15 ביוני 2010

אוקיי, זה היה יום מעניין.

יש לי די הרבה דברים לומר בעקבות מאה שמונים ושלוש התגובות שמשתלשלות מהפוסט שלי על ביטולו של דבנדרה בנהארט. זו בעיקר הייתה הפתעה גדולה מאוד (גם כמות הפניות האישיות שקיבלתי במייל, ותודה לכותבים, אענה למיילים האלה במהלך היום). נכון לעכשיו, אי אפשר להוסיף שם תגובות, בעיקר כדי לעצור את ההיסחפות של התגובות שם לכיוון המתלהט והמתלהם.

אבל אם יש משהו שכן למדתי מהדיון הזה (או נכון יותר, מהחלקים בו שלא תמיד ראויים לכותרת "דיון"), הוא שזה לא המקום לומר את כל הדברים האלה. הנה כמה דברים שכן חשוב לי לומר על הפוסט והתגובות אליו:

1. לקרוא על הבוקר את כל התגובות מהלילה יכול להרוס לכל אחד את היום, בלי קשר לימין או שמאל.

2. הבלוג הזה תמיד היה ואני מקווה שתמיד יהיה אסקפיסטי במובן הכי בסיסי של המילה: מקום מפלט של נורמליות ושפיות אליו אפשר לברוח מדי יום שבת (או כל יום שבו תבחרו), בלי קשר למה שקורה בחוץ או בחדשות או במדינה, ולמצוא בו את הדברים שאני, אישית, הכי אוהב: תרבות ומוזיקה. תרבות יכולה וצריכה להתרחש בכל מצב ובכל עת, לדעתי, ואני מתכוון להמשיך ולקיים את העיקרון הזה במרחב הקטן שלי כאן, בעונג שבת.

3. הפוסט על דבנדרה בנהארט נכתב ממש דקות ספורות אחרי ששמעתי על הביטול. הוא נכתב, כמו פחות או יותר כל הדברים באתר הזה, מתוך הרגשות והמחשבות האישיות שלי באותו הרגע, שהיו ועודן מאוד סבוכות, ומנקודת המבט הפרטית שלי. הוא היה גם פוליטי כי הנושא היה פוליטי, אבל ניסיתי מאוד לדבר על פוליטיקה כמה שפחות, ופשוט לספר מה אני מרגיש וחושב (ויסלחו לי המתקטננים על ההגדרה הרחבה ביותר של "פוליטי", זה לא רלוונטי אלא סתם סמנטיקה).

בין היתר נסחפתי מעט, כמו רבים מהמגיבים מאוחר יותר, ומיהרתי לקרוא לפעילי החרם מטומטמים למרות שביקשתי בעצמי להתנהג יפה, "to be civilized". אני מתנצל על כך, ולא באמת חושב שמי שעושה דבר שבעיניי הוא מטומטם, הוא בעצמו מטומטם. זו הייתה התלהטות רגעית שנבעה מהאכזבה הגדולה על הביטול, ואני מבואס שהתנסחתי ככה. אני עדיין חושב שהחרם הזה הוא מטומטם, מסיבות רבות. אבל את זה אתם כבר יודעים.

4. אני לא מתכוון לפתוח כאן יותר דיונים שנוגעים בפוליטיקה, ולא כי אין לי מה להגיד אלא משתי סיבות עיקריות:

הראשונה היא, כאמור בסעיף 2, שבעיניי זה פשוט לא המקום. אולי יום אחד אפתח בלוג שיוקדש למחשבותיי הפוליטיות והחברתיות ושם יוכלו להתנצח איתי האנשים שחולקים על דעתי עד סוף הימים.

השנייה היא בדיוק ההתנצחויות האלו. הסיבה שקריאת התגובות הרבות במהלך היום כל כך דיכאה אותי היא לא הדעות המובעות בהן לימין ולשמאל, אלא התחושה שאף אחד לא מקשיב. שכל אחד מבוצר בדעותיו. שחלק מהמבוצרים חושבים שאם יתקפו, יעליבו ויזלזלו באחרים הם ישכנעו אותם באיזו דרך פלא בצדקתם. עצם העובדה שדעה פוליטית נדבקת לאדם ובעיניי אחרים מאפיינת אותו היא מגוחכת. אנשים הם לא הדעה הפוליטית שלהם. יש לי הרבה חברים עם דעה פוליטית הפוכה לחלוטין משלי, אפילו כזו שנדמית בעיניי לפעמים מטורפת או מסוכנת. אבל זה לא גורם לי לשנוא אותם, או לזלזל בהם, או להתייחס אליהם כמו זבל. הם אנשים, והם מורכבים מעוד הרבה דברים מלבד דעתם הפוליטית.
אני יודע שמול המסך קל להתעצבן ולירוק, אבל רבאק, חבר'ה, אלה אנשים בדיוק כמוכם. תנו להם את הכבוד המינימלי. לו הייתם משוחחים איתם על הספה על אותו הנושא, בחיים לא הייתם מגיעים לטונים האלה ולתקיפות האלו ולניסוחים האלה. ואם כן, בבקשה לכו מכאן ואל תחזרו.

5. יש הרבה מאוד תגובות שאני מסכים איתן ורוצה להדביק כאן בגדול, והרבה שהייתי רוצה להעיף לעזאזל. אחד המגיבים הציע לי למחוק את הפוסט כולו כי הוא מלכלך לי את הבלוג בפוליטיקה. ייתכן והוא צודק, בעניין הלכלוך, והרבה מגיבים ופונים במייל ציינו שממש מבאס אותם לקרוא את הדיון הזה בבלוג הזה דווקא. אבל הפוסט ההוא יישאר במקומו על תגובותיו (מלבד ספורות, שמחקתי כי הן באמת היו תוקפניות ומכוערות), ועם הזמן ייסחף לדפים האחוריים של האתר.

בינתיים, אנחנו ממשיכים הלאה. שמעתם כבר את החדש של הכמיקל בראדרז? הוא אדיר!

93 תגובות על “אוקיי, זה היה יום מעניין.”

  1. עידו שחם הגיב:

    מבין אותך לגמרי, וצודק. אנחנו שוכחים בקלות מהאנושיות שלנו ושל אחרים כשכל מה שיש זה כמה שורות טקסט, בין אם במייל או באיזה תגובה או פוסט. אולי זה למה שרשרת התגובות ההיא הזכירה לי קצת שרשורים אכזריים שהיו בזמנו בשרת העיוור.

    למרות זאת, פה ושם היו תגובות שנתנו לי חומר למחשבה, וגם הלכתי בעקבות אחת מהן לראות את הכתבה על הישראלים שפועלים בעד החרם, מה שהשאיר אותי בהרגשה לא ברורה. אולי אפילו זה טוב שהיה לאנשים לאן לשפוך את הכעס והתסכול שלהם על הביטול והמצב ובכלל מאשר לאגור בפנים.

  2. שאול הגיב:

    אח שלי, אני אוהב אותך.

  3. איה הגיב:

    בהתחלה גם אני חשבתי שהחרם מטומטם ושהקוראים לחרם מתנהגים בצורה ילדותית ומטופשת. אחרי הפוסט שלך והפוסט העוקב בבלוג השני, הבנתי שחשיבותו של החרם היא בכך שפתאום נהיה דיון פוליטי (מילה מגעילה. בוא נגיד, דיון עקרוני) במקומות לא צפויים כמו בלוגים שמוקדשים למוזיקה ותרבות, ושהדיון הזה גורם לי לבחון כל מיני מחשבות ועקרונות שביו טבועים בי, בלי שממש חשבתי עליהם, מאז ילדותי.

    אני לא יודעת עם החרם הזה יוביל את ממשלת ישראל לשנות את מצב במצור בשטחים, אבל מבחינתי החרם כבר מוביל לתוצאות חשובות בפתיחה מחודשת של השיח על מה שקורה עכשיו.

    מאוד אהבתי את מה שכתבת אתמול, וגם חלק גדול מהתגובות, לאו דווקא בגלל שהסכמתי עם כל מה שנאמר, אלא בגלל שהיה משהו בהתלהטות הרגשות, הכעס והאהבה למוזיקה, והניסיון העיקש שלפעמים מצליח פשוט להמשיך לחיות בישראל והאכזבה והכעס אחד על השני והתסכול מהמצב שהיה מאוד אמיתי בעיני וקרא לפעולה מעבר לקיטורים הרגילים.

  4. זיגי הגיב:

    יצא לי לקרוא את הפוסט של אתמול עוד כשהיה חסר תגובות ובתולי, וגם היום בבוקר, אחרי הבליץ המטורף… הגעתי לשתי מסקנות:

    1. אי אפשר להפריד את האמנות מהפוליטיקה. הפרדה שכזו תהיה מלאכותית. במיוחד במדינה שלנו, הפוליטיקה תמיד נמצאת ברקע ומשפיעה על כולנו. עוצמת התגובות מימין ומשמאל רק מראה את גודל העניין…

    2. בקשר למה שכתבת שאנשים הם לא הדעה הפוליטית שלהם- אני לא מסכים. הם לא רק הדעה הפוליטית שלהם, אבל היא בין הלבנים המרכיבות אותם. נגיד אם מישהו אמר לך משהו שפגע בך- אתה לא יכול ולא צריך להפריד בין האדם לדבריו. אתה כן צריך לשים דברים בקונטקסט הנכון שבו נאמרו.

  5. ליאור הגיב:

    גיא, גיא…
    הנה אתה מזכיר לי שוב למה זה הבלוג האהוב עלי ברשת כולה

    (חדש של chemical brothers? 😀 אום נום נום נום)

  6. ג׳וס הגיב:

    אני קמתי מוקדם בבוקר מדאגות של עבודה, פתחתי ynet וראיתי את הביטול וישר באתי אליך. ואז ראיתי 150 תגובות וזה הרס לי את היום.
    הדבנדרה הזה פשוט הרס לי את היום.

  7. אוהד הגיב:

    מה ששאול אמר.

  8. רונרון עכברון הגיב:

    אותו כנ"ל של שאול

  9. דניאל הגיב:

    מה שאוהד אמר.

  10. יונתן הגיב:

    יאי! שיר מעולה וזה מה שחשוב 🙂
    חוצמזה גיא, אתה עושה את עבודתך בעולם בצורה מושלמת.
    והאמת היא שהיה כיף לקרוא את הפוסט על דבנדרה.
    מה קרה? קצת ג'רי ספרינגר לא הזיק לאף אחד…
    רק לא בשבת.

  11. אורית הגיב:

    מה שדניאל אמר! מכל הלב

  12. C4 הגיב:

    מה שזיגי אמר, אבל קצת יותר חד – הניסיון ליצר מקום של שפיות ואסקפיזם שמורכב מתרבות הוא סוג של הונאה, גם עצמית, והרבה אנשים (לרבות כותב שורות אלה) חוטאים בה כשהם אומרים לעצמם שהם מתעסקים בתרבות ומוזיקה באופן לא פוליטי.

    לתפיסתי, אומנות היא משהו פוליטי. אמנים לא יכולים להיות לא פוליטיים. זה לא עניין של בחירה. זה הכרח. אומן שאינו בעל זהות פוליטית ציבורית אינו אומן, הוא בדרן. הדבר המסוים שמבדיל אומנים מסתם אנשים (שיכולים להיות מוכשרים לאללה) הוא מודעות פוליטית. יכולת, אומץ וניסיון לומר לומר משהו שהוא מעבר למקום האקספיסטי הזה שכולנו אוהבים לאהוב.

    ככה שנסיון לנתק בלוג שמתעסק בסוג של אומנות מהפוליטיקה הוא נסיון שבמובן מסוים מעקר את העניין במוזיקה מראש. אני יודע שזה קצת מתחכם, ויש למתח הזה בין תרבות לפוליטיקה צדדים נוספים, ורוב הזמן גם אני מקשיב למוזיקה בלי לחשוב על שום דבר שגדול ממני. אבל הרגשתי צורך לומר את זה, כי נדמה לי שיש איזו העדפה לברוח מהאמת הזו (שוב, לפני שמישהו קופץ – כך אני רואה אותה).

  13. גיאחה הגיב:

    C4, אני מבין אותך אבל חושב שאנחנו מנסחים בצורה שונה את המושג פוליטיקה. כשאני משתמש בזה בהקשרים האלה אני מתכוון למצב הפוליטי, לסכסוך, לכיבוש, למצב המדיני-בטחוני-אקטואלי.

    ברור שכדי שאמנות תהיה גדולה באמת היא צריכה להביע (גם אם במובלע) משהו גדול יותר מ"איזה נחמד לי", משהו שמדבר במישרין או בעקיפין על החיים שלי ושלך במובן הכי יומיומי או מציאותי שלהם. בזה אני מסכים איתך לגמרי.

    אני חושב שיש בהחלט מקום לעסוק ולשוחח על מוזיקה ותרבות בלי לכבול אותה מיד לדיונים פוליטיים אקטואליים. בוא ניתן לתרבות לדבר בעד עצמה. זה פוליטי מספיק בשבילי, לפחות במסגרת של הבלוג הזה.

  14. Calvin הגיב:

    מה ששאול אמר.

  15. כן כן, אסקייפיסטי עד שזה נוגע לך, ואז פתאום אתה הכי פוליטי שיש.

    אתה כנראה לא מבין את זה, אבל הדחקה של המצב הפוליטי היא פעולה פוליטית לחלוטין – היא פעולה שמהווה תמיכה אוטומאטית בממשלה ובכל מה שהיא עושה. כי אם אתה לא מתנגד, כנראה שאתה מסכים.

    ולכל מי שלא רוצה לאטום את עיניו ואת אוזניו – אני מאוד ממליץ לקרוא את מה שכתבה יו גונן בפייסבוק שלה

    http://www.facebook.com/?ref=home#%21/note.php?note_id=402307727991&id=523389429

  16. melquiadess הגיב:

    גיאחה, הפוסט הזה הוא הדבר הכי הגיוני ושפוי שקראתי כל היום בהקשר של הביטול הזה.
    גם אני קראתי אתמול על הביטול, והגבתי בסבך רגשות שדי הפתיע אותי, ומנע ממני להרדם.
    והבוקר דבר ראשון נכנסתי לכאן לראות מה יש לך לומר.
    אני חייב לציין שקראתי בעניין את התגובות.
    אבל בדיוק כמוך נחרדתי (אך לא הופתעתי) מתרבות הדיון.
    אם יש משהו שלמדתי בשנים האחרונות בהן יצאתי קצת מהבועה שהקיפה אותי, הוא מה בדיוק מה שכתבת:
    "אנשים הם לא הדעה הפוליטית שלהם"

    טוב כתבתי קצת יותר ממה שהתכוונתי.
    בסך הכל מה שרציתי לומר, הוא תודה 🙂
    הסיבה שעונג שבת הוא המקום הראשון שאני רץ אליו כשמשהו כזה קורה הוא בדיוק מפני שאתה כותב את מה שאתה מרגיש לגבי תרבות ומוזיקה, ומביע בצורה כל כך בלתי אמצעית את האהבה שלך.
    אז אני מקווה שפשוט תמשיך ככה…
    ואם לפעמים זה גורר תגובות שכאלה, כמו היום זה בפירוש לא כיף.

    אז רק רציתי להגיד לך תודה, ולהזכיר כמה אני נהנה מהגישה וממהדרך שלך, גם בימים כאלה 🙂

  17. EB הגיב:

    אתה חייב לקרוא קצת בורדיאר. בטרחתך לשלול את השלטון אתה בעצם מקדש את קיומו הסתמי כל כך.

  18. EB הגיב:

    כתבתי את זה לאמיתי… או יותר נכון או סנדי בייבי

  19. תמר הגיב:

    מה ששאול אמר

  20. נועה דרור הגיב:

    סחתיין, גיאחה, על היכולת הלא טריוויאלית כלל להתנצל קבל עם ואינטרנט. במושגים של practicing what you preach, זו תזכורת נפלאה לכולנו שלפעמים צריך להוציא את הצמר-גפן מהאוזניים ולהוריד את מפלס הדם בָּרכוֹת.

    נזכרתי היום בפוסט של לירון תאני, שאליו קישרת לפני כמה חודשים:http://seri-levi.com /liron/?p=19
    …שבו הוא כותב במיאוס ובתסכול על הקטביות הישראלית ועל הצורך הלאומי שכל דבר יהיה מוחלט. זה בלתי נמנע, לדעתי, אבל הוא צודק: זה מתיש. היכולת להחלץ מדי פעם מהמַחְפֹּרֶת (מורפיקס טוען שככה אומרים trench בעברית, חי נפשי!) ולהטות אוזן היא חיונית להמשך הדיאלוג ואיכותו. אז תודה, שוב, על שריעננת את זה.

  21. גיאחה הגיב:

    תודה, נועה.
    ואני לתומי חשבתי ש-trench היא פשוט שׁוּחַה…

  22. תודה שהתייחסת ברצינות לתגובה שלי.
    ותודה שהתייחסת ברצינות לדרישה שלי להוריד את האיור שלי מהבלוג שלך.
    הייתי רציני בדרישה הזאת.

  23. עדי ס. הגיב:

    סנדי- אתה יודע מה נהדר בפוסט של יו גונן? שהיא כותבת בלי לצרוח על אפאחד.
    גיא- קמתי על הבוקר וקראתי 107 תגובות ברצף, כמעט איחרתי לעבודה וכל היום הייתי סהרורית. אני עם הפסקה הראשונה של איה.

  24. תומרביי הגיב:

    מה ששאול אמר ומה ש melquiadess אמר!
    וכל זאת בלי ממש להכיר אותך אישית.
    וחשוב לי שתדע שהבלוג שלך הוא חלק חשוב מהחיים שלי!

  25. RanE הגיב:

    בלי קשר לימין או שמאל כרגע, זה עניין של היגיון פשוט.

    בעיני זה קצת מוזר שאותם אנשים שקוראים להסרת המצור על עזה (כשאחת מטענותיהם היא שהחרם ממילא לא אפקטיבי) קוראים למצור תרבותי על ישראל. התפיסה של עין תחת עין ושן תחת שן היא תפיסה ימנית קלאסית וכשהשמאל מחליט לישם אותה במקרה הזה זה פשוט אירוני על גבול הצבוע.

    אי אפשר לחנך אנשים באמצעות אי חינוך. רוצים להביא לכאן שינוי תרבותי? אז תציפו את המקום בתרבות אחרת. תביאו לכאן אמנים פרו-פלסטינים ואם אפשר אז גם פלסטינים שיראו לנו מזה הכיבוש באמצעות אמנות, תרבות ודיאלוג. דווקא מרבית השירים שלא זוכים להישמע כאן בעקבות החרם, הם הם השירים שיכולים להביא לשינוי.

  26. רן, ראה איזו אירוניה. דווקא כאשר יש אירועים שמטרתם היא יצירת דו שיח דרך תרבות (כמו האירוע הזה, למשל – http://www.facebook.com/home.php?ref=logo#!/event.php?eid=136250403051696 -) אף אחד מהם לא טורח להרים קול לקידומם. העיקר למנוע, לא לעודד.

  27. אלעד הגיב:

    עידו – שיווק ופרסום עולה כסף, או לכל הפחות קשרים. אף אחד גם לא היו יודע על אלטון ג'ון אם כל פרטי המופע היו נותרים במשרד הכרטיסים בלבד. אם לא קידמו את המופע הזה, סימן שמישהו התרשל בתפקידו. אם כי ודאי הרבה יותר קל ונוח להאשים את התקשורת, היא בלאו הכי אשמה בכל.

  28. אני לא מאשים את התקשורת, אני מאשים את הראדיקלים. קיצוני זה חרא, לא משנה מאיזה כיוון הוא מגיע.

  29. אלעד הגיב:

    עידו, טענת שהארוע הזה לא מקודם מספיק. ובכך, אתה מאשים את.. הראדיקלים ? מי הם אמורים להיות? אם ארוע לא מקודם כיאות – זה אשמת המארגנים ובעיקר המשווקים של הארוע. נקודה.

  30. אני מאשים אותם כי במקום לקדם חרם תרבותי הם היו יכולים לקדם אירועים מסוג זה, שקוראים לדיאלוג – דיאלוג זה משהו שכנראה זר לחלקם.

  31. ערן מחלו הגיב:

    כמו שכתבתי לאמיתי סנדי בבלוג שלו – בימים אחרים אני נוטה לא להסכים עם דבריו, ובטח לא עם הדרך בה הוא מתבטא, אבל הפעם אני פשוט חושב שהוא צודק במאה אחוז. לא יודע אם מגיעים לנו פרסים בדמות הופעות חו"ל על אופן ההתנהלות של הממשלה שלנו, שנרצה או לא נרצה, היא שיקוף של אזרחיה, ונבחרה באופן דמוקרטי על-ידיהם.

  32. שמש שמש הגיב:

    (אתה כבר יודע את זה, אבל רציתי שעוד אנשים ידעו.)

    הפוסט שלך מאתמול והדיון בעקבותיו גרמו לי לכתוב מייל לדבנדרה בנהארט, ולספר לו שהאמינות שלו כאמן וכמוזיקאי נפגעה בעיניי בגלל הדרך בה הוא ביטל.

    גם אם אף אחד לא יטרח לקרוא את המייל שכתבתי לו ושלחתי דרך מייספייס, לי הכתיבה שלך עזרה מאוד.
    תודה.

  33. ירון הגיב:

    סנדי, למרות שאני מסכים עם דעתך באופן כללי, אני מקווה שאתה שומע אותי שם למעלה:
    רד מהעץ!
    (מה גם שאני מאוד אוהב את האיור שלך וחבל שהוא יירד)

  34. רכבת הרים הגיב:

    עם האכזבה הגדולה
    והפוליטקה שלא יכולה להתנתק מהתרבות
    ואי ההסכמה
    והכאב הגדול על כולם

    תמשיך לכתוב ולהעלות את עונג שבת
    אנחנו אוהבים אותך

    [אנשים, תפתחו את האוזנים יותר ואת הפה שלכם פחות. דברו שיש לכם באמת משהו חשוב להגיד, ותקשיבו. זה חשוב. תקשיבו.]

  35. אבנר הגיב:

    למי שלא מפחד מהקשר (שלא ברור לי איך אפשר להכחישו) שבין מוזיקה ופוליטיקה, זמר הפולק האירי טומי סנדס יופיע השבוע בהפגנה בשייח ג'ראח (יום שישי ב-16:00).

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3905503,00.html

  36. רועי הגיב:

    עצוב, מכעיס, מעצבן, מרגיז, מקומם
    הביטול של דבנדרה נכנס תחת כל ההגדרות האלה, אבל הדבר בראשון שחלף לי בראש כשכתבתי עכשיו זה הטוקבקיסטים
    איך זה שהגענו למצב שתחת כל כתבה על ביטול של אמן 99% מהתגובות הן "מי זה בכלל??? חחחח" במקרה הטוב, או "בטח זה זמר של סמולנים. מגיע להם!" במקרה היותר גרוע.
    מכעיס אותי כל כך לראות אותי לאיזה מצב התרבות שלנו הדרדרה. אנשים מתגאים בבורות שלהם, אנשים נתלים בגלגל"צ כאילו היו לוחות הברית ולא מוכנים לזוז מטר בשביל לפתוח את הראש שלהם.
    אני לא אומר שום דבר ולא מקנטר כאשר אלפי אנשים (לא חשוב שמות) מוכנים לחלל את היכל התרבות ולעמוד על הכסאות שם מול חבורת הפרצים למיניהם. זה לא מעניין אותי.
    אבל תעשו לי טובה- בפעם הבאה שאתם רואים שם שאתם לא מכירים לכו לויקיפדיה ותקדישו 5 דקות לעצמכם. לטובת כולנו.

  37. שולי הגיב:

    גיא ,
    לא הייתה לי עוד הזדמנות לכתוב לך את זה , אבל עונע שבת הוא תענוג גדול.
    גם אם אני לא מסכימה לכל מה שאתה אומר בעניינים הפוליטיים.
    נראה לי שאי אפשר להפריד את הפוליטיקה מהתרבות האמנות – כי פה זה החיים שלנו ממש … גם אם ננסה לברוח. אז אני שמחה שכתבת את הפוסט הקודם וגם את זה, וגם את כל האחרים.
    תמשיך לכתוב ולהשמיע לעולם מוזיקב טובה …
    תודה .

  38. RoyM הגיב:

    מקווה שתגובתי לא גרמה ליום שלך להיות גרוע ממה שהוא.
    באמת שפוליטיקה זה דבר שרק הורס לאנשים את היום, לעולם לא משפר אותו.

    נכון שהמקום הזה אמור להיות בריחה מהכל, אבל שהמוזיקה נפגעת – קשה למנוע זליגה של עצבות וכעס גם לכאן.
    מאחל לכולנו הופעות טובות להתפרק בהן.

  39. עלי הגיב:

    סנדי,

    עד כמה שאני מסכים עם (חלק) מהדעות שלך אני חושב שאתה הולך קצת רחוק מידי. גיא כבר התנצל על חלק מהדברים שאמר וכולם פה מסכימים שנגררנו לפוליטיקה כי אי אפשר אחרת בימים אילו אבל בוא ננסה בכל זה להרחיק אותה מהבלוג הזה כדי שנוכל גם להנות ממנו. יש מקום וזמן לכל דבר. באשר לדרישה שלך להוריד את האיור – זכותך אבל אני חושב שאם תהיה כן עם עצמך תודה שהאיור הוא לא אמירה פוליטית ולא צריך להשתמש בו כדי להתחשבן עם גיא. זה פשוט איור יפה וכנראה גם גיא חושב ככה אחרת הוא לא היה שם אותו באתר אז תן לנו להמשיך להנות ממנו ואתה תמשיך להנות מזה ששמך מתנוסס מעליו.

  40. AP הגיב:

    נראה לי שצריך לתקן איזה רושם מוטעה שנוצר כאן.
    האמירה "כל דבר אישי הוא גם פוליטי" היא מטעה. היא יוצרת את הרושם שדברים שאתה עושה ביום יום ישפיעו איכשהו על הפריימריז של מפלגת קדימה או משהו כזה. אבל כמובן שלא זו הכוונה. הרעיון מאחורי האמירה הזו שכולנו, לטוב ולרע, חיים כאן ביחד.
    כמה פלסטינים היו מגיעים להופעה של דבנדרה בנהארט? תנו לי לנסח את זה אחרת- כמה פלסטינים היו יכולים להגיע להופעה של בנהארט? ואם נגיד בנהארט היה מעוניין להופיע ברמאללה- כמה פשוט אתם חושבים שזה היה, בהשוואה להופעה בתל אביב (ולהזכירכם, ישראל כבר מנעה מאנשים להכנס לשטחים ללא סיבה)?
    וזו בדיוק הבעיה כאן. אף אחד מאיתנו לא מנע בגופו מפלסטינים להגיע להופעה של בנהארט, אבל אנשים שנבחרו בשמנו כן מנעו. יחד עם עוד הרבה מעשים מחורבנים שקורים כל יום במדינה בלי שנגרום להם באופן ישיר. זה בעסה, לא נעים, מרגיז, אבל ככה זה. להיות ישראלי זה לפעמים קצת דרעק.

    כל זה לא אומר שצריך ללכת להפגנות בבילעין או משהו. אם מישהו רוצה לכתוב בלוג מוזיקה חף מפוליטיקה לחלוטין, זו זכותו. אבל מה שאי אפשר לעשות, זה להתרעם ולצעוק שמערבים פוליטיקה ואמנות אך ורק כשזה נוגע לך באופן אישי. דברים כאלה קורים כל הזמן, והם רק ימשיכו לקרות. או שמתייחסים אליהם, או שלא. אי אפשר באמצע.

  41. גיאחה הגיב:

    היי, AP.

    אני מסכים איתך בחלק מהדברים, וממש שמח שהדיון הזה נעשה באופן נינוח יותר.

    להיות ישראלי זה בהחלט דרעק לפעמים, אפילו הרבה פעמים, ואין ספק שהפוליטיקה מעורבת כאן בכל דבר, מהתרבות ועד האוכל והספורט והחינוך והכל.

  42. תומר לוין הגיב:

    גיאחה כל הכבוד על האומץ. אני לא הגבתי בטור הקודם לנוכח המקרתיזם וההשתקה האלימה של אמיתי סאנדי, שהיה זה תגובה מכוערת. הרגשתי צורך לחזק את ידייך ולהשמיע קול שאני מזדהה איתו, קול שיש לו גבולות מימין ומשמאל, שאומר את האמת האנושית הברורה שכל אחד יודע בלי פוליטיקה ואנטרסים.

    העלת לדיון נושא שטוב שעלה, שרק אנשים חשוכים, מקרתיסטים ועלובי נפש הם הללו שמנסים להשתיק. לכל היותר יש דיון, כל אחד יכול להביע דעתו, מה רע בכך? איזה אדם השואף לפלורליזם ישתיק דיון מתון שמשמיע קולות שונים ומגוונים?

    עולם התרבות בישראל נחלש על ידי קבוצה של קיצונים באופן מסורתי, מהסיבה הברורה שזה עוזר לכל מיני גורמים לדחוף עצמם קדימה בקריירה האישית למול המנשק העולמי. הבעיה שאנשי תרבות אלו, שמגיעים ממגוון מהאקדמיה ועד לבלוגרים מאיירים, אינם אמיצים, זה אולי הדבר החשוב. היצירה שלהם אינה אמיצה והם אינם אמיצים.

    להפוך את ישראל לגטו ולהכריז על עצמם כיודנרטים המודרנים שיפקחו על הגיטו, זה לא אומץ. חזרה על שקרים והעברת 92% שקרים לדו"ח גולדסטון זה לא מעשה של אומץ. זה לא מיעוט אמיץ הנלחם למען צדק אלא חלק מרוב עולמי שמחובר לגורמי שנאה השואף לפגוע בישראל. זה לא אומץ.

    אריאל זילבר , אמיץ הרבה יותר. הוא שילם מחיר. כל המאיירים למיניהם לא משלמים שום מחיר, להיפך, הם שואפים למנף את הדעות הפוליטיות לתגמול. אני נפל לי האסימון בדו"ח גולדסטון הבנתי במה מדובר.

    אני לא חושב שאנשים ששמים עצמם עם גורמים אלימים ומחרחרי מלחמות ומסייעים למשטרים חשוכים כאלו של איראן ולגורמי ימין קיצוני ושמאל קיצוני מסוכנים בעולם, אני לא רואה בהם אנשים מוסריים. השמאל הקיצוני בישראל מבחינתי חסר תקנה. ואני שמח שאפשרת באומץ את הדיון (באומץ, עובדה שכוחות החשכה גבו ממך מחיר).

    יחי הפלורליזם, אהבת האדם, השלום והסובלנות. הבוז להללו שתומכים באופל וברוע.

  43. אדלברט הגיב:

    ל-*את/ה*
    מוזיקאים שמבטלים הופעות זו הדרך הכי טובה להעניש את *הכנס את השיוך הפוליטי שלך*. רק ככה הם יתעוררו מהתרדמה שבו הם נמצאים, ויבואו להפגין בשביל *מה שאני מאמין בו*.
    אתם מעט נאיביים אם אתם מאמינים ב*דעה הפוכה מהדעה שלי*.
    כל אחד יודע ש:
    1. *קלישאה שאתה מאמין בה* היא לא נכונה כי *אנטי קלישאה אוטומאטית*
    2. *קלישאה שאתה מאמין בה* היא לא נכונה כי *אנטי קלישאה אוטומאטית*
    3. *קלישאה שאתה מאמין בה* היא לא נכונה כי *אנטי קלישאה אוטומאטית*

    יום אחד אולי ה-*מי שחושב אחרת ממני* יפתחו את העיניים ויראו את המציאות!!!

    זה שיש כל כך מעט תגובות שאומרות *את מה שאני חושב*, רק מוכיח שההשתקה פה חוצה גבולות.

  44. גיאחה הגיב:

    אדלברט, אני מכתיר את התגובה שלך כתגובה הכי טובה שקראתי השבוע!

  45. טוב, נרגעתי קצת. לא צריך שתוריד את האיור.

    RanE – אתה משווה חרם תרבותי לחרם על עזה?
    אתה טוען שהסבל של פלסטיני שאין לו עבודה, מים זורמים, חשמל ואוכל דומה לסבל שלך שביטלו לך הופעה?

    אולי בכל זאת תגלה קצת פרופורציות?

    מצבה של ישראל לא דומה למצבה של עזה. אפילו אם החרם הכלכלי על ישראל יתהדק הרבה יותר ממה שהוא היום, לישראל עדיין יהיו מספיק דיקטטורות עולם שלישי למכור להן נשק וטכנולוגיות אחרות.

  46. דניאל הגיב:

    מה שתומר אמר.

  47. דבנדרה מגיע לארץ!(אבל לא שלי) הגיב:

    אדלברט, תהיה מי שתהיה, אתה גאון.

  48. דוגי הגיב:

    תענוג. הבלוג הוא תענוג. כמה מוזר לכתוב את זה. יהיה טוב.

  49. סליחה שאני נדחף אבל יש לי משהו קטן…פצפון.
    לפני כמה שנים היה לי העונג והכבוד לפגוש בן אדם ואמן שאני ממש מעריץ. מייקל פרנטי ביקר כאן, כמו גם בכמה מקומות אחרים.
    http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=438362&contrassID=2&subContrassID=7&sbSubContrassID=0

    אני התאהבתי בו בשיר שנקרא מיוזיק אנד פוליטיקס…שהוא ביצע עם ההרכב הראשון שלו.
    אם תקראו את המילים זה אולי יעשה לכם משהו וגם אם לא…זה בסדר גמור.
    סליחה שנדחפתי.
    השיר באתה שפופרת
    http://www.youtube.com/watch?v=FCFZPT2skTY

    המילים
    Disposable Heroes Of Hiphoprisy – Music And Politics Lyrics

    If ever I would stop thinking about music and politics
    I would tell you that sometimes it’s easier to desire
    and pursue the attention and admiration of 100 strangers
    than it is to accept the love and loyalty
    of those closest to me

    And I would tell you that sometimes
    I prefer to look at myself
    through someone else’s eyes
    Eyes that aren’t clouded with the tears of knowing
    what an asshole I can be, as yours are.

    If ever I would stop thinking about music and politics
    I might be able to listen in silence to your concerns
    rather than hearing everything as an accusation
    or an indictment against me

    I would tell you that sometimes
    I use sex to avoid communication
    it’s the best escape when we’re down on our luck
    But I can express more emotions than laughter, anger, and let’s fuck

    If ever I would stop thinking about music and politics
    If ever I would stop thinking about music and politics
    If ever I would stop thinking about music and politics
    If ever I would stop thinking about music and politics

    If ever I would stop thinking about music and politics
    I would tell you that I pooped in my own dog dish
    And sometimes I would rather face not eating
    than face licking it clean
    And admitting when I’m selfish
    And I’d tell you that I’m suffering
    from the worst type of loneliness
    The loneliness of being misunderstood,
    or more poignantly
    the loneliness of being afraid
    to allow myself to be understood

    If ever I would stop thinking about music and politics
    I would tell you that the personal revolution
    is far more difficult
    and is the first step in any revolution

    If ever I would stop thinking about music and politics
    If ever I would stop thinking about music and politics
    If ever I would stop thinking about music and politics
    If ever I would stop thinking about music and politics

    I would tell you that music is the expression of emotion
    And that politics is merely the decoy of perception.

  50. אייל ה. הגיב:

    ציטוט של יהלי סובול, מהעיר האחרון:

    "יש לומר: מי שאינו יוצא לרחוב, מי שאינו משתתף בפעילות כלשהי לעצירת החושך ההולך ומתגבר, ראוי שיעמוד מול המראה ויאמר לעצמו בכנות – ויתרתי על הארץ הזאת"

    גיא, אני מאוד אוהב את הבלוג שלך ונהנה לקרוא בו, אבל סובול מדבר עליך.

    האם ייתכן שבעקבות הבלאגן הזה תשנה משהו מההשקפה הניהיליסטית שלך?

    כן, ניהיליסטית. אמיתי סנדי הוא אולי מתלהם חמום מוח, אבל בדבר אחד הוא צודק: אם אתה לא חלק מהפתרון, אתה חלק מהבעיה.

  51. EB הגיב:

    תפסיקו עם הרומנטיקה המחורבנת של מוזיקה ופוליטיקה. אין כל רע בניהליזם מול מערכת שלטונית חלולה כמו שיש בארץ. כל ה"פעלתנות" שאתם מפצירים אליה לא גרועה יותר ממכבסת המילים של מערכת החדשות והעיתונים.
    תתנו למי שחפץ בכך להיות ספקן מול המידע הנבוב שמרעיפים עליו מכל כיוון אפשרי. אני לא שוללת ולא מקבלת כל דבר שאומרים לי, והפסקנות הקיצונית הזאת מבטאת אופן התנהלות שלא עומד בקנה אחד עם המשנה האידיאולוגית שלכם!

  52. aya הגיב:

    יש לי בעיה עם אנשים שתופסים את העולם בשחור ולבן. שמדברים בדיכוטמיות. בסיסמאות שממצות חיים שלמים – אלא אם כן הם מוכרים מכנסיים. "אם אתה לא חלק מהפתרון אתה חלק מהבעיה" זאת סיסמה קליטה מדי, נקיה מדי, ורדודה מכדי להגיד משהו באמת. היא סטיקר. וכסטיקר היא מספיקה. מפחיד לחשוב שיש אאוט ד'ר אנשים שבאמת אפשר לפצח חיים שלמים בסיסמה. לצערי היא גם הולמת את דרך החשיבה האינפנטילית – במובן הקליני של המילה – של מר סנדי. ויסלח לי כבודו.

  53. aya הגיב:

    צ"ל "שבאמת מאמינים", כמובן.

  54. אייל ה. הגיב:

    EB – כמה כיף להיות פוסט מודרניסטית. אין אמת, ממילא כולם משקרים לי, אז כלום לא משנה, נאכל ונשתה כי מחר נמות.

    אני מבין שלך כבר יש דרכון אירופי, לי עדיין אין, אז אני מניח שלא נפגש במחנות הפליטים.

  55. EB הגיב:

    אייל ה
    הדרך לפעול מבחינתי היא לא על ידי ביטול הופעות, הפגנות והשמצות המובילות לפילוג בתוך יצור עמום ושמו ה"שמאל". אם הייתם מחפשים פתרונות מהותיים, הייתם חוקרים לעומק בעיה מסויימת, ומחפשים מודלים אמיתיים שיבטיחו התקיימות הדדית של כל הצדדים. במקרה אני עובדת על אחד כזה, וזה דורש הרבה מאוד זמן ועבודה. כך שחבורה של פנאטים משכנעים אדם לא להופיע בארץ וחושבים שהם מבטאים ככה את עמדתם, הם משלים את כולם שזו הדרך היחידה לפעול. אני קוראת לחשוב על שיטות לתקן ולא להרוס, מה אתה חושב?

