18 ביוני 2011

עונג שבת: ספרים בכריכה רכה

"'להבין במוסיקה' זה ביטוי של יכולת אחרת, לא אינטלקטואלית בכלל: 'להבין במוסיקה' זו בסך הכל נגזרת של משהו גדול הרבה יותר: זו היכולת להתרגש ממוסיקה. אם מוסיקה מזיזה בך משהו – אתה מבין במוסיקה. אם מוסיקה נותנת צבע לחיים שלך – אתה מבין במוסיקה. אם אתה לא יכול לדמיין את חייך בלעדיה – אתה מבין במוסיקה. כל מי שחושב אחרת יבלה את חייו בהורדת ידיים מוסיקלית עם העולם, וגם אם לא יפסיד – הוא לעולם לא ינצח"הבלוג הגברי "ביצים" מנסח אמת חשובה

שבועיים לא פרסמתי עונג שבת, והגעגועים היו קשים. השבוע עונג גדוש במיוחד ולא רק כי חלפו שבועיים, אלא גם כי שבוע הספר הגיע (אני מסרב לדבוק ב"עברי" של שבוע הספר, מבחינתי כל הספרים ראויים לשבוע שיחגוג אותם: באנגלית, בערבית, בצרפתית, ביפנית), וכבכל שנה נחגג גם כאן השבוע הזה, ברצף אייטמים ספרותיים המסומנים באייקון הסקרן הזה של הסמיילי הקורא. זה אולי החג החילוני היפה ביותר שאני מכיר, למרות צדו המסחרי הציני – העיקר שנושא החג לא נעלם, והוא הספר והקריאה. חג ספר שמח!

אנשים שצריכים לבדוק מייל:
קאז, mik, נתי ויובל זכו כל אחד בצמד דיסקים של קותימן! באופן כללי יש שם סיפורי ירושלים נהדרים בתגובות, כדאי לעבור עליהן ולקרוא.
RIOT, יונית וסופיה זכו כל אחד בכרטיס זוגי ללורי אנדרסון, שתופיע בראשון בערב בהיכל התרבות! איזה כיף. בדקו מייל!

  1. כשאומרים לי "מסתמן" או "בשלבים אחרונים של מו"מ" אני בדרך כלל סקפטי, מאוד סקפטי. אני הבחור שמזכיר לכל מי שמגיע אליו נלהב וזועק "שמעת ש_____ מגיעים לארץ?!" שרגע רגע, ועוד לא כל כך מהר מגיעים, וקודם שיסגרו סופית חוזה ושיהיה חתום ועם אישור רשמי, וגם אז אתם יודעים זה לא הכי בטוח שהם באמת יגיעו בסוף. אני הראשון להזהיר מה"מסתמן" הזה. אבל השבוע, איכשהו, כל ההגנות וכללי הזהירות נשרו לרצפה כשעיניי נתקלו בכותרת "אינטרפול בדרך לישראל" בוואלה תרבות. מדברים על אוגוסט בגני התערוכה, וברגע שקראתי את הכותרת הזו הראש שלי לא זינק ישר להטלת ספק לרוחק, אלא לתגובה הרבה פחות צפויה: התחילו להתנגן לי בראש תווי הפתיחה של "Pioneer to the falls", שפותח את האלבום הקודם שלהם, ואני כבר ראיתי בעיני רוחי את הזרקורים, שמעתי את הקהל המשתאג (משתאה ושואג), הרגשתי את הבאסים ואת הזיעה ורציתי כבר להיות שם. אני מכיר את כל התקלות שיכולות להגיע בדרך, אבל אני מחזיק אצבעות חזק: באוגוסט, אינטרפול בגני התערוכה, אמן. [מפ3]
  2. למי שפספס: אוסף Working title III התפרסם כאן בחג השבועות הנפלא, ואסף בפעם השלישית שירים בעבודה מאת מוזיקאים שאני אוהב. הפעם יצא אוסף מרשים במיוחד, עם שירים של קרולינה, רייסקינדר, שלום גד, צח דרורי, שילה פרבר, נדב אזולאי וגיל נמט, סווינג דה ג'יטאן, רייסקינדר, Raw tapes, נועם הלפר, כריכה רכה וטל תמרי. כל הסיפור ניתן להורדה חינמית בכיף ובשמחה, ועלה גם לסטרימינג בסאונדקלאוד (כאן באמבד העברית לא מופיעה, אבל בסאונדקלאוד היא מוצגת כראוי). חגים שמחים! [מפ3, ממש כאן]
  3. Working title III by haoneg

