5 בספטמבר 2009

עונג שבת: העייפות הרגה את הבלוגר

"לאורך האלף הנוכחי שבנו ופגשנו אלבומים שעשו רושם ראשוני מצוין, אבל התפוגגו מהר מדי ונותרו כחסרי ערך ומשמעות של ממש לחיים. אלבומים של להקות עאלק-מרדניות אבל רק בגבולות הידועים ששורטטו לפניהן, של אמנים מתייסרים אבל נעדרי מוכנות לסיכונים, ושל הרכבים לכאורה פרועים שאצל רובם המראה זכיר יותר מהשירים"שרון מולדאבי מאוהב באלבום החדש של הסולסייברז, וחושש שמא גם הוא יתגלה בקרוב ככזב

לפני הכל: וואו. פשוט וואו. אוקרביל ריבר? You guys! לא ידעתי שאתם כל כך אוהבים אותם! מכל החלוקות שהתפרסמו כאן השבוע, מכל החלוקות שהתפרסמו בעונג מאז ומעולם, אף אחד אפילו לא התקרב ל-375 התגובות שפשוט שטפו את הפוסט הזה כמו צונאמי. עד עכשיו השיא היה משהו כמו 212, ואני חושב שהחזיקו בו פורטיסהד, כשחילקתי כאן את Third. בכל מקרה, וואו. פשוט וואו. התנצלותי הכנה בפני 371 המגיבים שלא זכו. תודה שהגבתם.
הזוכים בכרטיסים לאוקרביל ריבר: תומר (זה שהתאהב באוטיס רדינג) ויובל (שהתאהב ב-Why). בדקו מייל!
הזוכים בדיסקים של אוקרביל ריבר: שירי (שהתאהבה ביו לה טנגו) ומורן (שהתאהבה בליאם פיין) בדקו מייל!
הזוכים ב"יום שני" של נסים קלדרון: זקי חלטורה, תם שי. בדקו מייל!
הזוכים בדיסק החדש של Monotonix: פרופלור, מיה. בדקו מייל!

    decemberists
    (תצלום: Alicia J. Rose, CC)

  1. ככל שהולך ומתקרב סוף השנה, הראש שלי הולך ומתמלא בצפיפות גדלה בשמות של אלבומים ושירים שהפכו את 2009 לנסבלת, טובה ומרגשת יותר. יש הרבה כאלה ומעט כאלה, תלוי ברמת הריכוז שלי באותו הרגע ובמידת השיפוט והרחמים שלי כשאני מרפרף בראש על אלבומי השנה ומחליט מי לכאן ומי לכאן. ואני כל הזמן מזכיר לעצמי: אל תשכח את Dark was the night. זה אולי אוסף ומי בכלל מדרג אוספים, אבל זה יהיה פשוט פשע לשכוח את אחד הדיסקים ששמעתי הכי הרבה השנה. ומבחינתי, אוסף שמכיל רק שירים חדשים שלא נמצאים בשום מקום אחר, הוא קביל לגמרי כאלבום לרשימת אלבומי השנה. ואיך לא, כשכמעט כל שיר בו הוא מועמד ודאי לרשימת שירי השנה? אח, DWTN, אוסף-על שכמוך, לו רק היו יותר כמוך עולמנו היה כה נפלא. עד שנקבל עוד מהטעים-הטעים הזה, אני אמשיך לשמוע את "Sleepless" של The Decemberists פעמיים בשבוע לפחות. [מפ3]
  2. חוצמזה 3, כהרגלם של מארגני הפסטיבל הצפוני, חושף את פרטיו כמעט ברגע האחרון. שמרו לכם את הסופשבוע האחרון של ספטמבר – 25-26.9 – והעפילו לקיבוץ פרוד (ליד צפת)! בשנה שעברה זה היה תענוג אדיר, ולפי הליינאפ נראה שגם השנה יהיה פסטיבל מעולה, אף על פי שההדליינרז הולכים ומתמרכזים. אם בשנה שעברה פורטיס הגיע לתת את ברכתו המוזיקלית לדור יורשיו החתרניים, הפעם יהיו המופעים המרכזיים אסף אמדורסקי, כנסיית השכל ועמיר לב (שהגיע גם בשנה שעברה, הוא גר איזה 10 דקות משם). מפחדים שלא יהיה לכם מספיק אינדי? הו חברים, אל חשש! תראו מי עוד יהיה שם: גלעד כהנא, אורן ברזילי (מופע הארנבות של ד"ר קספר), איטליז, קולולוש, קרוסלה, אלקטרה, Mambomambas, יעל דקלבאום, יהוא ירון, ברמלאי, אורי מרק, המועדון, דיוויד בלאו, אשכרה מתים, nx2, אדם קומן, The Aprons, אסף ארליך, חיה מילר, The Inhibitors, וזו כמובן רשימה חלקית! גם ייבוא קטן מחו"ל יהיה, בדמות הרכב האלקטרו-נויז Les Trucs מברלין. פרטים נוספים יהיו, בקרוב, כאן, ובהתאם לגודל השמות גם המחיר גדל (מעט), ויעמוד על 110 ש"ח בהזמנה מוקדמת, 120 ש"ח במקום (למדו מלקחי אינדינגב – קנו מראש!). כרטיסים אפשר להזמין בטלפון הזה: 0523-725357 (ובטלפון הזה בלבד! כנראה). נראה שהולך להיות אדיר, אבל בדיוק כמו בשנה שעברה, גם הפעם יש בעיה גדולה של העברת מידע לציבור. שלושה שבועות לפני הפסטיבל אין מידע באתר, המייספייס מעודכן לשנה שעברה, ואם יש מקומות לרכוש בהם כרטיסים פיזית (נגיד, בחנויות מוזיקה) או אינטרנטית, אני לא יודע עליהם – וכמי שמתכוון ללכת לפסטיבל, אני אמור לדעת. [אף שפה, בעצם]
  3. ועוד מחשבה: בשנתו הראשונה נערך חוצמזה בפסח (אפריל), בשנתו השנייה נגרר עד אוגוסט והשנה הוא כבר בסוף ספטמבר. בהתחשב בעובדה שאינדינגב נשארו כבר שלוש שנים במועד הקבוע שלהם באוקטובר, נראה שיש פה בעיה רצינית. לערוך את שני פסטיבלי האינדי הגדולים והמרכזיים במדינה, שפונים לאותו קהל, במרווח של שלושה שבועות זה קצת חוסר אחריות, שאני נוטה להפיל על חוצמזה (שבמקור הצהירו שהפסטיבל השנה ייערך בסופשבוע הראשון של ספטמבר, כלומר… היום), שהזיזו תאריכים. מצד אחד, למה להתלונן? יש שני פסטיבלים גדולים בשני הקצוות של הארץ ואני גם יודע שנעשים מאמצים להבדיל בין הליינאפים שלהם ולא לחזור על להקות. מצד שני, מדובר באותו קהל. אמנם קהל הולך וגדל אבל עדיין, אותם 2,000-3,000 איש, וסביר להניח שמישהו ייפגע: לא יישאר כסף, לא יהיו שני סופ"שים פנויים במהלך חודש אחד לברוח בהם מאחריות או תוכניות אחרות, או שפשוט לא יהיה כוח. אני אהיה בשניהם גם אם זה יביא אותי לאוברדראפט, קריסה מתשישות ועומסים בעבודה – אבל אני נלהב במיוחד בעניין, ואני מניח שהאוהד הממוצע, זה שהבילוי השנתי שלו זה לקחת את הילדים לפסטיבל אינדי או לנסוע עם החבר'ה ושק"ש לסופשבוע מוזיקלי, יתקשה לעמוד בעומס. אני טועה? תנו דעתכם בתגובות. [זהו]
  4. No Coast הוא לייבל ירושלמי חדש ומעניין, שמתכוון "להפיץ ולתעד יצירות של אמנים ירושלמים בתחום המוזיקה והוידאו". לייבל שהוא גם לייבל-וידאו, זה מעניין. [עברית]
  5. patton goni
    (תצלום: גוני ריסקין)

