13 ביולי 2007

עונג שבת: בואי, יא גבר

"איגי נראה והתנועע כמו שילוב של קוף, פנתר, לפיד בוער ואיבר מין גברי זקוף" – בן שלו מתאר יפה ב"הארץ" את ההופעה הכי טובה של השנה

לפני הכל:
א. קפצו לבקר פה במהלך השבוע הקרוב – סיימתי לערוך את תקשיבו רגע 02 והוא יעלה אוטוטו, וסביר להניח שיחולק פה גם דיסק ישראלי חדש ומשובח, אז אל תפספסו, כי סביר להניח שתצטערו ותחזרו לכאן כדי להאשים אותי שלא אמרתי לכם, אף על פי שכרגע אמרתי לכם, אז אל תגידו שלא אמרתי.
ב. שימו לב, שבבאר השמאלי הוספתי אופציה לתרום כמה שקלים, שילכו ישירות לאכסנת העונג שבת (וכל משפחת העונג). מדובר במנגנון של דרימהוסט, חברת ההוסטינג שלי, שדואג שהכסף לא יגיע אליי לשימוש חופשי, אלא אך ורק לחשבון ההוסטינג שלי. אז אם אתם נהנים מהעונג שבת ויש לכם כמה שקלים בצד, אשמח אם תעזרו לי לכסות את עלות האירוח, שמסתכמת בכמה מאות שקלים בשנה. ועכשיו, לעונג שבת.

להיות אלוהי, או לא להיות אלוהי? זאת השאלה. ומתי ייגמרו כבר האייטיז, קיבינימט?

  1. יש לי אלרגיה די רצינית לאייטיז – החל מהבגדים והשיער וכלה בסינתי וב"תופי הפיל קולינס" כפי שאני מכנה אותם בחריקת שיניים. עם זאת, עם הזמן נאלצתי להודות שהיו כמה דברים טובים באייטיז מבחינת מוזיקה, ורובם באו מאנגליה. אבל עדיין, מפעים לראות איך אפילו אמנים שאני אוהב, והיו נפלאים בסבנטיז, נרקבו באייטיז. אחד מהם הוא (ואתם מוזמנים להתווכח איתי על זה) דיוויד בואי. "Modern love" שלו, שפותח את Let's dance, היה ונשאר בעיניי שיר אייטיז די מכוער (האזינו לביצוע המקורי), על אף שיש בו קטעים כיפיים. אבל הסקסופון, התופים, אפילו סאונד השירה של בואי האלוהי בעצמו… וואלה, הוא נשמע פה כמו מיליון דברים אחרים, רק לא כמו דיוויד בואי. אבל לשם כך זכה העולם בחידושים, והנה תוך חודש אחד נחתו על שולחנו שתי גרסאות חדשות לשיר הזה, שכוסה כבר בעבר לא פעם. הראשונה הגיעה מהרכב קאנטרי-פולק בשם The last town chorus (הורידו את הגירסה שלהם). דויד פרץ המליץ לי בהתלהבות על האלבום שלהם אבל אני לחלוטין לא התלהבתי (האמת? גם לא מהחידוש שלהם). הביצוע השני מגיע מבחור מקומי ואהוד עד מאוד, גבע אלון קוראים לו, שממש ברגעים אלה מוציא אלבום שני. אנשי היחצ"נות שלו לא טורחים לקרוא את האימיילים ששולחים להם, אבל הם אוהבים לשלוח אימיילים לכל העולם ולאחד מהם צורף הביצוע של אלון לשיר הזה, ש*כן* גרם לי לאהוב את השיר הזה סוף סוף ו*כן* גרם לי להקשיב שוב לחידוש הקודם ו*כן* גרם לי לשמוע שוב את המקור של בואי ואפילו להעריך אותו (מעט) יותר, ו*כן* גרם לי, לראשונה, להתחיל להסתקרן לגבי האלבום השני של אלון. תראו מה חידוש אחד יכול לעשות. בהאזנה הראשונה לא התלהבתי, אבל בשלישית הוא כבר חילחל והפך לאחד המפ3ים הטחונים ביותר אצלי בימים האחרונים. [מפ3]
  2. המאבק הצליח!!! רדיו האינטרנט ניצל! עבור מי מכם שלא עקב בחודשים האחרונים אחרי הדרמה, הנה תקציר מהיר: SoundExchange, מעין מקבילה אמריקאית לאקו"ם בתור הגוף שאחראי על גביית תמלוגים מוזיקליים, הכריזה לפני כמה חודשים על העלאת תעריף התמלוגים לרדיו אינטרנט. העלייה הצפויה הייתה כה חדה, שבחישוב מהיר הבינו כמעט כל מפעילי הרדיו האינטרנטי, החל ממפעילים עצמאיים קטנים וכלה בפנדורה והרדיו של Yahoo, שהתעריף החדש פירושו כלייה עבורם, פשוט כך. לא היה סיכוי שתחנות רדיו אינטרנטיות יוכלו לעמוד בתעריף החדש והמוגזם, והעניין נראה חמור אף יותר בהשוואה לתעריפים שמקבל הרדיו הלווייני (7.5% מהכנסות התחנה). אז אתרים התאחדו, גולשים התגייסו, עצומות נחתמו, טלפונים הורמו, מיילים נשלחו ושביתות הוכרזו, ואתמול הוכרעה הכף: בדיון בקונגרס, תכנית התעריפים החדשה בוטלה. הסיפור עדיין לא נגמר, ולא הכל נסגר סופית, בעיקר כי לא נקבע עדיין תעריף חדש. אבל כרגע נראה שעתידו של רדיו האינטרנט נראה ורוד הרבה יותר, וסביר להניח שרובן הגדול של התחנות ישרדו את השינוי בתעריפים, שיהיה קל הרבה יותר מהמתוכנן. הידד! [אנגלית]
  3. אם לא הספיק לנו קיד קואלה מול מייק פאטון באותו יום, ה-5 בספטמבר יפגיש את ההופעה של NIN בתל אביב עם NOFX בצוללת הצהובה בירושלים. אך אל חשש, ירושלמים חובבי NIN! תוכלו לראות את NOFX גם למחרת בבארבי ת"א, ויומיים אחר כך בסיטי הול בחיפה. *ככה*, אגב, צריכה להיראות הופעה של אמן חו"לי בארץ – ת"א, ירושלים וחיפה. אין שום סיבה שכל הארץ תבוא להופעה אחת בתל אביב בכל פעם. [עברית]

