23 בינואר 2015

עונג שבת: חלומות צבעוניים

אנשים שצריכים לבדוק מייל: הקוראים עמי ועומרי זכו כל אחד בדיסק החדש של קין והבל 90210 (האזינו כאן!) ובכרטיס להופעת ההשקה, במוצ"ש בבארבי. הידד!

שבועות עמוסים פה במשרדי העונג היוקרתיים. בואו נאשים את תקופת הבחינות או משהו. כך או אחרת, בשבוע הבא שוב לא יעלה עונג – מתנצל. אהיה בדרכים. אבל אחר כך נחזור לשגרה של עונג חדש מדי שישי, עד מרץ, אז אצא לחופשה של כמה שבועות אבל אולי אעדכן מהדרך.

בכל מקרה – השבוע, כפי שאתם רואים לנגד עיניכם, יש עונג. היה המון להספיק מהשבועיים האחרונים אז התמקדתי בעיקר בריליסים חדשים מהארץ ומחו"ל. תיהנו, ואשמח מאוד אם תוסיפו בתגובות דברים שווים שפספסתי! באמת. התגובות הן שלכם. אתם יכולים להסתובב שם עירומים, תרגישו בבית.

    boys latin

  1. openlineקורט וייל קרא לאלבום האחרון שלו Wakin on a pretty daze. המוזיקה של Panda Bear היא אולי הנקודה הרחוקה ביותר על גלובוס הפופ מהמוזיקה של קורט וייל, אבל בכל פעם שאני שומע את אחד השירים הכי טובים של 2015 (כן, כבר עכשיו, מותר להגזים), הלא הוא "Boys latin", ומנסה להגדיר במשפט אחד את התחושה הזו שהוא מעורר ומצייר, כל מה שאני יכול לחשוב עליו הוא שם האלבום של וייל. זה אכן נשמע כאילו התעוררת לתוך הזייה יפהפיה, רסיסית, של צבעים משתברים ומתערבלים. ברגעים הכי טובים שלו, פנדה בר נשמע בדיוק בדיוק ככה, כמו "Boys latin". כמובן שהקליפ הצבעוני היפהפה שלו עוזר.
  2. headlinesמק דמארקו יגיע סוף סוף לישראל ב-2 ביוני 2015. זה יקרה בבארבי תל אביב ויהיה פנטסטי, אז אל תרקחו לנו עוד מלחמה פה, בחייאת. [כרטיסים]
  3. אגדת האינדי רוק ת'ורסטון מור, ממקימי סוניק יות' ז"ל ואחד האנשים הכי מעניינים בשלושת העשורים האחרונים ברוק, יגיע להופעה בבארבי תל אביב ב-27 באפריל! [כרטיסים]
  4. וואו, הקליפ של "Pendulum" של FKA Twigs ישמח את כל מי שמוצא עניין בבונדג'. [טיוב]
  5. זוכרים איפה הייתם ב-11 בספטמבר, 2001? ג'ייסון מולינה, ויל אולדהם ואלסדייר רוברטס בדיוק היו באולפן. בבוקר הם התעוררו למתקפת הטרור בניו יורק בטלוויזיה שלהם, וכל היום ישבו סביב הטלוויזיה. בערב, הם הקליטו שיר חדש, שנקרא "11 בספטמבר 2001". עכשיו אפשר לשמוע אותו – מולינה על המיקרופון – ולקרוא את הזכרונות של רוברטס. [אנגלית, סטרים]
  6. ↫ להמשך קריאה…

20 בינואר 2015

אלבום במתנה: קין והבל 90210 (+ סטרים לאלבום!)

unnamed

היי, אנשים שלא מפחדים מגיטרות. זוכרים את סרטון ההדסטארט הטוב ביותר בהיסטוריה של הגיוסים? אם לא, קחו רגע לצפות בו. אל תדאגו, הם כבר לא מבקשים מכם כסף, הם גייסו הכל:

אז קין והבל 90210 [פייסבוק] לקחו את הכסף שכמה אנשים נתנו להם בהדסטארט ולמרות הפיתוי האדיר לברוח איתו לברזיל הם אשכרה הקליטו איתו אלבום. אם ההישג עצמו לא מספיק, מדובר בבנזונה של אלבום. כל כך בנזונה, שאני שומע אותו בטירוף כבר שבוע ואני בכלל חשבתי שאני לא אוהב מטאל!

חדשות: אני אוהב מטאל!!! וקין והבל לימדו אותי את זה.

יש פה רק 5 שירים, אבל יש בהם כל כך הרבה קוהונס שהם מספיקים כדי להצדיק את קיומו של המושג החבוט והעייף "רוק ישראלי", או לכל הפחות "רוק בעברית".

הנה משהו די מדויק מהקומוניקט:
"קין והבל" משלבים בטקסטים אלמנטים של מד"ב פנטזיה, אופל, סקס, אלימות, אהבה והמון ישראליות וכאב על תרבות שהייתה ואיננה יותר לכדי יצירה חדשה, בועטת ובוגרת יותר. ההתעסקות האובססיבית של האדם במדיה החדשה, באינטרנט, בריאליטי, נרקמים לכדי קרקס מוסיקלי מופרע החל מהשיר הראשון הנפתח לצלילי סימפול "תל אביב הקטנה" של דן אלמגור ועד הסיום המקאברי והנורא של השיר האחרון באלבום, הלא הוא ה"וידאודרום".

ויש להוסיף: והרבה הדבנגינג איטי.

אז מכיוון שאני אוהב אותם, ואני אוהב אתכם, התבהר לי מיד מהו הדבר הנכון לעשות: להביא את האלבום האדיר הזה, וידאודרום, ישר לאוזניים שלכם וכמה שיותר מהר.

קחו אותו עכשיו. אם אהבתם מה ששמעתם, מתחת לנגן של האלבום תוכלו לקחת הביתה עותק פיזי ממנו וגםכרטיס להופעת ההשקה שלו, במוצ"ש הזה, 24 בינואר, בבארבי ת"א:

אז מה צריך לעשות כדי לזכות בכרטיס?
השאירו תגובה. זה כל מה שנדרש מכם. (אם אתם רוצים להיות יצירתיים, ספרו איזה אלבום גרם לכם להתאהב בז'אנר שלם). הקפידו להשאיר את כתובת המייל שלכם בשדה המתאים (אל תדאגו, היא לא חשופה לאיש מלבדי), והזוכים, שייבחרו אקראית, יקבלו במייל הודעה על הזכייה. איזה כיף לקבל מתנות! תודה ליובל!
שימו לב: ההגרלה תהיה פתוחה עד יום שישי בלבד!

