20 באוגוסט 2016

[כבר לא] שידור חי: חיה מילר בהופעה

12 באוגוסט 2016

עונג שבת: מסיבוזה!

    1234986-high-quality-image-of-rage-against-the-machine

  1. openlineבמשך כמה שנים חשבתי שזו סתם הלהקה ההיא עם ״אבטיח בשקל״ מהמסיבות בקיבוץ השכן. זמר של להיט אחד. זעם נעורים סתמי ועמום כזה. אבל אז, מי זוכר איך, הגיע לידיי אלבום הבכורה המלא של Rage against the machine. הוא הגיע יחסית מאוחר, לקראת סוף שנות התשעים, כשהתחלתי באמת להקשיב. עד אז כבר גמעתי את הביסטי בויז, את נירוונה, את הפיקסיז, את טופאק, את פרודיג׳י. הייתי מוכן. והאלבום הזה טרף אותי. שמעתי אותו בלי הפסקה, הנוער הזועם והלומד. שנים בעטתי איתו בדברים, ועל הדרך הרחבתי את תודעת העולם שלי – קפיטליזם, מלחמה, התקוממות, פריבילגיות. לפני שנה קיבלתי מחבר את הפטיפון שלו (תודה, עמוס!!!), שבא עם תנאי: אתה לוקח את הפטיפון רק אם אתה לוקח את כל התקליטים, כולם, בלי לסנן. ברור שהסכמתי, ובערב חם אחד ישבתי עם חבר אחר ועברנו על כל הערימה – זכות ראשונים לי, כי בכל זאת. כמו בכל אוסף תקליטים שחלקו הגיע מהורים ודודים וחלקו נרכש באופן אישי, היו שם מלא דברים טובים ומלא דברים בינוניים וכמה דברים ממש גרועים, ופתאום הלב שלי התחיל לדפוק ממש חזק. לא לגמרי האמנתי שזה פשוט שוכב לו שם בערימה: רייג׳ הראשון. אלבום המופת. אחרי שחיברתי את הפטיפון ועשיתי את כל כיווני המחט והזרוע והניסיונות על תקליטים לא חשובים, הנחתי אותו על הצלחת, בעיקר כדי לשמוע את ההבדלים בסאונד בין הדיסק לתקליט, אבל לא ממש חרשתי אותו. השבוע פתאום גאה בי הצורך, הייתי לבד בבית, הנחתי את המחט על התקליט והגברתי עד שהקירות רעדו. לא באמת הופתעתי לגלות שאני יודע את רוב המילים בעל פה וזוכר כמעט את כל הסולואים והמהלכים של יחידת הבס־תופים העילאית. מה שכן הופתעתי לגלות הוא ששיר שאף פעם לא היה אחד משלושת הפייבוריטים שלי זינק במחי סיבוב אחד לפוזיציית השיר האהוב עליי של רייג׳. "Know your enemy", שפותח את צד ב׳ (ולכן ההקדמה הזו שלו) הוא בעצם שיר רייג׳ המושלם פלוס. קודם כל, יש בו לפחות שלושה ריפים שאצל להקה פחות גדולה כל אחד מהם היה מפרנס שיר שלם בפני עצמו. יש את הגיטרה המגמגמת של הפתיחה, בפני עצמה ריף פנטסטי. ב-0:36 נכנס ריף נו־מטאל כביר במיוחד, שיכול לבדו להוביל שיר זעם שלם. אבל גם הוא רק הטעייה, ורק אחרי דקה שלמה מגיע הריף הבוער שמעיף את השיר הזה קדימה. הטקסט של זאק דה לה רושה חריף ומזוקק: אתה מוקף אויבים, בוא אני אעזור לך להכיר אותם. אחרי שתי דקות כבר שמענו בית ופזמון, ואצל להקה אחרת זה היה חוזר שוב ושוב. לא כאן. כאן מחכים לנו עוד הופעת אורח כבירה של מיינרד ג׳יימס קינן מ-Tool (טרם אלבום הבכורה שלהם בכלל) כולל זעקת מרד, סולו עקמומי ושבור מאת האול-טיים-פייבוריט טום מורלו, וסיום בלתי נשכח שמשאיר את דה לה רושה עומד על קצה הצוק וזועק אל ההמון את העוקץ הסופי. אי אפשר להישאר אדיש נוכח השיר הזה, אי אפשר שלא להתמכר לריפים האלה, אי אפשר שלא להיסחף, אי אפשר שלא להאמין, אפילו לרגע. כל רייג׳ דחוס לשיר אחד. [מפ3]
  2. 13737591_316062032073712_6197337863315895842_o