  56. אייל ה. הגיב:

    לא הבנתי, קודם את מתגאה בניהיליזם שלך ואחר כך את קוראת לעצמך שמאל?

    את לא מרגישה שיש סתירה קלה בין הדברים?

    ואני מזכיר שכנראה מי ששיכנע את דבנדרה זה דווקא לא השמאלנים אלא דווקא הימנים שניכסו את הביקור שלו והפכו אותו לביקור הזדהות פוליטי.

    שום דבר לא גרם לגיא להיות פוליטי. לא הרג, לא אפליה, לא ניצול. רק כשפגעו בו אישית הוא פתאום נהיה פוליטי. אם יש לך דרך אחרת לשכנע את גיא להיות פוליטי, אשמח לשמוע. עג עכשיו לא מצאתי אחת.

  57. EB הגיב:

    כן, זו הבעיה. כולם כל כך טרודים בלהשתייך למחנה מסויים, להגדיר אותו, להלחם נגד דיעות "אחרות", לגרום לאנשים להפוך להיות שיקוף של עצמם. איפה אפשר למצוא אנרגיות לעשות משהו משמעותי?
    לא אמרתי שאני ניהליסטית. אני חושבת שזה עדיף מלאמץ ערכים משועתקים. אם הייתי מגדירה את עצמי כשמאלית או ימנית, אולי זה היה נוח לאנשים מסויימים אבל גם חוסם בפני הרבה מאוד גישות ודרכי פעולה שאולי הם יכולים לסייע. המטרה הנעלה שלי היא הומאנית, וכל רדיקאליות מפספסת בגדול את המטרה. תתפלא לאילו תוצאות חדשניות אפשר להגיע באמצעים המשעממים ביותר.

  58. EB הגיב:

    לזעזע חייו של מישהו בכדי לגרום לו להיות "פוליטי" זה נורא ואיום. זכותו של כל אחד להחליט על מידת המעורבות שלו, ואחרי ביטול ההופעה של דבנדרה אני מתקשה במיוחד להזדהות עם השמאל!

  59. ערן הגיב:

    פוליטיקה היא לא לכלוך. הנסיון לסיים את העוול שאנחנו המתמשך שאנחנו אחראים לו מדי יום אינו לכלוך.
    אדישות ואפתיות – כן. לכלוך.

  60. תומר לוין הגיב:

    השמאל הוא לא יצור עמום, אלא יצור שנתן לזנב לקשקש בכלב, לכל מיני קיצונים אנטרסנטים לשלוט בו. הם נתנו לשמאל הכי שולי, לאנרכיסטים במסווה אוונגרדיסטים להגדיר את עצמם כמיינסטרים של השמאל. השמאל מתקשה להתאושש מזה כבר שנים, הם לא יכולים בגלל שכל חלקי השמאל בישראל בעד דברים של זכויות אדם, אבל הקיצונים מחשקים אותם מול העולם, וזאת במטרה למשוך אותם עוד ועוד שמאלה.

    השמאל בישראל לא שם לעצמו גבול, איפשר לקיצונים הללו להשתלט וכתוצאה מכך המפלגות המזוהות עם דרך השמאל התפרקו. מרגע שזה קרה, האנרכיסטים הפכו לחיילים של אחמדינג'אד, חיזבאללה והחמאס, כי בישראל כבר לא נותרו פלטפורמות פוליטיות שמהוות זינוק.

    בדרך של הטלת אימה, טרור מסוגים שונים. למשל מבקשים באמצעות המשט ההזוי (קזוס בלי בהגדרה עבור כל מדינה הגיונית), הפצת שקרים דוח גולדסטון, החרמות, ועוד פעילויות אגרסיביות, לשכנע מתוך הפחדה שהדרך של ישראל אינה נכונה.

    זה כבר לא נראה כמו אנשים מבחוץ לגמרי. וזאת משום שאין לשמאל הקיצוני הזה, זה שמקבל מימון מקרן פורד וגורמים שכאלו, אין להם נקודת אחיזה פוליטית כרגע. הדבר היחיד שהם יכולים לעשות לפני שהם מאבדים עוד ועוד מהשפעתם זה להשתולל כמו דב פצוע, אבל הציבור כבר מאס בציניות הזו.

    בסופו של דבר השמאל הקיצוני צריך שיקום מישהו מספיק חסר אחריות בשמאל המתון בשביל להתחבק עם הקיצונים, ושוב להשפיע מכורח היותו מקובל על הציבור כמתון, לרכך את העמדה של חלקים בציבור כלפי השמאל קיצוני.

    זה באמת עצוב כי זה מרחיק את הסיכוי לשפיות. במקום שיקום גורם ממתן בשמאל הישראלי, הופך השמאל הישראלי יותר ויותר להתמלא בגורמים שכאלו התומכים דה-פקטו בחמאס ובחיזבאללה ובאיראן.

    אם השמאל הקיצוני שלנו תומך בטרור, מה נאמר לפלסטינים ואיך אי פעם נעשה איתם שלום?

  61. אייל ה. הגיב:

    תומר, כשה"סמול" מקבל מימון מקרן פורד הוא פסול, אבל כשהימין מקבל מימון מאוונגליסטים נוצרים אפוקליפטים זה סבבה?

  62. תומר לוין הגיב:

    צר לי איל אך זוהי דמגוגיה. הדיון כרגע הוא במעשיו של השמאל הקיצוני שתומך בדרך שהאיייאטולות באיראן מתוות. אין שום דבר שמאזן את זה בימין. דווקא הזדמנות לעמוד על זכותו של הימין בישראל, שהיו בו גורמים שמיתנו אותו במשך השנים, והתעקשו ועשו הפרדה בין ימין לימין קיצוני. השמאל היה חסר אחריות ובדיוק כך זה נראה. הנזק שנגרם עוד ידובר ארוכות בהסתכלות היסטורית. אני לא רואה בסיס ליצירת משוואה, ובטח ובטח לא משהו שמכשיר את מה שהתחולל בחודשים האחרונים בכל הנוגע לשמאל הקיצוני.

  63. אחד שיודע הגיב:

    מר לוין, מי שמרגיש שיש לו איזושהי עליונות מוסרית שמקנה לו את הזכות להכריז על אחרים במדינה הזו כעל בוגדים, הוא בוגד לא פחות גדול.

    על החתום,

    בוגד.

  64. גיאחה הגיב:

    חברים. בואו נעצור שנייה, לפני התגובה הבאה, נקרא אחורה ונספור עד עשר. אני לא רוצה לסגור את התגובות גם פה.

    אין לי, באמת שאין לי כוח לעוד ויכוחים פוליטיים בהם נראה שאנשים לא מקשיבים זה לזה. קיוויתי שכולנו הוצאנו את הכעסים והאמוציות המיידיות שלנו בתגובות לפוסט הקודם, ושכאן יתנהל דיון רגוע יותר.
    אנא, אל תלהיטו.
    דיון כמו זה שבין EB לאייל ה' יכול להתנהל גם בלי הווכחנות האוטומטית הזו, ואני חושב שהוא יהיה מעניין מאוד. נסו להקשיב.

    אייל, EB ואיה ענו לשאלתך בצורה בה גם אני הייתי עונה. "אם אתה לא חלק מהפתרון את חלק מהבעיה" היא סיסמה מאוד דיכוטומית והיא בעייתית וחד צדדית כמו רוב הסיסמאות, מה גם שאתה לא ממש יודע מה אני עושה ולא עושה בחיי הפרטיים, איך אני מבטא את דעתי הפוליטית, או אם אני בכלל מסכים איתך על זהות ה"פתרון" שלדידך אני לא חלק ממנו.

    כפי שכתבתי בפוסט הזה שאליו הגבת – הבלוג הזה יישאר, מבחינתי, נקי מדיונים פוליטיים נוספים. זה בלוג מוזיקה ותרבות, לא פוליטיקה, ובנוסף לכך הוא בלוג אישי שלי. האם בלוגר אוכל שמאלני צריך, לדידך, לשלב במתכוניו מחאה כנגד הרג פלסטינים?
    הפוסט על דבנדרה נכתב כפי שנכתב כי הוא קשור מאוד למוזיקה ובעיקר לרגשות שלי ולמחשבות שלי שמקומם בבלוג הזה כי הם עוסקים בחוויית התרבות בארץ. לו מבצעים צבאיים בעזה או ירי טילים על ישראל היו מלווים בפסקול מוזיקלי, סביר להניח שהיית קורא את דבריי על אותו פסקול על דפי בלוג התרבות הזה.

    וכן, אני בהחלט שומר לעצמי את הזכות למידה רבה של ניהיליזם ואסקפיזם. אני לא מוצא דרך טובה יותר לשמור על שפיות בישראל, וזו הבחירה האישית שלי. לא מסכים איתה? לבריאות, חיה את חייך בדרך שבה תבחר ושנראית לך נכונה. אני לא שופט אותך על כך. מי שמך לשפוט אותי?

    נ.ב. מי שגרם לבנהארט לבטל את הופעתו הוא חד משמעית פעילי החרם משמאל – וידאתי את זה היום אצל אנשים ששוחחו עמו ישירות מיד אחרי הודעת הביטול.

  65. מורפלקסיס הגיב:

    נו גיאחה, אתה הורס לכל הפירומנים הפוליטיים את הכיף!
    }:-)

  66. סנש הגיב:

    איזה דיכאון

  67. ויקטור פרנקל אמר הגיב:

    "תאי הגזים לא נולדו במשרדי השלטון בברלין, אלא באולמות ההרצאה של הוגי דעות ניהליסטיים".

  68. יובל הגיב:

    גיא,
    אחרי הביטול הועלתה הסברה – בין היתר על ידי מספר מגיבים כאן – שבין הסיבות לביטול היו איומים באלימות אישית כלפי דבנדרה. האם יש לסברה הזו ביסוס כלשהו? האם האנשים איתם דיברת הזכירו משהו כזה?

  69. יוני הגיב:

    אין כזה דבר "אנשים הם לא הדעה הפוליטית שלהם".
    זה בלוף.

    "אֲנַחְנוּ יַלְדֵי הַתְּקוּפָה,
    הַתְּקוּפָה הִיא פּוֹלִיטִית.

    כָּל הַמַּעֲשִׂים הַיּוֹמְיוֹמִיִּים
    אוֹ הַלֵּילִיִּים שֶׁלְּךָ, שֶׁלָּנוּ, שֶׁלָּכֶם
    הֵם מַעֲשִׂים פּוֹלִיטִיִּים.

    תִּרְצֶה אוֹ לֹא תִּרְצֶה,
    לַגֶּנִים שֶׁלְּךָ עָבָר פּוֹלִיטִי,
    לָעוֹר גָּוֶן פּוֹלִיטִי,
    לָעֵינַיִם הֶבֵּט פּוֹלִיטִי."

    http://2nd-ops.com/?p=132

  70. אייל ה. הגיב:

    גיא, התגובה שלך לביטול של דבנדרה הייתה התבטאות פוליטית, בדיוק כמו שבלוגר אוכל יתבטא פתאום התבטאות פוליטית.

    אני ואנשים רבים אחרים הכרנו אותך עד לא מזמן כבנאדם נחמד, אבל ההתגוללות המכוערת שלך כנגד שמאלנים עדיין נמצאת שם, היא לא הוסרה.

    אז אולי תפסיק להתמם?

    אתה זה ששברת את בועת האסקייפיזם בבלוג הזה, לא אני ולא אף מגיב אחר.

    אז אם אתה רוצה להאשים מישהו, תגלה מינימום של יושרה ותאשים את עצמך.

    אני בכל מקרה לא אחזור להגיב פה. ברור שלדעתך רק לך מותר להתבטא פוליטית פה.
    כנראה שלא באמת כיף לך כשלוחצים עליך.

  71. נועם הגיב:

    מה שאייל אמר

  72. אייל, גיאחה כבר התנצל על דבריו. ואתה?

    ובנימה אחרת, אתמול משתמש פייסבוק שלח לי הודעה אישית בה הוא מזהיר אותי לשמור על הגב שלי. ואני אומר הידד! כי זה אומר שהקול שלי הגיע גם לאוזניים אחרות. גם איום על חייך מפי ראדיקלים הוא אומדן לכך שאתה מצליח במה שאתה עושה. ראדיקליות, כמו טרור, מניבה תגובת מראה מהצד השני ולא יותר מזה. אני לא טקסט פוליטי!

  73. גיאחה הגיב:

    אייל – אל תחרחר ריב סתם. קראת את הפוסט שאליו אתה מגיב עכשיו. ראית שהתנצלתי. ראית שהסברתי. קראת את התגובה האחרונה שלי. קרא אותה שוב, בעיון, בלי לנסות לחשוב מראש איך אתה סותר אותה. תקשיב.  או שאתה מתקשה בהבנת הנקרא, או שאתה סתם כאן כדי להלהיט ולא להקשיב לאף אחד.  

    יוני – כן, אם אתה מסתכל על זה ברמה האקדמית התיאורטית, כל דבר הוא פוליטי. לא לזה הכוונה. אנשים הם לא *רק* הדעה הפוליטית שלהם. לא כל אישיותו של חברי הימני שלקחתי כרגע שרירותית כדוגמה היא דעה ימנית אחת גדולה שאני לא מסכים איתה. הוא אוהב מוזיקה ומבשל מצוין והוא אדם טוב עם לב טוב וחבר טוב ואיש נחמד ויצירתי וחכם. אז הוא גם ימני, אז מה. הוא גם אוהב קינמון ולדעי זה דוחה. האם אבוז לו בגלל זה? לשפוט אדם ולהתייחס אליו כאילו הוא רק פוסטר עם סיסמה פוליטית זה שטחי, רדוד ובעיקר ילדותי.

    יובל – זה לא הוזכר בשיחה, אז אני לא יודע.   

  74. שלומציון הגיב:

    גיא – אני חושבת שאתה אדם מאוד מאוד יפה, בנפש.

    נתקלתי אינספור פעמים בשרשורים פוליטיים שהפכו להיות קרנבל אלים מילולית,
    ואני ממש מעריכה את פוסט התגובה הזה שלך
    (וזאת מבלי לקרוא את התגובות לקודם, כי אני יודעת שאם אעשה זאת יהרס גם לי היום)

    אני חושבת שאם כל בני האדם היו יודעים להגיב בצורה שבה אתה הגבת,
    העולם היה הרבה הרבה יותר יפה.

    שיהיה לך אחלה יום! : )

  75. ערן הגיב:

    העובדה שאתה חושב שעמדה בנושא זכויות אדם, כיבוש ודיכוי שקולה לאהדה לתבלין, היא בדיוק הבעיה של החברה שלנו.
    פוליטיקה היא לא אוכל, והיא לא משחק מחשב. העמדות הפוליטיות שלך אומרות איזה אדם אתה. נקודה. אדם שמאמין בניצול ובדיכוי, הוא לא "אדם טוב", גם אם הוא יודע לבשל. אם הוא אוהב או שונא קינמון – זה לא רלוונטי לשאלה אם הוא מוסרי או לא. אם הוא בעד או נגד הנצחת הכיבוש – בהחלט כן רלוונטי.

  76. דניאל הגיב:

    השרשור הזה אכן נוסך השראה.
    הנה הרעיון שלי לקומיקס-

    בעולם בו אקטיביסטים פוליטיים שולטים ונחושים להכחיד כל צורה של כיף…
    עולם שבו חיים הבורגנים במחנות שעל שעריהם מתנוססת הסיסמה "האישי הוא הפוליטי"..
    עולם בו מותר לזיין רק אחרי שמילאת את מכסת ההפגנות שלך…
    תקוותה היחידה של האנושות היא שני גיבורי-על
    (שקיבלו את כוחותיהם בתאונה פריקית הכוללת קינמון ואת הכור הגרעיני בדימונה)

    האסקפיסט!- יכול לברוח מכל מצב.
    הניהיליסט!- יכול להעלים דברים בעולם.

    האם יוכלו השניים להחזיר את הכיף לעולם?
    האם יחזרו האקטיביסטיים למקומם הטבעי אחרי שהבינו שאין הם יכולים לשלוט כי הם צריכים את הממסד הרשע כדי להרגיש צודקים וקיימים?
    האמנם אין לקינמון קשר למוסר?
    האמנם עד כדי כך משעמם לי? (כן)

  77. ליאור הגיב:

    גיא, כל מילה נוספת מיותרת, עשית מספיק בשביל לייצג את דעתך, ואת דעת רבים מאוהדי הבלוג ושאר פינות האסקיפיזם שלהם. אתה לא תצליח לשכנע את כולם, בטח שלא אנשים ששבויים בתפיסה שלהם עד שהם לא רואים דבר אחר מלבדה. הם יחפשו, יפרקו, ויתקפו כל מילה, כל סימן פיסוק, כל סתירה (לכאורה) בכל דבר שכתבת או אמרת. אם הם רוצים לשרוף אותך (ואותי, וכל אחד אחר for that matter), על סמך מה שהם חושבים שאתה עומד בעבורו, שיבושם להם.

    אין לך איך לנצח. אפילו לנטוש את הדיון רק יקעקע אותך, בדעתם, כאחד שטומן-ראשו-בחול-מסרב-לקחת-חלק-בדיון-גוזל-אדמות-אונס-עזים-ושאר-יבבות. אבל נטישת הדיון אולי תתן להם את היום-יומיים לכלות את האנרגיה שלהם בהכפשות כאלה ואחרות, ולהמשיך בדרכם העליזה אל כנס האקטיביזם הבא (הרי הם-הם, לעולם לא יטמנו ראשם בחול, בטיפה של אסקיפיזם, חייהם פוליטיים, אקטיבים, נטולי כל דבר מלבד).

    אלו היו השתי סנט הראשונים והאחרונים שלי לפארסה הזו

  78. תומר לוין הגיב:

    האמנם עמדה פוליטית אומרת משהו על האדם? זה נשמע כמו להט דתי, "הצילו עצמכם, הצטרפו לעמדה הפוליטית של השמאל הקיצוני ותהיו לאנשים טובים יותר." זה רק מזכיר לי מאמר שכתב אמנון דנקנר לפני זמן מה. דנקנר תמיד ראה עצמו שייך לשמאל, אבל הוא נזכר שבילדותו דווקא הימנים היו אנשים טובים יותר. אז מה זה אומר? האם זה אומר שהימנים אנשים יותר טובים משמאלנים?

    אני חושב לאור התגובות של אנשי השמאל הקיצוני, די ברור שהם קצת איבדו פרופורציות לגבי חלקם באנושות, הסיטו את אפם כלפי מעלה, העמידו עצמם מעל האחרים, שלא לדבר על זאת שרובם גדלו בתוך מערכת אי שוויונית שקיפחה אותם לטובה בטירוף, היום הם מסתכלים על חבריהם לבית הספר שהופכים להיות חרדים, מתנחלים, וסתם עניים מסוממים, וכמו שלא סייעו להם גם העניין עם הפלסטינים זה עסק כלכלי שבסופו של דבר החברה הפלסטינית רק מוחצת את עצמה לדעת בגלל החיבוק של השמאל הקיצוני, שמעביר להם מסר ברור בהתנהגותו, ללכת על הקיצוני, המטורף, להדמות לחברה הנאצית, להשתמש בהסתה ובשנאה ככלי עבודה להשגת מטרות.

    אני חושב שהמצב כבר אבוד, כלומר הפלסטינים די גמורים בגלל העניין הזה, הם מצויים בתהליך של תחרות מי יותר קיצוני ואפילו התפיסות הכי מתונות שלהם במיינסטרים הם תפיסות חשוכות כתוצאה מכך. ביום שהם יבינו שהשמאל הקיצוני בסך הכל משתמש בהם וזורק אותם אולי הם יתחילו לחשוב שבעצם אין צורך בשנאה ובהסתה ואפשר בדרכים אחרות להשיג לכולם מצב טוב יותר.

  79. ערן הגיב:

    את מי אתה מצטט במשפט "הצילו עצמכם, הצטרפו לעמדה הפוליטית של השמאל הקיצוני ותהיו לאנשים טובים יותר."? לא ראיתי שאף אחד אמר את זה.
    ראיתי קודם שאתה טוען שהשמאל תומך במשטר האייתולות האיראני, והייתי שמח לראות ביסוס לזה – אני עוד לא נתקלתי בטענה כזו מפי אנשי שמאל.

  80. ערן הגיב:

    אה, עכשיו ראיתי שאתה גם טוען שהשמאל תומך בטרור, ושהמשט הוא קסוס בלי. הייתי מאוד שמח לראות ביסוס גם לטענות האלה.

  81. EB הגיב:

    ערן
    "אדם שמאמין בניצול ובדיכוי, הוא לא "אדם טוב""- אני חייבת להפריך את דמוניזציה שאתה עושה לימנים (שבעצם עושים את מה שאתה עושה לערבים).
    האם האמונה שכל אדם יכול להתבטא והוא זכאי לחופש התבטאות על פי אמונתו, או בעצם פלורליזם, נחשב בעיניך כתכונה ימנית או שמאלנית?
    אז מדוע פלורליזם הוא אחד מאבני היסוד של השוק החופשי הקפיטליסטי, הדורס את החלשים אשר אין בכוחם להשתוות אליו מבחינה כלכלית?
    בגלל זה אני לא מבינה איך אפשר לשלול אדם לפי הגדרה חד מימדית אשר לא רומזת על סך דעותיו.

  82. נועם הגיב:

    אוי אוי, תומר לוין – מספיק כבר !
    כמה פרופגדנה של גלן בק ו'אם תרצו' אפשר לקרוא??? די, די, give it a rest ! בחייאת תומר, אין לך גבול הא?

    אני כל הזמן מתאפק מלהגיב לך כי תענה לי במגילה מתלהמת מלאת אלוזיות היסטוריות וניתוחים מעוותים וגסים. אבל סליחה –

    "החברה הפלסטינית מוחצת את עצמה לדעת בגלל החיבוק של השמאל הקיצוני, שמעביר להם מסר ברור בהתנהגותו, ללכת על הקיצוני, המטורף, להדמות לחברה הנאצית, להשתמש בהסתה ובשנאה ככלי עבודה להשגת מטרות."

    תגיד, על הסתה שמעת? אתה כבר לא מדבר באוויר, אתה ישירות אומר ש"השמאל" תומך טרור, תומך באירן, רוצה שהפלסטינים ידמו לנאצים… תגיד לי אתה בסדר? לא באמת אני שואל – אתה בסדר???
    גם אם זה הניתוח הפרנואידי שלך, יש דברים שאתה צריך להוכיח כשאתה אומר, בטח כשאתה מדבר על "השמאל" ולא על אדם או תנועה מסוימת שאתה יכול לדבר על התבטאות שלה בעד המשטר האירני…

    אני מקווה שזה מספיק civilized אבל אתה פשוט בנאדם חסר גבולות ומסוכן.
    ניסיתי שלא להיגרר לקרנבל העימות המילולי אבל לפעמים לא לומר משהו בכלל זה הרבה יותר חמור מלומר משהו באופן נחרץ אך לא מתלהם.

  83. תומר לוין הגיב:

    נועם, באיזה מהכינויים אתה מתאפק בדרך כלל?

  84. ocean הגיב:

    הכימיקל בראדרז החדש סתמי בעיניי.

  85. לירון הגיב:

    הי. אני בדרך כלל לא נוטה להגיב,
    אבל היה חשוב לי דווקא עכשיו לשלוח תמיכה- אני באמת לא חושבת שזה המקום לדיונים פוליטיים, ואני לא מבינה את מי שהגיב פוליטית, זה בכלל לא היה העניין. לא קראתי את התגובות (כדי לא להתרגז) אבל אני יכולה לתאר לעצמי איך הם "הרסו לך את הבוקר", וזה פשוט חבל. בעיני הפוסט היה כנה מאוד ומקום לפרוק רגשות, והוא היה לגיטימי לחלוטין. אני חושבת שזה פשוט לא במקום להגיב "פוליטית" על פוסט שלגמרי דיבר מהלב ועל אכזבה גדולה לא מצעד פוליטי כזה או אחר, אלא מהופעה שמאוד רצית לראות והיא התבטלה. טוב, לא יודעת, יצא לי מלל לא ממש מגובש וברור כי גם אני, כתבתי עכשיו מה שיוצא מהלב, ורק רציתי לומר תודה על השיתוף ואני מצטערת בשבילך שקבלת אכזבה-על-אכזבה. בעיני הפוסט הזה לא מלכלך את הבלוג, רק התגובות שלו, הוא בעצמו ראוי להיות חלק מבלוג אוהב מוזיקה.

  86. האמת שפעם לא חשבתי שחרם מסוג כזה עובד, אבל השבוע אני בטוח שכן.

    לקרוא את גיא קורא לאנשים אחרים מטומטמים, ואז מרגיש כמו מטומטם ומתנצל – פשוט עושה לי טוב.

    נחמד לראות אנשים קצת יותר אנושיים, מתקלפים מכל המסכות וכללי ההתנהגות שהם קובעים לעצמם. מה זה משנה מה הכלל: לא לצעוק, לא לדבר פוליטיקה, לא לקלל, לא לבכות, מוכרחים להיות שמח, תן חיוך הכל לטובה – לא משנה מה הכלל. העיקר שהוא נשבר.

    קצת אנרכיה, קצת כאוס, כמו הפוסט הקודם והתגובות, כמו התגובות כאן. קצת באסה על הבוקר, אחרי הכל – מי אמר שצריכים לפתוח כל בוקר עם חיוך?

    המצב חרא, אף צד לא מרוצה, ואף צד לא צריך לקום בבוקר עם חיוך.

    שמעתם?

    לאף אחד בעולם אין זכות לחייך בבוקר.

    לא לכם, חובבי האינדי שלקחו לכם את הצעצוע,
    לא לפלסטינאים שבחרו ממשלת חמאס,
    לא למתנחלים גוזלי האדמות,
    לא לאנשי השמאל שקוראים לחרם תרבותי על המדינה שלהם,
    לא לחרדים ששולחים אמהות ואבות לכלא בגלל עקרונות שיוון שנכפים עליהם בשם הנאורות הצבועה,
    לא לתומכי בג"ץ שממשיכים להצביע בבחירות עבור מפלגות שעושות בדיוק ההיפך,
    לא למשפחת שליט ששלחה ילד למלחמה ואז לא מבינה מה קרה לו ועוד באה בטענות לאנשים אחרים,
    לא מי שחושב שצריך למחזר ,
    ולא אנשים כמוני שמתוך עיקרון משתמש רק בכלים חד פעמיים ומוריד כל יום 2 שקיות זבל מלאות בפלסטיק.

    לאף אחד בעולם אין זכות לחייך בבוקר.

    ואם החרם הזה הרס לכמה אנשים את הבוקר, ואפילו גרם לכמה אנשים לטנף את הפה ולהתנהג כמו מטומטמים – מצויין.

    עכשיו נשאלת השאלה, איזה אקט מחאתי צריך לעשות כדי לגרום ליאיר לפיד לדפוק על השולחן, לקלל ולהרים את הקול. אם יש הצעות, אני מוכן לשמוע ואפילו ליישם.

  87. קצוות מפוצלים הגיב:

    EB,
    אני קצת לא מבינה את הערבוב שאת עושה בין תפיסת עולם (למשל ליברליזם, או סוציאליזם) לבין הערכים הנגזרים מתפיסת העולם (למשל, פלורליזם, חופש ביטוי, זכויות אזרחיות, ערבות הדדית וכו'). שתי תפיסות העולם יוצאות מנקודת מוצא (כלכלית) שונה לחלוטין, אבל משתיהן נגזרים הרבה ערכים שרובנו היינו מסכימים עליהם, וקצת שלא.
    כך, המאבק על זכויות אזרחיות, זכויות הפרט, חופש הביטוי ועוד היה היסטורית מאבק של ליברלים (כלומר ימין כלכלי)*, ונגזר מהתפיסה של "האדם במרכז". לעומת זאת המלחמה על מדינת רווחה, עזרה לחלשים, נחשבת קשורה לסוציאליזם.

    ברור שהיו בהסטוריה המון יוצאי דופן, למאבקים שלא ניתן לסווג אותם בפשטות כ"ימין" או "שמאל". מה גם שבישראל, כל המושגים האלו התעמעמו ונעלמו כאשר הפירוש הבטחוניסטי ל"ימין"/"שמאל" מחק את כל שאר הפירושים. (למשל – מפלגת שינוי שהיא מפלגת ימין כלכלי נכנסה למר"צ יחד עם מפ"ם – מפלגת הפועלים השמאלנית, בגלל שכולם היו "בעד שלום").

