25 במאי 2015

כרטיסים במתנה: The Twilight Sad

tts
למה אני כל כך אוהב את The Twilight Sad מסקוטלנד, שיופיעו בתיאטרון תמונע (!) ב-6 ביוני?

כי הסולן שלהם, ג'יימס אלכסנדר גרהאם, נשמע כמו שכל סולני הפוסט-פאנק ששרים באנגלית צריכים להישמע: נואש, חמור-סבר, עם מבטא כבד. קצת כמו הבחור הזה.

כי אלבום הבכורה שלהם, Fourteen autumns & fifteen winters, היה ונשאר ה-אלבום ה-אהוב עליי בכל הזמנים בזרם העדיין-גואה של תחיית הפוסט-פאנק. כן כן, אותו זרם שבו נמנים גם אינטרפול, אדיטורז, כל החבר'ה האלה. כל הלהקות ההן יודעות, באלבומים הכי טובים שלהן, לסחוף אותך. הבכורה של הטוויילייט סאד הוא פאקינג צונאמי.

כי הם לא מפסיקים להשתנות, אבל בצורה הכי טובה – בכל אלבום הם משנים קצת את הסאונד, מחליפים פתאום את האקורדיון בביטים אלקטרוניים, מגבירים, מאיטים, אבל הליבה נשארת זהה. ללהקה הזו יש קווי אופי חזקים, בסיסיים, אבל גם את הרצון והיכולת לא לעמוד במקום.

כי אני סאקר של שמות שירים ארוכים מדי.
"That Summer, at Home I Had Become the Invisible Boy".
"Here, It Never Snowed. Afterwards It Did"
"Nobody Wants to Be Here and Nobody Wants to Leave" – שהוא גם שמו של האלבום האחרון והמעולה שלהם.

כי תקשיבו רגע לשיר הזה ותגידו לי שהוא לא לופת אתכם:

כי אני מאמין להם, למרות שאני יודע שלפעמים זו הצגה. אני לא מאלה שמקדשים תמיד את האותנטיות ברוק, אבל אני מעדיף, אם אפשר, רגש או כוונה שאני יכול להאמין להם. לטוויילייט סד, תהא הסיבה אשר תהא, יש את זה בגאלונים.

כי אני לא מתווכח עם רוברט סמית'. ואם הוא ראה לנכון להקליט קאבר ל-"There's a girl in the corner" שפותח את האלבום האחרון שלהם, מי אני שאערער על טעמו השמיימי במוזיקה?

אז אני יודע בוודאות שאני הולך להופעה הזו. מה אתכם?

אז מה צריך לעשות כדי לזכות בכרטיס?
השאירו תגובה. זה כל מה שנדרש מכם. (אם אתם רוצים להיות יצירתיים, ספרו על השיר עם השם הארוך האהוב עליכם). הקפידו להשאיר את כתובת המייל שלכם בשדה המתאים (אל תדאגו, היא לא חשופה לאיש מלבדי), והזוכים, שייבחרו אקראית, יקבלו במייל הודעה על הזכייה. איזה כיף לקבל מתנות! תודה לפנינה!
שימו לב: ההגרלה תהיה פתוחה עד יום שישי בלבד!

24 במאי 2015

כרטיסים במתנה: אריאל פינק

אריאל פינק מגיע להופעה אחת בלבד בישראל, ב-9 ביוני, שזה עוד איזה 40 שניות! אם כבר שמעתם את פינק והתאהבתם בפופ המוזר והנפלא שלו, בטח כבר קניתם כרטיס. אם אין בידכם את כרטיס הזהב לאחת ההופעות הכי מסקרנות של הקיץ הזה, הנה חדשות טובות – אני מחלק 2 כרטיסים ממש בסוף הפוסט הזה. אבל קודם לכן, נמרוד רותם היקר הגדיל וכתב טקסט נפלא על פינק, שמסביר מצוין למה האיש המשונה (פינק, לא רותם) הזה צריך לעניין אתכם מלכתחילה.

ariel pink

עוד על פינק בעברית: נתנאל הירש אצל אנדי, גיל מאורר בביגמאות', גלי עמרן במרפסת, אלמוני כלשהו באתר של גל"צ.

בארץ אריאל פינק // נמרוד רותם

אם אתם קוראים את זה, זה אומר שכנראה שמעתם כבר על אריאל פינק, אם שמעתם עליו כבר, כנראה שגם שמעתם אותו, אם שמעתם אותו, כנראה שזה לא הביקור הראשון שלכם בארץ אריאל פינק.

אם מותחים קו בין האגדה הקליפורנית הנקראת הביץ׳ בויז לבין התופעה הוורדרדה והתמהונית הנקראת אריאל פינק עולה תמונה מטרידה מחד אך מרתקת מאידך: קולו של דור, ה-דור, אז והיום, של הנוער בקליפורניה, של הצעירים שנושמים את השפע מהיום שבו הגיחו לעולם, של הנעימות מסבירת הפנים ומסברת האוזן ושל הדכדוך והריקנות התהומית שרק רצועת חוף מערבית בלתי נגמרת יכולה להכיל.
השעמום שמחכה בקצה הפינה, לצד השקיעה, הוא נחלתם של אלו שהשאלה האם לבשו את פני המקום או שמא פניהם הפכו לתבנית נוף מולדתם, תהיה מקרה קלאסי של ביצה ותרנגולת.

יש משהו בתהומיות המצטיירת מהגיטרות הנמוכות והקולות הגבוהים, בהתאמה, של חברי ההרכב האלמותי אשר שיקף מאז ומתמיד את ההוויה הזאת, הגעגועים למשהו בלתי ניתן להשגה אשר נשמר גנטית בצורה כמעט זהה ביצירתו של פינק. כמובן שאין להשוות, מדובר בשני מקרים מאד שונים שעל פניו נראה שהקשר היחיד ביניהם הוא מיקומם הגאוגרפי, אבל הנה השוויתי.

יחד עם זאת קשה שלא להבחין בזעקה החלושה הבוקעת מבין הצלילים, מפלחת הלב והקרביים המסתתרת היטב בין הצלילים העליזים והמלוכלכים באלבומיו של פינק, אשר בהיותו חסר ידע טכני ומוזיקלי הרכיב במו ידיו ממכשירי הקלטה וכלי נגינה חצי מפורקים אך ורק את מה שהיה צריך להוציא מתוכם ומתוכו. סימן ההיכר הווקאלי שלו בתחילת דרכו היה הידמות הקלטת שירתו לשיחת בטלפון קווי. מעין פילטר נוסף בין התסכול שבוקע מגרונו לבין המאזינים, מחווה של בלבול טכנופובי עם גלאם טראשי סכריני כמעט מבחיל, יבוא אישי מעשור השמונים הלעוס אם תרצו.

בראיונות שונים התבטא פינק כביכול כנגד זכויות לגייז, הפטריוטיזם הישראלי, יהודים באופן כללי ובעד פדופיליה והצליח לעצבן לא מעט אנשים. יותר מזה, בראיון האחרון שעשה ל״גרדיאן״ כבר הודיע שעדיף לו לתת מנוחה לפה שלו ולהתרכז במוזיקה שלו. זו סיטואציה שאינה זרה לנו בתעשיה ולמעשה גם ביום יום: קם לו בחור מוכשר, שונה ומרענן, שהמעבר שלו מאנונימיות לזרם המרכזי עדיין לא ברור ועל כן הוא מרשה לעצמו עדיין ללהג כאחרון החברים בסלון הדירה השכורה ליד וניס.

כאן קיים הפער בין עולם הבמה והזוהר המיידי והאכזרי לעולם האינטרנט האינטימי והמשטה. לא נראה כי היה לו כל ערך לדבריו בעצמו, אך כעת עליו לתת את הדין ובמקום הזה, בחר פינק פשוט לבטל את דבריו, כי בינינו, מה זה משנה בכלל מה הוא אומר? המוזיקה שלו הגיעה אלינו, היא עושה טוב להגדרה העצמית שלנו כצרכני תרבות שוליים ואם הוא באמת לא ימשיך ללהג בכיוון הזה אנחנו גם נסלח לו מאד מהר.

אם הביץ׳ בויז היא קולו של דור האז של קליפורניה, הרי שפינק הוא קליפורניה החדשה. אם הביץ׳ בויז הם "האי של גיליגאן״, פינק הוא ״טרנספארנט״. המרדנות המעונבת של פעם אל מול חוסר ההגדרה המינית של היום.

על אף העכשוויות של נערי החוף בזמנם, פינק אמנם מתקשר מוזיקלית במלודיות פופיות על גבול הג׳ינגל לפרסומת למוצרי היגיינה משנות ה-80, אבל את כל הטראש משם הוא מגלם במדיה של היום, את האבסורד, את השובע החומרי ואת חלומות השבורים של הדור שלנו שמגיעים איתו.
פינק לא מבקר אצלנו, גם כשהוא בארץ. אנחנו מבקרים אצלו, תיירים בארץ אריאל פינק, בארץ הוורודה, המלנכולית והמבולבלת שלו.

אבל אלו לא רק אנחנו, את הטיול בארץ אריאל פינק קיבלו רבים וגדולים, החל מחברי אנימל קולקטיב עם הלייבל פאו טראק שהקימו ומיהרו להחתים שם את פינק, וכלה בהרכב הבית של פינק, ״האנטד גרפיטי״, שהיו שותפיו המוזיקליים לפריצה הגדולה שלו ב-2010 עם האלבום ״לפני היום״, שזכה לאלבום השנה של פיצ׳פורק באותה שנה. התקופה בה קיבלו סיור נרחב בארץ אריאל פינק אכן היתה לא קצרה, אך כמו בכל אזור תיירות ססגוני, גם לסיור הזה היה סוף. פינק החליף לייבלים בהמשך הדרך וגם את ההרכב המלווה אותו, ואלבומו האחרון ״פום פום״ יצא תחת הלייבל הבריטי הידוע 4AD ובליווי הרכב חדש, והוא למעשה אלבום האולפן הראשון של פינק.

האלבום, שראה אור בחודש נובמבר האחרון (2014), קיבל ככל הנראה את החשיפה הגדולה ביותר עד כה מאלבומיו של פינק, וכך גם פינק בעצמו מצא עצמו מחובר יותר מאי פעם לצינורות הנכונים והמרכזיים ביותר. הסאונד שלו שונה מאד בתכלית, דבר שאוהדיו של פינק יצטרכו להתרגל אליו לנוכח קריירה מפוארת של לואו פיי. הגלאם נשאר וכך גם הבלבול המתוק והאפל של פינק. אלבום מושלם בכל קנה מידה.

כך הסתיים לו עוד ביקור קטן בארץ אריאל פינק. עד הביקור הרציני ב9.6.15 במועדון הבארבי בארוע ענק של ״נרנג׳ה״.

אז מה צריך לעשות כדי לזכות בכרטיס?
השאירו תגובה. זה כל מה שנדרש מכם. (אם אתם רוצים להיות יצירתיים, ספרו על המוזיקה הקליפורנית (מבחינה גיאוגרפית או מטאפורית) האהובה עליכם). הקפידו להשאיר את כתובת המייל שלכם בשדה המתאים (אל תדאגו, היא לא חשופה לאיש מלבדי), והזוכים, שייבחרו אקראית, יקבלו במייל הודעה על הזכייה. איזה כיף לקבל מתנות! תודה לערן ולנמרוד!
שימו לב: ההגרלה תהיה פתוחה עד יום שישי בלבד!

22 במאי 2015

עונג שבת: האביב הנדיב

לפני הכל: א. בשישי הבא לא יהיה עונג – חופשת יומולדת!
ב. בשלישי הזה ב-15:00 אני משדר בקצה. בואו! תהיה מוזיקה מהעונג הזה אבל גם המון דברים שלא נכנסו לפה ושווה להכניס אותם לאוזן שלכם.

    RJD2 X STS

  1. openlineאוף, כמה זה היה חסר לי: היפ הופ מלא פאן. כולם כל כך רציניים ועסוקים בסוואגה, או בסטייל המינימליסטי התורן, או בלהיות חכמים או קוליים או סקסיים או ווטאבר. הבנתי, אנחנו כבר לא בניינטיז והיפ הופ כייפי, מפוצץ עד הגבות בכיף, הפך להיות מצרך די נדיר. במקום להתחיל טרנד של שירי היפ הופ סופר כיפיים, "Thrift shop" התחיל טרנד בלתי נגמר ועוד רגע גם בלתי נסבל של דגימות קצרצרות של כלי נשיפה (ראו דוגמה א', דוגמה ב', דוגמה ג', דוגמה ד'). מזל שהמפיק והמוזיקאי הנפלא ומלא העליצות RJD2 חזר לתת בראש בהיפ הופ. RJD2 שיתף פעולה לאחרונה עם הראפר STS באלבום חדש ונהדר למדי שנקרא פשוט STS x RJD2 ומוזרם במלוא תפארתו בסאונדקלאוד. מזמן לא היה אלבום היפ הופ עם כל כך הרבה עליצות וכיף בהפקה, ו-RJD2 תמיד ידע לכייף. הנה, קבלו את "Doin' it right" שפותח את האלבום. אח, איזה שיר פיל גוד! כבר אני מרגיש יותר טוב. נכון, נכון, יש בו ריף כלי נשיפה, אבל הוא לא זעיר ורפטיטיבי אלא ההוק המרכזי בשיר, ולמעשה הוא בכלל לא סימפול אלא הקלטה חיה. ואפילו שמדובר בשיר חיזור קצת מטומטם, מדובר גם בביט מרומם ושמח להפליא, וזה, חברים, היה חסר לי לאללה. ברוך שובך, כיף. [מפ3]
  2. headlinesיש! יש! יש! Badbadnotgood המופלאים, טריו הג'ז-היפ-הופ הקנדי המבריק, שהוציא שלושה אלבומים אינסטרומנטליים נפלאים ואחד עם Ghostface Killah, מגיע להופעה בארץ! 30 ביוני בבלוק בת"א. נרנג'ה ותדר על ההפקה. [אנגלית]
  3. החדשות מנרנג'ה לא מפסיקות: Toro Y Moi יגיע לבארבי תל אביב ב-20 ביולי!!! כרטיסים ב-132 ש"ח, שזה מגוחך. [עברית]
  4. הפתעה: ג'וני גרינווד יופיע בירושלים! ברצינות, עם שי בן צור, כחלק מפסטיבל מוזיקה מקודשת. 1 בספטמבר. הנה כרטיסים ב-180 ש"ח. [עברית]
  5. adrian-younge

  6. אדריאן יאנג הוא מפיק ומלחין שהכרתי כשלקח חלק בשני שירים מהאלבום האחרון של ג'יי-זי. הוא הלחין גם את הפסקול של Black Dynamite, ובאופן כללי אם אתם מתגעגעים לסול הפסיכדלי של פסקולי סרטים מתחילת הסבנטיז, תמצאו בו עניין רב. הוא אוזכר כאן בשבוע שעבר כי קטע שהוא הפיק חיבר את קרולינה שלנו עם לורן אודן האמריקאי. עכשיו הגיע לבנדקאמפ האלבום השלם ממנו לקוח הקטע הזה, והוא לא פחות מנפלא. קוראים לו Linear Labs: Los Angeles, שזה הלייבל של יאנג והעיר שבה הוא חי ועובד. יש פה קטעים אינסטרומנטליים נפלאים וגם שירים עם לטישיה סאדייר, Ghostface Killah, Souls of Mischief, The Delfonics, RZA ועוד. באמת מעולה. [בנדקאמפ]
  7. ↫ להמשך קריאה…

15 במאי 2015

עונג שבת: הולי גוואקמולי!

אל תשאלו, איכשהו נבצר ממני להגיע השנה לפסטיבל יערות מנשה, המקום שבו כל מי שיש לו שכל וזמן פנוי בסופ"ש הזה עושה בו חיים. מחכה לשמוע נפלאות!

  1. openlineאתמול הלך לעולמו בגיל 89 המפואר ריילי ב. קינג, הידוע יותר כבלוז בוי קינג או בי בי קינג. אני לא מתכוון להציע לכם ביוגרפיה מקוצרת של אגדת הבלוז הזו – בשביל זה יש את ההספד היפה בניו יורק טיימס. אני מתכוון רק להציע לכם לפתוח את השבת עם השיר האהוב עליי של קינג. כראוי למלך שהאריך ימים ונפרד מאתנו בשיבה טובה כשהוא מנגן עד יומו האחרון, בחרתי שיר מהאלבום האחרון שלו, אלבום מ-ע-ו-ל-ה מ-2008 בהפקת טי-בון ברנט הנפלא, שזכה בצדק גמור בגראמי לאלבום הבלוז הטוב ביותר באותה שנה. One Kind Favor, נקרא האלבום, ועל חזיתו מצולם קינג על גדת נהר. קינג, שנולד במיסיסיפי, חוזר באלבומו האחרון הביתה. הוא עומד עם גבו למצלמה, מפנה את ראשו אל המרחק ואת הגיטרה שלו אלינו. הראש שלו עטור שיבה אבל ההבעה שלו עטורת ניצחון. זו שיבה מפוארת הביתה, לא בראש מורכן אלא בחליפה יקרה עם שובל של הצלחה סביב כל העולם. סיימתי את עסקיי, נראה שהוא אומר, עכשיו אני רק מבקש מכם טובה אחת, בטובכם: "See that my grave is kept clean". במילים אחרות – אני כבר לא אהיה פה, אבל תדאגו למורשת שלי יפה, כן? אל תלכלכו. זה השיר הפותח, עם השאפל הנפלא הזה על התופים. בשיר הבא הוא כבר דופק שיקגו בלוז חשמלי במלוא הכוח, ולא מאט הרבה עד סוף האלבום. אבל השיר הזה, התערובת הזו של קאנטרי ועיר, של קש וחשמל, היא התערובת הדליקה שבי בי קינג הביא לעולם הבלוז ואיתה הוא הבעיר אותו אי-אז, בשנות החמישים והשישים, כשרק התחיל את דרכו הארוכה. השבוע היא מגיעה לסיומה. היה שלום, מלך. [מפ3]
  2. headlines

  3. אז Suede חוזרים להופעה בישראל, וזה יקרה ב-30 ביולי בהיכל מנורה מבטחים, שזו דרך יפה להגיד היכל נוקיה לשעבר, שזו דרך חדשה להגיד אולם יד אליהו בתל אביב. אני מת על סווייד, בהופעה הקודמת שלהם בגני התערוכה הזלתי דמעות אמיתיות של התרגשות. אבל אני מוצא את עצמי לחלוטין לא נרגש מבואם המתקרב. אולי כי כבר ראינו אותם כאן לפני 4 שנים, אולי כי Bloodsports, אלבום הקאמבק שהוציאו לפני שנתיים, היה מוצלח אבל לא הוסיף הרבה לקאנון הידוע של הלהקה, ואולי כי בראש שלי עשיתי עליהם "וי" אחרי ההופעה האחרונה. אבל היי, זה רק אני. סווייד באים, וזה משמעותית טוב יותר מהאפשרות שהם לא היו באים. כרטיסים ב-200-550 ש"ח. [עברית]
  4. וואו! שני ענקי הטרופיקליה – מה ענקים? הם הטרופיקליה בעצמם – ז'ילברטו ז'יל וקייטנו ולוסו יגיעו ב-28.7 להופעה בהיכל מנורה מבטחים (ר' אייטם קודם) בתל אביב! כרטיסים כאן, 205-599 ש"ח. [עברית]
  5. ובתחילת יולי יתקיים ברחבי תל אביב פסטיבל הבלוז הראשון, שיכלול בלוזיסטים מקומיים לצד אורחים מחו"ל כמו ליאו "באד" וולש ולייטנינג מלקולם. [עברית]
  6. ביום שלישי שידרתי שעתיים של מוזיקה חדשה ברדיו הקצה, לייב מרחבת הסינמטק כחלק מפסטיבל דוקאביב. ההקלטה כבר באתר, אם מתחשקות לכם שעתיים של מוזיקה חדשה חדשה. [סטרים]
  7. דניאלה תורג'מן

  8. וואו וואו וואו. דניאלה תורג'מן, שהייתה הזמרת של Tiny Fingers באלבום הבכורה שלהם ובהופעות של אותה תקופה (ובדיוק מתאחדת איתם ביערות מנשה בסופ"ש הזה), הוציאה אלבום סולו יפה אש, עם נגינת גיטרה מפתיעה בעושר שלה (תקשיבו לשיר האחרון, "River") והגשה קולית שאני, אישית, לא ממש יכול לעמוד בפניה. תקשיבו לכולו פה וקנו אותו אם אהבתם. [בנדקאמפ]
  9. ↫ להמשך קריאה…

8 במאי 2015

עונג שבת: מולטי-אהבה

    umo-alt-

  1. openlineהו, אני זוכר לפני עידן ועידנים אם לא 5 שנים, כשיצא "Ffunny Ffriends", הסינגל הראשון והמשונה של Unknown mortal orchestra. היה גל קטן של התלהבות שפגע גם בי, אבל לא הצלחתי ממש להיכנס לשאר האלבום וסימנתי אותם כהרכב עם סאונד מעניין אבל שירים לא מאוד מעניינים. שני אלבומים עברו מאז בנהר, והסינגל החדש שלהם, "Multi-love", הוא כל כך הרבה יותר בוגר ומורכב ושלם, אבל בעצם הוא חי עדיין באותה טריטוריה כמו אותו סינגל ראשון לפני חמש שנים – המקום בתעלה המטונפת בצד הדרך שממנו נושאים את העיניים לשמי הפופ. רוצה לומר, יש כאן את כל היתרונות של שיר פופ מצעדים גדול – הוק שלא יוצא לך מהראש, מלודיה מתקתקה, מבנה שיגרום לך לרקוד ברגע מאוד ספציפי. אבל כל זה עטוף בתופים שנשמעים מסומפלים, בסאונד שגדל על ברכי הלו-פיי, באסתטיקה שבכל שנה אחרת הייתי אומר שלה ולמצעדי הפזמונים אין דבר וחצי דבר. אבל אנחנו חיים ב-2015, והחציצה המאולצת הזו בין פופ ואינדי, בין סאונד מלוטש למרוטש, בין פנייה להמונים ופנייה למעטים, הולכת ומתמוססת בקצב מהיר מאי פעם. איזה כיף. אבל יותר מכל – איזה שיר ממכר, יא אללה. אם אתם יודעים איך להפסיק לשמוע אוות, ספרו לי – אני עדיין לא הצלחתי. [מפ3]
  2. headlines

  3. להקת Swans חוזרת להופעה ברידינג 3 בת"א ב-7 ביולי, ואם אתם רוצים להתכונן, יוחאי וולף הכין פוסט טרום-הופעה במיוחד בשבילכם. [עברית]
  4. ההרכב הנהדר של ג'וש הומי, Eagles of death metal, מגיע להופעה יחידה בבארבי בת"א ב-12 ביולי! 183 ש"ח הכרטיס. [עברית]
  5. ויום אחר כך – קוקורוזי מגיעות! לתיאטרון גשר הנהדר, ב-13 ביולי. יווו איזה כיף. את האלבום האחרון שלהן כבר שמעתם? הוא נהדר. כרטיסים ב-164 ש"ח. [עברית]
  6. yonder+guyha

  7. התחלתי לשדר קבוע ברדיו הקצה!!! עדיין מתרגש כמו ילד מהעניין הזה. ירדן "יונדר" אלבוחר ואני נמלא את משבצת יום שלישי בתורנות שבוע-שבוע, מה שאומר שבשלישי הקרוב אני משדר שוב, הפעם מרחבת הסינמטק בזמן פסטיבל דוקאביב. סמנו ביומן ובואו להאזין, בלעדיכם זה משמעותית פחות כיף. את התכנית הראשונה שלי אפשר כבר לשמוע כאן ואת התכנית הראשונה של ירדן אפשר לשמוע כאן. בתיאום קוסמי מקרי לחלוטין (באמת) שנינו התמקדנו בפסטיבלים שונים שמתרחשים באוסטין, טקסס. מעכשיו נהיה שם כל יום שלישי – שבוע היא, שבוע אני. בואו! [סטרייייים]
  8. ↫ להמשך קריאה…