24 באפריל 2015

עונג שבת: הפרחים

אנשים שצריכים לבדוק מייל: המגיבים רועי ו-Avishay Zawoznik קיבלו כרטיסים בחינם להופעה של Wovenhand בבארבי ת"א. ממליץ בחום לקרוא את שרשור התגובות הנפלא הזה.

    nimrodina wedding

  1. openlineבשנים האחרונות יוצא לי יותר ויותר לתקלט בחתונות. לפני כמה שנים, כשרק התחילו להזמין אותי לעשות את זה, חששתי נורא. חשבתי שזה יימאס עליי מהר, שאמצא את עצמי מנגן שירים שאני שונא, שאיעשה אדיש לחתונות. [לא יודע כמה] חתונות מאוחר יותר, גיליתי שקרה בדיוק ההיפך: ככל שאני מתקלט ביותר חתונות ככה אני יותר מתרגש לראות זוגות שמחים מתרגשים ביחד, חוגגים עם החברים שלהם את האהבה שלהם (תמיד הייתי רגשן), וחשוב מכך – אני מוצא את עצמי מנגן יותר ויותר שירים שאני אוהב – גם כי הזוגות שמגיעים אליי (לא מעט מהם דרך העונג שבת) הם מסוג האנשים שמחפשים שיפתיעו אותם, וגם כי עבודה תכופה בחתונות מכריחה אותי להיות מעודכן בפופ מכל הסוגים וזה תירגול שפותח לי את הראש ואת הטעם וממוטט כל מיני מחיצות סנוביזם ישנות (שמתפוררות גם ככה עם הזמן ועם השינויים בתרבות). ככה מצאתי את עצמי נדלק, כמה ימים לפני החתונה של נמרוד ודינה, על "GDFR", שיר חדש של Flo Rida שיצא כחלק מהפסקול של Furious 7, או ליתר דיוק על הביט שלו. יצאתי לחקור וגיליתי שהביט הזה, הממכר והמשעשע כל כך, הגיע מרימיקס יצירתי במיוחד של Lookas לקלאסיקה הנפלאה "Low rider" של War. פייר? בחיים לא הייתי מנחש שהביט של "GDFR" הגיע מ-"Low rider", אבל תודה לאל על מפיקים יצירתיים במיוחד. אתמול דינה ונמרוד הגיעו לחתונה שלהם לפני כולם והדבר הראשון שהם עשו היה לבדוק את הטירה המתנפחת. אני כל כך אוהב את הזוגות שמזמינים אותי לקחת חלק בחתונה שלהם. הם תמיד האנשים הכי מצחיקים וכיפיים שאני פוגש. אז רצתי ותפסתי את התמונה הזו, וכל כך הייתי מבסוט על הפריים הזה שהחלטתי לפתוח איתו את העונג הזה, ואת עונת החתונות, ולהביא לכם את הרימיקס הפלאי הזה שבוודאות ייתקע לכם עכשיו בראש עד השבוע הבא. תלחצו פליי: [סאונדקלאוד]
  2. headlinesיש! כחלק מרצף "להקות שגיא חשב שרק הוא ועוד עשרה אנשים אוהבים והנה הן מגיעות לישראל איזה כיף" – Timber Timbre תגיע להופעה יחידה בבארבי תל אביב ב-7 ביולי. כרטיסים ב-162 ש"ח. [עברית]
  3. הסט שלי בכולי עלמא מסוף הקיץ שעבר נעלם מסאונדקלאוד, אז הנה הוא שוב באתר אחר. [סטרים]
  4. בוטניק – הסרט! דורון בוטניק, אחד האנשים הכי יצירתיים ופוריים ויוצאי דופן שמתהלכים בשולי האינדי הישראלי, יוצא מאישפוזים וכותב שירים מופלאים, זכה לסרט תיעודי על השנים האחרונות שלו. עכשיו הסרט הזה עלה במלואו לצפייה חופשית. פנו לכם שעה קלה. [טיוב]
  5. katempest

  6. [תודה לעדי] שטסה לחו"ל במיוחד כדי לראות את Kate Tempest הפנטסטית בהופעה, ושלחה לי וידאו מצוין של טמפסט בביצוע לייב ל-"Happy end" עם ההרכב המשונה והמגניב שלה. שמישהו יביא אותה כבר להופעה בארץ!!! [טיוב]
  7. Who is the sender? שואל ביל פיי באלבום החדש שלו, השני מאז חזר להקליט מוזיקה אחרי 40 שנות הפסקה (!). נהדר נהדר. יש סטרים מלא באתר של NPR. [סטרים]
  8. "Falling from the sky", שפותח את האלבום החדש והמוצלח של Calexico, זוכה לקליפ חדש בכיכובו המפתיע של חוזה גונזלס לצד… טוב, תראו כבר. [טיוב]
  9. לשלום גד יש אוסף חדש ונפלא בבנדקאמפ והוא חינם להורדה, ואם יש סיבה כלשהי שיש עונג שבת בכלל, זה כדי לספר לכם את זה. [בנדקאמפ]
  10. הקליפ הכי טוב של 2015: השיר החדש של דיוויד הסלהוף, מתוך הסרט Kung Fury. מאז האייטיז האייטיז לא היו כל כך מגניבים. [טיוב]
  11. אז לגיא שמי (אינפקציה, מרסדס בנד) יש הרכב חדש בעל השם הקליט והגגיל לא, ואחד משני השירים החדשים שהוציאו עשה לי קשרים בשכל מרוב שהוא יפה. האזינו ל"קרן\סוף היום" החדש. האלבום אוטוטו כאן. [טיוב]
  12. אוהבינג את ספירת העומר הטיפוגרפית של המעצב הישראלי דקל מיימון. כמה יופי ודמיון אפשר להוציא מכל כך מעט אותיות. [פיקסלים]
  13. "אתם יודעים מי עוד היה צמחוני? היטלר!" טיעונים גרועים מסוג זה רווחים כמעט בכל ויכוח או ניסיון שכנוע. לאחרונה יצא לאור ספר מאויר של טיעונים רעים והוא זמין במלואו לקריאה מקוונת! מגוון שועלים מאוירים וחבריהם ילמדו אתכם איך לזהות טיעון מעגלי, פנייה אל סמכות, טיעון אד הומינם ועוד כשלים שכדאי לדעת לזהות. [אנגלית]
  14. gluten free

  15. יותר ויותר מסעדות וחברות מזון מציעות אופציות נטולות גלוטן עבור צרכנים הרגישים לחלבון הנפוץ, אך אוכל נטול גלוטן לא מספק את החפצים בעולם נטול סיכונים – הכירו את המוזיאון נטול הגלוטן, בלוג משעשע המציג יצירות אמנות מפורסמות מינוס מוצרי הגלוטן המופיעים בהן – לחם, בירה, שיבולי חיטה ואפילו כלי עבודה המשמשים בקציר חיטים. [פיקסלים]
  16. בואי מכאן הוא אלבום מחווה ישראלי חדש לשיריו של דיוויד בואי! אמיר אשר הפיק, וסיון שביט, נעמה הכהן, ניר שלמה ואמנים מקומיים נוספים הקליטו את הגרסאות שלהם לשירים של בואי. יפה ומבורך! ברמת הלמה לא חשבתי על זה קודם. יש פה מלא ביצועים מעניינים לאללה, ואל תפספסו את הביצוע של לונלי סאונד (טליה אליאב ושי לוינשטיין) ל-"Heroes". אגב, בין 12 הביצועים יש גם ביצוע אחד בעברית ל-"Rebel rebel", שהפך אצל המסך הלבן ל"טמבל טמבל": "כולם אומרים שאתה לא נורמלי \ ודווקא בגלל זה עליך בא לי \ טמבל טמבל 'תה לובש שמלה \ טמבל טמבל 'תה נראה זוועה \ טמבל טמבל עושים ממך צחוק \ אתה צודק, אתה מתוק". מעולה. אישית, בתור מישהו שאוהב במיוחד אמנים מקומיים, חסר קצת מידע למי שלא מכיר את Folly tree או את Nomke, למשל, וחבל שישמע ביצוע יפה שלהם לבואי ויעצור פה במקום להמשיך לעקוב אחריהם. [בנדקאמפ, כמעט בחינם אבל לא]
  17. עוד אלבום מחווה מפתיע שיצא השבוע! מה הולך השבוע עם מחוות? כיף חיים. הראפר\בלוזיסט\גיק מוזיקה\דד-הד סגול 59 ועמי יארס המוזיקאי הישראלי-אמריקאי חברו כדי להקליט אלבום מחווה בעברית לגרייטפול דד!!! סגול מציין גם שב-2015, שזה עכשיו, הדד יציינו 50 שנה להקמתם (!!!), וייפרדו סופית מהמעריצים בכמה הופעות אחרונות. וואו. ברכות למשקיעים ולעוסקים, יום חגג לדד-הדז הישראליים. [בנדקאמפ]
  18. בחודש האחרון מצאתי את עצמי, בשני מקרים שונים, אשכרה קורא פלייבוי בשביל המאמרים. הפעם השנייה הייתה טור בדיון שהתפוצץ לאחרונה על האינדי רוק כז'אנר לבן שמפלה קבוצות אתניות אחרות. הדיון התחיל (כנראה) בטור בפיצ'פורק שלמרות קומץ טענות טובות היה בעיקר קריאה בכייני למדי לקליקים. זה עבד, כאמור, וטור התשובה המוצלח ביותר היה של נוח ברלצקי באתר של פלייבוי. [אנגלית]
  19. ברוכים הבאים לעולם הנפלא של FKA Biggieאלבום מאש-אפ בין Notorious B.I.G לבין FKA Twigs! נשמע בנזונה. [סאונדקלאוד]
  20. קליפ חדש לשיר ישן שרואה אור רק עכשיו, "Everyone's Summer of '95", של Iron & Wine שמוציא אסופה ארכיונית של חומרים אבודים. [טיוב]
  21. jeff_bridges_small