  3. headlinesמסיבת עונג שבת #1: שורת הביו שלי בטוויטר היא ״עונג שבת. מוזיקה. גלידה. כיף״. מאז פתחו סניף בתל אביב, בוזה היא הגלידה האהובה עליי בעולם, וזו שאני דואג לפקוד לפחות פעם בשבוע. החיוך שלי בתמונה כאן אומר הכל: זה המקום שבו אני הכי שמח! השבוע, כל הדברים האלה הולכים להיפגש וחלום קטן שלי עומד להתגשם: בוזה + עונג שבת = מסיבוזה! מה זה אומר??? זה אומר ביום שישי הזה, 19.8, אתם מוזמנים לפיקניק חינמי סביב השילוש המושלם: מוזיקה, גלידה, כיף. שישי, החל מ-14:00, ברחבה שמאחורי הגלידריה המושלמת בוזה, ברח׳ החשמונאים 90, תל אביב (זו הרחבה הגדולה שבין החשמונאים לארבעה). אני אתקלט מוזיקה כייפית לשישי בצהריים, בוזה יחלקו בחינם טעם גלידה שבחרנו במיוחד (חולה על מתוק+מלוח) וכוסיות של עראק כיד המלך, תהיה מכירת בגדים יד שנייה לפשניסטות ועוד כיופים, ואתכם. קאם אנד האנג. שישי הקרוב, 14:00 ואילך, חינם! [חינם. איווענט]
  4. מסיבת עונג שבת #2: ביום חמישי הבא, 25 באוגוסט, מסיבת הניינטיז של עונג שבת חוזרת במהדורת קיץ! זה יקרה באוזןבר, החל מ־22:00 אתקלט את הבסט של הבסט של הניינטיז מכל הסוגים – פופ, היפ הופ, גראנג׳, טכנו, ועוד כמה יציאות חריגים שאני לא בטוח שיש להם שם. לחוויית ניינטיז שלמה, אני ממליץ להתחיל ערב קודם במופע המחווה לספייס גירלז בלבונטין 7 ואז לבוא לרקוד למחרת באוזןבר. בואו! [כניסה: 40 ש״ח. איווענט]
  5. הצטברו אצלי כל מיני ביטים שאני אוהב, אז העליתי סט תיקלוט חדש שלי לחשבון שלי במיקסקלאוד – 50 דקות של גרוב ממוקסס מלונדון דרך רעננה ועד אפריקה וברזיל. נענעו משהו! [סטרים]
  6. ↫ להמשך קריאה…

