מה שקרה הוא שהחברה שלי טסה לחו"ל, ובאקט אידיוטי של ג'נטלמניות, נתתי לה את האוזניות המצוינות שלי כדי שבטיסות הארוכות היא תוכל לשמוע מוזיקה וסרטים באיכות נורמלית, ולא באיכות האיומה של אוזניות אייפון עלובות. מה שלא חשבתי הוא שאני צריך לעשות עונג שבת בזמן שהיא לא פה. לא נוח לשבת בסלון, היכן שאפשר לחבר את המחשב למערכת הסטריאו, ובחדר העבודה אין מערכת. התוצאה היא עגומה – רמקולים של מחשב, כידוע, הם גרועים מכל אוזניות מחורבנות. אבל זה מה יש ועם זה ננצח.

1. אני לא יכול לומר שחוויתי את השיר הזה, את האלבום הזה, בזמן אמת. הייתי קרוב לזה. ב-1995 או 1994 נערך בחיפה פסטיבל הרוק והבלוז, או איך שלא קראו לזה אז. אני הייתי בן 13, והסבים שלי גרו בחיפה. היה לי ולאחי הגדול ברור שאנחנו הולכים, אבל לאיזה משלושת הערבים? לא באמת הכרנו את רוב האמנים, אז הכרענו לטובת הערב שבו הכרנו את כל האמנים: שריל קרואו, M People, וטרנס טרנט ד'ארבי (שביטל, הרבה לפני שזה היה מגניב לבטל). לא ממש קלטנו שבערב אחר הופיעה בחורה צעירה שכבר אז די קיימה את ההבטחה, PJ Harvey. זה לא נורא, אני חושב שבגיל 13 גם ככה לא הייתי מבין את Rid of me, האלבום השני הפנטסטי שלה שחוגג החודש 20 שנה. גם כשהגעתי אליו בגיל 16 או 17 קשה לומר שהבנתי על מה היא שרה, אבל כמו שכתב מי שכתב גם בסטריאוגם, הבנתי את הסנטימנט החשוף, הקרוע, הרגשתי את הבעיטה בבטן, או באשכים, או אולי בלב שלי. לתקופה, האלבום הזה השתלט על כל כולי. יש לו את הכוח הזה, וזה מסוכן, זה אלבום שהורס אותך, ואני בטוח שהוא נולד מתוך תקופה מסוכנת להארווי, ושאם היא לא הייתה מוציאה את כל הכוחות האלה החוצה במוזיקה שלה, זה היה הורס גם אותה. התקופה הזו התחילה אצלי מ-"Rub it till it bleeds". איזה אלבום ענק. [טיוב]



2. החדשות הגדולות של השבוע, בלי כל ספק: סטרים מלא לאלבום החדש של Daft Punk! על סמך מעט ההאזנות שלי נשמע כמו בנזונה של אלבום. הסטרים הוא ב-iTunes, אז מן הסתם תצטרכו את התכנה הארורה על המחשב. בפי'צפורק הגדילו לעשות, והקדישו את "כתבת השער" המגה-מושקעת שלהם לראיון עם דאפט פאנק. זה כמובן רק קצה הקרחון – שגעת הדאפט פאנק כבשה את הרשת בשבועות האחרונים בקטע היסטרי. רק נמרוד חושב שהגזמנו: "אני מצטער מאוד לפוצץ את הבלון – דאפט פאנק, ממש כמו כל להקה אחרת, לא הולכים לגאול את עולם המוזיקה (אם הוא בכלל זקוק לגאולה). בעשרים השנה האחרונות היה רק אדם אחד ששינה את עולם המוזיקה במו ידיו, והוא לא היה מוזיקאי אלא סטודנט בשם שון פאנינג. מוזיקאים לא יכולים לשנות על עולם המוזיקה כיוון שעולם המוזיקה הוא כבר לא עולם בודד, אלא עשרות ומאות עולמות שונים שמורכבים מאינספור ז'אנרים ותתי ז'אנרים, שכל אחד מהם מיצג תת-דור שונה. בהחלט ייתכן שנירוונה הם הלהקה האחרונה שבאמת הגדירה דור". [אייטיונז; אנגלית; עברית]
3. בלייזר הזמינו ממני כתבה על אחורי הקלעים של הפלאג פסט, והיא כבר הייתה מוכנה כשהעורך שלי החליט לדחות אותה מגיליון מאי, שעמד ממש לצאת, לגיליון יוני. יומיים אחר כך הפסטיבל בוטל. אז הכתבה, מן הסתם, לא התפרסמה. אבל היא כן התפרסמה בבלוג שלי, תת, אז אתם מוזמנים להציץ איתי לתוך האנשים וההחלטות במשרדי פלאג, שהביאו להולדת הפסטיבל ובסופו של דבר גם לקריסתו. [עברית]
4. יוחאי וולף כותב על ג'ורג' האריסון, וליתר דיוק על האלבום הראשון של האריסון, וליתר דיוק על הצד הראשון של האלבום הראשון (אלבום כביר של 6 צדדים בוויניל), שלדעתו של וולף הוא צד מושלם, נשגב. תענוג לקרוא, וכמובן לשמוע. [עברית]
5. עד שיוציאו אלבום סוף סוף, חובבי האנג'לסי יכולים להתנחם בסשן שלהם אצל קוטנר, שעכשיו עלה חתוך לשירים בישראבוט. [עברית, מפ3]
6. בבקשה תגידו לי שראיתם כבר את "שיח קסמים", הסרטון החדש ואחד המעולים ביותר אי-פעם של ניצה ולחם. [טיוב]
7. סטרים לכל הורה הסלמה, האלבום החדש של הבילויים! [בנדקאמפ]
8. הבילויים גם התארחו לסשן אצל קוטנר! [עברית, סטרים]
9. אסטרונאוט הקנדי כריס הדפילד, שאבנר קשתן כתב עליו שהסיבה היחידה שהוא לא האיש הכי מגניב בכדור הארץ היא שהוא לא בכדור הארץ, צילם בתחנת החלל הבינלאומית קאבר יפהפה ל-"Space oddity" של בואי. [טיוב]


הארכיבישוף הלבן הרזה

10. נו, הקליפ החדש של דיוויד בואי, "The next day", הוא באמת משהו משהו. אורחים: גארי אולדמן, מריון קוטיאר. [טיוב]
11. אחרון ודי: המצאתו של דיוויד בואי, מאמר נרחב בניו יורק ריוויו אוף בוקס. סימנתי לעצמי לקריאה כשתהיה שעה פנויה. [אנגלית]
12. [תודה לזהר] אנדרו בירד מוציא סרט תיעודי סלאש הופעתי על שנת ההופעות הקדחתנית שלו. הנה הטריילר המבטיח. [וימאו]
13. פרויקט קול שני וחמישי של אולפני מצלול מקליטים מדי שני וחמישי אמנים בטייק אחד בלבד, ישר לסלילים אנלוגיים. עד כה השתתפו לא מעט אמנים, ביניהם מאיה בלזיצמן ומתן אפרת, דן תורן, לגו לפריקונז, הטעכניקאליטיס ועוד. כולם אונליין להאזנה. [עברית]
14. רונן גרין, שמשתתף גם בקול שני וחמישי עם סשן יפה במיוחד, הוציא השבוע קליפ בכורה, "One of these days", בכיכוב הבת האקספרסיבית שלו, תמרי. כמה פשוט, ככה מקסים ושובה לב. [טיוב]
15. ובאמת, למה שלא תהיה גירסה נוצרית-אדוקה ל-"Thrift shop" של מאקלמור? אותי זה הצחיק לאללה. סליחה, לישו. [טיוב]



16. לפי מה אני בוחר מה לשמוע ברגע נתון? כמה אנשים כבר שאלו אותי את זה, וגמגמתי איזה משהו. אבל אני באמת חושב על זה לפעמים. למה דווקא הדיסק הזה עכשיו, ולא ההוא שלידו במדף או בתיקייה? התשובה היא, כמובן, הצטרפות של גורמים. אבל לאחרונה אני מופתע לגלות, ואולי אני לא צריך להיות כל כך מופתע לגלות, שאחד הגורמים הכי חשובים והכי מכריעים בשאלה מה לשמוע עכשיו הוא גם אחד מנושאי השיחה המשמימים ביותר – מזג האוויר. ברגע שנהיה מספיק חם כדי לפתוח את חלונות הסלון במהלך היום – וחשוב מכך, הערב – הפסקול בבית השתנה בדרמטיות. והאלבום העיקרי שתפס את זמן האוויר החמים הזה היה אלבום חדש בשם Woman מהרכב שלא הכרתי קודם, בשם Rhye. אני אפילו לא זוכר איך הגעתי אליו, אבל העיקר שהגעתי כי בינתיים הוא הולך ומסתמן כאלבום הקיץ שלי ל-2013, או לכל הפחות אלבום לילות הקיץ. לא ידעתי כלום על Rhye וגם עכשיו אני יודע מעט מאוד (אלה שני בחורים מקליפורניה) וזה בסדר גמור מבחינתי כי לפעמים זה לגמרי לא משנה מי אלה. לקח לי הרבה זמן לגלות שהזמרת שאני שומע היא בעצם זמר, וזה גם לא משנה כלום, אולי רק הופך את האלבום הסופר-סקסי הזה לקצת יותר סקסי. לא שהוא צריך עזרים – האלבום הזה הוא אחד האלבומים הכי סקסיים ששמעתי מאז הראשון של ה-XX, והוא כזה עוד לפני שרואים פריים אחד מהקליפ של "Open". ה-XX לא מוזכרים כאן במקרה. זה לא רק הסקס-אפיל שמשותף להם, אלא משהו נוסף. מינימליזם כלשהו. מצאתי את עצמי מתאר את האלבום הזה לחברים כ"ה-XX אם הם היו מגלים את הדיסקו". "Shed some blood", אולי השיר החביב עליי באלבום, באמת נשמע קצת כאילו ה-XX חזרו תשושים ממועדון דיסקו והקליטו שיר, ו-"Last dance" נשמע כאילו שאדה שברה לנפטונז את הלב. לא שהאלבום הזה רקיד בכל צורה שאינה אופקית, אבל הדי הדיסקו בהחלט נוכחים כאן, בצורה מעודנת, עמומה, יפהפיה. מעולם לא הייתי ממש בקטע של דיסקו, אבל השימוש של Rhye כאן בקטעי באס דיסקואיים שמלווים שירה איטית וחושנית הוא מלנכולי ובו בזמן, נו, סקסי. [טיוב]
17. הטעכניקאליטיז של שירה ז' כרמל הקליטו EP בטייק אחד, על סלילים אנלוגיים, והוציאו אותו בחינם לרשת. בלי עריכות, ובמקרה שלהם גם רק ביידיש. עוד אמנים משתתפים בפרויקט הטייק האחד המגניב של אולפני מצלול, ביניהם מאיה בלזיצמן ומתן אפרת, לגו לפריקונז, דן תורן ואחרים. [בנדקאמפ; עברית]
18. איה כורם שיחקה אותה בשלושער עם הסינגל החדש שלה, "מהנדסת מחשבים". ראשית כי זה ממש אחלה שיר; שנית כי הוא מלווה קליפ-קוד גיקי וחינני להפליא, ושלישית כי יש אפילו משחק מחשב שמלווה את השיר (הוצאתי 996)! מה יכולנו לבקש יותר מזה? [עברית; פרל]
19. שירה ז' כרמל הקליטה ביצוע פולק אנגלי מצוין ל"ערב טוב לך" של ליאור נרקיס. [טיוב]
20. "Time", קליפ חדש לנועה בנתור. [טיוב]
21. "מוזיקה משחקת תפקיד ייחודי בחיינו. חקר הקשר ההדוק בינה לבין הזיכרון האנושי עשוי להיות צעד הכרחי בדרך להבנת התודעה" – כתבה של גלעד לנדאו באלכסון על מוזיקה וזיכרון. [עברית]
22. [תודה לאביטל] סוף סוף! אחרי שנים של מחקר בחוד החנית של המדע המודרני, נמצא הפיתרון לאחת התופעות האיומות ביותר של זמננו: Duckface! [גאונות]
23. ליברובסקי מוציא קצת אוויר הכרחי מהבלון של להקות שמקפידות לקדם את עצמן כ"חזרו מסיבוב הופעות באירופה" או "הופעה אחרונה לפני סיבוב באירופה". כלי הנשק שלו: המציאות. [עברית]


קו קה-צ'ו!

24. לקראת חזרתה המפוארת של סדרת המופת Arrested Development, הנה אתר שאוסף את כל הבדיחות החוזרות בסדרה, ומי שמכיר אותה יודע שהן רבות מספור. [אנגלית]
25. אוהבינג לגמרי את מה שירין לידור עשה ל-"Fallin'" של אלישיה קיז. [סאונדקלאוד]
26. "אני לא מאושר" לא יהיה להיט קיץ, למרות שמגיע לו להיות כזה. הוא מגיע מלא כוחות, צמד-ענקים חדש שכולל את גלעד כהנא, מההרפתקנים בזמרינו, ואת תמיר מוסקט, מהיצירתיים שבמפיקינו. הם מכינים לנו אלבום שלם כזה. [טיוב]
27. "יומי הוא חלום", שיר עברי חדש ומפיל לשי נובלמן. מה זה הדבר המעולה הזה?! ג'יזס! [טיוב]
28. מה סוד הקסם של סונטת אור הירח של בטהובן? גלעד מריקוד המכונה מנסה לפצח. [עברית]
29. מסתבר שב-1969, ג'ימי הנדריקס ומיילס דיוויס עבדו על אלבום, ושלחו מברק למר פול מקרטני כי הם היו צריכים בסיסט. [אנגלית]
30. ב-Ynet יש סטרים לשני שירים ראשונים ומרתקים – "התהום הגדולה הזו" ו"אני יודע איך להתמודד עם ההיסטוריה" – מהאלבום החדש של יהוא ירון האהוב – האלבום שאנחנו מימנו חלק ממנו! [סטרים]
31. [תודה לאביטל] ריאן גוסלינג ממש לא רוצה לאכול דגני בוקר, אוקיי? [וידאו]
32. פרויקט אמנות וסאונד מזמין אתכם לשתף הקלטות של ירושלים. פשוט צאו החוצה ותקליטו. כאילו, אם אתם בירושלים. [עברית]
33. אוקיי, זה ממש מגניב בעיניי: חברה טובה שלי שלומדת עיתונות באוניברסיטת קולומביה הקימה עם כמה מחבריה ללימודים אתר בשם Project Wordsworth. הרעיון פשוט: הם מפרסמים שם כתבות מגזיניות מושקעות ומקצועיות פרי מקלדותיהם, ואתם קוראים להנאתכם – בחינם, או, וכאן נכנס החידוש, בכמה שתבחרו לשלם על מה שקראתם. הם לא מצפים להתפרנס מזה, אבל הם כן מקווים להבין מזה משהו על אפשרויות ההכנסה בעולם המדיה החדש והמשתנה. אני אוהב את זה מאוד. הרעיון מצוין, העיצוב נקי ונפלא, והנה הכתבה של חברתי איריס, על דוברי ארמית בניו יורק. [אנגלית]
34. [תודה לטל] וידאו עשוי היטב ל-"This is water", הנאום משנה החיים של דיוויד פוסטר וואלאס, שאם עדיין לא קראתם אותו (וזה מומלץ, על גבול החובה), לפחות צפו בווידאו. [טיוב]
35. [תודה ליאיר] שיחה של שעה וחצי על מוזיקה עם בריאן אינו, איש שחושב הרבה מאוד על מוזיקה. [וימאו]
36. [תודה לנמרוד] GeoGuessr הוא משחק רשת מצוין שמבוסס על Street view של גוגל. אתם מקבלים רחוב או כביש אנונימי, וצריכים לנחש איפה אתם בעולם. זה אימון טוב לאיזה יום אחד שתתעוררו מטושטשים על כביש נידח ותתהו איפה אתם לעזאזל. אולי אני רואה יותר מדי סרטים? [אנגלית]
37. "Fine line", שיר חדש של זמרת ישראלית שלא הכרתי קודם, מאיה אבגר, נותן פייט מרשים מאוד לכל זמרות הסמי-פולק בישראל, וגם לחלק מחו"ל. יופי של קול ואחלה שיר. [טיוב]
38. [תודה לברך] המעודדות של הדולפינז צילמו קליפ משלהן ל-"Call me maybe" הפנטסטי של קרלי ריי ג'פסן. זו הייתה כצפוי הצלחת יוטיוב גדולה, ואז כמה חיילים אמריקאיים באפגניסטן, שנהנו עד מאוד מהגירסה של המעודדות, צילמו גירסה משלהם לגירסה של המעודדות. אדיר. [טיוב]
39. [תודה לגבי] מסע בברוקלין בעקבות ההיסטוריה של ההיפ הופ. [אנגלית]



