עונג שבת: טקסס ריינג'ר

28 ביוני 2014 | 7 תגובות »

ימים מטורפים כאן במשרדי העונג. אחרי מעבר דירה מתיש ומסיבת ניינטיז מפרקת, מחר בלילה אני טס לטקסס ולקליפורניה לכמה שבועות. כל זה מצטבר לכך:

העונג יצא לחופשה לאורך כל חודש יולי.

וואלק, פעם בעשר שנים מותר (כן כן – בקיץ הזה העונג יחגוג עשור!).

לאורך יולי אמשיך לעדכן בפייסבוק של העונג, וכמובן גם באינסטגרם ובטוויטר האישיים שלי. קיפ אין טאץ'!

אז בין הפריקות (ארגזים) לאריזות (מזוודה), רצתי לכתוב עונג קצר שיכיל, בתקווה, כמה דברים שלא סובלים דיחוי.

יאללה, גמרנו עם המינהלות. בואו נגיע לעניין.

אנשים שצריכים לבדוק מייל: המגיבים the seer ו-om קיבלו כרטיסים בחינם להופעה של Brian Jonestown Massacre!!!

    sia-cover-bag-650b

  1. זה לא קורה לי הרבה, שרמיקס לופת אותי כל כך חזק. וזה גם מגוחך – הרי Four tet לקח את "Chandelier" של סיה והוסיף לו ביט מאוד רפטטיבי ולא מתפתח. לכאורה – משעמם. בפועל – דווקא הרקע היציב והאחיד מזניק לגבהים את השירה של סיה שנוסקת וצוללת, שנסדקת ומתעקמת. פתאום להיט הפופ המצוין הזה משתדרג לשיר שברירי ושובר לב באמת, ועדיין כזה שאפשר לרקוד – לאט ומוזר אולי, אבל זה ריקוד הולם לשיר על אלכוהוליזם. אין לי הסבר שכלתני ארוך לעניין הזה. אני פשוט לא מצליח להפסיק לשמוע את הרימיקס הזה בשבועיים האחרונים, ולשיר איתו במלוא הריאות. [מפ3]
  2. אהוב לבי בשנים האחרונות דמיאן ג'וראדו יגיע להופעת סולו בארץ!!! ב-11 בספטמבר, תאריך רב משמעות כמובן (אני מדבר על ההופעה של Low ב-2006 כמובן). אם עדיין לא שמעתם את שני האלבומים האחרונים והאדירים שלו, תעשו משהו בעניין, דחוף. [פייסבוק וזה]
  3. הבעיה העיקרית בזה שבשבוע שעבר לא פרסמתי עונג הוא שלא הספקתי לספר לכם כאן, למקרה שפספסתם, שצ'ט פייקר המצוין מגיע להופעה בישראל באוקטובר, ובינתיים אני שומע שהכרטיסים כמעט סולד אאוט, אז רוצו! [עברית]
  4. ואוקטובר ממשיך להתחמם: דיוויד יוג'ין אדוארדס, Woven Hand, חוזר להופעה נוספת בישראל ב-11 באוקטובר! ההופעה הקודמת שלו הייתה חווייה עמוקה וחזקה. הגעתי בלי להכיר אף שיר ויצאתי כמו אחרי חווייה דתית מסעירה. הנה פלייליסט יוטיוב למי שרוצה לטעום קצת מראש את המוזיקה של אדוארדס. [פייסבוק וזה]
  5. pixies israel

  6. לא מאמין שחוויתי את זה במו אוזניי #1: ההופעה של הפיקסיז, ההופעה של הפיקסיז!!! ההופעה של הפיקסיז בבלומפילד הייתה חלום שהתגשם. מה שמפתיע הוא שזה הפתיע אותי. באותו שבוע פגשתי את ידידי בבליקי ודיברנו על ההופעה של הסטונז, אחת הלהקות האהובות עליו. הוא שאל אם אני הולך לפיקסיז ואמרתי לו "ברוררררר מה אתה נורמלי? הם הסטונז שלי". רק אחרי שאמרתי את זה הבנתי כמה זה נכון. הפיקסיז הם האתוס המייסד של חלק הארי במוזיקה שעיצבה אותי כאוהב מוזיקה. הם להקה ענקית עם שירים ענקיים. רק מה? ב-2004 הם התאחדו והקפידו להבהיר שזה "בשביל הכסף" (כאילו שיש איחודים אחרים של להקות בכזה גודל), בסרט התיעודי עליהם היה ברור שרובם אנשים בלתי נסבלים, בהופעות הם לא זזים, קים דיל עזבה, האלבום החדש לא עשה לי את זה, ואם זה לא מספיק, כמו רבים אני עדיין נושא את צלקת הביטול האחרון שלהם. עם כל זה, באתי להופעה של הפיקסיז בתחושה של "טוב, אגדי זה לא יהיה, אבל נו, חייבים לראות את הפיקסיז בהופעה". לכן כל כך הופתעתי. הופתעתי מכמה שהם היו מעולים על הבמה (גם אם הם לא זזו; גם ובעיקר כי הם לא אמרו מילה לקהל), הופתעתי מכמה שהם נתנו בראש, הופתעתי מעוצמת ההתרגשות שלי עצמי בחלק גדול מאוד מהשירים, והופתעתי מהסטליסט הלא ייאמן הזה, שנראה כאילו הם השקיעו יד עמוק בבאר החלומות שלי והוציאו שיר אחרי שיר. מילא הלהיטים הענקיים והצפויים, אבל כל האחרים! "U-Mass"! "Levitate me"! "Velouria"! "Caribou"! "Mr. Grieves"! "I've been tired"! שיט איזו הופעה!!! אני לא מאמין שאני חווה את זה במו אוזניי! [♥]
  7. נ.ב. זה מקסים: הבנות הישראליות שצילמו לפני כמעט עשור את הקליפ הביתי ל-"Hey" זכו לפגוש את הפיקסיז מאחורי הקלעים. הצצה חמודה. [טיוב]
  8. mward

  9. לא מאמין שחוויתי את זה במו אוזניי #2: ההופעה של M. Ward בתיאטרון גשר הייתה – וסליחה אם זה נשמע שאני עף פה על כל הופעה שאני רואה, כי זה לא נכון – אחד התענוגות המזוקקים ביותר שחוויתי בהופעה. בחיי שאני עומד מאחורי כל מילה. ערב קודם ראיינתי אותו ב"תדר". הוא היה מקסים, אבל לא דברן בשום צורה, והיה נדמה שהוא פשוט לא מרגיש בנוח עם אנשים. כששאלתי איך הוא כותב שירים הוא סיפר שהוא פשוט יושב ומנגן בגיטרה עד שמשהו מעניין קורה. הדיסוננס הזה בין הקרירות החברתית שלו לבין ההופעה המדהימה לחלוטין שלו הבהירה לי את העניין: האיש חי במוזיקה. הוא מרגיש הכי נוח כשהוא משוחח עם הצלילים, עם מיתרי הגיטרה שהיא הנפש התאומה שלו. מהרגע שהוא עלה לבמה היפהפיה (אקסטרה פוינטס לתיאטרון גשר הנפלא, שחייבים לערוך בו עוד הופעות כאלו, ובמיוחד לתאורן שהיה חכם ועדין והתאים לגמרי למוזיקה), הקסם התחיל להישפך לו מהאצבעות. ומהגרון. איזה קול, וכמה טוב הוא נשמע חי לגמרי. גם כאן מדובר בסטליסט חלומי בעיניי, עם דגש על האלבום האהוב עליי שלו (Post-war) ובחירה נבונה של כמה מהשירים הכי טובים באלבום האחרון שלו מ-2012. בשורה אחת, זו הייתה הופעה רבת־יופי, עדינה ומדויקת. בעיניי: מושלמת. וורד היה מקצוען בלי להיות מכני, כובש בלי לעשות שואו, מעניין ויזואלית בלי שום מניירות, גיטריסט וירטואוז בלי לעשות מזה עניין (מחוץ להופעה אמר לי קוואמי בחיוך שהוא קצת היה "דיוויד ברוזה ההיפסטר"), מתמסר בלי להתבטל, מופנם בלי להיות מרוחק. זה היה מדויק. בחירת השירים, הביצועים – שהיו עיקר העניין, והיו פשוט תענוג מתמשך – וגם אורך ההופעה. שעה וקצת שהרגישה יותר ארוכה פשוט כי שקעתי לגמרי בעולם אחר, שני הדרנים של שיר כל אחד, וזהו. שתי גיטרות, פסנתר, ואורח אחד מהקהל (עמרי בראל, שעלה לנגן פסנתר ב-"Rollercoaster" הסוגר, אחרי שוורד שאל אם יש בקהל מישהו שיכול ללוות אותו בפסנתר. שורה מאחורי ישב שלומי שבן, שלא רצה לעלות). תשמעו, אני לא יודע אם זו חווייה מהסוג שאפשר לתמלל. זה היה עונג מרוכז, מדויק, עדין ומציף. איזה אושר גדול זה היה עבורי. ותראו מה זה: הנה כל ההופעה בווידאו, מהשורה השנייה. [♥]
  10. איזה מזל שיש מונדיאל!!! לא בגלל הכדורגל, אם כי זה באמת מאוד נחמד, אלא כי זה תירוץ מעולה ליום מוזיקה מברזיל ברדיו הקצה! ואם חשבתם שמוזיקה מברזיל היא רק סמבה – הו הו כמה תשמחו לגלות שאתם טועים. ביילה פ'אנק, הארדקור פאנק, דיסקו, בוסה נובה, הבי מטאל, פולק ניסיוני – המוזיקה של ברזיל גדולה כמו הארץ עצמה. בעמוד הראשי של הקצה יש לינקים לכל חלקי הספיישל ומדובר בתענוג אדירים. [סטרים]
  11. תדר חזרו השבוע לעונה חמה נוספת, ואם אתם לא קופצים למקום עצמו, אתם תמיד יכולים להתחבר לרדיו אינטרנט שלהם, באתר המחודש והמעוצב-לעילא. [תדר]
  12. ל-Austra יש EP חדש ואפשר לשמוע את כולו כאן. הפתעה: 3 מתוך 4 השירים הם אינסטרומנטליים (כמעט לגמרי). [סאונדקלאוד]
  13. הנה 4:21 הדקות הראשונות מהסרט התיעודי החדש על אליוט סמית' זצ"ל, שלפחות על פי הראיון הפותח עשוי להיות סרט שמצייר אותו כקרבן של התהילה. בין אם זה נכון או לא יגידו אנשים שמבינים יותר ממני. [טיוב]
  14. אני משוגע על האלבום של החצר האחורית (איתמר ציגלר, תומר יוסף וגדי רונן, שהלחינו שירים של יענק'לה רוטבליט). זה אלבום דוקר ומעלה חיוך, צובט ומנענע, חכם ולא משעמם לשנייה. עכשיו הם הוציאו קליפ לשיר "מענה קולי". הטקסט מצטט מ"זמר נוגה" של רחל, והקליפ כולו ציטוט ויזואלי מהקליפ של "זמר נוגה" של החלונות הגבוהים. תקשיבו לו פה. [טיוב]
  15. [תודה לאסף] מאיפה בא קטע הגרוב האדיר הזה, "The navigator", של אביב כהן המכונה Sol Monk?! על המיקרופון הבחור שמאחורי עוזי נבון. קבלו את האלבום המלא ב[בנדקאמפ]
  16. עונה 4 של אינדי סיטי בעיצומה, עם קליפים ירושלמיים של Yemen blues, Tiny fingers, Kutiman, שי צברי ועוד. קפצו לצפות. [טיוב]
  17. הסרטון הקצר הבא מציג שכונה שקטה בפאתי סאו פאולו שבברזיל, כפי שהיא נשמעת בזמן משחק כדורגל של הנבחרת המקומית במונדיאל – ובפרט, כשהנבחרת מבקיעה גול. השנייה ה-13 היא אושר מוחלט. [וימאו]
  18. Pop quiz, hot shot: הסרט ספיד חגג החודש 20 שנה – הנה בוחן פתע שיבדוק את בקיאותכם בסרט האקשן המעולה הזה. [אנגלית]
  19. סדרה של סרטונים קצרים שמציגים את תהליך היצירה של "Under pressure" של קווין ודיוויד בואי, כולל דמואים וערוצים מבודדים מההקלטות. [אנגלית, וידאו]
  20. mward2

  21. כשהייתי צעיר יותר
    חשבתי שכאב התבוסה יימשך לנצח
    אבל עכשיו אני לא יודע מה דרוש כדי לגרום ללב שלי לסגת

    כי אני רק צריך לחכות מעט
    לפני שייפתח לי
    דף חדש.

    ואיפשהו במקום אחר,
    מי יודע, אולי בחיים אחרים,
    כל מה שמסרנו חוזר כמו זרע מעץ נמלט

    ואתה רק צריך לחכות מעט
    לפני שתמצא
    את האמת

    והייתי רק צריך לחכות מעט
    לפני שקיבלתי
    דף חדש. [מפ3]

שיהיה חודש יולי שבוגי! ניפגש שוב בסופו. בואו לבקר בפייסבוק של העונג, באינסטגרם ובטוויטר.

Share Button

כרטיסים במתנה: Brian Jonestown Massacre – שוב!!!

22 ביוני 2014 | 208 תגובות »

ניסיון העבר מלמד שמשהו [סליחה על הביטוי] קסום קורה כשלהקה חוזרת לישראל בפעם השנייה תוך זמן קצר. מצד אחד ההלם מהקהל הישראלי המרעיף כבר לא שם. מצד שני הקהל מרעיף אפילו יותר. החיבור חזק יותר, אמצעי פחות.

The Brian Jonestown Massacre היו כאן בדיוק לפני שנתיים, והיה להם ולנו כל כך כיף שב-15 ביולי הם חוזרים לעוד הופעה. לרגל העניין המסעיר הזה יש לי כרטיסים לחלק לכם, אבל יותר חשוב – יש לי פוסט אורח של יותם קניספל שמיועד לכל מי שעדיין לא מכיר את הלהקה הזאת, וגם למי שמכיר אבל אוהב להיזכר.

אליך, יותם:

brian-jonestown-massacre
זו רק ההתחלה! להמשך לחצו כאן »

Share Button

עונג שבת: אפורים ויפים ופשוטים

14 ביוני 2014 | 10 תגובות »

    tempest

  1. תתעכבו רגע על התמונה הזו. בואו ננסה, בלי לדעת כלום, להבין מי המוזיקאית שעומדת לפנינו. היא לבנה, היא צעירה, והיא נראית כאילו היא נתפסה לרגע במחשבה על משהו מעיק, אולי המועקה התמידית שמעוררת אותה ליצור. אולי היא לא מאמינה בניסים, או באהבה, או שאולי להיפך – היא מאמינה באהבה (שימו לב לתליון הלב), עד כדי כך שהיא נותנת לה עוד ועוד הזדמנויות למרות שלבה העדין נשבר שוב, בפעם המיליון. במצח שלה יש רמז קלוש לדאגה. החולצה שלה אופנתית, מכופתרת עד למעלה, והיא מצולמת כשהיא לא מישירה מבט למצלמה. אם אנחנו יודעים מראש שהיא מוזיקאית, אני חושב שכולנו נסכים, על סמך התמונה הזו בלבד, שמדובר בזמרת סמי־מיוסרת, שכותבת יפה על כאבי לבה, שהקול שלה מעט נמוך ועמוק אבל מלא רגש ונטול אירוניה. כמה כיף, אם כך, לתת פליי על "Marshall law", השיר שפותח את Everybody down, האלבום החדש והפנטסטי של Kate Tempest, ולגלות כמה רחוק הטעתה אותנו התמונה הזו. טמפסט האנגליה היא משוררת ספוקן־וורד סלאש ראפרית, כזו שיודעת לשחק כמה דמויות בשיר אחד, כזו שיורה את הטקסטים שלה בנחישות ובכוונה, אבל לא טובעת בהם, יודעת לתפוס מהם ריחוק כשהיא צריכה להיות הקריין, וללבוש צורה כשהיא דוברת מגרונה של אחת הדמויות. Everybody down הוא סיפור ב-12 שירים, עם דמויות שמתבססות בשיר הראשון ומובילות אותך לאורך כל הרומן המוזיקלי הזה. ההפקה אלקטרונית, מרתקת, מצליחה ללכת על הקו הדק שבין לא-מפריעה-לסיפור ללא-משעממת-לרגע – אבל המנה העיקרית כאן היא טמפסט, שלא שותקת כמעט לרגע. הרגילוּת שלה, זו שהטעתה אותנו לגמרי בתמונה שלה, והקול הלא־מלוטש, לא־אולפני שלה, הופכים את הראפ שלה לכל כך הרבה יותר קרוב ואמיתי. איזה אלבום ענק – הנה, האזינו לו בסאונדקלאוד במלואו – איזה שיר פתיחה אפי וחסר מעצורים. [מפ3]
  2. שבוע ספר שמח! אקסטרה אייטמים על ספרים הפעם, מלווים בחבוב הקורא המסורתי שלנו. []
  3. Twin shadow יופיע בבארבי בתל אביב ב-28 באוגוסט! כרטיסים במחיר שפוי! [עברית]
  4. וויו פארקה טורה, הגיטריסט הענק ממאלי שנתן פה הופעה פשוט מדהימה ב-2010, יצר באותו ביקור קשר אישי ומוזיקלי עם עידן רייכל, והשניים אפילו הוציאו אלבום מוצלח ביחד. ב-14.6, שזה מחר, הם יופיעו ביחד פעמיים בזאפה הרצליה. [עברית]
  5. מסיבת הניינטיז של עונג שבת חוזרת! זה יקרה ביום חמישי, 26 ביוני, שזה הלילה הלבן בתל אביב. זה יהיה באוזןבר בתל אביב, והחזאים מדברים על טירוף מוחלט שלא ישכח במהרה. אם הייתם – אתם יודעים מה צפוי לכם. בואו, והזמינו את כל החברים שלכם. [פייסבוק]
  6. תודה לכל מי שלקח חלק במסיבת החלפת הספרים שנערכה היום בבר קיימא בתל אביב. שבוע הספר החינמי ממשיך! עם מסיבת החלפת ספרים חינמית נוספת ביום שישי הבא, 20.6, בשעה 13:00, מחוץ לפאב 4:20 בירושלים. כל הפרטים פה. בואו! [פייסבוק]
  7. [תודה לערן] Garden city movement הישראליים מפנקים את מגזין ID עם מיקסטייפ של גרוב סופר רגוע מאיזורים שונים בעולם. טריפ של 40 דקות. [סטרים]
  8. kulialma

  9. עמוד הסאונדקלאוד של הבאר התלאביבי החדש כולי עלמא הוא אחד המקומות הכי מפנקים שנתקלתי בהם בשבועות האחרונים. המוני סטים נהדרים של טובי הדי-ג'ייז התלאביביים, מטכנו דרך באס ועד אינדי והלאה משם. תענוגות. שימו אוזן גם על חודש כולי־קמפוס שמתרחש שם ממש החודש בשיתוף קול הקמפוס. [סטרים]
  10. זו רק ההתחלה! להמשך לחצו כאן »

Share Button

עונג שבת: שלכם לשעה קלה

31 במאי 2014 | 10 תגובות »

אנשים שצריכים לבדוק מייל: הקוראים גליה ואיגי הולכים בחינם לפסטיבל סאנביט 2014!

    iHeartRadio Music Festival - Day 2 - Show

  1. אני חושב המון על פופ בשבועות האחרונים. זה התחיל משרשרת מחשבות שקשורה ברדיו, כלי שכמו כל כלי תקשורת הפך לנפוץ בטירוף רק כשהייתה דרך לעשות ממנו כסף: דרך פרסומות. להקשיב לרדיו לא עולה כסף, והמשוואה היא כמעט תמיד אותה המשוואה: אם אתה לא הלקוח, אתה המוצר. לאורך השנים, הלכו והתלטשו מבנים, מהלכים ותבניות שהצליחו להדביק כמה שיותר אוזניים למקלט. הלקוחות (חברות הפרסום, כמובן – לא המאזינים) הסכימו לשלם בשמחה עבור פרסומת ברדיו עם המון מאזינים, והמאזינים נהרו לתחנות שהצליחו להדביק אותם לרדיו. והתחנות עשו את זה, מעל הכל, בעזרת מוזיקת פופ. בעצם, לפני עניינים מוזיקולוגיים, סוציולוגיים או אמנותיים, המכנה המשותף הרחב ביותר לשירי פופ היא היכולת שלהם לגרום לך לרצות לשמוע אותם שוב ושוב ושוב ושוב. פעם בשביל לשמוע שיר בפעם השנייה היית צריך לשבת ליד הרדיו עד שינגנו אותו שוב, ובדרך לשמוע מלא חסויות ופרסומות. ואז כדי לשמוע אותו שוב הפכת ללקוח וקנית את המוצר, השיר (בוויניל או בקסטה או בדיסק או במפ3). והיום המוזיקה היא שוב בחינם ומי שמשלם הם שוב החברות המסחריות, ואנחנו שוב המוצר שעליו משלמים. מכאן שרשרת המחשבות הזו הולכת ומסתעפת.
    רגע אחר שגרם לי לחשוב על פופ היה אחרי הפצ'ה קוצ'ה. הלכתי עם זוגתי לאורך רח' הירקון בתשע בערב ולהקה של ילדות עליזות (אני מניח שהן היו חלק משבט צופים או משהו מאורגן אחר) דילגו בסך. מתוך מכשיר נייד נסתר התנגן "I love it" של Icona pop, שיר פופ פנטסטי שלא הצלחנו לשמוע כי הילדות צווחו את המילים בעונג, ובתואם מרשים. הן לא חשבו על היררכיה תרבותית, על מבנה ועיבוד, הן לא בחרו את השיר הזה מתוך מחשבה עמוקה על הטקסט שלו, שהן זכרו בעל פה. השיר הזה פשוט עושה להן הרגשה טובה במיוחד, והן רוצות לשמוע אותו עוד ועוד. אני בטוח שהן שרות אותו גם כשהוא לא מתנגן. [לבן שלו הייתה חווייה דומה עם אותו השיר] ראיתי השבוע שלוש הופעות, על כולן כתבתי משהו כאן למטה. שלוש הופעות יוצא די הרבה שירים, כמה עשרות. ובכל זאת, אחרי שבוע שלם של הופעות באמת מצוינות, נשאר לי רק שיר אחד בראש. הוא נכנס לשם לפני שמונה שנים ולא באמת יצא משם מאז. הוא התנחל, כמו ששירי פופ גדולים עושים. אני לא מרגיש איזה חיבור רגשי עמוק אליו, הוא לא ליווה רגעים משמעותיים בחיי, הוא לא מעלה בי זכרונות מרגעים יפים או אחרים. הוא פשוט נמצא לי שם בראש, על המילים האידיוטיות שלו, והוא לא יכול לצאת. והוא גורם לי לרקוד, והוא עושה לי הרגשה ממש טובה. הוא שיר פופ טהור. חשבתי שאחרי הופעה של הפרודיג'י ייתקע לי בראש משהו שגרם לי לקפוץ ממש גבוה באוויר. חשבתי שאחרי ההופעה של נוטרל מילק הוטל ייתקע לי בראש משהו שקרע לי את הלב לגזרים. אבל נשארתי עם "My love" של ג'סטין טימברלייק, שיר ענק בהרבה מאוד קני־מידה (אל תשכחו שפיצ'פורק – כן, הם – בחרו בו לשיר השנה שלהם ב-2006) וזעיר בהרבה אחרים. אבל הוא 100% שיר פופ, ומוזיקת פופ היא הכוח האמנותי הכי חזק ומשפיע ונרחב של המאה ה־20. אני אמשיך לחשוב על זה. [מפ3]
  2. פסטיבל פרימוורה סאונד מתקיים ממש בשניות אלו בברצלונה היפהפיה. חלק מההופעות בליינאפ החלומי משודרות לייב ממש כאן!!! איזה כיף למי שנמצא שם עכשיו. [וידאו]
  3. יום אחרי ההופעה של קורט וייל בארץ, יופיע פה מאק דמארקו, ב-13 באוגוסט! איזה דאבל פיצ'ר מעולה! יש גם כרטיס משולב ב-250 ש"ח. נפלא. [עברית]
  4. ביום ראשון הקרוב אשדר במקום קוואמי את מהדורת יום ראשון של רדיו הקצה! צפו לשעתיים של מוזיקה חדשה שאני מתלהב ממנה. איזה כיף! ראשון, 15:00-17:00. [רדיו]
  5. nmh

  6. אז הגשמתי השבוע חלום לא הגיוני וראיתי ביום ראשון בערב את Neutral Milk Hotel בהופעה. אני אפילו לא יכול להגיד כמה זמן חיכיתי להופעה הזו, כי מעולם לא חשבתי שזה עשוי לקרות. עד שהגעתי למוזיקה של הלהקה הזו היא הייתה כבר מפורקת, עם שמועות על כך שג'ף מנגום הפך למתבודד, לא מופיע, לא מדבר עם התקשורת, נעלם. בכל פעם שמנגום קם מהכיסא בסוף השיר האחרון באלבום המופת שלהם, In the aeroplane over the sea, דמיינתי שהוא נעמד, הולך אל הדלת ובדרך מתפוגג ונעלם. לא היה סיכוי. אבל פיית האיחודים, שעשתה קילומטרז' היסטרי בשנים האחרונות, הגיעה גם אליו. השמחה הייתה רבה והחלום ניצת, והנה מצאתי את עצמי עומד באולם פריזאי, קטן יותר מהבארבי ויפה ממנו פי שמונה מיליון, חמש שורות מהבמה שעליה עומדת לעלות עוד כמה דקות הלהקה שעשתה לי חור בלב. קניתי חולצה בכניסה. היו לי פרפרים בבטן. והנה זה מתחיל, עם מנגום לבדו, שעולה עם זקן עבות ושיער ארוך וכובע מצחיה שמסתיר לו את העיניים, ושר את "Two headed boy", רק הוא וגיטרה מחורעת, ממש כמו באלבום, ולקראת סוף השיר עולים אחד אחד חברי הלהקה, כל אחד תופס כלי נגינה, ומיד כשנגמר השיר הם פורצים, ממש כמו באלבום, בביצוע מבתר־לבבות ל-"The fool". ידיים באוויר, רוצות לגעת בתקרה. הלב בשמיים. דמעות בעיניים. כמה גדול היופי השבור הזה, כמה יפה תרועת הניצחון העגומה הזו, המנון המובסים הזה, שמושר בקולי קולות על ידי אלף איש למרות שבכלל אין לו מילים. וכמה יפה שמוזיקה כל כך מוזרה מצאה כל כך הרבה מאמינים אדוקים, ממרחק כל כך הרבה שנים. אלה היו שני שירים, ופחות או יותר אז נגמרה לי ההופעה. לפני תחילתה התרשמתי מכמה הקהל נעים. חנונים, היפסטרים, אנשים מבוגרים, כולם עומדים בנחת עם או בלי בירה ביד, מפרגנים לאללה למופע החימום, אף אחד לא נדחף, אף אחד לא מצטופף. אבל השיר הבא, כמו באלבום, היה "Holland 1945", אחד השירים היחידים של הלהקה שסוג־של נותן בראש. ומשום מקום שטף אותנו מאחור גל של פוגו, של אנשים שרצו מאחורה לשורות הראשונות. יש אנשים שיגידו שאני בכיין ושככה זה בהופעות רוק. להם אני אגיד ששברו לי את המשקפיים לגמרי, שהייתי צריך לחלץ באלימות את החברה שלי שנפלה על הרצפה ואנשים פשוט קפצו לה על הגוף, ושזוג שפגשנו אחרי הלקה סיפר לנו שהם ראו את הלהקה בלונדון ולא היה אפילו שמץ פוגו. זה לא היה הכרחי, זה לא היה קול וזה לא היה כיף. זה היה בדיוק כמו ערס שחותך אותך ב-140 קמ"ש בכניסה לצומת: אנשים שחושבים שמה שבא להם לעשות זה הדבר החשוב היחיד, ועל הזין שלהם אם זה גם מסכן מישהו. בקיצור, שאר ההופעה הייתה נחמדה, אבל הלב שלי כבר לא היה שם, מה גם שלא ממש ראיתי שום דבר כי לא היו לי משקפיים. לא נשבר לי הלב אבל לגמרי נחמץ לי החלום, וחבל. מילא אם זה היה כי הלהקה הייתה זורקת זין או משהו, אבל זה קרה סתם בכלל כמה חארות בקהל. [זהו בעצם]
  7. זו רק ההתחלה! להמשך לחצו כאן »

Share Button

כרטיסים במתנה: פסטיבל Sunbeat 2014

21 במאי 2014 | 192 תגובות »

sunbeat2014

הנה משהו מעניין – הרבה פעמים אני מחלק פה כרטיסים להופעה של איזו להקת אינדי שרוב הקוראים לא מכירים (וזה בסדר!). אבל הפעם אני מחלק כרטיסים לפסטיבל ישראלי שהרבה מהקוראים בעונג לא מכירים, וחבל, כי אני בטוח שרבים מהם יעופו על הפסטיבל הזה.

פסטיבל Sunbeat קורה ב-6-7 ביוני במקום פנטסטי בגליל העליון שנקרא פארק הפקאן (ממש ליד איפה שגדלתי, כך שהלב שלי לגמרי בפקאנים האלה), והוא מביא את כל מה שעושה קצב וגרוב מכל קצוות העולם.

תחשבו על התכנית של ג'יילס פיטרסון אבל בפסטיבל ישראלי שהוא גם בינלאומי: גרוב תימני, דאבסטפ חי, מוזיקת באס צרפתית־אלג'ירית, אפרו־קלייזמר־רגאיי מאוסטריה, אלקטרוניקה פ'אנקית ישראלית, דאב, רגאטון מצ'ילה… אם זה גורם לכם לזוז וזה מארץ שאנגלית היא לא שפת האם בה, זה כנראה חלק מ-Sunbeat.

זה אינדינגב, רק עם צל עלי פקאן בגליל במקום הנגב, וגרוב עולמי במקום אינדי מקומי. אבל הרוח – אותה הרוח. כמו ששרה דיקלה: אהבה, מוזיקה, חופש.

גם אני לא מכיר את כל האמנים שמשתתפים השנה בסאנביט, אז עמרי, אחד ממארגני הפסטיבל, רקח במיוחד בשבילנו פלייליסט יוטיוב של טעימות מהאמנים שיופיעו השנה בפסטיבל. תנו פה פליי אחד ו-40 דקות של אושר גלובלי יזרמו ישירות אליכם:

והכי כיף: יש לי פה 2 כרטיסים בשבילכם!

אז מה צריך לעשות כדי לזכות בכרטיס?
השאירו תגובה. זה כל מה שנדרש מכם. (אם אתם רוצים להיות יצירתיים, ספרו על האמן או הלהקה האהובים עליכם שלא שרים בעברית או אנגלית!). הקפידו להשאיר את כתובת המייל שלכם בשדה המתאים (אל תדאגו, היא לא חשופה לאיש מלבדי), והזוכים, שייבחרו אקראית, יקבלו במייל הודעה על הזכייה. איזה כיף לקבל מתנות! תודה לעמרי!
שימו לב: ההגרלה תהיה פתוחה עד יום שישי, ה-30.5!

Share Button