עונג שבת: משחק בחץ וקשת

30 באוגוסט 2014 | 2 תגובות »

    portishead1004

  1. ב-22 באוגוסט 1994, לפני עשרים שנה ושבוע בדיוק, יצא לאור באנגליה אלבום הבכורה של להקה מוזרה מאוד מהעיר התעשייתית בריסטול. הם קראו לעצמם על שם העיירה השכנה, Portishead. הוא נפתח בהמהום באסי עמוק, בקרקור-תקליטים, והפך מיד ליבבה רדופת-רוחות ולמקצב פריך, מתגלגל, צליל גלגליו של עולם מוזיקלי חדש. עשרים שנה, אשכרה עשרים שנה, והוא עדיין מהלך עליי כישוף מהתו הראשון. גם אם יצא לכם לשמוע לפני האלבום את "Sour times" או את "Glory box", הרי שאת צעד הכניסה האמיתי שלכם לעולם המוזיקלי הפלאי של פורטיסהד עשיתם עם "Mysterons", השיר הראשון ב-Dummy, האלבום שלצליליו נפתחו מיליוני בתי קפה ו, בואו נודה בזה, גם ירכיים. ארבע שנים לתוך העשור המשוגע הזה של הניינטיז והנה הגיעה ההוכחה שכל ה"שיגעון האלקטרוני" הזה, כל ה"חציית-ז'אנרים" הזאת, כל ה"השפעה של ההיפ-הופ" שכולם דיברו עליה יכולה לשמש גם למוזיקה שלא מכוונת לרחבת הריקודים אלא לחדר השינה. ללב ולא לרגליים. מוזיקה שלא צועקת כעס אלא מתאבלת על שברונות לב. מהשיר הראשון היה ברור שזה לא ניסיון בוסרי אלא מבנה ארכיטקטוני שנבנה בקפידה בהרבה מחשבה, דמיון וכישרון, ולא התלבש בפוּקס. ג'ף בארו הקים ארמונות בעזרת פטיפונים ובעזרת הגיטרה עתירת הנשמה של אדריאן אטלי. ושלא אתחיל לדבר על בת' גיבונס, אלוהים, בת' גיבונס, כי אני לא אסיים. וכל זה נמצא שם כבר בשיר הראשון של האלבום הראשון. עשרים שנה, יא אללה. זה הזמן לחזור לשמוע את כולו. הוא מושלם מתחילה ועד סוף. [מפ3; טיוב]
  2. אין חדשות גדולות השבוע.

  3. מסתבר שבמשך חצי שנה פעל בתיאטרון הפרינג' בבאר שבע ליין אלקטרוני בשם פרינג'טרוניקס. לכבוד סיומו, הפיקו אנשי הליין פרויקט מוזיקלי בהשתתפות אביב נוימן, טל פוגל, יעל דויד ועוד חבר'ה מקומיים ובהפקה מוזיקלית של אמיר גרומן (מריונטה סול). אין ספק שנוימן צריך לשחרר אלבום אלקטרוני. האזנה והורדה חינמית בבנדקאמפ. [בנדקאמפ]
  4. גרינפיס הציבו מצלמה בפארק לאומי בארה"ב כדי ליצור טיים-לאפס, אבל מישהו בא וקלקל להם הכל. אח, חיות חמודות, לא סביר שיימאס לי מכן בקרוב. [אינטרנט]
  5. בשבוע שעבר זרקתי פה משהו על The Basement Tapes של בוב דילן, כי הרכב חדש של מוזיקאים (ביניהם אלביס קוסטלו וג'ים ג'יימס) הקליט שירים שכתב דילן באביב 1967 ולא יצאו מעולם. אז זהו, שדילן עצמו עומד לדפוק להם את סטטוס ה"לא יצאו מעולם", ויוצא במארז אחד את כל 138 השירים שכתב אז. The Basement Tapes Complete יצא ב-4 בנובמבר. צפו לטירוף. [אנגלית]
  6. fred neal joni mitchell-1

  7. יאיר יונה על חייו ופועלו המוזיקלי של פרד ניל, המוזיקאי שהשפיע על כל המוזיקאים שאתם אוהבים. כדאי מאוד לקרוא, ועוד יותר לשמוע. [עברית]
  8. תקשיבו לזה: "If I'm quiet", שיר חדש של להקה ישראלית חדשה, Dive. מעורר תקווה. [טיוב]
  9. El pintor זה "הצייר" בספרדית, וגם אנגרמה של Interpol, וזה גם שם האלבום החדש שלה שמוזרם כולו ב-NPR. [סטרים]
  10. נהדר עד מאוד: יש בחורה בשם ארז, ולפי השיר הראשון שלה שאני שומע כדאי לכם מאוד מאוד לשים עליה אוזן. ככה היא נשמעת כשהיא שרה לייב באולפן עם הלהקה שלה (באס-תופים-קלידים-פטיפון!) את "Proper lady". נהדר. עד. מאוד. [טיוב]
  11. [תודה לנועה] נועם פיינהולץ בהרצאה בת 12 דקות: איך הפסקתי לפחד מהשקט, על השקט בעולם המודרני. [טיוב]
  12. [תודה לאדם] שעדכן אותי על האלבום החדש של King Creosote המקסים (האיש שבזכות שיתוף הפעולה שלו עם ג'ון הופקינס הכרתי את האלבום האחרון והמ-ר-ה-י-ב של הופקינס עצמו). הקשיבו ל-"Something to believe in" הנהדר. [טיוב]
  13. [תודה לפרנק זעתר] אח, זה מפנק: היסטוריית הסימפולים של קנייה ווסט. אני כל כך אוהב מקורות של סימפולים. פעמים אינספור הגעתי ככה לשירים פנטסטיים ולאמנים מדהימים. [אנגלית, טיובז]
  14. היי, שומעים? מארק לאנגן. אלבום חדש. הנה "Floor of the ocean" מתוכו. את התופים, מסתבר, ניגן לאנגן עצמו על אפליקציה בטלפון. [סאונדקלאוד]
  15. [תודה לעופר] שירי פופ משוכתבים כסונטות שייקספיריות. לעולם המערבי יש יותר מדי זמן פנוי. [אנגלית]
  16. With only sound הוא צמד חדש מחבורת פית\קית, דני לוזון ואיתמר נבו. האי-פי שלהם, שהוקלט בחודש אחד בדירה של נבו בברלין, נמצא כולו בבנדקאמפ וכרגיל אצל פית\קית הוא זורח מלו-פיי ניינטיז משובח. [בנדקאמפ]
  17. flora

  18. סוף סוף! EP חדש ל-Flora, היא לירון משולם הנהדרת. Everything is here הופק יחד עם בנו הנדלר ואפשר לשמוע את כולו בבנדקאמפ. [בנדקאמפ]
  19. פעם בכמה חודשים מפיל תומר קופר מ"הרמוניה דרומית" פוסט המלצות אדיר – סיכום שנה, סיכום חצי שנה, סיכום מה שלא יהיה – ורשימת ההאזנה שלי מכפילה את אורכה בן לילה. אני תמיד מוצא אצלו דברים חדשים לאהוב. הנה סיכום הקיץ שלו ברוק אמריקאי שורשי וספיחיו. [עברית]
  20. [תודה ליניב] אחרי 48 שנה, חברת סובארו עזבה את בניין המשרדים שלה ועברה לבניין חדש. רגע לפני העזיבה, הם דפקו מופע וידאו מרהיב על קירות הבניין. [טיוב]
  21. [תודה לדניאל] מפה חיה שמגלה למה מאזינים מאזיני ספוטיפיי – בלייב! [סטרים]
  22. "Holy smoke" הוא שיר מוזר ויפהפה של Vashti Bunyan הסמי-אגדית, שפועלת מאז הסבנטיז ובקרוב תוציא אלבום חדש. [סטרים]
  23. קפצו ל-NPR כדי לשמוע את "How we are", השיר החדש והמצוין של Lia Ices מתוך האלבום המתקרב שלה. [סטרים]
  24. קחון הוא כלי נגינה נהדר: תיבת עץ שיכולה להחליף מערכת תופים שלמה אם יודעים להשתמש בה נכון. באתר "בידיים" מלמדים אתכם איך לבנות קחון בעצמכם. [עברית]
  25. מה?! איך – ויותר נכון לשאול למה – הסתרתם ממני את העובדה שטום ווייטס הקליט ב-1999 פרק של VH-1 Storytellers?! כן, הוא גם שר שם כמה שירים בביצועים ממש יפים, אבל הסטוריטלר הגדול של המוזיקה האמריקאית בעיקר מספר שם סיפורים, וזה נפלא נפלא נפלא. צפו בזה. [טיוב]
  26. יש אנשים שלא מכירים בכלל אף שיר של Cass McCombs. ואלה אנשים שאני מצטער עבורם, כי הם מפספסים את אחד מכותבי השירים הכי מוצלחים של העשור האחרון. אם אתם לא מכירים אותו בכלל, תקשיבו לשיר הזה או הזה. אם אתם כבר מכירים, הנה שיר חדש שלו, "Night of the world". [טיוב; סטרים]
  27. אוהבינג את הלהקה הישראלית החדשה פראנקי והאלטר איגוז, שעושים אינדי רוק ישראלי שיושב לי על האוזן כמו כפפה ליד רק לא באוגוסט. EP הבכורה שלהם, "כישלון בתל אביב", הוא פצצת אינדי רוק שאתם באמת צריכים לשמוע אם אתם בעניין של גיטרות חשמליות בעברית. [בנדקאמפ]
  28. jm

  29. IBM חברו לג'יימס מרפי וביחד הם… יוצרים מוזיקה מהנתונים של אליפות ארה"ב בטניס?! [טיוב]
  30. [תודה לשי] שזינק לתיבת המייל שלי עם שיעור קצר בפסקוליזם: "לא יודע אם אתה מכיר את ג'ון מרפי או לא, אבל הוא המלחין הגאון שמאחורי פסי הקול של Sunshine ו-28 days later. רוב הסיכויים שאתה מכיר את הנעימה המרכזית של Sunshine, שהופיעה כבר בהרבה טריילרים וחלק ניכר מפס הקול של קיק-אס (הראשון והיחיד. לא מדברים על ההמשך שלו לעולם) התבסס על הנעימה הזו. בכל מקרה, אי שם בתחילת שנות ה-90 אדון מרפי עבד על פס קול לסרט שאסור לו לחשוף את שמו, ובסופו של דבר הבמאי החליט שהוא לא מתאים לסרט וזנח אותו בשלב הסקיצות. פס הקול נשאר תקוע למרפי בראש הרבה שנים והוא החליט שהוא מפתח אותו בפני עצמו ומוציא אותו עצמאית כי הוא כזה טוב וממש היה קשה לו לזנוח אותו אז אללה בבאללה. השבוע הוא יצא אחרי כמה שנים שהוא נדחה ונדחה, והוא פאקינג מדהים. הוא נקרא Anonymous Rejected Filmscore, ולא ברור אם להחשיב אותו כפס קול או כאלבום. אם כאלבום אז הוא אחד מאלבומי הפוסט-רוק הטובים של השנים האחרונות, ואם כפס קול אז כמשהו כל כך טוב שאין סיכוי שהאקדמיה היתה מעמידה אותו לאוסקר. כרגע יש טריילר מוזיקלי של 9 דקות לאלבום כאן". תודה, שי! נשמע בנזונה. [טיוב]
  31. [תודה לירון] שום דבר לא הולך כמו שצריך בקליפ החדש של ג'ורג' עזרא, "Blame it on me". חמוד. [טיוב]
  32. Qvalia היא שלישיית ארט-פופ-אלקטרוני מגניב (תחשבו אם Chvrches היו מנגנים שירים של דת' קאב פור קיוטי), עם צלע אחת ישראלית. אלבום הבכורה שלהם מוזרם ממש עכשיו בסאונדקלאוד והוא לא רע בכלל. [סטרים]
  33. ב-1998 היו הסמשינג פמפקינז במה שנראה כמו שיא הצלחתם, אחרי האלבום הכפול המפואר שלהם, והוציאו את Adore, האלבום שבו טבל בילי קורגן את בהונותיו בהפקה אלקטרונית והרג את הרצון של שאר חברי הלהקה להיות איתו באותה להקה. עוד מישהו שהיה אז בשיא הפופולריות שלו היה Puff Daddy. מסתבר שבאותה שנה נפגשו שני הכוחות היצירתיים האלה, ופאף דדי רקח רימיקס ל-"Ava adore". עכשיו הרימיקס הגנוז יוצא לאור, והאמת היא שהוא נשמע פחות גרוע ממש שחששתי. [סטרים]
  34. The meet cute הוא סרט קצר על זוג שהכיר אונליין ועכשיו מתפדח לספר לכולם שהוא נפגש אונליין. זו גם פרסומת לתחתונים אבל זה שולי, כי זה סרטון שעשוי היטב ומשעשע וקולע בהרבה דברים (אם כי, בתור חצי מזוג שהכיר אונליין, אני לא מזדהה עם כל האיזו-פדיחה-לספר-שנפגשנו-אונליין). [טיוב]
  35. danielaspec

  36. "אנחנו כל הזמן שוכחים", שיר חדש לדניאלה ספקטור! [בנדקאמפ]
  37. איך להרוס מסיבה בעזרת גזר. וקליעה ממש מדויקת. [טיוב]
  38. כמה זמן שורדים דיסקים? חוקרים בספריית הקונגרס האמריקאי בדקו, וחזרו עם תשובה: פחות ממה שנדמה לכם. [אנגלית]
  39. אז הולכת להיות סיטקום שמבוססת על חייו של ריברס קומו מ-Weezer. אוקיי. [אנגלית]
  40. לרגל הוצאה מחודשת ל-Didn't it rain שובר הלב של Songs: Ohia (כלומר Magnolia electric co, כלומר ג'ייסון מולינה ינוח על משכבו בשלום), יצאה לאור גירסת דמו של "Ring the bell" ותנו לי לומר לכם, היא לא פחות יפה ולא פחות חותכת בבשר מגירסת האלבום. [טיוב]
  41. השבוע נמכרה בארה"ב הכי מעט מוזיקה מאז החלה חברת Soundscan למדוד את מכירות המוזיקה ב-1991. [אנגלית]
  42. noel-and-liam

  43. עוד אלבום שיצא לחנויות לפני 20 שנה, ברעש הרבה יותר גדול, הוא Definitely maybe של חבורת הפרחחים ממנצ'סטר, אואזיס. אני לא מעריץ מושבע של אואזיס אבל לאלבום גדול בהחלט מגיע מקום ביום ההולדת שלו, אז ביקשתי מהעורך שלי בבלייזר, אביעד סגל, שהוא אואזיסט מושבע, לכתוב לי על השיר שהכי בא לו עליו השבוע מתוך אלבום שנכנס לו מזמן כל כך עמוד למחזור הדם שזה יהיה מגוחך לשאול מה השיר האהוב עליו מתוכו. וזה מה שהוא ענה לי:
    "מתוך האלבום הזה, שיצא בערך בחופש הגדול שלי בין כיתה ה' ל-ו', אני תמיד חוזר ל-"Shakermaker". לא בטוח שההסבר נאמן לגמרי למציאות, אבל אפשר מבחינתי לקבוע שהוא נאמן לאמת הספרותית שלי: זה השיר הראשון שנתפסתי עליו אז בגלל שהוא נשמע לי כבד־ראש לפי טון הפתיחה שלו ולפי "אני רוצה להיות מישהו אחר ולא לדעת איפה אני", וזה השיר הראשון מהאלבום הזה שאבחר גם היום כשאני יודע שמבחינה ליריקלית הוא די מטופש – יש בו אזכורים לבובת פלסטלינה, לדמות מפרסומת לסוכריות ולמוכר בחנות תקליטים שביקש מנואל גאלגר לציין את שמו כשיהיה מפורסם. הפער בין הרצינות שבה תפסתי את השיר הזה לבין הרוח הנעימה שהוא מנשב לכיווני היום מסכם מבחינתי 20 שנות אואזיס: גדלתי איתה כי כילד חשבתי שכל מה שיוצא מהפה הגדול של ליאם הוא הכי חשוב וגדול בעולם, והיום היא הלהקה הכי חשובה וגדולה בעיניי ומעניין לי את התחת מה הסיבה לכך". מזל טוב, אואזיס! [מפ3]

שתהיה שבת שבוגי!

אם אתם נהנים מהעונג, אשמח אם תשקלו להפוך לתומכי העונג דרך Patreon [תסביר לי מה זה!]

Share Button

עונג שבת: טבול בנהר

22 באוגוסט 2014 | 2 תגובות »

    ibeyi

  1. אני אוהב פה הכל: שתי אחיות תאומות ממשפחה קובנית-צרפתית. השם שהן בחרו לעצמן, Ibeyi (מבטאים את זה כמו שאתם חושבים: אִיבֶּאִי), פירושו "תאומות" בשפת היורובה, שפה מערב-אפריקאית שהיגרה יחד עם העבדים לקובה. הן שרות באנגלית וגם ביורובה. אבא שלהן היה פרקשניסט בבואנה ויסטה סושיאל קלאב. כשמת, הבנות – ליסה-קאינדה ונעומי-דיאז – למדו לנגן כדי להמשיך את דרכו, ולמדו את שירי העם של היורובה. "River" אחז בי במלתעותיו וסיחרר אותי אל תוך הנהר, מנער אותי ניעור מוות. עכשיו אני מת על השיר הזה. אני מת על טרנד הביטים המינימליסטי של השנים האחרונות (הפתיחה של השיר הזה נשמעת בדיוק כמו הפתיחה של הרימיקס של פורטט ל-Sia, רק איטי יותר). אני מת על השירה ועל השירה המוכפלת, התאומית, המשתקפת. אני מת על התחינה הפגאנית הזו לנהר, שאפשר לשמוע אותו מתפתל באיטיות, מלא בכוח, בחיים ובאימה, מתחת לשיר הזה. אני מת על הקליפ היפהפה של השיר הזה, קליפ של שוט אחד, של התאומות שרות ומוטבלות\מוטבעות לסירוגין. אני אוהב את החזרה של השבטיות הפגאנית והחושנית לתוך המוזיקה האלקטרונית המתוכנתת, השכלתנית, המדעית. הללויה. [מפ3]
  2. האם אינדינגב 2014 יבוטל?! [עברית]
  3. The Knife יתפרקו בסוף סיבוב ההופעות הנוכחי. סעמק. נו, תמיד יהיה לנו את Silent Shout. [אנגלית]
  4. במהלך יולי לא הייתי פה, ובהתאם גם לא פרסמתי כמעט כלום בעמוד הפייסבוק של העונג. עכשיו, כשחזרתי לפרסם, הפוסטים שלי מגיעים למעט מאוד אנשים ביחס לכמות הקוראים לפני יולי. אנשים שמבינים בזה אומרים לי שאם אתם רוצים לחזור לקבל את הפוסטים של העונג בפיד שלכם, אתם צריכים לעשות לייק לכמה פוסטים קודמים של העונג כדי שפייסבוק יבין שאתם מתעניינים בתכנים של העמוד הזה. אז לכו על זה. [פייסבוק, אתר מוזר]
  5. תודה לכל מי שבא, רקד, שמח, שתה, צעק, הזיע, הריע והתחרע במסיבת הניינטיז שלי אתמול בלילה. מבטיח לעדכן אתכם על הבאה בתור. אהבה. []
  6. סטריפ פנטסטי של אסף חנוכה על Watchmen, אחד מספרי הקומיקס הטובים ביותר שנכתבו (וצוירו) אי פעם. [אנגלית, עברית]
  7. סרטון קצר ומעניין על איך יוצרי קולנוע מראים הודעות SMS ושימוש באינטרנט. וכן, ברור ששרלוק שם. [וימאו]
  8. todd terje

  9. [ויה ויה] מופע של שעה ורבע מטוד טרייה הפנטסטי. למרבה ההפתעה (וההיגיון), האלקטו-דיסקו השמח שלו מנוגן על ידי להקה שלמה ולא רק מאחורי שולחן מלא קלידים. ובריאן פרי מתארח! [וידאו]
  10. זו רק ההתחלה! להמשך לחצו כאן »

Share Button

עונג שבת: הזיעה הזאת

15 באוגוסט 2014 | 9 תגובות »

"בכלל, התחושה היא שיש חור שחור עצום של מציאות שאף אחד לא מתייחס אליה. אני לא אשיר עכשיו על שתי מדינות לשני עמים, אבל אני חושב שהשירים שלי מדברים על מה שקורה. אם תשב בבית ותכתוב את שיר האהבה הכי יפה, ואז יש אזעקה כי יש טילים והיא לא נכנסת איכשהו לשיר שלך, אז מה הוא שווה?"רייסקינדר

    אסף עדן

  1. לרייסקינדר יש אלבום חדש, וקוראים לו "משהו אחר קרה", ואפשר לשמוע את כולו בבנדקאמפ, וכמו כל אלבום של רייסקינדר זו חווייה של אי-נוחות, חיוכים עקומים ונענועי-ראש לא רצוניים, וכמו בכל פעם שרייסקינדר עולה לדיון יהיו את אלה שיגידו "גאון!" (אני ביניהם) וכאלה שיגידו "אידיוט!" ואולי הפעם אחד או שניים יעברו ממחנה אחד לאחר, ומה שבטוח הוא שרייסקינדר יסתכל על זה מהצד ואם יהיה לו אכפת הוא לא יראה את זה, הוא רק יקליט עוד שיר אדיר כמו "באטמן פאקמן" ויישמע כמו מישהו שלא רוצה לשיר בערב קריוקי, ואני אתקע לשבוע שלם עם הפזמון של השיר הזה בראש ואהיה ממש מבסוט מזה אבל ארגיש ממש מוזר בכל פעם שאתפוס את עצמי מפזם את זה בפומבי ואנשים יסתכלו עליי ויחשבו "באטמן פאקמן? מה הקטע עם המוות בקוטג'? מה הוא רוצה האיש המוזר הזה?" ואני אחשוב: אז ככה רייסקינדר מרגיש בהופעה. [בנדקאמפ]
  2. אינפקציה מתאחדים! ולא רק שהם מתאחדים, הופעת האיחוד שלהם בבארבי ב-10.9 נמכרה לגמרי תוך 8 שעות, אז הם הוסיפו עוד אחת ב-6 באוקטובר. טירוף. [זהו]
  3. Secret Chiefs 3 חוזרים לישראל ב-6 בספטמבר, בארבי תל אביב. [עברית]
  4. גם ההופעה של דמיאן ג'וראדו בישראל בוטלה. [זהו]
  5. חמישי הזה: יומולדת שנה למסיבת הניינטיז של עונג שבת! בואו לרקוד איתי מלא שירי ניינטיז ששכחתם שאתם יודעים את כל המילים שלהם. [איבנט]
  6. עף פה על ה-EP החדש של DJ Shadow, כולו טראפי ובאסי ונהדר, פלוס אחלה של רימיקס לקלאסיקת שאדו. [סטרים]
  7. אחלה סיפור בניו יורק טיימס, על המיליונר הברזילאי שמנסה לקנות את כל התקליטים בעולם. [אנגלית]
  8. זו רק ההתחלה! להמשך לחצו כאן »

Share Button

עונג שבת: מים ויין

08 באוגוסט 2014 | 3 תגובות »

    ana tijoux

  1. כמו "Thrift shop", "Simon says" או "Problem", גם זה שיר היפ-הופ שמבוסס על לופ כלי נשיפה – חולשה ידועה שלי. יש בו אלמנטים של טראפ, עוד חולשה חזקה מאוד שלי בתקופה האחרונה. אבל בעיקר, יש בו ראפרית שלופתת את האוזן ולא עוזבת, והיא עושה את זה בשפה שאני לא מבין. Ana Tijoux היא צ'יליאנית-צרפתית ששרה בספרדית (ומארחת פה את שאדיה מנסור הבריטית-פלסטינית שדופקת בית בערבית). אני לא מבין כמעט אף מילה שהיא שרה, אבל אני כן יודע לקרוא שהיא בת של פעילים פוליטיים בצרפת ולפי הדרך שבה היא שרה אני יכול לנחש שהיא מוחה על משהו די בנחישות. אז הלכתי לברר. "Somos sur" פירושו "כולנו הדרום", וחמש דקות מול גוגל טרנסלייט מספיקות כדי להבין שזה שיר שיחרור פוליטי: ניגריה, בוליביה, סומליה, טנזניה, פלסטין (אם לצטט חלק מהרשימה שיורקת Tijoux בשיר). השורות כאן כל כך כלליות וסיסמאתיות שקשה לי לומר עד כמה אני מסכים איתן. ובכלל, אני לא חובב גדול של שירי מחאה פוליטיים – רובם מחורבנים. אבל וואלה, קשה לי לעמוד בפני הביט הזה, ואני שומע את השיר הזה בלי הפסקה השבוע. [מפ3]
  2. [ויה קורא בספרים] היאח הידד! בתור חובב נלהב של מדיום הסיפור הקצר, שמחתי לקרוא על הקמתו של מעבורת, כתב עת אינטרנטי חדש לסיפורים קצרים עבריים ומתורגמים. איזו יוזמה מבורכת, איזה עיצוב פנטסטי, איזו עריכה מושקעת ואיזה כיף גדול (הדבר היחיד שהייתי משפר הוא הגלילה הצידית בקריאת הסיפורים, אבל למה להתקטנן). לכו תקראו משהו טוב, זה לא ייקח לכם שבוע. אה, ותירשמו לניוזלטר! [עברית ועוד שפות]
  3. מסיבת הניינטיז של עונג שבת חוזרתתתתתת! תרשמו ביומן ובואו, בתקווה שהמלחמה לא תתחדש ביתר שאת עד אז: 21 באוגוסט, חמישי בלילה, אוזןבר. [פייסבוק]
  4. לא מפסיק לשמוע בשבוע האחרון את האלבום הפנטסטי של Leon Vynehall, שהופך את ההאוס למשהו שעובד הרבה יותר טוב באוזניות מאשר ברחבה. תקשיבו לכולו כאן, הוא נהדר ממש. [סטרים]
  5. זו רק ההתחלה! להמשך לחצו כאן »

