10 הבלוגים הישראליים הכי טובים של 2010
כחלק מהעבודה השבועית על העונג והחיים הרציפים שלי בכלל, אני קורא המון ברשת, ובשנים האחרונות גדל וגדל אחוז התוכן שאני קורא בבלוגים. אם פעם בלוגים ישראליים תפסו 20%-30% מהתוכן העברי שקראתי מדי שבוע ברשת, היום הם תופסים כמעט 90%, ואתרים ממוסדים (Ynet, הארץ, וואלה ואחרים) הולכים ונדחקים לשוליים.
הסיבות רבות, מגוונות וגם די מוכרות למי שמשתמש הרבה ברשת. הסמכות, הרשמיות והממלכתיות לעתים של אתרי החדשות הגדולים פחות משכנעים אותי, וכשאתר מסוים כותב תמיד מתוך אג'נדה, ראיית עולם ספציפית או עמדה פוליטית אחת, קל לי יותר לקבל ולעכל את זה כשמדובר בבלוג אישי של כותב אחד, ולא באתר חדשות שאמור להיות מאוזן.
חוץ מזה, מי שמכיר את "תעשיית התקשורת" בארץ מקרוב יודע שהרבה פעמים הכתבים והעורכים שנכנסים לתפקידיהם באתרים השונים מתקבלים לאו דווקא כי יש להם ראייה מקורית, יכולת כתיבה פנומנלית או משהו מעניין להגיד – אלא כי הם מהירים, מקושרים, מנוסים או מתאימים לתפקיד מאלף סיבות אחרות (רובן לגיטימיות) שבכלל לא קשורות לאיכות התוכן.
ואת החלל הזה ממלאים אתרים עצמאיים, בלוגים שמרשים לעצמם לקבוע אג'נדה תרבותית אחרת, להציג טון אישי מעניין, טעם מובחן, או סתם לעשות דברים שלא מתאימים לאתרים גדולים שצריכים להתפרנס. וזה נפלא.
בחרתי 10 בלוגים בלבד, כשהקריטריון היחיד היה: בלוגים שהקפדתי לקרוא כמעט כל פוסט ופוסט בהם השנה, וגם נהניתי לאללה. יש הרבה בלוגים שאני אוהב מאוד שלא נכנסו לרשימה הזו השנה, כי הם התמקדו בעדכונים שוטפים ופחות בכתיבת תוכן רחב מעבר לכך – כמו אטמי אוזניים, או My morning candy המצוינים. אין בכך טענות כלפי כותבי הבלוגים (חלק מהיופי בלהיות בלוגר הוא שאתה לא חייב כלום לאף אחד), כאמור, מדובר אך ורק בהעדפות האישיות שלי.
וכעת, לרשימה, שמסודרת בסדר אקראי לחלוטין:
פריק – מגזין אלטרנטיבי
עמית כותב כבר שנה וקצת בלוג שמכנה את עצמו "מגזין אלטרנטיבי", ואשכרה מצליח לעמוד בהגדרה הזו. הוא עוסק בעיקר בספרות אמריקאית ויפנית חדשה ומרעננת, קולנוע איכותי וקצת שונה, כתיבה מקורית, תרבות גאה, ודוחף את הדברים שהוא אוהב באמת – שזה הדבר הכי טוב שאפשר לעשות.
בניגוד ללא מעט בלוגים, לעמית מ"פריק" יש טעם מעולה ומאוד ספציפי, טעם מבוסס שאני כקורא מרגיש שאני יכול להישען עליו וללמוד ממנו. בין כל העדכונים העשירים יש יוצרים קבועים שהוא כותב עליהם, ובמידה הנכונה זה הופך את הבלוג לבעל טעם טוב ולא לנודניק. דיוויד פוסטר ואלאס, צ'אק פלאניוק, טאו לין, ברט איסטון אליס, ג'סי אייזנברג, ג'ונתן פראנזן, ואחרים הם הגיבורים ומתווים את הדרך לעוד עשרות יוצרים ויצירות תרבותיות שאכן מהווים אלטרנטיבה מוצקה ומבוססת למיינסטרים התרבותי. חוץ מזה, עמית כותב בלהט ומתוך ידע ועניין, וזה כל מה שאפשר לבקש לפעמים.
פוסטים מומלצים: ראיון עם עורכת הספר "ילדה עם שיער מוזר" – התרגום הראשון בעברית לדיוויד פוסטר וואלאס, הרפתקאות קצרות עם סושי שף, משחק המינים
חסר תרבות
אמרי הוא כנראה הבלוגר החדש האהוב עליי. הוא סקרן מוזיקה רציני בלי להיות סנוב, יש לו את הדחף העז והמבורך לחלוק עם העולם תרבות שמרגשת אותו, והכי חשוב – הוא פשוט כותב נהדר. הוא מצחיק אותי כמעט בכל פוסט, מוצא תמיד זווית או דרך מקורית להציג את הדברים, ולא שוקט על שמריו או נופל לתבניות שחוזרות שוב ושוב. חוצמזה, יש לו אחלה טעם מוזיקלי בעיניי, אבל זו לא חוכמה כי הוא חופף בהרבה את שלי אז מובן שאהיה בעדו.
נגיד זאת כך: אם לא הייתי כותב בלוג תרבות בפורמט של העונג (כלומר פוסט ארוך עם מלא לינקים) אלא בפורמט רגיל (כלומר, כמה פוסטים בשבוע, כל אחד על נושא אחר), הייתי רוצה לכתוב את חסר תרבות. זה כנראה הבלוג שהכי נהניתי לקרוא השנה. בוערת בו החדווה שבכתיבה, וזה מדבק.
פוסטים מומלצים: דבר המבקר (על הרלוונטיות של ביקורת מוזיקה כיום), מקום טוב בצד (או: מה למדתי מדודו אהרון על אמונה), ביקורת: נינט טייב – קומוניקטיבי
Morphmixtapes
לפני כמה שנים קיבלתי סיכת דש עם איור של קלטת והכיתוב "Mix Tape Master". זה התואר שהכי הולם את מה שעושה מורפלקסיס, הוא בנימין אסתרליס, בבלוג המיקסטייפים שלו כאן במשפחת העונג. מיקסטייפים ערוכים ביד אמן, שיריהם מלוקטים בתבונה ובטעם מתוך ספרייה עשירה ומגוונת ומתעדכנת תדיר של אהבות מוזיקליות. תמיד יש משהו חדש לשמוע, תמיד אפשר לגלות אמנים נפלאים משנות השבעים שלא שמענו עליהם בחיים, ותמיד, אבל תמיד, המיקסטייפ המושלם של מורפלקסיס יצבע את היום, הלילה, הנסיעה או העבודה לסרט שהפסקול שלו סוחף למקומות רחוקים ומפתיעים.
גם תכניות הרדיו שלו עם נועה רוה, Mixed Up, רוויות פנינים, ומומלץ מאוד לדפדף אחורה לשנים קודמות, במיוחד לסדרת Only Heaven.
פוסטים מומלצים: Summer Madness Vol. 2 – Day time, Illuminations – Musical paths between heaven & hell, Easy sleazy lemon squeezy Vol. 2
טאבולה ראסה – בלוג תיעוד קעקועים
לפני שנים היה לי רעיון מדהים לבלוג – בלוג תמונות שיתעד קעקועים מעניינים. ואז באה עדי סברן עם רעיון זהה, פתחה בלוג והפכה אותו לאחד הבלוגים הכי מרגשים, מרתקים ומעוררי השראה שיצא לי לקרוא, בלוג שאני שותה כל פוסט שלו בשקיקה ובצמא. הסיבה היא לא רק הקעקועים (הטעם והסקרנות של עדי מביאים לבחירה בקעקועים מרתקים ולא שגרתיים) ואפילו לא רק התצלומים הנפלאים, מוצפים כמעט תמיד באור טבעי.
הסיבה היא הסיפורים שמאחורי הקעקועים, והדרך בה עדי מצליחה לראיין את המקועקעים ולפתוח אותם לספר על המשמעויות, האמונות והדרכים הפנימיות של החיים שלהם. הם מורידים את החולצה כדי להראות לה את הקעקוע, אבל מראים לה את העולם הפנימי שלהם. אף סיפור על קעקוע בבלוג הזה הוא לא רק סיפור על קעקוע.
פוסטים מומלצים: דוד, סטודנט לעברית ולעוּד, זהר, צלם וסטודנט לאמנות, מחול ותיאטרון, זאב, בייביסיטר ומטרוסקסואל
הפנקס – כתב עת מקוון לספרות ותרבות ילדים
האם זה "בלוג"? לא במובן המסורתי, לא. זה מגזין, אבל מגזין עצמאי לגמרי שרץ על וורדפרס ומבחינתי ההבדל בין בלוג ומגזין מקוון עצמאי היטשטש די מזמן. אף על פי שאני לא קורא הרבה בפנקס, בכל פעם שאני כן קורא אני נסחף לארצות אחרות ונזכר בקסם, בדמיון ובחווייה המרגשת שהיא לקרוא ספר ילדים כשאתה ילד. לא כשאתה מבוגר. הפנקס מיועד למבוגרים, וככזה הוא מנתח, שואל, מסמן ומתדיין אודות ספרות ילדים. אבל דווקא העיסוק ה"מבוגר" הזה לא גורם לי להתגעגע לילדוּת כאל משהו רחוק שוויתרנו עליו ועכשיו אנחנו רק מעלים זכרונות אודותיו. התשוקה, הסקרנות והיעדר הציניות שמשרים עורכי האתר יותם ותמר, הופכים את העיסוק ה"מבוגר" הזה לעיסוק שנובע מתכונות ילדותיות אמיתיות, וזה הופך את כל האתר הזה לחווייה שמשיבה לי את העונג העצום של קריאת ספר סוחף כשאתה ילד ונשאב לחלוטין אל סיפור ודמויות.
תמר ויותם מסקרים ועוסקים הרבה בספרות ילדים חדשה, אבל מקפידים לתת כבוד ומקום לגדולי ספרות הילדים בארץ ובעולם – אסטריד לינדגרן, לאה גולדברג, לואיס קרול, יהודה אטלס, טובה ינסון, ד"ר סוס, ועוד.
פוסטים מומלצים: מלאכת התרגום של המוות ובכלל, כל פרויקט לינדגרן, בחזרה אל חתול תעלול, רשימה אישית מאת יעל, בת 13, שמתנדבת בספרייה בכרמי יוסף, שיחה עם אורי אורבך
הו לא – קומיקס שעוסק בדברים
כל אחד צריך קומיקס שבועי ציני וגיקי. לחלקנו יש את XKCD הקלאסי (קצת פחות ציני), לחלקנו את בום פאף פאו אקשן! המעולה (הרבה פחות גיקי), והאופציות מרובות. אבל בשנה האחרונה צחקתי הכי הרבה מ"הו לא", קומיקס שבועי עם תבנית די קבועה שמצליח כמעט תמיד להוציא ממני פרץ צחוק בלתי נשלט בפריים האחרון, או לכל הפחות בכיתוב שמתחת לקומיקס (שלפעמים הוא מצחיק יותר מהקומיקס עצמו). במקום להסביר, אני ממליץ פשוט לקרוא כמה סטריפים מומלצים. ככל שקוראים יותר כאלה, זה נהיה יותר מצחיק.
סטריפים מומלצים: דילמות מוסריות מהעידן המודרני, מנורת קסמים, אמרות מתרבות אחרת, התוכנית האלוהית, הנוקם המכונף
ויה – הלינקבלוג של טל מסינג
הו, את זה קל מאוד להסביר. לטל מסינג יש תחומי עניין מרתקים, הוא גולש המון באינטרנט, ומביא מדי יום ערימת לינקים עסיסיים על שפה, תרבות, עיצוב, טכנולוגיה, פרשנות רשת, memes, קולנוע, ושאר דברים מעולים שאפשר למצוא (כמעט) רק ברשת. מדובר במצבור מתחדש תמיד של Goodness, ואין שבוע שאני לא מוצא פה לפחות עשרה לינקים נהדרים לכלות עליהם את זמני (חלקם גם מגיע לעונג בסופו של שבוע). הטעם ותחומי העניין של מסינג מכתיבים אג'נדה מתקדמת ומרתקת, שפעמים רבות אוחזת בחוד החנית של הווב ומעדכנת לגביה בזמן אמת.
פוסטים מומלצים: אין, מאחר ומדובר בלינקבלוג. פשוט קפצו והקליקו.
הטוויטר של שי רינגל
מה?! האם חשבון טוויטר נחשב בכלל כבלוג? בטח, כמיקרובלוג. ובעוד רוב חשבונות הטוויטר בעולם מלאים בעדכונים אמיתיים ולפיכך פעמים רבות גם משעממים ("אני רעב", "אני עייף", "אכלתי ואני שבע ועכשיו אני עייף"), שי רינגל המכונה @cusamano משתמש בטוויטר שלו כתרגיל כתיבה מתמשך במיקרו-קומדיה.
למעשה, אני מתייחס לערוץ הטוויטר של רינגל כאל סוג חדש של סדרה קומית. במקום סיטואציות או עלילות יש לנו רק ציוצים קצרים, פאנצ'ליינים חדים והברקות, שמצטברים לכדי יצירה חדשה של קומדיה. כמו סטיבן קולבר, רינגל יצר דמות פומבית שאולי נראית כמוהו ומדברת כמוהו, אבל היא לא באמת\לגמרי הוא. ככל שקוראים יותר, כך מתגבשת דמות ברורה יותר, עם קווי אופי חוזרים שהופכים משעשעים (בעיקר לוזריות כתובה היטב), ואובססיה קבועה לקולנוע.
ציוצים מומלצים: "כשאני חולה…", "השכנים שלי ממש כועסים", "איזה מפחיד זה לראות…", "אין דבר שאני אוהב יותר…", "רגע, יש לך כלב?", "אם גמד צופה בפורנו…", "ידיים למעלה! זה שוד!"
OMG
במשך 9 מחודשי 2010 היא בכלל לא פרסמה כלום, הדורה קישינבסקי הזאת. אחרי שנתיים של כתיבה חדה, שנונה ומנומקת על תרבות, רשת, מוזיקה, טכנולוגיה והחיים – דורה נעלמה מעל פני השטח לדי הרבה זמן. אבל אז משהו הרגיז אותה. משהו חשוב, משהו שכל כך הרגיז אותה עד שהיא לא הייתה יכולה להתאפק ולשתוק יותר, לא הסתפקה בציוצים שנונים וקרעה לרווחה את הבלוג המצוין שלה, OMG, ברצף של פוסטים זועמים, חדים, מצחיקים ובאמת חשובים על אונס, שוביניזם והטרדה מינית.
אני תמיד אוהב לקרוא את דורה, גם כשהיא כותבת על פוליטיקה וגם כשהיא מבקרת את הסרט של סטאר טרק. הטקסטים שלה תמיד מצחיקים (גם כשהם עוסקים בנושאים הכי רציניים ולא מצחיקים) ותמיד נוטפים סרקזם עסיסי. אבל הכי אני אוהב לקרוא אותה כשיש לה מטרה, וכשהיא בטוחה בצדקת המטרה הזו, כמו בחמשת הפוסטים האחרונים שאני באמת חושב שאתם חייבים לקרוא. אז כן, הבלוג של דורה כל כך טוב בעיניי, שבזכות 5 פוסטים בלבד ב-2010 היא נכנסה לרשימה הזו. אבל מומלץ מאוד גם לחפור אחורה בארכיונים.
פוסטים מומלצים: כשגברים היו גברים ונשים היו נשים, מצטערים, לפי רישומינו את לא אחת שנאנסת, Rape now – Ask me how!
כן, למעשה בחרתי רק 9 בלוגים, ולא 10 כמו שבכותרת. האם זה מפני שאני שקרן? גם, אבל בעיקר כי אני תמיד מחפש בלוגים ישראליים מרתקים לקרוא.
אם נתקלתם בכזה, אם אתם קוראים בלוג כלשהו בשקיקה ומתים להמליץ לכולם על כמעט כל פוסט שקראתם בו – השתמשו בתגובות, וספרו לי ולעולם (או לפחות לקוראי העונג). אל תשכחו לשים גם לינק, והכי כדאי גם להסביר למה דווקא הבלוג הזה כל כך אהוב עליכם.
קדימה, אני והגוגל רידר שלי מחכים להמלצות שלכם.
עוד בסיכומי 2010: הצביעו לאלבומי השנה של 2010 | הצביעו להופעת השנה של 2010
וואו – איזו מתנה לסוף שנה, הרשימה הזו. הגוגל רידר שלי פילל לרענון מסוג כזה.
לצערי קשה לי להמליץ על עשירי כלשהו. ישנם כל מיני, אבל לרוב הם קיקים אישיים שלי ולא כאלו שיש בהם לציבור הרחב.
שנקרא – לגזור ולשמור
איזה עונג
(וגם לי כייף כשלוחצים עלי)
מותר להמליץ על עצמי? 😉
טוב, מכיוון שלהמליץ על עצמך זה לא משהו (ומכיוון שהבלוג שלי הוא סוג של נישה נישתית במיוחד שלא מעניינת הרבה אנשים), הנה המלצות אחרות:
* יעל סלע-שפירו, 'עבד בתרגום' – כפי שניתן להבין מהשם, עוסק בעיקר בענייני תרגום, עבודה בתרגום (נגיד, מה עושים עם לקוח שלא משלם, ושאר טיפים לעצמאים זעירים), ספרות, לשון, וכו' וכו', ותמיד מעניין מאוד. http://transela.com
* 'דגש קל' – בלוג קולבורטיבי (יש חמישה כותבים קבועים, והם מפרסמים גם לא מעט פוסטי אורח) על בלשנות באווירה גיקית קלילה וקריאה להפליא, גם למי שסוגיות בלשניות הן לא לחם חוקם. http://dagesh.wordpress.com
אני לא מאמינה שהמלצת על דורה אבל לא על "יחסי מין"… עם כל החיבה שלי לדורה, זה איכשהו תמיד נותר קצת מובן מאליו. להעמקה ודיון כמו שצריך אני הולכת ל:
http://www.meandiscourse.wordpress.com
תודה על הרשימה…
מסכים עם כל בחירה מהרשימה, היה תענוג לקרוא את האנשים האלה לאורך השנה.
בנוגע להמלצה – הדבר הראשון שעולה לי לראש זה כל דבר תחת ידיו של מיכאל זילברמן:
טופס 360 – אמנם מוכר אבל עומד יפה בתנאי של לקרוא כל פוסט ופוסט.
http://www.tofes630.com/blog/
graffitlv – אין עוד הרבה בלוגים שמוצאים את היופי בערים.
http://www.graffitlv.com/
חיים ב17 הברות – בלוג הייקו זוגי
http://www.zilberman.org/haiku/
אלפיים ספינות ברוורס, ואיזבל עדיין לא מגיעה לשום מקום – בלוג חדש ומצוין על תצלומים מהעבר
http://www.zilberman.org/potd/
אני ממליץ על הבלוג של מר אלפרד כהן מלווה מלכה, בלוג שמביא אותה בזווית מקראית/תנכית לעינינים שקרו בשבוע החולף בלי לצאת דתי ומקשר לסיפורים אישים ומצחיקים של הכותב
כל זה מטובל במוזיקה מדלוקית ומתכונים לאוכל (מידי פעם הוא מביא וידאו עם מתכון שהוא מכין)
בקיצור לכו תבדקו אותו
http://www.melavemalka.net/
יאללללללללללללה 2011
פששש קשה לבחור אבל מבין הבלוגים שיש ברשת הישראלית אני ממליץ על הבלוג של אלון עוזיאל שהצליח לעורר לכמה שערוריות השנה ובקטע המוזיקלי דווקא בלוג שאין בו מלל וזה הקסם בו , הבלוג של יוני שרוני ניימדרופינג שנולד מתוך תדר ומעביר את המוזיקה הכי עדכנית בכל שבוע ..וגם הבלוג של אלפרד מוצלח מאוד
לא הייתי קורא לעונג ולאטמי אוזניים בלוג.
מצד שני, אסופת הלינקים והאינפרמציה מושכת עצלנים כמוני לכאן ולא למקום (בלוגים) אחר
בלוג השירה הכי טוב שאני מכיר. הנרי צ. הוא הכותב הכי נועז, פורץ מסגרות, גס בוטה, עוצמתי שיש. הוא כותב על הכל במשך שנים ואף אחד בארץ לא מתקרב אליו.
http://israblog.nana10.co.il/178712
תודה לכולם על ההמלצות
אני גם אוהב את הבלוג של מורפלקסיס
ואפשר להוסיף את small town romance בלוג המוסיקה של יאיר יונה
ואת לולאת האל של תומר פרסיקו, למי שמתעניין בדתות, רוחניות ומה שמסביב
אה כן, וגם עונג שבת..
ואני הייתי רוצה להמליץ על שני בלוגים מענגים ביותר:
1. אומנית זעירה: תמר המר שיושבת ביוג'ין ארה"ב כותבת בלוג שעל פניו הוא הבלוג האופייני לעקרת הבית – יענו משפחתי וצרות אחרות + דיווח על הסביבה והשכנים, אבל זה תמיד תמיד חתרני.
תמיד מתחת למסווה תהמים והחינני יש אמירות חדות ומדוייקות וזה תמיד יפה להפליא ויזואלית (כי כאמור היא אומנית ולדעתי ממש לא זעירה)
http://2nd-ops.com/tamar/
2. הבלוג של טאיה "דיבור ישיר" שהוא בלוג אמנות רחוב ואמנות בכלל. טאיה היא סוכנת ביטוח שמייצרת על המחשב שלה בלוג שונה, חתרני ומפתיע. וכשהיא קוראת לו בלוג אמנות אחר – הוא בפירוש בלוג אמנות אחר.
http://taya1.wordpress.com/
אין ספק שניים דרופינג הוא הבלוג העולה של השנה האחרונה. מעבר להיותו הכי עדכני הוא גם ערוך נפלא
אני אוהבת את בייגלה, יש להם אוכל טעים וסיפורים יפים והם אחלה באופן כללי
http://beygale.co.il/
more, moooore, MORE!!!
תודה על ההמלצות המעולות, חבר'ה, תנו לי עוד מזה! 🙂
"מלוה מלכה" הוא באמת בלוג מצוין. קראתי בו מעט מאוד, אבל את מה שקראתי אהבתי.
בהזדמנות הזו אני רוצה גם להמליץ על בלוג המסע הנפלא "צפונה", שלו היה מעדכן בחודשים האחרונים ולא הייתי שוכח שהוא קיים, ודאי היה נכנס לעשירייה. אני לא מוצא אותו אז אולי הוא היה בבלוגלי ונסגר יחד איתו.
ניים דרופינג – קשה לי לקרוא לו בלוג כשאין בו ולו מילת טקסט אחת. זה פודקאסט מפורק, וטוב ככל שיהיה, הוא באמת דומה לתכנית רדיו אונליין מאשר לבלוג. אולי כדאי שאערוך גם את עשרת הפודקאסטים\מיקסטייפים\תכניות רדיו של השנה? 🙂
איכס על אוכל:
http://yuckonfood.wordpress.com
רק בייגלה! טקסטים שחבל על הזמן ותמונות שבא לבכות
http://beygale.co.il/
בייגלה הכי טעים
הבלוג כבר לא ממש פעיל אבל הוא עדיין מצויין. ררלי – שופונים בשחקים
http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=14049
אחלה המלצות, גיאחה!
ההמלצות שלך סובבות לא מעט (ולא במפתיע) סביב המוזיקה.
אבל בתגובות קפצו לפה לא מעט בלוגי אוכל, שתפסו תאוצה בשנה האחרונה, ולא זכו לייצוג ברשימה שלך, אז אנסה לתרום המלצות על האהובים עליי.
הראשון הוא יחסית חדש ומרתק לחובבי התחום, "אוכל למחשבה", עם זווית שונה על עולם הבישול ורעיונות יפים וקצת הזויים:
http://foodforthethought.wordpress.com/
על השני הומלץ כבר פה, אבל אמליץ שוב, "איכס על אוכל". כתיבה מהממת ומרגשת על אוכל, ובעיקר על הרגשות שמסביב:
http://yuckonfood.wordpress.com/
ואחרון חביב, "ביסים" היפהפה של הילה, שכותבת ומבשלת נפלא, ומצלמת כל כך יפה:
http://bissim.com/
מקווה שהוספתי קצת שמן למדורה,
תהנו,
רונן 🙂
תודה, רונן!
האמת היא ששכחתי להכניס לרשימה שלי את בלוג האוכל שנהניתי ממנו הכי הרבה השנה – ונהניתי ממנו בכלל לא בגלל האוכל, אלא בגלל הכתיבה: דברים בעלמה:
http://www.dvarimbealma.com
וואו לבחור בלוג….
נשמע קשה מדי, איך מתחילים?
אולי הממלכה של עוזה? – הוא תמיד מלהיב אותי עם דברים חדשים ומעניינים.
http://kingdomofuza.blogspot.com/
יש גם את הבלוג של רון בר יוסף-לוי שמגלגול הקודם שלו הייתי מעריצה את הכתיבה שלו.
http://cafe.themarker.com/blog/373784/
אה וכמובן את מלוה מלכה
http://melavemalka.net/
לא יודעת.
לא.
יודעת.
אוף.
משום מה הוא לא נותן לי להגיב בפוסט הזה. מוזר.
אם חשבונות טוויטר נחשבים גם, מומלץ לבדוק את "שורה ביום", מעין מיקרו מופע סטנדאפ בפחות מ 140 תווים. לעיתים מוצלח, לעיתים חולני
http://twitter.com/1lineperday
וכמובן, אי אפשר בלי select blog האלמותי 🙂
http://www.selectblog.co.il
דורה באמת מדהימה. זה בכלל לא הגיוני שלא הכרתי אותה עד לפני חודש!
צודק לגמרי, גיאחה.
עלמה אכן אדירה. קורא אותה בקביעות, ואיכשהו היא נשמטה גם מההמלצות שלי 🙂
http://melavemalka.net/
(משום מה לא יוצא לי לינק)
מלווה מלכה, הבלוג בן השנה של אלפרד כהן- בלוג אישי ומקסים שמחבר בין פרשת השבוע, מתכון מוצלח, מוזיקת אינדי וסיפורי סבתא.
חמוד חמוד וכבר מתחיל ללכת .. 🙂
ניים דרופינג של שרוני כי מה לעשות חצי ממה שהוא מפרסם שם עוד שנתיים מופיע באם טי וי ודיפלו לוקח על זה קרדיט שהוא גילה תדבר הבא בזמן ששרוני כבר מקשיב לאיזה משו אחר שאלוהים יעזור לו.
ואני הייתי רוצה להמליץ למי שלא מכיר על הבלוג המינימליסטי והחכם כל כך ששמו "זה", וכולו על טהרת הזן:
http://info.org.il/zeh
יוני שרוני (בעליו של ניים דרופינג) לא הצליח להשאיר פה תגובה דרך הסלולרי, אז אני מפרסם את מילותיו:
אני בכלל מנגן כרגע במילק אבל כמות הטלפונים שקיבלתי מאנשים שביקשו ממני להגיב הייתה מוגזמת אז אני אגיד כמה מילים. הבלוג שלי או איך שתרצו לקרוא לזה הוא מעין משהו שהמשכתי איתו גם שהתדר נסגר רק בגלל שאנשים ביקשו ממני. אני מאמין שהוא כלי שימושי ומהנה שמטרתו היא להביא את המוזיקה החדשה והאיכותית הזו (לפחות בעיני) לקהל שלא תמיד יודע איפה למצוא אותו. הסיבה שאין בו טקסט היא מתוך עיקרון שלמוסיקה חדשה צריך להגיע מתוך רגש ולווא דווקא בגלל עניין מסוים שעומד מאחוריו הרי מישהו שיאהב משהו אצלי בבלוג יוכל להיכנס לגוגל ולבדוק בעצמו וככה בעצם הרווחתי את מטרת הבלוג וגרמתי לאנשים להתקרב למוזיקה ולהרגיש שייכים לתהליך מאשר עוד סתם קורא פסיבי שקרא קצת ביוגרפיה על הרכב שקיים חודש והמשיך הלאה. העניין פה הוא האסופה והעריכה . ההגדרות של מה הוא בלוג ומה לא קצת מוזרות לי ,זה כמו לנסות להגדיר מה היא אומנות או מה היא מוסיקה שמגיעות בכל כך הרבה צורות וגוונים. אני כולי שמחה ובאמת סחתיין גיא שאתה עורך מצעדים ושהם מעוררים כל כך הרבה עניין זה נפלא בעיני.
ולסיום חומר קריאה קצר http://en.m.wikipedia.org/wiki/MP3_blog
האמת שנתקלתי בזה דרך ויה, עליו המלצת – וזה פשוט אדיר.
בלוג של הומור שחור, לפעמים לא מובן, הרבה פעמים כן.
roundhousekick.co.il
יוני שרוני צודק והבלוג שלו הוא הדבר הכי טוב שקרה פה בשנה האחרונה , אווירה נכונה לפעמים יכולה להחליף טקסט . אני מאוד נהנה ממנו ואין סיבה שהוא לא יבחר לאחד מהבלוגים של השנה
אלכס, ייתכן ואתה צודק. אבל הסיבה היחידה שהבלוג של יוני לא ייבחר לאחד הבלוגים של השנה כאן באתר היא שהבחירות הן אישיות, ולא ממש עקבתי אחרי הבלוג שלו. זה מאוד פשוט. זה אפילו לא עניין של טעם, סתם של נסיבות.
"כן, למעשה בחרתי רק 9 בלוגים, ולא 10 כמו שבכותרת. האם זה מפני שאני שקרן? גם, אבל בעיקר כי אני תמיד מחפש בלוגים ישראליים מרתקים לקרוא.
אם נתקלתם בכזה, אם אתם קוראים בלוג כלשהו בשקיקה ומתים להמליץ לכולם על כמעט כל פוסט שקראתם בו – השתמשו בתגובות, וספרו לי ולעולם (או לפחות לקוראי העונג). אל תשכחו לשים גם לינק, והכי כדאי גם להסביר למה דווקא הבלוג הזה כל כך אהוב עליכם."
זה לא אמור להיות לבחירת הגולשים ?
נחשוני – מובן שכן. אני מתנצל אם מה שכתבתי בתגובה מעליך לא היה מובן – כשכתבתי ל"אחד הבלוגים של השנה" התכוונתי לבחירות שלי כפי שהן בפוסט, לא לתגובות. אולי פשוט הבנתי לא נכון את אלכס.
קצת פוליטיקה –
הבלוג של תום
http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=2894&blogcode=12200523
החברים של ג'ורג'
http://www.hahem.co.il/friendsofgeorge/
רעיון מדליק.
אגב, הפוסט שמסמל את חזרתה של דורה הוא אחד הטקסטים הכי חשובים שקראתי בזמן האחרון.
אני רוצה להמליץ על כמה בלוגים שיוצא לי לדגום בתדירות גבוהה (וברובם נפגשתי לראשונה ב"עונג"):
לולאת האל – תומר פרסיקו מלהג בעניין על דת ואמונה
http://tomerpersico.com/
סוכן זוטר – "העיקר הוא הנפש". הבלוג של 'מרמיט' תמיד מרגש אותי, תמיד מחכים אותי, גם אם אני לא מסכים עם חצי מהתפיסות הפוליטיות שלו נניח, ההתעקשות שלו לחיות חיים רלוונטיים וכנים (מתודלקים במידה) מחיה אותי.
http://mermit.mind-fucking.com/
פרא אדם חושב – שועי רז כותב בחסד.
http://shoeyraz.wordpress.com/
זה לא בלוג סוגסטיבי – מוזיקה, קולנוע, והרבה הרבה טלויזיה בריטית. אי אפשר לעמוד בכמויות הלינקים שהיא מפזרת שם.
http://stevieblogli.wordpress.com/
תת-מודע זמני – בלוג של עמיחי חסון. כותב בעיקר על מוזיקה ישראלית וספרות. ביקורות המוזיקה הרחבות שלו, השילוב בין "מועדון קרב" לפרשת השבוע והאהבה הגדולה לאביתר בנאי המוקדם וסיגור רוס קנו אותי
http://amichaich.wordpress.com/ (באותו ז'אנר נמצא גם כמובן "מלווה מלכה")
מדע בזיוני – אורן לא מפרסם הרבה בזמן האחרון, אבל הפוסטים שלו -שנעים באופן רחב מאוד סביב תחום העיסוק שלו (בלשנות חישובית, אינטליגנציה מלאכותית ושאר ירקות)- מרתקים, מצחיקים, מסקרנים ותמיד שורפים לי שעות אינטרנט יקרות
http://www.sciencefriction.net/blog/
תודעה כוזבת – פוליטיקה, סיפורים, זומבים ועצות קריטיות לפוסעים בשבילי האקדמיה
http://hahem.co.il/false/
טכנומיסטיקה – עידו הרטוגזון, אין הרבה מה להוסיף, מי שנתקל בקטעים של המחתרת האינטרגלקטית יודע למה לצפות (:
http://hartogsohn.com/
בלוגים המוקדשים לאהבתי הראשונה – קולנוע :
סריטה – http://srita.net
זה לא מקגאפין – http://macguffin2.wordpress.com/
פיראנה קארינה (הבלוג של קצ'לס האחר) – http://www.pkarina.com/
וכמובן סינמסקופ ועין הדג (סוג של..)
זהו.
כמה נפלא זה אינטרנט. כמה נורא זה אינטרנט.
ראשית, אבקש להבהיר שהריקי שהשתפכה פה למעלה בתגובות על "בייגעלה" היא לא אני בשום פנים ואופן.
גם אני אוהבת את ביסים, ואת דברים בעלמה הנהדר, ומצדיקה מאוד את הבחירה בדורה, הנהדרת. את רוב הרשימה לא הכרתי, ולכן מיד אפתח את הרסס ואביא אותם פנימה, תודה רבה
לא הכרתי אף אחד מהם. אפנה מייד להשלים את השכלתי.
אני אוהבת את בלינגבלינג, את הבלוג של שרונה ראובני – שרונה יוצאת מהארון, ואת הבלוג של גילי בר-הילל (עוד דף אחד ודי).
בוא לבקר אצלי:
פשוט מבשלת – בלוג הבישול שלי http://mevashelet.com
עפיפונים – בלוג אישי http://bitsofmagic.com/blog
ומזכירה באותה הזדמנות את "בלי ניקוד" הנהדר (אמנם אין הנחתום, אבל אני כבר מספיק זמן לא שם כדי להמליץ, לא?)
http://www.tapuz.co.il/blog/userblog.asp?foldername=blinikud
פרופוגנדה עצמית. פח האשפה של הביזאר האינטרנטי במדריך הבבון לאינטרנט –
baboonsguide.blogspot.com
המלצות מעולות, תודה!
ושלום – אהרן הוא קשלס, ולא קיצ'לס 🙂 זה אכן מבלבל כי שניהם מבקרי קולנוע, אך זו לא אותה שושלת!
את הבלוג הזה אתה מכיר?
http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=714256
אחד הטובים שקראתי השנה
תודה על הרשימה, סיפקת לדפדפן שלי כמה סימניות חדשות 🙂
למקום העשירי הייתי רוצה להמליץ על הבלוג של בתיה בכר ודורין כהן "זה לא תרבותי" –
http://www.nooha.co.il/
תוכלו למצוא שם כל מה שקשור בביקורות מוזיקה וטלוויזיה. אני אוהבת לקרוא שם, כי בתיה ודורין אינטיליגנטיות וחדות, כי הבלוג הזה, בניגוד לשמו, הוא הכי תרבותי שיש, כי המגיבים שם יודעים ליצור הרבה פעמים דו שיח מעניין, וכי הסיקור שלהן לעונה האחרונה של מחוברים היה לא פחות ממבריק.
בהחלט אופס! ואני עוד תוהה כל הזמן למה איש לא מתייחס לקשר המשפחתי ביניהם?? (:
ובאותה הזדמנות, עוד בלוג אחד מופלא שלונקק רבות בעונג, "טופס 630"-
http://www.tofes630.com/blog/
חידשת לי קצת לגבי ענייני הבלוגספירה ברשת. סחטיין, וברכות!
גם אני רוצה להמליץ על האתר 'זה לא, תרבותי' של בתיה גלעדי בכר ודורין כהן.
תכנים איכותיים, מבט ציני ומפוכח על ענייני התרבות (חשובים יותר או פחות) וכתיבה משובחת באופן כללי.
http://www.nooha.co.il/
האמת היא שבוער לי להגיב בעיקר כדי להודות לשלום.
מחמאה כזאת – ממישהו שלא מסכים עם חצי מהדעות הפוליטיות שלי – שווה בעיניי פי שניים.
אבל אני שמח לנצל את ההזדמנות כדי להמליץ על הבלוג הפוליטי/חברתי הכי מוצלח בעיניי, בטח מבין אלה שנפתחו ב2010: הבלוג של שלום בוגוסלבסקי המבריק, שמספר את מה שצריך לדעת כדי להבין מה באמת קורה פה.
http://www.hahem.co.il/scissors
מצטרפת למרמיט – שלום בוגוסלבסקי ועוד פעם שלום בוגוסלבסקי.
מבריק. תמיד מרתק. תמיד כתוב נפלא. תמיד מזוית אחרת ומפתיעה (אפילו אם זה תמיד מכיוון שמאל)
הבלוג האיכותי ביותר ברשת הוא ללא ספק
http://hamimlatsim.blogspot.com/
המלצות משובחות של אסתי על אמנים וכותבים מהבלוגוספרה שלנו.
חובה לכל חובב איכות.
בלוג מעניין הנוגע באיכות חיים, אקטואליה וצילומים יפים מאוד:
http://www.blogami.co.il
היי, מוזמנים להיכנס לבלוג שלי: "הבלוג של גיל", שם אני כותב סיפורים קצרים ואקטואליים על החיים, המצב ועל מה שבינהם.
גיל
ממליץ על בלוג העונ"ש (עונג שבת) של פרופסור דוד אסף