9 בינואר 2015

עונג שבת: נקמת הקסטות

    bangbang

  1. openlineבחנוכה התאהבתי קשות בשיר פופ. בוודאי שמעתם אותו ברדיו, ולכאורה אחד התפקידים של עונג שבת הוא להשמיע לכם שירים שלא שמעתם כבר ברדיו. אבל מה לעשות, העולם המוזיקלי שמרכיב את העונג הוא העולם המוזיקלי המשתנה שלי, וכששיר פופ עשוי היטב כובש אותי לגמרי, זה כמעט בלתי נמנע שהוא ייכנס לפה. אחרי ששמעתי את "Bang Bang" של ג'סי ג'יי, אריאנה גראנדה וניקי מינאז' רצתי לוויקיפדיה כדי לברר מי הפיק אותו, כי מה שמעניין פה הוא לא הקול המרשים אבל המכני של גראנדה, ובטח לא הקטע החלש למדי של ניקי מינאז', אלא הגרוב והסאונד1. מה ששימח אותי הוא שהמפץ הגדול של איימי ויינהאוס ומארק רונסון עדיין שולח ריקושטים לצמרות המצעדים. שיר פופ עם פלייבק מינימליסטי ואגרסיבי של היפ הופ מודל 2014, מעברים סטייל ביונסה (שירה קטועה לפי הביט), פזמון סול עצום שאי אפשר לעמוד בפניו, דראם-ברייקס מהירים שנשמעו כאילו סומפלו מטניישס די ושירה גוספלית דומיננטית ברקע. זה שיר סול שנופח לממדים מוגזמים, וזה לגמרי לגמרי עובד. כן, למרות הבית המעפן של מינאז'. [מפ3]
  2. headlinesבחיי שזו פעם אחרונה שאני מציק לכם עם זה כאן בעונג: אם אתם רוצים עותק (מודפס, 100 עמודים, צבע מלא, איורים מהממים, טקסטים מצוינים, הפתעות) של אתה נמצא כאן, מגזין המסעות החד־פעמי שיובל סער ואני ערכנו וכל האנשים המופלאים האלה השתתפו בו – אתם יכולים להזמין עותק אך ורק עד יום חמישי הזה!!! אז אם זה בטו-דו ליסט שלכם, אל תחכו. [הדסטארט]
  3. FS-6192_01

  4. המוזיאון Freer|Sckler לאמנות אסיאתית הוא המוזיאון הראשון ברשת המוזיאונים של הסמית'סוניאן שמעלה לרשת בחינם 100% מהיצירות שלו. 40,000 יצירות אמנות מאסיה, עכשיו בחינם ולשימוש חופשי. [עברית; אנגלית]
  5. ↫ להמשך קריאה…

  1. ציפיתי למצוא שמות מעולם ההיפ הופ אבל כל מה שמצאתי היה שמות שוודיים. לא שמות מפתיעים: מקס מרטין חולש על נתחים ניכרים ממצעדי הפזמונים מאז הניינטיז, וראוי לכתבה בפני עצמה כי הוא כוח עצום שאין לו מתחרים בפופ; ריקארד גוראנסון ופיטר קרלסון (שניהם חברים בלהקת רוק-פופ משמימה). השם החדש עבורי היה סבאן קוטקה, שלמרות שמו המוזר הוא דווקא הלא-שוודי היחיד בצוות ההפקה. הוא אחראי לשיטלוד של להיטי פופ. []
31 בדצמבר 2014

אלבומי השנה של עונג שבת 2014

זהו, הגיעה השעה! מגהצים את העניבה, מצחצחים את הנעליים ונועלים מאחורינו את דלתותיה של 2014. היו שלום, 365 ימים. היי שלום, שנה קשוחה וקשה של התנגשויות ודם, היי שלום, שנה נדיבה ונפלאה של מוזיקה אדירה.

albums-2014-title

אם יש נחמה כלשהי לכל סבלותיה הרבות מספור של 2014, הרי שהיא טמונה בצלילים עתירי היופי, החמלה, היצירתיות ורוחב הלב שיצאו לאור בתריסר החודשים האחרונים.

אני יודע שאני נאחזתי השנה חזק מהרגיל באלבומים אדירים שהפכו לחלק מהימים והלילות שלי (זו הרשימה שלי).

ובהיעדר מגדל גבוה שמטיל צלו על כולם, קל יותר לראות למרחוק. 2014 לא נשלטה על ידי אלבום או שניים מפלצתיים – דוגמת האחרונים של ארקייד פייר או דאפט פאנק – שדחקו הצידה את כולם, ובעיניי זו הייתה ברכה גדולה. במקום להתקבץ סביב אלבום־שניים ענקיים, האוזניים של כולנו התפזרו למרחקים, היו פנויות לשוטט, לחקור, יותר מהרגיל. זה ניכר גם בפיזור הנקודות במצעד – המקומות הראשונים לא היו רחוקים בעשרות אחוזים מאלה שמתחתיהם כמו בדרך כלל, אלא קרובים יחסית – וגם במגוון המפתיע של אלבומים “מינוריים” שנכנסו ל-20 הגדולים, דוגמת… טוב, למה לספיילר? בואו פשוט נצלול לתוך זה.

תודה ענקית לכל מי שטרח והצביע, ובמיוחד לאלה שטרחו וכתבו כמה מילים על בחירותיהם. וכתמיד, תודה לאלון ולירון, שבנו את טופס ההצבעה וחסכו לי ימים שלמים של עבודה.

הערה לבבית
האייקון מסמן ששיר מהאלבום הזה מופיע ברשימת שירי השנה, שכדאי לכם להוריד! לחצו עליו.

אלבומי השנה הקודמים של עונג שבת:
2013, 2012, 2011, 2010, 2009, 2008, 2007.

הערה צרכנית
אני יודע, אני יודע – אתם כבר לא קונים דיסקים. וחלקם מגחכים עכשיו כי מילא דיסקים, אבל גם קבצים דיגיטליים אתם לא קונים. ובכל זאת, אנחנו כאן בשביל המוזיקה, ואנחנו אוהבים ומעריכים את האמנים שיוצרים אותה. אם אהבתם את האלבום – תמצאו דרך לרכוש אותו, דיגיטלית (בבנדקאמפ, באייטיונז או איפה שתרצו) או פיזית (ויניל זה הכי!), או שתקפצו לאתר של האמן ותקנו חולצה או מה שתרצו. זה חשוב. תשקיעו בתרבות שלכם.

ועכשיו
↫ להמשך קריאה…

30 בדצמבר 2014

אלבום השנה של יובל הרינג

כחלק מסיכומי השנה, פניתי לכמה אנשים עם אוזניים מעולות ושאלתי אותם מה אלבום השנה שלהם. זה מה שהיה למוזיקאי יובל הרינג להגיד על אלבום השנה שלו, "מורה מחליפה" של מורה מחליפה:

yuvalh

אני ילד של עולם שרוצה להיות כמו. ואם לא כמו, אז לפחות לבד והרחק מכאן. ואם לא הרחק מכאן אז לפחות שונה. עולם שבו כולם רוצים להיות כמו, להיות לבד, להיות רחוקים, קרובים, להיות שונים, דומים. גדלתי אל תוך העולם הזה, במועדון קטן בדרום תל אביב שבו כולם רצו להיות כמו, ורחוק, וביחד. אני עדיין זוכר את הדירה המעופשת, את ארוחת הערב המובכת על הרצפה בדירה שבה אחר כך ישבנו לתכנן איך נבנה מציאות מדיסקים צרובים. את הגיטרה הצבועה שהתקלף לה הציפוי. את תנועת היד מטה והמבט הממזרי. את החדרים הריקים שהתמלאו הד גיטרות ותופים ענק כי לא היו אנשים שימלאו אותם. כל כך הרבה חדרים. אני זוכר אותנו, שונים, רחוקים, מתנודדים מצד לצד כשיכורים בלילה
במקומות הסודיים.

היום, כמו בדיסטופיה עתידנית, אני מתעורר עייף, ובראי אנדרואיד מביט אלי. וכל היום אני רק רוצה שירד הלילה כדי להיזכר. אחרי העבודה, כשאני מכוון את הגיטרה מטה, מטה אל אלנבי בלילה של התודעה, והמיתרים המתכתיים עושים צליל רפוי, אני חושב על התדר האינטימי של חיי בתל אביב של אז, של המועדון הקטן ההוא, הריק כמעט תמיד, והלב שלי מתמלא אהבה שוויתרה מלכתחילה.

יובל הרינג חושב על מוזיקה הרבה יותר מרוב האנשים שאני מכיר. העולם אבד מזמן, אלבום הבכורה של הלהקה שלו, ועדת חריגים, היה אחד האלבומים הכי טובים של 2013.