40. בלי שהתכוונתי, דווקא בשבוע שהוא כולו דאפט פאנק היו בעונג הזה 3 אייטמים רצופים על דיוויד בואי. ובבואי לבחור את שיר הסיום, איכשהו זה לא היה יכול להיות שום שיר אחר, רק "Lady grinning soul". זה שיר שמדגדג אותך בבטן מהאקורד הראשון, עושה לך מערבולות בלב, מלהק אותך לסרט. זה שיר הנושא של סרט ג'יימס בונד דמיוני, שמתרחש כולו בערפל ההזייתי שהוא הראש של דיוויד בואי ב-1973. זה פאקינג שיר שהיה עושה את הקריירה לכל זמר אחר, אבל אצל בואי הוא סתם זניח, אפילו לא בגרייטסט היטס. [מפ3]

שתהיה שבת שבוגי, מאדרפאקרז! ניפגש בעוד שבועיים, בשבוע הבא לא יהיה עונג מטעמי חופשה.

דניאל ג'ונסטון יגיע להופעה בארץ ביום ההולדת שלי, 28 במאי, בבארבי תל אביב.

דניאל ג'ונסטון הוא גיבור שהוא בעיקר אנטי-גיבור.

דניאל ג'ונסטון סובל ממניה דיפרסיה, ואני לגמרי לא מקנא בו על זה. אבל יש כאלה שכן, כי הם מאמינים זה חלק ממה שהופך אותו לכותב שירים, מלחין וצייר מחונן.
יש כאלה שחולקים על דעתם.

אני מודה, תמיד העדפתי את הקאברים לשירים של ג'ונסטון מאשר את הביצועים של ג'ונסטון עצמו. אבל אני יכול להבין את הקסם הנאיבי והישיר שלהם.

דניאל ג'ונסטון הוא מהאמנים הבודדים שזכה לכבוד המקומי הנדיר – רשימת "עשרה שצריך" המוקדשת ספציפית לו. מכאן מתחילים.

או מהמיקסטייפ האישי של שירי דניאל ג'ונסטון שערך – במיוחד לכבודכם! – מר רועי צ'יקי ארד. אליך, צ'יקי!
זו רק ההתחלה! להמשך לחצו כאן »

23 אייטמים זה ממש מספיק, נכון?



1. "מעולם לא הייתי מוכן יותר, בכל חיי, לעשות את זה עכשיו". אתם מכירים את זה. משהו מלווה אתכם כל החיים ואתם אף פעם לא עוצרים לחשוב עליו רגע מהצד אלא מקבלים אותו כמובן מאליו. הורים, למשל, או היכולת לדבר, או העובדה שצלילים של דיבור ומוזיקה הם בעצם תנועות של אוויר במרווחים קצובים, שיכולים לעבור אלינו דרך האוויר (דרך האוויר!!!) בקרינה אלקטרומגנטית בתדר נמוך שזזה במהירות האור ומפוענחת מחדש במכשיר שמתבסס על טכנולוגיה שקוראים לה חשמל שעד לפני 400 שנה בכלל לא ידעו שהיא קיימת או מה היא עושה, וגם היום היא בעצם תעלומה אדירה שגדולי הפיזיקאים לא ממש יודעים להסביר מה מקורה – או כמו הביסטי בויז, נגיד. להקה שמלווה את האוזניים שלי מאז שאני זוכר שיש לי אוזניים (אוזניים, עוד משהו שאני מקבל כמובן מאליו רוב הזמן). ואז יום אחד אתה הופך לאבא, או מאבד את הקול, או יושב רגע להבין כמה המצאות, התפתחויות ודברים שאין אלא להגדיר כ"קסמים" מעורבים בנס הפסיכי הזה שהוא לשבת ולשמוע מוזיקה – ואתה מתחיל להבין שהדבר הזה שליווה אותך כל חייך הוא לא מובן מאליו. זה לא מובן מאליו שיהיו חיים אינטיליגנטיים או בכלל על פני כדור הארץ, זה פוקס היסטרי, שדרש הסתברות לגמרי לא הגיונית של כל כך הרבה גורמים. זה לא מובן מאליו שאיזה שלושה ילדים יהודים לבנים מברוקלין יקחו את ההיפ-הופ ויפתחו לו את הצורה וישנו אותו לנצח, יקליטו כמה מהאלבומים והשירים הכי טובים בז'אנר, מחוץ לז'אנר ובגבולות הז'אנר (שרבים מהם הומצאו או שוכללו או הופרו לחלוטין ממש אצלם באולפן), וכל זה תוך כדי שהם לא שרים בעצם על שום דבר. כי מי צריך נושא כשיש לך שירים כמו "Alive", שבחרתי כאן היום כי הוא רחוק מלהיות השיר האהוב עליי של הביסטיז, הוא אפילו לא בעשירייה הפותחת, והוא עדיין כל כך טוב. אז ברור שהשיר הזה ייפתח במשפט כמו "מעולם לא הייתי מוכן יותר, בכל חיי, לעשות את זה עכשיו". כי הכל הוביל לרגע הזה. כל ההסתברויות הבלתי סבירות הובילו לכך שיש חיים על הכדור, שיש לך הורים, שאתה יכול לדבר, שאתה יכול לשמוע את השיר הזה, שהשיר הזה קיים. זה כל כך נחמד להיות חי. [מפ3]



2. אז פלאג פסט בוטל. מפתיע? לא לגמרי. מבאס? לגמרי. קשה לי לומר במידה אמיתית של ידיעה משהו חכם על הסיבה לביטול. כלומר, ברור שהפסטיבל בוטל כי לא נמכרו מספיק כרטיסים. השאלה היא למה לא נמכרו מספיק כרטיסים. האם אנחנו אשמים שלא היינו אופטימיים או לא האמנו שזה יקרה? האם היינו קמצנים? האם המחיר היה פשוט גבוה מדי? האם אין מספיק קהל לאמנים האלה בארץ? האם בחירת האמנים לא הייתה קולעת? האם המקום היה רחוק מדי? הפרסום דל ומאוחר מדי? שאלתי אתכם בפייסבוק והצעתם תשובות מגוונות ונימוקים רבים. אני חושב שכל התשובות האלה נכונות במידה כזו או אחרת. השאלה שמעניינת אותי היא איך הביטול הזה ישפיע על הסיכויים העתידיים לפסטיבל הופעות אמיתי בארץ, של כמה ימים, מחוץ לעיר, עם אמנים בינלאומיים שווים. איך זה ישפיע על המפיקים בארץ, על היענות האמנים, על אמון הקהל. בכל מקרה, מבאס. היה יכול להיות בנזונה של פסטיבל. [עברית]
3. במאקו מדווחים את הידיעה המשמחת של השבוע: The XX יופיעו בישראל בקיץ. מאוד מאוד משמח, אין ספק, אבל היעדר הפרטים הקונקרטיים (מקום, תאריך סגור, חברת הפקה) מעוררים את הספקן שבי. בכל זאת, האופטימיסט בדרך כלל מנצח אז אני מחזיק אצבעות חזק חזק. [עברית]
4. Neutral Milk Hotel מתאחדים אאעעעאעאעאעכעעכעדכעדעכעדכעדע [אנגלית]





5. "Hot shot", שיר חדש לקים דיל! פאקינג קים דיל! [טיוב]
6. כל כך אוהבינג את הקליפ החדש של מאק ד'מארקו, "My kind of woman". חוששני שהמילה היא: מלבב. [וידאו]
7. כשמגיע סרט חדש של באז לורמן אפשר לדעת שני דברים בוודאות עוד לפני שהוקרן פריים אחד: הוא יהיה אובר-מסוגנן, והפסקול יהיה מעניין לאללה. הפסקול לגטסבי הגדול כולל שירים חדשים של ג'יי-זי, ה-XX, לאנה דל ריי (כמובן), ג'ק וייט, וכמובן הגירסה של אנדרה 3000 וביונסה ל-"Back to black" של איימי. תקשיבו לו ב-NPR. [סטרים]
8. קטע חמוד מאוד ש[אני מניח ש]לקוח מארוחת הערב הקומית המסורתית של הנשיא אובמה מראה את מאחורי הקלעים של הסרט החדש של סטיבן ספילברג על אובמה. ומי יכול לשחק את התפקיד הראשי? רק דניאל דיי לואיס יכול. [טיוב]
9. וואו, איזה מצוין הקליפ החדש של אביב נוימן, "אלף פעם". קליפ שמרגיש כמו סרט קצר, מלא בהרבה יותר סיפור ממה שהוא מרשה לנו לראות. נהדר. [טיוב]
10. 50 ציטוטים מלבבים של סופרים יורדים על סופרים אחרים. אהבתי את התמצות של נבוקוב את המינגוויי ל-"Bells, balls and bulls". [אנגלית]
11. אני ממליץ שוב בחום, אם משום מה שכחתי להמליץ בעבר, על הבלוג הישראלי קורא בספרים. אם יש בלוג אחד שגורם לי להישאר עם 25 טאבים פתוחים בכל פעם שאני מבקר בו, הרי זה הבלוג הזה. [עברית]
12. [ויה קורא בספרים] 30 תשובות מצוינות שאפשר להשיב לסנוב ספרותי, בפעם הבאה שאחד כזה מתנשא עליכם. [אנגלית]
13. סטרים לאלבום השלישי של She & Him, שהפתיע אותי כי הוא הראשון שלהם שאני סובל. אני משוגע על מאט וורד, הוא גאון, אבל זואי דשאנל היא די בלתי נסבלת בעיניי. ודווקא באלבום הזה, שבו דשאנל תופסת את התפקיד הראשי ללא עוררין (וגם כתבה את כל השירים), משהו עובד עבורי. מה נעים. [סטרים]
14. [תודה לשי] The Bamboos הקליטו קאבר פ'אנק איטי ונהדר ל-"The Wilhelm scream" של [אבא של] ג'יימס בלייק. [טיוב]
15. "Cruising" הוא בדיוק השיר שהייתי צריך כדי להתניע את הקיץ הזה. תודה, The Black Lips! [סטרים]
16. Calo Wood הוא השם האנגלי לצאלים, שהוא גם הקיבוץ שבו נפגשו הנשפן המחונן אייל תלמודי והביטמייקר המחונן Rejoicer מהקולקטיב הנערץ Raw Tapes. שם הם פצחו בסדרת ריליסים שתארח בכל פעם צלע שלישית אחרת. הראשונה היא הזמרת היפנית יוּקה, ואת Calo Wood Vol. 1 תוכלו לשמוע ולהוריד, כרגיל, במחיר לבחירתכם בבנדקאמפ. הידד! [בנדקאמפ]
17. [תודה לאביטל] אם אתה פרנואיד, זה לא אומר שלא רודפים אחריך. בעזרת תרשים הזרימה הפשוט הזה תוכל לגלות בדיוק לאיזו קונספירציה נקלעת! [אנגלית]



18. [תודה לשירה] אלק בולדוויין מראיין את תום יורק. הפתיח רציני, השאר לא תמיד (כולל את יורק עושה מבטא אמריקאי), אבל מדובר בשיחה מרתקת של מראיין קשוב ובטוח, עם מוזיקאי מרתק שפותח את רוב הקלפים, ונותן הצצה פשוטה ואמיתית למה שהולך לו בתוך הראש. [סטרים]
19. [תודה למיכאל] There are no innocent bystanders, הסרט התיעודי על The Libertines, עלה במלואו ליוטיוב. [טיוב]
20. [תודה לאביטל] זה מבריק, ומכיל איזה 9 רמות של מטא: Game Dev Tycoon הוא משחק מחשב שבו אתה משחק מנהל סטודיו לפיתוח משחקי מחשב. והנה הטוויסט: מפתחי המשחק הוציאו לרשת את הגירסה החוקית (שעולה כסף) והפיצו גם גירסה פרוצה. אם אתה משחק בגירסה הפרוצה, מהר מאוד אתה מגלה שבתוך המשחק אתה לא מצליח להתקדם כי פיראטים גונבים ומפיצים לך כל הזמן את המשחק! גאונות רקורסיבית. [אנגלית]
21. קליפ חדש ל"ישן בעמידה" של רייסקינדר. איכסה, זה טוב! [טיוב]
22. Nautilus הוא מגזין רשת חדש ומעוצב היטב על מדע, מחשבה, היסטוריה ועוד כמה דברים. הבעיה העיקרית: הכל נראה ממש ממש מעניין, ולמי יש זמן לקרוא את כל זה? אוף. [אנגלית]



23. מלבד שירים של הביסטי בויז, השיר שמצאתי את עצמי שר בקול רם השבוע הכי הרבה פעמים היה, בלי תחרות של ממש, "Joy" של Iron & Wine. אולי שר היא לא ממש המילה, כי השיר הזה חדש לי באוזניים ועדיין לא מתגלגל על הלשון, אבל את כל החלקים נטולי המילים, את כל הלה לה לה, אווווווווו, נה נה, הלב שלי כבר מזהה מיד והם בוקעים מהחזה בקול גדול ומשוחרר. זה לקח זמן, אבל אחרי כמה שבועות האלבום החדש, Ghost on ghost, חדר לי עמוק ללב. זה לא ממש מפתיע, זה מה שקורה עם כל אלבום של Iron & Wine. הוא תמיד קצת זר בהתחלה, לא לגמרי מתאים לחור שנשמר לו בלב מאז שיצאה הידיעה על בוא האלבום. ואז אני ממשיך בחיי ומדי כמה ימים נותן לו סיבוב. בסלון בשעת ערב, או באוזניות באוטובוס, או במכונית כשצריך לעשות כל מיני סידורים. והשירים נחמדים, ויפים, אבל מחליקים מעל עורי כמו מים על אבן. ואחרי כמה שבועות כאלה אני מגלה שהמים שייפו את האבן בדיוק, ועכשיו אין דבר שמתאים בדיוק לצורת החור בלב כמו האלבום הזה על צורתו הייחודית. ונשמע איזה קליק כשהמפתח מסתובב, והלב נפתח ואני מוצף. ככה זה עם סם בים, הוא יודע את הקוד הסודי לכספת הלב שלי. אפילו כשהוא בשיא הקיטש שלו, כמו בשיר הזה, אני לגמרי שלו. ובאלבום הזה יש עוד כל כך הרבה, כל כך הרבה. [מפ3]

אם אתם נמצאים ביערות מנשה, אני לא צריך להוסיף כלום על הסופ"ש המדהים שלכם. ואם לא, או שכבר חזרתם, אז שתהיה שבת שבוגי!

אהבתם? אולי תרצו גם ללחוץ פה:

1. הקיץ פה. אני מכיר לא מעט אנשים שקורעים את בגדיהם ושופכים אפר על ראשם לשמע הבשורה הזו, אבל אותי תמצאו עולץ למדי לקראת השמש, החום והלחות. תורידו ממני את הבגדים הכבדים האלה, תנו לי להתהלך לאט בחוץ בשמונה בערב כשיש עדיין אור, תנו לי את הריחות שמתפרצים לכל מקום – כן, גם הלא נעימים – ריחות של חיים. הקיץ והאור הם החיים. לא סתם מתאבדים יותר אנשים בחורף ובארצות חשוכות וקרות. אבל לא באתי להתווכח עם אנשים שחושבים אחרת ממני. אוהבי החורף, שייהנו מהמעילים היפים, האוויר הצונן והנקי – יש בהחלט ממה ליהנות בחורף. אבל בשבילי, ביאת קיץ פירושו שמחה בלב. ובשבוע האחרון, אף שיר לא מבטא את העליצות הנעימה הזו יותר מ-"La la la" של Snoop lion, הלא הוא סנופ (דוגי) דוג. אני לא מת על כל האלבום החדש של מר סנופ, שבו הוא המיר את ההיפ-הופ ברגאיי. יש שם לא מעט רגעים מוצלחים, אבל כאלבום זה לא פסקול הקיץ החדש שלי. אבל השיר הספציפי הזה נטחן אצלי במערכת בריפיט, ונשאר בראש הרבה אחרי שהמוזיקה נגמרת. לה לה לה, הקיץ בא. [מפ3]



2. אל תפספסו את חלוקת הכרטיסים לפסטיבל יערות מנשה, שטומנת בחובה גם השמעות בכורה לשירים חדשים של כמה מאמני הפסטיבל, כולל שיר חדש של הבילויים שלא שמעתם קודם! [עברית]



3. אוהבינג את השיר "Getting older" של הרכב ישראלי חדש בשם היללה, שנשמע קצת כמו ברייט אייז פוגש את מאמפורד ובניו. [סאונדקלאוד]
4. "Call on me", שיר חדש לקליס בהפקת מיסטר דייב סיטק מ-TV on the radio. קשה לטעות בסאונד הבאס הזה. יופי של שיר. [טיוב]
5. "יפו", שיר חדש לטליה אליאב. בחיי שאני מתרגש מכל שיר חדש שלה שמגיע לאוזניים. [בנדקאמפ, הורדה במחיר לבחירתכם]
6. דפדפן אקורדיון! פשוט הרחיבו והצרו את חלון הדפדפן שלכם, ותשמעו מה קורה. [כזה]



7. העונה הרביעית של Arrested Development, בקלות הקומדיה הטלוויזיונית הגדולה ביותר מאז סיינפלד, עדיין לא הגיעה (סוף מאי!). אבל כבר יש לנו סצינה שנשארה בחוץ. כמה טוב לחזור לחיק משפחת בלות'. [וידאו]

זו רק ההתחלה! להמשך לחצו כאן »

איזה כיף שבשנים האחרונות התבסס פסטיבל יערות מנשה [אתר] כציון דרך קבוע ביומן, כל שנה בשנה, עם אופי מובחן משלו. זה לא עוד אינדינגב, זה לא עוד בומבמלה, זה לא עוד אחד ועוד אחד. זה פסטיבל יערות מנשה. פחות היפסטרים, יותר משפחות – לטוב ולרע, תלוי בהעדפה ובפתיחוּת שלכם.

אני מת על יערות מנשה, תמיד יש שם אווירה רגועה מאוד, אני תמיד משוטט בנחת בין העצים ובין הבמות, ובניגוד לאינדינגב למשל אני אף פעם לא מרגיש שאני צריך לרוץ לבמה השנייה כי אני מפסיד משהו. וזה לא כי הליינאפ פחות מגוון ושווה, אלא כי משהו בצל ובאווירה הקיבוצניקית משרה עליי תחושה אחרת. ביערות מנשה אני אף פעם לא ממהר. גם ההופעות הגדולות מרגישות קטנות, גם ההופעות המקפיצות מרגישות נעימות, ולהיפך. משהו טוב קורה שם, ביער.

השנה חוזר הפסטיבל בפעם החמישית, עם ליינאפ מושקע ומגוון, שנע מהמיינסטרים הכייפי (הדג נחש) ועד הדברים הכי משונים שאפילו ללבונטין לא הגיעו. בדרך יש דברים נהדרים כמו הבילויים, שני קדר, האחים רמירז, שי צברי, גבע אלון ועוד ועוד.

כדי לחגוג את כל הכיף הזה צריך רק לקנות כרטיס ולנסוע ליער בסופשבוע הבא, 2-4 במאי. יש גם הסעות מת"א למי שצריך.

עבור מי שמתלבט, או שכבר רכש ורוצה להתכונן – הנה פלייליסט קצר ודי נדיר של כמה מאמני הפסטיבל היותר עצמאיים, עם שירים שרובם לא ראו עדיין אור במקומות אחרים או ראו ממש בימים האחרונים. (כולל בכורה לשיר של הבילויים!). האזינו, הפיצו, וכמובן – רוצים כרטיסים? אנחנו מחלקים פה כמה, בחינם! קפצו לסוף הפוסט.