    התפתח כאן דיון שאתן לו את הכותרת "חלק מחבריי הטובים ביותר אוהבים קינמון", על כמה אנחנו יכולים לאהוב ולהתחבר עם אנשים עם דעות/מנהגים/ערכים שונים מאיתנו. אני מכירה כמה אקטיביסטים שמאלנים רדיקלים שיש להם חברים ימנים סטייל ליברמן, וגם נכנסים איתם לויכוחים פוליטיים מרים. שני הצדדים חורקים שיניים כדי להפריד את הדעות הפוליטיות מהחיבה ההדדית, ולשמור על החברות.
    אני לא חושבת שיש בי את גדלות הנפש לעשות את ההפרדה הזו במלואה. אני כן משליכה מתפיסת העולם של בנאדם להערכה, הדעה והאמון שיש לי בו.

    ובלי שום קשר, אני חושבת שהתגובה שמעלי היא מאוד אלימה.

    ——————-
    * אם אני לא טועה, המאבק הליברלי לא היה כנגד שמאל, אלא נגד שלטונות אבסולוטים כמו מונרכיה, דיקטטורה. כאלה מין.

  88. קצוות מפוצלים הגיב:

    תיקון לעצמי כי היתה לי בחירת מילים גרועה במשפט האחרון (סליחה "אחד ש").
    לא אלימה. כן מעוררת אנטגוניזם.

    הייתי פעם בדיון עם מישהו שנשמע כמו "אחד ש", שהיה כל כך מיואש מהתקיעות של המצב בארץ, שמבחינתו גם כאוס מטורף ופגיעה בזכויות האזרח במדינה היו מחיר סביר "ליציאה מהבוץ".
    לא התחברתי אליו אז, ואני לא מתחברת לזה היום.

  89. מיואש? אני בכלל לא מיואש. ואני גם לא חושב שהמצב תקוע, להפך – המצב משתנה כל יום, והמגמות די ברורות ב-15 שנה אחרונות [וגם היו ברורות לפני]חלקן טובות.
    למעשה אני אפילו בטוח שיהיה כאן יותר טוב, רק שבדרך לשם יהיה מאוד רע. הרבה יותר רע ממה שיש עכשיו.

    מעורר אנטגוניזם? לא יותר מאיך שכולם מתנהגים. רק שכולם מעוררים אנטגוניזם כלפי הצד שמולם, ושואבים עידוד מהצד שאיתם. ואז כולם מסתכלים במראה ומרגישים בסדר עם עצמם.

    דיון, ותרבות שיחה אוהבים לעשות אנשים שבעים. שלא מבינים את כל הברברים מסביב, ולא מבינים למה צריך אלימות, או חושבים שתרבות יכולה לצריכה להתקיים בכל מצב, אנשים שחושבים שעם דו שיח אפשר לפתור הכל.
    האנשים האלה אוהבים לנהל "ויכוחים פוליטיים מרים" ואז לדבר על כדורגל.

    אבל האנשים האלה כבר מזמן לא הרוב, והבעיות על הפרק כבר מזמן לא פוליטיקה וקינמון.

  90. גם כן אחד הגיב:

    גיא,
    פעם ראשונה שאני מגיב (ואחת הפעמים היחידות שאני מגיב באינטרנט בכלל), ואני קורא פרסומים שלך עוד מתחילת התקופה בשרת העיוור. מה שאומר שהתפתחות הדיון הזה היתה מספיק פרובוקטיבית.
    אנסה לא לחזור על דברים שאמרו כאן (ובפוסט המקורי) אנשים אחרים.
    בשיח הנפוץ בארץ, נהוג לכנות "ימני" את מי שמאמין בפתרון כוחני, ואילו כ"שמאלני" את מי שמאמין בפיתרון של הדברות (האמת, אני לא יודע מה כל אחת מהעמדות באמת אומרת, אבל שיהיה).
    חלק מהתגובות היו תוקפניות מאד – לא בדיוק מייצגות את העמדה ה-"שמאלנית" הקלאסית. למעשה, אפשר אפילו לתארן כ-"ימניות" לכל דבר, וכך גם העמדות הקוראות להטלת החרם.
    לפני הרבה שנים (נגיד, כ-15 שנה), היה אפשר לתאר את העמדות שלי בנוגע למערכות היחסים עם הפלסטינים כימניות (מאז הן השתנו לכל מיני כיוונים – תלוי בנושא). ועדיין, הייתי מקשיב ללהקות כמו "ישראל" ומע"צ, למרות העמדה השונה מאד משלי – זה פיתח ואיתגר את הדעות שלי, ונתן לי להכיר תפיסות אחרות.
    מסתבר שחלק גדול מאד מהמגיבים הנאורים כאן, פשוט לא יכולים לאפשר זכות קיום לעמדות שונות משלהם. בעיני, זה בעיקר מעיד על אטימות וטמטום (כן – טמטום).
    בפוסט המקורי, תיארת את תחושותיך בנוגע לביטול, ולא את המניפסט האידיאולוגי שלך. למרבה ההפתעה, מותר לך לעשות את זה בבלוג שלך. אם למישהו זה כל כך מפריע, כך שהתגובה שלו נעה בין פגיעה בך ברמה אישית, לבין החרמה גם של הבלוג מעתה ועד עולם, אז תתעלם. אתה לא צריך להתנצל על המחשבות שלך ועל הדעות שלך. זה לא קשור לאסקפיזם ולא לניהיליזם. זה קשור לחופש ביטוי וחופש מחשבה. אה, וזה גם לא הופך אותך לבת יענה או חס וחלילה לימני (נראה לי שזו הקללה הכי חמורה שאפשר להגיד כאן, לא?).
    נקודה אחרונה – אני לא יודע מה הדרך הטובה ביותר לשנות את המדיניות של השלטון, או את הדרך שבה אנחנו מתייחסים לפלסטינים. אבל, השטחיות, השבלוניות והריקנות של הדיון הזה הן בטח לא הדרך – חלק מהתגובות פה היו דוגמא מייצגת של המרכיבים העלובים של תרבות הטוקבקים. מה שבטוח זה שנדרשים תהליכי חשיבה קצת יותר מעמיקים ומתקדמים ממה שהופגן כאן עד כה.

    חפרתי הרבה ויצאתי טרחן – כנראה שאני מעפן כמו הרבה אחרים כאן.

  91. יעל הגיב:

    גיא,
    אני מקווה שהימים שעברו הרגיעו אותך קצת והתגובה שלי לא תיפול על אזניים ערלות.
    הניסיון שלך להתנער מאחריות לגבי הדברים שאתה אומר, תחת הטענה ש"זה לא פוליטי", הוא ממש מאכזב, ויש בו משהו מאוד פוגעני.
    באופן קבוע הייתי קוראת אותך, ואני מרגישה מאוכזבת והמומה מכל מה שהיה פה בימים האחרונים.
    העמדה שאתה בז לה כל כך, זו שלפיה "הכל פוליטי", מעולם לא הייתה עמדתם של החזקים, אלו שיכולים לבחור מתי להיות פוליטים (בקלפי) ומתי לא, אלו שיכולים לנסוע, ולעבוד, ולגור בבית שלהם, ולאכול כוסברה מתי שבא להם, והדבר הכי רע שיכול לקרות להם הוא שלהקה כזו או אחרת לא תבוא להופיע בפניהם. העמדה שלפיה "הכל פוליטי היא באופן מסורתי עמדתם של החלשים והמדוכאים: אנשים שעבדו הרבה מידי שעות וקיבלו מעט מידי כסף, נשים שלא קיבלו זכות הצבעה, נשים שנאסנו אבל מערכת החוק לא הגינה עליהן מלשוב ולפגוש את התוקף.
    עבור מי שנפגע- הפגיעה בו היא פוליטית. כל סוג של פגיעה בו.
    והיא פוליטית כי היא לא נגזרת ממשהו שהוא עצמו עשה, כאינדוודואל או כאינדוודואלית, אלא מהיותו חלק מסקטור גדול יותר.
    עד כאן על פוליטי ולא פוליטי.
    זה שאתה ככל הנראה לא תומך בחרם על ישראל, מסיבותך (ונראה שהסיבות הללו, אגב, הן פחות ענייניות ויותר אישיות וקשורות לטעמך המוזיקלי) היא עמדה פוליטית. והיא לגיטימית. אבל זה שאתה מסרב להכיר בזה שמשהו פוליטי הוא פוליטי- זה כבר לא פייר (אתה מפרק את חוקי המשחק: כי על פוליטיקה אפשר להגיב ולהתווכח, אבל אתה פשוט הפלת את דעתך ואז הקמת סביבה מבצר "לא פוליטי" שלא מאפשר לפוליטיקה (כלומר לדעות של אנשים אחרים) להיכנס.
    אתה מכריז שאתה אסקפיסט- מבלי לקבל את העובדה הפשוטה שהאסקפיזם הזה הוא בחירה שלך, ולא של בחור שמחבב מוזיקה ואיתרע מזלו להיוולד בצד השני של הכיבוש.
    כל הכבוד לך שאתה יכול להכריז שאתה לא פוליטי ואסקפיסטי, אבל זה רק נובע מכך שבמערכת הפוליטית שבה אנו חיים אתה בצד החזק.
    ויותר מזה-
    וכאן נכנסת עמדתי הפוליטית-
    ההיתממות שמיבבת על פגיעה או אפילו עונש קולקטיבי שהלהקות כביכול מפילות על הציבור הישראלי גובלת בציניות. המצור על עזה יצר משבר הומניטרי בקנה מידה רחב, מחסור בתרופות, מחסור במוצרי מזון. למול זה, ההתבכיינות שלך פשוט מביכה אותי, כקוראת אדוקה של הבלוג הזה.
    אני מקווה שתמשיך להנות בממלכתכך האסקפיסטית, ומודיעה שאני לא מתכוונת לחזור לפה. אני קוראת לקוראים אחרים שחשים כמוני, ולא רוצים יותר לתמוך בפרוייקט הזה להפסיק לקרוא את הבלוג.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *