאחר ואני טיפוס די נירוטי ודרמתי(כמו כל חובב מוסיקה ממוצע,לא?.אחרת איך אנחנו יכוליםלהיות על סף בכי משירים מסוימים?)התגובה הייתה מנפחת ודרמתית בדיוק כמו התגובה הנוכחית.
    לכולם-א.להגיד שהמצעד לא עובר בשכונות חרדיות זה כמו להגיד שקרית ארבע היא לא בתוך חברון אלא ליד חברון(כמו שכבר ציינתי,בין הרחוב של המצעד ובין השכונות החרדיות מפריד רחוב אחד).
    ב.הסיבה לדעתי שהחרדים התחילו את הבלאגן עכשיו(אגב,גם בפעמים הקודמות הייתה התנגדות, רק לא ברמות המטורפות של עכשיו)זה מצעד הגאווה העולמי שהיה אמור להיות בקיץ.לפי דעתי החרדים מרגישים שאם הם לא יתנגדו לזה בחריפות ,המצעד העולמי עוד ישוב והם צריכים לעשות הכל ע"מ למנוע את זה.לדעתי,ויכול להיות שאני טועה,זה היה הקש האחרון מבחינתם.
    אני לא מבין איך כל כך ברור לכולם שכש"נאמני הר הבית "רוצים לעלות להר הבית הם מטורפים,אבל שההומואים והלסביות רוצים לדרוס רגשות של מיליוני מאמינים זה בסדר.

    נ.ב
    הומואים בירושלים יכולים להסתובב יד ביד חופשי ,רק לא בשכונות של החרדים ולא בתור מצעד.
    נ.נ.ב.
    הייתי חייב להזכיר את Its Always Sunny in Philadelphia אני שמתי לעצמי למטרה שכמה שיותר אנשים יראו אותה.

  13. מאת עדי ס. - למתנחל:

    לדעתי יש הבדל ענקי בין קיצונים דתיים שרוצים לעלות להר הבית לבין אנשים שרוצים להפגין עבור הזכות הבסיסית שלהם לאמץ ילדים, להוריש לבן זוג או לקחת איתו משכנתא. אני לא יודעת כרגע איך להתווכח באופן חכם יותר אז בינתיים אני אשאר ככה, חוץ מלומר שגם ליד סמטת מועדון השושן אנשים יתייחסו אליך חרא עם רק תנשק מישהו, זה לא בראש שלי, זה משהו שקורה סביבי, זה רע לי, אני אמורה לשתוק?

  14. מאת ברווז גומי:

    אני לא מבין – למה מי שרוצה להתפלל במקום הכי קדוש ליהודים הוא מטורף וקיצוני?

  15. מאת עדי ס. - לברווז גומי:

    נראה לי שיש בזה עניינים פוליטיים של בעלות אקטואלית על השטח שמסבכים את המצב.

  16. מאת AP:

    מה בדיוק הוויכוח כאן? על מה אתם מדברים? מה זו כל ההתפלפלות הזו? השאלה מאוד פשוטה: או שאתה מאמין בדמוקרטיה או שלא. ומי שמתנגד למצעד הגאווה פשוט לא מאמין ברעיון של מדינה דמוקרטית. זה כל כך פשוט. כל הדיבורים האלה על התחשבות, צודק אבל לא חכם, פגיעה ברגשות ולעשות דווקא הם פשוט לא רלוונטים. בשביל לשלול זכויות צריך טיעון הרבה הרבה הרבה יותר טוב מ"פגיעה ברגשות". רגשות הם לא טיעון.
    כל אדם חצי שפוי צריך להסתכל על ההתנהגות של החרדים בימים האחרונים ולתמוך אוטומטית בכל מה שהם מתנגדים לו. כל אדם חצי שפוי צריך להתחלחל עד עמקי נשמתו מהרעיון שאלימות יכולה להשיג משהו במדינה דמוקרטית. וכל אדם שמעדיף לבטל את ההפגנה מהסיבות שציינתי הוא או פאשיסט או פחדן.

  17. מאת ברווז גומי:

    להבהיר – אני לא מהויכוח על מצעד הגאווה.
    אני שוב שואל לגבי הר הבית. אין מחלוקת משפטית לפחות לגבי בעלות על השטח, כי הכנסת הכירה בו כחלק ממדינת ישראל. לפיכך יש זכות לכל אדם להיות שם. המדינה מסרבת לתת ליהודים להתפלל במקום מחשש לאלימות.

  18. מאת המשיח האחרון:

    כמה כיף, חזר המחשב ואפשר להתחיל להשלים את החסר מהשבועות האחרונים!

    תשמעו, אני בחור שנמשך גם לגברים וגם לנשים, לכן אדבר בלשון "אנחנו", וכוונתי לכלל הקהילה ההומו-לסבית.

    ירושלים זאת עיר שקדושה לשלוש דתות שהן מהעיקריות בעולם. זאת עיר שנחשבת למין "בירת העולם", העיר שתמיד יש עליה מחלוקת וכל אחד בטוח שהיא שייכת לו.

    אז למה בירושלים, "העיר של כולם", לא כולם יכולים להפגין? הוריי נלחמו במשך שנים עד שנתנו להם, רק אחרי 19 שנים, לעלות ארצה ולראות סוף סוף את ירושלים, אז למה לבן שלהם אין את הזכות לעמוד באמצע ירושלים ולמחות על משהו שלדעתו לא צודק?

    אנחנו לא מפגינים סתם, אנחנו מפגינים כי לוקחים לנו זכויות בסיסיות ואנחנו רוצים להראות לכל העם שכולנו עוד כאן, לא שוכחים את העוול שנעשה, ולא נפסיק את המצעדים עד שיתנו לנו את מה שאנחנו אמורים לקבל.
    החרדים שעושים רעש בכל מקום לא מבינים שהם רק מדגישים את ההכרח לקיים מצעדים כאלו.

  19. מאת המתנחל-לap ולמשיח האחרון:

    ap.דווקא אם אני אלך לפי הגישה שלך נטו אז אתה תצא אם ידך על התחתונה.המובן הכי בסיסי וראשוני של דמוקרטיה הוא שלטון הרוב וכאן אין ספק שהרוב מתנגד למצעד.אומנם ,מאחר והיועץ המשפטי לממשלה החליט שיש לקיים את המצעד הכל נהפך להיות פגיעה בדמוקרטיה ולכן חייבים (לצערי)לכפות על החרדים את המצעד והדיון הציבורי מעניין וחשוב אבל כבר לא רלוונטי לכלום.
    ולגבי הטיעון של להתנגד אוטומטית לחרדים-אני מעדיף לשקול את הדברים בהיגיון לפני שאני מתנגד אוטומטית,אין לי ספק שהדרך שלהם מגעילה אבל לדעתי הם צודקים.
    משיח אחרון-אני יכול להבין שאתם רוצים להפגין בבירת העולם,אבל מדובר בבירת העולם מבחינה דתית וחוץ מלהכעיס מיליונים של מאמינים לצערי לא תשיגו כלום.(ניו יורק היא גם סוג של בירת עולם).
    אתה רוצה שוויון זכויות?תפגין מול קרית הממשלה,תחתים עצומות,תצביע למפלגות שתומכות בשוויון זכויות,מלהפגין מטר מאנשים שלא מכניסים טלוויזיה הביתה שלהם כי הם חושבים שזה תועבה לא יצא לך שום דבר.
    נ.ב
    ראיתי חדשות ופשוט התחלחלתי מהחרדים אני מסכים שאין מצב שמדינה דמוקרטית תסבול את זה,אבל מה שממש מעניין זה שוועד רבני יש"ע עטר לבג"ץ לעלות להר הבית,מזוז במילכוד לא קטן עכשיו.

  20. מאת יאיר:

    AP, נדמה לי שאתה עושה כאן הפשטה מסויימת של המציאות.
    אין כאן פתרונות קסם. נורא פשוט לומר "מי שמתנגד למצעד מתנגד לדמוקרטיה" אבל זה פשוט לא יהיה נכון. דמוקרטיה זה לא רק החירות לעשות מה שלא פוגע בחירותו של אחר (אלוהים, אני נשמע כמו מורה לאזרחות…). אם רק בזה היה מדובר אז גם אין מניעה לקיים את המצעד בתוך מאה-שערים.
    מה לעשות, יש כמות נכבדת של תושבים שהמצעד עצמו מפריע להם. אני אישית חושב שמהרעיון שיש ציבורים שלא מקבלים את זכותו של אדם לבחור את זהותו המינית, או מההתססה שהביאה לכך שאחרי שלוש שנים מישהו החליט לעשות שריר, אסור להתעלם וצריך לטפל בזה, אבל זה לא משהו שאפשרי במסגרת של כמה ימים.
    מה שכן, לומר "אין כאן דיון, מותר לנו וזהו" זה לא הדרך שתוביל איכשהו לפלורליזם או לקבלה של הקהילה ההומו-לסבית בתוך החברה הירושלמית או הישראלית.
    אז כן יש כאן דיון, כי כן יש אנשים שבשורה התחתונה, ועכשיו כבר לא משנה כמה לא מוצדקות הסיבות שלהם, המצעד מפריע להם. וצריך למצוא את הפתרון שימנע כמה שאפשר את החיכוך בינם לבין הצועדים, בלי לפגוע בחירות שלהם לצעוד.
    ולפי דעתי הקיום של המצעד לא בירושלים זה פתרון אחד מיני רבים שהוא לגיטימי (למרות שאני אישית לא מסכים איתו), ואם מישהו תומך בו אז זה לאו דווקא בגלל שהוא פאשיטס.

    אה, ועדי סברן, קבלי ח"ח על הצילום.
    אלכס ליבקי משהו…

  21. מאת AP:

    מתנחל- שיטת הבחירות בדמוקרטיה מבוססת על רוב, אבל לא זכויות. זכויות ניתנות לכל אזרח באופן טבעי. זכויות לא מתבססות על פופולריות. זכויות לא ניתנות על פי החלטת רוב. דמוקרטיה זה אומר קונפליקטים, ניגודים, ריבוי דעות, גם אם הרוב מתנגד לכך. זה, לדעתי, העקרון החשוב והראשוני בדמוקרטיה- ריבוי דעות וסובלנות.
    יאיר- אנשים כמוך הם חלק מהבעיה. אנשים שאומרים שהקהילה צריכה "לשאוף לקבלה". כאילו שיש להם איזו בעיה שצריך לשכנע את הציבור שהיא בסדר, כאילו שהם מהווים איזה נטל שצריך לגרום לאנשים להבין ולקבל אותו. זה קישקוש. הבעיה האמיתית היא אנשים כמוך וכמו המתנחל, שחושבים שיש להם איזו בעלות על זכויות, כאילו שצריך לשכנע אתכם שלאנשים מגיע או לא מגיע.
    ההומוסקסואלים הם ציבור חלש, שנוא, שזכויותיו (והדיון הזה מוכיח את זה) הם לא ברורות מאליהן, ושבאופן כללי נדפק די על בסיס יומיומי. בגלל זה הם מפגינים. אם יש למישהו בעיה אם זה שישיג רשיון ויפגין מפה ועד אחרית הימים כמו בנאדם מתורבת.
    וכן, אם אתה חושב שלא מגיע לאנשים זכויות בגלל החלטת רוב- אתה פאשיסט. אם אתה חושב שלא מגיע לאנשים זכויות בגלל שזה יכול להעליב, לפגוע או להרגיז מישהו- אתה פחדן.

  22. מאת עדי ס. - לAP:

    אומנם אני מסכימה עם הרבה ממה שאתה אומר, אבל האצבע המאשימה והטחת שמות ביאיר והמתנחל זה לא במקום, לא תורם לדיון.

  23. מאת עדי ס. - לברווז גומי+המתנחל:

    ברווז גומי – אז כנראה שאני לא מבינה בנושא מספיק כדי להתווכח עליו והדיון בו לא יתבצע עמי… אני חלק מנושא מצעד הגאווה, אז על זה אני כן יכולה להתווכח.
    המתנחל – אני לא מרגישה שהפגנה זה "כפייה" על אף אחד. אם היא כן הייתה, הרי ניתן לומר שגם מצעד הגאווה וגם מצעד הענווה/מחאת החרדים הקיצונים הם כפייה אחד על השני. האם אתה מסכים עם זה? הרי אני לא כופה *את* הדעה שלי, איני מסוגלת לעשות זאת, אני משתמשת בשטח הציבורי כדי *לבטא* דעה. אני חושבת שהפגנות זה קטע טוב, חשוב, כדי להוציא כעס בצורה בריאה ולבטא פלורליזם. הפגנות לא מקדמות פלורליזם, לרוב הן לא מקדמות הרבה בכלל (חוץ מההפגנה על תוכנית ספדי) – זה פשוט מבטא את זה שיש מישהו שחושב אחרת. אני לא מאמינה שדבר כזה יכול לפגוע בהם יותר משהם פוגעים בי. אני לא חושבת שהצועדים צריכים לשמור כעס בלב (שמא תיהפך לשנאה מרירה ואלימה, עיוורת) ואני לא חושבת שהמתנגדים צריכים לשמור בלב. שיפגינו מנגד.

  24. מאת קסטה:

    1. גיא, הפוסט הזה חשוב ולדעתי דוקא כן קשור למסרים של מוסיקה ועוד נושאים חברתיים שאתה בעצם כותב עליהם כאן בעקיפין, דרך ז'אנר "הבידור והתרבות". זה המשך ישיר למי שאתה (ובגלל זה אני אוהבת אותך :-) וזה מאוד מכובד שנקטת עמדה ברורה ופרסמת את הפוסט.

    2. שימו שניה את כל הויכוח בצד. יש שני דברים שאי אפשר להתווכח:

    א. יש כאן צד שנוהג באלימות לא פשוטה וממשיך לאיים באלימות קשה. הגינוי לכך צריך להיות חד משמעי על ידי כל אדם באשר הוא. נקודה.
    (קראו שוב את על התפרעויות החרדים בירשולים, בית שמש וחדרה והחליפו את המילה חרדים ב"ערבים" – ברור לנו שהם כבר היו בכלא…)

    ב. ירושלים היא עיר הבירה. אני מקווה שאף אחד לא שכח את זה. מדברים עליה כעיר הקודש וכו'. אבל בראש ובראשונה היא עיר הבירה של המדינה. כאשר תבינו מה המשמעויות האזרחיות של עיר בירה אני מקווה שיפסיקו להשתמש במילה "דוקא" כל כך הרבה.
    מי ששואל למה "דוקא" ירושלים, בעצם שואל למה "דוקא ירושלים היא עיר הבירה?

    3. חילול שבת ביהדות, הוא החטא הגרוע מכל. חילול שבת זה הקו האדום ביהדות והשבת ברמת קדושה עילאית ולמעשה מגדירה אותנו במידה רבה כיהודים. אשמח לראות את כל האנרגיה של המגיבים נגד המצעד, שהפגינו רגישות והבנה כל כך גדולה ליהדות ולערכיה ולתושבים הדתיים, מופנית גם נגד משחקי הכדורגל המתקיימים בכל שבת בירושלים.

  25. מאת גיאחה:

    אגב, את לו"ז המצעד ומיקומו אפשר למצוא בעמוד של מצעד הגאווה.

  26. מאת canna:

    אני מסכימה עם עדי, וכן המצעד צריך להיות בירושלים *דווקא* כי שם הכי מתנגדים לו, בתל אביב ממש לא זקוקים למצעד הזה, תל אביב היא העיר הכי סובלנית שיש אז מה הטעם?

    "מצעד הגאווה" הוא לא סתם איזה תירוץ מטופש לערוך מסיבת רחוב ולהשתכר, אלא כמו שהשם אומר להוכיח שאין בושה בלהיות הומו, להראות להומואים שנמצאים עמוק בארון שאין להם מה לפחד, שהם לא צריכים לחיות בסוד ובבושה, שהם יכולים לספר למשפחה ולחברים ובעבודה והחברה תקבל אותם ולא תנדה אותם. לצערי בנתיים הוכחנו בדיוק את ההיפך ולכן כל כך חשוב להגיע למצעד.

    אם היו מתקפלים ועורכים את המצעד בתל אביב במקום ירושלים, ההשלכות הפסיכולוגיות של זה היו כל כך איומות שאני לא רוצה אפילו לחשוב על זה, רק חסר הטלאי הורוד בשביל להגדיר את תל אביב כגטו של ההומואים.

  27. מאת מולי:

    אני רוצה לחזק את דברי קסטה, ו-canna בעקבותיה:
    פוליטיקאים ואנשי ציבור רבים מהללים מדי יום את חשיבותה של ירושלים בירתנו הנצחית, וכבר עשרות שנים שברקע היחסים עם ארה"ב מרחפת הדרישה של ישראל שהאמריקאים יעבירו את השגרירות לעיר הבירה, שכן יש בכך חשיבות סמלית. ולמרבה ההפתעה, כשהקהילה ההומו-לסבית מבקשת, בין היתר בשם אותה סמליות ממש, לצעוד בי-ם, נאלמים כולם דום. אם זו הבירה, ואני אזרחית המדינה הזאת, גם אני רוצה לרכוב על הסמליות!
    נקודה שנייה – ירושלים, כידוע, הינה אחת הערים העניות במדינה. אחת הסיבות לכך היא אוכלוסייה שבחלקה הגדול אינו יצרני. בקיצור, אותם חרדים שמפגינים נמרצות נגד המצעד אינם לוקחים חלק בכלכלתה של העיר עליה הם מגינים בחירוף נפש. במצב הרגיל, איני מהמתנגדים ל"מימון" הישיבות. אדרבה, איש איש באמונתו, ומבחינתי מצב בו המדינה מסייעת לתושביה להגשים את אמונתם הוא אידאלי. אבל, וזה אבל גדול, גם לחיות על חשבוני וגם לאסור עלי לקבל זכויות שוות בעיר? גם לאכול את הדגים המסריחים, גם לחטוף מכות וגם להיות מגורשת מהעיר? עד כאן.

  28. מאת המתנחל:

    א.אני לא מאמין שיש מישהו כאן שתומך באלימות{שבינתיים מי שסובל ממנה זה החרדים עצמם(ובצדק)ואנשים כמוני שסובלים מהפקקים והריח בדרך לאונ'}

    ב.ערכי הדת לא חשובים לי במיוחד ,אך אני מבין שלא ראוי לעבור בגאולה או 100 שערים בשבת עם הרכב ולכן אני לא עושה את זה,אני גם לא הולך לאכול חומס באבו גוש עם חולצה של "חברון מאז ולתמיד"(עזבו כרגע שאני לא מאמין בכיתוב המפגר על החולצה,ושמפריזים בערכו של החומוס באבו גוש) ולא צועק "שבעסססססס" מול פאבים בשבת.
    באותה מידה אני לא רוקד חצי ערום ומתמזמז עם החברה שלי מטר מהחרדים(אגב,זה מה שהיה שנה שעברה, אני יודע,הייתי שם)

    ג.כשמילואימניקים רצו להפגין הם עשו את זה מול קרית הממשלה,כשהמתנחלים רצו לפגין נגד ההתנתקות הם צעדו ממרכז העיר לכיוון הכנסת,כשויקי כנפו רצתה למחות היא באה ממצפה רמון עד הכנסת ברגל.כשההומואים רוצים לצעוד הם עושים את זה מגן הפעמון(שולי מרכז העיר,ללא ירושלמים ביננו) לכיוון השכונות החרדיות. אם זכויות והבנה הם מחפשים הם בכיוון הלא נכון(והם יודעים את זה).
    בצבא כשהיינו עושים "פטרול אלים"(במילים פשוטות:"בוא נלך לעצבן ערבים כדי שהם ירו עלינו ונוכל להרוג כמה חמושים")תמיד היה לי הרגשה שזה לא צודק,הפעם יש לי הרגשה דומה.
    אם מלכתחילה הם היו מפגינם\צועדים מול הכנסת הם היו סותמים לכל המתנגדים והחרדים את הפה.

    ד.הייתי רוצה לראות פעם את כל אלה שנלחמים על פלורלזים וזכויות הפרט נלחמים בכל מרצם גם בצד של האחר,בוחנים דברים לעומק ולא הולכים אוטומטית על נישת ההומואים/ערבים/עניים ההומנית והנוחה.

    ה.מאז ומעולם הייתי חצי אתאיסט,אבל מלחמה שביטלה את המצעד העולמי ועכשיו הסיפור עם בית חנון(שנכון למה שאני שומע עכשיו ברדיו יגרום כנראה לביטול המצעד)?!?!
    יותר מדי מזכיר לי את הסגנון של אמנון יצחק ואני מתחיל לפחד.

    נ.ב כשהתייחסתי לטווי המצעד התכוונתי בשנים שקדמו ולא הטווי הנוכחי.

  29. מאת AP:

    ההשוואה בין ירושלים למאה שערים או כפר קאסם (או מכה, כמו שאמר אלי ישי) היא אחת הטענות הכי אוויליות של מתנגדי המצעד. יש הבדל תהומי בין שכונה חרדית לחלוטין (או עיר מוסלמית), שבה לא חי ולא אדם אחד שיש לו איזושהי השפעה על החיים שלך, לבין הפגנה בעיר בירה שבה נמצאת הממשלה, הכנסת, שם יושבים האנשים שקובעים ומשפיעים על ההומואים, השמלאנים, הימניים, הדתיים וכולם בעצם.
    מדובר פה בצריבת תודעה קלאסית. החרדים הצליחו ליצור את הדימוי שירושלים היא "עיר חרדית", שזו עיר "שלהם". כמובן שמדובר בשטויות. ירושלים היא רגילה לחלוטין, עיר מגוונת, יש בה מכל מין, דת, גזע ואמונה. החרדים הם אולי רוב ואולי עושים יותר בלאגן, אבל זו ממש לא עיר "שלהם".

  30. מאת א. סופרמן:

    גיא
    אתה כבר התנצלת מראש כדי לא לחטוף את זה
    אבל אני מחטיף לך בכל זאת

    זה אכן נושא חברתי 'חם' ואני בטוח שיש לאנשים מקום להביע את דעתם
    ויש, כפי שאני רואה, גם הרבה מה להגיד.

    ולמרות הכל אני חייב לגעור בך
    שאתה מכניס את הפוסט הזה לכאן ועוד בנימה הכל כך מטיפנית שבה ניסחת את דברייך.
    ממש ביאסת אותי.

    מוזיקה ואמנות חייבים לקבל ביטוי על במה שהיא ניטראלית.
    ולמה שנאמר כאן אין שום חפיפה עם מוזיקה או אמנות או כל דבר שהאתר הזה ייצג בעיני עד עכשיו –
    אם אני תומך הגאווה או מתנגד גאווה אני היית רוצה להרגיש שייכות לפה במידה שווה,
    וצר לי לבשר לך – אתה פוגם בו במיזוג הנפלא של תרבויות ואנשים שבאים לאתר הזה, בין אם התכוונת לזה או לא.

    אני לא יכול להגיד לך מה לכתוב ומה לא באתר שלך, זו זכותך הבהחלט ראויה
    לי אישית – פשוט כואב לראות את זה ככה.
    סתם חשבתי שכדאי שתדע.

    ואם כבר פתחתי את הפה אומר גם
    שהישראליות היא נושא מאוד מורכב, ובעיני קצת גדול עלינו,שחיים איש בנישה הקטנה שלו עם ערימת דיסקים וגיטרה, להגיד שאנחנו יודעים מה נכון ומה לא נכון בשביל כולנו; האם דמוקרטיה שווה חיי אדם? האם חופש הביטוי שווה שנאת חינם?
    אבל אם אתם מתעקשים, אשאיר את זה לכם.

    המשך דיון נעים לכולם.

  31. מאת גיאחה:

    החרדים בהחלט לא רוב מספרי בירושלים. רק 66% מתושבי העיר הם יהודים. כמה מתוכם חרדים? לא יודע. 12% מהיהודים במדינה כולה הם חרדים (ראו זה פלא, מספר דומה לאחוז ההומוסקסואלים במדינה), אבל הם בטח לא מהווים "רוב" בעיר.

  32. מאת גיאחה:

    וא. סופרמן – העונג שבת אף פעם לא היה מקום נייטרלי, גם בכל הנוגע לאמנות ומוזיקה. דברים שאני אוהב ומעניינים אותי נכנסו לכאן, ודברים שלא – לא. לא תמצא פה הרבה אייטמים על תראש-מטאל, כי זה לא קרוב לליבי. נכון שבדרך כלל אני לא יוצא עם אמירות או דעות נחרצות בנושאים שאינם מוזיקליים, אבל הפעם זה היה חשוב לי, כאזרח וכשוחר דמוקרטיה.

    האתר הזה לא עומד להפוך לבמה פוליטית או חברתית, ממש לא. הוא ימשיך להיות כשהיה, ואף אחד לא ישפוט אותך כאן לפי עמדתך הפוליטית\חברתית\ווטאבר, או לפי השתתפותך או אי-השתתפותך בדיון. אני גם לא חושב שההזדהות שלי כתומך מצעד הגאווה צריך להרתיע אנשים שלא מסכימים איתי מלהמשיך לקרוא בעונג שבת. אם טעיתי – חבל לי מאוד. אבל אני מאמין שאפשר להביע דעה בנושא כזה גם בלי שזה יפריע להתנהלות הרגילה של האתר.

  33. מאת א. סופרמן:

    כפי שאמרתי זו זכותך
    אני כנראה מצפה לאי משוא הפנים שאליו התרגלתי ממך – ובזכותו גם צברת הערכה רבה בעיני כמנהל השרת.
    לכן פרץ האידאליזם שלך כ'אזרח' ו'שוחר דמוקרטיה' תמוה קצת בעיני.
    [מצד שני טוב לדעת שאתה לא קונפורמיסט גמור :)]

    בנוגע לשייכות או לא – זה יותר עסק של תת מודע ממודע, אתה לא יכול לצפות מדעות פוליטיות שלא להשפיע על מגמות וטעם אמנותיים של עורך אתר זה או אחר (יש אין סוף אמנים בארץ שמוכיחים שזה נכון).

    בכל מקרה,
    תודה על שחידדת את הציפיות שלי מהאתר הזה.
    צ'ירס.

  34. מאת המתנחל:

    א.סופרמן-אם לא הייתי מנסה להבין ולדון בנושאים מורכבים סביר להניח שהייתי מקשיב למוסיקה פופית דביקה,קורא רומנים של רם אורן ועובד בתור מתדלק,לפטור דיונים בטענה שהם מורכבים(ולא מדובר פה במדע טילים אלה עניינים שנוגעים לכולנו)זה פשוט נח מדי

    גיאחה-א.החרדים אולי לא רוב בירושלים אבל אני די בטוח שיחד עם המסורתיים והערבים הם רוב די מוחץ.

    ב.בקשר למה שסופרמן אמר,יש בזה משהו.עד עכשיו האתר היה מקום לבריחה ופתאום הוא נראה כמו איזה פורום בתפוז או משהו,ולי אישית זה די חבל(גם חבל שמן הסתם אני אזכר כתומך הכי נלהב של החרדים בתגובות,אבל זבש"י)
    אין מה לעשות אתה מנהל פה את העניינים ככה שאם זה מה בחרת, זה מה יש.(כן ,קצת נסחפתי)

    ap-זה נראה כאילו אתה בכח מנסה לסרב להבין לצעוד לעבר השכונות החרדיות ולעצור בנקודת החיכוך זה לא סתם ל"צעוד בירושלים" לא הבנתי את ההיגיון בשנים הקודמות ולא הבנתי אותו גם השנה.רוצים שינוי ושיוויון, תפגינו בגן הוורדים,רוצים להכיעס חרדים שלא יבינו אותכם עוד 1000תצעדו הישר לתוך מוקד החיכוך.

  35. מאת דורה:

    אפשר לומר שזוהי תגובה לדבריו של המתנחל, אך אני מעדיפה לראות זאת כביטוי כללי של דעותי בנושא המצעד.

    הקהילה ההומו-לסבית בארץ נמצאת במצב יחסית טוב (לא טוב כמו זאת בקנדה, אבל זה לא הדיון כרגע). הומוסקסואליות היא חוקית. להומוסקסואלים אפשרות (מוגבלת) לקבל הכרה כ'ידועים בציבור' וכן, גם לרשת אחד/ת את השני/ה (למרות מה שנכתב פה, אפשר לרשת אבל אי אפשר לקבל פנסיה של בן/בת זוג). לא רק זה, אלא כל הזכויות שיש להם הם קיבלו לא דרך מצעדים אלא דרך לובי פוליטי שקט, שנראה שהוא יחסית אפקטיבי ויעבוד יפה מאוד גם בהמשך אם יתמידו בו.

    אבל מה כן? הומוסקסואל שבטעות יתחיל עם סטרייט מסתכן בהגעה לחדר מיון. הומוסקסואל (וזה אני יודעת מדיווח אישי) עלול שלא להתקבל כשותף לדירה בגלל שלא הסתיר את זהותו המינית. זוג שילך בשילוב ידיים ברחוב או, רחמנא לצלן, יחליט *להתנשק* ברחוב (וגם בירושלים, חברים, אפשר לראות זוגות סטרייטים עושים מעשים שהשתיקה יפה להם בפומבי, ואף אחד לא אומר להם כלום), יחטוף צעקות, התעללות מילולית, ולעתים גם תלונה אצל המשטרה על "התנהגות בלתי נאותה בציבור"*.

    האפליה נגד הומוסקסואלים קיימת לא בחוקי המדינה אלא בעיקר בתודעה הציבורית. וכאן החשיבות של המצעד. כי כן, הוא מעורר אנטגוניזם, אבל הוא גם מעביר מסר "אנחנו כאן כדי להישאר". ואם מתמידים במאבק *כזה*, אז בהתחלה יש שנאה והתנגדות,אפילו אלימות, אחר כך אנשים מתעלמים, אחר כך הם מוותרים על זה, ואחר כך הם פשוט מתחילים לקבל את המצעד ואת האנשים שצועדים בו כעובדה קיימת. כמו שקרה בתל אביב, כמו שקרה בניו יורק (שם, אני רק אעיר, התעוררות התנועה ההומו-לסבית בשנות ה-80 לוותה בהתעוררות של קבוצות ימין קיצוניות כגון קבוצתה של הזמרת אניטה בריאנט, ותראו את מעמד ההומואים בארה"ב כיום). הדבר הוכיח את עצמו גם במצעדים של הקהילות השחורות, וגם במצעדים של הארגונים הפמיניסטים.

    זאת, מבחינתי, המטרה של המצעד. לגבי ה"פגיעה" בזכויותיהן של קבוצות אחרות – יופי שאתכם זה מגעיל,אותי אנשים שמחטטים באף באוטובוס זה מגעיל. אני חיה עם זה, כי השאיפה שלנו צריכה תמיד להיות למען *כמה שיותר חופש לכולם, כל עוד הם לא קוראים לפגיעה באחרים*. לגבי השאלה "למה בירושלים", אני חושבת שהתשובה ניתנה כאן במיליון תגובות: כי זו בירת ישראל. כי זו עיר של הרבה מאוד קהילות שלכל אחת מהן מגיע ביטוי עצמי. כי זו הפגנה של הקהילה הירושלמית, וזה שמצטרפים אליה אנשים מכל הארץ זה נחמד אבל מי שמארגן את המצעד ומי שמתעקש עליו אלה אותם אנשים שרוצים להמשיך לחיות בעיר שלהם.

    וברגע שלאנשים לא יהיה אכפת מהמצעד- מבחינתי אפשר לבטל אותו.

    ___________

    * מדובר בסיפור אמיתי שהתרחש לפני כמה שנים, כשגבר חרדי החל לצעוק על שני בחורים שהתנשקו ברחוב בירושלים. כשזה לא עזר הוא פנה למשטרה וטען כי הם ביצעו עבירה של "התנהגות בלתי נאותה בציבור". שני הבחורים, אחד מהם קטין, נעצרו והוחזקו בתחנת המשטרה במשך לילה שלם. בעקבות זאת נערכה ביום למחרת הפגנת נשיקות מול תחנת המשטרה במגרש הרוסים.

  36. מאת יעקב:

    תמונה גדולה מהחיים!

    לגבי המצעד – זה לדעתי כבר חרג מזמן מגבולות הפעולה המחאתית [שאיתם אני מזדהה מאוד] כל מי שראה אי פעם תמונות ממצעד גאווה עולמי יודע שזה לא עוסק ביציאה מהארון בחדר השינה אלא במחול חשפנות וולגארי בחדר האורחים. במקרה הזה ברחובות ירושלים שיש לה מעמד קדוש בעיני מיליארדים.

    כעת אמנם כולם טוענים שהמצעד יהיה מקומי וכ"כ צנוע שהוא כבר יכול לעבור במא"ש, אבל האינרציה של המאבק הדווקאי כבר נטוע עמוק מדי.

  37. מאת עדי ס. - ליעקב:

    אבל זה *לא* המצעד העולמי ואין מקום להשוואה הזאת… זה משהו אחר לגמרי.

  38. מאת יעקב:

    אבל היה אמור להיות *עולמי* כשכל המאבק התחיל…

    בכלופן, לעונג הוא לי לשוחח איתך :)
    כשראיתי ת'תמונה תהיתי מי זו עדי סברן המופלאה הזו?? יש מצב שאקבל תשובה הולמת ב-gooogle?

  39. מאת המתנחל לדורה+עדי.ס:

    אני מרגיש שאני מתחיל למצות את עצמי אז אני לא אגיב.אני רק רוצה להגיד שבניגוד להרבה טיעונים ששמעתי שהיו מתלהמים ואינפנטילים הטיעונים שלכם היו מחודדים וגרמו לי לחשוב פעמיים,אומנם לא שינתי ממש את דעתי אבל גם לא יצאתי כמו שנכנסתי.

  40. מאת גדי:

    אם אינני טועה מטרת המצעד היא הפגנת ליברליות ופתיחות לא הפגנת כוח….הקהילה ההומו לסבית לא תשרוד במאבקי כוח, בטח לא מול האוכלוסיה הפונדמנטליסטית שמרכיבה כפסיפס עדין ונפיץ את ירושלים.
    אבל אנחנו ישר קופצים למאבק , לא חשוב אם צריך לערב עשרת אלפים שוטרים ,לא חשוב שמישהו או כמה אנשים הולכים שם להיפצע או גרוע מזה לא חשוב שהמסר שיועבר הוא בכל מקרה מסר של חברה פרימיטיבית שאינה מסוגלת לקבל את האחר.
    לפעמים צריכים להיות גם קצת חכמים ולא רק צודקים. אין ספק שהמאבק הזה צודק ויש להמשיך בו אבל לא בכל תנאי ולא בכל מחיר. (סטרייט ירושלמי חילוני)

  41. מאת עדי ס. - גדי:

    אולי זה באמת עניין של טעם וריח, אם כן… למרות שאחשוב על מה שכתבת.

  42. מאת עדי ס. - לגדי II:

    רגע, בעצם, אני רוצה להסביר למה התכוונתי ע"י טעם וריח: התכוונתי שתנאי מחייה בסיסי עבורי בעיר בה אני חיה זה ליברליות או לפחות המאבק לליברליות. בלי זה, אני לא מסוגלת לחיות בירושלים, אני לא אוכל לעמוד בזה. אז בשבילי המאבק שווה את זה.

  43. מאת אמילי:

    למתנחל – זה נראה כאילו אתה בכח מנסה לסלף עובדות. ממתי המושבה הגרמנית היא שכונה חרדית? או שמא אתה מתכוון לאבו תור?
    המצעד, במסלולו המקורי, יצא מגן העצמאות לכיוון גן הפעמון. הוא לא "עולה על שכונות חרדיות", שנמצאות בכלל בכיוון ההפוך, הוא פשוט חוצה את מרכז העיר. באשר לכיוון – ככה זה פשוט יוצא בירידה.
    בקשר ללמה דווקא במרכז העיר, ולא נגיד מול הכנסת – דורה ביטאה את זה יפה ומדויק.

  44. מאת בשרית:

    יש כאן משהו שאני רוצה שתקראו, משהו שנכתב מנקודת מבט של אדם דתי/ מסורתי-זה רק מראה שלא הכל שחור ולבן:) או יותר נכון, שלא נכון להכליל חברה שלמה (דתיים למשל) כחברה שהכל אצלה ברור וקבוע כמו מהלך בשח.
    אני מסכימה עם כל מילה שלו.

    http://www.notes.co.il/aharon/24944.asp

  45. מאת המתנחל:

    לאמלי-הוא מתחיל בשכונות לא חרדיות ומסתיים בשכונות לא חרדיות וברך הוא עובר ליד אחת השכונות הכי חרדיות בירושלים.
    עכשיו אחרי הפשרה טענותי עוד יותר מתחדדות,.כמו שטענתי אל תצעדו בסמוך לשכונות שלהם, להם לא יהיה אכפת.כל מה שהפריע להם זה שחלק נכבד מהמצעד מתרחש מתחת לבית שלהם,(כשההפניג האמיתי מתרחש שם,ככה היה לפחות שנה שעברה)ואפשר להבין אותם.

    מה שכן החרדים פגעו בדימוי של העיר וזה שממש חבל .

  46. מאת אמילי:

    למתנחל – אכפת לך לנקוב בשמה של השכונה שאתה כ"כ חרד לשלוותה?

  47. מאת המתנחל:

    גאולה

  48. מאת עדי ס. - למתנחל:

    בקטע הזה באמת אין טעם להתווכח. לדעתי מרחק של שני רחובות ענק מגאולה זה אכן מרחק ניכר, לדעתך זה לא. כך או כך, הביטול אינו ביטול של ההפגנה לידם, אלא ביטול ההפגנה בכלל, וכליאת "התועבה" בתוך אצטדיון סגור מעיני כל ציבור (זה לא מצעד, זה "הפנינג", שלא הייתי הולכת אליו בחיים). כמה מביך. מה זאת הפגנה שאף אחד לא רואה? אני מבינה למה עשו את זה הפעם, בשל הנסיבות הבטחוניות, אבל זה מאוד ברור שהמשטרה קפצה על זה כמו שפנפן חרמן. די, נמאס לי נמאס לי נמאס לי.
    שבת שלום כולם.

  49. מאת המתנחל לעדי:

    את צודקת,באמת אין טעם להתווכח.ממש נהנתי לדון איתך ודעתי השתנתה משמעותית בקבות הדיון איתך.שבת שלום

  50. מאת בשרית:

    רק רציתי לומר שממש נהניתי מהדיון הפורה שהתרחש כאן- זה רק מוכיח שאפשר-ואפילו מותר ורצוי להתווכח מבלי שהעניין יהפוך למשהו מכוער.
    תודה רבה לכל העוסקים במלאכה!
    שבת-שלום.

  51. מאת AP:

    היה מאוד מאכזב. כהפנינג באמת היה נחמד, אבל זה ממש לא אמור היה להיות הפנינג. וכמו שאמרו פה, מה הטעם בהפגנה שאף אחד לא רואה?
    נקווה שבשנה הבאה יהיה יותר טוב.

  52. מאת מאריה (מואה מואה):

    כבר שבוע שאני עוברת מול התחנה המרכזית בת"א וחושבת שצריך לתעד את השלטים המוגחכים עם איזה הומאז' חינני. והנה, זה באמת עובד!

    גם אנשים שאין להם דבר וחצי דבר עם איזו אמונה גרוטסקית נשמעו זועקים שהומוסקסואליות תטנף את בירתם הטהורה, וכשבבית שלי לבדו שלושה מבוגרים לא מוכנים לשמוע על "ההם" או לקבל בהבנה את דו מיניותי – האם מצעד הוא הפתרון? לעולם לא.
    הומופוביה היא תבנית שמתחממת על אש קטנה ובוקעת ברגע המתאים בצורת להבה -בולעת-כל.
    ומה אפשר לעשות נגדה? לשכנע בעזרת "השכל הישר"? לתת הזדמנות להומופוב להכיר "הומו נחמד, בן אדם ממש כמוך" (ולהכריז ש"כן, אפשר ללטף אותו")?
    אולי יתכן שיתרגלו ויבלעו את שנאתם (אני מצטרפת לנבואתה של דורה), איני מאמינה שהומופוביה תיפוג, אלא מקווה שביטוייה יגונו, עד אשר יתקבלו כלא לגיטימיים במקומות אשר באופן עיקבי מעודדים התנהגות זו.
    ודבריו של אהרן פוירשטיין נפלאים (סוף סוף נשמע גם קול שפוי מתוך הבפנוכו של המגזר! …וכמובן שמיד נסקל בעגבניות רקובות).

    ב"מצעד"(/עצרת) הנוכחי לא הייתה שמחה לבדה, אופורית, את השמחה ניסו לתדלק בעזרת מוסיקה (גרועה בעיקר). לשם שינוי הייתה לו שוב חשיבות, למרות שבדרך ותוך כדי רעדתי, רעדתי כל השבוע הזה.

    אני מאוד שמחה שפתאום יצאתם מהשאננות הטיפוסית של קוראי העונג, מי היה מאמין?! אחרי הכל, גם לכם יש רגשות! אולי תוציאו אותן מהמגירה לעתים קרובות יותר? הן מהממות!

    פסקה לפני אחרונה, באמת;
    דמוקרטיה שממוקרטיה. כשאתם מזכירים אותה כעיקרון, אתם מוכיחים כמה למעשה אינה אומרת לכם דבר. השאלה היא – מה א ת ם מרגישים? סביר להניח שזה לא מה ששמעתם שעליכם להרגיש וודאי לא מה שאתם ממלאים בדריכות-בעיוורון כפקודות. זה לא אמיתי.
    חברי הכנסת שעלו לנאום דיברו על "יישום עיקרון השוויון ובלה בלה, גיוון וריבוי וכו' וכו'…" ים של ברברת, והעיקר: "יהיה טוב… ירושלמים תהיה משוחררת…(כיף לי להיות רובוט, כיף לי לומר את מה שהרוב ירצה לשמוע, כיף לי להיות נאהב)", לפחות אלה ציינו פעמיים שראש הממשלה הפוץ לא פצה פיו במשך המהומות כולן, הפחדן, וכך גם מחממי הכיסאות. זה היה כמעט ציורי, החלל הזה עם הדגלים והנוף של בנייני הממשלה המנופחים, המקיפים אותו מכל עבר. כ"כ כ"כ ציני, השליטים שעל הגבעות והמיעוט שנדפק. זה מה שקורה אגב בדמוקרטיה.

    בכל אופן, אני שמחה שהעברתי את יום ההולדת בחיים ואשתדל להעלות תמונות בהקדם.

  53. מאת רינה:

    אני יודעת שזה קצת הרבה באיחור אבל מאד התלבטתי אם להוסיף כאן את תגובתי או לא, אולי היא קצת מיותרת, ובכל זאת כמי שנולדה לבית חרדי חשוב לי להסביר ולהבהיר- אם מצעד הגאווה היה נערך בסופו של דבר בי-ם היה זה כאילו תקעו סכין של ממש בלב החרדים. וכמי שמאמינה בדמוקרטיה אני מאמינה שאחד מערכיה החשובים הוא שכל אחד יכול לעשות מה שהוא רוצה כל עוד הוא לא פוגע באחר. אני לא יודעת עד כמה אתם מתמצאים אבל ישנו הסיפור שבזמן המצור על י-ם, היו הרומאים מעלים בגלגלת כל יום שני כבשים לקרבן מעל לחומות ביהמ"ק, יום אחד החליפו הרומאים את הכבשים בחזיר- פרסות החזיר התחככו בחומות המקדש ובאותו יום נפלו החומות ונכבשה י-ם. מבחינת החרדים המצעד בי-ם היה בדיוק כמו אותו חזיר, וכמו הצלם (פסל) שהעמידו הרומאים במקדש. בשבילם י-ם היא הדבר המקודש ביותר שיש ואותו מצעד הוא תועבת התועבות הם פשוט לא היו יכולים לעמוד מנגד ולשתוק על כך. בדיוק כמו שאתה לא היית שותק אם מישהו היה מתעלל אונס ומכה את חברה\אחות שלך. או אם משוגע לדבר היה יוצא במלחמת חורמה במוזיקה ומשמיד כל ערך מוזיקלי קיים. אני יודעת שקשה לאנשים להבין זאת, וקשה עוד יותר להסביר מהו דבר "קדוש" למי שלא נולד לתוך זה. אבל אני מקווה שע"י הדוגמאות שהבאתי תבינו ולו במעט עד כמה המצעד היה פוגעני מבחינתם ותראו אותם פחות כחיות ויותר כבני אדם שנלחמים על כל מה שיקר להם.

    נ.ב- אני בהחלט חושבת שצריך לאפשר לזוגות כאלה לאמץ ילדים ולקבל משכנתא כמו כל זוג אחר.
    פשוט חרא לי האופן שבו אנשים שלא מכירים את החרדים מקרוב מדברים עליהם.

כתיבת תגובה