ספירת העונג: Cat Power
[כותבת: Jane Lame]
מה זה ספירת העונג? הסבר בראש הבאר השמאלי.
דברו כמה שאתם רוצים על מהפכת הסולסיק – בשלב מסויים, תפסת מרובה לא שמעת. כמה שמורידים יותר כך שומעים פחות, ואם שומעים הכל האוזן מתנוונת. רוב השירים שאני אוהבת עד היום חילחלו אחרי שתיים-שלוש שמיעות מינימום, בהפרש קצר יחסית. פלייליסטים מנופחים מרחיקים ממני את מושא ההתאהבות המוזיקלית הבא. בשלב מסויים הכל נשמע כמו רעש לבן. אני חוזרת לאלבומים שדפי הכרום שעוטפים אותם קמוטים מדמעות בנות שנתיים ושלוש וארבע.
קאט פאוור היא כנראה ההתאהבות המוזיקלית האחרונה שלי. כשהיא שרה את "American Flag", החדר, הרחוב או השדרה כולה עוברים לסלואו-מושן. כתבת של מגזין Index שראיינה את שאן מרשל, האישה והחתולה, לקחה אותה לטיול ברחוב. היא עצרה ללטף כל כלב שעבר בשדרה ואמרה שלום לכל מיני תיירים שהיא לא מכירה. שני ק' טוענת שהיא גם מדברת עם חיות. גם אם החיות עונות לה בחזרה, זה לא מפריע לי.
פעם היא פירקה לגורמים שיר בן 7 דקות של הולווט אנדרגראונד (יש גם להקה על שם הבלוג הזה, הייתם מאמינים), וזיקקה אותו לכדי 2 דקות ושנייה אחת. וזה היה מספיק.
"אני מאמינה
בכל מה שתאמר
מה שיבוא עדיף על
מה שכבר עבר
אז מוטב שתבוא
שתבוא אליי
אז כדאי שתרוץ
שתרוץ אליי
שתבוא"
האלבום האחרון והבינוני שלה מוכיח שמישהו צריך להוציא אותה מהאלבומים ולהושיב אותה שוב ליד הפסנתר. בבארבי, למשל. אם היא לא תבוא אני אסע לראות אותה שם. תזכרו שהבטחתי.
להורדה: "American Flag" מהאלבום Moon pix, שנת 1998
סוף-סוף הופעה שאני אשמח לראות.
ואגב, אם לא היה סולסיק, מי בכלל היה מכיר את קאט פאוור?!
בחירה מעולה
שיר מעולה
גם אני הייתי הולך להופעה הזאת בלי להסס יותר מידי
בשבילה צריך מקום עם אקוסטיקה טובה, לא הבארבי ולא הזאפה. סינרמה אולי? או שזה גדול מדי?
יש הצעות?
בחדר השינה שלי יש אקוסטיקה מעולה.
she plays difficult parts and i play…
difficult.
🙂
תחי!
[שיר מצויין]
אוי, אוי אוי.
אני הולכת לישון הרבה מהלילות עם האלבום הזה. ואכן, שורת ה"דיפיקולט" קנתה אותי.
אבל גם "no sense" שובר את ליבי, כל פעם מחדש.
תמונע תהווה מקום מרנין בשבילה… אם כי היא תאלץ לעשות 5 הופעות כדי שיכנסו כולם.
לא הייתי מתנגדת גם לזאפה, למען האמת.
בכל אופן, what would the community think גם אלבום ענק,
והאחרון אינו בינוני, הייתי קופצת ומתנגדת,
אם הייתי מתאהבת בו כמו ב moon pix.
(BTW, הרגע שמתי לב שהכינוי שלי משם. זה לא במיוחד לתגובה הזאת…)
"עצרה ללטף כל כלב"? אני לא יודע, לפי הראיון בלינק היא עצרה להגיד שלום לתינוקות בעגלה. לא שיש הבדל גדול, אם תשאלו אותי.
בכל מקרה, התאכזבתי מאוד לגלות שקאט פאוור זה לא השם האמיתי שלה.
אני מרגיש את אותו דבר לגבי הסולסיק.. אבל על אף הקצב אני משתדל לוודא שמיעה משולשת על כל הורדה לפני שאני "מוודא הריגה"..
כתבתי גם אני משהו לפינה הזאת, אבל פיספסתי את ההזדמנות לתהילת עולם. הנה זה, בכל מקרה.
במילה אחת- שון. שני מילים- שון מארשל. בשלוש עשרה מילים- קאט פאוור חייבים לבוא להופיע בארץ כי אני רוצה לפגוש את שון מארשל.
כי אני רוצה לראות אותה מחייכת במבוכה בסופו של שיר. כי האלבום האחרון שלה הוא מהדברים האלה שיגרמו לאדם הפסימי ביותר לראות מעט קרני אור של אופטימיות. כי אני נופל שדוד לקטעים בשירים שלה שמכריחים אותי לשיר איתה. כי אני רוצה לראות אותה רוקדת:
http://www.youtube.com/watch?v=5iNOpxFeYio
http://www.youtube.com/watch?v=wXWvjkX446A
וכן, מבטאים את זה שון.
______
אני בא בעיקר לחזק נקודה קצת זניחה של מאחז זמני: מאז שראיתי בטלויזיה את הביצוע המצורף לעיל שלה בלייט שואו, אחד הדברים שהכי תפסו אותי הוא שהבחורה רוקדת נורא נורא מוזר. יש בזה משהו חמוד שקצת קשה לי להצביע עליו.
הו גאד, מאוד מוזר.
אני חושב שהתיאור של אחד מהגולשים ביוטיוב- briliant sexy goofball , די קולע לעניין..
לא בשביל לעורר קנאה חלילה (נו, רק קצת), הייתי בהופעה שלה לפני חודש. והאמת שיצאתי קצת מבולבל. אני מאד אוהב את המוזיקה שלה, אבל המחוות שלה כל כך מטורללות והריקודים שלה כל כך משונים, שבאיזה שלב זה ממש הסיח את הדעת מהמוזיקה. היא קצת הזכירה לי את הריקוד המיתולוגי של איליין מסיינפלד.
אבל בכל זאת – הלהקה שהיא מופיעה אתה מדהימה, המוזיקה מופלאה והיא עצמה בהחלט משהו יוצא דופן (אפילו אמרו לי בהופעה שבאותו ערב היא היתה מתונה במקצת)
סליחה מראש מכל המאוהבים והמאוהבות…
תענוג.
אני מודה למאחז זמני, אני לכוד בלופ של צפיות חוזרות ב- crossbone style , שיר ששמעתי כל כך הרבה פעמים ו.. (כפי שכתב אחד הגושלים בתגובות שם) הטקסט שלו ממש אבל ממש לא משדר לי את מה שרואים בקליפ. מצטרף למאוהבים.