  4. מצאתי את עצמי מעורב בהפקה יוצאת דופן ומפתיעה, עבורי, ואשמח מאוד אם תתעניינו ותגיעו: ב-2 ביולי יעלו על במת תיאטרון תמונע בתל אביב, לראשונה מזה 41 שנה, שירי מלכת אמבטיה של חנוך לוין (עם לחניו הנפלאים של זוהר לוי מ"אחרית הימים" ו"החלונות הגבוהים"). הרכבנו להקה, אספנו מקהלה, וסוללת הסולנים מרשימה בפני עצמה: ישראל גוריון (מההפקה המקורית של ההצגה), נועם ענבר (הבילויים), יהוא ירון, רות דולורס וייס, זאב טנא, טליה אליאב וקרימינל פרוג'קט. את גלגוליה הרבים של ההקלטה משירי ההצגה תוכלו לקרוא אצל יאיר יונה, ואת השירים בביצועם המקורי תוכלו לשמוע כולם כאן. בעבודה על ההפקה הזו גילינו שהשירים והמחזה עדיין מעוררים מחלוקת גם בימינו, ושהשירים בלחנים המקוריים עובדים, מוזיקלית, גם היום. יהיו שני מופעים באותו יום, בחרו את הנוח להם ובואו לחוות את השירים האלה על הבמה כל עוד הם שם. [פייסבוק וכאלה]
  5. ביום ראשון הקרוב, 19:00 בערב, אארח ב"תדר" את תמיר מוסקט מהבלקן ביט בוקס, אחד המפיקים המרתקים בארץ (הפיק בין היתר את הבילויים, אורן ברזילי, משפחת אלייב, אפרת גוש, תומר יוסף ועוד). הוא יביא מוזיקה טובה וסיפורים טובים, האזינו. [תדר]
  6. המסורת העיתונאית המבורכת של השנה, הארץ של הסופרים, הגיעה גם השנה לקול תשואות מוצדקות. ליום אחד הניח עיתון "הארץ" את העריכה והכתבים הקבועים בצד, ומסר את מושכות העיתון לסופרים ישראליים ובינלאומיים. מראיון עם ראש הממשלה (אתגר קרת) ועד כתבות ספורט (אסף גברון), מחדשות מדע (שהם סמיט על ליקוי הירח) עד חדשות פלילים (רם אורן), בורסה (אלכס אפשטיין) וחינוך (נאוה סמל), והמוני ראיונות (נתן אנגלנדר עם המחזאי טוני קושניר, שמעון אדף עם השחמטאי בוריס גלפנד, יוכי ברנדס עם גדעון סער) וטורי דעה (רון לשם, ג'ונתן פרנזן, נתן זך, חיים גורי ועוד) – מדובר בפרויקט עצום ומרתק לקריאה. "הארץ" הוא אולי העיתון היחיד בישראל שמכיר בהשקה בין הספרות והעיתונות, גם על בסיס שבועי (עם מוסף התרבות והספרות שלו) וגם בחגיגות שבוע הספר. [עברית]
  7. מוזיקאים יקרים, הנה 14 טיפים יקרים מפז שיעזרו לכם בפעם הבאה שתרצו לפנות לבלוגרים עם המוזיקה שלכם. למעשה, זה בוודאי נכון גם לגבי פנייה לעיתונאים. [אנגלית]
  8. חגיגה רצינית במדור האהוב Exclusive first listen באתר של NPR, עם אלבומים חדשים להאזנה של ג'יל סקוט, בון איבר, YACHT, מריסה נאדלר ועוד ועוד. יש לכם מה לשמוע כל סוף השבוע הקרוב. [סטרים]
  9. כפי שכבר נאמר בעבר, הדמוקרטיה היא לא שיטת משטר מושלמת, אבל היא הדבר הכי טוב שהגענו אליו בינתיים. ואיסלנד עושה צעד דמוקרטי מעניין, וכותבת את החוקה שלה מחדש תוך דיון מתמיד עם הציבור. לא עם נציגי הציבור, אלא עם הציבור עצמו (שבאיסלנד הוא קטן מאוד, המדינה מונה כ-320 אלף אזרחים בלבד). טיוטות של סעיפים בחוקה מתפרסמים באתר ובעמודי הפייסבוק של הפרויקט, והציבור מוזמן להעיר, למחות, להציע תיקונים ושינויים, וחלק לא קטן מהם מתקבל ונכנס לחוקה החדשה. מדהים, בכל קנה מידה. [אנגלית]

  10. הם תמיד ידעו להצטלם. מאט וקים

  11. הקליפ הכי שמח של השבוע מגיע, איך לא, מהצמד Matt and Kim, שקשה שלא להתאהב בהם כי הם חמודים ויפים ותמיד ממש מחייכים כשהם מופיעים. אחרי שהתפשטו לגמרי ברחובות ניו יורק בקליפ הקלאסי ההוא, הם מסתערים שוב על העיר בקליפ "Block after block", ברצף של הופעות-פרץ שכאלו, כמו פלאש מוב אבל עם להקה וקהל. הם פשוט מגיעים למקום מסוים, מקימים בשניות את התופים והקלידים (שמוחזקים על ידי חברים וקהל) ומנגנים את השיר. התוצאה משמחת ובלגניסטית לעילא. נהדר! [טיוב]
  12. נפלא: Yours Truly הוא פרויקט ישראלי מסתורי, בו היוצר (או יוצרת) החביא עשרה מכתבים שכתב לנמענים לא ידועים, בתוך עשרה ספרים בספריות שונות (בתל אביב וכפר סבא). אם תיתקלו באחד המכתבים – וזה עשוי לקרות מחר או בעוד 18 שנה – פנו לכתובת המייל שלו, או שלה. יפהפה. [עברית]
  13. לרגל האלבום החדש, שעדיין לא החלטתי מה דעתי עליו אבל אתם מוזמנים להאזין לכולו כאן, הניו יורק טיימס מגזין מפרסם כתבת פרופיל נרחבת על Bon Iver, סיפור הצלחה די מפתיע ומשמח. אלבום מופת אחד ברגע הנכון, והבחור האלמוני והרגיש מוויסקונסין השקטה הפך לסוג של סופרסטאר אינדי, נערץ על ידי מאות אלפים אם לא מיליונים בעולם, מופיע עם קנייה ווסט ועובד על אלבום שני מיוחל מאוד, שיצא ממש עכשיו. איזה כיף לקבל חומר קריאה מעמיק ואיכותי על יוצר מעמיק ואיכותי. [אנגלית]
  14. גם אם לא הספקתם להשתתף בהגרלה, אני מקווה שלפחות צפיתם בווידאו החדש של קותימן, Thru Jerusalem, שזינק ובצדק ל-30 אלף צפיות בשלושה ימים, אחרי איזכורים ב-Mashable, wired, techdirt ועוד. [טיוב]
  15. כרגיל, "הארץ" חוגגים את שבוע הספר בהשקעה הגדולה ביותר מבין העיתונים בישראל, עם גליונות מיוחדים ושאר טובין. בנוסף ל"הארץ של הסופרים" ולגליון המיוחד של "הארץ ספרים", גם מוסף הארץ של השבוע הוא גליון מיוחד, שמוקדש להדפסה מחודשת של קובץ הסיפורים "ילדות ממושכת וקיץ וחורף בעיר אחרת" של נפתלי יבין, ספר שיצא לפני ב-1976 מעזבונו של הסופר שמת ב-1972 בגיל 36 בלבד, והודפס מחדש לפני 20 שנה. הפעם "הארץ" עושים משהו נדיר מאוד בעיתונות הישראלית כיום, ולא רק כותבים על הספר אלא ממש מדפיסים מחדש את סיפורי הספר בדפי המוסף עצמו – במלואו. לא קטעים, לא סיפור-שניים, אלא כל הספר כולו. זה פרויקט אדיר ומרשים, שראוי לכל שבח. אני מסיר את כובעי בהערכה לשי גולדן וצוות עורכי המוסף על ההחלטה והאומץ. הנה טור על יבין ועל ספרו מ-2008, מאת בועז כהן, שבוודאי צוהל השבוע על יציאתו המחודשת. בין השאר הוזמנו שישה מאיירים ישראליים לעצב עטיפה חדשה ל"ספר". העטיפה הנהדרת של מירב שחם, יקירת העונג (שעיצבה עטיפות ליהוא ירון, קטב מרירי, דני סנדרסון, צח דרורי ועוד), נבחרה לעטר את חזית המוסף – אך גם חמש העטיפות האחרות נהדרות ויכולות כל אחת לשמש כעטיפה ראויה לספר הזה. יובל סער מפרסם בפורטפוליו את שש העטיפות החדשות לספר. אהבתי במיוחד את זו של גיא שגיא. [עברית]
  16. אני אוהב את הרעיון המשונה של שילוב מתכון בקומיקס, ומדור הקומיקס-מתכונים של הקומיקסאי ינאי פרי ואיש המתכונים דור פלד ב-Xnet הוא מהדברים הכי מצחיקים שיש לקרוא ברשת בעברית. [עברית]

  17. כמו שכתב אחד המגיבים: החישוק הזה מסובב נהדר את הבחורה!

  18. [תודה לקסטה] כמה פשוט ליצור וידאו מרהיב: אח ואחות חיברו מצלמה זעירה לחישוק הולה-הופ, ותופתעו לגלות כמה יפה נראה העולם מנקודת מבטו של החישוק. [טיוב]
  19. האלבום החדש והמצוין של דודו טסה והכווייתים יצא במהדורה מיוחדת גם בוויניל. על פניו לא מדובר בתקדים – גם עוזי נבון ומכרים יצא בוויניל, וריליסים שונים של היפ-הופ ואלקטרוניקה ישראליים. ההבדל הוא שהאלבום של טסה הודפס בארץ, ולמיטב ידיעתי מדובר בפעם הראשונה שמדפיסים וויניל בישראל מזה כעשרים שנה. זה קורה ב-CDI, מפעל דיסקים בכרמיאל, שכפי הנראה (לא ביררתי) קנה או שיפץ מכונה להדפסת ויניל. אין לי מושג כמה זה עולה, אבל עצם העובדה שיש עכשיו אופציה להדפיס ויניל בארץ היא משמחת מאוד. מוזיקאים ולייבלים, אל תגידו לא ידענו. [זהו]
  20. המיקסטייפ מאסטר מורפלקסיס מרחיב את גבולות בלוג המיקסטייפים שלו ויוצר מעין אוטוביוגרפיה מוזיקלית בצורת מיקסטייפ בשני חלקים, שמכיל רסיסים של מוזיקה שחדרו מבעד למסך הזיכרון: שירים שהוא שמע ברדיו בילדותו ובנערותו. יש מיקסטייפ יום ומיקסטייפ לילה, וגם היום הרדיו של היום ושל הלילה, בתחנות רבות, הם שני יצורים שונים בתכלית. [עברית, מפ3]
  21. נקודת המפגש, אלבום חדש לגמרי של צח דרורי, להאזנה מלאה בבנדקאמפ. אני אוהב את זה שדרורי ממשיך ומנסח את הסאונד הייחודי שלו, בנפרד מכל מה שקורה מסביבו במוזיקה הישראלית. הניתוק הזה דווקא מבורך. [בנדקאמפ]
  22. בינינו, Queen היא באמת להקה ענקית. היה לי קראש היסטרי עליהם בגילאים 10-14, ומאז כולם עסוקים בלהסביר לי שזה נחמד אבל זה לא זה. וזה ועוד איך זה, וככל שחולף הזמן ואני חוזר לשירים הגדולים שלהם אני מבין שזה באבואה-בואה זה. נכון, זה בומבסטי וגרנדיוזי ואלה דברים שנחשבים לא סקסיים בימינו הציניים, אבל שתזדיין הציניות. פרדי מרקורי היה ענק, ולקווין יש לא מעט שירים שראויים לחיי נצח, ולמרבה השמחה הם כנראה יזכו לנצח הזה (לא רק בזכות המיתולוגיה סביב מותו של מרקורי, אלא גם כי הם פשוט היו ענקיים בזמנם, ומכרו מיליוני מיליונים של תקליטים). מה גם שזו אולי המוזיקה הכי טובה שנוצרה אי פעם לנהוג לצליליה (במיוחד עם חברים). ב-Quietus מודים בכך בלי בעיה, ולכן יצאו להעריך מחדש את כל אלבומי הלהקה בנוסח התנ"ך, כיאה ללהקה שיצרה רוק אלוהי בחלקו. [אנגלית]
  23. כמה כיף לקרוא ראיון עם פרופסור מוטי רגב, פרופסור לסוציולוגיה שמתמחה בחקר מוזיקת פופ ורוק. יש לו הרבה מאוד לומר על הצד החברתי של התרבות שכולנו צורכים בכמויות גדולות על הצדדים הפולחניים שבה, על היחסים המקומיים-בינלאומיים שלה, על טעם ועל ביקורת. כאמור, כיף לקרוא – אם כי אולי ב"הארץ" היו צריכים לקחת כמראיין מישהו שלא כתב את התואר השני שלו בהנחיית המרואיין שאליו נשלח. [עברית]
  24. [תודה לזהר] לכבוד שבוע הספר, כדאי שתלמדו איך לשתות כמו הסופר האהוב עליכם ומה אתם יודעים! יש לנו לינק לזה! מהמוחיטו של המינגוויי ועד למרטיני של אן סקסטון וסילביה פלאת'. אהבתי במיוחד את הציטוט של דילן תומאס: "אלכוהוליסט הוא מישהו שאתה לא אוהב ושותה בדיוק כמוך". [אנגלית]
  25. [תודה לעידן] האם לא שמתי כאן עדיין את הבלוג המדהים Wave at the bus?! אם כן הנה הוא בא. במשך 170 ימים רצופים יצא הנער ריין לאוטובוס לבית הספר, כשאביו עומד מחוץ לבית ומנופף לו לשלום. ההבדל העיקרי בין הנפנוף האבהי השגרתי לזה של אביו של ריין הוא שהאבא, דייל, עשה זאת מדי יום בתחפושת משוגעת אחרת, והאמא רושל תיעדה כל יום והעלתה לבלוג. הוא התחפש לכלה ביום חתונתה, לאבא על האסלה, לקרטון חלב, לטינקרבל, לטורף (מהסרט), לנינג'ה, ועוד. רשימת 170 התחפושות כאן, ויש לקוות שהבלוג יחזור לתפקוד מלא בסוף החופש הגדול בארה"ב. [אנגלית]
  26. עיתון "הארץ" הוציא השבוע את גיליון שבוע הספר המיוחד של "הארץ ספרים", ובו בוחרים סופרים ועורכים שונים את הספר הכי טוב שקראו השנה. במילים אחרות: המלצות טובות מאנשים שמבינים בספרים טובים. ויש שם מספיק המלצות כדי למלא לא רק את סוף השבוע שלכם בקריאתן, אלא גם את השנה הקרובה שלכם בספרים מצוינים. [עברית]
  27. במגזין GOOD, שכשמו הוא אכן מגזין טוב ואפילו מצוין, יוצאים כנגד השימוש הרווח בטענה "אין מילה כזאת!" בתיקון מילים חדשות. מחשבה לשונית מרעננת. [אנגלית]
  28. "Senator", שיר חדש לסטיבן מלקמוס! אני יודע מה הסנטור רוצה, והסנטור רוצה מציצה. אין על מלקמוס. [מפ3]
  29. אם אתם אוהבים את Man Man ואת Deerhoof, אתם כפי הנראה תאהבו את Baby baby, הרכב רוק עם צירים רופפים, שהאלבום החדש שלו ניתן להאזנה בבנדקאמפ והוא כיף גדול מאוד. [בנדקאמפ]
  30. [ויה הציווי החדש] The Onion הוא אתר סאטירה של חדשות מזויפות, ומפעם לפעם גופי חדשות שונים ברחבי העולם (כולל ישראלים) נופלים בפח ומפרסמים ידיעות שלו כאמיתיות. בלוג חדש אוסף כותרות אמיתיות לחלוטין מהעולם, שנראות כאילו המציאו אותן ב-Onion. אהבתי במיוחד את זאת. [אנגלית]
  31. Rider הוא המסמך שמעבירה הנהלת הלהקה למפיק ההופעה, כדי לדאוג שיכינו ללהקה ולמופע את התנאים הדרושים. לאורך השנים נודעו סיפורים מטורפים על מסמכי ריידר לא שפויים של כוכבי-ענק, ונדמה שככל שהכוכב גדול יותר כך הריידר מטורף יותר: החל מדרישות לאוכל טבעוני ובירה מסוג מסוים בלבד, ועד דרישה מדויקת למידת הטמפרטורה והלחות בחדר או צבע המגבות, וידוע גם הסיפור (האמיתי) על ואן היילן, שדרשו קערת M&M ללא אף סוכריה חומה (על פי הסיפור, הם עשו זאת כדי לבדוק שבכלל קוראים את הריידר שלהם). Foo fighters לקחו את הכל לכיוון אחר לגמרי, ובהתאם לאופי האגדי שלהם, שלחו לפרומוטרים חוברת צביעה עם כללים מאוירים. [אנגלית]
  32. יובל סער מארח בבלוגו פורטפוליו רצף של בלוגרים הבוחרים, כל אחד בתורו, עטיפת ספר שהם אוהבים במיוחד. אין פוסט שמרכז את כולם, אז פשוט גללו בבלוג. [עברית]

  33. עכשיו איפה שמתי את התקליט ההוא?