  22. [תודה לרוני] קשה לכם להירדם בלילה? סקוורספייס, פלטפורמה לבניית אתרים יפים, מזמינה אתכם להירדם עם ג'ף ברידג'ס, שיזמזם עבורכם שירי ערש, ימלמל באוזניכם מחשבות או מנטרות משונות, העיקר שתירדמו, או יותר נכון שתפתחו אתר בסקוורספייס. אפשר גם להוריד את האלבום בחינם או בכמה שתרצו, כשכל הכסף נתרם למטרה נעלה. [אנגלית, סטרים, מפ3]
  23. אנשי הסלו-מו צילמו דיסק (של מוזיקה) מתעקם ומתפוצץ בגלל מהירות סיבוב מוגזמת. כל זה טוב ויפה, אבל זה משמעותית יותר טוב והרבה יותר יפה כשרואים את תהליך ההתנפצות הזה בסלו-מו של 170,000 פריימים בשנייה. הגזמה פראית? ברור. אבל בשביל מה יש אינטרנט? [טיוב]
  24. "Boorekas Las Vegas", סינגל בכורה מאלבום הבכורה של Hoodna Afrobeast Orchestra, הרכב תל אביבי נפלא של מקצבים אפריקאיים מסחררים, גרוב פ'אנקי וצלילים מהדרום: של ארצות הברית ושל היבשת שלנו. איזה כיף! [בנדקאמפ]
  25. רק כשיוצא סינגל חדש ל-The chemical brothers אתה מבין כמה התגעגעת אליהם. קוראים לו "Sometimes I feel so deserted", ואני באמת מרגיש שהם זונחים אותי לפעמים, אז איזה כיף שהם חוזרים. [טיוב]
  26. Violet Femmes חזרו פתאום עם אלבום חדש אחרי 15 שנים! ככה פתאום. אמנם EP צנוע בלבד, ובכל זאת, מוזיקה חדשה. האזינו לכולו כאן. [סטרים]
  27. איך היה נשמע קורט קוביין אם היה שר את "And I love her" של הביטלס? אה, בדיוק ככה: הנה הקלטה ישנה שלו שצפה. [טיוב]
  28. INHERENT VICE

  29. closelineתוצר לוואי מפתיע לטובה של שתי טיסות ארוכות שהיו לי לאחרונה היה שמצאתי את עצמי צופה ביותר סרטים מאי פעם. בשנים האחרונות, ובמיוחד בשנתיים האחרונות, אני כל כך עמוס כל הזמן, וכל כך מול המסך כל הזמן, שכשיש לי זמן פנוי הדבר האחרון שבא לי הוא לשבת עוד שעתיים מול מסך. אני מעדיף לפגוש חברים או לקרוא ספר או להכין אוכל או משהו. או לאכול אותו. אז חוץ מקפיצות לקולנוע כשמגיע איזה סרט מלהיב במיוחד (מחר בערב: הנוקמים החדש!), אני רואה די מעט סרטים. וטיסה של 10 שעות היא זמן מעולה להשלים פערים. אז ראיתי את Inherent Vice של פול תומס אנדרסון אהוב לבי, ואפילו על מסך זעיר של מחלקת תיירים זורחת למרחוק הסימפוניה היפהפיה הזו לרגע שבו כל חלומות הסיקסטיז נשטפו לים, בעוד בלש מבולבל אחד מנסה להבין אם יש עדיין היגיון בתעלומה שהוא חוקר, כלומר בעולם שסביבו, ואם הכל באמת קשור להכל אז האם מדובר באיזו הרמוניה קוסמית או בקונספירציה ובכוחות אפלים אנושיים לגמרי? מה רציתי להגיד? סרט ענק. ופסקול ענק, גם כן. ג'וני גרינווד משדרג בפעם השלישית סרט של אנדרסון, אבל העריכה המוזיקלית פה חשובה יותר מהכישרון של גרינווד. קטע הפתיחה עם "Vitamin C" של Can הוא אחד המופלאים של השנים האחרונות, ויש פה כל כך הרבה שירי סיקסטיז\סבנטיז נפלאים ולא מובנים מאליהם, שמצאתי את עצמי עושה pause על הכתוביות כדי לרשום שמות. אפשר לרכוש או להוריד את אלבום הפסקול הרשמי, אבל שירים רבים לא נכנסו אליו. אולי פשוט אכין תיקיה או משהו. יותר מכל זורח, לרגע קצרצר מדי בסרט, השיר "Les Fleur" של מיני ריפרטון, שיצא ב-1970, השנה שבה מתרחש הסרט. הוא מהבהב רק לרגע אחד ומתפרץ אל הסצינה עם הפזמון הענק שלו, ואז מתחפף משם ולא ברור לך אם דמיינת עכשיו רגע קולנועי לגמרי אובר-דה-טופ או שזה באמת קרה כרגע – סוג הדברים שאנדרסון מתמחה בהם (תחשבו על הצפרדעים במגנוליה, רק בממש קטן), ושיושבים בול על האווירה והרעיון של הסרט הזה. פלאס: הרגע הזה מגיע ביציאה מסצינה שבה משתתפת מיה רודולף, אשתו של אנדרסון והבת של, ובכן, מיני ריפרטון, ששרה את השיר הזה. איזה סרט פנטסטי. [מפ3]


icecreamנהנים? קנו לי גלידה!
הפוסט הזה, כמו כל פוסט שבועי של העונג, דרש שעות על גבי שעות של איסוף, בחירה, האזנה, כתיבה, מחיקה וכל מה שכרוך בזה. העונג תמיד יישאר חינמי, אבל אם אתם נהנים ממנו באופן קבוע, אולי תרצו לתמוך בו בטיפ קבוע של כמה שקלים, שיהפוך אתכם לתומכים אמיתיים בקיומו של העונג בסכום של עודף בפלאפל. תודה!

שתהיה שבת שבוגי!

19 באפריל 2015

כרטיסים במתנה: Wovenhand (+פוסט אורח)

wovenhand

לפני כמה שנים התקשר אליי חבר ואמר לי שאני חייב לבוא איתו להופעה של Wovenhand בבארבי. הכרתי את השם, שמעתי כמה שירים באינטרנט, אבל לא ממש נפל לי השכל מהלהקה הזאת. אבל חבר הוא חבר, אז אמרתי יאללה, פסדר, אני בא. שעתיים אחר כך יצאתי רועד מהבארבי. זו הייתה אחת מחוויות ההופעה הכי ממסמרות, מהפנטות ו – אני יודע שמשתמשים בזה הרבה אבל כאן זה נכון – רוחניות על גבול הדתיות. העובדה היא שאני לא זוכר שום תו, מילה או מנגינה מההופעה הזו, רק את התחושה, אותה יראת כבוד מוזרה שנחתה על כל מי שצפה בדיוויד יוג'ין אדוארדס רוקע ברגליו בישיבה, אותה מדיטציה קולקטיבית שבטית והולמת. משהו מוזר קרה שם. משהו מוזר ונפלא.

עכשיו אדוארדס חוזר. Wovenhand יופיעו בבארבי תל אביב ב-30 באפריל, ואף על פי שהכרטיסים עולים בסך הכל 150 שקל, יש לי פה 2 בחינם לחלק לכם (בסוף הפוסט) ויש לי גם פוסט אורח נהדר מאיתמר זמיר מ"קול ישראל" שישמח לספר לכם קצת על הקסם המשונה הזה:

הגוספל החדש / איתמר זמיר

שום דבר לא הכין אותי למפגש הראשון עם הרוח של דיויד יוג'ין אדוארדס.
זה קרה לפני כמה שנים טובות כשהקשבתי לאלבום Secret South [של הלהקה הראשונה שלו 16 Horsepower] באוזניים ציניות של מוכר בחנות מוזיקה ש "כבר שמע הכול…"
אגרוף לפנים.
סבב בירורים, ביאורים, ביעורים. מי זה? מה זה?

איש דת אדוק מקולוראדו ארה"ב, נכד למטיף אוונגליסט, שככל הנראה פנה בגיל צעיר ל'מטיפים' בלתי רשמיים שכאלה – ניק קייב, איאן קרטיס מג'וי דיוויז'ן, ג'פרי לי פירס מהגאן קלאב, ליאונרד כהן – חוטאים קדושים שמיטיבים להלך בין טיפות הגשמי והרוחני. את מה שהיה להם לספר אדוארדס כנראה לא שמע בכנסייה.
אז מה יש לאתאיסט חמור סבר כמוני לחפש בסיפוריו של איש דת אדוק מקולורדו?
ובכן, מסתבר שהמוזיקה של דיויד יוג'ין אדוארדס היא הצד שני של אותו המטבע של ההוללים החילוניים שהזכרנו לעיל.

בסרט הדוקומנטרי 'The Preacher', שנעשה עוד בתקופת 16HP, אדוארדס מסביר שבבית הרשו רק מוזיקה נוצרית, של אמנים שהוא הרגיש שלא היו כנים איתו לגמרי. מה שמאוד עניין אותו היו אנשים שמתבוננים באל וביצירתו ברוח אפלה יותר. כאלו שלא יעמידו פנים. מטיפים מהסמטה האחורית של החיים.

אדוארדס עשה דרך ארוכה מהסצנה המחוספסת בדנבר קולוראדו של תחילת שנות ה-90 ועד לאלבום האחרון והמפרק של Wovenhand שיצא בשנה שעברה, Refractory Obdurate. הדברים החלו להשתנות בסוף העשור ההוא – שני האלבומים האחרונים של 16HP – Secret South משנת 2000 ו-Folklore משנת 2002 – הניחו את היסודות לגלגול הנוכחי של אדוארדס בתור Wovenhand, על כל צדדיו.

בשלב מסוים בתקופה הזו אדוארדס הבין שמה שמעניין אותו זה לא רק בלוגראס ומוזיקה של הילבילים מדרום ארה"ב, והחל לפזול אט אט לכיוונים אחרים – ימי הביניים, מוזיקה שבטית, לטינית, בלקן, Drone, מטאל, ובאופן עקרוני לתוך מה שעבדיכם הנאמן מכנה מסע אל האחד. מסע אל השלם.
בכל הז'אנרים שמנינו [ואין ספק שכמה מהם נשארו על רצפת חדר העריכה, אחרת לא נגמור] יש אלמנטים של אחדות והיא מלווה את מארש האבל "Silver Saddle" [מתוך Secret South של 16HP], מינימליסטי להפליא, כמה שפחות הסחות דעות – כך הופך האפקט לעוצמתי יותר ויותר.

ומה לגבי המדיטציה המושלמת בשיר "Horse Head Fiddle"? [מאלבום הפרידה המופתי Folklore של 16HP] – מעפר באת ואל עפר תשוב.

"Arrowhead" מתוך אלבום הבכורה של אדוארדס בתור Wovenhand מעלה ניחוחות של חצרות מלכים בימי קדם.

מקצבים שבטיים ומוטיבים ערביים מובהקים בשיר "To make a ring" [מתוך האלבום Consider the Birds מ-2004] זורקים אותנו למעגלי אש של מוזיקה פגאנית.

תקשיבו לשני השירים הראשונים שפותחים את האלבום Mosaic מ-2006: נבלים, עוגבים, וחמת חלילים יוצרים חומת צלילים, כמו פרלוד למיסה שמתנגנת בקירותיה העצומים של כנסיית נוטרדאם, ומחזירים אותנו אולי 500 שנה אחורה, לאירופה של העולם הישן.

בשיר "Terre Haute", [ובכלל בחלק נכבד מהאלבום הנהדר The Threshingfloor מ-2010] חלילי הרועים, כלי ההקשה והמיתר, מעיפים אותנו היישר אל לב ליבו של הבלקן.

ואולי, בהיעדר ז'אנר אחיד וקוהרנטי שאליו ניתן לייחס את המוזיקה של אדוארדס [אם בכלל צריך], הרי שכשאני מקשיב לשיר "Sinking Hands", הפיקסלים הולכים ומתחדדים לכדי תמונה ברורה – האיש הוא פני הגוספל של המאה ה-21, וכשאני מדבר על גוספל הכוונה היא לאו דווקא לגוספל אמריקאי, של "Oh Happy Day", אלא יותר לכתבי קודש וחול בלתי רשמיים והלחנתם בדרך המחמיאה להם ביותר.

ולגבי אלוהים? אתם תבחרו כבר את האלוהים שלכם לעזאזל, קראו לו איך שתקראו. זה, למעשה, האלמנט הדומיננטי בגוף היצירה של דיוויד יוג'ין אדוארדס – האחדות המוזיקלית משרתת את האחד האמיתי, הלוא הוא האל.

וכך אני מוצא את עצמי מתנועע מסתחרר לצלילי שירים ומאחוריהם טקסטים, שאם היו מושרים בעברית קרוב לוודאי שלא הייתי נותן להם סיכוי. להלן מבחר בתרגום חופשי ברוח הקודש: "לנצח סביב כס המלוכה", "הכול תהא תהילתו", "לא תימנע מיום הדין מכוח ספקנותך", "נשלב ידינו במעגל", "תפילה קפואה על שפתותיי", "היא תיזהרנה להטריד מנוחתו", "רועי הטוב", "מלכי הו מלכי, האדם – כה חלול", ועוד שלל מנטרות.

מה שמביא אותנו עד הלום.

אדוארדס לא איבד דבר מהעוצמות שליוו אותו בגלגול הקודם של 16HP, העוצמות הטמונות בצליל כבד, דחוס ומתכתי. בשני האלבומים האחרונים הוא לקח את Wovenhand לאודיסיאה של מטאל/Pאנק רוק, מעין ג'וי דיוויז'ן/ניו אורדרי אם תרצו, מחוזק בשכבות גיטרה חשמלית וחומת דיסטורשן מהפנטת, עד ששוב הצליל הופך לאחד. כן, אותו אחד.
www.youtube.com/watch?v=gV9iLdjYHoQ

ואם כל מה שהיה לאדוארדס להציע זה רק כנות מתובלת בקול עם עוצמות מהשאול, זה עדיין היה מחזיק, אבל זה אפילו לא מתחיל לספר את כל הסיפור. כי כמו אצל כל אמן גדול באמת, גם במקרה שלו יש ערך מוסף כזה שמפריד אותו משאר החבר'ה בסביבה. הערך הזה הוא הנוכחות הבימתית של אדוארדס, והחוויה החוץ-גופית שהיא ההופעה החיה שלו.

וזה בדיוק מה שקורה על הבמה: חייתיות מתפרצת ושואבת כל.

בהופעותיו הידועות למרחוק, השאמאן מתנודד כאחוז דיבוק ממש, באינטנסיביות השמורה רק לגדולים ביותר, לעיתים בלי להניד עפעף [במקרה של אדוארדס, בהחלט עם להניד עפעפיים] ובפעמים אחרות בהתפרעות משולחת רסן, ופתאום כל מי שנקלע למחול השדים של אדוארדס וחבריו נשאב לחלוטין לתוך מעגל כשפים שבו אין מקום יותר לפקפקנים וציניקנים חסרי לב [רק תשאלו את ברי המזל שנכחו בהופעה הראשונה של Wovenhand בארץ הקודש, בצוללת הצהובה בירושלים, אי שם ב-2010].

הזמן עומד מלכת.

רפרנסים למוזיקאים ששילבו מוטיבים פולחניים ביצירתם לא חסרים – אלכסנדר סקריאבין וג'ים מוריסון מיד קופצים לראש. אולי בדומה לריקוד האינדיאני הצורם של ה-Doors, "לא לגעת באדמה", שהפך לקאלט בהופעותיהם, גם אדוארדס לא ירד מהבמה לפני שהוא יטלטל אותך כהוגן.

מלבד רקיעות ופריטות אגרסיביות, אדוארדס מזמן ומעלה באוב רוחות מהעולם העתיק ומממדים אחרים באמצעות לחישות ונהמות [שני צדדים של אותו מטבע, כבר אמרנו?], וגורם גם לאחרון המאמינים להצטרף ולומר הללויה. ולפעמים הוא פשוט יודע לכתוב שיר טוב וצנוע, בלי לשאול מוטיבים מעולמות אחרים, מספיק רק להסתכל פנימה והכול שם. סיפור ותמונות.

איתמר זמיר הוא מוזיקאי ואיש קול ישראל, עורך התכניות 'מסע מוסיקלי' ו'עלי מיתר ותוף' ונמצא כל הזמן בחיפוש אובססיבי אחרי מוזיקה חדשה.

אז מה צריך לעשות כדי לזכות בכרטיס?
השאירו תגובה. זה כל מה שנדרש מכם. (אם אתם רוצים להיות יצירתיים, ספרו איזו חוויה מוזיקלית שחוויתם הייתה הכי קרובה לחווייה דתית\פולחנית). הקפידו להשאיר את כתובת המייל שלכם בשדה המתאים (אל תדאגו, היא לא חשופה לאיש מלבדי), והזוכים, שייבחרו אקראית, יקבלו במייל הודעה על הזכייה. איזה כיף לקבל מתנות! תודה לאסף!
שימו לב: ההגרלה תהיה פתוחה עד יום שישי בלבד!

18 באפריל 2015

עונג שבת: סליחה על ההמתנה, תודה על הסבלנות

    Bomba-Estereo-cortesía

  1. openlineהיי. חזרתי. כן, זה היה ארוך, אני יודע. התגעגעתי אש. אני מודה – היה משהו משחרר ונעים מאוד בלשוט לאורך יום שישי שלם בלי לשים לב בכלל שזה יום שישי, ושמה שעשיתי בכל ימי השישי בעשור האחרון היה לשבת מול המחשב ולכתוב כאן. אבל איך שחזרתי התחיל לרטוט לי שריר העונגשבת, ולמרות כמות המטלות הגיגנטית שציפתה לי בפתח כשחזרתי, חיכיתי רק לשבת שוב שעות מול המחשב, לשמוע מלא מוזיקה חדשה, לעבור על הלינקים ששלחתם, לצאת לצוד מוזיקה מעניינת, דברים חדשים לקרוא. במילים אחרות: איזה כיף לחזור. אז כן, הגשמתי חלום וביליתי בפסטיבל SXSW באוסטין, טקסס, וראיתי המון הופעות ופגשתי המון אנשים ורקדתי וקפצתי ואכלתי טאקוס ועמדתי בתורים ויש לי מלא סיפורים. אבל זה לא המקום, או שזה לא הזמן. הסיפורים ימצאו את דרכם החוצה. בינתיים הנה סדק קטן: עמדנו וחיכינו להופעה שתתחיל בשואוקייס של NPR. בתור פגשנו זוג מקומי, מבוגר מאתנו ב-15 שנה לפחות. התור היה ארוך, אז התיידדנו. קנינו להם בירה, הם קנו לנו בירה, והידידות הפכה רשמית. כבר נכנסנו וחיכינו בפנים, ועד שתתחיל ההופעה הראשונה התנגנה מוזיקה לא מעניינת בעליל מהרמקולים. הופתעתי – דווקא בשואוקייס של NPR, גוף רדיו שידוע בקידום מוזיקה חדשה ומעניינת, שאוחז בכמה מהעורכים המוזיקליים הכי עדכניים ומעניינים בארה"ב, משמיעים כזו מוזיקה סתמית? ואז התחיל להתנגן הדבר הזה, ותוך עשר שניות כבר רקדנו כמו משוגעים. אחרי דקה נשלף ה-Soundhound וזיהה את "Fiesta", הסינגל החדש של Bomba Estéreo, הבלקן ביט בוקס של קולומביה. ואז, כמו שהפיצוץ הצבעוני הזה התחיל, הוא נגמר וחזרנו למוזיקה משמימה. וואלה, לא יודע להסביר את זה. אני רק יודע שאף על פי שבאותו ערב ראיתי את קורטני בארנט, את סטרומיי (באחת מהופעות הפופ הכי טובות שראיתי בחיים) ואת איגי אזיליה, דווקא הרגע הזה נשאר אצלי הכי חזק ובוהק. איזה כיף לפתוח עונג במסיבה. [מ4א]
  2. headlines

  3. פסטיבל האינדי הראשון של 2015 כבר מעבר לפינה – פסטיבל יערות מנשה יפרוש את זרועותיו ב-14-16 במאי במקום הקבוע (ובכן, ביערות מנשה). ההדליינרים יהיו אינפקציה, איפה הילד, גבע אלון וגם "מארינה מקסימיליאן בשיתוף עם להקת ענק מסתורית" (כך בקומוניקט), ומגה-הרכב שיכלול את משפחת אלייב + מארש דונדורמה על במה אחת – הולי גווקאמולי! נשמע פנטסטי. עוד על הבמות בפסטיבל: אלישע בנאי ו-40 השודדים, דניאלה ספקטור מארחת את לונה אבו נאסר, אלון עדר, טייני פינגרס, איה זהבי פייגלין, יוגב חרובי, ויקטוריה חנה, פלורה, צביקה פורס, לירון עמרם והפנתרים, האחיות לוז, פוטוטקסיס, לייזר לויד, הרכב הג'אז "שלוש" עם נסיכת הביטים עדי אולמנסקי, השפן הנכון, קין והבל 90210, הילה רוח, לולה מארש ועוד ערימה של אמנים שחלקם עדיין לא פורסם. מכירת הכרטיסים נפתחה, עם כרטיס מלא לכל הפסטיבל ב-300 ש"ח
  4. כן, מה ששמעתם נכון – Alt-J מגיעים לשתי הופעות באמפי פארק רעננה! הראשונה כבר סולד אאוט (23.8), ואמורים להיות עדיין כרטיסים לשנייה, שהוכרזה הבוקר (24.8). נרנג'ה על ההפקה. [עברית, $]
  5. Perfume Genius הפנטסטי יגיע לבארבי ת"א ב-23.6, כמה שהקיץ הזה מתחמם! נרנג'ה שוב על ההפקה. [עברית]
  6. יש, יש! ב-6.6 אהוביי הסקוטיים The Twilight Sad יופיעו ב… תיאטרון תמונע? הייתכן? כן כן, בתיאטרון תמונע בתל אביב, מקום קטן יחסית אבל עם פוטנציאל להופעה אינטימית ומיוחדת לאללה. איזה כיף. כרטיסים ב-129 ש"ח. Hepcat productions אחראיים לברכה הזאת. [עברית]
  7. וגם וגם וגם, וגם יקירי העונג משכבר, The Antlers, יגיעו לבארבי תל אביב ב-4 באוגוסט, שיא-אללה מה יהיה פה. שוב Hepcat. [עברית]
  8. רוק בפארק הוא פסטיבל רוק חדש שמתעתד להביא ב-9-11 ביוני את Incubus, Primus, Julian Casablancas, Antemasque וערימה של להקות רוק ישראליות לשלושה ערבי רוק ברצף באמפי פארק רעננה, שהפך בן רגע למקום הכי לוהט של הקיץ. אם הבנתי נכון, על ההפקה האנשים שמאחורי אלייב ז"ל. כרטיסים ל-3 הימים ביחד מתחילים ב-600 ש"ח, לערב אחד מ-300 ש"ח. [עברית]
  9. alabama shakes 2015

  10. [תודה לעודד] Sound & Color, האלבום החדש של Alabama Shakes, זורם להנאתכם באתר של NPR ונשמע מעולה. [סטרים]
  11. ↫ להמשך קריאה…

6 במרץ 2015

עונג שבת יוצא לחופשה

SXSW

היי אנשים שיודעים לקרוא,

אני נוסע לחודש, מה שאומר שגם העונג יוצא לחופשה של חודש, אבל אל תדאגו – הוא יחזור. ואני מקווה שאתם עדיין תהיו פה כשזה יקרה (בפסח כזה).

יש רגעים בחייו של אדם שבו הוא צריך להגיד לאנשים שסביבו תקשיבו, אני יודע שיש בינינו איזה הסכם לא כתוב, אבל אני צריך ללכת להגשים איזה חלום קטן שלי וזה מרגש כמו שזה מפחיד אז בואו נסכם שנישאר חברים ואני אחזור אחרי שאטפל בעניין הקטן הזה.

במשך עשור אני כותב את עונג שבת ובמהלך העשור הזה אני קורא מדי שנה בעיניים כלות על פסטיבל SXSW באוסטין, טקסס, שמאגד מדי שנה מעל 2,000 להקות למרתון פסיכי של הופעות בכל העיר במשך 5 ימים.

איכשהו, השנה יצא שאני אשכרה נוסע לשם (!!!).

אני בטוח שאתגעגע, אז אכתוב על חלקים מהמסע באלכסון, אני מתאר לעצמי שאנהל יומן מסע כזה או אחר באינסטגרם שלי, ואנסה לעדכן מדי פעם בפייסבוק של העונג וגם בטוויטר.
אבל יש גם סיכוי שלא אעשה אף אחד מהדברים האלה, כי אהיה עסוק יותר מדי בלאכול טאקו ולראות הופעות ולפגוש אנשים.

ניפגש בפסח. תמשיכו להיות אנשים טובי לב,
גיאחה

28 בפברואר 2015

עונג שבת: על הרגליים

    קין והבל 90210

  1. openlineאין לי רבע ספק שאלבום השבוע שלי הוא וידאודרום של קין והבל 90210, אבל אני רוצה להתעכב על שיר ספציפי מתוכו, "המכונה", שאתם יכולים לשמוע אם רק תלחצו פליי כאן מעל לאייטם. לוקח זמן להתרגל לסגנון השירה של שאול לוריא, אז אני ממליץ לקפוץ לקרוא את המילים בבנדקאמפ בזמן שאתם שומעים את יצירת המופת הזו. סוף סוף שיר מחאה ישראלי מעניין שלא נשמע כמו עוד בכיינות או כמו סיסמאות שעבר עליהן מכבש. שיר מחאה שמצליח להיות נורא מצחיק אבל גם מדאיג, נותן בראש אבל גם כייפי, כועס אבל גם יצירתי. "שלום, אני קין והמכשיר שלי התקלקל. הפורנו נתקע ואין כלום במרקע, אני רוצה את המנוי לבטל! \\ שלום, אני רעות, תמיכה טכנית שירות לקוחות, סליחה שהמתנת אך אין אפשרות לבטל את המנוי עד היום שתמות \\ שלום, אני הבל, ובאתי לתקן את הממיר שלך, שמעתי שהוא מקולקל ואתה מפספס את האח הגדול. אך אל דאגה לקוח יקר, הכל בשליטה. האח הגדול לא פספס אותך". ככה מצליחים לדגדג ולדקור בו זמנית. ככה כותבים שיר שנפתח כמו בדיחה על דתיים ("איפה תלמד יותר, בתנ"ך או בגוגל? איפה תלמד יותר? כנראה שבגוגל!") אבל מתפתח לשיר התנגדות אגרסיבי לשיעבוד החברתי-תרבותי לטכנולוגיה, ונגמר בשורה שיכולה להיקרא גם כפתח חדש במלכוד הזה: "והיה בידך לעתיד להגיע, נסה על גורל העולם להשפיע – האם המכונה ניצחה את האדם או אולי הם הפכו לאחד?". שלא לדבר על הסאונד המדהים של השיר הזה, שרצוי לשמוע חזק מאוד ובמערכת שנותנת כבוד לבאסים. [בנדקאמפ]
  2. headlinesזוכרים? בחמישי הזה, המסיבה ההגיונית היחידה לפורים בתל אביב- מסיבת ניינטיז שאני מתקלט! [פייסבוק]
  3. היה שלום, לנרד נימוי. []
  4. הזמינו אותי לערוך פסקול לסופ"ש במדור של קול הקמפוס ב"הארץ". אז אמרתי סבבה, וערכתי להם שעה של היפ הופ מהחלומות כדי שיופתעו קצת. [עברית, סטרים]
  5. אוהבינג לאללה את "מול העיניים" של סמדר אקראי ולירון עמרם. שזה לא חוכמה כי אני אוהב את סמדר אקראי ואני אוהב את לירון עמרם, אבל זה גם כן חוכמה, כי השילוב הזה היה יכול בקלות להיות משעמם או פלקטי ומאולץ. אבל הוא לא. הוא מרגיש כמו שילוב חכם וטבעי. הקולות שלהם עובדים נפלא אחד ליד השני. בחלק של אקראי מתפתח צמא לקול של עמרם ולהיפך, וזה מה שגורם לי לשמוע את השיר הזה שוב ברגע שהוא נגמר. זה הוּק, אבל זה לא הוק קטן שאתה מחכה לו בדקה 2:13 כי יש שם קטע שאתה רוצה לחזור אליו, אלא הוק בבנייה הכללית של כל השיר. וזה חכם זה. [טיוב]
  6. אחלה EP חדש ל-MNDR, שבאמת תהיתי לאחרונה מה קורה איתה. סטרים חינמי כמובן, כי אנחנו חיים בעידן נפלא. [סטרים]
  7. [תודה לנעם] הרכב הפוסט-פאנק הבריטי The Pop Group התפרק ב-1981, רק 4 שנים אחרי שקם. זה הספיק לו כדי להיחשב חלוצי ומעניין. עכשיו, 35 שנה אחרי האלבום האחרון שלו, ההרכב חוזר עם אלבום חדש. הנה שיר הנושא מתוכו, "Citizen Zombie", והוא נשמע אחלה. [טיוב]
  8. ↫ להמשך קריאה…