20 במאי 2009

עונג במה: נעם רותם וברי סחרוף בזאפה

נעם רותם. תצלום: גוני ריסקין
זה בכלל מהופעה אחרת, ותודה לגוני ריסקין. אם יש לכם תמונות מההופעה בזאפה, ספרו לי

300 הופעות. קשה לקלוט את זה. במונחים מקומיים, הופעה שרצה 300 הופעות מחוץ לגבולות התיאטרון או מופעי הבידור היא שיא אולימפי. הופעת רוק, ועוד כזו שעוסקת ברובה בהתמודדות עם סרטן, מוות ופחד, שמצליחה לרוץ (בהצלחה!) 300 פעם בארץ שניזונה מכוכב נולד וסרטים על רביבו, היא נס. לא פחות.

הכיסאות בזאפה אתמול היו קשים, והכאיבו בעצמות הישבן. זו הייתה המגרעה היחידה בערב מושלם, ללא רבב. ולא מושלם כי היה מופק ומתוכנן עד המילי-שנייה האחרונה, כלל לא, אלא מפני שרותם הוא אמן אמיתי ומקצוען אמיתי. הוא מקצוען אמיתי כי הוא הופיע עם ההרכב הזה והשירים האלה מאות פעמים "בכל מקום שבו יש שקע חשמלי", כדבריו. ראיתי אותו בפאב בגליל התחתון מול לא יותר מ-15 איש, וראיתי איך הופעות שלו במרכז ענב בן 300 המושבים נמכרות עד הכרטיס האחרון. והוא אמן אמיתי כי למרות השפשוף, למרות שהשירים האלה ניתזו מקצה שפתיו אלפי פעמים, הוא עדין מתכוון אליהם, עדיין מתנדנד על חבל דק כשהוא עולה לשיר אותם, עדיין משאיר את הרווח המסוכן הזה לטעות, לאילתור, לצביטה.

לא תכננתי להגיע אתמול לזאפה. כלומר, כן תכננתי, כבר חודש מראש, אבל איכשהו השבועיים האחרונים והעמוסים הותירו אותי נטול כרטיס, וכבר ויתרתי. הנחתי שהכל אזל. שעתיים לפני שרותם עלה לבמה, חבר התקשר: "נו, אתה בא?". יאללה, זרקתי את כל מה שעשיתי, צלצלתי חיש מהר לזאפה לוודא שיש כרטיס ודהרתי לרמת החי"ל. החבר, יתברך שמו, שמר לי כיסא בשולחן שלו, השולחן הכי טוב בכל המקום – שורה שנייה, מטר מהבמה. התרגשות, המתנה, התרגשות, והנה זה מתחיל. שומע שיר אמיתי על קסם ועל אובדן.

מצחיק – טוב, אולי מצחיק היא לא המילה המתאימה – אבל שירי הכאב-נ'-רול של רותם, שהפכו את "עזרה בדרך" לאלבום מרגש ולפעמים קשה מנשוא, הפכו כאן כולם לשירי ניצחון. כשרותם שר "אם יש לך את הכל, אפשר רק לאבד", וזאפה מלא מפה לפה – העיניים נוצצות מהתרגשות ומהידיעה כי זו ההופעה האחרונה בסיבוב – משתמש בכל הפיות האלה כדי לשיר את זה יחד איתו, לדחוף אותו מעלה, מתחתית הבאר אל האור, אנחנו יודעים שאלו היו רק בשורות רעות, וניצחנו אותן.

גם ההחלטה העיבודית לפתוח כמעט כל שיר ברותם פלוס גיטרה בלבד, ואז לטפס בהדרגה לשיר רוק מלא וסוחף של גיטרה-בס-תופים-פסנתר (יברך האל את אסף תלמודי ואצבעותיו על הקלידים) חיזקה את התחושה של "התגברנו". התחלנו חלש, אבל הנה אנחנו עומדים כמו אריה, מיישרים את הגב עכשיו ושועטים קדימה.

רצף מבריק קושר סוף רועש ומערבולתי של שיר מ"עזרה בדרך" אל הפתיחה המבריקה של "חום אנושי", ראשית ראשיתה של קריירת הסולו של רותם ושיר ענק גם בלי קשר. גם השיר ההוא, כשהוא זועק ומתחנן לקצת חום אנושי, לא לישון "כמו כלב על הרצפה", הוא זעקת ניצחון מאז'ורית. רותם ניצח בכל החזיתות. אתמול היה רק טקס הענקת המדליה.