  4. מייק פאטון, טייק 2, והפעם בלי הנודניק ההוא עם הלפטופ

  5. חשבתם שפספסתם את מייק פאטון, הא? שדפק אותנו עם הופעה משונה של פנז? אז הנה הזדמנות לתקן. בהופעה הקרובה של NIN בארץ, 5 בספטמבר, יופיעו Peeping Tom כמופע חימום! או יס. כרטיס אחד, שני ענקים. ווהו! [עברית]
  6. [תודה לג'ים] הבמה החשמלית של שלמה מזרחי מתאחדים להופעה ראשונה מזה שלושים וחמש שנה (!), ב-25 ביולי בצוללת בירושלים, יחד עם ברי סחרוף ושאנן סטריט. איך כתב ג'ים? "זה כמעט כמו איחוד של החוויה של ג'ימי הנדריקס, רק בשוק מחנה יהודה". [עברית]
  7. ב-2.8, יום חמישי, במועדון הקולטורה בתל אביב, המסיבאפי! כל הפרטים, הדרכים והערפדים – באתר השגרירות. הפעם אפילו אני כנראה אגיע. [עברית]
  8. דרוש/ה: ירושלמי/ת שנוסע/ת במוצ"ש לקאט כמיסט בת"א, ומוכן/ה לקחת טרמפיסטית נחמדה. פנו אליי במייל. תודה! [מייל]
  9. [תודה לשרון אריאלי] אהההההההה! בבלוג המוזיקה סטריאוגאם עשו את הבלתי-ייאמן, וארגנו אוסף מחווה ל-OK Computer, שניתן להורדה בחינם וכולל ביצועים מחודשים לכל שירי האלבום, מאת אמנים נפלאים כמו טוויילייט סאד, דיוויד באזאן, מיי ברייטסט דאימונד, קול וור קידז, מריסה נדלר, ג'ון ונדרסלייס ועוד ועוד, פלוס כמה מילים מכל אמן על האלבום והשיר שבחר. וואווווו!!! זה גורם לי לרצות לארגן משהו דומה בארץ. סביר להניח שכמה מהקאברים פה יוכתרו כקלאסיקה מיידית. אריאלי עצמו, ששלח לי את הקישור, פרסם לאחרונה כתבה ב"העיר" על עשור לאלבום הזה, קבלו אותה בקובץ וורד, לפני עריכה. [אנגלית, מפ3, עברית]
  10. עכשיו כבר ברור שאני, וכל מי שלא הגיע להופעה של איגי פופ בשבת האחרונה, הפסדנו את ההופעה של החיים שלנו. בין אם אלה האנרגיות הבלתי-אפשריות של פופ בגילו, הקפיצה האגדית לקהל או ההתעקשות שלו לפתוח את הבמה לקהל עצמו (חלק שני), כולם יצאו מההופעה הזו כמו אחרי אורגזמת רוק קולקטיבית ענקית. אחחחח, איך הפסדתי את זה!!! [עברית, טיוב, וכולי]
  11. המופע של בלונד רדהד, לעומת האיגי, הותיר דעות חלוקות. היו כאלה שהתלהבו ונהנו, היו כאלה שהתאכזבו עד מאוד (או כמו שהגדיר זאת אורי החתיך כשיצא מההופעה: "דירהוף היו מה זה חרא"), והיו כאלה שככה ככה. לעטר יש תמונות וגם וידאו, רק בשבילכם (כפרה עליה!). [דברים, אבל שונים זה מזה]
  12. do you?

  13. חולצה חדשה ונהדרת בת'רדלס, שכל חולה מוזיקה בעל הומור עצמי חייב לעצמו. טוב, אז אולי רק אני חייב לעצמי. אבל היא עדיין מצחיקה אותי נורא (וזה גם אחלה צבע לחולצה). חוצמזה, היא עולה 12$ במקום 15 (בנים) או 14$ במקום 17 (בנות). נייס! [ת'רדלס]
  14. אוקיי, אפרופו החולצה של ת'רדלס: מיקרו-ספיישל בלוגי אופנת רחוב! ראשית, ILook הישראלי והמשובח עלה לשלב השני בתחרות בלוגי האופנה העולמית, בואו להצביע לו! אנחנו אוהבים אותו וזה מגיע לו. שנית, קם לו מתחרה, מסתבר. יש לי תחושה שכבר קישרתי אליו פה פעם, אבל רוזה הגולשת שלחה לי אותו השבוע, אז הנה לכל מקרה. סוף מיקרו-ספיישל. [עברית, אנגלית, עברית]
  15. RJD2 מוציא קליף חדש ל-"Work it out", שיר חביב מתוך אלבומו האחרון והמבאס. הקליף, שמציג ריקודים אדירים של ביל שאנון – רקדן שסובל מנכות באגן ורוקד עם קביים – מוכיח שבצורתו הנוכחית, RJD2 מצוין בעיקר כפסקול לדברים זזים, ולא עומד בפני עצמו. חבל. אבל איזה קליפ שווה. [נגן בדפדפן]
  16. הסרט של הסימפסונז מתקרב, ושתי ידיעות נהדרות הגיעו אליי השבוע בעניין: גבי מספר שספרינגפילד, ורמונט זכתה בתחרות בין כל הספרינגפילדיות לאירוח הקרנת הבכורה של הסרט, וסנאגלז מספר לי שבמספר ערים בארה"ב נפתחו סניפים של הרשת הפיקטיבית Kwik-E-Mart, כולל דגני בוקר של קראסטי, גרפיטי נגד המנהל סקינר, והשקעה מפעימה בפרטים. כל כך מגנייייייייב! [עברית; פליקר]
  17. גיב מי אה פאקינג ברייק. כבר גיחכתי פה בעבר על סדרת הדרמה המתוכננת "נערות רוק", שאמורה "לתאר באופן הנאמן למציאות את סצינת הרוק התל אביבית". אני לא חושב שאני יכול לגחך מספיק, במיוחד עכשיו כש*כוכבי סצנת הרוק התלאביבית* המרסדס בנד (פחחח) ואפרת גוש (פחחחחחחחחחחחח) צפויים לככב בה. שוב חוזר התיאור "היצירה המקורית הנועזת והחושפנית ביותר ששודרה אי פעם ב-HOT" על סדרה שעדיין לא צולם ממנה שוט אחד. לא יודע מה איתכם. בדרך כלל אני לא ממהר לחרוץ דין סדרה מראש, אבל בחייאת רבאק, "כל הסמים האפשריים והרבה מאוד סקס ועירום מכל הסוגים, בהתאם למטרת יוצרי הסדרה לתאר באופן הנאמן למציאות את סצינת הרוק התל אביבית"? ברור. הרי כולנו יודעים שכך נראית סצינת הרוק התל אביבית: סקס, עירום והמון סמים. בסדר. אם זה לא מספיק, חשוב לזכור שידיעות אחרונות היא אחת מבעלות המניות בהוט. אם כבר כתבה יחצ"נית נטו, לפחות תסתירו את זה יותר טוב. [עברית]
  18. בזבוז הזמן של סוף השבוע: ושימו לב, אני מצפה לדיווחים שוטפים בתגובות כאן, כן? אם לא הספיק לכם פוסטר הלהקות הגדול, יעל המקורית שולחת הפעם פוסטר הכולל מאה סרטים החבויים בו בחידות גרפיות קטנות. חושבים שאתם מבינים בקולנוע? בואו נראה אתכם מוצאים את כולם. [אנגלית, מלא מלא פיקסלים]
  19. רק בעיניי זה מגניב שבסוף השנה יוכנס למחזור מטבע של 2 שקל? האם יש דבר כזה חנון-כסף? [עברית]
  20. [תודה לרוזה הגולשת] אחרי כמה שנות הופעות, הבנות נחמה – דנה עדיני הנהדרת, קרולינה המצוינת ויעל דקלבאום הקצת מעצבנת – מוציאות סוף סוף אלבום בכורה ומגיעות לנגן קצת בוויינט. [עברית, נגן בדפדפן]
  21. יאיא כהן אהרונוב, הבסיסט של הדג נחש ואחד האנשים עם השם הכי מגניב במוזיקה הישראלית, עומד לפני אלבום בכורה ונותן שיר לטעימה. [עברית, נגן בדפדפן]
  22. שרון אריאלי, ממתנגדיה הגדולים של מדינת הפלייליסט של גלגלצ, מפתיע אפילו את עצמו כשהוא מוצא בתחנה סימנים של שיפור. מלכת הפלקט בפלייליסט, למשל, והפלייליסט עצמו כבר לא מעיק כמו פעם. רוצים שינוי? [עברית]

  23. אציע לך הצעה שאי אפשר לסרב לה וגם להוריד את הג'ינס הגזור. מייקל ומייקל

  24. [תודה לסטיבי] לא תאמינו כמה קווי דמיון יש בין משפחת בלות' מארסטד דיבלופמנט (משפחה בהפרעה) למשפחת קורליאונה מהסנדק. [אנגלית]
  25. האהבה המוזיקלית החדשה שלי, אנני קלארק מ-St. Vincent, מתראיינת לאקספרס. הורידו את "Now now", השיר הראשון באלבום הבכורה שלה, וצפו למתקפה קטנה ממנה באוסף המתקרב שלי. [אנגלית; מפ3]
  26. האם יש מילה בעברית לכמה ש-Zeitgeist החדש של סמשינג פמפקינז גרוע?
  27. חנית כהן, הלא היא הבלוגרית אח"י דקר, ממשיכה בעבודת הקודש ב-Ynet ואחרי שהסבירה להמונים איך להתקין וורדפרס, היא חוזרת כדי להסביר להם ולכם איך לעשות את הצעדים הראשונים במערכת הבלוגים העצמאית והמשובחת הזו. עכשיו, אם תחליטו לעבור לוורדפרס, תדעו שאתם לא אבודים. [עברית]
  28. זה רשמי – שב"ק ס מתאחדת. [עברית]
  29. פספסתי בשבוע שעבר, אבל ערן דינר נכנס הפעם לעובי הכוורת בבלוג זה מסתובב, כולל אוצר גדול במיוחד הפעם להורדה: אופרת הרוק "פוגי", ו"הסיפור המחריד על הילד מברזיל", שתיהן מוקלטות מהרדיו אמנם, אבל עדיין אוצרות. [עברית, מפ3]
  30. עינת חורשי דילגה בקלילות על מבקרי הקולנוע ואספה מגוון ביקורות-רשת על הרובוטריקים. וסוג של אוף טופיק, במקום לתת את דעתי על סרט שלא ראיתי: אני באופן עקרוני לא משלם על סרטי אקשן שנמשכים יותר משעתיים. צריך לשים סוף לטיפשות הזו. סרט אקשן – ויהיה טוב ומורכב ככל שיהיה – צריך להיות סרט אקשן. פאן, פיצוצים, מתח, סקס, סיפור מופרך בדרך כלל – כל המרכיבים להתמזגנות קיץ משובחת בקולנוע עם ליטר קולה ודלי פופקורן משומן. אבל שעתיים וחצי? שלוש ומשהו שעות? סרטי האקשן הולכים והופכים מעיקים בשל אורכם. [עברית]
  31. אני מת על רשימת מאה הימים ששינו את פני המוזיקה של מגזין בלנדר, פחות בגלל הבחירות – עליהן אפשר להתווכח בלי סוף – יותר בגלל ההערות ליד כל אירוע, יום או דקה. מספר מאה, למשל, הוא היום בו רדיוהד הוציאו את Kid A: "באופן ספונטני, חובבי גיטרה בכל העולם החלו לבכות". נהדר :) [אנגלית]
  32. רשימת ענק אוספת עשרות אם לא מאות מקורות להורדת מוזיקה חוקית בחינם. [אנגלית]
  33. הסופר חיים באר (למה הוא אף פעם לא צמא? כי הוא חי עם באר! – בדיחה של אבי ידידה שלי) ממליץ על חמישה ספרים שכדאי לקרוא. אחד מהם כבר ברשימה העתידית שלי. [עברית]
  34. אדי ארגוס מארט ברוט מצא פנאי לפרודיה מבורכת על הפוזה של בת' דיטו לשער ה-NME. [פיקסלים]
  35. אייפודיסטים, LinkTree ממליץ בבלוגו על תכנה חינמית לגיבוי האייפוד באייטיונז שלכם, לכל מקרה. [עברית]
  36. [תודה ליעל מאירי] שגילתה והלשינה על הפליקר הנפלא של Know Hope, שתל אביבים מכירים היטב את אמנות הרחוב שלו – כולל יצירות חדשות ונהדרות מקרטון, בתוכן יש נר שמקים אותן לתחייה. [פליקר]
  37. [תודה ל-TakTik] הבלוג ראפ דאנג'ן משחק אותה בע-נ-ק ונותן להורדה יותר מ-120 שירים של הראפר המעולה Common, שלא נכנסו לאלבומיו. פאק יה! [מפ3]
  38. מטאליסטים, שימו לב: חובבי מטאל עם מוח ולא מוך בקודקודם (כלומר, אנשים ששומעים מטאל אבל גם יודעים מה זה מוך) ימצאו עניין רב באוונגרד מטאל, אתר חדש המאגד כותבים מכל העולם (גם מישראל) סביב כתיבה אינטיליגנטית על מטאל אוונגרדי ו"ניתוץ גבולות באופן כללי", כמו שניסחה זאת נופר, נציגתו בארצנו (או נציגתנו בו). [אנגלית]
  39. סוף כל סוף, וויבל ובוב בסרטון חדש. [פלאשי וואשי]
  40. [תודה למוסה ג'י] לעמי בן בסט היה רעיון מבריקהמצלמה הנודדת. הוא שלח את מצלמת הסוני הדיגיטלית שלו לידידו י', שיצלם מה שירצה, יעלה לפליקר, ויעביר את המצלמה הלאה למישהו אחר – הוא גם יצלם מה שירצה, יעלה לפליקר, ויעביר לאיש הבא, וכן הלאה, וכן הלאה, וכן הלאה. אנחנו אוהבים דברים כאלה. [עברית]
  41. זה כיף נורא לקרוא מבקר ותיק כותב את מה שאמרת לחברים שלך לפני חודש: אריק איינשטיין צריך ללכת בדרכו (המוזיקלית!) של ג'וני קאש. קח את הכישרון האדיר שלך בהגשה ותראה ליוצרים צעירים איך הם באמת היו צריכים לעשות את זה. או כדברי רוגל אלפר: "שייקח את רע מוכיח בתור מפיק. שיקליט זוהר ארגוב, אהוד בנאי ויהודה פוליקר, שיזמין את עמיר בניון לדואט, שיבקש שיר מפורטיס וסחרוף כמו שקש ביקש מטום ווייטס. מי יסרב לשתף עמו פעולה. הרי יעלו אליו לרגל". אני הייתי רוצה דווקא לראות אותו שר אביתר בנאי, רונה קינן, ג'ירפות. [עברית]
  42. מי שאהב, כמוני, את Goodbye, Chunky Rice של קרייג תומפסון, ישמח לראות סקיצות ועמודים נוספים שלו בבלוג של תומפסון. [אנגלית]
  43. M. Ward הוציא השבוע הדפסה מחודשת לאלבומו הראשון, Duet for guitars #2, שנעדר מהחנויות מאז ההוצאה המחודשת הקודמת שלו, בשנת 2000. [אנגלית]
  44. [תודה לגיתית] שהתלהבה, ובצדק מסוים, מהקטע הקצרצר "תרגיל לסטודנט צעיר" של אברי הרלינג, אשר פורסם במוסף התרבות והספרות של הארץ (בעקבות תגובות חמות, כך על פי עורך המוסף, לסיפורו הקודם). לדעתי הקטע הזה נהדר, אך מאבד לחלוטין את הברק אחרי "אם מעצבנים אותו" ונופל למנייריזם מיותר (הופה, נפלתי בפח ה-יזם). בכל זאת, מרענן. [עברית, בהחלט עברית]
  45. פרס עינת ע"ש עינת פלג יינתן לזוכה בתחרות כתיבת סיפורי מד"ב ופנטזיה קצרים של האגודה הישראלית למד"ב ופנטזיה. אפשר להגיש סיפורים עד ה-1 בספטמבר, הזדרזו והצטרפו! [עברית]
  46. קורא העונג יניב טס בקרוב ללימודים באטלנטה (בהצלחה, יניב!). רגע לפני, הוא מצא זמן להעתיק את 169 הדיסקים שלו לקבצי מפ3, ולא פסח גם על העטיפות, אותן אפשר לראות עכשיו באוסף העטיפות שלו בפליקר. סחטיין על ההשקעה! [פליקר]
  47. מהן עשר הרשתות החברתיות היפות ביותר? האם זה משנה? [אנגלית]
  48. המלצת השבוע: הגיליון החדש והמעולה של Paste (אחרי שני גליונות חלשים) חוגג 5 שנים למגזין, אבל בעיקר מתמקד, אפרופו לייב ארת', סביב השאלה: האם רוק יכול להציל את העולם? בסדרת כתבות מיוחדת, שכמעט כולן ניתנות לקריאה גם באתר, מתחקים כתבי פייסט אחרי קונצרטים לצדקה, מוזיקאים שמתגייסים למען חבריהם בעת מצוקה, פעילות פוליטית של מוזיקאים, הופעות, אלבומים ופעילויות מוזיקליות שמוקדשות להצלת חוות בארה"ב, הגברת מודעות למצב בדארפור, למיגור העבדות המודרנית, ועוד ועוד. אני לא זוכר גיליון של פייסט שחזרתי אליו כל כך הרבה פעמים כמו הגיליון הזה. עדיין לא סיימתי את כל הכתבות בספיישל הזה, אבל כל אחת מהן מרתקת, מעוררת ומצוינת. קחו את הזמן, קראו קצת. זה חשוב. [אנגלית]
  49. [תודה לאורי החתיך] גילוי מרעיש ומבעית לחובבי הסדרה גיבורים! סיילר הוא בעצם… הסולן של וויזר! [פליקר]
  50. [תודה לאביטל] אבל גם חובבי אבודים לא נשארים מקופחים – תופעת האינטרנט הפופולרית ביותר לאחרונה, הסנאי הדרמטי, מתארח באחד הפרקים. [נגן בדפדפן]
  51. עיר, האלבום השני של שלומי שבן, יצא השבוע לחנויות ומתלווה אליו קליפ חדש לשיר הנהדר "אינטואיציה", בהשתתפות גורי אלפי הנהדר. תענוגות! הזמנתי לי עותק, רק על סמך השיר הזה. [עברית]
  52. [תודה לאסף] לא מזמן סיפרתי לכם בהתרגשות עזה שפי-ג'יי הארווי מוציאה אלבום חדש בספטמבר ושהעצמות שלי רוטטות מרוב ציפייה, ועכשיו אסף רק מגביר את הרטט כשהוא שולח אליי ביצוע לייב לאחד השירים החדשים באלבום, "The devil". לא משנה כמה אכתוב על מוזיקה, איזה מילים אכיר וכמה אתאמץ, אני פשוט לא מצליח לנסח את מה שהארווי מצליחה לעשות לי בעשר שניות של מוזיקה שלה (כשהיא בשיאה). אסף מרגיש בדיוק כמוני, וכותב "היא מגמדת בעיניי את כל המוזיקאים האחרים: אני שומע שירים שלה בפעם הראשונה והיא מצליחה לרסק אותי כמו שאף אחד אחר לא יכול. בכלל לא נראה לי שהמילים שלי מסוגלות להראות את כמות האהבה שלי אליה". אוף. [טיוב]
  53. קמפיין של האיחוד האירופי לתמיכה בסרטים אירופאיים אחראי לסרטון פרסומת קצרצר ונהדר, שאוסף רגעים משלל סצינות סקס אירופאיות, משלל סרטים אירופאיים נפלאים. מי שיצליח לזהות את כל הסרטים, יזכה ללכת לסרט אירופי עם יאיר רוה, שבבלוג הנהדר שלו מצאתי את הלינק הזה. [יוטיוב. יאיר לא יודע מהמבצע הזה ולכן ייתכן והוא יסרב להעניק לכם את הפרס שהבטחתי על דעת עצמי]
  54. הקיור זוממים אלבום כפול באוקטובר. [אנגלית]
  55. [תודה ליעל המקורית] ששולחת לנו, כדבריה: ראיון עם נועם ענבר מהבילויים, ויותר חשוב – הסינגל השני שלהם "שגר פגר" להשמעה! איפה תמצא עוד להקה שחורזת "חדר חושך" עם "חיים משה"? [עברית]
  56. מעריצי מיוז החליטו להריץ את "Citizen Erased", אחד השירים הטובים ביותר של מיוז, למקום הראשון במצעדים. זה לא משנה להם שהוא יצא באלבום השני של מיוז, לפני שנים. הם מתכננים לצבוא על מקורות הורדה חוקית כמו HMV ואייטיונז, לרכוש את הסינגל בהמוניהם, ולהטיס אותו לראש המצעד. האם הם יצליחו? אם כן, בהחלט אדווח לכם. [אנגלית]
  57. לא תאמינו, אבל לצד האלבום Family tree של ניק דרייק, שיוצא עכשיו ואוסף הקלטות מוקדמות שלו (שחלקן – טוב היה לו לא היו יוצאות), יוצא עכשיו גם קליפ של ניק דרייק, שמורכב מחומרים שתרמה משפחתו. קליפ! לניק דרייק! [טיוב]
  58. בועז כהן בילה ארבעה ימים בפסטיבל רוסקילדה. את ביקורת ההופעות שלו תוכלו לקרוא בשישי הבא במעריב, אבל בינתיים אפשר לקבל מנה קטנה של חוויותיו וגם איזו תמונה או שתיים. ביקורת נרחבת יותר יש אצל מישמיש, שגולה להנאתה בדנמרק. [עברית]

  59. באפי, אני… אני חייב לומר לך משהו.
    -מה, אהובי?
    נפגשתי עם… עם אליסון ביאטריס. מאחורי גבך.
    -ג…גם אני!

  60. [תודה לשיר] לסדרה המעולה באפי קוטלת הערפדים יש, כנראה, את ה-Fan-base הכי גדול, הכי פעיל והכי מסור שאי פעם הכרתי לתכנית טלוויזיה (take THAT, trekkies!). אליסון ביאטריס, אחת המעריצות הפעילות ביותר בלוס אנג'לס, היא עדות חיה לכך. הספר שהיא כתבה מתעד חוויות ומקרים מתוך חייה, שלא היו מתרחשים אלמלא האנשים והאירועים שנכנסו לחייה כתוצאה מקהילת המעריצים הזו. ובעיניי זה מדהים לגמרי. [אנגלית]
  61. ארנבי 30 השניות מתלבשים הפעם על נפוליאון דינמיט, סרט שנחשב לקאלט אף על פי שאני אישית לא סובל אותו (אבל אני לא מבין). [פלאש]
  62. [תודה לעטר] ששמחה לקראת האלבום המתקרב של Gravenhurst אהוביה, ומפיצה אליכם באהבה את הסינגל החדש, "Thrust". [טיוב]
  63. חתול שחור עבר בין הסמשינג פמפקינז ומעריציה (או שמא יש לומר: בילי קורגן ומעריציו) סביב הוצאת זייטגייסט הנ"ל. עיקר העצבים סבבו סביב ההחלטה הקורגנית להוציא לא פחות משש (!) גרסאות שונות, שיופצו ברשתות גדולות כמו HMV, בסט ביי, טארגט ואחרות – כל רשת מקבלת גרסה משלה עם עטיפה בצבע אחר ושיר בונוס שונה. המעריצים, בתגובה, לא חסכו ופרסמו בבלוגים שונים כמעט את כל שירי האלבום, את הבונוסים ואת כל מה שמגיע להם. אל תהיה חרא למעריצים שלך, מר קורגן. בטח לא אחרי שהוצאת את "משינה II" בחינם. [אנגלית]
  64. [תודה לאביטל] ששולחת "סרטון אנימציה אדיר על מתכנתי משחקים, שכולו מעוצב בהתאם". בפרק הראשון תקבלו פין ירוק, סטיבן ספילברג, ויקינג הומו ושלל נקודות בונוס. לא הספקתי לצפות בשאר, אבל זה בהחלט נראה מבטיח! [נגן בדפדפן]
  65. מי שמסתובב הרבה בבלוגי מפ3 נתקל כבר בשם Web Sheriff, חברה שמייצגת לייבלים ואמנים ותפקידה למנוע (בהודעות, תגובות ומיילים, ולפעמים גם בצעדים משפטיים) הפצת מוזיקה לא חוקית בבלוגים וכדומה. פרד וון לומן מהאתר EFF, אתר שפועל לשיחרור מוזיקה ותוכן דיגיטלי, טוען שהדרך שבה הדבר נעשה היא מתנשאת ולא הולמת. אני חושב שכמו שמנהלי חברות התקליטים הגדולות רואים בדר"כ רק קצה אחד של הספקטרום, גם וון לומן כותב מתוך ראייה צרה וחד צדדית למדי. כמישהו שמפרסם קבצי מוזיקה באתר, עדיין לא קרה לי שאמן או נציגו פנה אליי וביקש – יפה או לא יפה, בצורה מתנשאת או לא – להסיר את השירים שלו. אבל אם זה יקרה, אסיר מיד ובלי להתווכח, ואכבד את בקשתם. השיר הוא שלהם (בין אם מדובר באמן עצמו או בבא-כוחו, זה לא משנה), ואני כבלוגר מפרסם אותו כדי לקדם את אהבתי לשיר או לאמן – עד גבול מסוים. מבחינתי, וון לומן נסחף. נכון שעולה טון מתנשא כלשהו ומאיים כלשהו מהתגובות של ווב שריף, אז מה? הבלוגרים עדיין מפרים זכויות יוצרים כשהם מפרסמים שיר, ויהיו כוונותיהם טובות וחיוביות ככל שיהיו. מבקשים מהם? שיורידו. שלא יבכו שמתנשאים עליהם, זה לחלוטין לא רלוונטי. [אנגלית]
  66. [תודה לשיר] ואלה שמות: 20 המילים החדשות במילון מרים-וובסטר האנגלי. [אנגלית]
  67. חמשת הקליפים הכי טובים שכוללים בובות! ואתם צודקים, וויזר בהחלט שם! [אנגלית]
  68. קבלו את הטריילר החביב עליי: Thumping the tub, טריילר לסרט בדיוני (לא מדע בדיוני, אלא פשוט סרט בדיוני) המבוסס על השיר "Tubthumping" של צ'מבוואמבה. אדיר! [נגן בדפדפן]

  69. ראיתם את "היוקרה", נכון? שאספיילר לכם?