  6. אוף, איזה שבוע מוזיקלי מעייף זה היה! מעייף וטוב, אבל מעייף. בואו נראה מה היה לנו שם. בערב הראשון קיבלנו את מונוטוניקס, Dinosaur Jr ו-Faith no more, איזה הרכב מנצח. האם הייתי היחיד שנהנה מההופעה של הדינוזאורים? כך מסתמן משיחות עם חברים. בינתים, הנה הסיכום שלי מהערב הזה, והנה של אחרים: אור ברנע כתב ב-Ynet כמו מעריץ טוטאלי של פיית' נו מור, כנ"ל תומר יודילביץ' ב-NRG. עינב שיף וניב הדס כתבו ביקורת משותפת בוואלה, ובנענע חילקו משום מה את מונוטוניקס ודינוזאור ואת פיית' נו מור לשני מאמרים (הייתי קורא אותם, אבל יש שם איזו פרסומת נוראה שמתעקשת להשמיע לי מוזיקה שאני לא רוצה בפול ווליום, אז החלון נסגר מהר מאוד), ורק בן שלו ב"הארץ" דרש מעט שיפור (אבל נהנה כהוגן). [עברית]
  7. מי היה מאמין. בעולם נטול מדונה, הביקור של MGMT בישראל היה הופך לשיחת היום – לפני ואחרי ההופעה. הציפיות מול הביקורות. בעולם שלנו, ההופעה המפוּצצת שלהם כבר כמעט הספיקה להישכח בבליל ההופעות של השבועות האחרונים. אבל MGMT היו כאן! וגם הסאונד של ביתן 1 היה כאן, אולי יותר מהם. מה חשבו המבקרים? עינב שיף חושב בוואלה שבמקום להיות אירוע מכונן, ההופעה הייתה מקסימום אירוע מפוספס ("ויינגרדן וגולדווסר התגלו כילדים שלא יודעים איך להפוך למבוגרים בסיטואציה המורכבת של טור ארוך וממושך הבנוי על מספר שירים מצומצם מאד, שבו הלהקה מגלה שלפעמים עדיף לבטל הופעה מלזייף אורגזמות"). מחשבות דומות הביעו גם מיכל חי בנרג', עמי פרידמן ב-Ynet ופיני אסקל בנענע עם ביקורת מאוד משונה בעיניי. ורק ארז שוייצר ב"הארץ" מצא בהופעה צדדים נשגבים, לא פחות. [עברית]
  8. כרגיל, אני מעדיף את הסיקור העצמאי של הדברים. נמרוד מטאפאס וטאפאס סיכם את שני הערבים היטב, פלוס טיפים למארגנים, ויוסי קולסניקוב יצא מגדרו מהתרגשות והערכה לפיית' נו מור. אחרי שגמר להשוויץ בהופעה של לאונרד כהן שראה בפראג, אייל מרדיו פרימיום להמונים קובע דעה על MGMT: כנראה שהיינו בהופעה של להקה מבטיחה שעתידה מאחוריה. גם שירה פלורנטין כתבה בבלוג החדש "מוזיקות". את גוני ריסקין המעולה ראיתי מתאבדת על תצלומים בשני הערבים, מדהים איך בכל הופעה היא מצליחה להגיע ללא פגע לשורה הראשונה ולצלם תמונות מרהיבות ביופיין. [עברית, פיקסלים]

  9. בחייאת זומזום, אל תעזבו!!! (תצלום: גוני ריסקין)

  10. בהופעה של המונוטוניקס עמד עמי שלו על תוף שעמד על הקהל – ואז זינק ממנו. כמה רגעים של המולה אחר כך, צופה נלהב חלף על פניי ודם זולג מראשו. בסוף הוא גם כתב על זה את הפוסט הכי מצחיק שקראתי על ההופעה של המונוטוניקס. [עברית]
  11. לפני כל ההופעות הטובות\בינוניות\רעות האלה נערך כנס המוזיקה של הייניקן, אירוע שנראה מרתק על הנייר ולצערי הגדול לא הספקתי להשתתף בו. מעט הדעות ששמעתי עד כה גורסות שהיה די שטחי ומשעמם – אם הייתם שם ספרו לי בתגובות איך היה, ואם פספסתם, בבלוג של דייס מרקטינג אפשר לקרוא סיכומים של כמה מהמפגשים שם: קידום מוזיקה דרך המדיה בתרבות מיינסטרים ("בשורה התחתונה הכי חשוב – תופיעו, תתחילו לפעול, תראו איך הקהל מגיב וכו' ורק אז תבואו ליחצ"ן. יחצ"ן הוא לא קוסם, הוא לא תחליף לעבודה קשה", אומרת היח"צנים רותי מרום. "האמת שנורא כיף להיות קול הקמפוס, אני מחוץ למלחמת האינטרסים והתחרות. במקום מסוים אנחנו מנסים לחסוך את היחצ"נים" אומר ליאור רחמני, מנהל קול הקמפוס), מוזיקה, שיווק, מותגים ומה שביניהם ("כאשר חברה מסחרית נכנסת לתמונה באופן שמתחשב באמן, הרצון שלו והמוסיקה שהוא עושה, ומחליפה גוף אחר שהיה שם קודם, היא יכולה להציל את הצד האמנותי של עשיית מוסיקה" – עברי לידר, "חברות בעבר הקפידו יותר על האיכות והסינון, היום קיימת תחושה של חברות שמחפשות לעשות מוצרים מסחריים יותר מאשר לייצר מוצר איכותי" – יזהר אשדות), הניו-מדיה ומהפך חברות התקליטים ("אי אפשר לעצור את משתמש הקצה שרוצה להשיג מוסיקה, לרכוש אותה או לשמוע אותה. מהרגע שהשיר יוצא לרדיו ו/או לאינטרנט – הוא ברשות הכלל, ואי אפשר לשלוט על התפוצה שלו. במדינה כמו שלנו ההגנות כמו DRM ואחרות הן חסרות ערך" – אלי חיון, מנהל האוזן השלישית), פיתוח וניהול אמנים והפיכת האמן לאייקון, ופרומוטרים ותעשיית ההופעות הבינלאומית. [עברית]
  12. לפני עשר שנים קם הלייבל הירושלמי Fact מתוך חנות התקליטים באלאנס. היום זה נראה כעניין של מה בכך, אבל באותם ימים, אפילו בסוף הניינטיז שהיו אמורים להיות מתקדמים, לא היו ממש לייבלים עצמאיים בארץ. חברת התקליטים הזעירה פאקט הוציאה עשרות ריליסים (האחרון שבהם היה אלבום של מורפלקסיס, אגב) בקצב די מסחרר, והחשיבות שלה מורגשת עד היום. היא הוציאה דיסקים לאמנים אוונגרדיים וקיצוניים שעד אז לא היו יכולים להוציא מוזיקה בשום מקום בארץ, שנשלטה על ידי שלוש חברות תקליטים גדולות. ובעיקר, היא הראתה להמוני מוזיקאים, חולמים ומעריצי מוזיקה שזה אפשרי: שאפשר להתחיל לייבל כמעט מכלום. שאם יש לך מוזיקה טובה ביד, תוציא אותה. דויד פרץ מספר על החוויות שלו מאותה התקופה, וגם חושף פרט מידע מפתיע מהעבר. יאפים עם ג'יפים, גלברט, זגונדר, להקת ישראל, מורפלקסיס, פוריטנים צעירים ואחרים (כולם חוץ מישראל עדיין פועלים) יצאו שם, בין היתר. רן אייזנשטט צילם סרט תיעודי על הלייבל, Fact by fact (כמו שם האוספים שיצאו שם), ועכשיו אפשר לצפות בסרט באורך מלא ברשת, וגם להוריד אותו בחינם למחשב. [שירותי הורדה]
  13. אני לא נוהג לעשות embed לווידיואים בעונג, אבל זה באמת יוצא דופן. הנה הסרט לפניכם:

    FACTbyFACT

  14. [תודה ליניב] לא לזה התכוון המשורר: הכירו את מוזיאון השימושים הלא-ייעודיים. מעורר השראה, למען האמת. [אנגלית]
  15. [תודה לרותם] לפני עשור הודיע קיו-טיפ, הראפר הענק מטרייב קולד קווסט, שיוציא אלבום בכורה בשם Kamaal the abstract. הציפיות היו בשמיים, אבל האלבום נגנז, גרסאות שונות שלו דלפו לרשת, ומאז הוא הפך לאחד מהגביעים הקדושים של ההיפ-הופ. עכשיו הוא סוף כל סוף מגיע אלינו בצורה רשמית וגמורה, וב-15 בספטמבר יצא בארה"ב האלבום השלם. בבילבורד אפשר להאזין לסינגל הראשון מתוכו, "Barely in love", והוא כה אדיר שאני כבר מרייר על האלבום השלם שבדרך. [סטרים]
  16. [לבקשת עמרי] זה מקרה נדיר למדי, אבל לפעמים אני קם בבוקר רגיל בארץ ישראל, ופתאום – לא חם בטירוף בחוץ. לא נגיד ממוזג, לא נגיד קריר חלילה, אבל – מה זו התחושה המשונה הזו בגוף? – נעים. כן, נפל עלינו יום נעים בקיץ האינסופי הזה. ואז אני נכנס לאוטובוס ורוח ארקטית מקפיאה אותי על מקומי, מגרשת כל שביב חמימות שעוד נשאר בי ושולחת אותי תוך שלוש דקות לגליל הטישו. למה נהגי אוטובוס מפעילים את המזגן בכל הכוח ובכל הקור, בכל ימות ועונות השנה? רק השבוע הבנתי: מקדימה לא מרגישים את המזגן. לנהג אין מושג כמה קר מאחורה. אבל גם כשאני ניגש לנהגים ומבקש, רובם מהנהנים ולא עושים כלום. חבל על הדלק שמתבזבז, חבל על המחלות שנגרמות מהמעברים החדים בין החום שבחוץ לקור העז שבפנים ובחזרה, חבל על חוסר ההתחשבות. לכן אני מפציר בכם, אחיי לצרה – אל תתביישו. גשו לנהג, בקשו ממנו באדיבות אך בתקיפות: קר נורא מאחורה, בבקשה כבה את המזגן, יש יום ממש נעים בחוץ, פתח חלון ותרגיש בעצמך. אולי אם נבקש מספיק, זה יעבוד. שווה להאמין ולנסות. זה בטוח טוב יותר מלחבק את הטישו בכל נסיעה. [זהו]
  17. אני רוצה כזה! Moldover, אמן אלקטרוניקה מסן פרנסיסקו, הלך עד הסוף עם עטיפת האלבום שלו והכין אותה ממעגלים חשמליים וחיישני אור, כך שאפשר בעצם לנגן עליה כמו על תרמין! כל כך מגניב! [אנגלית, טיוב]
  18. sufjanwings
    סופיאן סטיבנס. תפסיק להתעצל, אתה יודע שאנחנו רוצים אלבום אמיתי! (תצלום: Joe Lencioni, CC)