6 באוגוסט 2016

עונג שבת: מרכז הפיצה

  1. openlineוואלק איזה שיר פצצה. אני נוטה בחודשים האחרונים ליותר ויותר היפ הופ, והשיר האדיר הזה של Swet Shop Boys בא לי בול בזמן. שני הראפרים בסווט שופ בויז הם Heems, ראפר הודי-אמריקאי (וחבר לשעבר ב-Das Racist) ו-Riz Ahmed, בריטי-פקיסטני. יש להם יותר פיגמנטים מאשר למאקלמור, וב-"T5", יעני טרמינל 5 (בנמל התעופה JFK בניו יורק, אני מנחש?), הם מתעצבנים על זה שעוצרים אותם כל הזמן לבידוקים בטחוניים ״אקראיים״ (במיוחד כשהם לא מתגלחים). זה שיר מחאה פשוט, הוא לא אומר הרבה, הוא לא צועק סיסמאות, הוא לא מטפס על גדרות, אבל יש לו אחלה ביט והוא מתאר מצב אמיתי. ומאזכר את חיפה ויפו, שזה תמיד כיף. [סטרים]
  2. headlinesYumi Zuma הניו זילנדים יבואו לעשות לנו כיף באוזניים בתיאטרון תמונע, ב־9 באוקטובר! כרטיסים: 129 ש״ח. לא מכירים מספיק את יומי זומה? אבנר שביט הכין לכם מיקסטייפ היכרות. [עברית]
  3. כמות אדירה של מוזיקה מעולה הצטברה אצלי בחודש שבו נעדרתי מהאולפן של הקצה, והקרם של הקצפת של הדובדבן שבכתר נכנס לתכנית ששידרתי השבוע בקצה, ואתם מוזמנים להאזין לה אם מתחשק לכם קצת מוזיקה טובה. [סטרים]
  4. תוהים מה רוקדים בקיץ הזה באפריקה? ובכן, התשובה היא אותם השירים שרוקדים בכל העולם, בגדול (להיטי פופ אמריקאיים), אבל לא רק. שני די-ג׳ייז אמריקאיים שמתמקדים בפופ אפריקאי הכינו סט בן שעה של להיטי קיץ אפריקאיים עכשוויים. אזהרה: זה עשוי להלהיט את הקיץ שלכם אפילו יותר. [סטרים]
  5. איכשהו נתקלתי בריליס המשונה והמקסים הזה, Gole Sangam. Persian women​`​s songs. זה אלבום של ההרכב הלאטבי Baraka שעיבד מחדש שירים פרסיים. יש שם כמה קטעים ממש מגניבים, ואפשר להוריד בחינם (או בכמה שתבחרו לשלם). [בנדקאמפ]
  6. [תודה ליניב] אוהבים את הקריקטורות של הניו יורקר? מעכשיו הן גם באינסטגרם. הנה הקריקטורה הראשונה שלהם אי פעם, מ-1925 [אינסטגרם]
  7. ↫ להמשך קריאה…

29 ביולי 2016

עונג שבת: קצת לראות את התקרה

  1. openlineכאן, מעל השורה הזו, בצד שמאל אם אתם מסתכלים בלפטופ ולא במובייל, יש כפתור פליי קטן. תלחצו עליו. מה שיבקע פתאום הוא כפי הנראה שיר הסקס העברי האהוב עליי, ולא רק כי שמו הוא ״עונג שבת״, אלא כי הוא שיר הסקס הכי עליז ונהנתני ומקודש וצח ונקי, יש בו צחוק והתלהבות וחרמנות חופשייה והסכמתית, ובניגוד לשירי סקס (או חרמנות) רבים בעברית, אתה לא יוצא ממנו מרגיש שצפית עכשיו בהטרדה. אחראית לו יעל בדש הנפלאה, ומדובר בתרגום לשיר של גוראן ברגוביץ׳, שבמקור נקרא פשוט ״סקס״, ומנוגן כאן על ידי תזמורת החתונות והלוויות של ברגוביץ׳ (שהתאהב בבדש וצירף אותה להופעותיו בשנים האחרונות) יחד עם הרכב ישראלי מעולה של תומר מוקד, אודי רז, שחר חזיזה ויוחאי כהן. אבי עדאקי רב ההמצאה והקריצות אחראי לטקסט העברי ולרובד קידוש השבת, וגם לקולות הרקע יחד עם רונן רוט. השיר הזה מתפוצץ מתענוג, מוזיקלי, מילולי, סקסי. איך יכולתי לעמוד בפניו? תודה גדולה מאוד ליצחק, שהביא את השיר, את הסיפור שלו ואת האלבום האדיר הזה לידיעתי. [סטרים. לכו תקנו, זה שווה את ה־30 שקל]
  2. headlinesאז ההופעה של Foals בארץ מבוטלת, לצערם העמוק של מעריצי פולז, אבל כבר נתקלתי בכמה וכמה חובבי Thee Oh Sees שמבסוטים אש על כך שההופעה שלהם, שהייתה אמורה לחמם את פולז, עברה להופעה נפרדת ומלאה בבארבי, מקום הגיוני יותר להופעה שלהם. כרטיסים ב־184 ש״ח. [עברית]
  3. מה גרם לנשיא ג׳ימי קרטר להציל את פרויקט מעבורת החלל כשרצו לבטל אותה בשנות השבעים? שאלה קטנה אחת מובילה במורד מחילת הארנב הסיפורית הנהדרת הזו, בכתבה שבה הכתב לוקח את האנקדוטה ההתחלתית – שעבור עיתונאים אחרים הייתה מספיקה כפואנטה לכתבה קצרה – והולך לבדוק עד כמה היא בכלל נכונה. [אנגלית]
  4. [תודה לאיליה] אתר חדש מאפשר לכם לחטט באוסף התקליטים המרשים של ג׳ף באקלי זצ״ל. תענוג, במיוחד אם יש לכם ספוטיפיי (ואז תוכלו לשמוע כל אלבום ואלבום). [אנגלית]
  5. מה קורה כשמבקר מוזיקה זוכה־פוליצר מאבד פתאום את ההכרה ומתעורר עם תפקוד מוחי חלקי? טים פייג׳, שעבר בדיוק את זה, מספר על התהליך ממקור ראשון, ומסביר גם איך משתנה החווייה של האזנה למוזיקה. [אנגלית]
  6. ↫ להמשך קריאה…

11 ביולי 2016

ויניל במתנה: Totemo (+סטרים)

cover copy

נו, אתם כבר יודעים שאני חולה על Totemo. מקשיב למוזיקה שלה כבר שנים, עוד כשהייתה ״רותם אור״, אי שם בתהום המבוכות הידועה כ״במה חדשה״. השבוע יצא לה EP חדש ויפהפה, Desire paths, שאתם יכולים לשמוע ממש כאן למטה, שלא לדבר על כך שבבנדקאמפ אפשר לרכוש עותק דיגיטלי או להזמין את הוויניל העומד לבוא. הוויניל הזה הוא משהו שאני מחכה לו מאוד: צד אחד שלו יכלול את האי-פי החדש, וצד שני שלו יכלול את האי-פי הקודם, Heavy as my dreams.

והכי טוב: אני מחלק לכם כמה עותקים חינמיים מהוויניל הסקסי הזה!

רותם, גילוי נאות, היא גם חברה, ובכל זאת יש כל מיני שאלות על המוזיקה שלה שרציתי לשאול אותה ומוזר להעלות אותן בסתם שיחה על בירה. אז זה נראה כמו רעיון טוב לעשות מעין ראיון רשמי שכזה, אבל מכיוון שהיא בדיוק בברלין, בסופו של טור אירופאי קצרצר, ניהלנו את הראיון בצ׳ט. גם ככה אנחנו מתנסחים טוב יותר בטקסט (אני לפחות). אז הנה השיחה שלנו, כמעט לא ערוכה בכלל, ואחריה – הזדמנות לקחת הביתה ויניל במתנה.

גיא: אוקיי. לטס דו דיס
רותם: בוא נעשה את זה
גיא: קודם כל גראונד רולז
רותם: :) יס
גיא: בעצם גראונד רול אחד
רותם: לא מדברים על ראיון בוואטסאפ
גיא: לול. אני יודע שזה צ׳ט אז קל מאוד לעבור לשוניות אבל בואי ננסה להישאר פה בשיחה, כאילו אנחנו יושבים זה לצד זו במציאות. נשמע טוב?
רותם: לגמרי הכוונה שלי. אלא אם כן תתחיל לשאול אותי שאלות טריוויה ואז אני לגמרי מרמה והולכת לשאול את גוגל
גיא: כן בסוף הראיון נעשה 20 שאלות של יוענה גונן
רותם: מדהים:)
גיא: ״ראיון״. זה מצחיק. טוב, לוחצים ״רקורד״ יעני
רותם: יאללה
גיא: בואי נתחיל באיפה את לעזאזל כרגע
רותם: אני כרגע בבית קפה מוצלח מאוד, זה היום השלישי שלי ברציפות פה. תודה ל-yelp. זה קרוב מאוד לדירה שאנחנו מתגוררים בה כרגע בפרנצלאורברג, ברלין.
גיא: מה מוצלח בו?
רותם: הקפה
גיא: אני תמיד מחפש בתי קפה מוצלחים להפוך לבסיס בית
רותם: ואין בו אף אחד, זה קצת משמח וקצת עצוב בו זמנית
גיא: אוי, את יושבת שם לבד?
רותם: כן, אני והבעלים:) אבל הוא חמוד, ובקרוב בטח יגיעו שני הישראלים המקומיים שגם פוקדים אותו על בסיס יומיומי אם הבנתי נכון
גיא: והם לא חברי הלהקה שלך
רותם: נכון :)
גיא: רגע, בואי נבהיר שאת בברלין כי כרגע הופעת שם? ואני מניח שמעוד סיבות?
רותם: נכון מאוד. היתה לנו הופעה בברלין לפני יומיים, והגענו לפה אחרי טור קצר בפולין (קראקוב, וורשה, גדנסק)
גיא: תפסתי אתכם בתחילת הסיבובון, בקראקוב, והייתה הופעה פנטסטית. איך זה מרגיש להופיע מול קהל אירופי קריר?
רותם: זה מרענן! וכיף! הם מקשיבים ממש ממש טוב. אחרי ההופעה שראית בקראקוב נסענו להופיע בוורשה. זאת היתה הופעת נינג׳ה לכל דבר שהצלחנו לארגן שבוע וחצי מראש (תודה לגלעד שחר!) וזה היה במעין בית קפה / חנות יין וגבינות – בחוץ. אז בהתחלה זה הרגיש שהאנשים שם לא ממש באו לראות אותנו, אבל ככל שההופעה התקדמה הרגשנו שהם יותר ויותר איתנו, ובסוף ההופעה זה כבר היה ממש קהל גדול ואטנטיב לחלוטין. אז הקהל האירופי מצוין – הם מקשיבים מאוד :) והם גם מאוד באים להגיד לך מה הם חושבים אח״כ, שזה גם היה אחד הדברים היותר מרגשים שקרו לי. בכל ההופעות שלנו כאן זה קרה. זה מדהים.
גיא: בארץ זה לא קורה?
רותם: בארץ זה קורה וזה גם מדהים:) אבל בארץ ל imposter syndrome שלי יש יותר סיכוי לקפוץ ולהגיד שזה בגלל שהם מכירים אותי ואוהבים אותי ורוצים לגרום לי להרגיש טוב.
גיא: אההההה, כן אני מבין. תרשי לי לשאול מה אמרו לך מאזינים באירופה? או שיש חיסיון מאזין-זמרת?
רותם: זה באמת משהו שאני לא אצליח להעביר במילים. בגדול הבנתי שאנשים יכולים להרגיש בהופעה שלנו מה שאני יכולה להרגיש בהופעות של האמנים שאני הכי אוהבת. ואין מחמאה או הישג גדול יותר מזה מבחינתי.
גיא: וואו! אוקיי זה מוביל לשאלה שרציתי לשאול
רותם: :)
גיא: כי אנחנו משוחחים עכשיו לרגל האי-פי החדש שלך שיצא לפני עשר שניות לרשת. ואני מקשיב לו כבר כמה ימים ואת יודעת שאני אוהב אותו, אבל עוברות לי המון מחשבות בראש, ואחת מהן היא: מעניין לאיזה אמנים רותם (ורועי אביטל, וכל מי שהיה מעורב בהקלטות) הקשיבה ומה היא שאבה מהם. כי יש אלבומים, בעיקר ישראליים, שבלי קשר לכמה אני נהנה מהם אני יכול ישר להגיד הופ! את המהלך הזה הם בטח שאלו מהלהקה ההיא, או מהאמן ההוא. ואצלך זה לגמרי עמום, שזה גם דבר נהדר, אבל גם מעורר סקרנות במוח הסקרן שלי
רותם: וואו. אפשר פשוט לשפוך פה רשימה? כי זה ממש הרבה דברים. ואני מרגישה שמכל דבר שאני שומעת ואוהבת אני לוקחת משהו, והמשהו הזה מאוד משתנה.. יש אמנים שאני מאוד אוהבת את צורת השירה שלהם, ויש כאלה שאת הכתיבה, ויש כאלה שהמלודיות שלהם הכי עושות לי את זה, ויש כאלה שזה הסאונד.
גיא: ברור שאפשר. רוצה לעשות על רגל אחת פלייליסט לא מחייב?
רותם: בגדול בשנה האחרונה הדברים ששמעתי הם לאו דווקא דברים שדומים במיוחד למה שאני עושה. אהבתי מאוד את האלבומים החדשים של אנדרו בירד, בי.סי קמפלייט, NAO, bibio, Morly, ג׳ואנה ניוסאם
גיא: נאו!
רותם: מעולה ממש. השתמשנו ב bad blood כרפרנס לסאונד של ״היטס״, אם אני לא טועה
גיא: אדיר. יש לך עוד כאלה?
רותם: רפרנסים ישירים? אנחנו מקשיבים לfka twigs לפני שרועי מתחיל לעבוד על המיקס, בד״כ :)
גיא: אדיר :) בזמן שאת מקלידה: את יודעת שאני מחויב חוקית לשאול איך נראה הקו שאת מותחת מהמוזיקה של ג׳ואנה ניוסם לשירים שלך
רותם: שאלה חוקית מצוינת! אני לא יודעת. הייתי רוצה לחשוב שהקו הזה קיים שם איפשהו, אבל גם לי יהיה קשה למתוח אותו בפועל :) אולי בפרטים הקטנים, בעיטורים הקטנים שאפשר למצוא בשירים שלה. ספציפית כלי הקשה מאוד עשירים. והיא גם בית ספר לאנגלית למתקדמים. אחת הכותבות המדהימות.
גיא: ממש! אני לא מכיר הרבה זמרים שכותבים ברמה שלה. זה כמו ספר שירה לכל דבר, שגם הלחינו אותו.
רותם: לגמרי
גיא: באי-פי החדש יש כמות חריגה של כלים שנשמעים אסיאתיים (אני רוצה להגיד יפנים אבל אני לא מספיק מבין בדקויות האלה), ברמה שנראה לי שלא שמעתי בארץ מאז יאפים עם ג׳יפים. איך זה קרה?
רותם: רועי ואני ישבנו וחשבנו על כלים וסאונדים שיהיה לנו מעניין לשמוע בשירים החדשים. אני חושבת שהוא זרק את ה״יפני״, ואני החזרתי לו עם ה״erhu״, שזה כינור סיני עם שני מיתרים.
גיא: זה מה ששומעים ב-Hits?
רותם: נכון :)
גיא: וגם ב-Seesaw? סליחה שאני שוקע במאיפה מגיעים צלילים במקום לשאול אותך ״אז איך זה מרגיש להוציא אלבום חדש???״, זה פשוט מה שמעניין אותי
רותם: אני שמחה שזה מה שמעניין אותך! זה מעניין אובייקטיבית :) אני חושבת שב seesaw זה מעין steel guitar סינית שנקראת guqin, אבל אני לא זוכרת ב 100%
גיא: אז שאלה אחרונה לגבי הצלילים האסיאתיים – מאיפה הם בוקעים? כאילו, מישהו ניגן אותם לייב בהקלטות? זה סימפול? זה מידי? שילמתם לסיני 5 דולר בפייבר כדי שינגן לכם?
רותם: זה החלק הפחות מעניין לצערי. זה סימפול מבנקים של צלילים.. אבל! אני בקרוב מאוד הולכת להיות הבעלים הגאים של erhu סיני אמיתי. וזה מאוד מרגש אותי. והשכנים שלי הולכים להרוג אותי.
גיא: זה די מעניין דווקא. אבל אפשר להמציא סיפור חלופי אם את לא מסופקת מהסיפור הזה. על הזקן הסיני החכם שפגשת ברחוב בניו יורק מנגן ב-erhu ואז הסתבר שהוא מגדולי הנגנים בעולם
רותם: אני אשאיר לך לייפות את הפרטים :)
גיא: אוקיי, שאלות קשות עכשיו (לא באמת קשות)
רותם: ברינג איט
גיא: לפי הספירה שלי זה כבר ריליס רביעי (?) שלך
רותם: בעצם כן, תלוי איך סופרים, אבל כן
גיא: שנספור רגע?
רותם: lightly easily, hard magic, heavy as my dreams, desire path 😁 yep
גיא: אני עדיין מרגיש בר מזל שיש לי את lightly easily בדיסק מקורי (!) בכל מקרה, מה שרציתי לשאול הוא
רותם: (אני במתח!)
גיא: איזה מקום זה ממלא אצלך בחיים? כלומר, זו שאלה קצת טיפשית לשאול מישהי שיוצרת מוזיקה, אבל אני יודע שאת עושה עוד דברים, והחיים שלך לא סובבים סביב טורים והקלטות ביומיום. יש לך דייג׳וב וחלומות שלא סובבים בהכרח סביב יצירת מוזיקה. זה אישי מדי לשאול? שאבהיר את השאלה? פתאום אני חושב שאולי היא מאוד עמומה
רותם: אני אנסה לענות, נראה לי שאני מבינה: בחודשים האחרונים אני שואלת את עצמי את השאלה הזאת ועוברת איתה איזשהו תהליך, ואני עדיין ממש בתוכו. כי לא נראה לי שדמיינתי את עצמי עושה את מה שאני עושה לפני 10 שנים, פשוט כי לא חשבתי כל כך קדימה, ושוב – גם לא הייתי בטוחה בלגיטימציה שיש לי לעשות מוזיקה בכלל. ונגיד עכשיו, בתוך הטור, אני פתאום קולטת שיש אנשים שעושים את זה למחייתם וזה מ ד ה י ם בעיניי. ואז אני מבינה שגם אני בעצם עושה את זה, ואז אני קצת לא מכילה את התחושות האלה, ואז אני בד״כ נכנסת לפייסבוק:)
גיא: לול
רותם: 😁
גיא: את נכנסת לפייסבוק כדי לשפוך את התחושות האלו או כדי להסיט מהן את הדעת?
רותם: תלוי במצב רוח. שתי האופציות הן שתי פנים של אותו דבר, סוגים של הסטה.
גיא: זה נורא מעניין, מה שענית, בין היתר כי לפני 10 שנים דמייתי את עצמי 10 שנים קדימה ועשיתי בדיוק מה שאני עושה עכשיו, שזה טוב ורע
רותם: יותר טוב מרע, לא? :)
גיא: כן לגמרי יותר טוב מרע. אבל אני נאבק עם המחשבות האלה גם כן הרבה. כי בלב שלי, בפנים, אני כותב. והיום אני כותב שעושה בעיקר דברים שהם לא כתיבה. את מרגישה היום כמו מוזיקאית שמשקיעה את רוב היום שלה בעבודה ״רגילה״, או להיפך? אני יודע שזו שאלה כאילו טכנית אבל זה מעניין אותי כתפיסה, במובן של באיזה שלב מגיעים לטיפינג פוינט שבה הגשמת החלומות הופכת להיות מרכז הכובד בחיים
רותם: זה מרגיש לך יותר טוב או יותר מוזר שרוב העיסוק שלך הוא לא הכתיבה? כי אני מרגישה טוב עם זה שיש לי עבודה ״רגילה״, ושהחיים שלי לא סובבים סביב המוזיקה, ושאני לא קמה בבוקר ומרגישה שאם לא כתבתי או הלחנתי משהו אני כנראה לא עושה את העבודה שלי. כי יש לי מזל, וברגע שכן מתעורר היצר הזה לכתוב או לנגן או לשיר, יש לי את המקום והכלים לעשות את זה. וזה כל מה שאני צריכה, בהקשר הזה.
גיא: זו דרך ממש יפה ובוגרת לחשוב על זה. זה מרגיש לי יציב שיש לי מקורות הכנסה שאני אוהב ונהנה מהם מאוד, אבל זה מרגיש לי מוזר שהם תופסים כל כך הרבה זמן ביום, שאני כן מוצף באשמה לפחות פעם בשבוע על זה שאני לא כותב מספיק/בכלל
רותם: יכול להיות גם שאני חושבת ככה כי אני חייבת את העבודה ה״רגילה״ שלי, אתה יודע? :) כאילו, זה המצב שאני חייבת בו, ולכן אני מצדיקה אותו לעצמי. אי אפשר לדעת :) אשמה זה קשוח.
גיא: היית רוצה לעסוק רק במוזיקה? אם היית נמצאת בסיטואציה שבה את מתפרנסת ממנה בצורה יציבה?
רותם: לא יודעת לענות על השאלה הזאת, כי אף פעם לא הייתי במצב הזה שאני יכולה להרשות לעצמי. יכול להיות שאני ארגיש שאין לי מספיק גירויים, או אתגרים, או קונפליקטים, או מפגשים בין-אישיים עם אנשים מעניינים.. לא יודעת. (פתאום התחיל להתנגן SOHN ברדיו בבית קפה! כיף!)
גיא: די איזה קפה שווה. לי נגמרה כוס הקפה ומתנגן פה האלבום החדש של טוטמו. לא רע בכלל
רותם: יס 😁 ❤
גיא: אוקיי, אז הנה שני דברים אחרונים. האחד הוא שאנחנו מחלקים בפוסט בעונג עותק או שניים מהוויניל המתקרב שלך (!!!). תני לנו כמה מילים עליו?
רותם: יההה!! זה ממש כיף שזה קורה :) אז הויניל הוא בעצם האיפי החדש בצד אחד, והאיפי הקודם בצד שני. וזה מאוד עובד לי ברמה הרגשית. שתי תמונות חיים קשורות אבל מאוד שונות, עם טראומה קטנה באמצע. אני מדפיסה אותו דרך ויניל-בוטיק, ונראה לי שהוא הולך לצאת ממש יפה. וזה כיף ומרגש.
גיא: מה זה ויניל בוטיק?
רותם: זו חברה קטנה של הפקת תקליטי ויניל של מאור ענבה (דיג׳יי הקטיק) ויואב מגריזו:)
גיא: אדיר
רותם: וזה הזמן להגיד תודה גם לקמע שיפיצו את הויניל, ומפיצים גם את הגרסא הדיגיטלית של האיפי
גיא: תודה, קמע!!!
רותם: תודההההה
גיא: בדיוק אתמול קניתי מהם ויניל בהופעה של דמיאן ג׳וראדו! והוא היה של קלקסיקו, כי אף אחד לא יגיד לי!
רותם: מצחיק!!:)
גיא: תהיה הופעה השקה מרגשת?
רותם: איך ידעת? כן
גיא: הייתה לי תחושת בטן. קדימה, פרומושן זה כאן
רותם: אנחנו מארחים את ניקי כינור. ונועה ארגוב תהיה דיג׳יי, ועידו רמון יעשה דברים ויזואליים יפים. וזה יקרה בבסקולה בתל אביב, ב 19.8, שזה יום שישי. ואני הכי הכי הכי הכי מתרגשת
גיא: ניקי תנגן על erhu???
רותם: ניקי תנגן על כינור, אבל גם יהיה לנו erhu עד אז.. נראה אם יבוא לה :)
גיא: מדהים. עוד משהו שהיית ממש רוצה לענות עליו ולא שאלתי?
רותם: אני רק רוצה להגיד תודה אחרונה – לך, גיאחה. אנחנו מכירים כבר המון שנים, ואתה אחד האנשים המוכשרים, חכמים, טובים, וכריזמטיים שאני מכירה. וזה כיף שיש אותך ושאתה דוחף מוזיקה שאתה אוהב כל הזמן הזה.
גיא: סוס טרויאני!
רותם: ואל תוציא את זה מהראיון!! :)
גיא: בדיוק רציתי לכתוב שאיזה מזל שאני העורך פה! טוב בסדר. אמוג׳י של מסמיק
רותם: 😁

אז מה צריך לעשות כדי לזכות בעותק מהאלבום?
השאירו תגובה. זה כל מה שנדרש מכם. (אם אתם רוצים להיות יצירתיים, מה החלום שלכם?). הקפידו להשאיר את כתובת המייל שלכם בשדה המתאים (אל תדאגו, היא לא חשופה לאיש מלבדי), והזוכים, שייבחרו אקראית, יקבלו במייל הודעה על הזכייה. איזה כיף לקבל מתנות! תודה לרותם ולניצן!
שימו לב: ההגרלה תהיה פתוחה עד שישי הבא בערב!