  70. התחלתי בדיוויד בואי ואסיים בדיוויד בואי. זה מעגל שלם, הבחור הזה. בימים אלו אני צופה בעונה השנייה של הסדרה הבריטית המעולה Life on mars, שמשודרת אצלנו באקסטרה הוט. הפרק הראשון של העונה הראשונה הוא פרק מופתי בעיניי, בכל קנה מידה טלוויזיוני, והוא כולל כמה דקות בלתי נשכחות שמלוות אך ורק בשיר המופתי-אף-יותר שעל שמו נקראת הסדרה, "?Life on mars" – כפי הנראה השיר האהוב עליי אי פעם של בואי. זו לא בחירה מפתיעה או מקורית במיוחד, אבל קשה להתווכח עם הלב. מה שיודעים בואיסטים רבים הוא שמאחורי השיר הזה, אחד השירים עם הטקסטים הכי קריפטיים שאני מכיר, עומד סיפור משעשע למדי. במקור, נתבקש בואי לכתוב טקסט באנגלית ללחן של שיר צרפתי, "Comme d'habitude". בואי ישב וכתב את השיר "Even a Fool Learns to Love", אך בחור קנדי אחד, פול אנקה שמו, הקדים אותו – הוא קנה את הזכויות ללחן, וכתב את השיר "My way" שכולנו מכירים מהביצועים של פרנק סינטרה, נינה סימון והסקס פיסטולז. בואי לא נשאר חייב, דבק ברצף האקורדים של הלחן המקורי, והפך אותו – בקסם בואיסטי אופייני שקשה להבין – לשיר המדהים שסוגר השבוע את העונג שבת. ואם פתחנו בקאברים, נמשיך בהם (לא כולל את הקאבר הברזילאי מ"עמוק במים" כי הוא גרוע): הנה ג'ון בריון מחקה את פאטס וולר שמבצע את השיר, הנה הביצוע של הפליימינג ליפס, וגם תזמורת היוקליילי עושה בו פלאים.

שבת שבוגי, חברים! בהצלחה לנבחנים, לנבחנות ואפילו לבוחנים, אם יש כאלה בקהל (נא לתת לכל קוראים העונג מאה).

38 תגובות על “עונג שבת: בואי, יא גבר”

  1. מאת Tyler Durden:

    הקאבר של גבע לבואי נהדר. רציתי להגיע להופעת ההשקה של האלבום החדש בבארבי אבל לא יצא לי, מישהו היה? איך האלבום החדש?

  2. מאת בנימין:

    מה הייתי עושה בלי העונג. רק מהתגובות של הפוסט הקודם גיליתי שהבילויים השיקו את שגר פגר הנפלא בתור סינגל. ועכשיו הראיון הנחמד הזה.
    אם תסלח לי, אני אקרא את שאר העונג מאוחר יותר – עכשיו אני צריך לנסוע להופעה שלהם במזרע.
    אבל אני כהרגלי מלא תקווה בנוגע לאלבום הזה שאתה רוצה לחלק…
    (לא הוגן! עד שהם מופיעים בחיפה אני אהיה בחו"ל. :( )

  3. מאת שיר:

    דווקא הפאנדום של פיירפליי עולה על זה של באפי מבחינת ה"די. אני רוצה את האנרגיות שיש להם", למיטב ידיעתי. מאז שסרניטי יצא היו אלפי הקרנות באולמות קולנוע ברחבי העולם. חלקן היו בחינם. חלקן היו הקרנות למטרות צדקה (בדר"כ ל-Equality Now, החביב על ג'וס, אבל לא רק אליו).
    אני חושבת שאחת הדרכים הטובות ביותר לבחון את זה היא דרך ההתרמות לארגוני צדקה שונים. אאל"ט, חומי המעיל אחראים ליותר פעילויות בשנתיים האחרונות, וזה הגיוני לחלוטין מבחינת רצף זמן לינארי. ואגב, גם המסיבאפי תרמה חלק מן הרווחים למרכז סיוע לנפגעי תקיפה מינית, ואני חושבת שזה הולך להיות נכון גם לגבי השנה הנוכחית.

    מושג קצר על היקף פעילות הפאנדום למטרות צדקה אפשר לקבל כאן:http://whedonesque.com/tag/equality+now

    וכן. גם החיים שלי היו שונים לחלוטין בלי הפאנדום הזה. כפי שאני אוהבת לנסח את זה, בפרפראזה אישית: Our fandom could be your life.

  4. מאת גיאחה:

    שיר, מבחינתי מדובר באותו ווידון פאנדום :)

  5. ספרתי למעלה מ-180 נון סופית.
    לא יפה לשקר.

  6. מאת כל המניאקים נולדו בניתוח קיסרי:

    קוויקימארט!!! ענק.
    אגב ג'וני קאש ועבודתו המאוחרת, לא אמור לצאת מתישהו דיסק שישי בסדרת אמריקן רקורדינגס?

    איזה כיף שהבילוים חוזרים. טוב, כיף זה לא מה שמגדיר אותם הכי טוב אבל עדיין…

  7. מאת שגיאB:

    נבלה, עוד פעם לא קראת את הבלוג שלי בזמן ולכן לא לינקקת לביקורת *שלי* על הגינ'ג'ית הבלונדינית?!
    http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=41853&blogcode=6945860

  8. מאת עמית צור:

    79. April 1, 2032
    Guns N’ Roses’ Chinese Democracy released
    Weeks after Axl’s death in a tragic tanning–bed accident.

    עמית (שממשיך להאמין שבבוא היום הדיסק הזה באמת ייצא)

  9. מאת יאיר י.:

    בגליון של Paste שציינת (ואולי זה שאחריו), יחולק דיסק אוסף, שאחד השירים בו יהיה Goes Around, הסינגל השני של רוקפור מהאלבום החדש.
    נודע לי , ומטוב לב שיתפתי.

  10. מאת באנדר:

    מה רוצים מאריק? מה קשר שלו לג'וני קאש? זה שנייהם מושכים קרירה לתוך גיל הזיקנה לא הופך אותם לדומים בשום צורה.
    למה בדיוק איינשטיין צריך לעשות עוד אלבום כיסוי מיותר? כי רוגל אמר?
    ממש לא מענין אותי לשמוע אותו מבצע שיר של סחרוף. סחרוף יודע לעשות את זה לא רע בעצמו.
    מה שכן, אני מציע לסחרוף להתכונן. עוד 10-15 שנה הוא יחשב זקן ורוגל ימליץ לו ללכת בדרכו של ג'וני קאש.

  11. מאת ברווז גומי:

    ספיקינג אוף שירים קלאסיים של בואי שנולדים משירים אחרים, איגי פופ[1] סיפר לפני שבועיים לרביב גולן בידיעות שחלק גדול משירי "לאסט פור לייף" נולד כשבואי התיישב על יד הפסנתר, ביקש מאיגי לזרוק שירים שהוא אוהב ואז שינה אותם עד שהפכו לשירי התקליט. זה בהחלט מסביר את Some Weird Sin.

    [1] איך הפסדת, איך?

  12. מאת ברווז גומי:

    ספיקינג אוף שירים קלאסיים של בואי שנולדים משירים אחרים, איגי פופ[1] סיפר לפני שבועיים לרביב גולן בידיעות שחלק גדול משירי "לאסט פור לייף" נולדו כשבואי התיישב על יד הפסנתר, ביקש מאיגי לזרוק שירים שהוא אוהב ואז שינה אותם עד שהפכו לשירי התקליט. זה בהחלט מסביר את Some Weird Sin.

    [1] איך הפסדת, איך?

  13. מאת ערן:

    לעזאזל גיאחה! זה ממש לא בסדר לשים תמונה כזו עם 100 סרטים שצריך לזהות כשיש מלא סטודנטים כמוני שצריכים ללמוד למבחן מזעזע, לכתוב עבודות ומה לא.

    בכל מקרה, אחרי 12 סרטים נמאס לי והכרחתי את עצמי לחזור ללמוד.
    זאת אומרת, להגיב בעונג.
    זאת אומרת, לעשות כל שביכולתי לא ללמוד.

    1. beetlejuice
    2. dancing with wolves
    3. the scorpion king
    4. the lion, the witch and the wardrobe
    5. swordfish
    6. green card
    7. the dark room
    8. phone booth
    9.bird on a wire
    10. beethoven
    11. twelve monkeys
    12. the santa clause

  14. מאת yaddo:

    * ת'רדלס תמיד גובים שלושה דולר פחות על חולצות של מלל בלבד, לא?

    * אלה באמת תמונות של ניק דרייק בקליפ הזה? כי אם כן, זה אומר שלמשפחה שלו הייתה מצלמת פילם בתחילת הפיפטיז. טחונים בכסף.

  15. מאת רועי:

    אחח.. אין על תזמורות יוקלילי.. תודה! (:

  16. מאת ערן:

    מספר תהיות:

    1. אם כבר אוספים תרומות להוסטינג, למה שלא יהיה אפשר לעשות את זה מכל בלוגי העונג, שכן כולנו מעמיסים את השרת (ועוד יש בינינו כאלה גרגרנים שתוקעים שם חצי שעה של אופרת רוק).

    2. זה שרדיו האינטרנט ניצל, זה אומר שיחזירו לנו את פנדורה?

    3. זה שבסדרה של הוט מבטיחים הרבה עירום, זה טוב או רע?

    4. ואם כבר סדרות וכוורת, מה לעזאזל קרה לסדרה שהבטיחו לנו על תולדות כוורת כבר לפני איזה שבע שנים ולא ראינו ממנה אפילו הודעה מקושקשת לעיתונות?

  17. מאת סטיבי:

    ב-24 אמורים להיות שני לינקים?

    לגבי החולצה בת'רדלס – חולצות הבנים נגמרו תוך יום, וחולצות הבנות עומדות להיגמר. אז אם יש מישהי שרוצה (או מישהו עם כתפיים צרות), נא למהר. וכן, זה עולה פחות כמו שיאדו אמר.

    לגבי 23: מי טורח בכלל? :-)

    הזכרת איפשהו את פנטסי.קון המחודש? מתמקדים בשייקספיר! ואפילו קרוב לבית (שלי), רק חבל על התזמון…

  18. מאת אופקיטו:

    +למרות שלא ידעתי בכלל על מלחמת התמלוגים, התוצאה מאוד מאוד משמחת אותי. פאק! חברות התקליטים פשוט לא רוצות שינגנו את השירים של האמנים שלהן או מה?
    גם אני לא חולה על המכנסיים צמודי המותן של נפוליאון דיינימייט. למען ההגינות, אני חייב לומר שהרפיסות של רוב הדמויות הכניסה אותי לשביזות של ממש והדמויות הנמרצות יותר הכניסו אותי לדיכאון קיומי של ממש. גם כן קומדיה… הארנבים מוציאים את המקסימום עם החומר המצחיק בקושי הזה (פרט לסצנת הריקוד כמובן- 2 וחצי דקות מבריקות).
    פונץ', ג'ירפות, הבילויים, הדג נחש- מי אמר שאין להקות טובות בארץ, ובעברית? אפשר גם להוסיף, לדעתי, את דבק והאנשים. וכמובן- החדש של הפה והטלפיים בדרך…
    והכי חשוב- עכשיו אני יודע מה זה לעזאזל ה-KNOW HOPE שאני נתקל בו בכל פינה, ולתמימותי חשבתי שמדובר במסר זן כלשהו

  19. מאת אביטל:

    גרפיטי זה נחמד, גם דמויות הקרטון, אבל לקשקש את הכינוי שלך בכל מקום נמצא בעיניי דרגה אחת מתחת ללכתוב את השם שלך בטיפקס במושב האחורי של אוטובוס אגד משל היית איזו פרחה בשם נופר (ויסלח לי know hope הנכבד וחיבתו לקירות תל אביביים. וגם כל הבנות בשם נופר).

  20. מאת גיאחה:

    באנדר – אני דווקא חושב שהרעיון של אלפר מצוין, אפילו יותר מצוין מבמקרה של קאש. קאש היה זמר בעל איכויות הגשה מעולות, אבל גם כישרון יצירה אדיר. אריק איינשטיין, ויסלחו לי הפוריטנים שלו, לא *כתב* שיר טוב בחייו. הוא מבצע בחסד, הוא מבצע שאין כדוגמתו בארץ, אבל כיוצר אין לו – בעיניי – שום חשיבות. לכן עדיף שיסתמך על יצירות של יוצרים משובחים, ויבצע אותן (רצוי, שוב, עם מפיק קצת יותר יצירתי ומעניין מהמפיקים האחרונים שעבד איתם). אתה יודע מה? למרות שאני אשמח לשמוע אלבום קאברים מאיינשטיין (ולהזכירך, הקאברים של קאש בקושי נשמעים כמו קאברים, מרוב שהוא מנכס את השירים לסגנונו ולקולו), אשמח גם לאלבום של איינשטיין שמסתמך על חומרים של יוצרים מוכשרים, ולא מיש-מש של שירים לא טובים שהוא כתב בעצמו, יחד עם כמה טקסטים של צעירים לא מספיק טובים.

    ערן (דינר) – גם ערן כ"ץ מלטאת האמבט וגם ערן דינר מגיבים תחת "ערן", זה קצת מבלבל! :)
    1. בדוק מייל – אני בדיוק שולח לחברי משפחת העונג מייל באותו עניין.
    2. נראה שלא. פנדורה לא סגרו את שעריהן הבינלאומיים בגלל גובה התמלוגים, אלא בגלל תחומי שיפוט של אכיפת זכויות יוצרים ושיטות גביית תמלוגים שונות במדינות שונות.
    3. רע.
    4. צודק, לעזאזל!

    סטיבי ספרי לי על הפנטזי.קון, לא שמעתי על זה דבר.

  21. מאת ל.:

    אני לא מבינה, העונה השניה של החיים על מאדים כבר התחילה? מתי, באיזו שעה, ואיך זה שאף אחד לא אמר לי?

    (ממש עונג כיפי השבוע, מרחתי על כל השבת ועדיין יש לי למה לחזור. והקאברים לרדיוהד ממש עשו לי את השבת. :)

  22. מאת עידן ס:

    עוד עונג משובח… אני לא התאפקתי והורדתי את כל הפרקים של העונה השנייה של "החיים על מאדים". העונה השנייה טובה לא פחות מהשנייה, והסוף מותח הרבה יותר (לדוגמה) מ"החשוד המיידי" (סתם דוגמה לסוף מותח ומפתיע).

    אנשים, אסור להפסיד את הסדרה הזו!
    ואגב, הגרסה הברזילאית לשיר יותר יפה מהגירסה הצעקנית של הפליימינג ליפס…. אבל היוקלילי ענק כתמיד

  23. מאת דורצח:

    הלינק לכזהו על מתכנתי המשחקים שבור.
    דווקא רציתי לראות.

  24. מאת גיאחה:

    דור – הלינק תוקן, תודה!

    ל. – האינטרנט, האינטרנט… :)

  25. מאת צור:

    קאברים לרדיוהד – מעולים, לפחות רובם.

    בילויים במזרע – היה כיף! למה בעצם הם הופיעו שם? קצת מוזר… חבל רק שהסאונד היה חרא.

    יותר הופעות טובות – לצפון!

  26. מאת חיים רחמני:

    פאטון אזעקות שווא בע"מ מציגה: "החימום של NIN"(או שלא)
    http://e.walla.co.il/?w=/214/1135654

  27. מאת ברווז גומי:

    אימני קופולה!! איך עושים סימן של לב?

  28. מאת עומר:

    תגובה לאביטל – אני לא יודע, אותי הגרפיטי של know hope מרגש, וגם יתר העבודות שלו. הן לא פחות מגאוניות בעיני, הן ממש צועקות לקשר אנושי. העבודה שלו שצצה ברחוב החשמל, שבה מתוך הכביש שנמצא בשיפוצים מציצות ידיים שאוחזות בנורות חשמל – אחד ממיצגי האמנות המצמררים שנתקלתי בהם אי פעם. ומבחינת אסטתיקה עירונית – יש דברים הרבה יותר גרועים, חלקם מבוצעים על ידי קבלנים והעירייה בכבודה ובעצמה. קצת גרפיטי עוד לא הרג אף אחד.

    יש לזה הרבה יותר משקל סגולי מאשר לכתובת "נופר הייתה כאן" על מושב אוטובוס. הוא מפסל בנוף העירוני. אחד הדברים היחידים שגורמים לי להתגעגע לארץ זה הדף בפליקר של know hope.

  29. מאת Roy:

    האלבום החדש של ה-Smashing Pumpkins עד כדי כך גרוע? דווקא דיי אהבתי את הסינגל שהם שיחררו (אבל הקטע עם הגירסאות השונות באמת מגוחך).

    המחווה לרדיוהד יפה מאוד, חלק מהביצועים לא רעים בכלל, אף על פי שחלקם מנסים להיצמד למקור יותר מדי.

  30. מאת דורצח:

    תודה על תיקון הלינק, יא גיאחה. עכשיו מסתבר שהאתר עצמו מקשר למקומות לא קיימים :/

  31. מאת בנימין:

    בנוגע ל-Know Hope, אם הפליקר שלו מעניין אתכם, כדאי גם לקפוץ לעמוד של שותפו ליצירה, Klone: — ג — http://www.flickr.com/photos/klone/ .
    צריכים להיות עמודים גם של שאר חברי הצוות שלהם – StyleMustDie – בפליקר.

  32. מאת אביטל:

    עומר- לא דיברתי על הגרפיטי וגם לא על הדמויות, רק על כתיבת השם. כתיבת השם/כינוי בלבד בכל מקום היא בעיניי ונדליזם אגוצנטרי נטול ערך אומנותי. אישית זה אפילו "מציק" לי יותר בעין מאשר לראות את שמה של נופר מיודעתנו, שהיא חסרת יומרות אומנותיות או אחרות והמרחב אותו היא משחיתה הוא פחות ציבורי.

  33. מאת שני:

    "אין שום סיבה שכל הארץ תבוא להופעה אחת בתל אביב בכל פעם. "

    כפרה עליך. בכל סיבוב הופעות זה ככה, יש הופעה אחת בלונדון נגיד, מקסימום גם באיזה מנצ'סטר. בגרמניה – ברלין עם איזה בונוס במינכן או האמבורג.
    למה שישראל תהיה שונה ממדינות פי 20 בגודלן בהן התושבים מואילים בטובם לנסוע הרבה יותר מהמרחק שתושבי הצפון או הדרום צריכים לנסוע כדי להגיע לתל אביב?
    שלא לדבר על אמריקאים לפעמים טסים אם להקה לא מגיעה בדיוק לעיר שלהם.

    בקיצור, חלאס עם הפינוק.

  34. מאת דורצח:

    שני – מאוד לא מדויק. בגרמניה הקיץ, למשל, התקיים פסטיבל Southside/Hurricane. למה הסלאש? כי הפסטיבל התקיים, במקביל, עם אותן להקות, גם בדרום גרמניה (ב-Neuhausen Ob Eck) שם הוא נקרא סאות'סייד, וגם בצפון גרמניה (בהמבורג), שם הוא נקרא הוריקן. ואנחנו לא מדברים כאן על איזה פסטיבל נידח, אלא על שני אירועי ענק של עשרות אלפי אנשים, שכללו כמה מהלהקות הגדולות בעולם, כמו פרל ג'אם, מרלין מנסון, הביסטי בויז(!!!!!), בלוק פארטי, המאניקס, דרופקיק מרפיז, קווינס אוף דה סטון אייג', ועוד הרבה הרבה.

    מעבר לזה, כשהייתי בסאות'סייד (איזו הזדמנות נהדרת להשוויץ), ראיתי פרסומים לפסטיבלים ולהופעות בכל רחבי גרמניה. דווקא בברלין לא יצא לי לראות הופעות טובות, וחג המוזיקה שם התבסס על להקות די אלמוניות.

    כך שכן, יש מקומות שמכירים ברצון של אנשים לראות הופעות טובות קרוב לבית, במידת האפשר, וחשוב לא פחות – לאפשר יותר ממרכז תרבותי אחד.

    לילהטוב.

  35. מאת pez:

    ובאיחור של שבוע (בחינות ארורות!) איזה כיף למצוא קרוב משפחה שלי בעונג שבת! (בן דודי המגניב יאיא, אייטם 19).

    לא יודעת מה איתכם, אבל העובדה ש- NOFX, אהוביי מגיל 16, מגיעים לארץ עושה לי חם ונעים בלב ומריצה אותי לארון הבגדים לחפש את החולצה האפורה המרופטת.

  36. יש אנשים שעושים חיים. רואים הופעות. נהנים. מה רע.

    ויש כאלה שרק מועכים אותם. שהחיים מועכים אותם. שהחיים עושים אותם. מאחורה. חזק וכואב.

כתיבת תגובה