Share Button

עונג שבת: מי רוצה לברוח

01 באוגוסט 2014 | 11 תגובות »

אני לא מתבייש לרגע אחד לומר: "עונג שבת" הוא כלי פנטסטי לאסקפיזם. אלוהים יודעת שכולנו זקוקים מדי פעם לאסקפיזם, ובזמן האחרון הצורך הזה תכוף יותר. העונג של השבוע – היי, חזרתי מהחופשה! – לא מתיימר להתייחס לכל ההרג והזעם והצער שאופפים אותנו, פשוט כי בכל מקום אחר מתייחסים לזה, ואני לא רואה טעם להוסיף עוד. אני כן רואה טעם, גם אם מועט ורגעי, בלהציע לכם לברוח איתי לזמן מה. זו לא בריחה מתמדת, אני מבטיח\מצטער. אבל יהיה נחמד לשכוח מהכל למשך כמה אייטמים. זהו, זה כל מה שיש לי לומר בעניין.

    black-thought-the-roots-new-album-lead

  1. "האנשים מבקשים את אלוהים עד היום שבו הוא מגיע, ואז הם רואים את פניו, מסתובבים ובורחים. אלוהים רואה את פני האדם, מנענע את ראשו ואומר: הוא לעולם לא יבין". האלבום החדש של The Roots הוא קודר, כלומר הן עגמומי והן אפל, ובעיקר רציני לחלוטין. זה לא לגמרי מפתיע – גם האלבום הקודם שלהם היה קודר, וזה שלפניו. אבל יש משהו באלבום החדש, החל מהכותרת שלו "And then you shoot your cousin", שמיואש יותר, חמור יותר. אם בשני האלבומים הקודמים הם פלירטטו עם אינדי רוק – ג'ואנה ניוסם, סופיאן סטיבנס, ג'ים ג'יימס – באלבום החדש הם חוזרים אחורה: מסמפלים את נינה סימון ואת מארי לו ויליאמס מהסיקסטיז, אין זכר להתרפקות חייכנית על מרחב הניסוי המוזיקלי שמתאפשר להם מעצם היותם דה רוטס. להיפך. יש התכנסות, התמקדות. תחושה של שעת חירום, שאין בה זמן או מקום לקישוטים והנאות. זה לא אומר שזה אלבום שלא כיף גדול לשמוע. הוא קצר (מדי) והוא לא לגמרי שלם (בעיניי), ובכל זאת הוא אלבום אדיר שלא רק צריך לשמוע אלא כיף מאוד לשמוע, כי המוזיקה שבו היא פנטסטית. היא עובדת נהדר גם כמנוע לטקסטים ה, ובכן, קודרים, וגם כהקלה מהם. תקשיבו ל-"Understand" המצוטט לעיל, תגידו לי שזה לא שיר גדול. [מפ3]
  2. יש מספיק חדשות במקומות אחרים. בואו נדבר על הדברים שלא בחדשות.

  3. אחלה חדשות מבחינתי, וכאלה שציפיתי להן הרבה זמן: Rap Genius, האתר שהציע ליריקס של שירי ראפ עם הערות ופרשנויות למילים ושורות ספציפיות, מיתג את עצמו מחדש כ-Genius ומציע את אותה פלטפורמה פרשנית פתוחה לכל טקסט שהוא: שירים, מאמרי חדשות, סיפורים קצרים, מסמכים היסטוריים, מה לא. כל מה שקיים ברשת ויש מה להסביר בו – נמצא שם. וגם אתם יכולים לערוך ולהוסיף הערות. [אנגלית]
  4. זו רק ההתחלה! להמשך לחצו כאן »

Share Button