11 ביולי 2016

ויניל במתנה: Totemo (+סטרים)

cover copy

נו, אתם כבר יודעים שאני חולה על Totemo. מקשיב למוזיקה שלה כבר שנים, עוד כשהייתה ״רותם אור״, אי שם בתהום המבוכות הידועה כ״במה חדשה״. השבוע יצא לה EP חדש ויפהפה, Desire paths, שאתם יכולים לשמוע ממש כאן למטה, שלא לדבר על כך שבבנדקאמפ אפשר לרכוש עותק דיגיטלי או להזמין את הוויניל העומד לבוא. הוויניל הזה הוא משהו שאני מחכה לו מאוד: צד אחד שלו יכלול את האי-פי החדש, וצד שני שלו יכלול את האי-פי הקודם, Heavy as my dreams.

והכי טוב: אני מחלק לכם כמה עותקים חינמיים מהוויניל הסקסי הזה!

רותם, גילוי נאות, היא גם חברה, ובכל זאת יש כל מיני שאלות על המוזיקה שלה שרציתי לשאול אותה ומוזר להעלות אותן בסתם שיחה על בירה. אז זה נראה כמו רעיון טוב לעשות מעין ראיון רשמי שכזה, אבל מכיוון שהיא בדיוק בברלין, בסופו של טור אירופאי קצרצר, ניהלנו את הראיון בצ׳ט. גם ככה אנחנו מתנסחים טוב יותר בטקסט (אני לפחות). אז הנה השיחה שלנו, כמעט לא ערוכה בכלל, ואחריה – הזדמנות לקחת הביתה ויניל במתנה.

גיא: אוקיי. לטס דו דיס
רותם: בוא נעשה את זה
גיא: קודם כל גראונד רולז
רותם: :) יס
גיא: בעצם גראונד רול אחד
רותם: לא מדברים על ראיון בוואטסאפ
גיא: לול. אני יודע שזה צ׳ט אז קל מאוד לעבור לשוניות אבל בואי ננסה להישאר פה בשיחה, כאילו אנחנו יושבים זה לצד זו במציאות. נשמע טוב?
רותם: לגמרי הכוונה שלי. אלא אם כן תתחיל לשאול אותי שאלות טריוויה ואז אני לגמרי מרמה והולכת לשאול את גוגל
גיא: כן בסוף הראיון נעשה 20 שאלות של יוענה גונן
רותם: מדהים:)
גיא: ״ראיון״. זה מצחיק. טוב, לוחצים ״רקורד״ יעני
רותם: יאללה
גיא: בואי נתחיל באיפה את לעזאזל כרגע
רותם: אני כרגע בבית קפה מוצלח מאוד, זה היום השלישי שלי ברציפות פה. תודה ל-yelp. זה קרוב מאוד לדירה שאנחנו מתגוררים בה כרגע בפרנצלאורברג, ברלין.
גיא: מה מוצלח בו?
רותם: הקפה
גיא: אני תמיד מחפש בתי קפה מוצלחים להפוך לבסיס בית
רותם: ואין בו אף אחד, זה קצת משמח וקצת עצוב בו זמנית
גיא: אוי, את יושבת שם לבד?
רותם: כן, אני והבעלים:) אבל הוא חמוד, ובקרוב בטח יגיעו שני הישראלים המקומיים שגם פוקדים אותו על בסיס יומיומי אם הבנתי נכון
גיא: והם לא חברי הלהקה שלך
רותם: נכון :)
גיא: רגע, בואי נבהיר שאת בברלין כי כרגע הופעת שם? ואני מניח שמעוד סיבות?
רותם: נכון מאוד. היתה לנו הופעה בברלין לפני יומיים, והגענו לפה אחרי טור קצר בפולין (קראקוב, וורשה, גדנסק)
גיא: תפסתי אתכם בתחילת הסיבובון, בקראקוב, והייתה הופעה פנטסטית. איך זה מרגיש להופיע מול קהל אירופי קריר?
רותם: זה מרענן! וכיף! הם מקשיבים ממש ממש טוב. אחרי ההופעה שראית בקראקוב נסענו להופיע בוורשה. זאת היתה הופעת נינג׳ה לכל דבר שהצלחנו לארגן שבוע וחצי מראש (תודה לגלעד שחר!) וזה היה במעין בית קפה / חנות יין וגבינות – בחוץ. אז בהתחלה זה הרגיש שהאנשים שם לא ממש באו לראות אותנו, אבל ככל שההופעה התקדמה הרגשנו שהם יותר ויותר איתנו, ובסוף ההופעה זה כבר היה ממש קהל גדול ואטנטיב לחלוטין. אז הקהל האירופי מצוין – הם מקשיבים מאוד :) והם גם מאוד באים להגיד לך מה הם חושבים אח״כ, שזה גם היה אחד הדברים היותר מרגשים שקרו לי. בכל ההופעות שלנו כאן זה קרה. זה מדהים.
גיא: בארץ זה לא קורה?
רותם: בארץ זה קורה וזה גם מדהים:) אבל בארץ ל imposter syndrome שלי יש יותר סיכוי לקפוץ ולהגיד שזה בגלל שהם מכירים אותי ואוהבים אותי ורוצים לגרום לי להרגיש טוב.
גיא: אההההה, כן אני מבין. תרשי לי לשאול מה אמרו לך מאזינים באירופה? או שיש חיסיון מאזין-זמרת?
רותם: זה באמת משהו שאני לא אצליח להעביר במילים. בגדול הבנתי שאנשים יכולים להרגיש בהופעה שלנו מה שאני יכולה להרגיש בהופעות של האמנים שאני הכי אוהבת. ואין מחמאה או הישג גדול יותר מזה מבחינתי.
גיא: וואו! אוקיי זה מוביל לשאלה שרציתי לשאול
רותם: :)
גיא: כי אנחנו משוחחים עכשיו לרגל האי-פי החדש שלך שיצא לפני עשר שניות לרשת. ואני מקשיב לו כבר כמה ימים ואת יודעת שאני אוהב אותו, אבל עוברות לי המון מחשבות בראש, ואחת מהן היא: מעניין לאיזה אמנים רותם (ורועי אביטל, וכל מי שהיה מעורב בהקלטות) הקשיבה ומה היא שאבה מהם. כי יש אלבומים, בעיקר ישראליים, שבלי קשר לכמה אני נהנה מהם אני יכול ישר להגיד הופ! את המהלך הזה הם בטח שאלו מהלהקה ההיא, או מהאמן ההוא. ואצלך זה לגמרי עמום, שזה גם דבר נהדר, אבל גם מעורר סקרנות במוח הסקרן שלי
רותם: וואו. אפשר פשוט לשפוך פה רשימה? כי זה ממש הרבה דברים. ואני מרגישה שמכל דבר שאני שומעת ואוהבת אני לוקחת משהו, והמשהו הזה מאוד משתנה.. יש אמנים שאני מאוד אוהבת את צורת השירה שלהם, ויש כאלה שאת הכתיבה, ויש כאלה שהמלודיות שלהם הכי עושות לי את זה, ויש כאלה שזה הסאונד.
גיא: ברור שאפשר. רוצה לעשות על רגל אחת פלייליסט לא מחייב?
רותם: בגדול בשנה האחרונה הדברים ששמעתי הם לאו דווקא דברים שדומים במיוחד למה שאני עושה. אהבתי מאוד את האלבומים החדשים של אנדרו בירד, בי.סי קמפלייט, NAO, bibio, Morly, ג׳ואנה ניוסאם
גיא: נאו!
רותם: מעולה ממש. השתמשנו ב bad blood כרפרנס לסאונד של ״היטס״, אם אני לא טועה
גיא: אדיר. יש לך עוד כאלה?
רותם: רפרנסים ישירים? אנחנו מקשיבים לfka twigs לפני שרועי מתחיל לעבוד על המיקס, בד״כ :)
גיא: אדיר :) בזמן שאת מקלידה: את יודעת שאני מחויב חוקית לשאול איך נראה הקו שאת מותחת מהמוזיקה של ג׳ואנה ניוסם לשירים שלך
רותם: שאלה חוקית מצוינת! אני לא יודעת. הייתי רוצה לחשוב שהקו הזה קיים שם איפשהו, אבל גם לי יהיה קשה למתוח אותו בפועל :) אולי בפרטים הקטנים, בעיטורים הקטנים שאפשר למצוא בשירים שלה. ספציפית כלי הקשה מאוד עשירים. והיא גם בית ספר לאנגלית למתקדמים. אחת הכותבות המדהימות.
גיא: ממש! אני לא מכיר הרבה זמרים שכותבים ברמה שלה. זה כמו ספר שירה לכל דבר, שגם הלחינו אותו.
רותם: לגמרי
גיא: באי-פי החדש יש כמות חריגה של כלים שנשמעים אסיאתיים (אני רוצה להגיד יפנים אבל אני לא מספיק מבין בדקויות האלה), ברמה שנראה לי שלא שמעתי בארץ מאז יאפים עם ג׳יפים. איך זה קרה?
רותם: רועי ואני ישבנו וחשבנו על כלים וסאונדים שיהיה לנו מעניין לשמוע בשירים החדשים. אני חושבת שהוא זרק את ה״יפני״, ואני החזרתי לו עם ה״erhu״, שזה כינור סיני עם שני מיתרים.
גיא: זה מה ששומעים ב-Hits?
רותם: נכון :)
גיא: וגם ב-Seesaw? סליחה שאני שוקע במאיפה מגיעים צלילים במקום לשאול אותך ״אז איך זה מרגיש להוציא אלבום חדש???״, זה פשוט מה שמעניין אותי
רותם: אני שמחה שזה מה שמעניין אותך! זה מעניין אובייקטיבית :) אני חושבת שב seesaw זה מעין steel guitar סינית שנקראת guqin, אבל אני לא זוכרת ב 100%
גיא: אז שאלה אחרונה לגבי הצלילים האסיאתיים – מאיפה הם בוקעים? כאילו, מישהו ניגן אותם לייב בהקלטות? זה סימפול? זה מידי? שילמתם לסיני 5 דולר בפייבר כדי שינגן לכם?
רותם: זה החלק הפחות מעניין לצערי. זה סימפול מבנקים של צלילים.. אבל! אני בקרוב מאוד הולכת להיות הבעלים הגאים של erhu סיני אמיתי. וזה מאוד מרגש אותי. והשכנים שלי הולכים להרוג אותי.
גיא: זה די מעניין דווקא. אבל אפשר להמציא סיפור חלופי אם את לא מסופקת מהסיפור הזה. על הזקן הסיני החכם שפגשת ברחוב בניו יורק מנגן ב-erhu ואז הסתבר שהוא מגדולי הנגנים בעולם
רותם: אני אשאיר לך לייפות את הפרטים :)
גיא: אוקיי, שאלות קשות עכשיו (לא באמת קשות)
רותם: ברינג איט
גיא: לפי הספירה שלי זה כבר ריליס רביעי (?) שלך
רותם: בעצם כן, תלוי איך סופרים, אבל כן
גיא: שנספור רגע?
רותם: lightly easily, hard magic, heavy as my dreams, desire path 😁 yep
גיא: אני עדיין מרגיש בר מזל שיש לי את lightly easily בדיסק מקורי (!) בכל מקרה, מה שרציתי לשאול הוא
רותם: (אני במתח!)
גיא: איזה מקום זה ממלא אצלך בחיים? כלומר, זו שאלה קצת טיפשית לשאול מישהי שיוצרת מוזיקה, אבל אני יודע שאת עושה עוד דברים, והחיים שלך לא סובבים סביב טורים והקלטות ביומיום. יש לך דייג׳וב וחלומות שלא סובבים בהכרח סביב יצירת מוזיקה. זה אישי מדי לשאול? שאבהיר את השאלה? פתאום אני חושב שאולי היא מאוד עמומה
רותם: אני אנסה לענות, נראה לי שאני מבינה: בחודשים האחרונים אני שואלת את עצמי את השאלה הזאת ועוברת איתה איזשהו תהליך, ואני עדיין ממש בתוכו. כי לא נראה לי שדמיינתי את עצמי עושה את מה שאני עושה לפני 10 שנים, פשוט כי לא חשבתי כל כך קדימה, ושוב – גם לא הייתי בטוחה בלגיטימציה שיש לי לעשות מוזיקה בכלל. ונגיד עכשיו, בתוך הטור, אני פתאום קולטת שיש אנשים שעושים את זה למחייתם וזה מ ד ה י ם בעיניי. ואז אני מבינה שגם אני בעצם עושה את זה, ואז אני קצת לא מכילה את התחושות האלה, ואז אני בד״כ נכנסת לפייסבוק:)
גיא: לול
רותם: 😁
גיא: את נכנסת לפייסבוק כדי לשפוך את התחושות האלו או כדי להסיט מהן את הדעת?
רותם: תלוי במצב רוח. שתי האופציות הן שתי פנים של אותו דבר, סוגים של הסטה.
גיא: זה נורא מעניין, מה שענית, בין היתר כי לפני 10 שנים דמייתי את עצמי 10 שנים קדימה ועשיתי בדיוק מה שאני עושה עכשיו, שזה טוב ורע
רותם: יותר טוב מרע, לא? :)
גיא: כן לגמרי יותר טוב מרע. אבל אני נאבק עם המחשבות האלה גם כן הרבה. כי בלב שלי, בפנים, אני כותב. והיום אני כותב שעושה בעיקר דברים שהם לא כתיבה. את מרגישה היום כמו מוזיקאית שמשקיעה את רוב היום שלה בעבודה ״רגילה״, או להיפך? אני יודע שזו שאלה כאילו טכנית אבל זה מעניין אותי כתפיסה, במובן של באיזה שלב מגיעים לטיפינג פוינט שבה הגשמת החלומות הופכת להיות מרכז הכובד בחיים
רותם: זה מרגיש לך יותר טוב או יותר מוזר שרוב העיסוק שלך הוא לא הכתיבה? כי אני מרגישה טוב עם זה שיש לי עבודה ״רגילה״, ושהחיים שלי לא סובבים סביב המוזיקה, ושאני לא קמה בבוקר ומרגישה שאם לא כתבתי או הלחנתי משהו אני כנראה לא עושה את העבודה שלי. כי יש לי מזל, וברגע שכן מתעורר היצר הזה לכתוב או לנגן או לשיר, יש לי את המקום והכלים לעשות את זה. וזה כל מה שאני צריכה, בהקשר הזה.
גיא: זו דרך ממש יפה ובוגרת לחשוב על זה. זה מרגיש לי יציב שיש לי מקורות הכנסה שאני אוהב ונהנה מהם מאוד, אבל זה מרגיש לי מוזר שהם תופסים כל כך הרבה זמן ביום, שאני כן מוצף באשמה לפחות פעם בשבוע על זה שאני לא כותב מספיק/בכלל
רותם: יכול להיות גם שאני חושבת ככה כי אני חייבת את העבודה ה״רגילה״ שלי, אתה יודע? :) כאילו, זה המצב שאני חייבת בו, ולכן אני מצדיקה אותו לעצמי. אי אפשר לדעת :) אשמה זה קשוח.
גיא: היית רוצה לעסוק רק במוזיקה? אם היית נמצאת בסיטואציה שבה את מתפרנסת ממנה בצורה יציבה?
רותם: לא יודעת לענות על השאלה הזאת, כי אף פעם לא הייתי במצב הזה שאני יכולה להרשות לעצמי. יכול להיות שאני ארגיש שאין לי מספיק גירויים, או אתגרים, או קונפליקטים, או מפגשים בין-אישיים עם אנשים מעניינים.. לא יודעת. (פתאום התחיל להתנגן SOHN ברדיו בבית קפה! כיף!)
גיא: די איזה קפה שווה. לי נגמרה כוס הקפה ומתנגן פה האלבום החדש של טוטמו. לא רע בכלל
רותם: יס 😁 ❤
גיא: אוקיי, אז הנה שני דברים אחרונים. האחד הוא שאנחנו מחלקים בפוסט בעונג עותק או שניים מהוויניל המתקרב שלך (!!!). תני לנו כמה מילים עליו?
רותם: יההה!! זה ממש כיף שזה קורה :) אז הויניל הוא בעצם האיפי החדש בצד אחד, והאיפי הקודם בצד שני. וזה מאוד עובד לי ברמה הרגשית. שתי תמונות חיים קשורות אבל מאוד שונות, עם טראומה קטנה באמצע. אני מדפיסה אותו דרך ויניל-בוטיק, ונראה לי שהוא הולך לצאת ממש יפה. וזה כיף ומרגש.
גיא: מה זה ויניל בוטיק?
רותם: זו חברה קטנה של הפקת תקליטי ויניל של מאור ענבה (דיג׳יי הקטיק) ויואב מגריזו:)
גיא: אדיר
רותם: וזה הזמן להגיד תודה גם לקמע שיפיצו את הויניל, ומפיצים גם את הגרסא הדיגיטלית של האיפי
גיא: תודה, קמע!!!
רותם: תודההההה
גיא: בדיוק אתמול קניתי מהם ויניל בהופעה של דמיאן ג׳וראדו! והוא היה של קלקסיקו, כי אף אחד לא יגיד לי!
רותם: מצחיק!!:)
גיא: תהיה הופעה השקה מרגשת?
רותם: איך ידעת? כן
גיא: הייתה לי תחושת בטן. קדימה, פרומושן זה כאן
רותם: אנחנו מארחים את ניקי כינור. ונועה ארגוב תהיה דיג׳יי, ועידו רמון יעשה דברים ויזואליים יפים. וזה יקרה בבסקולה בתל אביב, ב 19.8, שזה יום שישי. ואני הכי הכי הכי הכי מתרגשת
גיא: ניקי תנגן על erhu???
רותם: ניקי תנגן על כינור, אבל גם יהיה לנו erhu עד אז.. נראה אם יבוא לה :)
גיא: מדהים. עוד משהו שהיית ממש רוצה לענות עליו ולא שאלתי?
רותם: אני רק רוצה להגיד תודה אחרונה – לך, גיאחה. אנחנו מכירים כבר המון שנים, ואתה אחד האנשים המוכשרים, חכמים, טובים, וכריזמטיים שאני מכירה. וזה כיף שיש אותך ושאתה דוחף מוזיקה שאתה אוהב כל הזמן הזה.
גיא: סוס טרויאני!
רותם: ואל תוציא את זה מהראיון!! :)
גיא: בדיוק רציתי לכתוב שאיזה מזל שאני העורך פה! טוב בסדר. אמוג׳י של מסמיק
רותם: 😁

אז מה צריך לעשות כדי לזכות בעותק מהאלבום?
השאירו תגובה. זה כל מה שנדרש מכם. (אם אתם רוצים להיות יצירתיים, מה החלום שלכם?). הקפידו להשאיר את כתובת המייל שלכם בשדה המתאים (אל תדאגו, היא לא חשופה לאיש מלבדי), והזוכים, שייבחרו אקראית, יקבלו במייל הודעה על הזכייה. איזה כיף לקבל מתנות! תודה לרותם ולניצן!
שימו לב: ההגרלה תהיה פתוחה עד שישי הבא בערב!

8 ביולי 2016

עונג שבת: הפתעה!

    Xenia-Rubinos

  1. openlineנדמה שכל כך קל לנגן פ׳אנק וגרוב. זרוק תקליט ותפגע בנשפן פ׳אנק, בעוד להקה שעושים ארנ׳בי גרובי, בעוד מתופף פריך ומתוקתק. אבל מרוב עצים לא רואים את התענוגות, מרוב שקל ליפול לתבנית צרה מאוד של פ׳אנק הכל נשמע אותו דבר. בסדר, לא הכל – אבל הרוב הגדול. עוד ועוד הרכבי פ׳אנק ריבייבל, וכל כך מעט טעם חדש. מזל שיש את Xenia Rubinos (זניה רובינוס), שנכנסת לאולפן עם עודף ממה שחסר לאחרים: אישיות, חשק למשחק, קצת הרפתקנות ואוזניים פקוחות. אפשר לקרוא לזה פרוגרסיב פ׳אנק. היא לא נופלת לשבלונות וקלישאות גם כשהיא מתנדנדת על שוליהן, היא לא מפחדת לבדוק דרכים צדדיות, היא לא שוכחת להיות נגישה, והיא מצליחה להכניס משהו חדש בכל אחד מ־11 השירים שמרכיבים את האלבום החדש והמעולה שלה, Black Terry Cat. קחו את "Lonely lover" בתור התחלה, אבל רוצו רוצו רוצו למצוא את האלבום המלא. הוא שופע דבש. [מפ3]
  2. בשבועיים הקרובים לא יעלה עונג שבת, לרגל, אה, ובכן, חופשה באיסלנד. אני יודע, גם אני לא ממש מאמין שזה עומד לקרות. בכל מקרה, כרגיל, אני מניח שאעלה יומן מסע באינסטגרם שלי, ובכל אופן אחזור בכוחות מה־זה מחודשים לסגור פה יולי ברעש גדול. [אתגעגע]
  3. פ׳אנק וסול מחוספסים עם קול מתוק מדבש מחכים לכם באלבום הקאמבק של Aaron Neville, אגדת R&B שחגג השנה 75 וציין לא פחות מ-50 שנות פעילות (הסינגל הראשון שלו יצא ב־1966!). נשמע פצצה! [סטרים]
  4. תשמעו בדיחה: ג׳ים ג׳יימס מ-My morning jacket ובריטני האוורד מ-Alabama Shakes שרים שיר של הבקסטריט בויז בשביל מזללה! קורע? [טיוב]
  5. ״החומר פה זול״, סינגל חדש לישי קיצ׳לס הפנטסטי. [טיוב]
  6. margoprice04

  7. מחפשים משהו טוב לשמוע היום בעבודה? הנה שעתיים מיוחדות ששידרתי השבוע בקצה, שיש להן מטרה אחת: לגרום לכם להתאהב באלבום מעולה שפספסתם. למה? כי דיברנו מספיק על רדיוהד החדש, ג׳יימס בלייק החדש, קנייה, פי-ג׳יי… כבודם מונח, אחושילינג מונח. אז אתמול הפניתי את המיקרופון ל־9 אלבומים פ־נ־ט־ס־ט־י־י־ם שיצאו ב־2016 אבל לא זכו לכל ההייפ המגיע להם. חלקם הגדול מגיע מארה״ב, ספציפית מהאיזורים המוזיקליים שקשורים לרוטס, פולק, סול וקאנטרי, אבל יש גם קצת אפריקה ומנה נכבדת של ישראל, והכל עבר בדיקות איכות מחמירות ביותר באוזניים שלי. [סטרים]
  8. הולי שיט איזה כיף: "Safe and sound", שיר חדש מתוך אלבום חדש לצמד הצרפתי האהוב עליי, Justice! [טיוב]
  9. ניתוח טיפוגרפי מגה־מושקע וגם לגמרי לא בלתי־מעניין לבלייד ראנר. לחולי הטיפוגרפיה אבל לא רק להם. [אנגלית]
  10. עלתה ליוטיוב הופעה מלאה, שלא לומר מיתולוגית, של יוסי בבליקי בירושלים ב־2004. [טיוב]
  11. אוח, אביב גדג׳. ״כאבי גדילה״, השיר החדש שלך, מפלח אותי מהרגע שבו אתה פותח את הפה. תודה שאתה קיים. [טיוב]
  12. שעה פנומנלית של תכנית הרדיו של נינג׳ה טיון, Solid Steel, הוקדשה לחגיגות 20 שנה לאלבום Odelay של Beck, והיא סט אחד ארוך ומסחרר של שירים מהאלבום, מקורות הסימפולים שלהם, קטעי ראיונות עם אחד המפיקים ועוד רפרנסים. רכבת הרים. [סטרים]
  13. 9780691165073-800x1120

  14. כמה מעטיפות הספרים הכי יפות שיצאו בשנה שעברה (לא בארץ. אולי בסוף 2016 אעשה רשימה של עטיפות ספרים ישראליות?). [עברית–> אנגלית]
  15. מוזיאון האינטרנט של פרינס אוסף במקום אחד את כל האתרים הרשמיים של פרינס לאורך השנים, מאז הסי-די-רום הראשון של 1994. [אנגלית]
  16. מה דרוש כדי להרוס מסיבה? הנה משחק מאויר קצרצר בדפדפן שבו תתבקשו להרוס מסיבה בזמן הקצר ביותר האפשרי. [מממ]
  17. הולי שיט איזה כיףףף: "Um chagga lagga", שיר חדששששששש לפיקסיז!!! [סאונדקלאוד]
  18. כאילו שרופאה במערב, אלבום הבכורה של הילה רוח, לא היה מספיק, עכשיו הוא מגיע בגירסה Pimped, יעני אלבום רימיקסים מושקע להורדה בחינם! בין הממקססים Red Axes, Totemo, Markey Funk ומוכשרים נוספים. [בנדקאמפ]
  19. מהו החלום האמריקאי? בניו יורק טיימס יצאו לרחבי אמריקה ושאלו אנשים שונים מהו החלום האמריקאי שלהם. התשובות מפתיעות. [אנגלית]
  20. אחת מתכניות הרדיו האהובות עליי אי פעם היא Essential mix, במיוחד בשבועות שבהם היא פונה משוחות הרחבות האלקטרוניים אל האיזורים ההיפהופיים והטריפהופיים ומארחים די-ג׳ייז שאני אוהב לסט חי של שעתיים. 13 שנה אחרי הסט האחרון שלו, חזר השבוע המאסטר DJ Shadow לאולפני הביביסי כדי להרים במשך שעתיים של אושר לקראת האלבום החדש שלו. [סטרים]
  21. דמיאן ג׳וראדו, שיופיע בבארבי תל אביב בראשון הזה, הכין למגזין הישראלי קולומבוס מיקסטייפ של שירים שהוא אוהב במיוחד. איזה פינוק! [סטרים]
  22. חשבון ה-Vine הגאוני הזה לוקח כורזים במכירות פומביות ומוסיף להם ביט של היפ הופ. ע נ ק. [ויין]
  23. אחרי ששידרו בשידור חי של 24 שעות מסע סביב איסלנד, סיגור רוס קיצררו את הווידאו ההוא לכמעט 6 דקות, והצמידו לו את השיר החדש שלהם, "Óveður", שנשמע כמו שיר של סיגור רוס. [טיוב]
  24. gosh

  25. קליף חדש לאחד הקטעים האהובים עליי ביותר ב־2015, "Gosh" של Jamie xx. [וידאו]
  26. חולה על הרימייק הנפלא הזה לקליפ הקלאסי של ספייס גירלז, "Wannabe". מה את באמת באמת רוצה? [טיוב]
  27. נדמה לי שאחרי ההופעה המשונה והקצת מבאסת שלו בארץ, להרבה אנשים די ירד מ-Gonjasufi, אמן שברגע הראשון היה נדמה שהביא פה משהו ענק ומעיף ולאט לאט הסתבר שמי שאחראי לענקיות ולתעופה הוא Gaslamp Killer שהפיק את רוב הסיפור ההוא והיה אחראי לסימפולים המטמטמים ולביטים הקשוחים. עכשיו יש לגונג׳אסופי סיכוי להוכיח אחרת עם האלבום החדש שלו שבדרך – הוא כתב והפיק את כולו, בלי שותפים. הנה הסינגל הראשון, "Maniac depressant". [טיוב]
  28. סם הרינג, סולן Future Islands, משלים לאט לאט את המעבר שלו מההוא מהלהקה ההיא לאורח רצוי בהפקות היפ הופ וגרוב שונות. אחרי ששיתף פעולה עם Badbadnotgood, עכשיו הוא יורד לצרידות הכי עמוקה שלו בשביל "Ghost in a kiss", אחלה אחלה אחלה קטע חדש של Clams Casino. [טיוב]
  29. Ryan Hemsworth מארח את Mitski ואת Keaton Henson בקטע חדש ויפהפה, "Wait". הוא מוציא מהם משהו נהדר ועדין. [סטרים]
  30. newmusic

  31. closelineהו, דפיקות הלב שלי כשקולו של ויל שף חזר לחיי השבוע, כמה שניות לתוך "Okkervil River RIP", השיר החדש של Okkervil River. רק 3 שנים עברו מאז האלבום האחרון, אבל נדמה שבשלוש השנים האלו אוקרביל ריבר נדמו כליל, לפחות בכל הנוגע לאוזניים שלי. אני עדיין זוכר ברטט חי של התרגשות את ההופעה שלהם כאן ב־2009. אני עדיין שומע שירים שלהם וחושב שהם לא פחות מגאוניים. הלב שלי נפל לתחתונים כשחציתי מעבר חצייה בברוקלין ומולי הלך ויל שף. השנה הם יוציאו אלבום חדש, Away, והשיר הראשון מתוכו הוא אוקרביל קלאסי, כלומר הוא נשמע כמו שיר מתוך שלישיית האלבומים האהובה עליי שלהם (2005-2008), לחן שחוזר ולא מתקדם, ועיבוד שהולך ומתעבה, לולאת חנק מתהדקת סביב הטקסט החד כתמיד של שף. הו, ויל שף. כמה הייתי זקוק לקול שלך עכשיו. [טיוב]


icecreamנהנים? קנו לי גלידה!
הפוסט הזה, כמו כל פוסט שבועי של העונג, דרש שעות על גבי שעות של איסוף, בחירה, האזנה, כתיבה, מחיקה וכל מה שכרוך בזה. העונג תמיד יישאר חינמי, אבל אם אתם נהנים ממנו באופן קבוע, אולי תרצו לתמוך בו בטיפ קבוע של כמה שקלים, שיהפוך אתכם לתומכים אמיתיים בקיומו של העונג בסכום של עודף בפלאפל. תודה!

שתהיה שבת שבוגי!

weeklink

24 ביוני 2016

עונג שבת: בין דפי הספרים

פעם זה היה שבוע הספר ואז שבוע הספר העברי ואז שבוע הקריאה ואז חודש הקריאה ועכשיו אני לא יודע איך קוראים לזה וכמה זמן זה נמשך ואם זו רק יוזמה מסחרית מבאסת או חגיגה אמיתית לחובבי ספר אז בואו פשוט נקרא לזה חג הספרים ונכיר בזה שאני ביבליופיל ולא יכול להתרחק מספרים. אז כבכל שנה, אייטמים מרובים השבוע יתייחסו לספרים, ספרות וקריאה. תודה גדולה מגיעה לקורא בספרים, שהוא לא רק הבלוג המעולה של ירין כץ, אלא גם מקור בלתי נדלה ללינקים מעניינים על ספרות, וחלק גדול מהלינקים הספרותיים בעונג הזה לקוחים ממנו. קריאה נעימה!

    joey-purp-2016

  1. openlineלמוזיקאי שאחראי לביט הממכר הזה שמאחורי Joey Purp קוראים Knox Fortune, שזה מגה מבלבל כי בימים אלה פועלים גם Rome Fortune וגם Dame Fortune וכולם עוסקים בצדדים שונים של היפ הופ וביטים, וכאילו, רחמים עלינו, יש לי קשרים במוח כבר. לבחור שאחראי לפזמון ולרוב המילים קוראים Joey Purp, הוא מהג׳מעה של Chance the rapper, שאחראי לבית השני והנהדר פה, והמיקסטייפ האחרון שלו iiiDrops הוא פינוק למוח ולמנענעי הישבנים. השיר הזה, "@Girls", היה יכול להיות שוביניסטי, רברבני ופוגעני אבל בסופו של יום יש פה שני ראפרים חנונים שמפנטזים על בנות שהם היו רוצים לצאת איתן ואלמלא הביט הסוגסטיבי והסקסי הזה, השיר הזה היה כמעט מהוגן יחסית להיפ הופ אמריקאי. אבל הביט ממכר לגמרי, והפזמון השטוח והמפגר הזה ממכר כמו "Flat beat" של Mr. Oizo, ואני לא לגמרי מצליח להפסיק לשמוע את הקטע הזה בשבועיים האחרונים ואני לא לגמרי מתכוון להפסיק. [מפ3]
  2. headlines

  3. בשבוע הבא לא יעלה עונג שבת, כי אהיה בפסטיבל התרבות היהודית בקרקוב, אבל סביר להניח שאעדכן מהדרכים באינסטגרם, ואולי גם בטוויטר, אם יתחשק לכם להצטרף. [שם]
  4. בוויינט מחליפים את מוסף הספרות הדיגיטלי ספרותקלה (בעריכת שרי שביט ויותם שווימר) במוסף הספרות הדיגיטלי סימניות בעריכת עמרי חודש. עצם זה שיש שבועון ספרות דיגיטלי בעברית באתר גדול הוא מבחינתי נחמה, אם לא ברכה, אם לא נס קטן. [עברית]
  5. bfl

  6. The Bride, האלבום החדש של אהובת הנפש Bat for Lashes, כבר מחכה לאוזניים שלכם במלואו ובשמלת כלה צחה וחגיגית באתר של NPR! [סטרים]
  7. מוסף הספרות השבועי החביב עליי כיום הוא עמוד פייסבוק בשם הנייר, ובו מתפרסמות מדי שבוע ביקורות וטורי ספרים אישיים ונהדרים מאת מיז קיי ושגיא גרין (לשעבר עורך מוסף הספרים של ״הארץ״) ואורחים מתחלפים. זה מקום נטול יומרות ונטול שיקולים מסחריים, ובלי שיקולי עריכה כמו ״מה חם״ או מגבלות מילים. ומכיוון שהוא כזה, ושהכותבים בו מוכשרים ורוויי תשוקה לספרים, הוא נפלא במיוחד. אני במיוחד אוהב את הפתיחה לטור האחרון של מיז קיי: ״אני אישה פרוזאית. לא דובה גריזילית גידלה אותי אלא שני פקידים ממשלתיים בירושלים של שנות ה-60״. טקסט שמתחיל ככה לא יכול להיות משעמם. [עברית]
  8. ↫ להמשך קריאה…

22 ביוני 2016

ויניל במתנה: Kutiman

Kutiman LP

הנה המילכוד על פי קותימן: אתה יושב חודשים ארוכים, לילות וימים, מול המחשב שלך, רוקח פרויקט שאפתני שיכול להצליח בטירוף או להתגלות כבזבוז של חודשים ארוכים של מחקר ויצירה. לילה גורלי אחד אתה לוחץ ״פרסם״, ולמחרת בבוקר אתה מגלה שאתה הצלחה היסטרית – כל האינטרנט מדבר על ThruYOU, הפרויקט שלך, שבו הרכבת מיליון רסיסים של סרטונים ביתיים לכדי שירים שלמים, מורכבים וסוחפים. מגזין ״טיים״ קורא לפרויקט שלך אחד מהחידושים הכי גדולים של 2009. מראיינים אותך מכל העולם, והרגע לא חולף – מזמינים אותך ליצור יצירות דומות לפרויקטים בפרופיל גבוה, מטיסים אותך בכל העולם, רוצים עוד מהיוטיוביזם המבריק הזה. אתה הצלחה היסטרית!

והנה המלכוד: אף אחד לא זוכר שאתה עושה מוזיקה מדהימה בעצמך. כולם מדברים עליך כמשיח היוטיוב, בעוד אלבום הבכורה המעולה שלך מ־2007, זה עם השיר הזה והשיר ההוא, הוא אחד האלבומים הכי טובים שיצאו בישראל, בטח אחד היחידים שהוקלטו פה וזכו לציון כמו 8.2 מפיצ׳פורק, הסמכות הגבוהה ביותר לביקורת מוזיקה חדשה. אלבום של פ׳אנק סמיך, עשיר, מחוכם, פסיכדלי, מלא תשוקה ויצירתיות, ויותר מכל – אחלה גרוב.

ועכשיו, לך תזכיר לכולם שאתה לא עורך יוטיוב מבריק עם כישרון מוזיקלי, אלא מוזיקאי מבריק עם כישרון לעריכה ביוטיוב.

טוב, אז החודש ינסה קותימן לצאת מהמילכוד הזה, ואחרי ששמעתי כמה פעמים את 6am, האלבום החדש שלו, אני יכול לומר לכם בביטחון: הסיכויים לטובתו.

6am, אלבום האולפן הראשון של קותימן מזה 9 שנים (!), נשמע כמו תוצאה של סיבוב ארוך בעולם וחזרה הביתה, מסע שבו אופיר קותיאל למד, טעם, התנסה, התבגר, וחזר לאולפן כשהוא בטוח יותר ביכולות שלו, שהשתפרו לאין ערוך בכמעט עשר השנים שעברו מאז אלבום הבכורה.

ב־6am קותימן חוזר לארח את המוזה הווקאלית שלו, קרולינה, אבל רוב הזמן תמצאו מול המיקרופון קול שאתם לא מכירים, אף על פי שאת האיש שמפיק אותו שמעתם וראיתם מיליון פעם ב־15 השנים האחרונות: אדם שפלן. שפלן, ששר במחצית משירי האלבום, הוא בסיסט מוכשר שאת עבודת הבס שלו שמעתם אצל רונה קינן, איטליז, שלומי שבן, נעם רותם, The Girls, אפרת בן צור, UBK, ברי סחרוף ועוד המונים, גם אם לא ידעתם שזה הוא.

הפעם שפלן מניח את הבס בצד ותופס דווקא את המיקרופון, וזה גילוי מרענן – הקול שלו מלא הבעה בלי לגנוב את מרכז הבמה, ונשמע בו בזמן ותיק ומוכר אבל גם חדש באוזן. הוא מביאמשהו בניחוח אמריקנה מהסבנטיז לגרוב של קותימן, שמצדו מנגן על כל הכלים באלבום חוץ מכלי המיתר והנשיפה.

האלבום החדש יוצא גם במהדורת ויניל יפהפיה, ואם גם אתם כמוני מתים להניח אותה על הפטיפון בבית ולהמריא, אז יש סיכוי שזה יום המזל שלכם – אני מחלק כמה עותקים במתנה, וכל מה שאתם צריכים לעשות זה להשאיר תגובה פה למטה. בינתיים, בואו נפסיק לדבר ונתחיל להאזין:

 

אז מה צריך לעשות כדי לזכות בעותק מהאלבום?
השאירו תגובה. זה כל מה שנדרש מכם. (אם אתם רוצים להיות יצירתיים, ספרו איזה זמר (ישראלי או מחו״ל, חי או מת) צריך לשיר בשירים של קותימן). הקפידו להשאיר את כתובת המייל שלכם בשדה המתאים (אל תדאגו, היא לא חשופה לאיש מלבדי), והזוכים, שייבחרו אקראית, יקבלו במייל הודעה על הזכייה. איזה כיף לקבל מתנות! תודה ליובל ולבועז!
שימו לב: ההגרלה תהיה פתוחה עד שישי בערב בלבד!

17 ביוני 2016

עונג שבת: אהבת חיי

  1. openlineזה לא חדש וזה לא סוד שאני מת על Totemo, ומי ששומע את התכניות שלי בקצה יודע גם עד כמה אני מאוהב קשות בשני השירים החדשים שלה, "Seesaw" ו-"Hits". במובן מסוים, הם להיטי הפופ הגדולים שלה. יותר מכל שיר אחר של טוטמו הם מתנחלים באוזן ומזמרים את עצמם במשך ימים שלמים בראש ועל השפתיים. "Seesaw" היה מבחינתי להיט מההאזנה הראשונה, אבל לשיר הפתיחה שלי השבוע, "Hits", לקח יותר זמן לגלות את קסמי הפופ שלו, ויש סיכוי שהוא שקע עמוק יותר בלב – זה בוודאי המקרה עם הקליפ שלו. בקליפ של "Seesaw" התאהבתי מיד, הנופים והטיפוגרפיה שבו את העין. אבל "Hits" הולך עמוק יותר וקרוב יותר ללב, ופותח את החלון לתקופת טיפולי הכימותרפיה שעברה רותם אור, הלא היא טוטמו. הוא מוגש לנו כמו שהשיר מוגש לנו – אינטימי, רך מרוב רגש, אבל לא נטול סטייל, לא נטול הומור. אם עוד לא הצטרפתם למחנה מכורי טוטמו, יש סיכוי שזה הקליפ והשיר שיכניסו אתכם. [טיוב]
  2. headlines

  3. אם יש דבר אחד שאני יודע עליכם, קוראי העונג, בוודאות, הוא זה: אתם האנשים שהחברים שלהם מתקשרים אליהם כדי לשאול ״תגיד, קוראים לשיר ההוא שהולך ככה…?״ או ״תגידי, מי שר את…?״ אז אחרי שנים שאתם תוהים למה אנחנו מבזבזים כל כך הרבה מקום במוח על הידע המוזיקלי המוזר שלנו, הגיעה השעה לה חיכינו. הגיעה השעה שבה נוכל לצאת מנצחים: עונג שבת ופסטיבל פרינסטקרין מציגים: אליפות ישראל בטריוויה מוזיקלית במוצאי שבת, 25 ביוני. עצרו! אני יודע מה אתם חושבים עכשיו: ״טוב, אני יודע קצת על מוזיקה, אבל אני לא, כאילו, גאון אנציקלופדי שזוכר בדיוק באיזה תו מזייף מקרטני בהקלטה המוקדמת של בלקבירד שלא שוחררה עד הקופסה של 1998״1 – אבל אל חשש, אליפות הטריוויה לא נועדה לעכברי תקליטיות בלבד, אלא לכל חובבי המוזיקה לדורותיהם, מומחים כחובבים, עובדי חנויות תקליטים וחובבי הופעות חיות, קוראי בלוגים ותקליטני יוטיוב. אז לא רק שהכניסה חינם, לא רק שהמנחה הוא אייל גולדמן, שניצח בכל כך הרבה תחרויות טריוויה מוזיקליות שנאסרה ההשתתפות עליו ועל כל בני משפחתו כולל הכלב, ולא רק שמיד אחרי התחרות יוקרן הסרט התיעודי החדש והאדיר על עלייתה ונפילתה של טאוור רקורדס העולמית – אני מזמין אתכם, קוראי העונג, להתגבש ולהירשם כאחת הקבוצות. אפשר להירשם עד 8 אנשים (או יותר מקבוצה אחת, אם בא לכם) ולייצג או את העונג, או סתם את עצמכם. אבל נראה לי שיהיה ממש קול שתהיה קבוצת עונג שבת. [פייסבוק]
  4. יו! מסיבת הניינטיז שלי חוזרתחמישי הזה. [זה הכל, בואו]
  5. pink floyd stamps

  6. [ויה פורטפוליו] הדואר הבריטי מציין 50 שנה לפינק פלויד עם סדרה של בולי-תקליטים יפהפיים. חבל שהם לא מתנגנים על פטיפון. [אנגלית]
  7. האושר הוא כשמפיק שאני אוהב מתחבר עם ראפר שאני אוהב והם מבשלים ביחד קטע שאני ממש ממש אוהב: ״All nite״ הוא מפגש (לא ראשון ועדיין פורה) בין המפיק Clams Casino לראפר האדיר Vince Staples. שיתוף הפעולה הקודם שלהם הביא לעולמי את ״Norf norf״ הענק. [טיוב]
  8. ↫ להמשך קריאה…

  1. זו הייתה שאלה מכשילה, מקרטני לא מזייף []