וכמה מילים על ברי סחרוף, הערב על תקן אורח נבוך. רותם הוא מעריץ ותיק ונלהב של ברי, "בשבילי זה יותר מלנגן עם בוב דילן", הוא אמר בראיון, ועל הבמה סיפר איך בגיל 15, כשיצא "1900" של פורטיסחרוף, היה מתאמן מול המראה עם מטקה מעץ על כל השירים באלבום, "אבל רק על הקטעים של ברי". כשהוא סיים את ההופעה, כרגיל, עם השורות "רציתי להיות גיבור גיטרה", היה ברור סוף סוף למי הוא התכוון. ידענו גם קודם שברי, שהצטרף אל נועם בביישנות וקרע לרווחה את "לפני תהום", "עזרה בדרך" וגם את "הפוך" ו"חבל שאת לא" שלו, הוא גיבור גיטרה. אבל הערב, כשדרך באגביות על אפקט הריוורב, נשען לאחור מהמיקרופון ונתן לאצבעות לנסוק במקומו, הרגשנו את זה בכל עצם בגוף. לרותם לא נשאר אלא לעשות כמונו ולהביט בהערצה ממקום עומדו, הפעם כגיטרה שנייה.

הופעה מרגשת ומזככת מהתו הראשון, הופעת אורח כריזמטית של ברי סחרוף, מיקום מעולה באולם, סאונד טוב (בזאפה!), תחושת עילוי ואפילו אכפו את חוק העישון, תודה לאל. ואני, אני בכלל לא תכננתי ללכת להופעה הערב. מה נותר לי להגיד, מלבד "תודה"?

"זה באמת היה מסע פנטסטי", נפרד רותם מהקהל בתום שעה וחצי של דמעות ומיתרים, ולא יכולתי לסכם את זה טוב ממנו. המסע הארוך שעבר, מהרגע בו התחיל לכתוב את "כמו רוח" (שהפך אתמול לעליז כמעט, בגיבוי האקורדיון של תלמודי), בתחתית של התחתית, ועד תחושת ההתעלות הקולקטיבית אמש, היה באמת פנטסטי. נס.

22 תגובות על “עונג במה: נעם רותם וברי סחרוף בזאפה”

  1. שרית הגיב:

    גיא, כרגיל גנבת לי את המילים!! הייתי בהופעה אתמול והיה פשוט מושלם.
    כל שיר היה יותר מרגש מהקודמיו, במיוחד כשמבינים את הקונטקסט ונועם פשוט מושך את גבולות הרגש עד הקצה. מה גם שבאמת כיף ללכת להופעה כל כך מקצועית מבחינה מוזיקלית, תענוג לאוזניים. כמובן שברי הוא תוספת מושלמת למופע מדהים. אבל ללא ספק אסף תלמודי קצת גונב את ההצגה ( ;

  2. ערן הגיב:

    אני לא מאמין שלא הייתי שם.
    איזה פספוס.

  3. מיכל הגיב:

    עוררת את קינאתי.
    ידעתי שיהיה מוצלח ובכל זאת לא באתי.
    ראיתי אותו לפחות 4 פעמים בשנתיים האחרונות במקומות שונים. הוא מדהים ללא ספק. מקווה שיעלו ליו-טיוב קטעים מאמש.

  4. יוני י. הגיב:

    הייתי אתמול בהופעה. היה מדהים. למרות המיקום המזעזע ליד הבר, ההופעה הייתה נהדרת.

  5. נועם הגיב:

    "יתגדל ויתקדש"
    "יברך האל"
    "נס"

    הופעות טובות מוציאות ממך רגשנות דתית, הא?

  6. גיאחה הגיב:

    נועם – לגמרי. אם יש משהו שמעורר בי יראה דתית, זו מוזיקה חיה!

  7. musag הגיב:

    כיף לך שיש לך כאלה חברים 🙂

    ביקורת מוצלחת להופעה מדהימה.

    העליתי ליוטיוב, לא רואים טוב – היה איזה ספוט תאורה שגרם לכך שנעם נראה במצלמת הפלאפון כמו דמות זוהרת ללא פרטים (יש מי שיצא סמליות בכך…) – אבל זה נשמע אחלה.

  8. יעל הגיב:

    ממה שהצצתי ביוטיוב, עלו ארבעה קטעים מהאירוח של ברי באיכות צילום איומה. הנה "עזרה בדרך" ותמשיכו משם:

  9. טל הגיב:

    תודה על ביקוררת טובה…. לפני שנתיים קנינו את "עזרה בדרך". מעולה. כל כך אהבתי. אבל באמת -אמא שמעשנת לא מתפקדת מי יודע מה עם עיניים וגרון מוצפים דמעות. העברתי הלאה…

  10. שיר הגיב:

    כמה שרציתי להיות שם.

  11. musag הגיב:

    איכות צילום איומה זה אני ! (התאורה אשמה). לפחות שומעים טוב.

  12. אמתי הגיב:

    בהחלט מעורר קנאה, וחרטה על הפספוס.
    אגב, זה אדם שפלן שם על הבאס?

  13. גיאחה הגיב:

    אכן, אדם שפלן על הבס, שיקו סיני על התופים. איזו להקה מעולה. שפלן תמיד נראה כאילו הוא לא רוצה להיות שם, אבל אני חושב שזה פשוט פרצוף ה"אני-מתרכז-בנגינה" שלו (אם כי תפקידי הבאס בשירים של רותם לא ממש מסובכים).

  14. fireshine הגיב:

    גם אני במתקנאים.

  15. רועי הגיב:

    גם אני הייתי שם..
    תמיד מדהים אותי כמה עוצמות הוא מצליח להוציא מ"חרב דמוקלס", וכן- הוא גם גיטריסט לא רע בכלל..

  16. נדב הגיב:

    חרב דמוקלס זה לא שיר של לו ריד?

  17. גיאחה הגיב:

    אכן. רותם תרגם אותו נהדר לעברית והקליט אותו ב"עזרה בדרך". באלבום הראשון שלו הוא תרגם והקליט שיר של חבר של ריד, "מסע פנטסטי" של דיוויד בואי.

  18. נדב הגיב:

    אכן תירגום נהדר, נאמן למקור ועם זאת מושלך נהדר לסיטואציה בתקליט.
    אני מאוד אוהב שירים טובים (בהדגשה על טובים) שמתורגמים לעברית.
    אחד אהוב עליי במיוחד הוא "בוקר של קטיפה" של פורטיסחרוף, במקור some velvet morning של ננסי סינאטרה ולי הייזלווד. עברו שנים עד שידעתי שזה תירגום!

  19. סנש הגיב:

    אמנם לא הייתי בהופעה המדוברת, אבל אני זוכר שכשנעם התארח בהופעה של יהוא ירון, והם ביצעו ביחד את חרב דמוקלס, הביצוע קרע אותי לגזרים. חייב להודות שלא ראיתי את נעם רותם בלייב עד אז. הגיע הזמן.

  20. בוב הצבעי הגיב:

    "בארץ שניזונה מכוכב נולד וסרטים על רביבו"… תקן אותי אם אני טועה, אבל לא אתה זה שכתבת את זה: http://cafe.mouse.co.il/view.php?t=1040945

  21. גיאחה הגיב:

    האמן לי, בוב הצבעי, שבמסגרת עבודתי כעורך טלוויזיה ומוזיקה בעכבר העיר, אני יודע היטב איך הארץ הזו ניזונה מזבל טלוויזיוני. זה שאני עובד בזה לא אומר שאני צופה בזה.

  22. בחצי חיוך הגיב:

    וגם אם כן, סוו וואט? אם מישהו אוהב גורמה אסור עליו לתקוע פלאפל?, אם היתה לי טלויזיה וחברה יש סיכוי גדול שהייתי יושב לראות את השיט הזה, בתוך עמי אני חי ואחלה לי לאללה.

    גיא זה לא נשמע טוב שאתה כותב על משהו שאתה לא רואה ועוד קורא לזה זבל, זה מזלזל במשתתפי הפוסט שלך, גם אם לא רואה כי רוצה ורק כי חייב בגלל שהמקרר צריך להיות מלא זה בסדר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *