ת-ז-כ-ו-ר-ת! איזה נודניק הגיאחה הזה!

אז מה אני רוצה? לא הרבה. אושר, בריאות, יצירה, כסף, הצבעות לאלבומי השנה – לא בהכרח בסדר הזה.

הפוסט הזה כאן כדי לספר לכם שאני מוצף בבחירות האלבומים שלכם ונהנה לאללה. למרות שחשבתי שזו תהיה עבודת פרך משעממת ומתישה, זו עבודת פרך מעניינת ומתישה! ויש כבר תוצאות ביניים אבל כמובן שלא אגלה לכם אותן, מה חשבתם שאני? מלשן?! לא לא לא, בשביל התוצאות תצטרכו לחכות לסוף החודש כמו כולם. טוב, אני יכול לגלות לכם שהקרב על המקום הראשון מאוד מאוד צמוד בין שני אלבומים.
אבל בינתיים, בהמשך הפוסט הזה תמצאו רשימה באורך הגלות של 150 האלבומים שקיבלו הצבעות עד עכשיו. סתם, לרענון הזיכרון שלכם, וכדי שאלה מכם שעדיין לא בחרו את האלבומים שלהם – עשו זאת!

אחרת, איך תזכו בדיסקים הנהדרים שממטירים עלינו מהתו השמיני?

או, והנה שאלה למגיבים: איך אתם מעדיפים לקבל את תוצאות אלבומי השנה? בסדר עולה, כלומר לפתוח במקום הראשון, ומשם להמשיך לשני ולשלישי וכן הלאה? או בסדר יורד, כלומר לספור מהמקום האחרון, ושהמקום הראשון יהיה בסוף הפוסט?

אה, רוצים להציץ ברשימת האלבומים? הקליקו להמשך הפוסט.
קרא/י את המשך הפוסט

עונג מאוחר אך גדוש השבוע, בעיקר תודות לתרומות הנפלאות שלכם לחג החנוכה השמח והטוב.
אל תשכחו להצביע לאלבומי השנה שלכם! יש לינק בהמשך העונג, וגם בראש הבאר השמאלי. והנה, גם כאן.

1. מי שקרא את סיכומי השנה שלי בסוף 2006 אולי זוכר כמה התלהבתי מהאלבום Food & Liquor של לופה פיאסקו. אמת, זה לא היה אלבום מושלם, אבל גם ככה קשה במיוחד למצוא מושלמים בין אלבומי היפ-הופ, שנוטים להיות לא אחידים או סתם ארוכים מדי. גם אחרי שעברה שנה ואני שומע את האלבום ההוא הרבה פחות, זה לא מפחית ממעמדו של לופה פיאסקו כראפר החדש האהוב עליי מהשנים האחרונות. הטקסטים שלו מפוכחים ואינטיליגנטיים, הפלואו שלו מצוין והקול שלו לא מאיים אבל בטוח בעצמו. איי לייק. חוצמזה, לרוב הוא מקפיד על הפקה איכותית. לכן כשנתקלתי בסינגל החדש מהאלבום המתקרב שלו, "Superstar", ציפיתי להרבה מאוד. למרבה השמחה, פיאסקו מצליח לעמוד בציפיות שלי ומגיש שיר היפ-הופ הדוק וטוב עם hook קליט מספיק כדי להיות להיט בגלגלצ ו-MTV, עם הגשה וטקסט מצוינים, ועם זמר אורח נהדר (מת'יו סנטוס, שבסוף השיר מזכיר קתצ את פטריק ווטסון). שיר השבוע שלי, באחריות. [מפ3]



2. פעם אחרונה, באמת – בשעה טובה וביום טוב הגענו לשלב האחרון באתר של ניסיתי ונכשלתי, והוא הפך רשמית לבלוג הכישלונות הגדול. מה זתומרת? זאת אומרת שבכל יום תוכלו לקרוא שם סיפור אמיתי על כישלון אמיתי של אדם אמיתי, כמוני וכמוכם, בשלל נושאים – מהמצחיק ועד העצוב, מהטיפשי ועד משנה-החיים. הכל. מיותר לציין שגם אתם, קוראי עונג יקרים, מוזמנים לכתוב ולשתף בכישלונות שלכם. למה להתבייש? אם תקראו שם קצת, תראו שכשחושבים על הכישלונות שלנו רגע, הם פחות מפחידים ממה שהם נראו, והם חלק מאיתנו בדיוק כמו ההצלחות שלנו או הסיפורים הטובים שלנו. באמת. בואו לנסות. [עברית]
3. הברידרז! הברידרז! אלבום חדש לברידרז! אההההההההההההההה. שיר אחד כבר אפשר לשמוע במייספייס, והאלבום צפוי לצאת באפריל. [אנגלית]




או, ככה נראה דצמבר: סיכומי שנה מרובים ועשירים. נתחיל:

4. מוזיקה
   עונג שבת (זה אנחנו!) מזמין אתכם לבחור את אלבומי השנה שלכם! כל אחד בוחר עד עשרה אלבומים (כל מה שבא לכם), ואולי גם זוכה בדיסקים מצוינים מהשנה האחרונה, מתנת התו השמיני. [עברית]
   גם קול הקמפוס מזמין אתכם לבחור את אלבומי השנה שלו, אפשר לבחור שלושה מתוך מבחר די מצומצם, ובשיתוף עם וואלה תרבות, שגם מפרסמים את סיכומי השנה של שדרני קול הקמפוס (לא מצאתי לינק שמרכז את כל הסיכומים – אם יש אשמח לדעת). [עברית]
   לארג'הארטד בוי, לינק-בלוג מצוין, בוחר את אלבומי השנה שלו. [אנגלית]
   הגולשים של מוזיקה נטו מסכמים שנה. [עברית]
   בלוג הוויקינג הכפול בחר את עשרת הלהיטים הכי גרועים של השנה. [אנגלית]
   מארק רונסון בוחר את אלבומי השנה שלו. [אנגלית]
   מוסף המוזיקה של The Observer הבריטי בוחר את חמישים אלבומי השנה. #50: בריטני ספירס. #1? בקרוב נדע, החלקים מתפרסמים בהדרגה. [אנגלית]
   Gorilla vs. Bear המצוין בוחר את 17 אלבומי השנה שלו בסיכום נהדר, שבראשו פנדה בר. [אנגלית]
   Muzzle of Bees בסיכום מצוין של (#1: הנשיונל, שמתחיל להסתמן כאול-אראונד פייבוריט. אני לא התלהבתי במיוחד). [אנגלית]
   Torr, בלוג מוזיקה מוצלח בדרך כלל, בסיכום אלבומי השנה מפתיע (כלומר – לא שמעתי את רוב האלבומים בו). #1: Ghosts. [אנגלית]
   Aquarium Drunkard, סמכות די עליונה בין בלוגי המוזיקה (ורפרנס נאה לשיר של וילקו), מסכם את אלבומי השנה שלו. [אנגלית]
   מצעד 40 הגדולים של Idolator מתעדכן כל הזמן בשירים חדשים, עד שנגיע למקום הראשון. רעיון מגניב, שמבטיח כניסות חוזרות ונשנות של סקרנים. [אנגלית]
   ג'ייסון מ-KCRW בוחר את אלבומי השנה ובמקום הראשון שלו מגלה לרבים מאתנו ש-Bran Van 3000 הוציאו השנה אלבום, מסתבר. [אנגלית]
5. קולנוע
   מאה סרטי השנה של Times Online. ובמקום הראשון: לא ספיידרמן 3!!! טוב, האמת היא שאין מקום ראשון, אבל יש ציונים. [אנגלית]
   סרטי השנה על פי עיתון הסטודנטים של בולטימור (כמובן שיש עיתון כזה!). [אנגלית]
6. ספרים
   המטרו הבריטי בוחר את ספרי המוזיקה הטובים של השנה, כולל הביוגרפיה של סלאש (!) ואחרים. [אנגלית]
   ספרי השנה של Globe and Mail, בפורמט כל כך לא-אינטרנטי שבא למות. [אנגלית]

ולכל שאר העניינים בעונג…
קרא/י את המשך הפוסט

רדיוהד או ארקייד פייר? ג'אסטיס או LCD Soundsystem? הניו פורנוגרפרז או ברייט אייז? רוברט וויאט או ג'וני מיטשל? גריינדרמן או הנשיונל? פנדה בר או הפוליפוניק ספרי? פי-ג'יי הארווי או בלונד רדהד?
כל כך הרבה אלבומים מעולים יצאו ב-2007 – רבים מהם לא הספקנו לשמוע, רבים מהם כן, אבל לכל אחד מאתנו יש לפחות כמה אלבומים מהשנה האחרונה שעשו לו את השנה. זו ההזדמנות שלכם לבחור אותם, וגם לזכות ביופי של דיסקים במתנה!

רוצים להשתתף? מעולה! הוראות ההפעלה פשוטות מאוד:

א. בחרו עד עשרה אלבומים – עשרה מקסימום! שבו לכם בנחת וחשבו איזה אלבומים עשו לכם את השנה האחרונה. כמובן, מדובר רק באלבומים שיצאו ב-2007, ולא ישראליים.
הנה כמה רשימות שיעזרו לכם להיזכר: הרשימה החביבה עליי (271 אלבומים, לפי סדר אלפביתי), סיכומי 2007 של ויקיפדיה (כרונולוגית. הקפידו להיוועץ גם באלבומי ההיפ-הופ). הנה גם רשימה אלפבתית מפלצתית בגודלה של כ-ל האלבומים מהשנה שרשומים בוויקיפדיה.

ב. רשמו אותם ברשימה, בלי סדר מסוים, פשוט אחד מתחת לשני (בבקשה בבקשה בצורה מסודרת, בסוף אני צריך לעשות סדר בהכל). אני יודע שזה כמעט בלתי אפשרי לסדר עשרה אלבומים מעולים לפי כמה שהם טובים. לכן, אל תסדרו אותם. אם יש אלבום אחד שבולט אפילו מעל התשעה האחרים (או שניים כאלה, או שלושה), סמנו אותם בכוכבית כזו *. כשאשקלל את הנקודות, כל אלבום ברשימה יקבל נקודה אחת, והאלבומים המכוכבים יקבלו שתיים. הולך?

ג. יש לכם מה להוסיף על הבחירות? לכו על זה, רק כתבו זאת מתחת לרשימה, ולא בתוך הרשימה עצמה.
כשאסכם את הניקוד ואפרסם כאן את התוצאות, אצטט חלק מכם. קחו בחשבון שלא כל מה שתכתבו ייכנס, אז אל תשקיעו ותכתבו ביקורות שלמות לכל אלבום. מספיקים כמה משפטים, אם יש לכם מה להוסיף.

ההצבעה נסגרה – תודה!
ד. קפלו הכל יפה ושלחו למייל הזה: -ההרשמה נסגרה – כן, רשימה במייל, אנחנו עד כדי כך אולד סקול. אה, ולא כקובץ וורד! פשוט בתוך המייל עצמו, ואל תשכחו לחתום את שמכם או הכינוי שלכם. אפשר לשלוח עד ה-22 בדצמבר!

וזהו! אני אדאג לכל השאר. התוצאות יפורסמו כאן, בפוסט גדול וחגיגי, בסוף דצמבר. יאי!

אה, כן, מה אמרת על פרסים?
התו השמיני יעניק לכמה זוכים, שייבחרו כרגיל באקראי, דיסקים מצוינים מהשנה החולפת, ביניהם דיסקים של Justice, Serj Tankian, Against Me, Tegan & Sara, מאנו צ'או והפסקול החדש של Control (סרטו של אנטון קורבין על ג'וי דיוויז'ן) ועוד!
תודה לחבר'ה המעולים מהתו השמיני!

זה הכל – שלחו כמו מטורפים! ואל תשאירו את הבחירות שלכם בתגובות!

היי, בשביל מה יש לי אתר? מה, כדי להציע תוכן עדכני בענייני מוזיקה ולשמח את הקוראים? הגזמתם! 🙂
טוב, אני מבטיח לא לעשות את זה יותר מדי, אבל הפעם, כשהחלטתי למכור את הפטיפון הנאמן שלי, המחשבה שלי נדדה בטבעיות לקוראי העונג שבת. אז ננסה, ומקסימום לא ילך ונעבור הלאה. לעניין:
אני מוכר את הפטיפון שלי.

הנה עוד תמונה שלו (זה לא ספציפית שלי, אבל הוא זהה).

זה פטיפון STR8-20 מצוין בן כשנתיים של חברת Stanton, שמתמחית בציוד ל-Djייז. הפטיפון שלי הוא חצי-מקצועי, מה שאומר שהוא מתאים גם להאזנה ביתית, וגם לעבודת תקליטנות ברמה נאה. בשביל הנוחות, בואו נקרא לו סטאן.

קבלו כמה פרטים:

1. סטאן מונע במנוע Belt Drive, כלומר ברצועה (בניגוד ל-Direct Drive המקצועי והיקר יותר). כן, אפשר לעשות סקרצ'ים במנוע רצועה.
2. סטאן כולל זרוע ישרה, בניגוד למעוקלות המקובלות. יש לזה יתרונות וחסרונות, תלוי את מי שואלים. אני לא שמתי לב לשינוי מהותי מפטיפונים רגילים, מלבד דבר אחד זעיר: לקראת סוף התקליט (כלומר החלק הפנימי שלו), המחט נעשית רגישה יותר לעיוותי צליל, כפי הנראה בגלל הזווית שבה היא באה במגע עם התקליט.
3. סטאן מגיע עם סליפמאט מקורי של סטנטון לאלה מכם שמתכננים להתאמן בסקרצ'ים. הוא נראה בדיוק ככה.
4. יש לו בורר מהירויות 33-45, כך שאפשר לנגן גם תקליטים רגילים וגם סינגלים או תקליטים ישנים במהירות 45 סיבובים לדקה.
5. יש גם מכסה אבק מקורי של סטנטון, שנרכש בנפרד ובימים כתיקונם עולה כ-300 ש"ח. (זה נראה בערך ככה. שימו לב שבתמונה מופיע דגם אחר של סטנטון)
6. ואפילו Pitch control לשינוי מהירות הסיבוב של התקליט בעודו מתנגן (שימושי אם אתם מתקלטים או בעלי חוש הומור).
7. סטאן שוקל כ-4 ק"ג, מתחבר בחיבור חשמל רגיל לגמרי, והוא חתיך רצח.

מה מצבו?
מעולה. אמנם סטאן אצלי שנתיים אבל השתמשתי בו די מעט, ושמרתי עליו היטב. המחט גם היא במצב מצוין, לא השתמשתי בה לסקראצ'ים אלא רק לנגינה רגילה.

אז למה אני מוכר את סטאן?
מסיבה טיפשית, למען האמת. רבים מתקליטיי הם כאלה שאני אוהב לשמוע בלילה או כשאני הולך לישון – דברים כמו אליוט סמית', פורטיסהד, ג'ואנה ניוסם או איירון&וויין – ובסטאן פשוט חסר המנגנון הבסיסי שעוצר אותו בסוף התקליט, מחזיר את המחט ומפסיק להסתובב. זה מפגר, אני יודע, אבל זה נכון. כשאני כבר מעורסל היטב בתקליט שקט ויפה וכולי רדום וחם לי בשמיכה, הדבר האחרון שאני רוצה לעשות הוא לקום עכשיו ולהפסיק את הפטיפון כדי שיפסיק לקרקש לי קרקושים של סוף תקליט.
במקום סטאן אקנה פטיפון אחר, פשוט יותר, שמיועד רק להאזנה ביתית. הרי די-ג'יי כבר לא אהיה.

בכמה אתה מציע אותו?
הופתעתי לגלות שהמחיר של פטיפון חדש כמו סטאן לא השתנה מאז קניתי אותו, אף על פי שהפסיקו לייצר אותו, ומן הסתם נכנסו כבר דגמים חדשים יותר.
בכל מקרה, אני מוכר את סטאן – יחד עם המכסה שלו שנרכש בנפרד – ב-1,000 ש"ח.
אם יהיה יותר מקונה אחד, מי שיציע יותר (וראשון) יקבל אותו. אבל אני לא מתכוון לפתוח פה מכירה פומבית מטורפת, בסך הכל מדובר במוצר שאפשר למצוא גם בכמה חנויות, אז המקסימום הוא 1,300, שזה קרוב מאוד למחיר של פטיפון כזה חדש – אבל כולל גם מכסה אבק שעלה לי לא מעט. אם תרצו גם תקליט כפול של אלישיה קיז בהופעה אז תקבלו גם אותו ותוכלו לעשות בו כרצונכם.

מעוניינים בסטאן? כתבו לי מייל: guyha@haoneg.com
יש שאלות, או המלצות לפטיפון ביתי? השאירו תגובה, או פנו אליי במייל.

"אחרי 40 שנה שאני מבקר אלבומים למחייתי, אני טוען שעדיין קיימת אותה כמות של מוסיקה מצוינת בכל שנה. הדבר היחיד השונה בשנות ה-60 היה שהמוסיקה המצוינת היא שבלטה ברדיו, טלוויזיה ובמצעדים. מה שהשתנה, במילים אחרות, זו לא הכמות של מוסיקה מצוינת, אלא הנראות שלה. והיום, כאשר תעשיית המוסיקה מנסה לשמור על המבצר המתפורר שלה בהחלטות יותר שמרניות מתמיד, המוסיקה המעניינת לפעמים נדחקת לשוליים, כאשר המוסיקה הפחות מעניינת זוכה לחשיפה הגדולה" – ג'פרי היימס, עורך מוזיקה בכיר במגזין Paste, מקדים את מצעד אלבומי 2007 שהם בחרו (התוצאות והלינק – באייטם סיכומי השנה בהמשך העונג)

לפני הכל:
א. הידד! שמתם לב שנעלם הכיתוב "העיצוב זמני, בחיי" מכותרת האתר? כן חברים, הגיע הרגע בו גיא הזיז סוף סוף את התחת שלו מהכיסא, ואז התיישב עליו בחזרה כדי לעבוד על שיפוצים בעיצוב העונג. לא יקרו פה דברים דרמטיים, אבל יהיו כמה שינויים פה ושם, בעיקר בבאר השמאלי. קיבלתי כמה מיילים מעיוורי צבעים שהתלוננו על קושי להבחין בלינקים האדומים-כהים בין כל הטקסט השחור, אז ייתכן והצבע הזה טיפה ישתנה, אבל עדיין לא בטוח. ומה פשר הפונט החדש בכותרת האתר? אז זהו, שאני עדיין לא סגור עליו. טענות, תלונות ועצות לשיפור יתקבלו בברכה זוהרת ומאושרת בתגובות.
ב. הזוכים בהגרלת העותקים של קותימן יקבלו מייל ביום שבת.

1. אם יהיה לכם מספיק כוח ותגיעו עד סוף העונג, תראו שבפינת נקודת העונג מוזכרת שוב לורה וירס, כן, זאת מאלבום השבוע של שבוע שעבר. אהבתי אותה מהרגע הראשון, אבל בשבועיים האחרונים היא פשוט מהלכת עליי קסם. הטקסטים שלה, הלחנים הפשוטים שלה והעיבודים העשירים והמבריקים שרוקח לה המפיק הקבוע טאקר מרטין, לא מצליחים להשאיר אף רגע יבש או משעמם באלבום כולו. אני מדבר על האלבום האחרון שלה, Saltbreakers, שפשוט עשה לי את השבוע. לכן נראה לי אך הולם לפתוח את הסוף שבוע הזה עם "Pink Light" הנפלא שפותח את האלבום הזה. תנו לו זמן, הוא יחלחל. [מפ3]
   ואם רק בא לכם לשמוע…
   [audio:http://perchmusic.com/Perchmusic/oct07/01%20Pink%20Light.mp3]



2. בשעה טובה ובששון גדול נפתח האתר החדש, החתיך והמוצלח של הפה והטלפיים, הפרוייקט השש-שנתי של רם אוריון, אהד פישוף ואסף גברון. באתר, שבנתה kettercat המוכרת ככותבת בקיוב ובפורומים שונים, אפשר למצוא את "קוד הפה והטלפיים", מידע על האלבומים הקודמים וגם על זה שבדרך, ביקורות מהעיתונות ואפילו חנות פנימית של האתר, דבר שלא רואים מספיק באתרי מוזיקאים בארץ וחבל. בחנות אפשר לרכוש את האלבומים ואף להזמין שירים נפרדים להורדה במחיר של 80 סנט לשיר. כיף גדול! האלבום הקרוב, קליגרו, ייצא ב-31 בדצמבר, בדיוק כדי לא לשבור את חוק האלבום בשש שנים. שיר אחד מתוכו, "זה", אפשר כבר להוריד בחינם בחנות הלהקה. [עברית]
3. בקרוב: מוזיאון ישראלי לקומיקס וקריקטורה, בחולון. הגיע הזמן. [עברית]
4. אמאזון מתחילים עוד מהפכה, ומשיקים השבוע את המוצר Kindle, ספר אלקטרוני דק (300 גרם!), נייד, אלחוטי (סלולרי!) וזול (יחסית!), שמציג תוכן בשחור לבן, ניתן לגלילה ודפדוף, וכמובן לטעינה בספרים אלקטרוניים, בלוגים, עיתונים וכדומה. הקץ לספריות? נשמע מהפכני, נראה כמו מכשיר מ-1992, אבל אתם וההיסטוריה תחליטו. [אנגלית]
5. מענייני חנוכה המתקרב: כנס מי ימלל גבורות סאנידייל ייערך ב-5-6 בדצמבר בבית בארבור (דרך ההגנה 135, תל-אביב). זהו "כנס בעל אופי אקדמי, המביט על התכנים בהם עסקו הסדרות (של ג'וס ווידון) באופן מעמיק ומנתח אותן מנקודות מבט שונות, כגון: ניתוח קרימינולוגי ופסיכולוגי של דמות, בחינת תפקיד הפנטזיה בעולמה של "באפי קוטלת הערפדים" תוך הסתכלות על יצירותיו של ש"י עגנון, סקירה היסטורית-תרבותית של חג ההאלווין כפי שהוא משתקף בסדרות ועוד". חובבי הבאפי לא יחמיצו. [עברית]



6. מוזיקהנטו מתרגמים ומייבאים את מצעד האלבומים של מגזין המוזיקה החביב עליי, Paste. כרגיל אצל פייסט, הבחירות הן שמרניות-לייט, ונעות בין האלטרנטיבי המובן מאליו (ארקייד פייר, וייט סטרייפס, ג'אסטיס) אל המיינסטרים (נורה ג'ונס, ברוס ספרינגסטין). אבל זה הטעם שלהם, ולרוב הוא מקובל עליי. [עברית]
   ואלה בחירות הצוות של Paste.
   דיוויד ביירן, מאריסה נאדלר וקים גורדון בוחרים את רגעי ואלבומי השנה שלהם במגזין ארטפורום, ומצוטטים בסטריאוגאם. [אנגלית]

קרא/י את המשך הפוסט