  19. [תודה לעידית] סופיאן סטיבנס מוציא הכלאה משונה בין אלבום חדש ללא-אלבום-חדש: אלבומו השני מ-2001, Enjoy your rabbit, היה אלבום אינסטרומנטלי בן 14 קטעים, על פי לוח השנה הסיני (שנת הקוף, שנת השור, שנת הנחש וכן הלאה). ברייס דסנר מ-The National (שערך עם אחיו את האוסף המופלא Dark was the night) הציע לסופיאן לעבד מחדש את כל שירי האלבום לרביעיית כלי המיתר Osso, שניגנה כבר באלבומים של סופיאן וגם של מיי ברייטסט דיימונד. התוצאה: Run rabbit run, אלבום כאילו-חדש, דגימות ממנו אפשר לשמוע באמאזון. [אנגלית]
  20. [תודה לשיר] A to Z of Awesomeness. אם אתם גיקים של מד"ב, כמובן. [אנגלית]
  21. [תודה לטל] תראו איך הכל מתחבר: בק, שאנחנו אוהבים כולנו אהבת נפש עזה, מקליט מחדש אלבומים שהוא אוהב עם חברים, ואחרי שהקליט את Velvet underground & Nico, הוא עובר הלאה ומתחיל להקליט שירים מ-Songs of Leonard Cohen, האלבום הראשון של לאונרד כהן (שמגיע לכאן עוד 3 שבועות)!!! ומי בחר את האלבום? אנדרו מ-MGMT, שהיו פה השבוע. מדונה צדקה, אנחנו אכן מרכז האנרגיות של העולם. תקשיבו מה הם עשו ל-"Suzanne", בחבורה עליזה שכללה את החבר'ה מ-MGMT, את דבנדרה בנהארט, את אנדרו מוולפמאת'ר ועוד משוגעים. אני דווקא אוהב את זה. [וימאו]
  22. קנדי, מאחורייך: אחי רז (הוא לא אח שלי, ככה קוראים לו), ממקימי השרת העיוור, פתח באורנג' טיים בלוג שיר יומי (פלוס). בינתיים יש שם מעט מאוד שירים שאני אישית אוהב, אבל אולי זה רק הטעם שלי. טעמו ותנו דעתכם. [עברית, טיובים]
  23. [תודה לרותם] הכרנו אותו ב-"Sabotage" של הביסטי בויז וב-"It's oh so quiet" של ביורק, אבל לספייק ג'ונז, שהוא במאי קליפים הרבה יותר טוב משהוא במאי סרטים, יש מלא קליפים אדירים. הנה העשרה הטובים ביותר. [אנגלית, טיובים]
  24. beatleslego
    הביטלס בדרך לאולפן 88fm (תצלום: Dunechaser, CC)

  25. המלצת הרדיו השבועית: כשהקומפקט דיסק הכה בעולם באייטיז, אחת הלהקות הראשונות שחברות התקליטים מיהרו להמיר מוויניל לדיסקים היו הביטלס. די ברור מאליו, כשחושבים על זה. הבעיה היא שעשו את זה מהר מדי, מוקדם מדי ועם מעט מדי ידע טכני, וגרסאות הדיסק הנפוצות של אלבומי הביטלס סובלים ממיני עיוותים וטעויות. דווקא עכשיו, כשהדיסק גוסס, נזכרו להוציא גרסאות חדשות של אלבומי הביטלס על דיסקים עם מאסטרינג משופר שבמשופרים (ובטח גם מיני בונוסים). זה תירוץ מספיק טוב עבור 88FM לשבת שכולה ביטלס! והאמת, מי בכלל צריך תירוץ? גם כך התכנית האהובה עליי שם היא "שומעים חיפושיות" בצהרי שישי, אז יום שלם של שומעים חיפושיות? תענוג! לחובבי החיפושים שביניכם, הנה תקציר לוח השידורים לשבת הזו (בכל שעה ישולבו גם שירים חוץ-אלבומיים ומאלבומי הסולו של חברי הלהקה):
    9:00 חיה זל – Please Please Me
    10:00 קובי מנורה – With The Beatles
    11:00 רוני ידידיה – Rubber Soul
    12:00 גל אפלרויט – Abbey Road
    13:00 גדי ליבנה – Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band
    14:00 מודי זנדברג – (The Beatles (White album
    16:00 בועז כהן – Let It Be
    17:00 יובל מסקין – Revolver
    18:00 ערן ליכטנשטיין – Magical Mystery Tour
    19:00 איריס לביא – !Help
    20:00 יואב יפת – Beatles For Sale + Yellow Submarine.
    21:00 אהוד בן ש"ך – A Hard Day's Night

    ניפגש ברדיו, אה? [גלי רדיו]

  26. [תודה ללירון] כל אחד צריך שפם על קיסם. [אנגלית]
  27. [תודה ליותם] קאבר ל-"Toxicity" של System of a down, על ידי שתי כנריות ומתופפת אחת.זה נשמע מגוחך? לא, זה נשמע מעולה! [טיוב]
  28. [תודה לאדר] לידיעת מונוקרייב: דיוויד באזאן הענק עורך סיבוב הופעות בבתים של אנשים!!! בסלון שלי יכולים להידחס, אם מוציאים את השולחן, איזה ארבעים איש כמעט! יאללה!!! [וידאו]
  29. זכרונות מעוצבים מחדש, הבלוג המצוין של גבי טרטקובסקי, שינה את כתובתו. עדכנו את הרסס והבוקמרקס. [עברית]
  30. [תודה לערן] זה נהדר: Sunset Rubdown מבצעים שיר במשרדים של פיצ'פורק. [וידאו]
  31. חברת הפצת הדיסקים הישראלית היי פידליטי פועלת בשוק שהולך ומתדלדל, אבל היא רק הולכת וגדלה. שני החבר'ה מהחנות "קצת אחרת" פתחו זרוע הפצה שהפכה לאופציה המועדפת על כמעט כל מי שמוציא דיסק עצמאי בארץ (וגם על לייבלים עצמאיים). לא מזמן, כפי שגם סיפרתי לכם כאן, הם התחילו להפיץ את קטלוג הענק של וורנר בישראל, מה ש"הפך אותנו ממכולת שכונתית לסופרמרקט", כפי שמתאר זאת דדי יצחייק, מבעלי החברה, בראיון קצר אך מעניין לוואלה על הפצה, מוזיקה ישראלית, הופעות ועוד. [עברית]
  32. weepingrockrock
    Weeping rock, rock (תצלום: fraencko, CC)

  33. צמרמורות. מתי בפעם האחרונה הרגשתם את הזרמים הקרים האלה מקפיאים לכם את הדם כשהאזנתם לשיר בפעם הראשונה? את ההתרגשות שיכולה לנבוע רק מטביעה מוחלטת בשיר? לי זה לא קורה הרבה לאחרונה, וכשזה קורה המינונים קטנים, חלשים. רק רעד קטן בעורף, מיצמוץ של עין יבשה. אבל השבוע, תוך כדי המתנה לאוטובוס על ספסל מוצל בשעת בוקר, הלב שלי רטט, נמס והתחיל לנזול על המדרכה. אלו היו צמרמורות של אמת, ודמעות של אמת נעצרו בגבול הנימוס בלבד, ואלמלא הייתי מוקף אנשים הייתי מתייפח כמו נערה שנשבר לבה. ושיר אחד גרם לי לתגובה הזו, שיר אחד שמספר סיפור פשוט לכאורה, הסיפור המוכר והידוע על אהבה ודחייה, על חיזור וניכור. אבל ויל שף הוא לא משורר פשוט, ולא זמר סתמי, ו-"A stone" הוא שיר של פעם בחיים אצל רוב האמנים, ופעמיים בתקליט אצל שף. ב-Black sheep boy של אוקרביל ריבר מתחבא השיר המופתי הזה, שבהאזנה ראשונה היה יפה, בהאזנה שנייה כבר פרץ את כל הסכרים והמחסומים, ובהאזנה שלישית הפך לקלאסיקה אישית שאסחוב איתי עוד הרבה שנים. וכמו (כמעט) כל השירים של אוקרביל ריבר, האזנה קשובה וקפדנית למילים היא חלק הכרחי, ובלעדיה זו סתם מנגינה נעימה. [מפ3, וכאן יש ביצוע חי ויפהפה]

שתהיה שבת שבוגי, מלאה מוזיקה ואושר. בעצם, זה אותו הדבר.

41 תגובות על “עונג שבת: העייפות הרגה את הבלוגר”

  1. מאת שני:

    לירות על ההתחלה עם השיר היפהפה-אפילו-לא-מתחיל-לתאר-אותו של הצמבריסטים לא היה צעד חכם,אי אפשר להמשיך את העונג ככה!

    הסיבה היחידה שהפסקתי לשמוע אותו פעמיים בשבוע היא שהוא פשוט באמת באמת גומר עלי ביופי,בעוצמה ובכאב.

    אוסף אדיר ונהדר. לגמרי לגמרי קביל,ולדעתי אפילו מתמודד רציני.

  2. מאת סנש:

    רציתי להוסיף על המלצת הרדיו, שאצלנו ב-102 קוטנר יקיים מרתון ביטלס לרגל הרימאסטרים החדשים, בשבת הבאה – למשך 8 שעות(!), החל מעשר בבוקר. בעצם, אתה תוכל לכתוב על זה בשבוע הבא :)

    חוץ מזה, עונג אדיר במיוחד, כרגיל.

  3. Who the fuck is Meytal Cohen ?!!?

    על התופים ב"טוקסיסטי לכינור ושאפה" באייטם 22
    כל הקליפ אני מתלבט מי מביניהן היא "אשת השיחה" המועדפת עליי, רק כדי לגלות שמתופפת זו מיטל כהן!

    Who the fuck is Meytal Cohen ?!!?

  4. אני ממשיך להשוויץ:
    הייתי בהופעה של לאונרד כהן בפארג איזה כיףףף !!!

    מי שרוצה לקרוא איך היתה ההופעה ומה צפוי בישראל, מוזמן לבקר:

    http://premiumradio.blogspot.com/2009/09/blog-post.html

    וכיף שיש עונג שבת כבר מהבוקר

  5. מאת יוסי:

    אייטם 25: סאנסט ראבדאון – לא מקבלים מספיק קרדיט על אלבום מעולה, שאצלי נמצא בין שלושת הגדולים של 2009

  6. מאת איתי:

    אני הייתי בהופעה של הגברת הזקנה מעבר לכביש, יום אחרי ההופעה של Faith no more רק בגלל שקיבלתי כרטיס מתנה מהעבודה. לא האמנתי שהופעה עם 53,000 צופים לא יכולה להיות מרגשת עד להופעה של מדונה. ההופעה הייתה קרה ומנוכרת וגם הרגעים בהם מדונה דיברה לקהל היו מתוכננים ומתוכנתים להפליא. היא שרה עם פלייבקים, נתנה למסכי הטלויזיה לשיר במקומה, יכולתי באותה מידה לפתוח Youtube…. מזל שבזכותך הכרתי את אוקרביל ריבר, מה שמאפשר לי להתאושש מהטראומה, מזל שעוד יש מוזיקה ששווה להאזין לה בעולם

    מזל שיש
    http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1543568

  7. לגבי מספר 3, אודות הצפיפות של פסטיבלי האינדי בספטמבר-אוקטובר – זו רק ההתחלה.
    באוקטובר צפוי גם פסטיבל אינדי בתל אביב, שלושה ימים בהפקת המון ווליום.
    תוסיפו לזה גם אירועי מוזיקה יותר מיינסטרימים, כמו פסטיבל סלקום בערד, פסטיבל התמר בים המלח, לאונרד כהן, מדונה, הפסטיבל שהיה עם MGMT ופיית נו מור, וקיבלתם חודשיים עמוסים בטירוף באירועי מוזיקה, בתקופה מאוד לא טובה כלכלית. אז כיף שיש שפע, אבל חבל שהוא לא מחולק על פני כל השנה באופן שיהיה נוח יותר לכיסו של הקהל ופחות מסוכן כלכלית לאותם פסטיבלים.

  8. מאת עידו (איש קריות):

    אני השבוע הבנתי משהו עצוב. ב15/9, בעת שאוקרביל ריבר יחגגו אני אאלץ לפספס את הערב, כיוון שבאותו זמן אני אהיה בתערוכת הגמר שלי בנמל תל אביב. אשכרה שקלתי להבריז ממנו לטות ההופעה, אבל הבוסים יהיו שם, אז לא נעים.

  9. מאת אספאייל:

    גיא!!!!!!! אני כבר כועס עליך כמה זמן. אם אני אמצא את תחנת האוטובוס שאתה מחכה בה בבוקר אני אגרום לך לבכות כמו ילדה קטנה, מבטיח.

    אוף איתך, מה זה השטויות האלה?

    אני לא מצליח למצא את זה, וחיפשתי, באמת בחיפשתי. אני זוכר אותך במפורש כותב שויל שף אמנם יודע להלחין, אבל הוא לא בדיוק מוציא את המילים הכי שנונות מהמגירה. ומאז.. מאז אני רק שומע אותך רוצה לחבק אותו בנתב"ג, בוכה כמו ילדה באוטובוס מהשירים שלו, מה זה, זה? האפ זה הזכרון הקלוקל שלי שהגיע לגיל שלושים שבוגד בי, ולא היו דברים מעולם, או שגיאחה כאן מתחיל באמן להבין מי אלה אוקרביל ריבר? (ולא שאני יכול להתלונן, הסיבה היחידה שהקשבתי להם מראש היה בעקבות מיקומם בעשרימים הפותחים של סוף 2008…

    בכל אופן, סליחה על האגרסיות והאלימות הוירטואלית, אם כבר תקבל חיבוק תודה וכוס בירה (או כדור ריטלין, מה שתבחר) אם אני אראה אותך באוטובוס מתישהוא.

    לא התרגשתי ככה מאז מטליקה ב-1995. באמ'שלי. (כן, אני יודע שהיה רוג'ר ווטרס באמצע).

  10. מאת נמרוד:

    אוברדראפט? בגלל פסטיבלי האינדי? אכן אין זמן, ואולי גם אין כוח לכל כך הרבה פסטיבלים – אבל כמה מה2000-3000 איש האלו לא מוציאים 120 ש"ח בלי למצמץ במרכז על ארוחה במסעדה, או סרט או סתם ישיבה בפאב?

    לא נראה לי שאני אגיע לשני הפסטיבלים, בשל תשישות החומר והאישה, אבל השיקול הכספי כאן הוא שולי בעיני.

  11. מאת סטיבי:

    בלי קשר לכסף או לעייפות, אין סיכוי שאגיע לחוצמזה כי שמו אותו בשיא תקופת החגים, שזו תקופה מאוד מאוד עמוסה עבורי בעבודה, בוודאי לא רק אצלי, ובייחוד השנה, כשהחגים נופלים על תחילת השבוע, מה שהופך את סופי השבוע לפני לקוֹרסי-לו"ז.
    אולי הם חשבו שהם מקלים על הקהל כשהם שמים את זה צמוד ליום כיפור מבחינת זמן חופש ומנוחה, אבל לי זה לא עוזר – ואני לא "שומרת" אפילו קלות בחג הזה (בניגוד לאנשים אחרים שממש לא שומרים שבת ויוכלו להגיע לפסטיבל מהבחינה הזאת, אבל לחג הספציפי הזה יש משמעות מיוחדת עבורם).

  12. מאת גיאחה:

    אספאייל – אני לא בטוח שהבנתי על מה יוצא קצפך. אני מודה שכשיצא האלבום האחרון של אוקרביל, לא התלהבתי ממנו בהאזנות ראשונות, אבל מהרגע הראשון בו שמעתי את The Stage Names (שהיה האלבום הראשון של אוקרביל בו נתקלתי) הפכתי למעריץ.

  13. מאת ל.:

    מצטרפת לטענות על השיבוץ הצפוף של אירועי מוזיקה בחודש הקרוב.
    גם אני *כנראה* אגיע לשניהם, אבל אם הם היו בהפרש של שלושה חודשים הייתי אומרת שאני בטוח מגיעה לשניהם.

    אגב, אשמח לדעת אם מפורסמות היכנשהו רשימות של הצעות/בקשות טרמפים לפסטיבלים הנ"ל.
    מישהו יודע?

  14. מאת דנה:

    סחטיין על גוני ריסקין לגמרי!!

  15. מאת אספאייל:

    גיא, לא באמת קצף, הכל באהבה.

    קראתי בעבר משהו שכתבת – ואני כמעט בטוח שזה היה בעונג, על אוקרביל, שאמר שויל שף עושה מוזיקה יפה, אבל שום דבר מעבר. אני לא זוכר את המילים המדוייקות, אבל אני כן זוכר את הכוון הכללי. מאז התחלתי קצת לשים יותר לב למה שהוא כותב ולנסות להבין, ולא הבנתי כ'כ למה התכוונת, כי כמה שהתעמקתי יותר הבנתי יותר.

    בכל אופן, אני יכול להאשים את הדיסלקציה המיניאטורית שלי, אולי בכלל כתבת על משהו אחר ואני שמעתי אוקרביל ברקע, וככה זה נתפס.

    אוקרביל בהחלט מעולים. למרות שבוע ההופעות הארוף שעבר על מדינתנו, אני לא חושב שמשהו יתקרב למה שיקרה בבארבי ב-15. לא יתקרב לכלום מבחינת התרגשות שלי לפחות.. אוקרביל הם הלהקה שאני טוחן הכי הרבה עכשיו, ושלא כמו פיית נו מור שטחנתי בעבר, הם עדכניים בראש שלי ומרגשים אותי כל פעם מחדש.

    אגב, עידו, אני לגמרי הייתי מבריז מהנמל בשביל אוקרביל. או לפחות מדמה קלקול קיבה קל.

    גיא, שוב – תודה מכל הלב. הבלוג שלך נהדר, מכל הבחינות.

  16. מאת צינסקי:

    לא תאמין כמה נפתחתי למוסיקה טובה בזכות הבלוג הזה.
    תודה.

  17. מאת ספייסי:

    רק שתדעו שיש עוד פסטיבל מוזיקה אינדי די רציני בשם "הלם כרך".
    קיבלתי פלייר, ונאמר לי שהליין יהיה מפוצץ ויפורסם שבוע הבא.
    מישהו שמע על זה?

    יש את האתר:

    http://helem.co.il/

  18. מאת ערן:

    "כשהקומפקט דיסק הכה בעולם באייטיז, אחת הלהקות הראשונות שחברות התקליטים מיהרו להמיר מוויניל לדיסקים היו הביטלס". ובכן, לא ממש.

    האנשים שמופקדים על קטלוג הביטלס , כלומר מקרטני, רינגו, יוקו אונו, הריסון עד מותו וכיום אלמנתו, ושאר האנשים הטובים ב"אפל" (הלייבל, לא חברת המחשבים והגאדג'טים), דווקא תמיד היו הססניים וזהירים מאוד בכל מה שקשור לאימוץ חידושים טכנולוגיים. לקח יחסית הרבה זמן – כמה שנים טובות – עד שהם השתכנעו להוציא את קטלוג הביטלס בקומפקט דיסק, ממש כמו שהם חיכו כמה שנים לפני שנתנו אישור להפיץ את אלבומי הביטלס באייטיונז. מאותה סיבה ממש כל הקטלוג למעט כמה יוצאי דופן לא טופל מאז שיצא בפעם הראשונה בקומפקט.
    המהדורות החדשות שיוצאות עכשיו הן הפעם הראשונה שכל העסק עובר רימאסטר ולפי סמפלר של 32 שירים שקיבלתי השבוע, עשו שם עבודה מדהימה בשדרוג הסאונד והתאמתו לסטנדרטים מודרניים. ב-9.9 הכל יוצא מחדש. בלי שום בונוסים חוץ מפיצ'ר וידאו קצר על עשייתו של כל אלבום, וליינר נוטס חדשים ומקיפים. הולך להיות תענוג.

  19. מאת Fell:

    בכל האוטובוסים שאני נוסעת בהם יש מזגן מקרטע וחום בלתי נסבל.

  20. מאת fireshine:

    מה ששמוליק כץ אמר!!!
    וגם מפיק הקליפ הוא גיל ברם, מי זה?

  21. מאת לאה:

    לגבי פסטיבלי האינדי- עצוב שכשיש כולה 2000-3000 מתעניינים, הדתיים שביניהם לא יוכלו להגיע- כי הם בשבת… מילא אינדינגב, אבל עוד אחד? ממש מבאס. הלוואי שהיה אפשר לעשות אחד בסוכות, או פסח, או סתם להתחיל ביום חמישי בערב, כך שהיה שווה לבוא לחלק… מחשבה.
    ולגבי האוטובוסים- מעניין, בירושלים ישנה בעיה הפוכה. קר מקדימה וחם מאד מאחורה. מוזר. 

  22. מאת musag:

    פשוט נשגב מבינתי איך אתם מצליחים למצוא משהו להתלונן עליו בכל דבר. אפילו אני כקוטר מיומן ביותר וציניקן מושבע לא מגיע לרמות האלה. יותר מדי פסטיבלים, קר מדי, חם מדי, צפוף מדי או ריק מדי. חלאס.
    אנו מצויים בעיצומה של תנופה היסטורית בכל מה שקשור להופעות בארץ, זה כבר מתקרב למימדים של מדינה נורמלית, מי היה מאמין. תהנו מזה כל עוד זה קורה, ונקווה שתיווצר כאן מסה קריטית של אנשים שעבורם הופעה היא בילוי מקובל ורגיל ולא אירוע מיוחד – וזה משהו שמעולם לא היה בארץ

  23. מאת גיאחה:

    האמת מוסא – אתה צודק לגמרי.

  24. מאת Calvin:

    מה עם הלהיט??
    http://www.flickr.com/photos/goniriskin/3887290240/in/set-72157622114034825/

    מישהו יודע מאיפה הסטיקר הגאוני הזה?

  25. מאת nakamir:

    אני כבר מחכה לפנות זמן לראות את הסרט של fact. בכל מקרה, מכיוון שהתמונה הראשונה שם היא פריז של גרונדיק וסלבה, רציתי להזכיר שהם משחררים להורדה חופשית המון הופעות חיות וחומר ישן בחודשים האחרונים. יש שם כמה דברים שממש אהבתי.
    http://kunstkamera.grusla.com/ ב- releases.

  26. מאת גיאחה:

    Calvin – שאלה מצוינת. לראשונה שמעתי את הקריאה הזו מכיוון החבורה של דיוויד בלאו ואדם קומן, בפולק'לה האחרון. יש מצב שזו בדיחה פנימית שהפכה לסטיקר (ראה מקרה "אביב מארק צדק").

  27. מאת רועי:

    לגיאחה
    אני אצא מנקודת הנחה שהולך להיות לך ראיון עם ויל שף..
    http://www.downtheoubliette.com/shows/2009.html
    אפשר לראות באתר הנ"ל את הסטליסטים מהחודשים האחרונים ובכלל
    באמת אחלה סט-ליסט אבל חסר הפיבוריט הגדול שלי- on tour with zykos
    (ואני מקווה מאד שלא רק שלי)
    אם תשכנע אותו לבצע את השיר בלייב אני עוד חושש שאני באמת אתחיל לבכות כמו ילדה קטנה בבארבי.. :-)

  28. מאת סוקרטס:

    מה זאת אומרת? אוקרביל חייבים לעשות את On Tour with Zykos! הצילו!

    אגב, כבודו של ספייק כבמאי קולנוע במקומו – אני אישית מאוד מחבב את "להיות ג'ון מלקוביץ'" ו"אדפטיישן".

  29. מאת עמית:

    לגבי הקאוור של טוקסיסיטי – רואים בבירור שאין שם מיקרופונים ומדובר בפלייבק, מה גם שניתן לשמוע בבירור גיטרה חשמלית לאורך כל השיר. אבל גימיק נחמד…

  30. מאת גיאחה:

    עמית – תופתע כמה כינור עם דיסטורשן נשמע דומה.

  31. מאת נדב:

    לגבי קיו-טיפ – האיש גאון, ואין לי ספק שהאלבום שלו יהיה ממתק.
    הייתי בדיוק לפני שבוע בהופעה שלו במהלך פסטיבל מוזיקה בסן פרנסיסקו. ויתרתי על אינקובוס בשבילו, וזה היה אחד הויתורים המדהימים ביותר של חיי.
    לקח לבן אדם בדיוק 4 שניות להעיף את הקהל לשמיים, כולל מחווה אדירה למייקל ג'קסון ולדי ג'יי AM שנפטר ממנת יתר יום לפני. אפילו כשנגמר לו האוויר במהלך אחד השירים, הוא יצא מזה בחן של בלרינה (אם בלרינות היו עושות היפ-הופ).
    אחת מהשעות המוזיקליות הטובות הכיפיות שעברתי בתקופה האחרונה. אוף, עכשיו בא לי שוב!

  32. מאת שניר:

    אהלן…ובכן, תגובה ראשונה שלי בבלוג כלשהוא, ואני חייב להודות שאני די חדש בענייני העונג, אף על פי שהייתי בעונג שבת האחרון – היה בסדר.

    יש לי הרבה להגיד אך קודם לכול – איך אפשר להשיג פרטים על אינדי נגב (תאריכים, מחיר, מקום וכו…)

    בנושא אחר, היום רכשתי כרטיס ל 15
    (מרגש!) אני חורש עד דק את שני הדיסקים האחרונים ומחכה כמו כולם.
    אני חייב להגיד שנחשפתי לבלוג רק לפני חודשיים, ואני ממש מתרגש לראות שיש עוד יצורים כמוני.

    שוב בנושא אחר, התגובות על ההופעה של רדיוהד היו פושרות, אני הייתי בהופעה של התור האחרון בסנט לואיס בארה"ב ולחלוטין לא עצרתי ברקיע השלישי, נראה לי שישנה התבלבלות קלה…אשמח לראות בחיי עוד להקה ברמתם.

    יום טוב

  33. מאת דניאלה:

    לפי הפליירים שהסתובבו בפיית נו מור מסתבר שיש גם פסטיבל אינדי נוסף בין חוצמזה לאינדינגב שיתקיים בצוותא תל אביב ויקרא "הלם כרך"
    קשה לקרוא בפלייר את שמות הלהקות אבל יש שם את שלום גד, עמית ארז, עמיר לב, בני המה, זאקא, אשכרה מתים, אסף ארליך, שילה פרבר
    מישהו יודע פרים על זה ?

  34. מאת DRORIKO:

    אני לא מסכים עם עברי לידר
    חברה מסחרית אולי באה להעצים את עברי לידר, אבל את עברי לידר המוכר והפוםפולארי . אם עברי יחליט פתאום לעשות שינוי חד וירצה להוציא אלבום שלו חבד עם הבנג'ו החברה תבעט אותו מכל המדרגות .

  35. מאת ng:

    באמת שאהבתי אותך עד שכתבת את השטות הזו על מחלות שנגרמות ממעבר בין קור לחום. חברה שלך לא ביולוגית?

  36. מאת גיאחה:

    צר לי שזה מה שגורם לך להפסיק לאהוב מישהו :)

    מן הידועות היא שגורם נפוץ ל-Common cold הוא מעברים בין חום עז לקור עז.

  37. מאת MooTzk:

    אמנם באיחור, אבל גם אני אצא להגנת שמו של ספייק ג'ונז כבמאי סרטים – אמנם לפעמים הוא קצת נסחף שזה מפספס את המטרה, אבל הכשרון שלו מספיק גדול כדי לחפות על זה.

    חוץ מזה, שירי פתיחה/סיום מעולים השבוע. Sleepless הוא כנראה השיר האהוב עליי מ-DWTN, והשיר שהבעיר בי את האהבה ל-Decemebrists, שעד אז לא ממש התלהבתי מהם.

  38. תחי מיטל כהן, המתופפת של הקאבר המגניב.
    אני כל-כך נמשך למתופפות – אלוהים יישמור

  39. מאת אלון:

    תודה על הקישור המפרגן.

    אני כבר מצפה להפגע שנית באיזו הופעה רק בשביל שיהיה על מה לכתוב

  40. מאת זיו:

    אוקרוויל ריבר, להקה דוחה.
    כלומר השירים האלה דוחים ממש.

    לה לה לה קומזיץ.

כתיבת תגובה