[כרגיל, לחצו על התמונה כדי לראות אותה בגדול או בהקשר שלה]

it has been too long!
אבל פרויקט שורה בציבור, מסתבר, לא רק שלא גסס ומת, אלא אפילו פתח סניף חדש אצל הלטאה!
פשוט הייתי עסוק קצת פה ושם, ואני מתנצל. אבל הנה אנחנו חוזרים בטפטוף קטן, ואתם מוזמנים, כמובן, לשוב ולהשתתף! כל ההסברים כאן.

Amanda Petrusich, מבקרת וכתבת מוזיקה שאני אוהב מאוד מפיצ'פורק ומגזין Paste המצוין (הו, הנה גם כתבה שלה עם Low) התלהבה מהרעיון שלי, והדביקה בברוקלין מדבקה עם שורה מתוך "Sodom, New Georgia" של Iron & wine.

והבלוגרית הנפלאה קסטה [בלוג] שלחה כמה שורות מנתב"ג, בסוף בחרתי רק אחת מהן, שורה של רדיוהד!

הדבקתם? צילמתם? שלחו לי!

[בעבר: תל אביב | מקסיקו (ת"א) | בודפשט-ת"א | ניו יורק | רסיסים | פלורנטין | ראש פינה | כרמיאל]
כל השורות בציבור | מה זה שורה בציבור?

"המוזיקה הישראלית היא הג'ונגל היפה ביותר, ולא בגלל שעציו מזהיבים מכישרון ועליו ירוקים מדולרים, אלא כי היא שלי. השעון הפנימי שמפעיל את הלב היוצר מתוכנו מצליח להעמיד את המאזין במבוכה, כי המוזיקה מגשימה את ייעודה אך ורק כשהיא מצליחה להגיד במילים ובמנגינה את מה שאתה לא הצלחת להגיד בצמתים המכריעים של חייך: למורה, למפקד, לאישה, לחבר, לאבא ואמא. במקום בו גם האלבום הגרוע ביותר שעדיין מאמין בביטלס ופינק פלויד, עומד אדם שהעיז לעשות הרבה יותר מעוד אובססיבי עם כונן רחב ואינטרנט מהיר: הוא יצר. בשפת האם שלך. אתה לא. אחת אפס, המשחק נגמר. לכן כל המילים לא היו חשובות, אלא אם הייתה להן מוזיקה ברקע" – שרון אריאלי, המבקר האהוב עליי עם שם בדוי, נפרד זמנית

לפני הכל:
א. עוד חמישה מדורים, בנר הראשון של חנוכה, העונג שבת יחגוג מאה מדורים (מאה מדורים!!!). אני נורא נורא רוצה לעשות משהו חגיגי שהוא לא "סיכום הקטעים הכי טובים בלה בלה בלה". משהו כייפי, אבל לא סיכומי. אם יש לכם רעיונות, זה הזמן לספר לי במייל או בתגובות. אני ממש זקוק לרעיונות.
ב. ותיקי העונג מכירים כבר את סיכומי השנה. השנה הם הגיעו מוקדם מהרגיל, והנה כבר בתחילת נובמבר אנשים מתחילים לסכם. גם העונג יסכם, בצורה כזו או אחרת, את השנה, אבל זה יגיע באמת בסוף השנה. בינתיים, החל מהשבוע ועד 2007, בכל עונג יהיה אייטם של "סיכומי שנה", אז תכירו. סביר להניח שהוא ילך ויגדל בכל שבוע. ככה זה, מסכמים.

1. זה עושה נעים בבטן כשאמן ותיק, אגדה חיה, עומד בציפיות ומוציא אלבום חדש מצוין, אפילו כשזה האלבום המאתיים ומשהו שלו, אפילו כשהוא בן 73. Songbird, האלבום החדש של וילי נלסון, הופק על ידי ריאן אדאמס הצעיר והמוכשר, שליש מגילו של נלסון, בערך. זה חלק ממה שהופך אותו לתקליט נפלא – זה אותו וילי נלסון, אותו הקול ואותם שירי הקאנטרי העצלים והנפלאים, אבל מעודכן. אדאמס עשה עבודת הפקה עדינה ונפלאה, והצליח להפוך אפילו שירים מחודשים-עד-זוב-דם כמו "הללויה" של לאונרד כהן או "Amazing grace" למשהו קצת חדש בפה של נלסון. שיר הנושא, "Songbird", הוא אחד האהובים עליי כרגע, והוא אולי טיפה קיטשי או שחוק, אבל הוא נהדר בעיניי. קחו אותו לסופשבוע, תבדקו אם הוא יעשה לכם טוב. [מפ3]



2. דרוש/ה! דרוש/ה! מעצב/ת או מתכנת/ת ווב שיודע/ת לקחת קובץ CSS או PHP די פשוט, ולעשות בו שפטים. בחינם, אבל גם בהרבה כיף. דברו איתי! [תודה]
3. ווהו!!! זו באמת חדשה גדולה – רונה קינן מוציאה אלבום חדש בקרוב. ההקלטות נעשו "לייב" יחסית, ובוויינט אפשר כבר לקרוא, וקצת לצפות. אמנם יזהר אשדות שוב מחזיק בהגה, ואני לא מת על ההפקות שלו, אבל נקווה לטוב. איזה כיף, רונה חדש! שיר להאזנה – בסוף העונג. [עברית+וידאו]
4. חדשות טובות במיוחד: הן מריאן פיית'פול והן קיילי מינו(ג) החלימו לחלוטין מסרטן השד, וחוזרות להופיע. עד מאה ועשרים! [עברית]
5. שרון אריאלי, שמו הבדוי של מבקר המוזיקה שכותב הכי טוב בארץ, פוטר אחרי שנתיים מ"זמן תל אביב" – קיצוצים – וההפסד כולו שלהם. ושלנו. בהודעה בפורום וויינט, יחד עם ארבע ביקורות אחרונות לעת עתה, הוא מותיר אותנו באוויר, צמאים לביקורת מוזיקה מפוכחת, מקורית ומרתקת בארץ, בה הכתיבה חשובה ומעניינת לא פחות ממושא הכתיבה והדעה עליו. אם מישהו מהקוראים עורך במקרה מדור מוזיקה, ומחפש מבקר של פעם בחיים, פנו אליי, ואקשר. [עברית]



6. סיכומי שנה: (הפעם רק אחד)
   [תודה לשגיא] מגזין Uncut ממהר לסכם ומפסיד חודשיים של 2006, בעצם. רוב הסיכום די צפוי, בתכל'ס. #1: בוב דילן החדש. #2+3: אמנים שלא שמעתי עליהם בחיים. [אנגלית]

קרא/י את המשך הפוסט

תצלום: עדי סברן המלכה הקליקו לגודל מלא

בדרך כלל אני לא עושה את זה. אני לא מביע את דעתי בפומבי בעניינים ציבוריים/חברתיים/פוליטיים, ואם כן, אני לא פותח בשביל זה פוסט חדש ומיוחד. אבל כמו משבר הקצה, גם הפעם מדובר במשהו שלא יכולתי להתעלם ממנו.

כפי שבטח קראתם ועודכם קוראים בכל העיתונים, בשישי הזה, בבוקר, מתוכנן להיערך בירושלים מצעד הגאווה השנתי. חלק מהציבור החרדי מגיב באלימות חסרת גבולות כנגד קיום המצעד בעיר. אני לא באמת צריך ללנקק פה לידיעות בעניין, פשוט פתחו את וויינט או כל אתר חדשות אחר, אתם כבר תראו שם את הלהבות בעצמכם.

מיותר לפתוח פה בנאום מתלהם על כמה חשוב המצעד הזה וכמה נזק תגרום המשטרה אם תבטל את המצעד בגלל כניעה לפרעות הקרימינליות של המתנגדים לו. בשורה התחתונה, זכותם של ההומואים, הלסביות ותומכיהם לצעוד איפה שירצו. אין כאן חילול שבת, אין כאן עבירה על החוק, ולמיטב הבנתי לא מתוכננות משאיות דורסניות עם מוזיקת האוס ודראג קווינז שמתנפלות על ילדים קטנים. ולא צריך להיות חלק מהקהילה ההומולסבית כדי להבין שיש פה עוול. אני סטרייט, ואמנם לא אגיע למצעד (בגלל התחייבויות קודמות ליום שישי), אבל זה עדיין מצליח לעצבן אותי מספיק, ולגרום לי מספיק תסכול, כעס ותחושת אי צדק, כדי שאכתוב פוסט מיוחד.

עדי סברן, אני וכל מי שהדמוקרטיה עדיין חשובה לו, מפצירים בכם: הומואים, לסביות, תומכיהם וגם סתם ירושלמים בעלי ראש פתוח שיש להם זמן פנוי באותו יום – הראו את תמיכתכם בדמוקרטיה – לכו לצעוד בירושלים ביום שישי.
אנחנו לא מפסיקים לחיות, לצאת ולבלות כשיש איומים של פיגועי טרור, אין סיבה שנוותר על מצעד כה חשוב (הומנית, דמוקרטית ותרבותית) בגלל איומי אלימות מצד פושעים.

"רק רגע", רק לשם הבהרה, הוא שם המדף בו מתויקים הפוסטים הזמניים כאן, כמו חלוקת דיסקים, הודעות ושלל מזדמנים.

ניק קייב: "מה שקורה בשוק לא מעניין אותי, הורדות וכל זה. עבורי, המוזיקה משרתת מטרה אנוכית מאוד. אני רק יודע שאני צריך ליצור אותה על בסיס קבוע, או שאני לא מתפקד כראוי. מה שקורה עם התקליטים וההיסטוריה של המוזיקה, אני מרגיש שאין לי שום שליטה על זה, ובאופן אישי זה לא מעניין אותי בכלל. זה פשוט מעשה אנוכי מאוד, פשוט להיכנס ו…"
בת' אורטון: "להתחבר ליופי…"
ניק קייב: "זה פשוט אקט הישרדותי". – ניק קייב על תהליך היצירה, ברב-שיח מרתק עם ג'רוויס קוקר, בת' אורטון, אנטוני הגארטי, ועוד.

לפני הכל:
הייתי קצת עסוק בסופ"ש (וכך אהיה גם בסופ"ש הבא), ולכן העונג טיפ-טיפה קצר מהרגיל (וגם מבוסס יותר מהרגיל על לינקים שלכם), אבל לא בהרבה. כך יהיה, כנראה, גם בשבוע הבא. לא נורא!

1. את השיר "Trouble" של ריי למונטיין הכרתי באחד המיקסטייפים של ואנמגה בשנה שעברה, והתאהבתי מאוד. בשיר. שאר האלבום שלו היה די משעמם. אבל החודש הוא מוציא את האלבום השני (?) שלו, Till the sun turns black, והפולק הטרובדורי שלו נהיה, כמו שאני אוהב שקורה, עשיר יותר – אבל במידה. העיבודים נהיים מעניינים יותר, ג'אזיים בחלקם, קאמריים בחלקם האחר. יש הרבה מאוד פנינים באלבום הזה, והקול הנפלא של למונטיין מחזיק את כולם. אבל השיר שנחקק הכי מהר בזיכרון (בגלל קטע הגיטרה האקוסטית החוזר שלו) הוא "You can being me flowers". לא בהכרח השיר הכי טוב באלבום, אבל בהחלט טעימה מצוינת ממנו. אולי גם אתם תידלקו. [מפ3]



2. אתר הבית של שני קדר עלה לרשת בצורתו החדשה והיפהפיה, ואפשר למצוא בו גם את הליריקס לאלבום. ושימו לב! נשארו עוד עותקים ספורים מדיסק הבונוס לאלבום של שני, שאפשר להשיג רק בהזמנה מאתר הלייבל שלנו. אז אם אתם חושקים בהופעה אינטימית מיוחדת מאוד, הזדרזו. בינתיים אתם יכולים לטעום מההופעה הזו: הביצוע החי של שני ל-"Stars" של סימפלי רד. [אנגלית, עברית, מפ3]
3. אני מת על הבלוגר המצויין ניימן. הייתי אידיוט ופספסתי אותו פעמיים: פעם אחת שכחתי כמעט פגשתי אותו באייקון (כמעט = שכחתי בכלל להגיד לו שאגיע), ובפעם השנייה כמעט וחמסתי אותו למשפחת העונג, אבל התמהמהתי והנה הוא מוכיח שהוא לא צריך טובות, והוא פתח לעצמו בית חדש ונאה שאינו בישראבלוג! מומלץ בחום לכל חובבי הבירה, המוזיקה, התרבות והרשת מביניכם. כלומר, כל מי שכבר קורא בעונג ממילא. [עברית]
4. המעשה הטוב השבועי: זו השנה השלישית שתיכון "רוטברג" ברמת השרון מארגן הפנינג התרמה יחד עם עמותת "משאלת לב". המטרה היא לאסוף כסף כדי להגשים משאלה של ילד החולה במחלה עם סיכון גבוה. הפעם המשאלה היא טיסה לניו יורק להופעה חיה, והדרך לאיסוף התרומות היא הפנינג עם הופעות שיתקיים בצהרי יום שישי הבא, 10.11, החל מעשר וחצי בבוקר, בתיכון עצמו, שממוקם בסמטת המעלה 2, רמת השרון. שני ק' שאינה קדר מארגנת את האירוע, והצליחה לארגן הופעות של דפנה והעוגיות, MC קרולינה, אור קורן, דודו טסה, מלכה באיה וירמי קפלן! כולם מופיעים בהתנדבות. איזה יופי של דבר! אם אתם באיזור המתאים בשישי הבא, קפצו לספוג קצת מוזיקה טובה ולתרום למטרה יפה. הכניסה חינם אבל אפשר לתרום כמה שרוצים. [זהו]
5. ביולי השנה סיפרתי לכם על עיתון רחוב חדש שעומד לצאת, סמטאות שמו. גם ניר המגניב-במיוחד המליץ לי השבוע לשים עין, ומאריה כותבת לי: "השבוע סוף סוף החלה הפצת גיליון "סימטאות" הראשון. העיתון מתעתד להתמקד בשוליים של היצירה המקומית. בגיליון הנ"ל יימצאו סיקורי הופעות של פאנקנשטיין, הג'נדרס, גבריאל בלחסן ואגרול, קומיקס קצרצר וכתבה על המסיבאפי (ואני קדחתי קצת על פינק נויז, תערוכת סאונד בחולון וכאלה). העיתון יחולק כבר בשבוע הבא ללא תמורה בברים תל אביביים אקראיים, חנויות בגדים יד שנייה ומספר חנויות כלי נגינה בת"א. נקודות מחוץ למרכז הרועש ולוקיישנים ספציפיים יעלו בהקדם לאתר." חפשו אותם בתל אביב! ככל הידוע לי, עורכי העיתון שמחים לכתבות וכתבים חדשות וחדשים, אז פנו אליהם! [עברית]
6. השבוע התחילה בארץ (הוט אקסטרה) אחת הסדרות שהכי נהניתי לתרגם אי פעם: החיים על מאדים. מי שפספס את הפרק הראשון, שירוץ וישלים אותו בשידורים החוזרים בסופשבוע. תענוג מתמשך, תסמכו עליי. גם אור אלתרמן כותב בוויינט. [עברית]



7. לחברתנו הילה וייס (זוכרים? פתחה את פולארויד04), יש סוף סוף מייספייס משלה. [אנגלית]

קרא/י את המשך הפוסט

"בהיסטוריה האנושית קידמה אף פעם לא הגיעה מלמעלה. שינוי אמיתי תמיד מגיע מתחת לאדמה, מהמחתרת, מחוויות אישיות ולא ממלכתיות. אנשים מתחילים להבין שרק החוויות הבלתי אמצעיות שלהם מייצרות קיום ראוי לשמו, אז הם הולכים וקוראים ספרים שאף אחד לא חשב שהם יקראו ושומעים מוזיקה שאף אחד לא חשב שהם ישמעו ומתחילים לחשוב על עצמם באופן שונה לחלוטין מכל מה שדחפו להם למוח. רק מכאן יכול לנבוע שינוי אמיתי" – ניר ארבל, מפתח תכנת הסולסיק, מתגלה כאידיאליסט

לפני הכל:
בזכות עזרתה האדיבה של גאון הוורדפרס אח"י דקר, עכשיו אפשר לקשר ספציפית לאייטמים בעונג, ולא רק לפוסטים עצמם. הפוסט הזה, נניח, כתובתו היא
https://haoneg.com/oneg/185
ונניח שנורא נדלקתם על אייטם 42, ואתם רוצים לשלוח למישהו לינק אליו, או לפרסם אותו בפורום. מעתה, במקום לכתוב "תגללו שם למטה, זה במספר 42" כפי שכתבנו עד עכשיו, פשוט תנו קישור כזה:
https://haoneg.com/oneg/185#42
והכל מסודר. תודה, אח"י דקר!

נמצאה יורשת. אמילי היינס
1. אופס! בשבוע שעבר כל כך מיהרתי, ששכחתי לגמרי להכניס שיר פתיחה ושיר סיום.
   הקנדית הנערית אמילי היינס מלהקת Metric נפלה עליי משום מקום. אלבום הבכורה המעולה שלה Knives don't have your back מעלה בחיך טעמים שמזכירים את פיונה אפל, ליסה ג'רמנו, טורי איימוס, איימי מאן ולורה ויירס, והשיר "Doctor blind", הסינגל הראשון ממנו, הוא בקלות אחד מהשירים האהובים עליי השנה. יש לו גם קליפ מעט משונה, ובאתר הבית שלה אפשר לקנות גם חולצות מאוד מאוד יפות. נראה אתכם לא מכניסים את השיר הזה ללופ. [מפ3]



2. כל כך, כל כך שמחתי לגלות השבוע שלתימורה לסינגר, אחת ממבקרות וכותבות המוזיקה האהובות עליי ביותר בארץ (שבין השאר התחילה לבקר לאחרונה מוזיקה ישראלית בוויינט, וכותבת בפורומים שונים), יש בית חדש ב"רשימות"! שיהיה במזל! [עברית]
3. בסוף, אחרי כל המיילים והטוקבקים, נבחרה מנהלת חדשה לגלגלצ: דלית עופר, עורכת ותיקה ומוערכת בגלצ, שבין השאר אחראית ל"ארבע אחר הצהריים" ו"המילה האחרונה". כל הפורומים והכותרות מיהרו לצטט "הפלייליסט יישאר בגלגלצ". ההקשר הרחב והמעניין יותר הוא: "אני כן יכולה לומר בודאות שהפלייליסט יישאר בגלגלצ. זה מכשיר עבודה הכרחי בכל תחנת מוזיקה. השאלה היא איך מפעילים אותו ואת התשובה תהיה לי, אבל לא מיד. יש אפשרות שיעשו שינויים בצורת ההפעלה שלו". תנו לה מאה ימי חסד. [עברית]
4. סחטיין ענקי: דה גירלז, הסופרגרופ התלאביבית של שרון קנטור, גיא שמי, אדם שפלן וחגי פרשטמן, זוכים לכבוד לא קטן. השיר שלהם "The girl from yesterday" (שגירסה מוקדמת שלו נכללה בפולארויד01!), בהקלטתו החדשה והמעולה, עורר את תשומת לבם של הכותבים באיידולייטור, בלוג מוזיקה נחשב ומצליח, שהקדישו להם השבוע פוסט, כולל השיר להורדה! איזה יופי! [אנגלית, מפ3]
5. פורטל לילה יוצא נגד חוק הברים שמציעה רוחמה אברהם, לפיה פאבים ייסגרו בשעה 2:00, כדי להיאבק בתאונות הדרכים הנגרמות בשל נהיגה בשיכרות. ב"לילה" טוענים: "החוק הפופוליסטי ע"ש רוחמה אברהם, לא יצליח להשיג את מטרתו המבורכת של מניעת נהיגה בשיכרות ,אלא להיפך: כפי שקורה במדינות בהם יושם חוק דומה, הבליינים ישתו מוקדם יותר, הרבה יותר ומהר יותר ובשעה 02:00 עם מועד סגירת הבר, יעלו על הכביש אלפי צעירים שיכורים". שזה נשמע הגיוני למדי. אם אתם מסכימים איתם, בואו לחתום על העצומה שלהם, ואם אתם מסכימים בכלל, תוכלו גם לחתום על עצומה עצמאית בנושא שאף אחד לא ישים עליה (כי היא תישאר עלומה ברשת). [עברית]
6. המלכה האם של המוזיקה הישראלית, חווה אלברשטיין, חוזרת להופיע בארץ!!! ווהו! [עברית]
7. נטע ד, אחרי היעדרות ארוכה ומעוררת-געגועים מהרשת, מפציעה שוב בבלוג המצוין אישית לוחצת, ומביאה ראיון גנוז שערך שחר כסלו עם ניר ארבל, הישראלי שפיתח את הסולסיק. הרבה זמן חיכיתי שזה יקרה. [עברית]
8. [תודה לרנן] חוקנ'רול עברו דירה. [עברית]



9. ויי זמיר. גם קשת הצטרפה למגיפה, גם היא הצטרפה מאוחר מדי, ופתחה – ניחשתם נכון! – אתר וידאו פתוח. יוטיוב? מצליח. פליקס? מלא זבל. היפ? גם. האמבטיה? עכורה. [עברית]

קרא/י את המשך הפוסט