  34. [ויה רדיו פרימיום] פוסט נהדר בבלוג Dangerous minds מציג אנשים מפורסמים עם תקליטים. מקלינטון עם תקליטי ג'ואן ג'ט ופטי סמית' עם ג'ון קולטריין ועד התמונה המדהימה הזאת של מאדליב טובע בוויניל. [פיקסלים]
  35. [תודה למיקי] שכתבה: "נתקלתי ב"מדברים מצחיק", שיחה בת שעה בין ג'רי סיינפלד, לואיס סי קיי, ריקי ג'רבייס וכריס רוק (אני מרגיש צורך להוסיף שלושה סימני קריאה בסוגריים אחרי כל שם) על קומדיה וספציפית סטנד אפ, וכל כך נהניתי ממנה שחשבתי שיהיה נחמד לשתף. חג שמח!" [טיוב]
  36. משפחת אלייב האדירים ומלאי החיים מוציאים סוף סוף שני סינגלים להאזנה מהאלבום החדש בהפקת תמיר מוסקט (שיתארח אצלי ב"תדר" ביום ראשון הקרוב, 19:00 בערב!). [סטרים]
  37. [תודה ללירון] Rare book feast היא סדרת סרטונים שחוגגת את החפץ שאותו אנחנו חוגגים ממש השבוע: הספר! העיצוב, הרעיונות והיכולות של החפץ הפשוט-לכאורה הזה. ראשון בסדרה הוא אטלס עולמי מרהיב מ-1953 שאויר כולו ביד, כמובן, הרבה לפני המחשבים. חגיגה של אינפוגרפיקה. [וימאו]
  38. רגע לפני ש-Suede האהובים מגיעים לארץ (וכן, צפויה כאן חלוקת כרטיסים), הם הוציאו מחדש את שני אלבומיהם הראשונים, הגדולים והמרגשים ביותר, והביקורות ברשת לא איחרו להגיע. אבל אהבתי במיוחד את הטור האישי עליהם ב-Quietus, כי כפי שכותב שם לוק טרנר, אי אפשר לכתוב על סוויד בלי להיות אישי. זו להקה שנכנסה לחיי מאזיניה והגדירה אותם מחדש, אפילו לתקופה קצרה. [אנגלית]
  39. Stars הוציאו אלבום שאוסף הקלטות ראשוניות לשירי אלבומם מ-2007, In our bedroom after the war. החלטה משונה מבחינת תזמון, אבל למי אכפת. האזינו לכל האלבום פה. [סטרים]
  40. קונאן או'בראיין הוזמן לשאת את הנאום החגיגי בטקס חלוקת התארים של אוניברסיטת דארטמות'. ספוילר: זה היה מצחיק! [טיוב]
  41. ג'וש ראוס המוכשר, שעבר סופית לספרד, מציע סמפלר חינמי של 25 שירים ב-0 שקלים או יותר, לבחירתכם. [מפ3]
  42. לכבוד שבוע הספר, קפה גיברלטר מפרסמים את הפרק הראשון מהספר של ענבל פרלסון ז"ל "שמחה גדולה הלילה" (רסלינג, 2006), על המוזיקאים היהודים-ערבים שהגיעו לישראל בשנות ה-50. [עברית]
  43. [תודה ללזר] שמגדיר את הפרויקט הבא, ובצדק, כ"דה-קותיזציה" לשיר המופת "Paranoid android" של רדיוהד, שכאן הורכב מחדש על ידי 36 מוזיקאים מרחבי העולם, כל אחד צילם את עצמו מנגן את התפקיד שלו ועורך חרוץ אחד (ישראלי?) הדביק את כולם ביחד על הביט. יצא מעולה! [טיוב]
  44. יופי של סשן של ת'ורסטון מור אצל לה בלוגותק, שצולם בדירה שלו בניו יורק וכולל גם כמה סיפורים נהדרים שלו על ימיו הראשונים בעיר. [וידאו]
  45. אני אמשיך לנדנד לכם עם Lia Ices עד שתשמעו את כל האלבום היפהפה שלה, Grown Unknown. הנה ביצוע שלה בסשנים של Yours Truly לשיר היפה "Ice wine". באלבום הוא אפילו יותר יפה. [וימאו]
  46. התפו"דים עידית וניב מפגיזים בשני פוסטים של המלצות ספרים מוזיקליים לשבוע הספר, כמובן בתחום ההתמחות שלהם – מוזיקה אלקטרונית ורקידה לדורותיה. פוסט אחד מוקדש לספרי סיימון ריינולדס (שמופיע גם באייטם הבא), ופוסט אחר ממליץ על שלושה ספרים אחרים שחייבים. התפו"דים מבטיחים לרוץ עם זה כל השבוע, ואני כבר מפנה מקום בספרייה. [עברית]
  47. סיימון ריינולדס תוהה בספר חדש, Retromania, על הנטייה של תרבות הפופ בימינו להסתמך על תוצרי העבר שלה עצמה, ושואל שאלה תרבותית קשה: מה יקרה כשייגמר לנו העבר להישען ולשאוב ממנו, כשהכל יהיה רטרו? הוא מתראיין ל-Quietus לשיחה מרתקת ומעוררת מחשבה. [אנגלית]
  48. וין באטלר מארקייד פייר מראיין את אלכסנדר סקרדגרד מדם אמיתי. מעניין כמה מקוראי העונג אוחזים באהבה משותפת ללהקה ולסדרה. [אנגלית]
  49. ארקייד פייר, שזכתה השבוע לסרט דוקומנטרי בן 30 דקות, קפצה לאיזו תחנת רדיו והשאירה אחריה שני ביצועים עם עיבודים חדשים ל-"Sprawl II" ו-"We used to wait". [טיוב, וימאו]
  50. אחד הסרטים האהובים עליי הוא "Dazed and confused" של ריצ'רד לינקלייטר. לפני כמה חודשים הושבתי את אהובתי לצפות בסרט בפעם הראשונה, וכשהוא נגמר ושאלתי מה דעתה היא אמרה שזה אחלה סרט, אבל קצת חסרה עלילה. ברור! זה חלק מהעניין בסרט הזה, ובעוד כמה סרטים מצוינים. עכשיו מגזין Nerve מצדיע להם, ובוחר את 10 הסרטים נטולי העלילה הטובים ביותר אי פעם. תוכלו למצוא שם את אבודים בטוקיו, הקו האדום הדק, מוכרים בלבד ועוד נהדרים. וכמובן, גם שני סרטים של לינקלייטר. איפה Dead man של ג'רמוש, אני תוהה. [אנגלית]
  51. רותי שלחה אליי תהיה מוזיקלית, ומצאתי את עצמי נטול תשובה. אולי המוח הקולקטיבי של קוראי העונג יעלה כמה הצעות מועילות? הנה הבעיה של רותי: "אתמול במצעד הגאווה הרדיקלי היה רגע שעמדנו וחיפשנו שיר לשיר. זו לא פעם ראשונה שבהפגנה או במצעד זה ממש ברור שלשיר ביחד זה הדבר הנכון לעשות. לא לקרוא קריאות, לא לצעוק ובטח לא לשתוק. לשיר כמו שהשחורים שרו בהפגנות שלהם. לשיר כי זה גם עוזר להרגיש ביחד, גם עוזר לאחרים לשים לב שאנחנו קיימים. כבר הרבה זמן אני מחפשת שירים כאלה, שירי מחאה שאפשר יהיה לשיר בהפגנות ובמצעדים ואני לא מצליחה למצוא. ובטח שלא בעברית". כמובן שהשיר לא חייב להתייחס דווקא למצעד הגאווה, אלא לכל מצב קבוצתי של מחאה. יש לכם רעיונות? [זהו]
  52. [תודה לשאול] יש הרבה ספרי ילדים שמטרתם לגרום לילד להפסיק להתרוצץ, וללכת לישון כמו ילד טוב. לא תמיד זה עובד, והורים מרוטי-עצבים מוצאים את עצמם אומרים, או לכל הפחות חושבים: לך כבר לישון, קיבינימט! עכשיו יוצא הספר, Go the fuck to sleep, עם גרסת אודיו מבריקה בהקראת סמואל אל ג'קסון, אלא מי. מקסים. [טיוב]
  53. "לרשימת הדברים שעתידים להיכחד מהעולם אפשר להוסיף עכשיו חנויות ספרים. האם עלינו להיות מודאגים מכך? הסופרת ניקול קראוס כבר מתחילה להתגעגע ומסבירה למה החנות הקטנה שמעבר לפינה יכולה להרחיב את אופקינו הרבה יותר מהאינטרנט". אני אוהב שעורכים טובים חוסכים לי את הצורך לנסח את האייטם. [עברית]
  54. גם אני מצאתי את עצמי תוהה תהיות אישיות לגבי הרגלי קריאה אנלוגיים בעולם דיגיטלי, בטור חדש שלי ב-Xnet\מהות החיים. [עברית]
  55. חזרתי השבוע לאלבום האחרון של The Black Keys, זה שכשיצא לא הספקתי להעמיק בו כמו שרציתי, זה שבחרתם למקום #6 באלבומי השנה של 2010, זה שמכיל כמה מהשירים הכי גדולים של הצמד האדיר הזה. נתתי לו כמה סיבובים השבוע, ונכבשתי לגמרי. טבעתי בקסם. אפשר לטעון כנגדם, ובצדק מסוים, שהם לא מחדשים מוזיקלית שום דבר: את הבלוז אנחנו כבר מכירים והרכבי גיטרה-תופים-בלבד כבר שמענו, וגם סול וגלאם-רוק והיפ-הופ אינם זרים לנו. ואני אומר: אז מה? שימו רגע את "Everlasting light" ותגידו לי שזה לא שיר גדול. אז מה אם הפתיח מזכיר לי בכל האזנה והאזנה את "Mambo sun" המבריק של טי רקס, אז מה אם אין פה חדשנות – יש פה שיר גדול של להקה גדולה, ולעזאזל (עם) החדשנות. שירים גדולים זה העיקר, לא רק עולמות חדשים. [מפ3]

שתהיה שבת שבוגי, ולשאלה השנתית החשובה לא פחות: איזה ספר אתם קוראים עכשיו, ואיך הוא?

35 תגובות על “עונג שבת: ספרים בכריכה רכה”

  1. מאת עידו:

    אחלה עונג השבוע, ואני קורא עכשיו את "רעב" של קנוט המסון

  2. מאת עלמה:

    אני בדיוק סיימתי לקרוא בפעם הראשונה את ספר השירים של סמי שלום שטרית, "שירים באשדודית", וזה אחלה אחלה של ספר. מרגש וכזה שאי אפשר לעצור את הקריאה בו.

  3. היי Dude – שמח שחזרת,
    השבוע התקיים פסטיבל לובבוסקי בירושלים

    אהבתי את הבלוג עם האב המתחפש – גדול ! אני מתרשם במיוחד מכך שיש לו זמן בבוקר להתלבש פעמים, וגם להדאוג שהילדים יגיעו לבית הספר :-)

    רציתי להמליץ על שני פוסטים בתפוד על ספרי מוסיקה
    http://www.tapud.co.il/

    תודה על הקרדיט באייטם 29, מגיע גם לגלי גונן שמצאה את זה, וחוץ מזה יש לי עוד המלצות מוסיקה שכולם אצלי בבלוג:
    http://premiumradio.blogspot.com/2011/06/blog-post_17.html

  4. מאת רינת:

    קודם כל, הגעגועים באמת היו קשים. כל פעם בשבועיים האחרונים שפתחתי את ה-RSS ביום שבת וקלטתי שלא מחכים לי שם קישורי-ממתק מרובים בצורת העונג הרגשתי גל של אכזבה. אבל פיצית אותנו עם עונג משובח באמת הפעם. ואם יורשה לי, אני מתגעגעת לעונגים שהיו יותר כלליים ופחות ממוקדי-מוסיקה.

    מעניין מאוד – צורת ההתגבשות של החוקה של איסלנד. האם צריך הר געש בסביבה כדי לגרום לזה לקרות?:-)

    הרעיון של Yours Truely פשוט נפלא. אהבתי.

    חוץ מזה, כתבתי בבלוג שלי על הקושי של ספריות לשרוד בעידן הדיגיטלי של היום, על הדיונים המקוונים שמתרחשים בעולם, איך לנהל דיונים יותר מועילים בעניין, ודרכים שבהם ספרנים יכולים לשמור על מקומם ומקצועם בעולם שסבור שכבר הם פחות ופחות רלוונטיים (מיותר לציין שאני לא חושבת ככה). חוץ מזה הפוסט מספק עוד הרבה קישורים מגניבים, אבל לא תגלו את זה אם לא תקראו:
    http://bit.ly/jx0Qe9

  5. מאת brownies:

    אני קוראת את ה"קברט ההיסטורי של פרופסור פבריקנט" של ירמי פינקוס, ובאמת, בלי קשר למוסד בו אני לומדת, אהמ, אני ממליצה עליו בלב שלם. מדובר ככה"נ בספר הכי טוב בעברית שנכתב כאן בעשור האחרון.

  6. מאת ערן:

    שבת שלום,
    קודם כל, סיימתי השבוע את הביוגרפיה על רופוס וויינרייט, שכל החלק הראשון שלה מגולל למעשה את הסיפור על הוריו, לודון ויינרייט וקייט מקגריגל, על שנותיהם הראשונות על הבמה ומעט על סצנת הפולק אז בארצות הברית. די מרגש.
    כרגע, קורה את The Omnivore's Dillema של מייקל פולאן, חוקר אוכל, תיעוש ותיעוש אוכל. עוד ברבע הראשון של הספר ודי מעניין, אם כי גם מטריד. קפיטליזם, חומרים משמרים ויותר מדי תירס בחיים שלנו, מסתתר מאחורי כמעט כל מוצר בסופרמרקט…

  7. מאת ערן:

    ואגב – סיימתי עכשיו לקרוא את הטור שלה על הספרים בXNET…
    לא צריך מהפכה בשביל לשמור את הספריים הפיזיים איתנו. צריך אהבה. לאהוב את הספרים שאנחנו קוראים, לשמור אותם, לקרוא מהם ולהקריא מהם (אצלי בבית יש בן זוג שאוהב שאני מקריא לו, אפילו שהוא בדרך כלל נרדם בחצי הדרך), לדמיין ספריית עץ מושלמת שתקום יום אחד בביתנו ואת מקום הכבוד שניתן לה. זו האנרגיה שתשאיר את הספרים פה איתנו.
    אולי אני קצת נאיבי אבל לא דואג לגבי העידן הדיגיטלי הזה. הוא מיועד לאנשים קוראים אבל לא כאלה שבהכרח ניתן להגדיר אותם כ"אוהבים לקרוא".
    ואם נודה על האמת, הישראלי המצוי שעליו, לאחר שרכש את המכשיר הלא זול במיוחד, לשלם גם סכום די לא קטן עבור קובץ דיגיטלי פשוט (גם אם לוקחים בחשבון עניינים של "הפצה" ושל זכויות יוצרים) – הוא לא ירוץ בקלות אל הדיגיטציה.
    גם בחו"ל, עדיין, ולא ברור למה זה ככה, הספרים הדיגיטליים עולים יותר מגרסת הספר ברוב הפעמים.

  8. מאת גבע:

    אייטם 49 סוף ציטוט: "אז מה אם אין פה חדשנות – יש פה שיר גדול של להקה גדולה, ולעזאזל (עם) החדשנות. שירים גדולים זה העיקר, לא רק עולמות חדשים. [מפ3]"

    מתחיל ליפול האסימון סופסןף , השורש החלש של הבלוג הזה.

  9. מאת טל:

    בעמוד שלוש של הכותרות סטייל the onion יש כותרת על האבא המנופף לבן שלו באייטם 21. (:

  10. מאת אורן:

    יופי של עונג.
    אני קורא עכשיו את "שעת הפעמונים" של סימנון. הוא טוב מאוד.

    לאחרונה גמרתי לקרוא את The Fallen של דייב סימפסון, עיתונאי מוסיקה בריטי ומעריץ של The Fall, שניסה לאתר את כל עשרות האנשים שהיו בלהקה מאז הקמתה ועזבו אותה או נזרקו ממנה ולשמוע מהם על החיים בלהקה ועל מארק אי סמית. ספר מעניין ומשעשע (לא ידעתי שאני כל-כך נהנה מרכילות!) אבל קשה לי להאמין שאי פעם ארצה לקרוא אותו שוב. גם החבר שנתן לי את הספר חושב כך, ולכן אני אשמח להעביר את הספר הלאה.

  11. מאת עע:

    איזה כיף שחזרת.

    לגבי Lia Ices: השיר הזה, ואולי רק בביצוע זה, לא יודע, ממש מזכיר (וזה כמובן דבר מצויין) את זה :
    http://www.youtube.com/watch?v=bCOiidUO1P8

    ספר: סיימתי בדיוק את "הארנב מפטגוניה" – האוטוביוגרפיה הפטפטנית ולעיתים גם מעניינת של קלוד לנצמן. הבנאדם נע בין אהבה עצמית וחשיבות עצמית מופרזות לכמה אבחנות מעניינות. בגדול מומלץ לאוהביו ואוהבי הז'אנר אבל לא לכל השאר.
    כרגע קורא את "הברלינאי האחרון" של יורם קניוק
    אבל הספר האחרון שממש אהבתי היה "פרוייקט לזרוס" של אלכסנדר חמון -מרתק ומדוייק.

  12. מאת אקונומיקה:

    אחרי תקופה ארוכה מאוד בה לא היה לי זמן לקרוא את העונג ובהחלט אפשר לומר שהתגעגעתי, חזרתי, אין ספק שזה היה חסר לי.

    לעניינו בשילוב תקופת הבחינות הנוכחית, אני קוראת קצת דוקינס לנשמה

  13. מאת עמרי:

    ב-Dead Man של ג'רמוש דווקא יש יחסית עלילה (מסע, דרמה, התפתחות).

    וכן, קצת מוזר/מביך שמי שראיין את מוטי רגב הוא תלמיד שלו. לא ברור.

  14. מאת רינת:

    שכחתי לומר שאני קוראת עכשיו את "שעת התה הארוכה והאפלה של הנפש" של דאגלס אדמס. הוא פחות טוב מ"סוכנות הבילוש של דירק ג'נטלי" (שעליו כתבתי בהרחבה בבלוג) אבל גם נחמד. אדמס מצטיין כמו תמיד בציטוטים שנחקקים בראש וביכולת לקשור המון בלגן לכאורה לא קשור למשהו מרתק שגם אומר משהו על העולם. אני בערך באמצע אבל עם קצת מזל אספיק להמשיך להתקדם בו היום…

  15. מאת קרליבטוסיק:

    יפה שפתחת את העונג בניסוח אמת חשובה על "הבנה במוזיקה" וכמה אייטמים למטה אתה כותב: המלצות טובות מאנשים שמבינים בספרים טובים…
    מה הופך אותם למבינים? למה בספרות אפשר להיות "מומחה" ובמוזיקה לא?

  16. מאת לא נעים:

    לא קראתי ספר הרבה זמן ( יש קוראים כאלו בבלוג?) במסגרת עבודתי אני מחויב להתדעכן ולקרוא חומר מקצועי רב… אבל לחלוטין לא מרגש..

  17. מאת גיאחה:

    קרליבטוסיק – הם מבינים בספרים מאותן הסיבות: ספרים מרגשים אותם, הופכים לחלק עצום בחייהם, מגדירים אותם. וכן, הם גם קראו הרבה ספרים ויש להם נקודה טובה להשוואה.

  18. מאת דייב דנ:

    איזה כיף שני מיקסטייפים חדשים של מורפיקס.

    ואני קורא עכשיו את "לא רציונאלי אבל לא נורא", הספר השני של פרופ' דן אריאלי.
    לחובבי הז'אנר של כלכלה התנהגותית.

  19. מאת שרון:

    מט אנד קים הם הכי חמודים בעולם! הייתי בהופעה שלהם בפסטיבל בבלגיה. נכנסנו סתם, למרות שלא הכרנו אותם כי לא הייתה הופעה מעניינת וזה היה בשעות הצהרים. הם היו כ"כ חמודים וכ"כ שמחו שהקהל בכלל טרח לבוא והיה כ"כ כיף לשמוע אותם, מאז יש לי חיבה מיוחדת אליהם…

  20. מאת מישקה:

    כל אייטם ואייטם. עונג משובח במיוחד

  21. מאת Bunny:

    איזה יופי של עונג :)

    בדיוק סיימתי את אבירי הדרך של מייקל שייבון. הוא קטנטן וחמוד.

  22. מאת צ.:

    אני חושבת ש-this little tlight of mine הוא שיר מחאה והעצמה אדיר לכל קבוצה חריגה.

  23. אם כבר מזכירים את מירב שחם
    מאד מומלץ להכנס לאתר שלה
    http://bananamoon.co.il

  24. מאת אסף:

    ימיו האחרונים של סטפן צוויג

  25. מאת צ.:

    לדוגמה – דוגמה מהפגנה אמיתית מ-64

  26. מאת מאיה:

    פייי, כמה מטעמים בפוסט אחד!
    סידרת לי את השבת.

  27. מאת יניב:

    בפודקסט המעולה Planet Money של NPR הקדישו 4 תוכניות לאיסלנד שהיתה מטאור כלכלי לכמה שנים והתרסקה במשבר האחרון.
    ואפילו אבא של ביורק משתתף באחד הפרקים
    http://www.npr.org/templates/archives/archive.php?thingId=136585033

  28. מאת מיס בוז'רסקי:

    ברוך שובך!

    אני קוראת כעת את הספר השני בסדרת "שיר של אש ושל קרח" (משחקי הכס), "עימות המלכים". אפוס פנטזיה מרהיב. אני אישית מעדיפה לקרוא לפני שאני צופה.

  29. מאת Gong:

    15 עשה לי סחרחורת
    16 איפה משיגים???

    אחלה עונג, שבוע טוב!

  30. מאת WSD:

    אחרי לא מעט זמן שלא קראתי כאן, נחמד להתעדכן ביוצרים חדשים במוזיקה.
    תודה!

  31. מאת מיכאל:

    אחלה עונג. לא קורא עכשיו כלום כי זנחתי את "זאב הערבה" של הסה בפעם השנייה בחיים. חייב לעבוד על הפרעות הקשב. ולגבי yours truly, מדובר בבחורה והיא עשתה גם את זה, שמומלץ: http://wordsthatmakesmecry.tumblr.com/
    שבת שלום

  32. מאת דקסטר בוכניק:

    קווין. אחד השיאים :

  33. מאת נוף:

    אני חושבת שהמעבר הזה לעולם הדיגיטלי דומה ל… סוג של השתלת זכרונות. כאילו כל האנשים בעולם מחליטים לחלום על דברים במקום לחוות אותם. זו התחושה של לדעת בלי לקום מהכיסא. כאילו, אתה קורא, או שומע מוסיקה או רואה סרט, וזו כאילו אותו הדבר אבל זה בעצם לא ממשי כי זה לא מייצר זיכרון נפרד.
    במקום הריח של הפופקורן והלחישות הפרצופים החדשים שתראה בקולנוע תזכור את המסך של המחשב. במקום המגע של הספר וההדר השקט של ספרייה או חנות ספרים והאבק המרחף תזכור את המסך של המחשב. כל מיני סוגים של חוויות חושיות מצטמצטמים לחוויה אחת בעצם.

    מצד שני – יערות הגשם הם באמת בעיה. אבל יש נייר נטול עץ, ויש נייר ממוחזר. אולי אפשר לעשות מזה איזשהו עתיד.

  34. מאת יובל:

    אני בטוח שגם כשדפוס המוני נכנס לתמונה אנשים התלוננו על אובדן החוויה, אפילו שלפני זה ספר עלה כמו משכורת של שבועיים. אין טעם לחיות בנוסטלגיה.

כתיבת תגובה