פלייליסט שירים ממש מעולים מפסטיבל יערות מנשה 2013:

בכורה: אביב נוימן – אל יקיריי (מיתרים)
אנחנו פותחים עם ביצוע מיתרי בלבד לאחד השירים ב"דוד", אלבום הבכורה המעולה של אביב נוימן, שיוצג בהופעה של נוימן בפסטיבל וגם יימכר שם, מן הסתם. מומלץ בחום. [בנדקאמפ]

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

בכורה: הבילויים – חמש הצעות לפתרון הסכסוך
לבילויים יש אלבום חדש, שלישי!!! סוף כל פאקינג סוף, ממש הבוקר הגיע אליי "הורה הסלמה" לתיבת הדואר – איזו התרגשות! לחנויות הוא יגיע ב-1 במאי, וביערות מנשה תוכלו לראות אותם במופע טרום-השקה אחרון, לפני ההשקות הרשמיות והחגיגיות בבארבי ב-10 וב-11 במאי. הנה שיר ממנו שעוד לא שמעתם, בלדה פוליטית, שתהפוך מיד לקלאסיקה בילויית. [בנדקאמפ]

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

בכורה: אייל תלמודי, Rejoicer ו-Yuka – Amcor
אין לי מושג איך קוראים לשיר הזה. לשיר הזה קוראים "אמקור", על שם המקרר שמוקלט בתחילתו וסופו, והוא מגניב מאוד, ומשלב את כישורי הביטים המופלאים של המפיק הישראלי ריג'וייסר, את הקול המהפנט של יוקה, ואת כלי הנשיפה של אייל תלמודי (שמנגן עם הבלקן ביט בוקס, הבילויים ואחרים). שלושה אלופים בבת אחת זה לא הולך ברגל. השיר הזה יופיע בריליס ראשון מתוך סדרת ריליסים חדשה של תלמודי וריג'וייסר, שיארחו בכל פעם אמן שלישי אחר. זה יצא בקולקטיב הפסיכי Raw Tapes שאתם ממש חייבים להכיר. [בנדקאמפ]

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

יפני אדום – שוב
כבר עפתי פה בעבר על הפרויקט המגניב יפני אדום, שהולך בצעד בטוח על הגבול המטושטש שבין שירה, היפ-הופ ואמנות. אני מת על זה, והשיר הזה מצוין במיוחד, עם סימפול של "החיטה צומחת שוב". הנה הקליפ החדש לשיר, שיצא ממש…… היום. [בנדקאמפ]

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

טובה גרטנר – נודניקים
חצי דקה, לא צריך יותר מזה. גרטנר היא מחלוצות האינדי הישראלי, וגם היום בגיל 57 היא לא נחה. יש כבוד.

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

בכורה: Bill and Murray – Sweet-s
צמד הסינתפופ החדש והמעולה של דיוויד בלאו (ראו בהמשך) וסטלה גוטשטיין יוציא בהמשך השנה אלבום בכורה. הנה הצצה מוקדמת אליו, עם שיר מצוין ואייטייזי במיוחד. [בנדקאמפ]

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

חלוק חד פעמי – כסף קטן
שלושה חברים יצאו לדרך – זאב טנא, יהוא ירון וסתו בן שחר – וחזרו עם אלבום מושקע ומאולתר באותה המידה שהושק לפני שבוע בדיוק. "כסף קטן" הוא אחד השירים הבולטים באלבום, שלשם שינוי מוביל יהוא ירון ולא זאב טנא. [בנדקאמפ]

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

בכורה: נדב אזולאי וגיל נמט – בטח
קשה לי, מאוד קשה לי לחכות ל"זאב זאב", האלבום החדש של נדב אזולאי וגיל נמט שבוודאי יהיה מעולה לאור העובדה שמדובר בשני יוצרים מדהימים ועצמאיים בכל מובן, שלא מתפשרים על כלום. אזולאי הוא כותב שירים מהטובים שיש בארץ, ונמט הוא נגן מוכשר בצורה פסיכית. הם טפטפו לנו כבר שני שירים מהאלבום החדש, והנה עוד אחד, "בטח". מת על השורה "אני הבאתי בירות, את הבאת שמלות". [בנדקאמפ]

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

בכורה? David Blau and the Foundations – Taking it slow
פעם דיוויד בלאו היה הסולן עם הקול הכי גראנג'י בארץ, מהלהקה המצוינת "אד". היום הוא אחד מכותבי השירים והזמרים החביבים עליי בארץ (והשתתף גם בשירים משומשים). הנה שיר חדש עם הלהקה החדשה שלו.

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

גבע אלון – Colorful wings
אחד מגיבורי הפסטיבל מימיו הראשונים הוציא לאחרונה EP יפה-יפה-יפה שהוקלט בספרד. הנה שיר הנושא הנהדר שלו. [בנדקאמפ]

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

וגם הקרנת בכורה: The Bootsman – one man ride
קליפ חדש לבוטסמן!

מה צריך לעשות כדי לזכות בכרטיס לפסטיבל?
השאירו תגובה. זה כל מה שנדרש מכם. (אם אתם רוצים להיות יצירתיים, ספרו איזו הופעה הכי בא לכם לראות מההופעות שבפסטיבל). הקפידו להשאיר את כתובת המייל שלכם בשדה המתאים (אל תדאגו, היא לא חשופה לאיש מלבדי), והזוכים, שייבחרו אקראית, יקבלו במייל הודעה על הזכייה. איזה כיף לקבל מתנות! תודה לאורלי!
שימו לב: ההגרלה תהיה פתוחה עד יום שלישי בערב!