עונג שבת: טבול בנהר

22 באוגוסט 2014 | 2 תגובות »

    ibeyi

  1. אני אוהב פה הכל: שתי אחיות תאומות ממשפחה קובנית-צרפתית. השם שהן בחרו לעצמן, Ibeyi (מבטאים את זה כמו שאתם חושבים: אִיבֶּאִי), פירושו "תאומות" בשפת היורובה, שפה מערב-אפריקאית שהיגרה יחד עם העבדים לקובה. הן שרות באנגלית וגם ביורובה. אבא שלהן היה פרקשניסט בבואנה ויסטה סושיאל קלאב. כשמת, הבנות – ליסה-קאינדה ונעומי-דיאז – למדו לנגן כדי להמשיך את דרכו, ולמדו את שירי העם של היורובה. "River" אחז בי במלתעותיו וסיחרר אותי אל תוך הנהר, מנער אותי ניעור מוות. עכשיו אני מת על השיר הזה. אני מת על טרנד הביטים המינימליסטי של השנים האחרונות (הפתיחה של השיר הזה נשמעת בדיוק כמו הפתיחה של הרימיקס של פורטט ל-Sia, רק איטי יותר). אני מת על השירה ועל השירה המוכפלת, התאומית, המשתקפת. אני מת על התחינה הפגאנית הזו לנהר, שאפשר לשמוע אותו מתפתל באיטיות, מלא בכוח, בחיים ובאימה, מתחת לשיר הזה. אני מת על הקליפ היפהפה של השיר הזה, קליפ של שוט אחד, של התאומות שרות ומוטבלות\מוטבעות לסירוגין. אני אוהב את החזרה של השבטיות הפגאנית והחושנית לתוך המוזיקה האלקטרונית המתוכנתת, השכלתנית, המדעית. הללויה. [מפ3]
  2. האם אינדינגב 2014 יבוטל?! [עברית]
  3. The Knife יתפרקו בסוף סיבוב ההופעות הנוכחי. סעמק. נו, תמיד יהיה לנו את Silent Shout. [אנגלית]
  4. במהלך יולי לא הייתי פה, ובהתאם גם לא פרסמתי כמעט כלום בעמוד הפייסבוק של העונג. עכשיו, כשחזרתי לפרסם, הפוסטים שלי מגיעים למעט מאוד אנשים ביחס לכמות הקוראים לפני יולי. אנשים שמבינים בזה אומרים לי שאם אתם רוצים לחזור לקבל את הפוסטים של העונג בפיד שלכם, אתם צריכים לעשות לייק לכמה פוסטים קודמים של העונג כדי שפייסבוק יבין שאתם מתעניינים בתכנים של העמוד הזה. אז לכו על זה. [פייסבוק, אתר מוזר]
  5. תודה לכל מי שבא, רקד, שמח, שתה, צעק, הזיע, הריע והתחרע במסיבת הניינטיז שלי אתמול בלילה. מבטיח לעדכן אתכם על הבאה בתור. אהבה. []
  6. סטריפ פנטסטי של אסף חנוכה על Watchmen, אחד מספרי הקומיקס הטובים ביותר שנכתבו (וצוירו) אי פעם. [אנגלית, עברית]
  7. סרטון קצר ומעניין על איך יוצרי קולנוע מראים הודעות SMS ושימוש באינטרנט. וכן, ברור ששרלוק שם. [וימאו]
  8. todd terje

  9. [ויה ויה] מופע של שעה ורבע מטוד טרייה הפנטסטי. למרבה ההפתעה (וההיגיון), האלקטו-דיסקו השמח שלו מנוגן על ידי להקה שלמה ולא רק מאחורי שולחן מלא קלידים. ובריאן פרי מתארח! [וידאו]
  10. "Almost like the blues", שיר חדש מאלבום חדש של לאונרד כהן. איזה יופי. [טיוב]
  11. [תודה לגבי טרטקובסקי] כתבה מעניינת על הסיבות להתפרקות ההרכב המיתולוגי של ניק קייב, The birthday party. [אנגלית]
  12. הסיפור האמיתי לגמרי על האנשים שהשתלטו על לוויין של נאס"א מתוך סניף נטוש של מקדונלד'ס. [עברית]
  13. כבר שנים שאני טוען שצריך להקים ערוץ שיקרין בלופ אינסופי את כל הפרקים של הסימפסונס, כי כל שעה ביממה היא שעה מתאימה לפרק של הסימפסונז, ויש מספיק כדי שזה לא יהיה משעמם. למעשה, יש 552 פרקים. לרגל חגיגות 25 שנה לסדרה המהוללת, פוקס התחילה לשדר מרתון היסטורי של כל הפרקים ברצף, מההתחלה ועד הסוף, במשך 12 יום (בערוץ הבן שלה, FXX). מתי אצלנו? [אנגלית]
  14. האלבום האחרון והמהולל של The war on drugs הוא הדבר הכי קרוב בחיי לרוק העשיר והבומבסטי של ברוס ספרינגסטין. זה עובד לי בעיקר בזכות הקול הלאה של הסולן והיוצר הראשי, שמאזן את הדרמה הגדולה מהחיים של המוזיקה. עכשיו השיר הכי גדול באלבום (גם באורכו), "Under the pressure", זוכה לקליפ. האמינו לי, זה שווה 9 דקות מחייכם. [טיוב]
  15. שש דקות מקסימות להפליא של וילי נלסון עושה לאשתו קסם בקלפים. [טיוב]
  16. אני לא זוכר מי שלח לי את הלינק ל-"Coffee" של Sylvan Esso, אבל תודה. הביטים של 2013 פוגשים את השירה הפריק-פולקית של 2004. [טיוב]
  17. Kindness מיקסס מחדש את "Monument" הנפלא של רובין ורויקסופ. [סטרים]
  18. Screen Shot 2014-08-22 at 22.43.37

  19. בלי שום תירוץ חוץ משיתוף פעולה מסחרי עם אוזניות ביטס, פיצ'פורק – עדיין הסמכות הגבוהה והמשפיעה ביותר בביקורת מוזיקה חדשה – מסכמים את העשור הנוכחי עד כה, כלומר 4 שנים כזה. הם בוחרים את 100 האלבומים הטובים ביותר, 200 השירים הטובים ביותר, ו-50 הקליפים הטובים ביותר. כתמיד אצל פיצ'פורק, יש כאן בחירות רבות השראה לצד פרובוקציות מכוונות. בסופו של דבר המספרים לא משנים – הרוב הגדול כאן מעניין ומאתגר ומהנה להפליא, אז לגמרי שווה לקרוא, ולו רק כדי להכיר שירים ואלבומים שאולי פספסתם (ובתכל'ס – אף אחד מאתנו לא מכיר את כל 200 השירים, 100 האלבומים ו-50 הקליפים האלה בשלמותם). [אנגלית]
  20. האם Tame Impala גנבו את "Feels like we only go backwards" מלהיט פופ ארגנטיני? כנראה שלא, אבל יש דמיון. [טיוב]
  21. קליפ סופר-דרמטי וקצת שר-הטבעותי לשיר החדש והיפהפה של Sun Tailor הישראלי, "Who's at your window". [טיוב]
  22. "Our love", שיר חדש נוסף מתוך האלבום המתקרב של Caribou! [סאונדקלאוד]
  23. סטריאוגם מזרימים את כל האלבום החדש של Basement Jaxx / [סטרים]
  24. "Ancient ways", סינגל חדש לאינטרפול, שנשמעים כמו… אינטרפול. [טיוב]
  25. ואם בא לכם לשמוע את אינטרפול נשמעים קצת יותר כמו רדיוהד או משהו, אז The twilight sad הפנטסטיים חזרו עם סינגל חדש מצוין, "There's a girl in the corner". [סטרים]
  26. האם Aphex Twin הכריז על אלבום חדש, ראשון מזה 13 שנה? [אנגלית]
  27. [תודה לאסף] וואו! חוברת הקומיקס הראשונה שבה מופיע סופרמן, ב-1938, מוצעת למכירה במצב מושלם באי-ביי. [אנגלית, 2M$]
  28. marcus-mumford-rhiannon-giddens-taylor-goldsmith-t-bone-burnett-jim-james-and-elvis-costello-team-up-for-bob-dylan-cover-album
    כמה פרצופים אתם מזהים פה?

  29. ב-1967 כתב בוב דילן כמאה שירים, חלקם הוקלטו ופורסמו ב-The basement tapes. כמה טקסטים לשירים שכתב אז דילן, אך לא הוקלטו או הולחנו, הגיעו לידי סופרגרופ חדש, The new basement tapes: ג'ים ג'יימס, אלביס קוסטלו, מרקוס ממפורד, ריאנון גידנס מ-Carolina Chocolate drops וטיילור גולדמית' מ-Dawes. על כל ההרכב הזה ניצח לא אחר מאשר טי בון ברנט. בנובמבר יצא האלבום המלא על כל 20 שיריו, וגם אם הוא יהיה פחות ממדהים הוא בוודאי יהיה אירוע רציני. האזינו כבר עכשיו ל-"Nothing to it", סוג של קלאסיקה מיידית. לפעמים הדילן הוא רק תירוץ. [טיוב]
  30. זה זמן רב שלא חלפה בראשי אפילו בדל של מחשבה על ה-VMA, טקס הפרסים השנתי של MTV. אבל עכשיו שמחתי להיזכר, בזכות שלוש הסרטונים המצחיקים להפליא של ג'יימס פרנקו מראיין את ג'ייסון דרולו, איגי אזליאה וניקי מינאז' בתור דייב סקיילארק, מראיין כושל במיוחד. זה לא השתיקות המביכות של זאק גליפיאנקיס, זו הופעה קומית ענקית של פרנקו. [טיוב]
  31. לא בא לי באופן טבעי הצד האקוסטי של ג'יי מסקיס מדינוזאור ג'וניור, אבל אי אפשר להתכחש שהכישרון שלו בוהק שם. האזינו לכל האלבום החדש. [סטרים]
  32. Soundcloud פתחו את האפשרות לשלב פרסומות לפני המוזיקה שלך (כמו אלה שמופיעים לפני סרטונים ביוטיוב), אבל נכון לעכשיו זה לא יהיה חובק-כל כמו ביוטיוב, אלא רק אצל משתמשים ספציפיים שבוחרים להכניס פרסומות. לפי הדיווחים, סאונדקלאוד סגרו עיסקה עם חברות המוזיקה הגדולות, מה שאומר שהם חייבים להתחיל להכניס כסף (כדי לשלם לחברות), מה שאומר שבוודאי הפרסום יורחב לכל האתר. עוד פרטים ב-NYT. [אנגלית]

    nick-cave_as-11-05

  33. לפעמים יש לי סיפור טוב על איך שיר מסוים הגיע לסגור את העונג, אבל מה אני אגיד לכם – התעוררתי הבוקר עם השיר הזה בראש. לא יודע למה. משהו בקו החוף המיטשטש בין ערות לשינה התיז עליי רסס מגלי הזיכרון, והייתי שוב במאי 2001 מול הטלוויזיה. BBC Prime. התכנית של ג'ולס הולנד. מסתבר שלניק קייב יש אלבום חדש, והולנד הציג את קייב בטון הנזאלי הקבוע שלו. קייב ישב מול פסנתר ושר את "God is in the house" כמו שהוא, בתנופה אחת, עם הלהקה מזמזמת סביבו. לא הכרתי את השיר הזה קודם – הוא היה חדש לגמרי – והביצוע הזה הפך לביצוע הדפניטיבי שלו, בפעם אחת, בצפייה אחת. כל מילה משכה אותי, הסרקזם המריר, זה כמעט כמו שיר קומי של תום לרר, רק בעולם של ניק קייב. ועד היום אני זוכר את עצמי נשאב כמו אור דרך זכוכית מגדלת לנקודה קטנה וממוקדת לקראת סוף השיר, כשקייב מפסיק לרגע לנגן ורק לוחש דרך שיניים חשוקות, כמעט מתפקע מחשמל. בהקדם האפשרי רצתי לקנות את האלבום הזה, No more shall we part, שהפך ברבות הימים לאלבום האהוב עליי של ניק קייב. [מפ3]

שתהיה שבת שבוגי! אם אתם נהנים מהעונג, אשמח אם תשקלו להפוך לתומכי העונג דרך Patreon [תסביר לי מה זה!]

Share Button

עונג שבת: הזיעה הזאת

15 באוגוסט 2014 | 9 תגובות »

"בכלל, התחושה היא שיש חור שחור עצום של מציאות שאף אחד לא מתייחס אליה. אני לא אשיר עכשיו על שתי מדינות לשני עמים, אבל אני חושב שהשירים שלי מדברים על מה שקורה. אם תשב בבית ותכתוב את שיר האהבה הכי יפה, ואז יש אזעקה כי יש טילים והיא לא נכנסת איכשהו לשיר שלך, אז מה הוא שווה?"רייסקינדר

    אסף עדן

  1. לרייסקינדר יש אלבום חדש, וקוראים לו "משהו אחר קרה", ואפשר לשמוע את כולו בבנדקאמפ, וכמו כל אלבום של רייסקינדר זו חווייה של אי-נוחות, חיוכים עקומים ונענועי-ראש לא רצוניים, וכמו בכל פעם שרייסקינדר עולה לדיון יהיו את אלה שיגידו "גאון!" (אני ביניהם) וכאלה שיגידו "אידיוט!" ואולי הפעם אחד או שניים יעברו ממחנה אחד לאחר, ומה שבטוח הוא שרייסקינדר יסתכל על זה מהצד ואם יהיה לו אכפת הוא לא יראה את זה, הוא רק יקליט עוד שיר אדיר כמו "באטמן פאקמן" ויישמע כמו מישהו שלא רוצה לשיר בערב קריוקי, ואני אתקע לשבוע שלם עם הפזמון של השיר הזה בראש ואהיה ממש מבסוט מזה אבל ארגיש ממש מוזר בכל פעם שאתפוס את עצמי מפזם את זה בפומבי ואנשים יסתכלו עליי ויחשבו "באטמן פאקמן? מה הקטע עם המוות בקוטג'? מה הוא רוצה האיש המוזר הזה?" ואני אחשוב: אז ככה רייסקינדר מרגיש בהופעה. [בנדקאמפ]
  2. אינפקציה מתאחדים! ולא רק שהם מתאחדים, הופעת האיחוד שלהם בבארבי ב-10.9 נמכרה לגמרי תוך 8 שעות, אז הם הוסיפו עוד אחת ב-6 באוקטובר. טירוף. [זהו]
  3. Secret Chiefs 3 חוזרים לישראל ב-6 בספטמבר, בארבי תל אביב. [עברית]
  4. גם ההופעה של דמיאן ג'וראדו בישראל בוטלה. [זהו]
  5. חמישי הזה: יומולדת שנה למסיבת הניינטיז של עונג שבת! בואו לרקוד איתי מלא שירי ניינטיז ששכחתם שאתם יודעים את כל המילים שלהם. [איבנט]
  6. עף פה על ה-EP החדש של DJ Shadow, כולו טראפי ובאסי ונהדר, פלוס אחלה של רימיקס לקלאסיקת שאדו. [סטרים]
  7. אחלה סיפור בניו יורק טיימס, על המיליונר הברזילאי שמנסה לקנות את כל התקליטים בעולם. [אנגלית]
  8. זו רק ההתחלה! להמשך לחצו כאן »

Share Button

עונג שבת: מים ויין

08 באוגוסט 2014 | 3 תגובות »

    ana tijoux

  1. כמו "Thrift shop", "Simon says" או "Problem", גם זה שיר היפ-הופ שמבוסס על לופ כלי נשיפה – חולשה ידועה שלי. יש בו אלמנטים של טראפ, עוד חולשה חזקה מאוד שלי בתקופה האחרונה. אבל בעיקר, יש בו ראפרית שלופתת את האוזן ולא עוזבת, והיא עושה את זה בשפה שאני לא מבין. Ana Tijoux היא צ'יליאנית-צרפתית ששרה בספרדית (ומארחת פה את שאדיה מנסור הבריטית-פלסטינית שדופקת בית בערבית). אני לא מבין כמעט אף מילה שהיא שרה, אבל אני כן יודע לקרוא שהיא בת של פעילים פוליטיים בצרפת ולפי הדרך שבה היא שרה אני יכול לנחש שהיא מוחה על משהו די בנחישות. אז הלכתי לברר. "Somos sur" פירושו "כולנו הדרום", וחמש דקות מול גוגל טרנסלייט מספיקות כדי להבין שזה שיר שיחרור פוליטי: ניגריה, בוליביה, סומליה, טנזניה, פלסטין (אם לצטט חלק מהרשימה שיורקת Tijoux בשיר). השורות כאן כל כך כלליות וסיסמאתיות שקשה לי לומר עד כמה אני מסכים איתן. ובכלל, אני לא חובב גדול של שירי מחאה פוליטיים – רובם מחורבנים. אבל וואלה, קשה לי לעמוד בפני הביט הזה, ואני שומע את השיר הזה בלי הפסקה השבוע. [מפ3]
  2. [ויה קורא בספרים] היאח הידד! בתור חובב נלהב של מדיום הסיפור הקצר, שמחתי לקרוא על הקמתו של מעבורת, כתב עת אינטרנטי חדש לסיפורים קצרים עבריים ומתורגמים. איזו יוזמה מבורכת, איזה עיצוב פנטסטי, איזו עריכה מושקעת ואיזה כיף גדול (הדבר היחיד שהייתי משפר הוא הגלילה הצידית בקריאת הסיפורים, אבל למה להתקטנן). לכו תקראו משהו טוב, זה לא ייקח לכם שבוע. אה, ותירשמו לניוזלטר! [עברית ועוד שפות]
  3. מסיבת הניינטיז של עונג שבת חוזרתתתתתת! תרשמו ביומן ובואו, בתקווה שהמלחמה לא תתחדש ביתר שאת עד אז: 21 באוגוסט, חמישי בלילה, אוזןבר. [פייסבוק]
  4. לא מפסיק לשמוע בשבוע האחרון את האלבום הפנטסטי של Leon Vynehall, שהופך את ההאוס למשהו שעובד הרבה יותר טוב באוזניות מאשר ברחבה. תקשיבו לכולו כאן, הוא נהדר ממש. [סטרים]
  5. זו רק ההתחלה! להמשך לחצו כאן »

Share Button

עונג שבת: מי רוצה לברוח

01 באוגוסט 2014 | 11 תגובות »

אני לא מתבייש לרגע אחד לומר: "עונג שבת" הוא כלי פנטסטי לאסקפיזם. אלוהים יודעת שכולנו זקוקים מדי פעם לאסקפיזם, ובזמן האחרון הצורך הזה תכוף יותר. העונג של השבוע – היי, חזרתי מהחופשה! – לא מתיימר להתייחס לכל ההרג והזעם והצער שאופפים אותנו, פשוט כי בכל מקום אחר מתייחסים לזה, ואני לא רואה טעם להוסיף עוד. אני כן רואה טעם, גם אם מועט ורגעי, בלהציע לכם לברוח איתי לזמן מה. זו לא בריחה מתמדת, אני מבטיח\מצטער. אבל יהיה נחמד לשכוח מהכל למשך כמה אייטמים. זהו, זה כל מה שיש לי לומר בעניין.

    black-thought-the-roots-new-album-lead

  1. "האנשים מבקשים את אלוהים עד היום שבו הוא מגיע, ואז הם רואים את פניו, מסתובבים ובורחים. אלוהים רואה את פני האדם, מנענע את ראשו ואומר: הוא לעולם לא יבין". האלבום החדש של The Roots הוא קודר, כלומר הן עגמומי והן אפל, ובעיקר רציני לחלוטין. זה לא לגמרי מפתיע – גם האלבום הקודם שלהם היה קודר, וזה שלפניו. אבל יש משהו באלבום החדש, החל מהכותרת שלו "And then you shoot your cousin", שמיואש יותר, חמור יותר. אם בשני האלבומים הקודמים הם פלירטטו עם אינדי רוק – ג'ואנה ניוסם, סופיאן סטיבנס, ג'ים ג'יימס – באלבום החדש הם חוזרים אחורה: מסמפלים את נינה סימון ואת מארי לו ויליאמס מהסיקסטיז, אין זכר להתרפקות חייכנית על מרחב הניסוי המוזיקלי שמתאפשר להם מעצם היותם דה רוטס. להיפך. יש התכנסות, התמקדות. תחושה של שעת חירום, שאין בה זמן או מקום לקישוטים והנאות. זה לא אומר שזה אלבום שלא כיף גדול לשמוע. הוא קצר (מדי) והוא לא לגמרי שלם (בעיניי), ובכל זאת הוא אלבום אדיר שלא רק צריך לשמוע אלא כיף מאוד לשמוע, כי המוזיקה שבו היא פנטסטית. היא עובדת נהדר גם כמנוע לטקסטים ה, ובכן, קודרים, וגם כהקלה מהם. תקשיבו ל-"Understand" המצוטט לעיל, תגידו לי שזה לא שיר גדול. [מפ3]
  2. יש מספיק חדשות במקומות אחרים. בואו נדבר על הדברים שלא בחדשות.

  3. אחלה חדשות מבחינתי, וכאלה שציפיתי להן הרבה זמן: Rap Genius, האתר שהציע ליריקס של שירי ראפ עם הערות ופרשנויות למילים ושורות ספציפיות, מיתג את עצמו מחדש כ-Genius ומציע את אותה פלטפורמה פרשנית פתוחה לכל טקסט שהוא: שירים, מאמרי חדשות, סיפורים קצרים, מסמכים היסטוריים, מה לא. כל מה שקיים ברשת ויש מה להסביר בו – נמצא שם. וגם אתם יכולים לערוך ולהוסיף הערות. [אנגלית]
  4. זו רק ההתחלה! להמשך לחצו כאן »

Share Button

עונג שבת: טקסס ריינג'ר

28 ביוני 2014 | 7 תגובות »

ימים מטורפים כאן במשרדי העונג. אחרי מעבר דירה מתיש ומסיבת ניינטיז מפרקת, מחר בלילה אני טס לטקסס ולקליפורניה לכמה שבועות. כל זה מצטבר לכך:

העונג יצא לחופשה לאורך כל חודש יולי.

וואלק, פעם בעשר שנים מותר (כן כן – בקיץ הזה העונג יחגוג עשור!).

לאורך יולי אמשיך לעדכן בפייסבוק של העונג, וכמובן גם באינסטגרם ובטוויטר האישיים שלי. קיפ אין טאץ'!

אז בין הפריקות (ארגזים) לאריזות (מזוודה), רצתי לכתוב עונג קצר שיכיל, בתקווה, כמה דברים שלא סובלים דיחוי.

יאללה, גמרנו עם המינהלות. בואו נגיע לעניין.

אנשים שצריכים לבדוק מייל: המגיבים the seer ו-om קיבלו כרטיסים בחינם להופעה של Brian Jonestown Massacre!!!

    sia-cover-bag-650b

  1. זה לא קורה לי הרבה, שרמיקס לופת אותי כל כך חזק. וזה גם מגוחך – הרי Four tet לקח את "Chandelier" של סיה והוסיף לו ביט מאוד רפטטיבי ולא מתפתח. לכאורה – משעמם. בפועל – דווקא הרקע היציב והאחיד מזניק לגבהים את השירה של סיה שנוסקת וצוללת, שנסדקת ומתעקמת. פתאום להיט הפופ המצוין הזה משתדרג לשיר שברירי ושובר לב באמת, ועדיין כזה שאפשר לרקוד – לאט ומוזר אולי, אבל זה ריקוד הולם לשיר על אלכוהוליזם. אין לי הסבר שכלתני ארוך לעניין הזה. אני פשוט לא מצליח להפסיק לשמוע את הרימיקס הזה בשבועיים האחרונים, ולשיר איתו במלוא הריאות. [מפ3]
  2. אהוב לבי בשנים האחרונות דמיאן ג'וראדו יגיע להופעת סולו בארץ!!! ב-11 בספטמבר, תאריך רב משמעות כמובן (אני מדבר על ההופעה של Low ב-2006 כמובן). אם עדיין לא שמעתם את שני האלבומים האחרונים והאדירים שלו, תעשו משהו בעניין, דחוף. [פייסבוק וזה]
  3. הבעיה העיקרית בזה שבשבוע שעבר לא פרסמתי עונג הוא שלא הספקתי לספר לכם כאן, למקרה שפספסתם, שצ'ט פייקר המצוין מגיע להופעה בישראל באוקטובר, ובינתיים אני שומע שהכרטיסים כמעט סולד אאוט, אז רוצו! [עברית]
  4. ואוקטובר ממשיך להתחמם: דיוויד יוג'ין אדוארדס, Woven Hand, חוזר להופעה נוספת בישראל ב-11 באוקטובר! ההופעה הקודמת שלו הייתה חווייה עמוקה וחזקה. הגעתי בלי להכיר אף שיר ויצאתי כמו אחרי חווייה דתית מסעירה. הנה פלייליסט יוטיוב למי שרוצה לטעום קצת מראש את המוזיקה של אדוארדס. [פייסבוק וזה]
  5. pixies israel

  6. לא מאמין שחוויתי את זה במו אוזניי #1: ההופעה של הפיקסיז, ההופעה של הפיקסיז!!! ההופעה של הפיקסיז בבלומפילד הייתה חלום שהתגשם. מה שמפתיע הוא שזה הפתיע אותי. באותו שבוע פגשתי את ידידי בבליקי ודיברנו על ההופעה של הסטונז, אחת הלהקות האהובות עליו. הוא שאל אם אני הולך לפיקסיז ואמרתי לו "ברוררררר מה אתה נורמלי? הם הסטונז שלי". רק אחרי שאמרתי את זה הבנתי כמה זה נכון. הפיקסיז הם האתוס המייסד של חלק הארי במוזיקה שעיצבה אותי כאוהב מוזיקה. הם להקה ענקית עם שירים ענקיים. רק מה? ב-2004 הם התאחדו והקפידו להבהיר שזה "בשביל הכסף" (כאילו שיש איחודים אחרים של להקות בכזה גודל), בסרט התיעודי עליהם היה ברור שרובם אנשים בלתי נסבלים, בהופעות הם לא זזים, קים דיל עזבה, האלבום החדש לא עשה לי את זה, ואם זה לא מספיק, כמו רבים אני עדיין נושא את צלקת הביטול האחרון שלהם. עם כל זה, באתי להופעה של הפיקסיז בתחושה של "טוב, אגדי זה לא יהיה, אבל נו, חייבים לראות את הפיקסיז בהופעה". לכן כל כך הופתעתי. הופתעתי מכמה שהם היו מעולים על הבמה (גם אם הם לא זזו; גם ובעיקר כי הם לא אמרו מילה לקהל), הופתעתי מכמה שהם נתנו בראש, הופתעתי מעוצמת ההתרגשות שלי עצמי בחלק גדול מאוד מהשירים, והופתעתי מהסטליסט הלא ייאמן הזה, שנראה כאילו הם השקיעו יד עמוק בבאר החלומות שלי והוציאו שיר אחרי שיר. מילא הלהיטים הענקיים והצפויים, אבל כל האחרים! "U-Mass"! "Levitate me"! "Velouria"! "Caribou"! "Mr. Grieves"! "I've been tired"! שיט איזו הופעה!!! אני לא מאמין שאני חווה את זה במו אוזניי! [♥]
  7. נ.ב. זה מקסים: הבנות הישראליות שצילמו לפני כמעט עשור את הקליפ הביתי ל-"Hey" זכו לפגוש את הפיקסיז מאחורי הקלעים. הצצה חמודה. [טיוב]
  8. mward

  9. לא מאמין שחוויתי את זה במו אוזניי #2: ההופעה של M. Ward בתיאטרון גשר הייתה – וסליחה אם זה נשמע שאני עף פה על כל הופעה שאני רואה, כי זה לא נכון – אחד התענוגות המזוקקים ביותר שחוויתי בהופעה. בחיי שאני עומד מאחורי כל מילה. ערב קודם ראיינתי אותו ב"תדר". הוא היה מקסים, אבל לא דברן בשום צורה, והיה נדמה שהוא פשוט לא מרגיש בנוח עם אנשים. כששאלתי איך הוא כותב שירים הוא סיפר שהוא פשוט יושב ומנגן בגיטרה עד שמשהו מעניין קורה. הדיסוננס הזה בין הקרירות החברתית שלו לבין ההופעה המדהימה לחלוטין שלו הבהירה לי את העניין: האיש חי במוזיקה. הוא מרגיש הכי נוח כשהוא משוחח עם הצלילים, עם מיתרי הגיטרה שהיא הנפש התאומה שלו. מהרגע שהוא עלה לבמה היפהפיה (אקסטרה פוינטס לתיאטרון גשר הנפלא, שחייבים לערוך בו עוד הופעות כאלו, ובמיוחד לתאורן שהיה חכם ועדין והתאים לגמרי למוזיקה), הקסם התחיל להישפך לו מהאצבעות. ומהגרון. איזה קול, וכמה טוב הוא נשמע חי לגמרי. גם כאן מדובר בסטליסט חלומי בעיניי, עם דגש על האלבום האהוב עליי שלו (Post-war) ובחירה נבונה של כמה מהשירים הכי טובים באלבום האחרון שלו מ-2012. בשורה אחת, זו הייתה הופעה רבת־יופי, עדינה ומדויקת. בעיניי: מושלמת. וורד היה מקצוען בלי להיות מכני, כובש בלי לעשות שואו, מעניין ויזואלית בלי שום מניירות, גיטריסט וירטואוז בלי לעשות מזה עניין (מחוץ להופעה אמר לי קוואמי בחיוך שהוא קצת היה "דיוויד ברוזה ההיפסטר"), מתמסר בלי להתבטל, מופנם בלי להיות מרוחק. זה היה מדויק. בחירת השירים, הביצועים – שהיו עיקר העניין, והיו פשוט תענוג מתמשך – וגם אורך ההופעה. שעה וקצת שהרגישה יותר ארוכה פשוט כי שקעתי לגמרי בעולם אחר, שני הדרנים של שיר כל אחד, וזהו. שתי גיטרות, פסנתר, ואורח אחד מהקהל (עמרי בראל, שעלה לנגן פסנתר ב-"Rollercoaster" הסוגר, אחרי שוורד שאל אם יש בקהל מישהו שיכול ללוות אותו בפסנתר. שורה מאחורי ישב שלומי שבן, שלא רצה לעלות). תשמעו, אני לא יודע אם זו חווייה מהסוג שאפשר לתמלל. זה היה עונג מרוכז, מדויק, עדין ומציף. איזה אושר גדול זה היה עבורי. ותראו מה זה: הנה כל ההופעה בווידאו, מהשורה השנייה. [♥]
  10. איזה מזל שיש מונדיאל!!! לא בגלל הכדורגל, אם כי זה באמת מאוד נחמד, אלא כי זה תירוץ מעולה ליום מוזיקה מברזיל ברדיו הקצה! ואם חשבתם שמוזיקה מברזיל היא רק סמבה – הו הו כמה תשמחו לגלות שאתם טועים. ביילה פ'אנק, הארדקור פאנק, דיסקו, בוסה נובה, הבי מטאל, פולק ניסיוני – המוזיקה של ברזיל גדולה כמו הארץ עצמה. בעמוד הראשי של הקצה יש לינקים לכל חלקי הספיישל ומדובר בתענוג אדירים. [סטרים]
  11. תדר חזרו השבוע לעונה חמה נוספת, ואם אתם לא קופצים למקום עצמו, אתם תמיד יכולים להתחבר לרדיו אינטרנט שלהם, באתר המחודש והמעוצב-לעילא. [תדר]
  12. ל-Austra יש EP חדש ואפשר לשמוע את כולו כאן. הפתעה: 3 מתוך 4 השירים הם אינסטרומנטליים (כמעט לגמרי). [סאונדקלאוד]
  13. הנה 4:21 הדקות הראשונות מהסרט התיעודי החדש על אליוט סמית' זצ"ל, שלפחות על פי הראיון הפותח עשוי להיות סרט שמצייר אותו כקרבן של התהילה. בין אם זה נכון או לא יגידו אנשים שמבינים יותר ממני. [טיוב]
  14. אני משוגע על האלבום של החצר האחורית (איתמר ציגלר, תומר יוסף וגדי רונן, שהלחינו שירים של יענק'לה רוטבליט). זה אלבום דוקר ומעלה חיוך, צובט ומנענע, חכם ולא משעמם לשנייה. עכשיו הם הוציאו קליפ לשיר "מענה קולי". הטקסט מצטט מ"זמר נוגה" של רחל, והקליפ כולו ציטוט ויזואלי מהקליפ של "זמר נוגה" של החלונות הגבוהים. תקשיבו לו פה. [טיוב]
  15. [תודה לאסף] מאיפה בא קטע הגרוב האדיר הזה, "The navigator", של אביב כהן המכונה Sol Monk?! על המיקרופון הבחור שמאחורי עוזי נבון. קבלו את האלבום המלא ב[בנדקאמפ]
  16. עונה 4 של אינדי סיטי בעיצומה, עם קליפים ירושלמיים של Yemen blues, Tiny fingers, Kutiman, שי צברי ועוד. קפצו לצפות. [טיוב]
  17. הסרטון הקצר הבא מציג שכונה שקטה בפאתי סאו פאולו שבברזיל, כפי שהיא נשמעת בזמן משחק כדורגל של הנבחרת המקומית במונדיאל – ובפרט, כשהנבחרת מבקיעה גול. השנייה ה-13 היא אושר מוחלט. [וימאו]
  18. Pop quiz, hot shot: הסרט ספיד חגג החודש 20 שנה – הנה בוחן פתע שיבדוק את בקיאותכם בסרט האקשן המעולה הזה. [אנגלית]
  19. סדרה של סרטונים קצרים שמציגים את תהליך היצירה של "Under pressure" של קווין ודיוויד בואי, כולל דמואים וערוצים מבודדים מההקלטות. [אנגלית, וידאו]
  20. mward2

  21. כשהייתי צעיר יותר
    חשבתי שכאב התבוסה יימשך לנצח
    אבל עכשיו אני לא יודע מה דרוש כדי לגרום ללב שלי לסגת

    כי אני רק צריך לחכות מעט
    לפני שייפתח לי
    דף חדש.

    ואיפשהו במקום אחר,
    מי יודע, אולי בחיים אחרים,
    כל מה שמסרנו חוזר כמו זרע מעץ נמלט

    ואתה רק צריך לחכות מעט
    לפני שתמצא
    את האמת

    והייתי רק צריך לחכות מעט
    לפני שקיבלתי
    דף חדש. [מפ3]

שיהיה חודש יולי שבוגי! ניפגש שוב בסופו. בואו לבקר בפייסבוק של העונג, באינסטגרם ובטוויטר.

Share Button