29 באפריל 2016

עונג שבת: חלון נפתח לאט

  1. openlineהשבוע נחת בחיקי האלבום החדש של Woods, הרכב ברוקלינאי ששואב מפולק רוק אמריקאי באותה המידה שבה הוא שואב מתחיית האינדי רוק היצירתי של ברוקלין. יש הרבה להקות בברוקלין. יש המון להקות בברוקלין. יש אולי אינסוף להקות בברוקלין, ואין סיכוי לעקוב אחרי כולן. וודס פועלים כבר עשור ופעם אחר פעם יצא לי לדגום אותם ואף קרס לא ננעץ בבשרי. המים המשיכו לזרום. ואז הגיע ״Sun city creeps״, הסינגל החדש מתוך האלבום החדש, והקרס ננעץ כל כך עמוק בלב שלי. האווירה הרדופה הזו, שמזכירה לי את אהוביי Timber Timbre, האיפוק המבעבע הזה שמתפרק פעמיים במהלך השיר בג׳אם סמי־פסיכדלי, כלי הנשיפה שנוהמים לאט, זוממים ומחכים לרגע שלהם, השירה המוכפלת הזו, קול אחד בפלצט וקול שני כמו סטוקר שהולך תמיד בצלו של הראשון – זה היה שיר סול מעוות, שבמקום לזרוח ברחובות דטרויט הוא נחטף וגדל לבדו בחלק המסוכן והאפל של היער, מוקף חיות. איזה שיר ענק! רציתי לזעוק ברחובות העיר ומפסגת הגבעות – תקשיבו לו!!! אבל המתנתי בסבלנות. אמרתי, עוד רגע מגיע האלבום, ועם שיר כזה בוודאי יהיה פה אלבום ענקי, אלבום שסופסוף יסחף אותי אל העולם של וודס. ואז הוא הגיע, ומה אני אגיד לכם, אני אשאר עם השיר שלי ברשותכם ואהיה שמח בחלקי. יש כמה דברים יפים באלבום הזה, אבל שום דבר לא ממכר כמו השיר הזה. וזה בסדר! זה בסדר. כי השיר הזה זורח למרחוק. [סטרים]
  2. headlinesהדבר המשמח ביותר השבוע היא חזרתו של חסר תרבות, כנראה בלוג המוזיקה האהוב עליי בעברית. הוא דעתני, הוא שנון, הוא מנומק, הראש שלו פתוח וצריך יותר ממנו. אחרי 4 שנות היעדרות בשל הבאת ילדים לעולם, הוא חזר ואני מאושר. בואו לעודד אותו, שלא ילך. אין לנו מספיק כאלה. [עברית]
  3. מבסוט על זה שהאנשים שעורכים ועובדים עכשיו במערכות העיתונים (הדיגיטליים) הם כאלה שנולדו באייטיז והתבגרו בניינטיז, אז הם מכירים בחשיבות של עשרים שנה לאלבום הבכורה של ספייס גירלז, למשל. זה מה שקורה בוואלה, שהזמינו לאחרונה את עומר נצר להקליט ביצוע אדיר (הטוב ביותר בסדרה, בעיניי) ל־״Say you'll be there״ ואת דוד לביא לשיר את ״Stop״, ריו מבצעות בעברית את ״Who so you think you are״, לוקץ׳ דופק את ״Wannabe״ ויעל בורגר עושה את ״Viva forever״. מעולה. [וידאו]
  4. chuck-main

  5. weeklinkהכתבה המוזיקלית הכי מעניינת שקראתי השבוע מגיעה מ-CuePoint, ויש לה כותרת נכלולית למדי: בוב דילן מסביר מה באמת הרג את הרוקנ׳רול. למעשה, זו מסה מרתקת שמתחילה מציטוט כמעט אגבי שנתן דילן בראיון בשנה שעברה, ובו הוא מנתח בתמציתיות ובדיוק מה בעיניו הרג את רוח הרוקנ׳רול המהפכנית והפרועה של הפיפטיז (על רגל אחת: נראה לכם שאגלה לכם? לכו לקרוא). אבל משם, הכותב הידען והמצוין הזה הולך לבדוק את הטענה של דילן והזרועות שלו נפרשות על שטח עצום ומרתק של היסטוריה, פוליטיקה, מוזיקה וחקר תרבות. מהחיבור החתרני של נורמן מיילר ״הניגרו הלבן״, דרך פרשות השוחד של שדרני רדיו בשנות השישים ועד לתרבות השתייה בזמן כתיבת מגילת העצמאות האמריקאית. זה טקסט מפצח ראשים ומעשיר שמרחיב מאוד את ההקשר של הרוקנ׳רול והשיוך הגזעי של מוזיקה פופולרית, הרבה מעבר לטיעונים פשוטים כמו ״אז בא הטכנו ודחק את הגיטרות״. זה כמובן נגוע מאוד בפוליטיקת הזהויות האמריקאית העכשווית, לטוב ולרע: לטוב כי צריך לדבר על זה, לרע כי יש לי לפעמים הרגשה שרוב הדיונים התרבותיים בארה״ב כרגע מרגישים חובה מוסרית לדבר על גזע גם כשהוא לא קשור. כאן אני קונה את הקישור, וזה מרתק. תקראו. [אנגלית]
  6. ↫ להמשך קריאה…

26 באפריל 2016

כרטיסים במתנה: ניקולה קרוז

pared-2

לפני כמה שבועות קיבלתי מייל מעמרי שריר, שמכונה גם BushBeats, די-ג׳יי ומפיק שמעורב באירועים מרחיבי תודעה ועולם כמו פסטיבל מוזיקה מקודשת, פסטיבל Sunbeat ואחרים. האוזן של עמרי מכוונת למוזיקה שיש בה קצב אבל יש בה גם הרבה מאוד לב, ובעיקר הרבה מאוד רוח, במובן הרוחני של העניין, הפסיכדלי, הדתי – נו, מרחיב התודעה.

אז כשעמרי שולח לי המלצה למישהו שאני לא מכיר, אני מקשיב. הוא שלח לי לינק לאלבום החדש של ניקולה קרוז בבנדקמאפ, ומאז אני די מכור. בתור מאזין אני פשוט עף עם זה. בתור די-ג׳יי אני לא מפסיק לחשוב במה הקטעים המהפנטים האלה יכולים להשתלב. הם מלאכת מחשבת של טוויית צלילים אורגניים ואלקטרוניים, אבל הם גם נשארים פתוחים, מזמינים חיבור.

בקיצור, הנה החדשות הטובות: עמרי מביא את ניקולה קרוז (זה בחור, הוא מאקוודור) להופעה בארץ במוצ״ש הזה. בא לכם כרטיסים? ברור שבא לכם. אז תשאירו תגובה ואתם עשויים לזכות.

בא לכם לשמוע קצת קרוז ולהבין מה הדיבור? תלחצו כאן.

בא לכם לשמוע קצת קרוז אבל להבין גם את הסביבה המוזיקלית שממנה הוא בא? תנו פליי במיקסטייפ הזה שעמרי רקח, ותקראו את מה שהוא כתב מתחתיו:

הזרם הנטורליסטי

מאת עמרי BushBeats שריר

הגל המוערך של שימוש באלמנטים מסורתיים/פולקלוריסטים במוסיקה האלקטרונית העכשווית תופס תאוצה בעשור האחרון ברחבי העולם, וכמובן שהגל לא פסח על דרום אמריקה. אין זה סוד שבשנים האחרונות יש פריחה והתפתחות של תנועה מוסיקלית-אלקטרונית ברחבי מרכז ודרום אמריקה, ששואבת השראה מסגנונות ופולקלור מוסיקלי מקומי מרחבי היבשת ומעניקים לה פרשניות חדשות ומסקרנות. הגל הגואה של סצנת האלקטרו-פולק הדרום אמריקאי מורכבת ממיני תת־ז׳אנרים עם השפעות של סגנונות שונים ואסתטיקות מגוונות.

חלק משמעותי מהם שואב השראה ומושפע ברמה כזו או אחרת השראה מהצ׳יקה (פרו) והקומביה (קולומביה) – סרף רוק ופסיכדליה בשילוב אלמנטים מקומיים וכלים שהיו בשימוש באיזורים אלה, שהתפתחו בעיירות כורים בדרום אמריקה בשנות ה־60 וה־70 והיוו משקל בסצנות בפרו, קולמביה, ארגנטינה, צ׳ילה ומדינות נוספות ברחבי היבשת. נהוג לכנות את הפרשנויות החדשות לסגנון קומביה־דיגיטל.

אחד האחים החורגים לקומביה־דיגיטל, תת ז׳אנר חדש(־ישן) מבעבע ומסקרן, המקבל תשומת לב עולמית ומשבצות ברוב הפסטיבלים הנחשבים: אני קורא לו הזרם ה״נטורלסטי״.

מדובר בתנועה של מוסיקאים־מפיקים אלקטרוניים מאמריקה הלטינית, המשלבים את הביט/סאונד/הפקה של היום עם פולקלור מקומי קדום שצמח שם במשך אלפי שנים של תרבויות שמאניות-שבטיות מהאנדים/ומהאמזונס. את עיקר השראתם הם שואבים מהטבע הפראי, שהם רואים את עצמם כחלק אינטגרלי ממנו ומתמזגים עימו (להבדיל מהתפיסה המערבית של אדונות ובעלות). שימוש במרחיבי תודעה כחלק מתקשורת אוניברסלית יותר עם הסביבה הן טבע ראשון לחלק מהתרבויות הללו וזה נשמע היטב במוסיקה הזו.

בין המאפיינים הבולטים של התת־סגנון: מקצבים היפנוטיים, לרוב במיד טמפו, כלי הקשה שונים, אקזוטיקה, סאונדסקייפס וטקסטורות יייחודיות, השפעות של הקומביה־דיגיטל כמובן והתפתחות איטית למדי, תת ז׳אנר מינמליסטי ואחד המעניינים בעיניי. מעבר לסאונד מובחן אנלוגי, הרבה הקלטות ודגימות של כלים חיים, המאפיין אולי הכי חמקמק בסגנון הזה הוא העובדה שהאווירה יכולה להיות ממש ״רגועה״ מחד גיסא והיפנוטית־טקסית מאידך, בו זמנית! מוסיקה שבאותה הקלות שניתן להאזין לה, ניתן לרקוד ולהזיז את הגוף איתה, היא לא מובנת מאליה בכלל. כעורך מוסיקלי אני יכול לומר שזה כמעט שני קצוות, וכשהן מתרחשות בו זמנית זה פלא שאין להקל בו ראש.

ואפרופו פלא, אחד ממובילי החונטה הנטורליסית, ניקולה קרוז שמו, מגיע מאקוודור לתל אביב, להופעה לייב במועדון הברקספט ב-30.4, צאת החג השני, ערב המימונה!

רוצים עוד?
מוסיקאים מובילים בז׳אנר:
Nicola Cruz // Chancha via Circuito // El Buho // Pigmaliao / SidiRum

אז מה צריך לעשות כדי לזכות בכרטיס?
השאירו תגובה. זה כל מה שנדרש מכם. (אם אתם רוצים להיות יצירתיים, ספרו איזה אמן או שיר משלב בעיניכם מעולה בין אלקטרוניקה לצלילים מפתיעים). הקפידו להשאיר את כתובת המייל שלכם בשדה המתאים (אל תדאגו, היא לא חשופה לאיש מלבדי), והזוכים, שייבחרו אקראית, יקבלו במייל הודעה על הזכייה. איזה כיף לקבל מתנות! תודה לעמרי!
שימו לב: ההגרלה תהיה פתוחה עד חמישי בערב בלבד!

22 באפריל 2016

עונג שבת: 44 מי יודע?

״את לא באמת שמנה, את מלאה בשטויות שלימדו אותך על אידיאל היופי הרזה״דניאל

  1. openlineהאם זה באמת תלוי בך, כששיר תופס אותך, כשאתה מתמכר אליו? לכאורה, התשובה היא לא. הרי תולעי־אוזן, כמו זה, נגיד, יכולים לכפות את עצמם עליך גם כשאתה לא רוצה, ומי מאתנו לא מצא את עצמו תקוע יום שלם על שיר פופ זול שבמקרה הוא שמע ברדיו על הבוקר? שיר יכול לתפוס אותך גם חרף התנגדותך. אבל זו לא התשובה כולה. כי הרבה שירים נמצאים שם שנים, בתודעה שלך. שמעת אותם פעם לפני עשור ואז אולי נתקלת בהם בעוד הזדמנויות, אבל הם לא תפסו אותך עד הרגע הספציפי שבו הם תפסו אותך – והם לא עשו את זה כי הם השתנו מספיק להתאים בדיוק לאוזן שלך, אלא כי אתה השתנית. אולי חווית משהו שבדיוק פתח איזה סדק דרכו נכנס לך השיר ישר ללב. אולי ראית את האמן בהופעה ופתאום שיר שהכרת בגירסת האלבום תפס צורה חדשה או סתם פגע בך דרך חוויית ההופעה, שהיא חווייה רגשית ופיזית אחרת לגמרי – ועכשיו גם הגירסה המוקלטת נכנסה יחד איתו היישר לתוך הראש שלך? ואולי אני מפספס פה הכל לגמרי ומדובר באיזו נוסחה מתמטית מורכבת להפליא שיום אחד נפצח. איקס שיר ועוד וואי מצב נפשי שווה להתמכרות מוזיקלית. אני חושב על השאלות האלו כי ״Seesaw״ של Totemo תפס אותי כמו שמעט מאוד שירים תפסו אותי השנה, וכמו שמעט מאוד שירים של טוטמו תפסו אותי בעבר, ואני מאזין חרוץ שלה עוד מאז שהיה לה שם בעברית. אז למה? אני לא יודע. אני רק יודע שהוא נכנס לי ללב ולפלייליסט ואני לא רוצה שהוא יצא. [טיוב]
  2. headlines

  3. חמישי הזהמסיבת הניינטיז שלי חוזרת! תקתקו את הערב חג שני הזה (מי חוגג חג שני בכלל?) ובואו ישר לאוזןבר להוריד את הקלוריות. [פייסבוק]
  4. יש! זה סופסוף קורה: דמיאן ג׳וראדו יגיע להופעת סולו בבארבי. 10 ביולי, כרטיסים עולים 110 ש״ח, שזה פחות מהופעה של דני סנדרסון בזאפה. [עברית]
  5. ההרכב הפסיכדלי Psychic Ills יגיע להופעה בישראל ב-22 ביוני, בלבונטין 7. כרטיסים: 99 ש״ח בלבד! [עברית]
  6. הרכב השוגייז הקנדי No Joy יגיע להופעה בפסאז׳ המעושן בתל אביב ב-9 ביוני! כרטיסים: 79-99 ש״ח. [עברית]
  7. אוף, פרינס. מה לעזאזל? איזה מין שבוע זה? איזו מין שנה זו? ואנחנו עדיין רק בחצי הראשון שלה. מיליארדי מילים פורסמו על חייו ומותו של פרינס, האמן המרתק והמבריק הזה, ואני בטוח שעוד מיליארדי מילים יפורסמו. הנה כמה מהדברים שנגעו בי ועניינו אותי במיוחד סביבו ביממה האחרונה: דיוויד רמניק, עורך הניו יורקר, כותב על האובדן הכי גדול במותו של פרינס – העובדה שלא נזכה יותר לראות אותו בשיאו, כלומר בהופעה חיה; ״אני שונא אותך, פרינס״, טקסט מעולה של המעריץ שבור הלב ניר ממון; [תודה ליניב] הספד מפתיע לפרינס באתר עיצוב שיער; המגזין הסאטירי דה אוניון בכותרת ״האומה עצובה מכדי להזדיין, אפילו שזה מה שפרינס היה רוצה״; לפחות לפי אפליקציית מזג אוויר אחת, אתמול אחרי שפרינס מת במיניאפוליס, ירד שם גשם סגול; סרטון אדיר של פרינס מבצע את ״פרפל ריין״ (וגם בוב דילן וגם פו פייטרז) בגשם מטורף באמצע הסופרבול ופשוט שם זין על העולם והאקלים לפני 9 שנים ופשוט נותן הופעה לא פחות ממושלמת במשך פחות מ-7 דקות – עד סוף הווידאו הזה כבר הייתי בדמעות. אה, והמילים החדות שכתב עליו פרנק אושן. [עברית, אנגלית, וידאו]
  8. Jagwar Ma המעולים יחממו את טיים אימפלה בארץ! יש! [עברית]
  9. הצלם מרוואן פאלאס עושה לי קשרים במוח. [עברית, פיקסלים]
  10. ↫ להמשך קריאה…

9 באפריל 2016

קראו כתבה חדשה שלי, ״איך עושים כסף״

היי חברים,

במקום עונג, רק מעדכן אתכם שהעליתי לרשת כתבה גדולה שכתבתי עבור ״בלייזר״ (ופורסמה בדפוס בגליון ינואר).

לפני כמה שנים יצאה בארץ אסופת נובלות בשם ״מאחורי הכסף יש סיפור״. זה היה שם מאולץ למדי לאסופת סיפורים שאין ביניהם הרבה קשר, אבל עורכי האסופה חילצו איזה רעיון עמום משותף שקשור לכסף.

לא זה העניין. העניין הוא הסיפור שמאחורי הכסף. לא המערכות הכלכליות השולטות בנו ולא חלוקת הכסף – אלא הכסף עצמו, השטר, הנייר החדש עם הפרצוף של נתן אלתרמן עליו.

קצת לפני שיצא לאור השטר החדש של ה־200 ש״ח, הלכתי לבדוק מה הסיפור שמאחוריו. איך ומי מחליטים, איך ולמה עושים, ממה ובאיזה דרכים מעצבים שטר חדש בישראל.

כמו הרבה נושאים יבשים, ברגע שהתחלתי לחקור גיליתי מלא סיפורים. אז הנה הם, בכתבה המלאה.

גיא

1 באפריל 2016

עונג שבת: סימנים לשיטפון

    fantasma

  1. openlineאז חזרתי. הייתי 3 שבועות באוסטין, טקסס, העיר האהובה עליי, וביליתי כמו משוגע בפסטיבל SXSW. חזרתי עם רשימה ארוכה של הופעות ולהקות חדשות שראיתי, אבל את העונג הזה אני רוצה לפתוח דווקא עם להקה מקומית (כלומר, משם) שלא הספקתי בכלל לראות, אבל הודות לרדיו המקומי המעולה, הכרתי אותם ולקחתי אותם איתי הביתה. יש להם את השם הכי טוב ביקום: Grupo Fantasma, והם הספיקו גם לזכות בגראמי וגם להישאר אלמונים, שזה מרשים, תודו. מה שהתנגן ברדיו היה ״Porque״. במכת התוף הראשונה זה נשמע כמו קלקסיקו. ואז נכנסת שאר הלהקה, וזה כבר לגמרי קלקסיקו! אבל אז, פתאום, זה מעולם לא היה קלקסיקו. זה הביטלס, בספרדית, בביצוע כל כך יפה ובלתי צפוי, שהוא משכיח ממך את הצחות והשמיימיות של המקור וסוחף אותך לגמרי. שיר השבוע שלי, בלי בעיות בכלל, ואחד שאקח איתי לעוד כמה שנים טובות. [מפ3]
  2. headlinesסימנים לשיטפון #1: הנה מגיעים Die Antwoord לפרק את לייב פארק ראשון לציון!!! זה יקרה ב-8 ביוני, כרטיסים פה (290 ש״ח).
  3. סימנים לשיטפון #2: הראפר Freddie Gibbs יגיע לבארבי תל אביב ב-23 במאי (159 ש״ח). זו הפקת היפ הופ ראשונה לנרנג׳ה, עניין שמשמח אותי מאוד מאוד כמאזין שהולך יותר ויותר לכיוון הזה בשנים האחרונות. אני סקרן לאללה לראות איזה וכמה קהל יגיע. [עברית]
  4. סימנים לשיטפון #3: והנה עוד ראפר: Wiz Khalifa ינסה למלא את לייב פארק ראשון לציון ב-25 ביוני (289 ש״ח ומעלה). שוב, אני סקרן לאללה לראות את הקהל. קאליפה מצליח אש בארה״ב, אבל האם יש לו מספיק קהל כאן? מסקרן. [עברית]
  5. סימנים לשיטפון #4: יש! יש! Real Estate יגיעו להופעה בבארבי תל אביב ב-25 במאי (159 ש״ח). מחכה מאוד לרחף איתם. [עברית]
  6. סימנים לשיטפון #5: יש! הסטנדאפיסט והשחקן הקומי הנהדר Hannibal Buress מגיע להופעה אחת במשכן לאמנויות הבמה ב-29 ביוני!!! איזה כיף. הנה שעה מופע שלו מהזמן האחרון. [עברית; טיוב]
  7. סימנים לשיטפון #6: כוכב הדרימפופ Wild Nothing יפנק את אוזניכם בבארבי תל אביב ב-7 ביוני תמורת לא יותר מ-134 ש״ח! [עברית]
  8. 10636550_1096249417093205_3542197114825054351_o

  9. רדיו הקצה בן 4!!! ואתם מוזמנותים לחגוג איתנו בערב פסיכי במרכז ענב ביום חמישי הקרוב, 7 באפריל. לרגל המאורע אנחנו מפגישים בין הרוק הישראלי לראפ הישראלי בערב שבלי שום צל של ספק יפרק את מרכז ענב עד שיישארו ממנו רק חורבות. ינעימו זמירות: כהן@מושון, The Great Machine, אורטגה, On Shoulders Of Giants, וולקן, Not On Tour, סאז, בני אסתרקין ודוד מעיין, אורי שוחט, ועוד שתי להקות רוק מדהימות שאנחנו שומרים בהפתעה עד לערב האירוע! כניסה חינם. [פייסבוק]
  10. בשלישי האחרון חזרתי אחרי חודש לתכנית שלי ברדיו הקצה ושידרתי שעתיים שאני מבסוט עליהן אש – מלא מוזיקה חדשה וקצת דברים שהכרתי ושמעתי ב-SXSW השנה: מצ׳רלס ברדלי דרך SBTRKT ועד קאבר מדהים לביטלס בספרדית ויומולדת 15 לאלבום האהוב עליי של ניק קייב. [סטרים]
  11. מאסיב אטאק יודעים שפספסתם את ה-EP החדש והמצוין שהם הוציאו, אז הם החליטו למשוך את תשומת לבכם בדרך שהוכחה כיעילה במיוחד: בקליפ חדש לשיר ״Ritual spirit״ שמציג את קייט מוס בבגד גוף שקוף, מנופפת במנורה לכל עבר. קליפ יפה וסקסי, אבל גם קצת… מיותר, אולי? [טיוב]
  12. ↫ להמשך קריאה…